את הרמה !

א. די להפגנות! אין בהן תועלת מול שלטון ציני ומושחת הרחוק מכל קשר לדמוקרטיה, ומול תקשורת עוינת. הפגנות היו נשק במשטרים דמוקרטיים, אך מאז ימי רבין ובוודאי מאז עידן שרון אין בהן עוד טעם. אדרבא, הן מזיקות בכך שהן משחררות קיטור ומרגיעות את המשתתפים בהן שזהו בדיוק האינטרס של השלטון, דבר הגורם לכך שההמונים נמנעים מלבוא אליהם עוד. את הכספים, המאמצים, האנרגיות ושאר המשאבים יש לתעל לאפיקים מועילים.

ב. הבסיס למאבק חייב להיות שינוי התודעה בתוך המחנה פנימה. חייבת להיות הבנה שמדובר בעבירה הלכתית שאסור לבצעה ואסור לסייע לביצועה (הרב צבי יהודה קוק והגר"א שפירא זצ"ל ועוד), ופשע מוסרי אשר הדגל השחור המתנוסס על גביו מצדיק ואף דורש סירוב פקודה.

ג. במקביל וכתוצאה של תודעה מובנית זו, יש לצאת למסע רציני ומשמעותי הדורש מכל בנינו ותלמידנו שלא לגרש ולא לסייע לפעולות הגירוש בשום דרך שהיא, כפי שכבר הורו רבותינו הרצי"ה קוק והגר"א שפירא זצ"ל ועוד. לא משתתפים לא במעגל ראשון ולא במעגל חמישי! עניין זה הוא הבסיס לכל המאבק! אי אפשר לטעון שמדובר בעבירה הלכתית או בפשע מוסרי כאשר בנינו ותלמידנו נוטלים בו חלק כל שהוא. זהו פרדוקס שאף בעל מוח ישר לא יכול להכיל. שום פלפול עקום לא יוכל לתת הצדקה ותוקף מוסרי למאבק בגירוש כאשר בנינו משתפים עימו פעולה. מאבק ללא מרכיב בסיסי זה יפורש בהכרח כמחאה במקרה הטוב או כמאבק למען פיצויים במקרה הפחות טוב, כפי שכבר ראינו להוותנו לא מזמן.

לקריאת המאמר בשלימותו לחץ כאן
Articles/Article.aspx/7158

שהוא כתב את זה לפני ארבע שנים כשכל ההפגנות לא הזיזו לאריק שרון ושות' מה גם שאז עוד לא נוסו ההפגנות בתים נוסח שמני [היה איזה משהו מול חוות השיקמים אבל לא משהו רציני].

אבל בשביל לעצור תוכנית מדינית שהיה עלייה החלטת ממשלה צריך משהו יותר רציני.
וזה סירוב פקודה המוני שיכניס את המערכת ללחץ נוראי.

כנית

את התג מחיר יותר הגיוני לעשות מאחר שרובנו לא חיילים, וגם הרבה ""רבנים"" מתירים לגרש יהודים וזה מוריד מאוד את המוטיבציה של החיילים לסרב !

בע"ה

הממשלה [והממסד כולו] הוא חזק מאוד. הצבא שלנו חזק, המשטרה חזקה, מערכת המשפט נוקשה והממשלה יציבה. וכמה נערים או נעערות הם ממש לא אלו שיוכלו לנצח אותם במאבקי כוח.על זה נראה שאין עוררין.

מה שכן- הממסד חזק מתי שהמשחק מתנהל עפ"י החוקים שלהם. ברגע שהכללים חוצים את הגבולות שהם הציבו- הם חסרי אונים ממש. בדר"כ הם מחליטים מתי יהיה פינוי, איפה ואיזה אופי יהיה למאבק שם. אנחנו מגיבים למציאות שהם מכתיבים, ומגיעים למקום שהם קבעו בזמן שהם קבעו ומתנהלים עפ"י האופי שהם קבעו. ובצורה כזו- אין לנו סיכוי.

לעומת זאת, כשאנחנו מכתיבים את הכללים- לנו יש יתרון על פני הממסד. כשהם מאבדים שליטה- הם נהיים חלשים מאוד, הם לא מכירים את התכתיב של המציאות שלנו. בתג מחיר אנחנו מחליטים איפה מתי ומה ייעשה, אנחנו מחליטים על גודל הבאלגן, צורתו ומשכו. וכשהם לא בשליטה- הם מאבדים עשתונות.

ומזה שאנחנו נכתיב את הכללים, הממסד מפחד. ככל שחבר'ה רוכשים עזות וגבורה קרננו עולה, ובע"ה מתוך הבניין והשמירה עליו- אנחנו ננצח.


בציפיית הישועה.

פגיעה בערבים עוזרת מאוד: כשראש עיריית שכם מגיע למח"ט של הגיזרה ואומר לא מה הואלת בזה שפינת קראוון אחד ביצהר כשלי בגלל זה נשרפו 400 דונם (באותו מקרה גם נשרפו כמה בתים וכמה רכבים) זה מאוד משפיע על המח"ט והשיקולים שלו .
עובדה: - לפני כמה חודשים (בסיפור של בן ארי שקפץ על הספרון) היו כוחות גדולים בבהד 3 כל הלילה והיום היה בלאגנים שריפות שדות, זריקות אבנים, חסימות כבישים וכו' עד שהמח"ט התקשר לאחד הראשים ביצהר ואמר לו שהם מבחינתם סיימו את היום אחרי הגירוש מנחלת יוסף, רק תפסיקו אם הבאלגנים !! בנינו כזה סדר גודל של כוחות לא הביאו כדי לגרש את נחלת יוסף ברור לכולם שהם לא עשו עוד גירוש בזכות התג מחיר !!!

ברור שגם תג מחיר בבניה הוא עוזר אם כי בניית עוד מאחז כתגובה לגירוש פחות מזיזה זה בערך כמו שתנפץ שמשה של ערבי אחרי גירוש, משהו כמו 4 מאחזים חדשים אחרי כל מאחז שייהרס יזיז להם הרבה יותר.
לתג מחיר מסוג זה יש יתרונות וחסרונות קודם כל הקמת עוד מאחז הוא דבר חשוב בפני עצמו וככה הרווחת שתי ציפורים במכה אחת, להקים מאחז יש הרבה פחות שתסתבך לעומת תג מחיר כמובן שבתי סוהר לא יפחידונו אבל אחרי הכל כל אחד שנכנס למעצר\מאסר זה חסר מאוד (כיום אין בקושי אנשים בגבעות), החסרון העיקרי הוא שלבנות עוד מאחז הרבה יותר קשה מלשרוף שדה ובטח ש4 מאחזים על כל אחד שייהרס זה כמעט בלתי אפשרי למצוא גרעין, תרומות וכו'

בקיצור שניהם עוזרים וכל אחד יעשה מה שביכולתו \ יותר מדבר עליו

הראשון דוד המלך נלחם בכל העמים סביב ולא ניראלי שמה שמתארים פה יותר משוגע ממה שדוד המלך עשה .

כזכור במו"מ הקואליציוני, סמוטריץ' רצה ביטחון, בליכוד התעקשו. בסוף סוכם שהוא יקבל שר במשרד הביטחון עם אחריות על החלקים האזרחיים.

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.