בנות,
שאלה: מניקה או לא? למה?
ואם כן אז...
מה הדבר שיגרום לכם להפסיק להניק?
או למה להמשיך למרות הקושי?
תעזרו לי לסדר את הראש...
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
הנקה...להיות לאם
ברור שהנקה, וכמה שיותראדמונית החורש
מה יגרום לי להפסיק? רק סיבה בריאותית כשאין שום פתרון אחר.
למה? כי זה הדבר הכי טבעי, הכי בריא פיזית ורגשית, הכי נוח, הכי נגיש וזמין, הכי זול ובעיקר הכי מדהים בעולם (אחרי שמתגברים על הקשיים של ההתחלה כמובן...)
כשיש קשיים חשוב לבקש עזרה ותמיכה ולא לנסות להתמודד עם הכל לבד. אבל לא להתייאש!
בהצלחה...
אצלי...טל שחר
מניקה, ממליון סיבות- ככה נבראתי, זה הכי טוב לאהובת ליבי הקטנטונת, זה נח- זמין וחינם, יש לי פיקוח על התכולה
אני מניחה שעבודה באמת יכולה לפחות להמעיט, ואולי אף לבטל הנקה, אבל הפנטזיה בע"ה שאני לא אפסיק- אלא היא 
.
.ממשיכה למרות הקושי- כדי לנסות להפוך אותו מקושי לזכות- שמתי לב שניתן להשליך מלא מההנקה- לחיים בכלל- וכך לקבל- את החיים ואת ההנקה. ואולי- כדי לנסות לעמוד באידיאלים שלי.
אבל- הכלל המנחה- עד שזה לא פוגע בבריאות הנפש של אמא, כבר קרה לי שלא עמדתי באיזה פרץ גדילה ועשיתי החלפות עם בקבוק לארוחה...
הנקהmp4
כל הקודמות כתבו על המעלות , בריאות שא"א לקנות ולתת תחליף לו , נפשית וכלכלית.
בתי בנותיי הפסקתי כי נכנסתי להריון ועבדתי מלא במקביל אז פשוט הגוף לא יכל לעמוד יותר מידי....
לדעתי כדאי להמשיך ולנסות בקשיים שיש להם פתרון נורמאלי והגיוני. לדוג'יועצת הנקה, מקלחות, תרופות סבתא, משחות וכדו'.
בהצלחה רבה!!!
תזרמי עם הטבע!!
תשובותחילזון 123
מניקה? כן.
למה? כי ככה הגוף שלנו נברא פשוט לתת לילד את מה שצריך. הכל בתאום עם הגוף והרגש והנפש.
לדעתי זה גם הרבה יותר נח להניק ולישון תוך כדי מאשר לקום לשטוף בקבוקים לחמם מים לעקר וכל ההתעסקות עם זה. (וגם יותר זול)...
מה יגרום להפסיק? לא יודעת.
עם הגדול הפסקתי באמצע ההריון כשזה היה כואב ומציק ומעייף מאד והוא מצידו פחות התלהב כנראה מטעם החלב, אז איכשהו ההנקות ירדו יותר ויותר. אבל הוא כבר היה בן קצת יותר משנה.
למה להמשיך? בגלל הבריאות, בגלל כל מה שזה נותן לילד גם נפשית וגם פיזית, וגם בגלל מה שזה נותן לאמא.
שמתי גם לב שיש שלבים שזה מתחיל להיות מעצבן\מציק\קשה וכו' ואחרי שעוברים את המשוכה והמינון מסתדר מחדש אז זה נהיה כיף לכל הצדדים.
בכל מקרה לדעתי זה דבר ממש ממש אישי ותלוי במלא דברים, ההחלטה צריכה להתאים לתינוק\ילד אבל כמובן גם לאמא, ולהרגשה שלה.
מניקה בשמחהאמאקנגורו
מעניקה בשמחה.
ה' עושה נפלאות.
בורא לי תינוק עם המזון שלו קומפלט.
אני פשוט לא מאמינה שיד אדם מסוגלת ליצור משהו מושלם כמו המזון שה' מספק לתינוק שלי בילד אין.
ברור שאם מאיזו סיבה יש בעיות אמיתיות ומוכחות, שיועצת הנקה מוסמכת IBCLC אמרה שאי אפשר להניק, אז ב"ה שאיפשר לנו גם את המטרנה...אבל אם אין בעיה כזו, אז למה לא להניק? אפילו מטרנה מכירים בזה שחלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקך...
ואם אשה חוזרת מהר לעבודה, ואין לה כח לשאוב (בהחלט מבינה. אני אישית לא יודעת אם הייתי שורדת עם שאיבות...מעריצה את השואבות) או שמראש יש בעיה בכמויות החלב, אז עדיף לפחות עד חצי שנה לשלב תמ"ל והנקה, כדי לתת לתינוק את מקסימום ההנקה שאפשר. לא להתייאש, אומרים שאפילו טיפה חלב אם עדיף מכלום. (רצוי כמובן להתייעץ עם יועצת הנקה על אופן השילוב הרצוי על מנת שההנקה לא תיפגע)
מה יגרום לי להפסיק?
בטח לא הקושי הראשוני. אצל בכורתי היו לי חודשיים סיוטיים ואח"כ שנה נהדרת.
אצל הבאים ב"ה הלך בקלות.
הדבר היחיד שגרם לי אצל בנותי להפסיק להניק בגיל שנה-שנה ורבע זה הלחץ שלי להיכנס שוב להריון. (אני כבר בת 31 ויש לי 'רק' 3 ילדים...) אני מקוה שיום אחד תהיה לי הנחת הנדרשת להניק עד גיל שנתיים...אבל שנה זה המינימום מבחינתי.
למה להמשיך למרות הקושי?-
כי הנקה, כאמור, זה הכי טוב וטבעי לתינוק. כפי שכבר אמרתי: התינוק מגיח לעולם ישר עם המזון המתאים לו ביותר, אז למה לא, לפחות, להשתדל לתת לו את מה שה' ייעד לו?
וגם כי בדר"כ (בטח עם ייעוץ ותמיכה טובים) תוך חודשיים ההנקה מסתדרת והופכת לכיף צרוף.
מה טוב וכיף בהנקה?-
הנקה זה חיבור נפלא עם התינוק, וכש'מתמקצעים' בה, זה נוח, זמין, קל לתפעול ונשי, אבל אלה לא סיבות להניק, אלא עוד בונוסים על הדרך.
בדיוק הסברתי היום למשהי שילדה ילד רביעי (והניקה את כולם) איך להניק בשכיבה על הצד בלילה...עד היום היא לא ידעה איך...הבוקר היא אמרה לי שזה מדהים....כ"כ נוח...איך לא ידעה קודם...
כיף ללמוד תנוחות-הנקה חדשות. כמו מין ספורט זוגי עם התינוקי...(אני כבר הינקתי אפילו בשכיבה על הגב...אחרי קיסרי)
אני ממש נהנית מההנקה, מהיופי הנשי שמצאתי בה, מהיכולת שלי להעניק בקלות ובשמחה ובאהבה לילדי,
מהיכולת להמשיך את החיבור שביני לבין תינוקי גם אחרי שהתנתק מרחמי, (עם הנקה הניתוק הוא הדרגתי וחם ורך יותר...לי זה נראה טבעי ונכון יותר מאשר כשתינוק רק נפל לעולם וכבר מנותק מאמא לחלוטין.)
בקיצור, אני ממש אוהבת להניק, אפילו יותר מלהיות בהריון...מבחינתי תינוק=הנקה.
כולי תפילה שבע"ה אוכל תמיד להניק את ילדי
ושלעולם לא אצטרך מסיבה כלשיא, לא עלינו, להמנע מהפלא הגדול הזה.
בהצלחה.
איזה תשובות יפות...יוקטנה
אני כבר 8 שנים או בהריון, או מניקה, או שניהם חולקת את המשאבים שלי לפחות עם עוד אחד, ולפעמים גם עם עם שניים (אחד בבטן, אחד בחוץ).
חולקת את המשאבים שלי לפחות עם עוד אחד, ולפעמים גם עם עם שניים (אחד בבטן, אחד בחוץ). עד ההריון האחרון, הגדולים שלי הפסיקו מתישהו מיוזמתם לינוק במהלך ההריון, כנראה בגלל שינוי הטעם.
בהריון האחרון היתה לי רגישות גבוהה מאוד בזמן ההנקה, עד כדי כך שהיה לי מאוד קשה, ונאלצתי לגמול את הקטנטונת (היא היתה בת שנה ו-9 - היונקת הכי ארוכה שלי עד כה). עדיין, מדי פעם נתתי לה כאילו לינוק, ועד היום היא לפעמים מבקשת, ואני לפעמים נותנת (אבל היא לא באמת יונקת).
עם כל תינוק היו לי בהתחלה פצעים. בסופו של דבר הסתבר לי שהם נולדים עם לשון קשורה. עם יואבי הקטן נסעתי לניתוק בגיל יומיים, ואחרי שבועיים עוד ניתוק. אני חושבת שעוד ניתוק היה עוזר מאוד, אבל כבר היה "מספיק טוב", אז התעצלנו לסוע שוב.
תמיד שדמיינתי תינוק, היתה לי תמונה בראש שלי יושבת ומניקה. מאוד הופתעתי מהקושי, אבל זה לא היה מספיק בשביל לוותר. אבל שמעתי על סיפורים מאוד מאוד קשים וכואבים, וגם פגשתי נשים שידעתי שגם אם הקושי שלהן איננו פיזי אלא נפשי, הוא אמיתי וממשי, ולפעמים אפילו יותר מכריע. אני חושבת שבמיוחד נשים שלא ינקו, מתקשות להניק. אבל כמובן, אין כללים בדברים האלה.
השאלה היא לא "למה להניק", כי כיום כולם יודעים שהנקה עדיפה על תחליפים (גם אם רוב האנשים לא יודעים עד כמה היא עדיפה). כמו אדם מעשן, שברור לו עד כמה המעשה שלו מסוכן ומזיק, אבל לא מצליח ליהגמל, כך יש נשים שיודעות עד כמה הנקה עדיפה על תחליפים, אבל אינן מצליחות להניק. זה הרבה פעמים לא עניין של מודעות, ולא עניין פיזי, אלא קושי נפשי מאוד גדול. לפעמים מצליחים להתמודד, לפעמים זה לוקח קצת זמן, לפעמים מצליחים להתגבר לא עם הילד ראשון אלא בשני או בשלישי, ולפעמים זה פשוט לא מסתדר, אבל בע"ה בדור הבא תהיה הצלחה גדולה יותר.
מניקה- סיבוב שניאמא מסורה
את הגדול הנקתי עד גיל שנה ומה שגרם לי להפסיק היה הריון נוסף.
אם לא הריון, אז נראה לי שאניק עד גיל שנה וחצי -שנתיים תלוי אם ימאס לי עד אז או לא ותלוי אם היונק ירצה 
וכשאני בעבודה - שואבת.
למה? אני המקור ויכולה להעניק להם את האוכל הכי טוב, הכי מזין, הכי בריא. זמין בכל מקום ובכל זמן, אף פעם לא נגמר 
בנוסף, ידוע הפתגם- "יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק". הפתגם כ"כ נכון, ההנקה ממכרת ומחזקת את הקשר בין האמא לתינוק.
חוץ מאוכל ההנקה נותנת לתינוק קירבה גופנית ממש שמרגיעה אותו, ומי שאומר שאפשר גם בלי הנקה זה נכון, אבל א"א להשוות כרבול עם הידיים בלבד לבין כרבול עם חיבור, החיבור לאמא מזכיר להם מעט את הביטחון שהיה להם ברחם.
למה להמשיך למרות הקושי?
גם אם קשה בהתחלה, בהמשך הכל מסתדר וההנקה הופכת לחלק מהשיגרה.
נסו לדמיין תינוק שאוכל מבקבוק. השעה 3:00 לפנות בוקר, התינוק מתעורר רוצה לאכול הדבר היחיד שאת רוצה לעשות זה לישון ובמקום זה את צריכה לקום, לחמם מים, להכין בקבוק, להאכיל, לשטוף את הבקבוק שיהיה מוכן לארוחה הבאה, להשכיב.
או תינוק יונק. השעה 3:00 לפנות בוקר, התינוק מתעורר, את לוקחת אותו למיטה שלך, מניקה בשכיבה יכולה לישון תוך כדי (תוך שמירה על סביבה בטיחותית שלא יפול מהמיטה).
אני יודעת שיהיו כאלה שיחלקו עלי בעניין השינה, אני מרגישה שככה זה נכון אצלי. אצל הגדול קמתי כל לילה, הנקתי בישיבה החזרתי אותו למיטה ואז חזרתי לישון. הייתי משלימה שעות שינה במשך היום. התחלתי לעבוד כשהוא כבר ישן לילה אז לא הייתה לי בעיה של עירנות במשך היום.
אחרי הלידה השניה, הייתי נכנסת למיטה מחוסלת אחרי טיפול בשניים קטנים (ובעלי עזר ועוזר במקסימום שהוא יכול) לא הייתי מסוגלת להשאר רגע ערה בזמן ההנקה ואם בכל זאת הייתי מחריכה את עצמי להישאר ערה, לילדים לא הייתה אמא מתפקדת בבוקר.
כמובן שאם יש קשיים בתחילת ההנקה יש לפנות ליועצת שתדריך
בהצלחה רבה
הנקה למה?חמסה עלינו
כי זה שם. מהרגע שהתינוק יוצא מהרחם הוא יונק ולי יש חלב. מדהים הא? פשוט פלא הבריאה. לפי המינון, הטמפ' והכל.
אצלי ב"ה עם שני הילדים היה חלב בשפע. (עוד בהריון סבלתי מנזילות) לא היו לי קשיים בהתחלה להתגבר עליהם והעניין ב"ה זרם בקלות הילדים אכלו מייד כשהיו רעבים בלי לחמם בקבוקים/ לשטוף וכו'. וזה גם פתרון זול (בהנחה שהפרה לא אוכלת כ"כ הרבה כדי להניק...)
הנקתי כל אחד מהם עד גיל שנה וחודשיים- שלושה כשהרגשתי שהגיע הזמן שזהו מתחיל להמאס ולא כיף (וגם כשהתחילו להרים לי את החולצה כשהיו בוכים..)
עם הקטנה שאבתי אבל כן לפעמים כשהיה קשה היתה אוכלת מנה מטרנה במקום (משו כמו פעמיים בשבוע) כי באיזשהוא שלב נהיתה לי וואחד דלקת ורציתי להמשיך להניק אבל וויתרתי על מנת שאיבה לארוחת אחה"צ.
מאחלת לעצמי המשך הצלחה בהנקה גם עם הבאים בתור
להניק- להעניקאמא ל-5
את שלושת בניי הראשונים לא הצלחתי להניק .
הראשון שלושה שבועות ינק עם תחליף חלב. השני והשלישי בבי"ח וזהו.
לא הייתי אנטי מההתחלה, דווקא רציתי. אבל, כמו שקודמותיי ציינו זה עניין רגשי, הישיבה וההיצמדות, התלות היו קשים לי. כנראה גם שלא ידעתי להעריך מספיק את ההנקה.
אני לא זוכרת דמות מניקה בילדותי, אימי לא הניקה אותי ולא את אחיי (רק את הבכור- 3 ח'). הסביבה צריכה לעודד. הייתי לחוצה על הבית הנקיון.
זה קשור גם לגיל- הייתי בת 22 כשילדתי את בני הראשון ולא הייתי פנויה לזה, כנראה עסוקה בעצמי.
כשרציתי להניק- סבלתי מפצעים וגודש ומיד ייבשתי- חשבתי שזה כך לנצח.
חברה אמרה לי בהריוני הרביעי- את צריכה לחשוב מדוע את לא יכולה להעניק ולהניק.
ת'אמת, נפגעתי. אבל זה רק משום שרציתי ולא הצלחתי.
ואז הגיעה הבת הנסיכה שלי.
בגיל 6 ימים רצתי איתה בדחיפות עם גודש נוראי ליועצת הנקה בטיפת-חלב והיא שחררה לי את הגודש, הראתה לי תנוחות הנקה, הביאה לי משחה מקלה לפצעים.
וראו זה פלא - אני מניקה- ללא תוספת עד גיל שנה. הייתי כל-כך מאושרת, מטיילת איתה במנשא הטבעי , מניקה ומניקה , גם בטיולים היא עשתה איתנו מסלול במנשא- על בעלי- בקיצור זה גרם לחיבור הכי טבעי שיכול להיות.
התקרבתי לבת שלי, היא פשוט כ"כ נהנתה וגם אני.
את ההריון החמישי תכננתי רק כי רציתי תינוק ורציתי להניק אותו.
ושוב היה קושי ביום הרביעי אבל עברנו אותו.
אסור לפספס את זה לאמא ולתינוק
עוד חודש אחזור לעבודה- נראה מה יהיה .
תודה על כל התגובות.להיות לאם
אבל- אין פה מישהי אחרת? שהפסיקה להניק כי...
חברה שלי הפסיקה כיטל שחר
סבלה מגודש הרבה, בטיפת חלב הלחיצו אותה שהילד לא עולה במשקל, וככה היא הפסיקה בחודש וחצי, אני חושבת שהיא עשתה צעד נכון, כי היא לא הייתה רגועה, דאגה מאוד כל הזמן, והמעבר לבקבוק- גם תחושת השליטה במצב גדלה, וגם התינוק גדל- וכך היא יכלה להתפנות להיות אמא נפלאה ונינוחה, ולא חרדתית.
כמעט ולא כי..בוזי נוזי
ילדי הראשון ירד במשקל בצורה מאוד מפחידה במהלך ה10 ימים הראשונים. גילינו שנגוף שלי פשוט לא ייצר מספיק חלב.עם כל התוכניות של ה-24 שעות, והחילבה, והמנוחה וכל השאר, פשוט לא היה לקטנצ'יק אוכל והוא היה רעב עד כדי סכנה. אז הוא קיבל בקבוקים, למרות הלחץ החברתי המעיק באמת, ש"למה את לא מניקה, עצלנית וכו'.
בכל זאת כדאי ילד בריא ושלם שותה מטרנה ולא תינוק יונק שסובל מתת תזונה מסוכנת!
בשני אמרתי- אני לא מתייאשת ולא נשברת, הלכתי שלושה ימיםאחרי הלידה באוטובוס עם התינוק, ליועצת הנקה, ישבתי שם שעות, והשתדלתי להאמין שבע"ה הפעם זה ילך, גם הפעם זה לא הלך כשגילית שבועיים אחרי הלידה, שהוא הרבה יותר רזה (יותר מ10% ) ממה שהוא נולד. שוב, הלכתי ליועצת הנקה, הפעם מטעם ללהלצה (שהם באמת נהדרים), ושוב, התמלאתץי תקווה ושוב, זה לא הספיק , אבל במשך שלושה חודשים המשכתי להעניק לו מה שבכ"ז היה לי ואח"כ הוא קיבל בקבוק.
בשלישי, אמרתי מהתחלה- אני לא רוצה תינוק אומלל, שבוכה ובכוה כי הוא רעב, אז כשגיליתי סימני רעב ראשןונים הוספתי לו מטרנה. וגם אותו הנקתי בתחילת הארוחה, ואח"כ הוא שתה מטרנה.
והוא התינוק הכי רגוע שהיה לי. (אחרי הברית לדוגמא הוא היה כ"כ רגוע בהשוואה לאחים שלו)
ומה אגיד לכן- ההשתדלות בידי- ההצלחה בידי ה'.
אי אשפר להילחם , ככה ה' ברא אותי ואני מקבלת את רצונו (למרות כל הדמעות ששפכתי על זה.)
בהצלחה לכולן בכל.
הנקתיveredd
די הרבה זמן, יחסית, והתחלתי לתת לו גם בקבוק רק בגיל חצי שנה, ששאיבה מלאה כבר הרגה אותי.
בכל מקרה, עדיף להניק- עד שזה בא על חשבון בריאותה של האמא. זו דעתי.
לי אישית היה קשה בהתחלה, היו לי חתכים מחרידים על הפטמות, ובכיתי כמעט כל פעם שהנקתי. אבל עודדו אותי ואמרו שזה עובר, ובאמת לאט לאט הכאב פחת, ואחרי חודש כבר נהייתי מומחית, בכל תנוחה, בלי שום כאב...
ההתחלה נראה לי הרבה פעמים קשה- אבל זה שווה את זה! אחר כך יוצאות שיניים- ולפעמים רק זה מה שעוזר להרגיע (יש אנדורפינים בחלב שמשככים כאבים) גם כשחולים- זה מצויין. יש לך תמיד אוכל מוכן, רק צרך לשלוף!
וואי מענייןשמחה תמיד
מניקה כי זה ממש כיף ואפילו ממכר הכי בריא, חסכוני משמח,חשבתי על זה לפני כמה זמן אם זה מודה אבל גם אם כן היא טובה... אני מוצאת שזה מאוד טבעי אם ה' נותן לנו את השפ הזה אז למה לא להשתמש בו...?
הדבר שיגרום לי להפסיק זה הריון הבא בעז"ה לא יודעת אם אהיה מסוגלת להניק וליהיות בהריון מקוה אולי.. בהתחלה אחרי הלידה הייתי סובלת מסתימות זה נורא ואיום היה לי עודף חלב ולא הייתי משתלטת ובצד אחד כנראה שיש לי צינורית דקה וכל יומיים שלושה היה נסתם ולא יוצא חלב זה נורא מלחיץ כי בשלב מסויים נגמר החלב גם בצד השני.. אחרי יועצות הנקה רבות וד"ר מירה מאודים אם מישהי מכירה התאזנתי אחרי שלושה חודשים ...שלושה חודשים סבלתי והתחננתי לה' שיעזור לי . יום אחד התעצבנתי ולחצתי על הצינורית -כלומר איפה שהסתימה בצורה אגרסיבית ביותר -השתחרר וב"ה מאז אין סתימות בלי עין הרע ואני מרגישה גאה כ"כ שאני מניקה ובסבלנות זה מצריך המון סבלנות במיוחד שיוצאות השיניים היא נושכת אותי ואני אומרת לקטנה בצחוק-"הלו הפיטמה עוד מעט הושרת יש לי עוד ילדים להניק"..זה נותן לי גאווה שאני יכולה מסוגלת לתת ולהעניק בלי סוף
לסיכום -אם את שואלת כנראה שאת במשבר לא?למה עשית את הסקר הקטן הזה?
אז ככה...להיות לאם
א- אני חוזרת עוד מעט ללימודים (רח' חשוון) ואני לא יודעת עד כמה יהיה לי כח לשאוב 4 ימים מלאים מהבוקר עד הערב...
ב- קשה לי לשאוב! כואב, מציק, ולא יוצא מספיק.
ג- אין לי מספיק חלב, וגם ככה אני מתמודדת כל יום בלנסות שלבן שלי יהיה מספיק חלב ויהיה שבע. אז קל וחומר עם שאיבה שאומרים שיש פחות מהנקה.
טוב, זה לא שאני לא יודעת שחשוב וטוב. וגם לי כייף להניק אבל זה התמודדות לא קלה ולכן קשה לי לקחת את זה בתור כי ככה ה' ברא אותי, אלא חשוב לי להרגיש שאני עושה את המקסימום לילד שלי אבל עדיין לא על חשבון הבריאות שלי.
חוץ מזה שתמיד אני אומרת לבעלי שה' יחליט אם אני אמשיך להניק או לא... (כלומר הריון נוסף...)
קודם כל קבלי ח"ח על ההשתדלותאמאקנגורו
כבר כתבתי שאני מעריצה את השואבות. (אני עובדת מהבית, כך שלא מתמודדת עם הבאסה הזאת. אני מניחה שהשאיבות מוציאות את כל הכיף מההנקה, ונשאר רק האיכות של החלב כשיקול להמשיך...)
נראה לי שלא כדאי להפסיק לגמרי את ההנקה, אלא לשלב.
ולדעתי האישית והלא מומחית, לא חייבים לשאוב אם זה ממש עונש. נראה לי שלתינוק גם חשוב שאמא תהיה שפויה בקצת זמן שהיא איתו...
לתת מטרנה במעון/מטפלת ולהיות שלמה עם זה. וכשאת חוזרת הביתה, להמשיך להניק כאילו לא היתה הפסקה. כך את ממשיכה לתת לבנך את הטוב ביותר, וממשיכה להנות, וההנקה לא הופכת לעול או סיוט.
החלב נוצר לפי דרישה, כך שבימים הראשונים מן הסתם יהיה לך גודש בשעות היום, אז תנסי להוציא ידנית רק עד שזה מקל עלייך, לא יותר כדי שלא ייוצר עוד חלב...ואז בערב ובבוקר תמשיכי להניק כרגיל.
הגוף ילמד מהר מאוד לספק את החלב בשעות שהוא נחוץ, ויפסיק לייצר עודפים בשעות שאין להם דרישה.
זה מה שנראה לי שאני הייתי עושה.
ושוב, כל הכבוד על ההשתדלות. הנקה היא לפעמים מאוד קשה בהתחלה, ואין לי מילים כשאני רואה כמה מאמץ וסבל נשים עוברות בשביל הזכות להניק.
בן כמה התינוק שלך?חילזון 123
זה לא שאת רוצה לא להניק תינוק בן יומיים, כבר הנקת אותו מן הסתם לא מעט ימים. הוא קיבל ממך לא מעט ויטמינים.
ועד חשוון עוד יש לך כמעט חודשיים של הנקה מהנה...
ועוד קצת והוא כבר יאכל מוצקים
חוץ מזה את תמיד יכולה לתת מטרנה בבוקר כשאת בעבודה ולהניק הנקת ערב נעימה כשאת חוזרת ואולי גם פעם בבוקר, זה לא כזה שחור לבן או הכל או כלום.
הכי חשוב זה לטפל ברגשות האשם (קל לכתוב וקשה לבצע...)
בן חמישה חודשיםלהיות לאם
והתחלתי איתו מוצקים כבר כי הוא מאוד מפותח לגילו (ברוך ה') והאחות אמרה לי שהוא שורף הרבה קלוריות -הוא זוחל...
ורצתי לדעת זה באמת אפשרי להניק רק חצי יום?
למה לאחילזון 123אחרונה
נראה לי שלאט לאט הגוף מתרגל להסדר החדש, כמו שכשהילד גדל אז הוא מפסיק לינוק 24 שעות ביממה ויש הפסקות של 5 ואח"כ של 6 שעות וכו'. אין דבר כזה שמפסיקים לינוק בבת אחת וזהו אין חלב בכלל ולא יחזור אף פעם. אפשר גם להניק 5 דקות ביום ועדיין יהיה קצת חלב.
אם הוא אוכל מוצקים אז בגיל 7 חודשים (בחשוון) הוא כבר יוכל לאכול ארוחת עשר וארוחת צהריים טובה ומקסימום ישתה איזה בקבוק לפני השינה של הבוקר או משהו. זה לא אומר ש"הפסקת להניק". ואם בערב תהיי סחוטה ולא יתאים לך אז תחשבי אם לגמול או לא מההנקה הספציפית שאין לך כח אליה.
הענקהנחשונית
שני המתוקים שלי נולדו פגים לפני הזמן. ושניהם היו בפגייה ולא יכלו לינוק, אין להם עדיין את הרפלקס. שאבתי והם קיבלו את זה וגם הרבה סימילאק לפגים, גם בזונדה וגם בבקבוק. ברגע שיכולתי, יומיים אחרי הקיסרי, ניסיתי "להניק". כי זה לא להניק, הם קטנים מדי, אבל אמרו לי לתרגל.
אח"כ התחלתי להניק באמת, אבל אף פעם לא הצלחתי לעבור להנקה מלאה בלי תוספות, כי הם כבר התרגלו לבקבוק וכי הלחיצו אותי בטיפת חלב שהם יורדים במשקל והם פגים ואסור לקחת סיכון. אבל ואולי בגלל זה את שניהם הנקתי שנה, בשילוב הפורמולות. אמרתי: אני אתן להם בחוץ כל מה שלא הספקתי לתת להם בפנים, עוד ברחם.
וזה היה מאוד מאוד קשה. אף פעם לא הצלחתי ללמוד להניק בשכיבה, וגם לא מחוץ לבית עם חיתול עלי. תמיד חייבת את הכורסת הנקה עם הידיות, דרגש וכרית הנקה שירימו לי את הגוף הפצפון הזה עד לשד, ובלי שום בדים מתנפנפים מעלי שמפריעים. חייבת לראות את הפנים שלהם, כי הפנים שלהם כ"כ קטנים ופעם הילד השני, רק יצא מהפגייה ונחנק לי מהשד ובעלי הנשים אותו ברגע האחרון כשהוא כבר היה כחלחל. אז מחוץ לבית זה היה לרוב פורמולה, ואז זה מחזק את הבילבול פטמות, אז הם לא מתאמצים מספיק בהנקה, אז אין מספיק חלב, אז צריך לתת פורמולה, ויש חור בדלי ואוף.
ובלילה רק אני קמתי אליהם כי רק אני שמעתי אותם בוכים, אז מה הטעם להעיר את בעלי, הרי הוא לא יניק ופורמולה אני לא רוצה לתת בבית, ובשכיבה לא הלך כאמור, ורציתי להניק בבית כמה שיותר, כי בחוץ זה בעיקר פורמולה כאמור, אז אין לילה ואין יום יותר 10 חודשים.
ושניהם הפסיקו מעצמם בגיל שנה. הבכור הפסיק כי ה' נתן לי את ההריון של השני וטעם החלב השתנה, והשני כי הייתי חולה וגם אז טעם החלב השתנה והוא לא רצה יותר. הייתי נותנת הרבה כדי להניק מלא בלי בקבוקים והרתחות ופורמולות יקרות ותופסות מקום בתיק ותמיד צריך קומקום צמוד.
אז למה כן להניק בעצם? זה כמו לשאול אשה: אז למה להתחתן? למה ללדת? למה, כי ככה. כי מדי פעם זה כן היה טוב ואז זה כ"כ כ"כ טוב. הרבה פעמים הייתי יושבת שעה ומניקה ושרה ושרה, וקוראת, עד שעצם הזנב כבר כואבת והם נרגעים ונרדמים, ולפעמים גם אני. וזה מסוכן ד"א.
יש עלון, אולי של משרד הבריאות, עם משפט כזה: "הניקי לי חום ואהבה." וואללה, חותמת.
הלב
כמו הים, כמו לב הים, ליבו של מרקו סוער בו.
הוא יורד לחוף, יורד לחוף, מביט למרחק.
כי אמו שלו שם במרחקים,
והלב, הוא רוצה אל אמא...
כמו בלב, כמו בים, סערות יש, וגם סודות.
מי יגיד לו, מי ידע? הסוד שבלב!
הלאה! אל המרחק, אמא! שם במרחק,
עוד מצפה לו דרך ארוכה,
אל המקום בו אמא מחכה.
מעבר הר וים, הלב מושך לשם,
רוצה לעוף אל אמא, למרחק!
אח"כ התחלתי להניק באמת, אבל אף פעם לא הצלחתי לעבור להנקה מלאה בלי תוספות, כי הם כבר התרגלו לבקבוק וכי הלחיצו אותי בטיפת חלב שהם יורדים במשקל והם פגים ואסור לקחת סיכון. אבל ואולי בגלל זה את שניהם הנקתי שנה, בשילוב הפורמולות. אמרתי: אני אתן להם בחוץ כל מה שלא הספקתי לתת להם בפנים, עוד ברחם.
וזה היה מאוד מאוד קשה. אף פעם לא הצלחתי ללמוד להניק בשכיבה, וגם לא מחוץ לבית עם חיתול עלי. תמיד חייבת את הכורסת הנקה עם הידיות, דרגש וכרית הנקה שירימו לי את הגוף הפצפון הזה עד לשד, ובלי שום בדים מתנפנפים מעלי שמפריעים. חייבת לראות את הפנים שלהם, כי הפנים שלהם כ"כ קטנים ופעם הילד השני, רק יצא מהפגייה ונחנק לי מהשד ובעלי הנשים אותו ברגע האחרון כשהוא כבר היה כחלחל. אז מחוץ לבית זה היה לרוב פורמולה, ואז זה מחזק את הבילבול פטמות, אז הם לא מתאמצים מספיק בהנקה, אז אין מספיק חלב, אז צריך לתת פורמולה, ויש חור בדלי ואוף.
ובלילה רק אני קמתי אליהם כי רק אני שמעתי אותם בוכים, אז מה הטעם להעיר את בעלי, הרי הוא לא יניק ופורמולה אני לא רוצה לתת בבית, ובשכיבה לא הלך כאמור, ורציתי להניק בבית כמה שיותר, כי בחוץ זה בעיקר פורמולה כאמור, אז אין לילה ואין יום יותר 10 חודשים.
ושניהם הפסיקו מעצמם בגיל שנה. הבכור הפסיק כי ה' נתן לי את ההריון של השני וטעם החלב השתנה, והשני כי הייתי חולה וגם אז טעם החלב השתנה והוא לא רצה יותר. הייתי נותנת הרבה כדי להניק מלא בלי בקבוקים והרתחות ופורמולות יקרות ותופסות מקום בתיק ותמיד צריך קומקום צמוד.
אז למה כן להניק בעצם? זה כמו לשאול אשה: אז למה להתחתן? למה ללדת? למה, כי ככה. כי מדי פעם זה כן היה טוב ואז זה כ"כ כ"כ טוב. הרבה פעמים הייתי יושבת שעה ומניקה ושרה ושרה, וקוראת, עד שעצם הזנב כבר כואבת והם נרגעים ונרדמים, ולפעמים גם אני. וזה מסוכן ד"א.
יש עלון, אולי של משרד הבריאות, עם משפט כזה: "הניקי לי חום ואהבה." וואללה, חותמת.
הלב
כמו הים, כמו לב הים, ליבו של מרקו סוער בו.
הוא יורד לחוף, יורד לחוף, מביט למרחק.
כי אמו שלו שם במרחקים,
והלב, הוא רוצה אל אמא...
כמו בלב, כמו בים, סערות יש, וגם סודות.
מי יגיד לו, מי ידע? הסוד שבלב!
הלאה! אל המרחק, אמא! שם במרחק,
עוד מצפה לו דרך ארוכה,
אל המקום בו אמא מחכה.
מעבר הר וים, הלב מושך לשם,
רוצה לעוף אל אמא, למרחק!
כמוכן כמוני...אמא קטנה
ואי איזה כייף לראות כזו עוצמה של חיזוק בעניין ההנקה הזאת!אכן נחשונית צודקת -זה ממש הענקה..
מה אומר לכן,ילדתיח לפני חודשים והספקתי להכיר את הבת שלי בכל גווני הפליטות/היחנקויות,ולילות לבנים...=]
ב"ה היא כלכך גדלה והכל נראה שונה וטוב.
בהתחלה היה לי כוווואאאבב!!!חשבתי שאני מתחרפנת,מה גם שזה גורם לקווץ את הרחם...עוד כאב מעצבן..
בביה"ח אמרו לי שזה לא מספיק מה שהיא אוכלת כי היא לא עשתה "צואה"...ולכן היה לה גם צהבת..אז הבאתי לה בקבוק..ומשם התחילה לנו ההרפתקאה..היא אכלה אותו בשמחה כזאת,והקיאה את הכל שניה אחרי...הלכתי לתינוקיה מיד ואמרו לי שזה כנראה יותר מידי בשבילה....מצחיקים ,לומשנה ...הקטע שמאז היא ינקה בהתלהבות ולרוב היתה משפריצה את הכל בחזרה החוצה באותה מהירות...ואז כל הנקה היתה לוקחת שעתיים עד להנקה הבאה בתור ככה ברצף כל היום...אמנם זה הי יותר קורה בהנקות של הערב.אמרו לי שלא לדאוג זה לא ריפלוקס כי היא עלתה ב"ה במשקל,היא שמנמנה כ"כ שזה מצחיק..פשוט היא ואהבת לאכול..עכשיו זה כבר ב"ה הרבה פחות .היא מקיאה לי ככה רק אולי פעם בשבוע,אפשר לומר שזה בזכות העצות מהאחות,אני מניקה חצי בשכיבה...כדי שהזרם יהיה יותר חלש,וגם מחזיקה אותה אחרי ההנקה 10 דק' ישר..
על בקבוק אין מה לדבר,למרות שגם זה משתפר אבל 5 מציצות ומוציאה מהפה...ואז נחנקת...
מזל שבנתים אני איתה בבית..אני לא יודעת מה יקרה כשאצא לעבוד..
יעזור ה',זה ממש חוויה...והכי כייף שעכשיו היא התחילה לחייך לי ולדבר איתי תוך כדי ההנקה..זה ממש משעשע...
בהצלחה לכל המניקות,והשואבות וכו'....
ישר כוח!!
מה אומר לכן,ילדתיח לפני חודשים והספקתי להכיר את הבת שלי בכל גווני הפליטות/היחנקויות,ולילות לבנים...=]
ב"ה היא כלכך גדלה והכל נראה שונה וטוב.
בהתחלה היה לי כוווואאאבב!!!חשבתי שאני מתחרפנת,מה גם שזה גורם לקווץ את הרחם...עוד כאב מעצבן..
בביה"ח אמרו לי שזה לא מספיק מה שהיא אוכלת כי היא לא עשתה "צואה"...ולכן היה לה גם צהבת..אז הבאתי לה בקבוק..ומשם התחילה לנו ההרפתקאה..היא אכלה אותו בשמחה כזאת,והקיאה את הכל שניה אחרי...הלכתי לתינוקיה מיד ואמרו לי שזה כנראה יותר מידי בשבילה....מצחיקים ,לומשנה ...הקטע שמאז היא ינקה בהתלהבות ולרוב היתה משפריצה את הכל בחזרה החוצה באותה מהירות...ואז כל הנקה היתה לוקחת שעתיים עד להנקה הבאה בתור ככה ברצף כל היום...אמנם זה הי יותר קורה בהנקות של הערב.אמרו לי שלא לדאוג זה לא ריפלוקס כי היא עלתה ב"ה במשקל,היא שמנמנה כ"כ שזה מצחיק..פשוט היא ואהבת לאכול..עכשיו זה כבר ב"ה הרבה פחות .היא מקיאה לי ככה רק אולי פעם בשבוע,אפשר לומר שזה בזכות העצות מהאחות,אני מניקה חצי בשכיבה...כדי שהזרם יהיה יותר חלש,וגם מחזיקה אותה אחרי ההנקה 10 דק' ישר..
על בקבוק אין מה לדבר,למרות שגם זה משתפר אבל 5 מציצות ומוציאה מהפה...ואז נחנקת...
מזל שבנתים אני איתה בבית..אני לא יודעת מה יקרה כשאצא לעבוד..
יעזור ה',זה ממש חוויה...והכי כייף שעכשיו היא התחילה לחייך לי ולדבר איתי תוך כדי ההנקה..זה ממש משעשע...
בהצלחה לכל המניקות,והשואבות וכו'....
ישר כוח!!
צום גדליהאנונימית בהו"ל
ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.
כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.
תינוקי מתקרב לגיל שנה.
אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..
לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.
אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?
אני מכירה שכל עוד יש תינוק מתחצ לגיל שנתיים לא חובאור עולה בבוקר
להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.
יש בזה מלא פסקים ושיטות שונות...מחי
הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור
אני עושה לפי הפסיקה שלנוהשם שלי
לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.
יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.
אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.
היה לי מוזר לחזור לצום.
בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.
אני מכירה לא בהריון ולא בהנקהאמא לאוצר❤
וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..
אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום
זאת הפסיקה שלנוהשם שלי
עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.
אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.
אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.
עד גיל שנתיים לא משנה מה, והנקה לא פוטרת מהצום?אמא לאוצר❤
וואלה
עד 24 חודשיםהשם שלי
אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.
כן???אפונה
ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום
וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....
טוב
אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.
בעלי אמר שכל עוד מניקה ברור שלא צריכהאמא לאוצר❤
גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה
אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..
אני לא צמהשומשומונית
עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.
יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...
אבל יודעת שלא כולם ככה...
מנסה להניק שנתיים בלי קשר ויוצאת בכל הדעות חחאורוש3
אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.
היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.
בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?
בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.
אני צמה..שקדי מרק
אם אני לא מניקה ולא בהריון
אני במקרה כזה צמה...מתואמת
וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה
(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)
אני גם בשיטה של לא לצום אם התינוק מתחת לשנתייםאיזמרגד1
ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...
אני צמהכנה שנטעה
בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.
לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..
אני לא צמה בכל מקרהאונמר
באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.
אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.
וואי ממש הכללה🤭Doughnut
ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.
מחילה. אז סומכת על המלא שלא צמות..אונמר
האמת תמיד הנקתי עד אחרי גיל שנהבוקר אור
אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק
לפי הפסיקה שלנוכחל
מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים
אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים
במצב כשלך אני לא צמתי צומות קלים...ממתקית
עד גיל שנתיים- לא צמתי
מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי
כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.
אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.
תודה!אנונימית בהו"ל
אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.
עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות
עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!
בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.
היה לי משמעותי לשמוע אותכם.
תודה❤️
זו בדיוק הסיבה שאמא לקטנטנים וכו...לא צמה צומות קלממתקית
לא פשוט...
לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...
אצל המשפחה של אמא שלימקרמה
נשים לא צמות צומות קלים...
לא משנה מה הסטטוס שלהם
אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים
אז הולכת לפי מנהג אמא...
שמעתי פעם על זה.ממתקית
מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר
שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)
אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות
מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)
אני צמהרק לרגע9
למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?
האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?
זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.
כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.
אם כבר מדברים פה על צומות... אני בחרדותבאתי מפעםאחרונה
מיום כיפור!
יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.
אשמח ממש להמלצה למגן שמיכה וטיפים איך להתנהל עםאוהבת את השבת
3 ילדים מפספסים
אולי חלק בגיל שעדיין עדיף לישון עם טיטול?לב לבן
לא.. הקטן מפספס חצי מהלילות רק חבל לי לשים טיטולאוהבת את השבת
שלא יתרגל..
משתמשת בשמיכות שלא צריך לצפותפאף
אלא ישר מכבסים...
אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.
גם כרבולית עבה עובדת.
ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף
אבל זה גם המוןןאוהבת את השבת
לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...
והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות
ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד
והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....
להחליף למגן מזרן שהוא רק ניילוןאפונה
מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.
איפה קונים מגן שהוא רק ניילון?~מרמלדה
כבר הרבה זמן מחפשת
אשמח גם, וגם הבעיה שבכמות גדולה זה נוזל לצדדים, למאוהבת את השבת
למזרן
ברמי לוי, במכולת, בבזאר שטראוס...אפונה
לגמרי. למפספסים רק ניילוןיראת גאולהאחרונה
הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...
רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.
תקני סדינית הקסם ולא תצטרכי לכבס מצעיםהמקורית
אני באמת גם שמה סדינית,פאף
הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....
והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.
ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...
את מנסה לקחת אותם לשרותים לפני לכתך לישון?ממתקית
אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.
כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.
ולתלות בשמש
אין מה לעשות
רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.
תודה! אין לנו מקום נוחי לתלות..אוהבת את השבת
הולכים לפני השינה
ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון
זה גנטי ממש.......
קודם כל חיבוק, זה באמת ממש מתיש~מרמלדה
אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.
בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.
הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!
אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11
כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים
המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.
ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי
ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!
למה הכל כל כך לא פייר כאן????
אם זה תוספות זמניותהשם שלי
אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?
תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.
תפני לחריגים
זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11
ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש
מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.
איך 4500?שלומית.
מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)
השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.
ומשתנה בין קבוצות גיל
והקבוצות גיל האלהשירה_11
על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר
וואי מטורףשלומית.
אני בשוק איך המחיר קופץ!!
זה היה שנה שעברה
אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11
ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה
או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.
לגבי החודש, מבינה אותך....
תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈
מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.
כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?
אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...
איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקיתאחרונה
מה עכשיו תעשי?
מעצבן.
פרימולטנור עם סיכוי להריוןכמהה ליותר
אני אמורה לקבל מחזור עוד 5 ימים, אני לא מונעת ומאוד מעוניינת בהריון.
אני רוצה שנהיה מותרים בסוכות, ולכן אם אין הריון, אני רוצה לדחות את המחזור עם פרימולטנור.
אם נניח כן התחיל הריון שעדיין לא רואים בבדיקה, הלקיחה של הפרימולטנור יכולה להזיק לעובר או להתפתחות ההריון?
מקפיצהכמהה ליותר
קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?
קרה לחברה שלירקאני
הכל היה בסדר
רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...
למה לא?שלומית.אחרונה
מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...
( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)
זו שאלה שחוזרת ונשאלת, ויש תשובות ברשת - אין בעיהאלישבע999
לקחת
פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה
שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה
(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).
אני לא סמכות רפואית, אבל בעיקרון אין עם זה בעיהפרח חדש
ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון
מחפשת מאד המלצה על פסיכולוגית/עו"ס מוסמכת לטיפולgilli90
עברתי תקופה מאד לא פשוטה אחרי לידה (שבאו לידי ביטוי בגלל אירועים מהעבר).
כבר כתבתי בקבוצות בפייסבוק ועדין לא מצאתי את האחת...
בבקשה בבקשה!! אם את מכירה פסיכולוגית טובה- מישהי באמת עמוקה וחכמה, מישהי שיודעת להוביל תהליכים ליצירת חוסן, בבקשה תכתבי לי.
מישהי שתסכים לטפל בי דרך זום כי זו הדרך היחידה שאצליח
חייבת להיות פסיכולוגית או עו"ס מוסמכת כדי לקבל החזרים
מעדיפה ממש גיל 45+, ושיש לה זמינות. כמו כן דתיה יראת שמיים חשוב לי מאד
עדיף כן מישהי מאיזור ירושלים כדי שאולי פגישה אחת או 2 יהיו פרונטלי
תודה מראש, שנה טובה!!
מכירה מישהי בזום שמקבלת פרונטלי בראש העיןמתיכון ועד מעון
דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.
קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..
תודה רבהgilli90
אשמח למספר אם יש לך
תשלחי לי הודעה באישימתיכון ועד מעון
יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי
אנמ מכירה מישהי מצויינת אבל לא דתייהSheela
באיזור ירושלים
מכירה עוס קליני, אלוף עם נסיון וירא שמיים. אם מתאיאביגיל ##
ם לך תפני אלי בפרטי
מנסיון אישי
מירושלים, באזור נגיש
מכירה מישהי שעונה על כל הקריטריונים.אונמראחרונה
תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.
היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.
דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.
וגם מקבלת בזום.
קיצור שלחי לי האישי.
התייעצות דחופהקל"ת
תינוק בן חודש יונק ומעל שבוע לא עשה קקי בטיטול. טיטולים כן רטובים. זה תקין? יש מה לעשות כדי לסייע? מתחיל להדאיג אותי..ניסינו לעשות עיסויים ברגליים ולהתמיד לבטן אך ללא שינוי..
קרה אצלי פעםמישהי מאיפשהו
הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה
אצלי זה קורה הרבהשומשומונית
תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱
כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.
צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)
וואו הרגעת אותיקל"ת
תודה!
כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא
לדעתי טיפה מוקדםציונה.
גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...
אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)
אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..
בעיקרון כמו שענו לךיראת גאולה
אם הוא יונק בלבד - זה תקין,
אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃
משקילה לפני כמה ימיםקל"ת
הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו
אז זה תקין לגמרייראת גאולה
מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.
רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)
הוא נראה סןבל או סבבה?טארקואחרונה
יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..
בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת
אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.
מצב זוגי לא משהואלומית
תמיד היה ככה, אבל גם רגעים טובים
עכשיו החמיר
זכינו במחיר למשתכן
אבא של בעלי רוצה לתת לו כסף להון העצמי, גם ההורים שלי.
הכניס לבעלי לראש שחייב הסכם גירושין
לגיטימי?
הכוונה להסכם ממון אני מניחהאפונה
אני אשאל הפוך
למה לא?
הסכם גירושין דווקאאלומית
לא יודעת, זה מציק לי
את מתכוונת הסכם ממון?ירושלמית במקור
אצל מישהי טובה, מגשרת שמנסחת בקשב לשניכם ועוזרת לכם להגדיר חלומות ויעדים, זה עשוי דווקא להיטיב לזוגיות. תגגלי הסכם ממון עם המילה טיפול או משהו. יש שיטה של מדרגות אגב שבסופן, על פי ההסכם, הכסף כבר מקבל מעמד של שניכם.
פרקטית, ממילא גם הצד שלך מביא סכום... שכמובן יחזור אלייך אם חלילה יקרה משהו לפי מה שהגדרתם מראש בהסכם.
אז לא רואה סיבה להתנגד לעצם ההסכם.
כן לדייק את זהות המנסח והתהליך כולו.
ויכוח על עצם ההסכם לא יוביל לשום דבר טוב גם אם תוותרו על הזכייה.
בעיניי זה לגיטימיהמקוריתאחרונה
ההורים שלכם שמים הרבה כסף כנראה
אם המצב לא משו גמככה - למה לא לשמור על הכסף של הורים?
מה הוא מציע שיהיה בהסכם?
ואגב בסוף זו החלטה שלך כן? את לא חייבת להסכים למרות שכדאי לדעתי
ובלי קשר ועם קשר כדאי לטפל בזוגיות. רכישה של בית יכולה להשפיע לרעה על זוגיות מקרטעת כי נאלצים לשתף פעולה ולקבל החלטות משותפות בהרבה דברים ואם השיח והתקשורת לא טובים - זה מדרון חלקלק
חיבוק♥️