איתמר ניצל זאת כדי לזייף הסכם לאחר שנחתם.
אנחנו מבינים שכמו רבים כאן יש לך משהו אישי נגד בצלאל.
זה לא אומר שכל תיאוריה שאתה בונה נגדו נכונה. רק ההפך...
הרי יש שם מקומות לא ממש דתיים. מן הסתם יהיה שם ייצוג
כל הח"כים של הציונות הדתית עומדים מאחורי נתניהו, למרות שהוא לא ספר אותם במשך השנים, ולמרות שאפילו בתוך הליכוד יש לו מתנגדים.
בגלל שני עיתונאים אתה מכליל את כל הציונות הדתית??
אבל לא כל מי שלא ביביסט ישר הופך לתומך סער..
הוא כתב שם בעצמו שהוא ממשיך לעמוד מאחורי נתניהו
הסטוריאבל הדיון שלנו הוא על סמוטריץ', ולא על פרידמן.
סקר ישראל היום נותן לבית יהודי+תקומה שני אחוז, שהם פחות משניים וחצי מנדטים. זאת אומרת שסמוץ' לבדו שווה אולי שליש מנדט, ואידך זיל גמור.
"יכולתי להתנסח אחרת ולהגיד במקום תקפצו לי, תרפו או שחררו".
הוא סוס טרויאני, ומתואם במהלכיו עם בנט. הפעם מסתמנת ריצה נפרדת בכמה ראשים: בנט, הרב פרץ, פייגלין, ובן גביר. סמוץ' ישכב על הגדר כדי שזה יקרה, ויהדות וימין בשבילו הם קרדום לחפור בו.
לחילופין, אולי יואיל בנט לעשות לה טובה.
לכן סמוטריץ איננו מעניין, הוא לא פקטור.
אין מאחוריו מחנה.
בנט רץ לבדו, "פתוח לחיבורים". הסקרים ממהרים ללקק אותו, כמו במועד א'
התחושה שלי- הפעם בנט עובר על חודו של קול, סמוטריץ יורד מהבמה.
בנט בשמיים, איחוד הימין הרצפה. כולנו יודעים איך זה נגמר.
זו בד"כ הסיבה שכותבים כאן.
כנראה טעיתי. סליחה.
של מנהיגי תקומה בעשרים השנים האחרונות.
קצת יותר מאשר של מרזל, בן גביר ושות'.
ולגבי ערכה של תקומה - בחירות תשס"ט הוכיחו שהיא שווה לפחות שני מנדטים;
בחירות לפני כן (תשס"ו) מרזל קיבל 20K~ לבדו (-זה מה שהוא שווה).
איתו ועם אלדד קיבלה 120K~.
בהנחלה שאלדד הביא מנדט, תקומה הביאה שניים.
אריאל יוסףכי אורי אריאל היה הרבה יותר פופולרי מבצלאל...
נו, באמת.
השנאה שלך לבצלאל משבשת את שיקול הדעת שלך.
אגב - בצלאל היה מועמד מטעם תקומה גם אז.
לא להוט להכניס הביתה את מי שעוזב כשלא מתיישרים בדיוק לפי הדרישות שלו.
זו דמוקרטיה.
אבל להצביע למפלגה אחרת כ"עונש" בגלל שמפלגת הבית שלך לא מתנהלת כרצונך - זו ילדותיות.
לא דמוקרטיה.
אף פעם לא תהיה מפלגה מושלמת.
כל אחד יכול למצוא דברים שלא נראים לו בכל מפלגה.
זו לא סיבה להימנע מהצבעה למפלגה הקרובה ביותר.
יש חלק פיצפון בזה...
וכן- ציונות ימנית תיגע בענייני יהדות כדגל משני, וזה בסדר.
חוטובלי למשל, יותר דתיה מבנט, שקד, וסלומיאנסקי, אבל מעולם לא קידמה חוקים דתיים, כי אלה אינם בסדר היום של מפלגתה החילונית. זה עומק ההבדל בין עשייה פרלמנטרית נאמנה, ובין מצוות אנשים מלומדה מבית מדרשו של סמוטריץ'.
הכא גרסינן, אמר סמוטריץ ארץ ישראל עדיפא מתקיף ליה בנט לאפוקי שבת ודבר אחר כשקד דאמרה רק לא ביבי ובכחול חוורא עסקינן, ואידך זיל גמור.
אני חולק.
לא שופכים תינוק עם המים המלוכלכים.
ובפוליטיקה תמיד יהיו כאלה.
אזכיר שבפעם הקודמת הרב רפי, סמוטריץ' ובנט רצו ביחד.
היחיד שבחר לשחק משחקים במקום לסגור היה איתמר ולכן הוא נשאר בחוץ.
בתגובה הצבעת לליכוד.
בסיבוב שלפני כן הרב רפי, סמוטריץ' ואיתמר רצו ביחד ובנט בנפרד.
משום מה, אז לא היה אכפת לך להצביע טב...
א. גם בסיבוב הראשון הדיון היה נתניהו או לא.
ב. השאלה "כן או לא נתניהו" לא מצדיקה הצבעה לליכוד במקום לימינה.
אא"כ את קונה את הבלוף של "המפלגה הגדולה" ולא הגוש.
ג. ערב הסיבוב השני נימקת את החלטתך אחרת לחלוטין:
לכן אני אצביע ליכוד - אקטואליה וחדשות
האינטרס האישי גובר הפעם - אקטואליה וחדשות
כתבת בפירוש שרצית להעניש את המפלגה שלך,
רק בגלל ששקד בראש. לא לחזק את נתניהו.
הוא חתם על הסכם עם בן גביר, ואין נפקות בין אם הוא ראוי, ההסכם, ובין אם לאו. כך או כך, משחתם בחתימת ידו מצופה ממנו שידבק בו כעקרון ערכי בפני עצמו, ומסר רוחני לשוחרי דברו.
מוצא שפתיך תשמור הוא מצוות עשה מדאורייתא, ואם בארזים נפלה שלהבת (שלכת?) מה יגידו אזובי הקיר.
חתימה משותפת או פיטורים
אל תדון וכו'
הוא יפנה את חאן אל אחמר...
זה גם לא מספיק.
תמיד יש לו איזשהו תירוץ למה הוא לא מקדם שום מדיניות ימנית.
מדהים שעוד יש אנשים שמאמינים לו.
בגלל תפירת תיקים ולא בגלל שהוא ראש ממשלה גרוע.
את השגרירות בירושלים הוא ניסה למנוע בכל כוחו
את ההכרה ברמת הגולן הוא לא ממנף לכלום
את ההתיישבות הוא ימשיך להקפיא
בכדורגל קוראים לזה בונקר
על עצמו לדורותיו
האמת מצידי שהרמבם יתדברר שעבד אלילים. זה לא משנה לכלל ישראל ולנרטיב של הרמבם
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
