לפני כמעט שנה, נפגשתי עם בחור שלוש פגישות סך הכל.
המראה שלו לא מצא חן בעיני, היו בינינו פערים משמעותיים מבחינה רוחנית (לטובתו) ומבחינת השתייכות חברתית וקהילתית.
חוויית הפגישות עצמה הייתה אמביוולנטית. מצד אחד ראיתי בו דברים שמצאו חן בעיני כמו חכמה, חוש הומור וכדו'. מצד שני הוא היה עסוק מאד בעצמו, פחות התעניין בי, לקח אותי כמובנת מאליה (התיימר לדעת את דעותי בלי שהוא שמע אותן בכלל) והיה בו צד של תקיפות שלא אהבתי.
לאור כל זאת, ובשילוב הגורמים האובייקטיביים שצויינו לעיל החלטתי לחתוך. הוא ניסה מס' פעמים להחזיר אך סירבתי.
כיום, שנה אחרי אני שואלת את עצמי אם לא טעיתי.
תגידו, מה הבעיה תנסי להחזיר. הבעיה שאני לא יודעת לזהות אם התחושה של הטעות היא כי אני בתקופת יובש, אחרי מס' בחורים לא בוגרים ולא רציניים שבכלל לא בעניין של להתחתן בקרוב ולא ברור לאיזו מטרה הם יוצאים. או כי אולי באמת היה שם משהו שפספסתי.
אוף מבולבלת.
מה דעתכם?
