פריקה והתלבטות- בת בכורה...אמא3
חברות
סוג של פריקה והתלבטות- אשמח לתגובותיכן המחכימות והמרגיעות..
בת בכורה בת שלוש, מתחתיה עוד שניים תודה לה'. בן בן שנה וחצי ופיצית בת חודשיים.
שלושתם איתי בבית והגדולה היא לגמרי יד ימיני. מתוקה, אנרגטית, אופי של גננת, סופר אחראית.. היא ממש שמחה כשנולדה לנו תינוקת ועוזרת לטפל בה ובכללי אני נעזרת בה הרבה בעיקר בהנקה- תביאי את זה, תקחי את זה. כשאח שלה מבקש דברים אני אומרת לו לשאול אותה אם היא יכולה להביא לו, דברים כאלה..
חשוב לי להדגיש שזה ממש בקטע כיפי ובאווירה נעימה!! היא שמחה בזה, אני לא מרגישה שזאת הגזמה, להיפך.. היא ככ נהנית לעשות איתי המון דברים כולל בישולים וקיפול כביסה...
אני גם מדברת איתה המון המון. כשהקטנים ממנה ישנים אנחנו מספרות סיפורים, יצירות וכו'. ובכללי אני מדברת איתה ומסבירה לה הרבה והיא באמת עם אוצר מילים גדול ומפותחת לגילה. מותק של ילדה
רק מה?
בימים האחרונים
סיוט
סיוט
סיוט.
בהתחלה לא הרגישה טוב כמה ימים.
אח'כ כבר מרגישה יותר טוב אבל כאילו נתקעה בלופ הזה של להיות תינוקת. כל דקה אמא תרימי אותי/תעשי לי נעים בגב/תהיי לידי (אשכרה חזרנו לשלב הצרחות כשאמא בשירותים!! ) כל היום אייימאאאא.. כזה ארוך ומעצבן ובלתי נסבל.. בטח מכירות בעצמכן את הניגון אימאאא הזה..🙉
אז עד כאן הפריקה המתוסכלת....
ולהתלבטות....
כרגע אני במין ריחוק כזה ממנה (וואי לבכות ..)
לא מבקשת ממנה שום דבר (כי היא לא מסכימה והרבה פעמים במין חוסר מצברוח מתמשך כזה)
לא ממש מדברת (כי היא לא משתפת פעולה)
וכשיש שני אחים נוספים זה לא בעיה
אני מתייחסת אליהם וזהו..
הכוונה- אני מביאה לה מה שהיא מבקשת אבל מאד בריחוק ולא באהבה ובשמחה כמו שרגילה.

השאלה היא
- אני האימא! המבוגר האחראי! ולא מצליחה לשבור את הלופ המבאס הזה.. יש בי קול שאומר
יאללה, תפסי את עצמך, תציעי לה לשבת עלייך לקרוא סיפור ויעבור
וקול שני שאומר
לא בא לי! היא כזאת לא כיפית עכשיו (סליחה על הישירות. אני מנסה לכתוב הכי כנה שאפשר) ולא היא מנהלת העניינים... אולי אני צריכה לשדר ''מי שרוצה להיות עם אמא מוזמן ומי שלא בעיה שלו''....

מה אומרות?......
(חשוב לומר שעם אבא שלה היא ממש סבבה. קצת עושה פרצופים אבל בקלות נענית לזה שהוא יספר סיפור, יגיש לה צהריים וכו'. מה שמסובב את הסכין בלב ומחדד שיש פה משהו רגשי מולי...)

מה אומרות??
(#רק תגובות אוהדות יתקבלו.. אין לי כוח להאשמות או לזלזול, גם ככה מרגישה אימא מעפנה😶)
אני אומרת שהמקורית
קודם כל את נשמעת אמא מהממת!! ממש.
הלוואי עליי כזו סבלנות. תרימי לעצמך הרבה, את עם 3 ילדים בבית מתחת לגיל 3. ועוד עם קטן בן חודשיים. הכי אל תרגישי רע עם עצמך. ממש אשת חיל!!
ולעניין עצמו - אני חושבת שאנחנו האמהות מובילות ומנווטות את הסירה ולא הילדים. ולכן, אנחנו צריכות לשבור את הלופ. וכן זה עבודה עצמית גדולה ולא תמיד יש חשק, אבל התגמול הנפשי שמקבלים על ההתגברות הזו שווה הרבה וגם ובעיקר - מועיל להתנהלות ויקל עלייך.
אני חושבת שכן לקרב ולהציע סיפור ולהרעיף אהבה, ואם היא לא תרצה אז - אמא פה בכל זאת אם תתחרטי.
לדעתי זה סוג של בחינת גבולות או אולי היא רוצה שתחזרי אחריה כדי להראות לה אהבה.
זה לא קשור אלייך כי את לא בסדר. זה פשוט אופי של ילד לנסות ולבחון עד איפה מגיעה אהבת ההורים .
מקווה שהצלחתי לעזור במשו
תודה!!אמא3
שומרת לי תכף לזמן של ההנקה לקרוא שוב בנחת
הי קודם כל חיבוקאני זה א
ממש כייף היההלקרוא על הקשר שיש לכן. את נשמעת ממש מיוחדת. יכול להיות שזה קצת בחינת גבוחות וגם אולי תגטבה לחידה שח הקטנה אל תשכחי שחודשיים זה לא הרבה ויש מצב שזה מגיע עכשיו ההסתגלות. אולינכשהיתה חוחה היה לה כייף םתאום להרגיש קטנה אל תשכחי שהיא באמת קטנה. וכמה שזה מחרפן האמא הארוך הזה שתארת אולי תנסי כן להתקרב אחיה ומאמינההשזה יעבור מעצמו מהר. נשמע לי שככל שתמשיכי את המרחק זה יתעצם. חיבוק גדול ומודעת כמה זה קשה מצדיעה לך על הכנות ועל הרצון לשנות את המצב ובכלל על כל ההשקעה שלך בילדים.
לגמרי....תודה יקרה!אמא3
את מהממת!! מציעה משהו שתמיד עוזרמק"ר
שימי מוזיקה ותזמיני אותה לרקוד להשתולל, זה שובר כל לופ שקיים!! תעשו שטויות ביחד, תתגלגלו על הריצפה, תרקדו, תקפצו.
ננסה! נשמע כיף! תודה!אמא3
את באמת נשמעת אמא מדהימה...בארץ אהבתי
אני ממש מזדהה עם התחושה שכתבת שמצד אחד יש בך את הקול שאומר 'אני האמא, אני צריכה להתנהג כמו המבוגר האחראי', ומצד שני את הקול שאומר 'לא בא לי!'.
אני הרבה פעמים מרגישה שאני יודעת מה אני אמורה לעשות בתור מבוגרת אבל פשוט 'לא בא לי'...

מה שעוזר לי במקרים כאלו, זה להבין קודם כל שאני בניסיון עכשיו, שהקב"ה שלח לי את הניסיון הזה כי הוא רוצה שאני אגדל מזה, הרבה פעמים עוזר לי למצוא כמה רגעים להתפלל במילים שלי - להודות לה' על הילדים המתוקים שלי שאני שמחה בהם למרות כל הקושי, על הקושי הזה שהגיע עכשיו כדי לעזור לי לגדול, ועל זה שאלו הקשיים שאיתם אני מתמודדת ולא עם נסיונות מורכבים יותר, ואז לבקש עזרה מהקב"ה שיתן לי את התבונה לדעת מה נכון לעשות עכשיו ושיעזור לי להתגבר ולעשות את זה.
כשיש קשה לי אז לפעמים אני גם מתפללת שבזכות ההתגברות שלי עכשיו ה' ישלח זיווג הגון ל.../רפואה שלמה ל.../יקרב את הגאולה השלמה וכו'... (כמו שמתפללים אחרי הפרשת חלה בזכות המצווה, אז אני חושבת שראוי להתפלל לישועות גם בזכות התגברויות בעבודת המידות).
לי זה עוזר ממש (הכי קשה זה לזכור להתפלל בדיוק כשצריך את זה, בדרך כלל אחרי שאני נזכרת אז באמת הכל משתנה ונהיה יותר קל...).
וואיייי. אלופה... גם את זה לגמרי אני צריכה לשמועאמא3
אני אומרת שאת נורמליתמיואשת******
ושהקול שאומר לך- את האמא וכו, צודק.
כלומר את גם נורמלית בהתרגשות
שלך אבל גם צודקת במה שאת
אומרת לעצמך.
וביקשת רק תגובות אוהדות אז אני לא אמשיך
הרבה בהצלחה!!! כולנו עוברים נסיונות מול הילדים שלנו בכל מיני נושאים. באמת. וזה קשה ושלושה פיציים בבית זה קשה.
אבל מנסיון שלי, בכורות שעושות יותר מדי גדלות להיות איכסה של מבוגרות (סליחה על ההכללה) אני אישית מאד מאדדדדד נזהרת בזה בגלל ההיכרות הקרובה שלי עם כמה בכורות כאלו. אבל זה סתם נקודה למחשבה בהמשך....
חיבוק על הנסיון והקושי!
פיוו מזל שביקשתי אמא3
מיואשת חיכיתי לתגובה שלך
עכשיו קצת נרגעתי ב''ה
ןגם קיבלתי פה עצות טובות והרבה הכלה (שזה בעצם מה שהייתי צריכה קודם)

אז דווקא אשמח לשמוע בנחת את דעתך על בכורות והרבה עשייה- כאימא מנוסה וכאחת שנשמע שיש לה מה לומר בעניין
יאללה שוטי
(כשמתאפשר לך ומתאים כמובן)
וואי וואי, שמת עלי עול גדול 😁מיואשת******
אני לא חושבת שאני איזה אורים ותומים בכלל.
וקודם כל אני חוזרת על ההכלה שלי וההבנה- את נורמלית לגמרי!!! מה שעובר עלייך והבאסה והרצון להתנהג איך שבא לך באמיתי ולא להיות המבוגר האחראי- זה שיא המובן והמוכר! קרה לי המון המון.
וחוץ מזה טיפ שקיבלתי מהפסיכולוגית שלי- ילד ראשון זה אתגר, בת ראשונה זה יותר אתגר מבן, ולאמא זה יותר אתגר מלאבא. אז כן בת בכורה זה אתגר גדול יחסית לאמא. אבל מה, יכולה לומר לך היום שכגודל האתגר כן הנחת בלי עין הרע. יש לי בכורה מהממת וקשר מיוחד איתה (מצטערת אבא שלה, אבל. באמת שהקשר שלנו מיוחד יותר)

טוב אחרי שחפרתי
אומרת בכנות, נשמע מהתיאור שלך שהתרגלת שהיא עושה מה שאת מבקשת מיד ובכיף, וברגע שהיא פחות נחמדה אליך וממלאה אחר הרצונות שלך, את
מתבאסת ומתעצבנת.
זה משפט קצת קשה לבליעה, אז אננ מיד אומרת לך שזה קרה לי גם. ובגילאים יותר גדולים. וגם היום לפעמים אני תריכה להזכיר לעצמי ש- הי הי , אני האמא פה, והאחריות שהשייש יהיה נקי היא שלי, גם אם זה התפקיד שלה בבית. זה הבית שלי והאחריות היא עלי.
אז לפעמים יש ילדים כאלו שהם נוחים וחמודים ומרצים אותנו ומביאים ולוקחים ועושים, וזה נראה לנו נורמלי וטוב כי התרגלנו והם לא מוחים. ואחריהם יכולים לבוא ילדים קשים שעל כל שטות מתנגדים, ומפה לשם הדרך לעומס עזרה שנופל על אחד מהילדים בגלל שהוא נשמה טובה ואחיו רב איתנו על כל שטות- קצר. במיוחד אם זה בת מול בן שיש לנו נטיה לחשוב שבנות צריכות לעזור יותר (אבל על הבעלים שלנו אנחנו מתלוננות שהם לא עוזרים מספיק )
אז באמת שאתם בגיל ממש מוקדם
וכל הדרשה שלי קצת כבדה עלייך, תשמרי ותקראי אותה עוד שנתיים
בעצם רק רציתי לומר בשוקה תחתונה שאת ממש נורמלית, אבל זה תזכורת טובה לזה שגם אם הכל ברוח טובה והיא עוזרת בכיף וכו- לשים לב שזה לא עובר את גבול הטעם הטוב. ושהיא לא מאבדת את הזכות להיות ילדה, וסהכ ההתנהגות שלה כרגע כמו שאת מתארת היא טיפוסית ונורמלית לגיל שלוש, ואם ממש קשה לך עם זה, זה אומר שטיפה שכחת שהיא רק בת שלוש. וזה בסדר, היא מזכירה לך. באמת לא קרה כלום. אבל ילדה בת שלוש יכולה להיות ממש ממש מעצבנת, זה הגיל...
ואת עם שלושה קטנטנים, את אמא מדהימה אני בכלל לא יודעת איך את עושה את זה!!!
רק באתי להזכיר שלה יש את
המקום שלה להיות ילדה, עם כל העצבים. ואחרי שתעברי את המשבר הזה, והיא תחזור לעזור לך כמו גדולה וחמודה שהיא , רק תזכירי לעצמך לפעמים את הגיל שלה ומה את באמת חושבת שהגיוני שילדה בגיל הזה תעשה.
זה הכל.

מקווה שזה בסדר המגילות ששפכתי פה, באמת בגלל היכרות עם כמה בכורות שהיו אימהות קטנות מע ר לכל קנה מידה נורמלי (שזה ממש לא המצב שלך כן? זה בכלליות אני אומרת) וזה לא עשה להן כבני אדם בוגרים. לכן זה קצת נושא רגיש אצלי
וגם אני מתלבטת תמיד בין אחריות ובגרות שמתאימים לגיל וביו עומס גדול מדי, זה תמיד התלבטות.

בהצלחה לך וגם לי

❤️❤️❤️❤️
וואו, תודה! ממש טוב שאת פה...בארץ אהבתי
ממש עזרת גם לי, כבר הגעתי לחלק מהתובנות האלו גם בעצמי, אבל ממש הסברת את הדברים טוב וחידדת כמה נקודות חשובות...
תודה רבה על ההשקעה!
''אושית הפורום'' כבר נאמר ⁦✌️⁩אמא3
תודה יקרה!
חושבת על מה שכתבת!!
וואי תוהה אם אני מסכימה עם התאוריה שלךבאורות
בתור בכורה להרבה אחים, ועם הפרש גדול ביני לבינם, הייתי ממש "אמא קטנה". ברמה שמגיל צעיר יחסית(15 נניח) ההורים היו נוסעים למלון 3 ימים ואני הייתי נשארת עם הילדים לבד..תמיד הייתי שומרת עליהם, מלבישה בבוקר, עוזרת בערב, בשבתות בצהריים. לא מרגישה שהשפיע עלי בקיצוניות כמו שאת מתארת ושהפכתי להיות מבוגרת מגעילה;)
אני בטוחה שאת מהממת מיואשת******
הממ. אני תוהה איך לומר את זה. אבל גם גיסתי שהיא בכורה מזעזעת ברמות על והאחים והגיסות שלה מפחדים ממנה, בטוחה שהיא מהממת.
וגם הבכורה שעובדת איתי בטוחה שהיא מהממת.
(וכל מי שצריך לעבוד איתה רוצה למות)

אבל אמרתי שזה הכללה! שוב מנסיון שלי עול מוגזם משפיע.
לא בטוח שלהישאר כמה ימים עם אחים זה עול מוגזם, מאד שאלה מה היה בשאר הזמן. והאם יום את מכבדת את זה שהם גדלו ובגרו ולא שמים עליך פס או שאת עדיין חושבת שזה תפקידך להאיר את
דרכם ולהיות אמא שניה שלהם... סתם דוגמא.

באמת שזה הכללה, אבל כתבתי את זה כנקודה שצריך לשים לב אליה- לדעתי כמובן
ולדעתי האישית את באמת באמת מהממת!!
אני רק חייבת לומר משהו לגבי ה"הכללה"מתואמת

הבת שלי היא דור רביעי של בכורות (כלומר, גם היא, גם אני, גם אמי וגם סבתי - כולנו בכורות) - וכולנו היינו ועדיין כאלה שעוזרות הרבה בבית - ואף אחת מאיתנו ב"ה לא "איכסה של מבוגרת"... (הבת שלי כמובן עוד לא מבוגרת, אבל גם בתור מתבגרת עם כל המאפיינים - היא עדיין לא שוכחת את המידות הטובות שלה...)

אולי זה תלוי בחינוך ובזה שהאימהות של כולנו לא הטילו עלינו אחיות טוטאלית (כל אחת והסיפור המדויק שלה) - בכל אופן, אני לא חושבת שבכורות שהטילו עליהן הרבה הופכות בהכרח למגעילות בבגרותן, ואולי דווקא להפך.

אני מכירה כמה בכורות מדהימותמיואשת******
גם כאלו שבכורות לעשרה אחים ועזרו המון.
כתבתי שזה קשור לכמות העול ההגיונית, ולחינוך. ברור לגמרי.
אז זה לא דווקא קשור לבכורותמתואמת

אלא לסגנון הורים שמטיל יותר מדי על כתפי ילדיהם. לא?

גן. אבל אצל סגנון ההורים הזה זה יתבטא אתל הבכורותמיואשת******
מן הסתם הורים כאלו מטילים את רב העול על הבת הבכורה. טבע העולם....
ובטבע שלנו שאנחנו תמיד חושבים שהבכירים יכולים יותר וצריכים לעזור יותר, ואחר כך כשיש לך ילד רביעי בן שבע את אומרת - אבל אחותו בגיל שבע כבר לקחה את הילדים לגינה והכינה ארוחת ערב ועשתה אמבטיות! ואיך הוא/היא בגיל שבע רק רוצים לשחק??? 🙈
אני חושבת שמפרספקטיבה של החיים כשיש ילדים את פתאום אומרת וואי אמאלה למה ציפיתי מהבכורה שלי להתנהג כל וכך בגיל הזה ואת מבינה פתאום דברים...
אז זה שאלה של חינוך, תשומת לב וכו, וזה תופעה שמתבטאת אצל הבכורים .

לדעתי האישית, אם אחים/גיסות של בכורה מפחדים ממנה קצת, מזהרים לא להיכנס איתה לויכוחים ופינות, הולכים בזהירות מסביבה- אז יש פה בעיה
זו דעתי האישית בלבד כמובן
ובאמת מכירה בכורות מהממות.
רק רציתי להאיר את הנקודה שלפעמים מתפספסת
כן, אבל אצל סגנון ההורים הזה זה יתבטא אתל הבכורותמיואשת******
מן הסתם הורים כאלו מטילים את רב העול על הבת הבכורה. טבע העולם....
ובטבע שלנו שאנחנו תמיד חושבים שהבכירים יכולים יותר וצריכים לעזור יותר, ואחר כך כשיש לך ילד רביעי בן שבע את אומרת - אבל אחותו בגיל שבע כבר לקחה את הילדים לגינה והכינה ארוחת ערב ועשתה אמבטיות! ואיך הוא/היא בגיל שבע רק רוצים לשחק??? 🙈
אני חושבת שמפרספקטיבה של החיים כשיש ילדים את פתאום אומרת וואי אמאלה למה ציפיתי מהבכורה שלי להתנהג כל וכך בגיל הזה ואת מבינה פתאום דברים...
אז זה שאלה של חינוך, תשומת לב וכו, וזה תופעה שמתבטאת אצל הבכורים .

לדעתי האישית, אם אחים/גיסות של בכורה מפחדים ממנה קצת, מזהרים לא להיכנס איתה לויכוחים ופינות, הולכים בזהירות מסביבה- אז יש פה בעיה
זו דעתי האישית בלבד כמובן
ובאמת מכירה בכורות מהממות.
רק רציתי להאיר את הנקודה שלפעמים מתפספסת
ותודה תודה תודה לכולכןןןןןןאמא3
אולי כדאי לתת לה זמן להיות קצת תינוקת... לךוואוו
זה קשה כרגע אבל אולי היא צריכה את זה קצת... מה אומרת?
גם אני חושבת ככה. הרי גם אצלה יש שני קולות -תפוחים ותמרים
יש הקול המרצה, האחראי, הבוגר, יד ימינך.
ויש הקול התינוקי, המתפנק, זה ש"לא בא לו".

כולנו, גם המבוגרים: גם גדולים וגם קטנים, גם אחראיים וגם פורקי עול, גם קשובים לאחרים וגם קשובים לעצמנו.

היא "יושבת" לך על העצב של פריצת גבולות, של אי דרישה עצמית, של פריקת עול. כל מה שהיית רוצה לעצמך רק בשום אופן אין לך אפשרות. אבל היא רק ילדה קטנה בת 3 והיא כן יכולה.

תקשיבי למה שהיא משדרת. זה מסר חשוב והוא באמת מצריך עבודה פנימית. ונראה לי שאין אמא שלא עוברת שם. אני לפחות מאד מבינה ומכירה את המקום הזה מהבכורה שלי.
אאוצ! זה היה כואב. כנראה שאת צודקת..אמא3
ממש לא התכוונתי להכאיב לך!תפוחים ותמריםאחרונה
אני מקווה שאת יודעת את זה.
רק הצורך שלך בה כבוגרת כרגע מאד מאד גדול, והצורך שלך לאיזשהוא מרווח נשימה - בלי שום קשר אליה - גם הוא גדול מאד.
חשבת להכניס אותה למסגרת?
מדהיםאורוש3
ממש מסכימהאפונה
כתבת כל כך יפה.
צריך לתת לה את הזכות לסרב ולא לתת לה תחושה שהיא רצויה רק כשהיא מרצה. בדגש על נקיפות מצפון - ממש להיזהר מזה, שלא תרגיש אפילו בטעות שהיא אחראית על מצב הרוח של אמא.
אני חושבת שהרחקת לכתהריונית ותיקה
תזכרי היא כן קצת תינוקת היא בת 3!!!!
זה שהיא הרגילה אותך שהיא גדולה ואחראית זה נפלא כל עוד זה מה שמתאים לה וזה לגיטימי שלא בא לה העוול הזה , שבא לה כן להיות הקטנה שמגיע לה להיות ....תאפשרי לה
אני חושבת שהילדה שלך נורמלית לגמריאורי8
מה שאת מתארת קרה לי לא פעם, במיוחד מול הבנות, גם בגיל ההתבגרות. גם בגיל 14 היתי צריכה להזכיר לעצמי שאני המבוגר האחראי ואני צריכה לעשות את הצעד הראשון, למחול, לסלח , לחבק . וזה לא קל. בקשר לבת שלך ממש חשוב לי לומר לך שהיא רק בת 3. לך היא נראת גדולה, כי היא הבכורה שלך, גם הבכורה שלי נראתה לי גדולה מהרגע שנולד לה אח, כל החיים שלה כמעט היא היתה גדולה בעייני.
אבל בעיניים שלי היום , כאמא לילדים מגיל שנה וחצי עד 19. 3 זה כמעט תינוקת.
וזה מקסים שהיא יד ימינך , וזה נעשה בשמחה , ובכלל מעורר התפעלות שאת עם שלושתם בבית, וכל ההשקעה שלך בה, הלוואי עלי כזו סבלנות.
אבל נראה לי שחשוב לזכור שגם אם היא בכורה מבין 3 . היא רק בת 3 , ובגיל 3 נורמלי והגיוני להתנהג לפעמים כנו תינוקת, לנדנד, לבכות. מניחה שבהמשך החיים כשהאחים שלה יהיו בני 3 , יראה לך נורמלי לגמרי שהם יתנהגו ככה. לדעתי צריך לתת לה לפעמים להיות תינוקת, אפילו באופן יזום, שלא תצטרך לדרוש את זה.
גם אם טוב לה והיא נהנת להיות יד ימינך, היא קטנטונת ויש לה עדיין צורך להיות תינוקת, אם היא תקבל את זה באופן יזום, היא לא תצטרך לדרוש את זה באופן מנדנד.
אל תתיחסי למה שכתבתי כביקורת, זה ממש לא. רק רציתי להאיר נקודה , מתוך מה שאני חוויתי עם הילדים שלי. גם בגיל גדול יותר יש להם צורך לחזור לפעמים למקום תינוקות, ולדעתי צריך לאפשר את זה, רצוי בנעימות, אחרת הם ידרשו את זה באופן לא נעים
טוב לי לקרוא את זה! תודה!אמא3
נותן לי מבט יותר רך על הסיטואציה....
תודה לכל מי שכתבה
לגמרי קוראת כל אחת ולוקחת לתשומת ליבי!!!
תודה שאת מזכירה לנו שזה קורה גם בגיל גדול יותרמיואשת******
זה ממש נכון
לא מזמן המתבגרת שלי נעלבה קשות ממשהו שאמא שלי נתנה לתינוקת.
ואני כזה - מה??? היא מקנאה בתינוקת? בגילה??
ו-וואלה. כן. לגמרי. בכלל לא חשבתי שזה אפשרי
וישבנו ודיברנו וזה.
אז כן, בכל מיני שלבים בחיים הם עדיין ילדים
תחושות מאוד הגיוניות!ת.מ.
גם אצלי הגדולה הייתה בת 3 כשהשלישי נולד. גם אני איתם בבית. גם היא מאוד עוזרת.
צריך לזכור כל הזמן שהיא ילדה קטנה! היא יכולה לעזור המון אבל היא לא חייבת! זה לא התפקיד ולא האחראיות שלה!
זה לא קל ועד היום אני עדיין מזכירה לעצמי את זה כל הזמן. ואני משתדלת לשים לב שיש לה גם זמן פינוק וזמן להיות הילדה שהיא גם אם היא בחרה את זה בזמן שפחות נוח לי שתתפנק ואני יותר צריכה עזרה.
גם לחזק המון חיובי על העזרה אבל לא להתבאס בקול כשהיא לא רוצה (בלי 'חבל חשבתי שאת גדולה ויכולה לעזור לי') ואני גם משתדלת לפעמים כשהיא אומרת לא להגיד 'בסדר את לא חייבת.' כי באמת אני האמא פה והאחראיות היא שלי (היום כשהיא כבר בת יותר מ6 יש דברים שהם כן האחראיות שלה כמו לשמור על החפצים שלה מסודרים למשל ועל זה אני פחות אוותר. אבל כן אם עזרה בהרבה דברים אחרים אבין ואציע איזה פתרון)
את כאילו מייחסת את זה ממנה אליךים...

אבל היא ילדה בת 3 שפתאום אמא שלה מתרחקת ממנה, היא היתה חולה ופתאום קיבלה הרבה יחס רק לעצמה וזה חסר לה. היא סה"כ בת 3 והיא צריכה את ההורים שלה

הם קולטים הכל, תני לה חום ואהבה ולא חום ואהבה בתנאי שתהי כך או כך

יותר מזה שתלמד שהיא אהובה ורצויה תמיד

הלוואי שהייתי מצליחה תמידאמא3
יש לך טיפים איך לתת חום ואהבה גם כזאת קוטרית ולא בא להב כלום יושבת בפרצוף באסה על הספה?
(וואי, בחיי שנשמע תיאור קלאסי של מתבגרת. הילדה בת שלוש )
שבי לידה על הספה ותחבקי אותהים...


תקשיבי גם לי יש בכורהאני זה א
וזה ממש אתגר היא מתוקה ממש והוגרת ואני ממש צריכה להיזהר לא להתבלבל ולחשוב שהיא חייבת לי. זה נורא נורא קשה באמת אפילו שהיא יותר גדולה (כמעט 9) ויודעת באמת לעזור היא יכולה להוציא אותי לםעמים מדעתי. ואני כל הזמן מזכירה לעצמי שהיא ילדה וזה שיש לה אחים קטנים לא אומר שהיא לא צריכה גם חיבוקים ואהבה שלא תלויה בכלום ממני. לעסור זה ממש לא רע אבל רק לזכור שהיא לא חייבת ואז זה מורעד את העוגמת נפש שיש לנו כשהן מתנהגות כמו ילדות נורמטביות. ויעזור לנו לשבור את הקרח ולהמשיך להתקרב ולאהוב. בהצלחה יקרה את מדהימה.
כתבת מקסים! כולנו מתמודדות עם זהמיואשת******
ועצם זה שכולנו מתמודדות עם זה מראה שבאמת כל כך קל לשכוח וכל כך צריך להיזהר בזה.
מותר לה להיות בבאסה על הספה.ת.מ.
תגידי לה שאם היא רוצה תשמחי לחבק אותה ואם היא רוצה לנוח ולהירגע על הספה היא יכולה ושאת תמיד אוהבת אותה ותמיד תאהבי אותה כי הילדה המתוקה והמקסימה שלך לא משנה מה קורה ומה היא עושה.
וכן חלק מה'מכת בכורות' זה טיפש עשרה מגיל 0...
גם אצל בנים חייבת לציין.... מגיל שנתיים והלאההההאורוש3
יקרה,חדשה ישנה
מה זה מבינה אותך. קורים לי דברים דומים עם בן ה4 ויש מתחתיו 2 קטנים. ב''ה.
יש לנו בעיה קטנה.
אנחנו שוכחות שגם הבכור/ה היא תינוקת!!! כן. היא תינוקת.
מרב שיש קטנים ומתעסקים בהם שוכחים שגם להם יש ילדות, הופכים אותם לבוגרים ומדברים כאילו אנחנו באותו גיל (כמעט). מותר לה גם להתמרד. מותר לה גם להיות נודניקית ומעצבנת. מותר לה גם לרצות שתרימי אותה! כשיכנס לך לראש שהיא תינוקת לכל דבר לעניין תקחי את הכל הפרופורציות.
אני ממש יכולה להזדהות איתך. אבל באמת זה מה שאחותי ואמא שלי אמרו לי וזה ממש הקל עלי.
כשאני מספרת סיפור לפני השינה זה לא ברור שבת השנתיים תשב עלי, גם לבן הארבע מותר לשבת עלי.

צריך לשים לב שהיא גם עושה שטויות של קטנים שהיא גם תחווה את הילדות (לא רק סיפורים ופטפוטים אלא גם לקפוץ על המיטה, להתגלגל על השטיח ומה שנקרא לזרוק את השכל בצד) שזה לא יבוא לה אח''כ ההפוכה.....
בהצלחה רבה יקרה!
קראתי את ההודעה שלך שובשוקולד פרה.

 

ואת האמת יצאתי פגועה בשביל הילדה.

את עושה איתה ברוגז, כמעט מתעלמת ממנה,

דבר שאפילו מבוגר היה נעלב ממנו.

 

זה שהיא כביכול הולכת אחורה, וחוזרת לשלב הצרחות שאת בשירותים,

נכון שזה לא מושלם כמו לפני,

אבל במקום ברוגז,

תנסי להיות במקום שמבין אותה.

 

להסביר לה בנחת שאת רוצה לפנק אותה, וכמה היא מיוחדת שהיא עוזרת לך כל כך,

אבל קשה לך לשמוע צרחות, בגלל שהאוזניים מתפוצצות לך... (תשתמשי בדימיון כיד הטובה).

 

אל תעשי איתה ברוגז.

כי היא לא ברמה שלך בכלל-בכלל.

את הרבה יותר מפותחת ממנה- רגשית, נפשית ושכלית.

את יכולה להשליט את השכל על העצבים - היא כמעט ולא!

היא לא יכולה לעשות תהליך נפשי עם עצמה- ואלו את כן!

 

אולי יש לי גם צד ביקורתי,

שאומר שאולי את משאירה אותה בבית בשביל העזרה...?

אולי עדיף לה מסגרת?

 

אם זה ביקורתי מידי בשבילך, את יכולה לדלג.

פשוט זה מה שהרגיש לי.

אוייי לאאא.. לגמרי לדלג!!!אמא3
אחות, הגזמת בסחףףףף.....
לא נורא- קורה לטובות ביותר!!
שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי

שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.

זה אולטרסאונד אצל טכנאית.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.

שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.

הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.

בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.

לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.

יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.

מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?

אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?

אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.

אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?

בקופת חולים מאוחדת.

אשמח אם מישהי יודעת.

תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם

רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

כן בטחshiran30005

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי

אני יכולה לנסותהשם שלי

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלה

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

וואי איך שנאתי את הלחץ הזה להפניותהתלבטות טובהאחרונה

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת

ואני רוצה לקנות לה מתנה

לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.

מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)

כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)

לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)

אם כן - אז איזה משחק כדאי?

אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...

(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)

וואי-וואי... גרועה יותר ממני🙈מתואמת

יש לי חולשה לבובות פרווה, ואני שומרת כמעט את כל הבובות שקיבלתי מאז גיל 10... אבל לפחות אני לא סוחבת את כולן לכל מקום🤭

בכל אופן, נשמע שעבר עדיף התמכרות לבובה אחת מאשר לשלושים, לא?😅

חלאקהמאוהבת בילדי

אז הבן שלי בן 3 עוד מעט... ילד קסם.

לגדול יותר חגגנו עם המשפחה (סבים וסבתות, אחים שלי ושל בעלי והילדים) אצלנו בחצר, עם אוכל בשרי והמוציא.

עכשיו ב"ה המשפחה גדלה, אין מקום בחצר וזה יוצא חורף.

חשבתי לדחות קצת את תאריך המסיבה ולחגוג בחנוכה, להשכיר אולם קטן (טירוף איזה מחירים!!) ולאוכל להכין מרקים, להגיש כמו בופה כזה קליל...

מה אומרות? זה מספיק מכבד?

ואם כן- איזה מרקים אפשר להכין בקלות כמות ל50 מנות בערך?

חשבתי על מרק כתום, מרק עגבניות עם אורז, אולי מרק אפונה? או עדשים? מינסטרונה?

ועם מה להגיש? לחם? קרקרים? קרוטונים ושקדי מרק?

צריך גם להוסיף מנת דג? חשבתי אם כן על שיפודי סלומון. מה אומרות?

חייבים לעשות חלאקה כ"כ גדול?שלומית.

אצלינו זה הרבההה יותר בקטנה ממה שאת מתארת

סליחה אם זה לא שייך, זרקי לפח אם לא מתאיםהמקורית

או שאני לא זוכרת נכון - אבל אני זוכרת שכתבת שחשוב לך להחליף מזרנים נכון?

בעלות של האירוע תוכלי בטוח להחליף מזרנים. אולי להישאר גם עם עודף

לדעתי האישית וכך גם נהגתי בעצמי - חלאקה לא מצדיק הוצאה כזו, בטח לא בפורום כזה רחב

אני הזמנתי סבא וסבתא ו2 דודות (הצד שלי בכלל לא הגיע האמת) לבית, עשינו על האש מצומצם במרפסת עם קצת סלטים ונגמר הסיפור

את הגזירה עצמה בכלל לא עשינו באותו מעמד, בעלי לקח אותו לרב שלו שיברך אותו. למחרת הסתפר

שוב, מתנצלת אם לא שייך . אבל זו דעתי בעניין ושאלת לדעתנו

♥️

מצטרפת לקודמותDoughnut

אצלנו חגגנו בבית עם סבא וסבתא ובני דודים, כמו יום הולדת רגיל. פיצות/ פלאפל/ חטיפים לילדים. היה משמח ומרגש בלי להוציא ים כסף. אם יש לך כסף מיותר לזה ואת נהנית מהארגון- סבבה. אבל אם לחוץ לך לא רואה סיבה.

ברוך ה' חגגנו כמה וכמה חלאקהדיאט ספרייט

גם במשפחה הגרעינית וגם במורחבת.

תמיד חגגנו בצניעות.

אצלי בבית זה היה בדר"כ:

כמה חטיפים, פיצות שהזמנו, פסטה שהכנתי.

תפו"א/בטטות/סלט אם מישהו שואל אם להביא משהו תבקשי את זה.

שתיה קלה

ועוגה כמובן

לא רואה סיבה לטרוח כ"כ ולהוציא כ"כ הרבה כסף על חלאקה ובטח ובטח שלא לשכור אולם עבור זה.

אם בא לך לחכות תעשו באיזה פארק.

כמובן שאם הפרוטה מצויה ולא לחוץ זה משהו אחר.

(ואז כבר תזמיני גם קייטרינג)

מזל טוב

עורכת ומוסיפה שאם בכל זאת את רוצה ערב מרקים-

כדאי גם לחם טוב ליד או פוקאצ'ות

ואיזה ממרחים על ידי

ממרח עגבניות

טפאנד זיתים

כזה

אולי אפשר לחגוג ב"נאגלות"? ואז אפשר בבית שלכם?מתואמת

כלומר, לא להזמין את כולם לאירוע אחד חגיגי, אלא בכל פעם חלק קטן מהמשפחה, כשהמרכז הוא שכל אחד שמגיע זוכה לגזוז תלתל אחד לילדון.

עשינו את זה פעם אחת (לא בכוונה תחילה, דווקא לא הייתה לנו משפחה גדולה, פשוט חלק לא יכלו לבוא בתאריך עצמו), וזה היה נחמד.

ופעם אחרת בכלל חגגנו בזום🤭 שזה חסכוני, תכל'ס... (זה היה בסגר הראשון של הקורונה)

אפשרות נוספת, אם מתאים - אם יש לאחד מבני המשפחה בית גדול, אפשר לשאול אותו אם אפשר להתארח אצלם. וכמובן, את תביאי את האוכל.

לא כל כך מבינה באוכל, אבל המרקים שציינת נשמעים מגרים😋 אולי מספיק רק שניים מהם, ולהכין גם שתי פשטידות גדולות/פשטידה ופיצה...

אני עשיתי תפריט דומה בחלאקהדיאן ד.

זה היה בחורף וממש התאים

2 סוגי מרקים

מרק אפונה

מרק כתום

קרוטונים ושקדי מרק

סלט פסטה (שמתי בכלים אישיים כמו פינגר פוד)

פשטידות אישיות

והיה גם קפה ועוגות בסוף

כמובן שחגגנו בבית, אין סיכוי שהייתי לוקחת אולם לחלאקה

היה צפוף צפוף, מראש תיכננתי לילדים עבודות יצירה בחדר שקצת ישחררו את הסלון

וזהו היה ממש נחמד.

אנחנו חוגגים בבית עם משפחה מצומצמתשיפור

אנחנו עשינו בתאריכיםמדברה כעדן.אחרונה

לצערנו אין חורף ממש בישראל... ואם פתאום יש תחזית של גשם, אפשר להחליט להזיז...

עשינו בקבר שנהוג לעשות בו...

וכן הזמנו קייטרינג של הולי בייגל. זה עיקר ההוצאה פה... שישי בוקר אחד

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

למדתי אצלה קורסהשם שלי

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

זה פחות נראה ליהשם שלי

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור

באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

בלי ידע מקצועי124816

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אוראחרונה

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

הי לכולם. בדיקת דם...פריטין נמוךאור בקצה המנהרה

הריון בסיכון גבוה -תאומים. כנראה סכרת הריון.

הונגלובין 11.8

פריטין 5.5

בינתים בלי רופא ...יקח כמה ימים להחליפו.

בחיים לא הגעתי לכזה מספר עם פריטין.

מה כדאי לי לבקש מהרופא

שבוע 26

תודה לכם

איך את מרגישה?השם שלי

את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?

בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.

אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.

בדקת בי 12?

אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.

מאד חלשה ,בי 12 עלה לי יחסית למעלאור בקצה המנהרה

200

עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.

העמסה של 50 יצא לי 156

גם בי 12 מעל 200 זה נמוךהשם שלי

תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.

גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.

תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.

תתחילי מיד לקחת ברזל. אני בהריון תאומים קבלתיאמהלה

הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.

ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.

בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.

אני לא לקוחת פרנטלאור בקצה המנהרה

יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי

תבקשי עירוי ברזלשמ"פ

הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170

כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב

הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים

זה חשוב ממש

עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)

תודה לך. כדורים לא יוכלן לעשות תעבודה?אור בקצה המנהרה

אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.

הרופא אמר לישמ"פ

שייקח חודשים לעלות מכזה מספר

אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע

גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )

תודה לך. אני אקפוץ מחר למוקד שיעזרו לי עדאור בקצה המנהרה

שאמצא רופא

גם לי אף פעם לא היה חסר עד שהגיע הריון תאומיםאמהלה

הם שואבים את הכל מהאמא.

אם את לא יכולה פרנטל.

חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.

B12 גם מאד מומלץ

וויטמין D- מאד מאד חשוב

זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.

ואיייימדברה כעדן.אחרונה

עירוי ברזל אתמול!!!!

איך מזהים ירידת מים?מעיין34

שבוע 20, הריון בסיכון גבוה מאוד

ובשבועיים האחרונים , בעת מאמץ (אפילו מאמץ של הרמת קול על הילדים) אני מרגישה רטיבות בתחתון.

הרטיבות בריח של זרע- ופה נלחצתי.

יש למישהי ניסיון?

או בכללי יש דרך לחזק את השק שפיר או לסתום קרע אם חלילה יש?

הריון חשוב לי מאוד

ומיון זה לא אופציה כי הם יהיו חייבים לבדוק מי שפיר בצורה ויגינאלית ואני נגד

למה את נגד לבדוק במיון?השם שלי

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

אם באמת יש ירידת מים/טפטוף בשבוע כזה חובה לבדוקאמהלה

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

ממה שידוע ליאיזמרגד1

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

חייבים לבדוק לדעתיחושבת לעצמי

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

תודה על הדאגה אבל אעשה לכן הכרות עם ההריונות שלימעיין34

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

ב"ה שפגשת בפורום מקרים שעזרו לךבאתי מפעם

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

היי, היתה לי פעם ירידת מים מוקדמתאינרציה

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אם אני זוכרת נכון זה לא שאסור לבדוק וגינליתרוצה לשאול שאלהאחרונה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

וואיתלמים

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

מי קוקוס לא מאחים שום חור הם פשוט עוזרים להיווצרותאמא לאוצר❤

של עוד מי שפיר

נשמע לא פשוטתהילנה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

לי זה נשמע לגמרי כמו דליפת שתןאמא לאוצר❤

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

רעיון למתנה לגיל שנה? שאלו אותנו מה אנחנו רוציםאנמונימי

אשמח לרעיונות

מגנטיםילדה של אבא

בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד

חיות קופצות

שטיח פעילות לחדר

מצעים

ספר מנגן

בן או בת?

משחקים לאמבטיהואני שר

ספרים

המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים

כולם אומרים מטבח

וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅

מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...

בובה, ספר גדול, צבעים לילדים קטניםברונזה

לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות

תודה על הרעיונות, מרגישה שכל משחק חדש משעמםאנמונימי

אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?

מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה

יש משחקים מסויימים שהולכים עם הילד שניםעדיין טרייה

גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.

בימבה/בימבה גוקטארקו

מגנטים

משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים

בובה עם או בלי עגלה

וגם ספרים מתחילים לעניין בגיל הזהטארקו

תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..

הליכון כזה עם משחקים זה טוב? או שזה לא להמשך?אנמונימי

האמת מבחינתי זה אביזר מיותרתוהה לעצמי

תופס המון נקום ומתאים למעט מאוד זמן

ממליצה על בימבה רגילה, לא בימבה גוק, משהו שתינוק בן שנה יכול לשבת עליו יציב.

הבן שלי אוהב מכוניות. גם חוגג שנה עוד מעטיעל מהדרום

לק"י

אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.

גם כדורים הוא אוהביעל מהדרוםאחרונה

בימבה!!!דיאן ד.

גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.

ביזי בורדכורסא ירוקה.

יכול להעסיק המון זמן וגם בגיל גדול יותר נהנים ממנו (תלוי כמובן בגודל ובמגוון.. )

אנחנו קנינו בגיל שנהרקאני

קוביות כאלה בצורות שיש חורים במכסה וצריך להשחיל

היא מאוד אהבה את זה

בהתחלה הסתבכה קצת ולאט לאט למדה להשחיל נכון

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

יו תודה!הבוקר יעלה

אולי יעניין אותך