חברה שהתחתנההריון ולידה2
יש לי חברה שהתחתנה לאחרונה אחרי הרבה שנות רווקות והיא מאושרת ממש ומאוהבת.. אני אחרי כמה שנות נישואים אמנם לא רבות אבל מוצאת את עצמי מתקשה לשמוח בשמחתה כי אני בתקופה ממש קשה ונוראית בזוגיות שלי ממש קשה לי לראות את האושר שלה זה נשמע ממש רע אבל באמת אני מודה שאני מקנאה שהיא זכתה במשהו מאוד טוב והיא מאוד מאושרת וממש מביעה את זה בכל הזדמנות והיא יודעת שקשה לי בזוגיות.. שיתפתי אות. בעבר .. קשה לי לראות שהיא אוהבת את בעלה ואני מרגישה ממש הפוך לבעלי .. מה עושים במצב כזה?? לא רוצה להתרחק בגלל זה אבל אני שמה לב שאני ממש מתקשה להתגבר על הרגשות שלי וזה מציף אותי במיוחד אחרי ריבים לא נעימים בכלל עם הבעל ( אנחנו מנסים ללכת לטיפול אבל היה תקופה שלא הצלחנו להתמיד מכל מיני סיבות )
מדובר בחברה טובההריון ולידה2
תקשיביסיה
זה שהיא משויצה שטוב לה והיא מאוהבת זה כבר היה מדליק אצלי מלא נורות אדומות
אל תאמיני תמיד למה שמספרים. תספרי לה גם את שזכית ואת מאושרת ואת מאוהבת
זה כמו התמונות באינסטגרם בפיסבוק משפחה מהממת זה ממש לא משדר תמיד את המציאות
למה לא להאמיןהריון ולידה2
אני מפרגנת לה בתכלס אחרי באמת הרבה שנות רווקות היא מצאה סופסוף מישהו שטוב לה איתו ובאמת לא היתה לה זוגיות .. אני יודעת שבהתחלה תמיד הכל נראה וורוד וללבבות באוויר וזה.. אבל אצלי לא הרגשתי ממש מאוהבת גם בהתחלה לגמרי אולי בגלל זה תחושת הפספוס ואני לא יכולה לזייף להראות שממש טוב לי שממש ח*א לי סליחה על הביטוי ...
כמה שנים את נשואה? כמה היא?סיה
אני מבינה שהיא נשואה טריה
גם לי יש חברה הכי טובה שהתחתנה באיחור ענק ממני ואני גם רואה שהיא מתלהבת מאוד. לפעמים אני כזה צוחקת אני אומרת דברי איתי עוד 15 שנה לא שנה ראשונה.
באמת שאין לך מה לקנא בה כי לדעתי היא עדין לא בחיים האמתים
היום היא גם אומרת לי נכון שחודש ראשון סיפרתי לך שכיף לי אני מאוהבת והכל היה מהמם אז תדעי שכמה פעמים חשבתי לברוח מהבית אז לדעתי היא עדין טריה היא מתלהבת זה לא אומר שאין לה קשיים
היא רק עכשיו התחתנההריון ולידה2
אני 3 פלוס קצת שנים
לך יש ילדים מסתברסיה
זה חיים שונים לחלוטין! בלי השוואה
חבל שאת עצובה בגלל זה. זה פשוט לא ניתן להשואה
גם כל אחד מסתכל על לבבות בצורה שונה. אולי מה שהיה לך נראה סתם לא מלהיב אותה זה מלהיב.
היא מספרת לך גם קשיים? אם היא לא מספרת גם התמודדיות וקשיים אז בכלל היא אומרת לך רק את החלק הטוב שזה לא אמיתי. אין מצב שהכל מושלם ואין התמודדות
יש לי אחת כןהריון ולידה2
באמת השינוי הגדול היה אחרי הלידה .. האמת שהיא אומרת לי כמה היא שרופה על בעלה אני באמת מפרגנת לה באמת שיהיה לה בכיף.. אולי פשוט כואב לי על עצמי . סתם גם זרקתי לה בצחוק דברי איתי אחרי הילד הראשון אז היא כזה התעצבנה נו די אני רוצה להנות אז אמרתי לה ברור אנחנו בשלבים שונים תהני מהשלב הזה.. פשוט קשה לי שהיא מאוד מחצינה את האושר שלה שהיא יודעת כמה קשה לי והיא יודעת כמה היתה פעם שממש בכיתי לה בטלפון וזה לא היה מזמן...
כתבתי על זה למטהסיה
זה שהיא יודעת שקשה לך והיא ממשיכה זה לא ברור. תמצאי מישהיא אחרת לבכות לה היא כנראה לא הכתובת.

ויש את האלו שמתחתנות ויודעות שקשה לך אז הם רוצות להראות שהם יודעות טוב יותר ממך איך לנהל זוגיות אז הם מספרות כמה הם מאוהבות וזכו
צודקת.. זאת היתה טעות לשתףהריון ולידה2
סליחה אבל התשובה שלך היא קצת לא לענייןמעין אהבה
מה העניין לנסות להוכיח לה שאולי בעצם היא לא מאושרת
וגם אם כרגע כן זה לא ימשך כי היא רק בהתחלה

זה לא העניין פה לדעתי בכלל

א. כי יש זוגות שמאושרים והזוגיות היא בלי הרבה עבודה קשה גם לאורך שנים.
ואת יכולה לומר שאין דבר כזה. אבל בטח שיש.

ב. בכל דבר בחיים שקשה לנו יהיו אחרים שלהם הוא יבוא בקלות
אחת התחתנה בקלות
אחת נכנסה להריון מהר.אחת לידות קלות אחת כל הילדים מפותחים וחכמים.אחת פרנסה בקלות

אין לזה סוף
אז צה אם קשה לי בפרנסה אז אני ארגיע את עצמי שבטח גם למליונרים יש בעצם מינוס בבנק?

לא..כי זה לא העניין

כדי לא לקנא אני צריכה להיות שלמה עם עצמי
שאקבל שזה החיים שלי וזה המסלול שה' הוביל אותי בו
והוא שלי.ויש בו קשיים אבל יש בו גם אור.ומעל הכל-הוא שלי.ואני לא יכולה ולא רוצה חיים של מישהו אחר

וזאת עבודה פנימית ואמונית. לא תמיד קלה.אבל שם המפתח.לא בלומר שכולם בעצם ליצנים עצובים
לא שהיא לא מאושרתסיה
אלא שבטוח יש לה קשיים כלשהם
כי אין אדם שאין לן. ואולי היא פשוט אופטימית החברה הזאת והיא רואה רק טוב
וגם לדעתי זה לא הכי מידות טובות להוציא עינים לחברה בנקודה הקשה שלה שהיא מודעת לה
זה לא הוצאת עיניים, זה שיתוףתפוחים ותמרים
החברה הכי טובה שלי, שכנראה כבר לא יהיו לה ילדים, ליוותה אותי לאורך כל ההריון שלי, במקביל לטיפולי פוריות קשים מאד.
חיים של 2 אנשים תמיד שונים.
היא יודעת שהילד שלי הוא לא על חשבון הילד (שאין) לה.

וגם אני הייתי לגמרי בעננים בתחילת הזוגיות שלי. ועברנו כל מיני דברים, כולל משברים ותקופות מורכבות, והיום האושר שלי שלם יותר ואמיתי יותר, והאהבה שלנו בשלה ועמוקה - ולא הייתי חוזרת אחורה.

לפותחת- בניית זוגיות זו עבודה פנימית קשה ומורכבת , אבל משתלמת מאין כמוה הסוד הוא לחשוב תמיד מהצד שלך -
לא מה *הוא* עשה לא בסדר, אלא איך *אני* יכולה לשפר את פני הדברים. איפה הייתי קשה, רגזנית, לא רגישה וכ'ו וכ'ו.
בהצלחה!!!!
לא מסכימה איתך לגביי השיתוףאין ייאוש בעולם
נכון מאד להתחשב
אני עכשו אחרי 2 הפלות ללא ילדים
ואני מצפה מחברות שלי לא לשתף ולהשוויץ כל היום בילדים שלהן, או בהריון המהמם שלהן
ברור שישתפו במידה מסויימת, אבל בהחלט יצטרכו לשתף בנושאים אחרים יותר בתקופה זו.

והחברה שלך עילוי שהיא היתה מסוגלת לדבר איתך על זה בעוד היא לא רואה את האופק שלה בעניין
אני רוצה לשאול אותך-נביעה
אם החברה שלך ההריונית- הודיעו לה שיש לה סכרת הריון, נניח, וזה מעסיק אותה לגמריי-
את לא רוצה שהיא תדבר איתך על זה?
שאפילו שכרגע זה כל עולמה, שהיא תחשוב כי הזמן- למצוא נושא אחר למצוא נושא אחר....שהיא לא תיפגע שהיא לא תפגע...
ואז השיחה כל כך מלאכותית.
כאילו דורכים על ביצים.
אני באמת שואלת, האם את מעדיפה שיהיה פיל בחדר והיא לא תדבר עליו?
ואם כן-נביעה
אם כן-
זה מובן ובסדר.
וטוב לדעת.
א. לא אמרתי לא לדבר בכללאין ייאוש בעולם
אמרתי להתחשב.
לא צריך כשנמצאים ביחד כל הזמן לדבר על הילד, על איזה מוצץ חשבת לקנות, ושאוי הוא לא עשה היום בטיטול.
ב. לשתף בקשיים מהותיים כמו סכרת זה שונה מלהשוויץ או מלשתף כל הזמן בדברים יומיומיים, כשיש שיתוף בהתמודדות זה נותן תחושה של שווים.

אגב, אני לא מבינה למה חייב להיות פיל בחדר בשביל זה. יש לי חברות עם ילדים שלא מדברות כל הזמן על הילדים, לא בשביל להתחשב בי, אלא כי זה אופי..
וגם אני מתחשבת, יש לי חברות רווקות ואני משתדלת לא לחפור להן על הזוגיות שלי ואיפה ביליתי עם בעלי. ואני לא מרגישה שיש פיל בחדר. זאת תנועה אנושית טבעית, לראות את האחר ולהביא צדדים אחרים בך. זה יכול להוציא ממך דברים מעניינים
תגובה מקסימה.נביעה
נשמע שאת אדם מדהים.
מאחלת לכם שיתמלאו משאלות ליבכם💜
אמן.תודה שהיה חשוב לך לדעת ♥️⁩אין ייאוש בעולם
🌷🌷🌷נביעהאחרונה
אני גם חושבת שיש עניין של רגישותהריון ולידה2
כמו שאני עכשיו לא אבוא ואשב עם חברות רווקות ואספר להם כל היום על הבת שלי ואתלהב אנחנו מדברות על דברים אחרים לא חסר על מה.. יש עוד דברים בחיים חוץ משוגעות וילדים ונכון שעכשיו עולמי יותר בעניין של טיטולים פיפי קקי אבל צריך לדעת איך מנתבים את זה כדי לשמור על קשרים עם אנשים שבמקום אחר בחיים ועדיין הם חברים טובים שלי.. (אני הפותחת )
לא הבנתי מה הטעם שהיא תספר שגם היא מאושרת?אין ייאוש בעולם
למה זה יעזור לה?
אני האמת קיבלתי עצה טובה מאישה חכמה שאמרה לי לעולם לא לשתףהמקורית

במה שקורה אצלי ומצד שני לעולם לא להאמין לצד השני - ועדיף כמה שפחות לשמוע

אי אפשר להדביק' את הקצב של הסביבה ותמיד הדשא של השכן ירוק יותר 

 

מציעה לך לקחת את העצה הזו ולתפוס מרחק מנושאי שיחה כאלו עד כמה שאפשר כי עכשיואת במצב שאת מצפה ממנה כיאלו להתאפק מלספר כמה הכל טוב רק בגלל שהיא יודעת שלך קשה. ולך מפריע לשמוע שטוב לה כי אצלך בבית המצב שונה

 

ומצד שני אי אפשר לגמרי להתנתק מהעולם. צריך גם עבודה עצמית זה חלק מההתמודדות בחיים לפעמים. 

בכל מקרה מבינה אותך ומקווה שהמצב אצלך ישתפר ותראי רק נחת מחיי הנשואין שלך בעז"ה.

לא לשתף כמה טוב לך או שלא טוב לך?הריון ולידה2
גם וגם. אוף תמיד קופץ ליהמקורית

א תגידי כמה טוב לך - אז אולי מישהי אחרת תרגיש כמוך כי החיים שלה לא הכי טובים 

ואם תגידי כמה רע ותחשפי את החולשות שלך - דעתי היא שלא שייך לחשוף מה קורה בחיי הנשואין, וגם לא חברות ממש טובות. לא רלוונטי פשוט . זה תחום ששייך רק לי ולבעלי וזהו. כל עוד מדובר בנישואין פחות או יותר תקינים כן..? 

כן אני חושבת שהיה איזשהו פיצוץהריון ולידה2
ביננו שהיה לי קשה והיתי חייבת לשתף מישהו.. גם המטפלת שהלכנו אליה יודעת את כל מה שהיה והיא חושבת שמצבנו לא כזה קשה .. יש לנו בעיית תקשורת מאוד רצינית .. ריבים לא פשוטים שמתדרדרים למילים מאוד קשות.. בקיצור לא יודעת לפי המטפלת היא טוענת שיש מקרים הרבה יותר קשים אבל אני מרגישה שהגעתי למקומות מאוד לא הגיוניים מבחינתי .. גם עם עצמי עצב ובדידות.. אם נראה לה נורמלי שבעלי קורא לי מטומטמת ואני צריכה לשתוק על זה או להעביר את זה אכשהו אז לא יודעת איפה אני נמצאת.. ( לא שאני צדיקה תמימה אני גם במריבות ממשיכה בקו של המילים הללו אבל באמת לא חשבתי בחיים שאגיע למצב כזה)
תראי נשמה טובההמקורית

בעיות תקשורת יש בין כולם. 

והמטפלת לא נבהלת וגמני לא כי אנחנו בני אדם ואנחנו מרגישים וחווים וכועסים ולפעמים הביטוי של הכעס יוצא בחוסר פרופורציות וצריך כל אחד לשלוט על עצמו ולא לזרוק אחריות על השני. 

הוא גבר ואת אישה ואנחנו שונים. וזה חלק מהחיים עד שמוצאים שפה משותפת ומצליחים לשים את האצבע על הנוסחה שטובה לכם.

זה ברור שאת צריכה לפרוק, אבל את צריכה לזכור שברגע שאת עושה את זה את מקבלת תגובה שמונעת מהסתכלות שונה על הדברים, שרואה רק צד אחד. ואפילו עלולה לגרום להסלמה ביחסים כי אצל הצד השני הדברים עובדים אחרת, ובד"כ הוא גם צריך לפרוש לך את משנתו לחיי נישואין מוצלחים, ששונה לגמרי ממה שאת חווה ואז מתחיל כדור השלג להידרדר כי 'למה בעלי לא שוטף כלים ומתחלק איתי בסדר של הבית' ו'למה הוא לא קם לילד בלילה' וכל זה..

 זה קודם כל צריך לדעת.

 

וזה לא היה נושא השיחה בכלל אבל הייתי חייבת כי אמרת שיש ילדים  - צריך לדבר הרבה על זה שיש בעיות תקשורת וטוב שאתם הולכים לטיפול. תחוסו עליהם ותשתדלו לשמור על כללים מסוימים של ויכוח, זה ממש עלול להשפיע לרעה ולא ממקום שיפוטי אני אומרת אלא כי גמני כמוך חוויתי את זה וראיתי איך הילד נהיה דרוך ומתוח כשהוא רואה שהכל מתוח ולא רגוע בינינו. ורחמים עליו.

 

יש אחת כרגעהריון ולידה2
וכן את צודקת אני מרחמת רק עליה . אני רואה איך בזמן ויכוחים והרמת טונים היא ממש נדרכת כמו שאמרת זה באמת הכי קשה לי ואני בוכה על זה .. משתדלת לחבק אותה תמיד אחרי דברים כאלו ולתת לה אהבה כמה שיותר גם הוא האמת .. ובזמן אמת אני אומרת לו שלא יצעק לידה הוא פשוט לא שולט בעצמו אני חושבת שאני למדתי ממנו לצעוק היתי טיפוס מאוד מאופק ויוצאים ממני דברים לא טובים על זה עצוב לי... איך משתנים בזוגיות ולא תמיד לטובה...
במקום להתסכל על החסר תנסי לשנות כיווןהמקורית

תמיד יש אפשרות לתקן

המצב הזה שאת שרויה בו לא יוביל אותך לתיקון. זה או שאת מובילה או שאת מובלת

מאחר ומטיפוס רגוע שלא צועקהפכת לדבריך לטיפוס שצועק ואף אומר מילים קשות - זה אומר שהוא מסובב אותך על הציר ואת צריכה לעצור את זה. זה ממש בידיים שלך. 

תאתגרי את עצמךי לפעם אחת כשאת רואה שהדברים מסלימים - תשארי בטון רגוע (אחת העצות של הרמב"ן באגרתו לבנו), לא לקלל, לצאת מהחדר אם צריך,תחליטי שאת עושה הכל כדי לא להגרר. ולהגיד גם - אם לא נדבר כמו בני אדם הנושא סגור מבחינתי ואין דיון או אולי ידבר אליו יותר שחשוב לך שהילדהלא תגדל לאלימות מילולית בין ההורים.

 

אחרי שתצליחי פעם אחת - קודם כל יהיה לך קל להאמין בעצמך. ואחרי זה תוכלי לסובב אותו סביב הציר הרגוע שלך. 

זה תהליך שיקח זמןואת צריכה הרבה אופטימיות ואמונה בעצמך ובזוגיות שאפשר ואתם יוכלים לתקן.  אחרת חבל על הכסף של הטיפול 

 

 

ואולי לפני כמה שנים כשאת הייתי בתחילת הזוגיות שלךים...
והיא כרווקה בודדה, נשכה את השפתיים ושמחה בשמחתך...
יש משברים בנישואים, זה קורה לכולם ולומדים להגבר על זה..
גם אצלה פתאום יגיעו הילדים או קושי כלכלי ויהיו לחצים שונים שישפיעו על הזוגיות
היא רק בתחילת הדרך וטוב לה ב"ה. אולי תקחי את זה הפוך, תנסי ללמוד ממנה ולהכניס התלהבות וחדשנות לזוגיות שלך
^^%ממש נכון.מיואשת******
אני חושבת שאת צריכה לזכור שהיא זבלה המון המון שנים כרווקה והיא יודעת שאת יודעת את זה
אז היא בטח חושבת לעצמה אחרי כל השנים שאני שמעתי ממנה כמה כיף לה להיות נשואה (בהתחלה) והאושר של ההריון, והילדה והכל. ואני סבלתי בשקט כרווקה ובכל זאת
פירגנתי לה, עכשיו גם היא יכולה לפרגן לי בחזרה אפילו שיש לה תקופה קשה.
האמת אני לא אחת שמחצינה בכללהריון ולידה2
אני בחורה הרבה הרבה יותר צנועה ולא מתבלטת ממנה אז גם בהתחלה בכלל לא זוכרת שהזכרתי איך אני מרגישה בנישואים.. גם שטוב לא אמרתי יותר מדי וגם לא היה לי כזה מדהים כמו לה מסתבר..
נכון אבל הסבל של חברה רווקה כשאת נושאה עם ילדמיואשת******
הוא ממש מעצם היותך לידה.
אין ספק שהיא סבלה ממש במשך הזמן מדברים שבטח אפילו לא חשבת עליהם, מלראות אותך מנשקת את הילדה. מלראות אותך בהריון
אני לא מנסה להמעיט בקושי שלך חס ושלום, אני מנסה לעזור לך למצוא נקודות זכות שיעזרו לך להכיל את האושר שלה ולהיות סבלנית. כשמתחשבים על כל הסבל שהיא עברה ובכל זאת נשארה חברה טובה ממש כהגדרתך, זה יעזור לך למצוא את הכוחות לפרגן לה.
בהצלחה רבה!
אני חושבת שכרגע כשאת מרגישה שהזוגיות שלךתפוחים ותמרים
במצב גרוע, ושגם בהתחלה לא היתה אצלך התלהבות כמו אצלה - נדמה לך שהיא הדגם ה'נכון' לזוגיות מאושרת.

היא לא הדגם הנכון, היא פשוט חיה בדרכה.
אחת החברות הכי טובות שלי היא טיפוס שלא נופל, לא משנה מה (לא חסרים לה נסיונות), טיפוס אופטימי, חזקה בהכחשה, ***מדהימה*** בראיית הטוב שלה (הלוואי עליי!) וגם היום - 19.5 שנים אחרי החתונה שלה - היא האדם הכי מאושר בזוגיות שאני מכירה. והיא תמשיך להיות. ואני מאושרת שהיא ככה. אני לא יודעת להיות כזו. וזה בסדר גמור. אנחנו פשוט שונות.

אם תדברי עם שתינו תחשבי שהיא יותר מאושרת כי היא תמיד בהיי והיא יותר מוחצנת ויש לה רק דברים טובים להגיד על בעלה (המהמם והנדיר כמובן) - אבל אני לא בתחרות.... והאושר שלה לא גורע מהאהבה שלי לבעלי, למרות שאני לא תמיד בהיי ורואה כל מיני צדדים שלו.
אהבתי את מה שכתבתהריון ולידה2
אני חושבת שיש הרבה ממה שאת אומרת שנכון לגביי וכן תמיד ידעתי בתכלס שלא צריך לדאוג לה שהיא היתה רווקה ידעתי שתקבל מה שרוצה בסוף.. והיא באמת נורא אוהבת את עצמה ואולי זה מה שמפריע לי שאני לא כזאת ועשיתח הרבה ויתורים והיא חיכתה חיכתה וקיבלה בסוף משהו שהיא רצתה בלי להתפשר כמעט..
זה דמיונות מה שאת חושבתסיה
שהיא חיכתה וההמתנה היתה שווה.
אמונה שמהשם אישה לאיש וכל אחת מתחתנת עם מי שנכתב לב. וזה ממש לא היה תלוי בה ובכך שחשבה שהיא תמתין אז תקבל מישהוא שוה ואת לקחת בחוסר ברירה מישהוא ואם היית מחכה כמוהה אז היית מוצאת יותר מישהוא מתאים כמוה. אז תדעי שכל זה יצר הרע. זה שטויות
ואם היא אחת שחקנית אז תמיד כל מה שהם עושות הכל שווה והכל טוב
וגם שתדעי אולי היא לא אמרה לך אבל יש מצב שבלילה היה היתה בוכה במיטה הנה חברתי הטובה נשואה ועם תינוקת ואני רווקה.
את בטוחה כל הזמן שהכי טוב לה אולי היא מציגה ככה זה לא אומר מה האמת
את בטוחה שלחכות זו לא פשרה ????תפוחים ותמרים
את עכשיו רק בתוך החסר וה"אין" שלך, וה"יש" שלה פשוט מסנוור אותך.
כל אדם והנסיונות שלו בחיים.
לכל אחד טוב ורע על פי דרכו ואופיו.
אין אפשרות אמיתית להשוואה.

כדאי לך להתרכז בשלך ולעבוד על שלך (=על הזוגיות).
תתחילי מעצמך. איך את יכולה להיות טובה יותר/רכה/קשובה/סבלנית כלפי בעלך.
אני גם לא התחתנתי כזאת צעירה בכלל.. בואי..טיפה יותר ממנה צעיהריון ולידה2
אין מה להשוות בכלל בין להיות לבדים...

ולחכות ולקוות והזמן שעובר והבדידות, גם כשמציגים לעולם חזות חזקה ושמחה ומבפנים יש ריקנות והמון כאב.

לעומת האושר של זוגיות ומשפחה עם כל הקושי שיכול להיות

מסכימה עם כל אלו שמעלי.מיואשת******
מכירה כמה רווקות מבוגרות שהיו נראות מאושרות מאד ורק אחרי שהתחתנו סיפרו לי כמה הכל היה הצגה . שתיים מהן הולכות לטיפול פסיכוחוגי מרב שהתקופה של ההמתנה שרטה אותן קשות.
נכון. אפילו יותר מזהאין ייאוש בעולם
אולי אומרת לעצמה אחרי כל מה שעברתי זה לא שמישהו יקנא בי
אמנם יש לי זוגיות מופלאה אבל חיכיתי בשבילה כל כך הרבה שנים
פשוט תעבדי על מידת הקנאה.ליאן
כל אחת מה ששלה שלה.
יש לך עצות איך לעבוד על מידת הקנאה?נוניש
בתחום אחר בחיים גם חשה קנאה למישהי,...
אשמח לרעיונות איך עובדים על זה
נשמע ממש אתגר סורבה
ואני מזדהה עם תחושת הקנאה. קשה להילחם בזה וכשיש לך קושי או חוסר של משהו שלשני יש- זה צורב ממש . דוקא חוויתי את הכיוון השני; רווקות ארוכה מאוד כשחברות מתחתנות, יולדות ויולדות... ועושות בת מצוה (!).
(הערת אגב- גם אם מקבלים את בסוף את מה שרוצים עדיין אף אחד לא יחזיר לי את השנים האלה. בעיקר מבחינת שנות פוריות וגם על כל החוויות שעברנו).
מה לעשות?
אין לי טיפים טובים.. אולי כן באופן זמני להוריד הילוך בקשר איתה. המטרה שלך עכשיו בחיים צריכה להיות לחזק את עצמך ואת הזוגיות שלך. אם הקשר עם החברה פוגם בזה אז אולי לשקול את העניין.
המון הצלחה 🌷
באמת לא קלאמא וגם

אבל מי כמוך יודעת שזוגיות זה מסע ויש תקופות טובות יותר ותקופות טובות פחות.

קחי את זה כאתגר להשקיע בזוגיות שלכם ולא חייבים לשתף בכל דבר..

 

אני ממש אשמח שתשלחי לי הודעה בפרטי יש לי משהו לכתוב לך!ה' אלוקינו


לא קראתי תגובות קודמותאנונימית לרגע1
אני מבינה את המקום שלך... וזה מקום נורא קשה להיות בו! בהחלט ניסיון לא פשוט. שולחת לך כוחות גדולים!!
לדעתי הדרך להתגבר על זה, זה פשוט להוסיף טוב בינך ובין בעלך
כי כשביניכם לא טוב,
כל מציאות אחרת נראית ורודה וטובה יותר
וככל שיהיה טוב בזוגיות שלכם,
כך לא תרגישי שאת "פוזלת" החוצה

ולגבי זה שהיא מחצינה את האושר שלה-
בגלל שאת נורא בתוך המציאות המורכבת שלך
ומרגישה קושי גדול
זה נראה כאילו היא עושה דווקא ולא מתחשבת בך..

את האמת שאין שום קשר.

היא חברה שלך וכמו ששיתפה אותך בתקופות החיפוש הארוכות, ובאכזבות
כך הפעם משתפת בשמחה שלה
מן הסתם היו תקופות שאת שיתפת אותה בזוגיות, בהולדת הילדים, והיא עמדה מן הצד, מבלי כל זה, ועדיין הייתה שם ושמחה בשמחתך.


מאחלת לכם להתחזק כזוג, באהבה, בשמחה, בהבנה והכלה
בטוחה שברגע שתרכיבי משקפיים ורודות
שום דבר לא יראה בעיניך מתריס ומתנגד...

רק טוב יקירה 🌹🌹



רק רציתי להגיד לך..נביעה
דבר ראשון- להמעיט שיחות כרגע אם זה מכביד, זה באמת מעצבן לשמוע מישהי שמשוויצה בזוגיות שלה.
דבר שני- כאחת שהיה לנו בעיות עצומות בזוגיות, ותקופות לא פשוטות- בין לידות, הריונות- ראיתי משהו מעניין- עכשיו, אין לנו תינוק קטן בבית- ופתאום אנחנו זורמים על מי מנוחות... זוגית! אני לא מניקה, לא בהריון- לא שפוכה באופן יוצא דופן, ואין תינוק קטן שמתיש אותך- וואו. פתאום יש נחת יותר. פחות מתח זוגי. פחות מצפון, פחות ציפיות- ובאופן טבעי פתאום יש רצון לשמח, לשוחח בנחת..
אני קצת חוששת מה יקרה כשאהרה שוב...
אך ב"ה.. טוב לדעת שדברים משתנים לטובה.
.
מאחלת בהצלחה מרובה!@
תנסי להעמיק מה שקיים אצלךאמא שלה.
לכולנו יש תקופות שיותר טוב
תקופות שפחות
כל הזמן למנף למנף

יש בזוגות טריים משהו ממש מנצנץ ומעורר קנאה
זה כל כך בראשיתי וראשוני (ומותר להגיד בוסרי)
כולנו יודעות שהחיים הם לא הנצנצים של החתונה
ובכל זאת שמחות עד בלי די עם חברות שמתחתנות

וטוב שה' ברא ככה את העולם בתמימות הזאת ביכולת להתאהב
אם לא, מסכנים, כמה יש להם עוד לעבור
עוד כמה ללמוד
האחד על השניה, עליהם כזוג, על חיי הזוגיות בכלל, על בית וילדים ואהבה

וזה קורה לי הרבה בחתונות שאני מסתכלת על החתן והכלה המאושרים והמאוהבים ולרגע מסתנוורת ואומרת לעצמי, וואי, מתי היינו ככה מאוהבים? אצלנו זה היה כל כך מזמן התקופה הזאת.
ואז
נזכרת בכל הטוב שיש לנו, ובכמה שאני אוהבת אותו, והוא אותי.
אהבה יציבה בריאה. ובאיך שזכיתי, וכמה התקדמנו מאז, וכמה שאני בטוחה בו שהוא שלי. שאני שלו

(ולא תמיד זה קל!!!! יש תקופות שזה קשה, וצריך לחפש את כל הטוב הזה עמוק, ולעורר אותו כל החיים)
עזרה פליז- כאב/דיקרות בעוראור בקצה המנהרה

בהריון תאומים שבוע 32.

התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.

משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.

הצילו

תודה רבה

אולי יובש?מוריה

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

תודה לךאור בקצה המנהרה

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

יכול להיות שזה גםמוריה

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

זכור לי שמישהי פה פעם תיארה כזה דבראורוש3

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

תודה לכן. אני לא חוששת שזה משהו מסוכןאור בקצה המנהרה

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

ללדת בזמנו. 🫣מוריה

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

🤔 אני כרגע עסוקה בלשרוד. לאאור בקצה המנהרה

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

מבינה לגמרי. 🫶מוריה

וואי גם לי זה קורה תמיד וזה סיוט!!רק טוב=)

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

נשמע שאין פתרון לדבר בזה . רק לסבול בשקטאור בקצה המנהרה

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אולי דיקור או משהו אחר מהרפואה האלטרנטיבית?ואני שראחרונה

מישהי יודעת מתי נפתח היום הקניון הגדול בפ''ת?אורוש3

בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....

באתר האינטרנט רשום 18:30*אני*
נכון אבל נכנסתי לתוך האתר של עופר ושם 20:30אורוש3

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

נכון. ברור שלא עדכנו את אתר האינטרנט*אני*

תודהאורוש3אחרונה

עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

ליולדת או מגוייסתמתיכון ועד מעון

מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.

לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה

לא מפחיד אתכן להביא ילדים?מישהי חדשה:)

אנחנו רוצים בקרוב לנסות, אבל מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות לילדים שלנו פה…

אני מפחדת שמישהו יפגע בהם, מפחדת שהם יפגעו באחרים, מפחדת שלא אצליח לחנך אותם בדרך שאני מאמינה בה. לא רק מבחינה דתית, מבחינת להיות בני אדם. מפחדת שלא אהיה אמא מספיק טובה בשבילם.

וכן, יש את הפחד של ההריון והלידה וכל זה, אבל בעיקר על החינוך שלהם… אז כן, מתפללים על זה המון. ונעשה הכי טוב שאפשר.

מה אתן חושבות?

אמoo

אני כבר הרבה אחרי השלב הזה

אבל באופן כללי

פחד זה לא דבר שמנהל את חיי

כי פחד יכול להיות המחסום הכי גדול להגשמת חלומות ורצונות

הבאת ילדים לעולם היא לא רציונליתמתואמת

כלומר, הרצון להבאת ילדים לא יושב על ההיגיון הפשוט, אלא על הלב ועל יצר החיים.

זה טבע העולם.

ואם אדם לא מרגיש את זה באופן טבעי, אז אני חושבת שכדאי לטפל בזה, לבדוק מה יושב שם בעומק, למה הפחד משתלט על יצר החיים הטבעי.

בכל אופן, תפילות הן הפתרון הכי טוב לכל דבר שלא תלוי רק בידיים שלנו

מסכימה איתךמישהי חדשה:)

ואני מאוד רוצה, זה מרגיש כבר צורך מרוב שאני רוצה.

אבל הפחד כן קיים ואני מנסה להבין מה עושים עם זה. כי תכלס, אנחנו מביאים ילדים לעולם רע. כן, יש אנשים טובים. אבל גם הרבה אנשים רעים, שפוגעים באחרים, ומפחיד להביא אותם למקום כזה. מעבר באמת לזה שמי אמר שיצאו מחונכים כמו שצריך?

זה בדיוק העניין, שצריך לזרוק את השכל במקרה הזהמתואמת

ולא לחשוב יותר מדי. כלומר, לחשוב רק על האושר שבהבאת ילדים לעולם, על האמונה שבע"ה הגאולה קרובה והילדים שלך יגדלו בעולם טוב ושלם, על זה שהם ואתם מושגחים בידיו של הקב"ה...

ואם לא מצליחים לעשות זאת לבד - אז הולכים לטיפול...

אני לא חושבת שהעולם הוא רעשיפור

יש בו המון דברים קשים, וזאת כן התמודדות בשבילי. אבל במהותו הוא טוב. הוא גילוי של ה'.

אני מאמינהכורסא ירוקה.

שהמחשבות האלה הן דרך של הנפש לאותת לנו שאנחנו לא בנויים כרגע לילד או לעוד ילד.

אם את כבר רוצה אולי יעזור לך טיפול סביב הנושא אבל מאמינה שכשתוכלי נפשית את פשוט לא תהיי מוטרדת מזה

אני יכולה לומררקאני

שלמרות כל הטעויות שההורים שלי עשו בגידו שלי

ולמרות הקשיים שעברתי בחיים

אני שמחה שהם בחרו להביא אותי לעולם...

מאמינה שכל אחד שתשאלי יגיד לך ככה

גם כאלה שעברו דברים יותר קשים ממני

זה באמת מפחיד אם חושבים על זה יותר מדישיפור

אני משתדלת להחזיק בראש שאני עושה את ההשתדלות שלי ומתפללת לה' שיעזור, ובסופו של דבר מה יקרה זה בידיים שלו.

לא פחדתי. רציתי בזה.ניק חדש2

אבל אחרי שיש לי אני יכולה להבין על מה את מדברת

וזה לא פשוט. בכלל

אבל זה ממלא אותי באושר גדול.

לא יודעת אם עוזר לךירושלמית במקור

אבל הזכרת לי מאד את החששות שהיו לי.

בסוף, אצלי, רק כשהרגשתי שאני מוכנה גם לתרחיש תיאורטי שבו הילד הופך למבוגר בעייתי מוקצן, נניח חלילה מתמכר לסמים קשים ובמובן מסויים אני מאבדת אותו, והשלמתי עם תרחיש כזה, הסכמתי להתחיל.

כן היה לנו ברור שאם אחד אז שניים כי לא פייר לגדול לבד.

לי זה קרה אחרי השביעי לאוקטובר. חשבתי שזהו שאין מצאביגיל ##

שאביא ילדים לעולם כזה

מאז יש לנו עוד שתיים.. ברוך ה'

מה שאני מנסה לומר- שבסוף יצר החיים גובר על ההישרדותיות

בסוף רוב העולם הוא טוב, ולתת חיים זו מתנה

לי גם עזר שקראתי איפשהוא שהנשמה מחכה לרדת לעולם. היא מחכה ואת גואלת אותה

לא עושה לה רע שהורדת אותה לעולם, אלא הטבת איתה

לא זוכרת מקור, אולי מישהי כאן תדע

האמת שלאאיזמרגד1

מפחיד אותי דברים אחרים כמו שמשהו יקרה להם וכזה, אבל לא מפחיד אותי שהם יהפכו לאנשים רעים או שהחינוך שלהם לא יצא טוב.

אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות, ולחנך אותם למה שאני מאמינה בו. אני מכירה בזה שחינוך והורות טובה זה תהליכים שקורים לאורך כל החיים, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר כל הזמן.

ואם כשהם יגדלו הם יבחרו אחרת, בחירות שאני לא מאמינה בהם או חושבת שהם פוגעות בהם, אני מקווה שאני יצליח להכיר בזה שהם בני אדם נפרדים ממני ויכולים לבחור אחרת, ולהמשיך לאהוב אותם ולתמוך בהם בכל מצב.

יש משפט יפה שמסכם את התחושה שתיארת-גלי מטר

"להביא ילד לעולם זו החלטה משמעותית. זה לבחור בכך שלנצח הלב שלך יתהלך מחוץ לגוף שלך"

(אליזבת סטון, סופרת אמריקאית)

אני מרגישה שזה ממש נכון, ורק תכפילי את התחושה במספר הילדים. ואני לא אמא חרדתית בכלל, אני מקבלת את זה שזה הטבע, ככה ה' התכוון, שנאהב את הילדים שלנו כ"כ, והוא נותן לנו כוחות-

לסמוך עליהם שילכו בדרך טובה

ולסמוך על עצמנו שאנחנו נותנים להם כלים טובים ונכונים שמאפשרים להם להתמודד,

ולסמוך עליו כמובן, שהוא שומר עליהם ואוהב אותם. לי עוזר לזכור ברגעים של פחד שהילדים שלי הם גם הילדים שלו ואנחנו בעצם בהורות משותפת. זה נותן לי הרבה ביטחון ורוגע ומזכיר לי שהם מושגחים ושהוא משגיח גם עלי שלא אעשה יותר מדי שטויות ושאהיה אמא מדויקת לילדיי.

אני מפחדת מדברים אחריםטארקו

אבל כן זה בהחלט מפחיד וקיים ונוכח

גם אחרי שהילדים נולדים כמובן אבל אצלי יש פחד מאוד גדול גם מהתהליך עד הלידה כולל..

בכל מקרה, מה שגורם לי בסופו של דבר כן להפסיק מניעה/לעשות פעולות שבע"ה יובילו להריון ולתינוק

זה כשהרצון גובר על הפחד.

אני לא מחפשת לא לפחד. זו לא אופציה שקיימת מבחינתי ולא משהו שאני שואפת אליו, הפחדים הם חלק מהסל שיש לי בחיים ואיתם אני עובדת.

אבל בשלב שבו הפחדים לא מוחקים את הרצון, אני מבינה שאני בשלה להריון נוסף..

גם לי היה את הפחד הזה לפני ההריון הראשוןרוצה לשאול שאלה

ממש כעסתי על עצמי שאני כ"כ אגואיסטית שמביאה את הילד לעולם שכולו עבודה קשה, ושאפילו הלידה שהיא תחילת החיים מתחילה בכזה קושי פיזי (כי אני לא יודעת מה תינוק מרגיש בכל התהליך הזה של הלידה, גם פיזית וגם רגשית הכל מבלבל וחדש)

אבל אני חושבת שטוב לילדים שלי, ברור שיש קשיים וגם יהיו להם בעתיד כי זה העולם, אבל ברוב הזמן טוב להם, והם שמחים. וגם לי עם כל הקשיים שהיו לי בילדות (והיו הרבה, וב"ה שהילדים שלי לא עוברים אותם) עדיין טוב לי ואני שמחה שנולדתי.

הם גם מרחיבים לי את הלב כל יום מחדש שאחרי תקופה בלי תינוק הרצון פשוט משתיק לי את כל הפחדים והופ מגיע עוד ילד....

לפעמים אני ממש פוחדתדיאט ספרייט

אבל אני תמיד זוכרת שתפקיד של אישה יהודיה זה להביא ילדים והשותף השלישי מלווה אותי ואותם בכל התהליך הזה.

במצרים הנשים ידעו שהילדים שלהם יישלכו ליאור והן עדיין הביאו ילדים.

התפקיד שלי זה להביא אותם ולסמוך על הקב"ה שיעזור לגדל אותם בנחת, בשלום, ברווחה.

אהבתי את הדוגמה שהבאתמתואמת

באמת עמרם היה מאוד רציונלי והגיוני כשגירש את יוכבד אשתו, כי באמת איך אפשר להביא ילדים לעולם של עבדות ואובדן?

אבל נשות ישראל במקורן ניחנו ביכולת להתעלות מעל השכל, ולהמשיך להביא ילדים לעולם.

והנה - בזכותן אנחנו קיימים היום

את צודקת❤️אחרונה

אבל בסוף לאף אחד בעולם אין שליטה לגבי כל מה שאמרת

מנסים את הכי טוב ובסוף הכל ביד ה'

זה בעיקר אמונה ותפילה

ולדעת שאנחנו רק שליחים להביא נשמות לעולם

בשעה טובה ילדתי בן מתוק! שאלות בפניםהבוקר יעלה

היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃

כמה שאלות.

  1. כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..

  2. לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?

  3. מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?

עונהרוני_רון

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

  1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

  2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

  3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

תודה! שאלתי את המוהל לפני כמה ימיםהבוקר יעלה

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

מנסה גם לענותיהלומה..
  1. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

  2. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

    כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

מזל טוב והרבה נחתממתקית

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

מזל טוב!!!רקאני

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

מזל טוב!באתי מפעם
  1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

  2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

  3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

אז להשאיר ככה ולא לעשות כלוםהבוקר יעלה

לגבי פ2?

מזל טוב! את מכבסת לו את הבגדים עם מרכך כביסה?יום שני

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

וואלה זה חדשהבוקר יעלה

רק גל תינוקות?

אני מכבסת עם אבקת כביסה רגילהיום שני

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

מזל טוב! ❤️אפרסקה

מזל טוב!שנהב
  1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

לגבי 3 גם שבועיים שלוש זה תקיןעל הנס

תודה לכולן, עוד שאלההבוקר יעלה

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

חיבוק, ההתחלה ככ קשהאחת כמוני

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

יכול להיות גודש מקומייום שני

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

אולי פטריה?באתי מפעם

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

סליחה, טעותבאתי מפעם

חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,

אלא אם זה התמלאות בחלב.

זה לא הכאב של התמלאות בחלב?יעל מהדרום

לק"י

או שזה כואב מידי?

(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).

ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!

זה כאב שקורה רק כשהוא מתחיל לינוק?מישהי מאיפשהו

שאז זה הזרימה של החלב שמתחילה

או כל הזמן?

אם כל הזמן זה יכול להיות סתימה, וכדאי שתטפלי בהקדם. אצלי הנקת פוטבול שחררה סתימות

מזל טוב גדולללללאוהבת את השבתאחרונה

מתרגשתתת איתך!!

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

בגלל זהרקאני

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור

גיסתי ואני גם היינו משוערות הפרש של שבוע.ניק חדש2

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

אני הייתי אמורה ללדת שבוע לפני גיסתישמ"פאחרונה

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב

בנות שעושות לק ג'ל, שאלה ליעדינה אבל בשטח

מה אתן עושות במקווה?

סתם עלתה לי מחשבה להתחיל להרגיש נשית יותר, אז איך זה הולך ? לפני המקווה צריך להוריד? לחדש? נראה לי מלחיץ ממש..

אני לא עושההשם שלי

ממה שאני מכירה, בדרך כלל מתזמנים את החידוש של הלק ללפני המקווה.

יש כאלה שעושות רק בתקופה שאין הרבה טבילות, כמו הריון או הנקה.

מותר לטבול על לק ג'ל במקווה- בתנאי שהוא שלם, מסודקאלישבע999

ונקי ללא פגמים, סדקים או קילופים. כזה שהיית הולכת איתו לאירוע נחשב.

אם את עושה לק חדש סמוך ככל האפשר למועד הטבילה, לא צריכה להיות בעיה לטבול ככה.

מסודרנפש חיה.

לחדש לפני המקווהשירה_11

פ

אני עושה רק בהריוןשלומית.

ואם בתקופה "רגילה" אז מיד אחרי טבילה כדי שעד הטבילה הבאה זה ירד (לא מחדשת כל פעם רק באירועים מיוחדים)

אני יודעת שיש דעות שמתירות לטבול עם לק ג'ל שלם.

אישית אני מעדיפה להדר ולטבול בלי לק בכלל אבל כן יש גם את השיטה הנ"ל...

תלוי פסיקהכחל

יש פסיקה שאם זה ממש לפני המקווה שאז הלק שלם לגמרי מותר לטבול ככה

אבל זה לא לפי כל הפסיקות

לפי הפסיקה שלנו אסור, אולי רק בדיעבד

אבל לכתחילה בלי לק, גם אם הוא ממש שלם

זאת הסיבה שעשיתי רק בזמן הריון, כי לא בשבילי כל פעם ללכת להוריד ואז לחזור שוב לעשות חדש

(עכשיו כבר עושה לעצמי לק מתי שרוצה)

תבדקי מה הפסיקה שלכם

אם מותר עם לק שלם, אז אחלה

תעשי יום לפני

תשאלי את הרב שלכםרקאני

אני מורידה לפני המקווה ועושה חדש אחרי

יש הרבה שאני מכירה שטובלות עם חדש אז עושים צמוד למקווה

אני טובלת עם לק ג'ל ומקפידה לחדש סמוך ככלסטודנטית אלופה

הניתן לטבילה. (כשיצאה לי טבילה בחול המועד, שאלתי רב והוא אמר שעד שבוע זה בסדר, בתנאי שהלק שלם)

ועשיתי זאת גם בתקופה שהייתי טובלת כל חודש והיה בסדר גמור.

גם לי אמרו ככהיערת דבש

ו- @שלומית. לק ג'ל לא יורד לבד

צריך ללכת להוריד אותו כי קשה מאוד להוריד בבית

אולי התכוונת ללק רגיל

לא לאשלומית.

אצלי יורד בבית לבד, עשיתי כמה פעמים לק ג'ל אני יודעת מה זה.

אבל אולי יש לי ציפורניים מיוחדות (;

( עשיתי כמה פעמים כל פעם אצל מישהי אחרת אז זו לא בעיה של מישהי ספציפית או משהו כזה)

זה לא כ"כ קשה להורידשימושית

10-15 דק' לכל יד וסיימת סיפור, אפשר אפילו פחות אבל עדיף להיות סבלניים

מספיגים כדורי צמר גפן במסיר לק או אציטון, שמים על הציפורן ועוטפים עם נייר כסףאת האצבע יחד עם הצמר גפן

מחכים 15 דק' ואז שפשפים או מקלפים את הלק

כן, נכוןשלומית.

פשוט אצלי זה בד"כ יורד לבד בלי כל ההליך

כנראהקל"ת

שהלק לא מאד איכותי🫣

אגב אולי הלק עצמו יורד אבל גם שכבת הבסיס?

הייתי בודקת כי זה בעייתי הלכתית ומהווה חציצה. לרוב שכבת הבסיס יורדת רק בשיוף

אני מקלפת לעצמירקאני

אבל באמת הלק לא הכי איכותי

יורד לי יחד עם הלק גם שכבה דקיקה של הציפורן....

המכשיר שמורידים איתו עושה לי צמרמורות שאני לא מסוגלת🙈

את יכולה לבקש עוצמה עדינה יותרניק חדש2

אצלי קבוע הייתי סובלת בזה.

עד שהגעתי למניקוריסטית שראתה שהעור שלי עדין אז היא עושה לי בעוצמת נמוכה ובעדינות כזו שלא כואב לי בכלל.

כשלפני זה סבלתי כל פעם🤦‍♀️

זה לא כואב לירקאני

הרעש עושה לי צמרמורות

כמו ברופא שיניים

אני מתפתלת כולי חחחח נושכת שפתיים

😅😅 כן זה אותו מכשיר מסתבר.ניק חדש2

😵‍💫😵‍💫😵‍💫רקאני

אולי, אבל כל עוד זה מחזיק עלי יפהשימושית

שלוש וחצי-ארבע שבועות לא אכפת לי שהוא לא הכי איכותי

מכירה את השיטהיערת דבש

וגם ניסיתי פעם

סיוט

מעדיפה חד משמעית ללכת קוסמטיקאית

והיא במילא מורידה לפני ששמים חדש

לי זה לא סיוט שימושית

ואם את הולכת לפי פסיקה שמתירה לטבול עם לק חדש מצוין, אבל אם את הולכת לפי פסיקה שצריך לטבול בלי לק זה אומר ללכת פעמיים לקוסמטיקאית

עונהקל"ת

אני עושה קבוע לק גל.

ממה שאני יודעת מהרב שלנו אפשר לטבול עם הלק גל כאשר הוא חדש ולא רואים תוספת ציפורן שגדלה ואז זה מהווה חציצה. אז לרוב אני מסנכרנת את התור ללק גל שיהיה ממש יומיים גג שלושה לפני הטבילה.

יש פסיקות שאומרות שגם אם הלק לא חדשהשקט הזה

אבל הוא במצב שאת לא מקפידה עליו ואת מסתובבת ככה בחוץ זה בסדר.

אישית יצא לי עד עכשיו לעשות רק בתקופות שמותרים. לא יודעת מה אעשה בהמשך.

אני ךא הייתי עושה אלא רק בהריונותניק חדש2

בחודשים האחרונים התחלתי.

עושה יום יומיים לפני המקווה.

ביום המקווה מקפידה לנקות מתחת לציפורניים.

זה ממש עושה לי טוב

יש הרבה קוסמטיקאיות שמורידות לפני המקווהיראת גאולה

ומחדשות אחרי. הן מכירות את זה...

אבל זה באמת מייגע ללכת פעמיים, וגם צריך לתזמן את התורים ולא תמיד מסתדר.

^^ אני אישיתיערת דבש

עושה לפי הפסיקה הרווחת

מחדשת לפני המקווה

כמה קרוב שאפשר

אבל גם כמה ימים לפני זה בסדר אם זה שלם, יפה והייתי הולכת כך לאירוע

זה עושה לי ממש טוב אוהבת את ההתחדשות של זה לפני מקווה 🤭

אני מורידה לבד בביתשימושית

ואחרי המקוה הולכת לשים

תודה רבה לכולן!עדינה אבל בשטח

מגיבה לעצמי כדי להגיע לסוף השרשור..

עזרתן לי מאוד להחליט ש...

כרגע אין לי כח להיכנס לזה, זה כן די כאב ראש , כמובן תלוי פסיקה אבל עדיין..

מזדהה ומתבאסתשמחה כפרוייקט

נושא לא פתור אצלי

מבינה אותך ממשרקאני

אני עושה בעיקר בתקופות ארוכות שמותרים

או לכבוד אירועים מסויימים או חגים

יצא לי כבר לעשות לחתונה ולהוריד אחרי פחות משבוע למקווה...

אבל בסוף זה כן כיף ועושה תחושה טובה

(עד שאחרי שבועיים הציפורן מתארכת ונהיה רווח חחח)

זאת אחת הסיבות שאני לא עושה…מרגול

אני לא מאורגנת מספיק בשביל שזה באמת יקרה בזמן

ואין לי איך להוריד לעצמי בבית בלי להרוס את הציפורן במקרה ששכחתי.

וגם זה לא מחזיק אצלי חודש אף פעם (ציפורניים שומניות, קרה עם כל מניקוריסטית)

אז די.

מקפידה לגזוז בבית כדי שתמיד יראה טוב ולא יהיו לכלוכים מתחת הציפורן או משהו. אם היא קצרה אז אין. ושלום על ישראל.

אבל גם חושבת שזה מהמם ונותן הרגשה של טיפוח (עד שזה חצי מקולף ואז זה הרגשה של הזנחה)

ורעיון- הלחמת ריסים. עושים פעם בכמה שבועותמרגול

ולמיטב ידיעתי לא משפיע על מקווה

זה עושה שהריסים נראות יפות, קצת כמו מסקרה

אולי יתן לך את התחושה הנשית אבל עם פחות השקעה והתארגנות

תודה אהובהעדינה אבל בשטחאחרונה

האמת שאני בדרכ מאופרת, רק את הידיים שלי לא אוהבת, ומיד כשאני שמה לק זה מרגיש אחרת , מיד מרגישה נשית יותר .. אבל יש מצב שאני אגיע בשלב מסוים גם להדבקת ריסים, ואיפור קבוע, אני ממש אוהבת..

מנצלת את הנושאפינק ליידי

בלי קשר למנהגים ולטבילה.

האם חק ג'ל זה בניה או רק שגבה של לק משובח?

מה קורה לציפורניים הטבעיות? האם נשמרות טוב? נפגעות?

כמה זמן מחזיק לק ג'ל באופן יפה

זו לא בניהניק חדש2

זה לק מיוחד שמקבעים לציפורן.

לי אישית מחזיק נגיד שבועיים

אבל יש לי צמיחה מהירה של הציפורניים.

אחרי חודש אני כבר חייבת להחליף לק.

הציפורניים נחלשות.

משייפים קצת את הציפורן לפני כל מריחה, לא?עדינה אבל בשטח

כאילו מורידים שכבה

מורידים עם המכשיר של רפואת השיניים😅ניק חדש2

עם מה שמשייף את השן. מורידים את השכבה העליונה.

אח"כ משייפים עם משייף את השכבה השניה.

ואחרי כל מריחת לק שמים את האצבעות בתוך מכונה שמקבעת את הלק על היד.

המכונה קצת חמה

את הציפורן עצמה לארקאני

לפעמים משייפים טיפה עם משייף שתהיה מחוספסת

אבל אם היה לך לק קודם ורק מחליפים אז זה גם ככה מחוספס

בני וגופימנסה לענות

הבן המתוק שלי בן שנתיים ו10

ינק עד שנתיים וחצי בערך..

אני בסוף היריון אז בלילה אני משכיבה אותו לישון בשכיבה לידי

הוא מתוק ואוהב חיבוקים, ולאחרונה הוא שם לי לפעמים ידיים על החזה

מצד אחד אמרתי לו שזה פרטי שלי (הוא לא ככ השתכנע חח)

מצד שני מתלבטת על זה.. בסוף לא מזמן הוא הפסיק לינוק והיה לו מאוד קשה ואולי הוא עדיין קטן?…

אשמח לחכמתכן

בדיוק מה שעשיתיעל...

בלי לחץ בכלל. פשוט לומר שוב ושוב שאת לא מרשה ולתת לו חיבוק במקום

רעיון טוב תודהמנסה לענות

זה טוב, רק הייתי מוסיפה איפה כן אפשר לגעתשיפור

זה חשוב גם כדי שילמד לא לגעת שם לנשים אחרות כמו המטפלת במעון או סבתא.

ובכללי חשוב שהמגע יהיה בגבולות שנעימים לך.

לא זה לא מפריע האמתמתיכון ועד מעון

שהילדים שלי נוגעים לי בחזה, כמו שלא מפריע לי שהם נוגעים לי בבטן או בידיים, בטח ילד קטן ותמים

מסכימה איתך. הוא עוד ממש קטן ועד לפני רגעשושנושי

הוא עוד ינק, ככה שזה ממש כמו שהוא ייגע בבקבוק

תודה על הנרמולמנסה לענות

גם הרגשות שלך נורמליים…רינת 24

כלומר אם את מרגישה חוסר נעימות שהוא יגע בך שם זה הכי נורמלי בעולם (גם אני הייתי מרגישה ככה) ואפשר פשוט להזיז לו את היד בנעימות ולהגיד לו איך החיבוק נעים לך.

ואם זה לא מפריע לך ורק רצית לוודא שזה תקין אז תתעלמי ממני 😂

קצת תינוק עדייןבאתי מפעםאחרונה

בעיני, אם זה מפריע לך תזיזי לו את הידיים באלגנטיות,

אם זה לא מפריע לך, נראה לי עזבי, הוא קטן ותמים.