יש לי בת דודה בת 26 עם 3 ילדים כרגע בהריון 4 חודש 7. (לפי מה שהבנתי לא רצוי)
בעלה מאוד שתלטן 
היא לא עובדת. כי כל שניה בהריון, ומה גם שאין שם ממש שכל.
ממה שסיפרה לי (בקושי פותחת הפה) הריון ראשון היה רצוי ,שני חטפה הלם, נכנסה חודש אחרי לידה, שלישי רצוי, רביעי בעלה ממש שכנע אותה.
התקשורת בינהם הזויה. היו אצלנו כמה פעמים ויצא לו לזרוק לה משפטים כמו "לא תקבלי שקל" והיא אומרת "אני חיה על איומים".
או שהיא בהריון מבקשת ממנו לעזור לקלח הילדים (אצלנו לפני שחוזרים לביתם) והוא מביט בה בעיניים מוזרות ועונה "אין לי כוח"
ובסוף היא מקלחת את כולם לבד עם כל הבטן...
בברית של הבן שלה הוא דרש ממנה לאחר הברית לחזור לבית ולא ללכת להוריה למרות שיודע שהוא לא יהיה איתה שניה אחת. מה שיצא שהם התווכחו מול הורי בעלה , והורי בעלה צעקו עליה שהיא צריכה להקשיב לבעלה.
פעם ביקשה ממנו את האשראי והוא צעק לה "לא" ממש בעצבים.
המבטים של בעלה עליה מאוד מוזרים. נראה כאילו היא מפחדת ממנו.
מה שנקרא עושה רצונו כרצונו.
כואב לי עליה מאוד.
עכשיו הבעיה היא כזו.
נראה לי שהיא בדכאון. היא סיפרה לי שממש לא רצתה הריון. אבל בעלה שכנע אותה. הזוייייי. הוא שולט בה ממש!
ניסיתי כמה פעמ' להתקשר אליה והיא לא עונה, ועד שעונה סיפרה לי שהיא ישנה כל הבוקר, והיא לא מדברת עם אף אחד . ואין לה כוח לאף אחד.
ניסתי לדובב אותה. לדבר על החיים, לצחוק קצת ו....כלום. בקושי עונה .
כשבאה אלי כל הזמן נאנחה. היא לא מדברת הרבה על החיים שלה.
ובעלה לא אדם שיקשיב.
אצל ההורים שלו ההתנהלות של האבא מול האמא אותו דבר. ז"א הוא ינק את ההתנהגות הזו מאבא שלו.
יש דרך לעזור לה?
היא מאוד מכחישה את מה שקורה איתה. תמיד אומרת שבעלה מהמם..רק כשמדברים הרבה בפון היא פתאום קצת שופכת פרטים.
היא בקשר הרבה עם אמא שלה. שזה לא מציאה..
לדעתי היא רק גורמת נזק.
בת דודה שלי זרקה לי משפט כזה "למדתי איך להתנהל מולו (מול בעלה), לא עושה מה שאני רוצה, אנחנו לא ביחד,"
תכלס, זה לא דרך. אבל אם היתה עומדת על זה היא לא היתה עכשיו בהריון.
בקיצור לא יודעת מה אני רוצה מכן.
רק שאין לי למי לספר את זה או לפרוק . אז מצאתי אתכן...
