חברות שלי תמיד מספרות לי מה הבחור שאל עליי... זה גם רלוונטי קצת להבין את הסגנון של הבחור.. 

ואם קשה לך החלק של הבירורים אז לא חייב. יש דרכים אחרות... 

אולי מישהו יברר בשבילך, אולי תשאל את הבחורה עצמה, אולי פשוט תיפגש וזהו.. וכו'

קודם כל הן חברות טובות שלי והן שמחות בשבילי שיש לי הצעה ורוצות לשתף אותי בזה

דבר שני, הסקרנות היא גם שלי, מאוד מעניין אותי לדעת איזה שאלות הבחור שאל כי הרבה פעמים זה מצביע על אופי.

וגם חברות שלי מכירות אותי טוב, הרבה פעמים הם ידעו להגיע לי "תקשיבי הוא נשמע פחות הסגנון שלך" או הפוך "ואי לב זה בדיוק את..." וכו'... 

ולרוב אני כן יודעת שמישהו הולך לברר עלי, אני נגד השיטה שהבחור מקבל מספרים של חברות שלי מבלי שאני בכלל יודעת על ההצעה..

הרי אם תמיד אני אדע אצל מי הולכים לברר עלי, אותו חבר כנראה יחשוש להגיד את האמת.

מה טוב בזה?  ומה רע שלא יודעים?

מזתומרת? ברור שאני יודעת אצל מי הולכים לברר עליי, הרי אני נותנת את המספרים לבירורים חח

ותמיד אני אומרת לחברות שלי תגידו מה שבאלכן ומה שעולה לכן בראש ובלב... גם ככה אני לא כזה מאמינה בדרך הזאת. ומן הסתם שחברות לא יגידו דברים רעים...(ואני בכלל מושלמת אז זה לא רלוונטי .. חח סתם) 

ומה טוב בזה שהחברה שלי מספרת לי שביררו עליי ומפרטת לי מה הוא שאל? 

אז כתבתי, שהרבה פעמים עוזר לי לקבל מושג על הבחור דרך השאלות שלו וגם הלוווו סקרנות. מה רע בסקרנות? זה החיים שלי בסופו של דבר.. זה הדבר שאני הכי מצפה ומייחלת לו- להתחתן... כולם פה נבהלים כאילו מי יישמע מה היא גילתה לי. סודות מדינה.. בסה"כ (בקצרה ממש) "היי לב בררו עלייך, כן שאל אם את מקפידה על צניעות. אמרתי שכן.. שאל אם חשוב לך בית של תורה, אמרתי לו שמאוד.. שאל מה האופי שלך ומה את יכולה לספר לי עליה..." 

וחברות שלי ב"ה לא רכלניות, יודעות יפה מאוד איך להעביר את המסר בצורה מכבדת וראויה... 

התכוונתי לשאול: לא הבנתי למה את נגד שיבררו עליך בלי שתדעי. מה רע בזה?

באמת לרוב יוצא שאנחנו אלה שנותנים את המספרים של החברים הטובים...

יכול להבין.  יש חשש (לי לפחות) שמישהו לא פחות מוכר גם לא מכיר אותי מספיק.

אני לא נגד סקרנות, דווקא על זה לא הקשיתי עלייך...

גמני לא הבנתי מה רע בזה. 

קודם כל בעיניי זה צריך להיות משהו הדדי, המידע הזה הוא אישי

ולא מתאים לי שבחור שלא ידוע לי ממנו יקבל עליי מידע בלי האישור שלי.

דבר נוסף, הרבה פעמים הבחורים משקיעים בבירור או מנסים הרבה זמן לתפוס את החברות לשיחה ובסוף בכלל בשניה שאני שומעת פרטים טכניים עליו אני שוללת. אז לא חבל? אפשר למנוע את זה. 

מה הבעיה ששני הצדדים מקבלים פרטים טכנים בלי לברר עדיין, וברגע שיש אור ירוק שני הצדדים לוקחים מספרים ומבררים במקביל.. בעיניי הכי טוב ככה...

הרי בכל מקרה הוא ישיג את אותו מידע עלייך, לא? 

אבל, אולי זה עניין של נשים הקטע של הפרטיות ואני כגבר פחות מבין... 

(או.. שהחשש הוא בגלל שאת מושלמת, זה בעיה שכולם ידעו את זה - יהיה תור ארוך מחוץ לבית חחח )

אם מראש הוא לא יקבל מספרים לבירורים כי הצד השני השיב תשובה שלילית...

חחחח ואייי צחקתי לי כאן 

(וכן זה ממש העניין של הפרטיות... )

אם היא חכמה וחברותיה חכמות, הן ימסרו רק מידע באמת חשוב וחד משמעי, או מידע חיובי

אם היא לא יודעת איך להתנהל, אני מקווה שתגלה בפגישה או בבירורים, אז הנזק לא כזה נורא

גם אני קיבלתי הרבה דיווחים בסגנון הזה

זה נכון שרוב המידע הוא חיובי, אבל לפעמים הוא פשוט עוזר להתמקד

למשל, במה התעניינו - זה מידע שהוא חד משמעי (לא "במה לא התעניינו", כי אנחנו לא יודעים איזה מקורות מידע נוספים יש)

או אילו פרטים חשובים נמסרו - כך אנחנו יודעים מה הצד השני יודע (לפעמים זה קריטי ולפעמים מונע אי-נעימות)

לפעמים אנחנו לא יודעים את כל הפרטים, והמידע שעובר במהלך הבירור עוזר לנו להשלים פרטים שחשוב לנו לברר

היו פעמים שהתייעצתי עם החבר שאצלו בררו, כדי להבין את האופי של מי שביררה. לא כל שיחת בירור היא של 5 דקות, וגם בחמש דקות אפשר ללמוד הרבה על האדם

בקיצור, זה די מקובל, ברמות שונות

יש הבדל בין פתיחת דיון שיתופי מול כל חבר 

לבין הצורך לבחור דמות.יות שאיתם אפשר לחלוק את ההתלבטויות והלבטים 

דווקא לפעמים בשלב החיפוש והדייטים זה מצרך חשוב כדי לוודא שהבחירה נכונה ונובעת משיקולים נכונים 

אני מסכימה איתך 

שהנטייה לשתף רק 'לשם השיתוף' מול כמה וכמה חברים היא לא ראויה 

ואם בחור נשמע ביישן בטלפון אבל פנים מול פנים הוא נפתח? ואם בחור נשמע לך *כחברה* ביישן אבל ישקיע יותר כוחות בפגישה עצמה. 

ומה זה אומר שהורים מתקשרים? 

חבל קצת שהשיפוט האם בחור או בחורה נמדד על פי שיחת הבירור מול החברה לפני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.