השכנים שלי עשירים. אני לא רגילה לסיגנון הזה. הם לא אומרים שלום והם בשקט מופתי כל היום. לילה אחד הילד שלי הקטן הרעיש , זתומרת הוא שיחק על הריצפה במקום לישון, למחרת בעלת הדירה , כלומר השכנה,חיכתה לי במדרגות כשעליתי הביתה, וקראה לי לשיחה. היא הכניסה אותי לארמון ענקי , מליון נברשות ומליון וילונות, והושיבה אותי על כיסא עשוי מבדולח וכורסה משולבים, סיגנון עתיק כזה, ואמרה לי : למה הילד שלך צורח בלילה? ולמה אתם לא עושים משמרות משותפות? הוא נשמע סובל. ציקצקה בלשונה. ובאותה משפט היא הוסיפה: אם את צריכה עזרה, את יכולה בשמחה. כל דבר. מסכן הילד, דירה כל כך קטנה...ציקציקציק.
ומאז הילד שלי עוד יותר מסכן, אסור לו לבכות אחרי השעה 9 בלילה.
ואני משתדלת לקחת אותו כל יום לקניון, שישחק עם המתקנים עד שיתעייף, ואז,אני קונה לו חלב חם עם קצת אבקת שוקו בקופיקס, שיתעייף בדרך. זה עובד בינתיים.
מה עוד חדש אצלי?
ילד אחד בן 16 כותב לי לפעמים בווצאפ, חילוני כזה מתל אביב , פעם עזרתי לו באתר אינטרנט אחרי שהוא כתב שהוא רוצה להתאבד, ומקודם הוא כתב לי שוב מה איתך ובלה בלה, בסוף תמיד יהיה אופי מיני במשפטים שלו, אבל בגלל שפגשתי אותו ואני יודעת שהוא ילד אז אני מתעלמת, שלא יקפןץ לי מהגג פתאום. הוא לא מטריד אותי, אל דאגה. במצב שלי כל זכר שמחמיא לי מרים לי.כל זכר.
יאלה,לילה טוב.

