"תיכף ומיד" נעשה הכול, וכמובן שגם אז יהיו תירוצים לעיכובים...

אבל על מנת להרכיב ממשלה הוא יהיה חייב את אצבעות ימינה, שיחייבו אותו למהלך הזה בהסכמים קואליציוניים.
(כמובן, בהנחה שיהיה 61)

את השמאל, אלא דוקא את הימין, ששיבח יותר מידי את התוכנית וצהל משמחה, במקום לציין את הסכנה והחילול ה' שבדבר, והביא בכך נסיגה בעמדות של אמריקה.

דרך אגב, אתה גר בחו"ל?

אתה קורא לאנשים טמבלים ואח"כ נעלב כשרק מזכירים את המילה שמאל. עוד עיוות.

ב. מדברים על סיפוח ויודעים שזה לא יקרה? נחיה ונראה. כך גאולתן של ישראל קמעא קמעא.

ג. ראש ממשלה גונב דעת. לפחות בזה אולי אנחנו מסכימים. אני חושב שטרם שׂמת לב, אבל לדעתי אם תעשה כאן בפורום סקר - תמצא שהרבה מצביעי ימין חושבים שביבי הוא נטל ושמוטב שילך הביתה, אם כי עדיין תומכים בו כראש ממשלה עד שימצא מועמד אחר (או במילים אחרים, עד שיסתיימו התהליכים המשפטיים).

אבל חכה... יש עוד זמן עד לפתיחת השמפניות.

התפתח כאן דיון למה קושנר אמר להחיל את הריבונות רק לאחר הבחירות,
ולדעת @חיובי בגלל שאנשי ימין צהלו ולא מחו על מסירת שטחי א"י, אנשי שמאל הפעילו לחץ על הבית הלבן לדחות את התוכנית. זו דעתו.

אני לא מביע כאן דעה (האמת היא שדעתי הפוכה) אבל אין שום פסול להגיד את מה שהוא אמר. חשבתי שאנחנו בעד שיח פתוח ובעד מגוון דעות. ולא להתחיל לקלל אנשים אחרים רק בגלל שאתה חושב אחרת.

באופן אישי, לא נעלבתי.. הוא גם התנצל.

עקרונית אתה ודאי צודק..

ובנוגע לענין עצמו: 

לעניות דעתי, הבעיה שאנו מתחילים לעשות 'מסחר' שאסור לנו לעשות

אנו מוכנים 'לבלוע' הצהרה על מדינה פלסטינאית בעתיד והעיקר לקבל במזומן החלת ריבונות.

ואז מה קרה? בסוף נשארנו קרחים מכאן ומכאן. מתברר שהחלת הריבונות לא כזה במיידי.. (בטח לא מה שהוצהר ותוכנן מההתחלה) ואילו ההסכמה העקרונית על 70 אחוז מדינה פלסטינאית נשארה באויר (ועוד מברכים שהחיינו..)

ממה נפשך - אם מתבססים על זכותנו על הארץ בכח התורה, התורה אוסרת אפילו להצהיר שהארץ לא שייכת לנו.

ואם עושים חשבונות שכליים, אז מה לנו שנלין על איזה שטוענים בשכלם דברים אחרים?

יתכן שאם היו מביעים מחאה נמרצת עם פירסום תוכנית המאה. והיו יוצאים בקול זעקה מרה על ההסכמה לתת את שטחי ארצנו לאויב, זה דוקא היה גורם ומאפשר החלת הריבונות באופן מיידי.

זה מה שטענתי, שצהלות השמחה לא היו במקום, גם מבחינה ערכית, וגם כנראה פוליטית פעלו הפוך ממה שהתכוונו.

עיין שוב כאן למשל: תודה על הכינוי. אם לא שמת לב לא האשמתי - אקטואליה וחדשות
 

"אם לא שמת לב לא האשמתי את השמאל, אלא דוקא את הימין, ששיבח יותר מידי את התוכנית וצהל משמחה".
הבנת הנקרא. ידידי.

מבחינה טקטית לדעתי אתה צודק (וכיוונת לדבריו של יאיר שרקי ב"בשבע" האחרון). אין לשמוח יותר מדי. דווקא השמחה יכולה לקלקל ולהציג את התוכנית כמו תוכנית של הימין ולגרום לה שלא להתקבל על הקהילה הבינ"ל (ואולי אפילו על אנשי המרכז בארץ).

מבחינה עקרונית. מומלץ להקשיב לשיעורו המלא של הרב יהושע שפירא בYouTube על תוכנית המאה. ותורף דבריו הוא פשוט: "ניצחתי ואנצח". ניצחנו על האמירה העקרונית של הריבונות. ובע"ה נמשיך לנצח ולקבל את כל שטחי ארצנו. איננו מוותרים על שום חלק ח"ו, ועם זאת עלינו להודות על השינוי המבורך במגמה.

ומכל מקום לגופו של עניין- מדוע קושנר ביקש לדחות את התוכנית- היות ואני לא סומך על ימניותו של ביבי יותר מדי (ימין לא אמין...), אני חושד שדווקא הוא זה שביקש מג'ארג קושנר לדחות את התוכניות.

אני לא חושב שכל מה שביבי עושה הגיוני.

גם כאן, אני חושב שהכי הגיוני (מכל הבחינות- פוליטית, בטחונית, ערכית וכו') ללכת על ריבונות. אבל לא נראה לי שביבי חושב כמוני. אלי הוא חושב שיש לו כמה מצביעים שלא רוצים מהלך חד צדדי והוא מפחד לאבד אותם. אולי הוא חושב שאנשים שלא סובלים אותו ולא רוצים להצביע לו מוכנים לסתום את האף אם הוא יבטיח להם ריבונות אחרי הבחירות, ואם הוא יחיל ריבונות עכשיו הם ילכו להם.
יש בזה קצת הגיון. לא יודע. תשאלי אותו.

באמת זו כתבה יפה:
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/426523

לאמריקאים יש אינטרסים משלהם. לא בא להם טוב להחיל ריבונות עכשו, וסיבותיהם עימהם. ולא, הם לא נסוגו מתכנית השלום.

בהפוך על הפוך הם מאתגרים את הבוחרים כאן בארץ, כלומר, מי שרוצה ריבונות (בעוד שבועיים) שיבחר נתניהו, ומי שלא רוצה ריבונות או רוצה אוסלו נוסף, שיבחר גנץ.

בנסיבות אלה נחשף בנט כפוליטיקאי קטן וציני, שטובתו האישית ולא המגזרית לנגד עיניו. דרישתו לריבונות עכשו שבועיים לפני הבחירות נועדה להביך את נתניהו ולפגוע ביוקרתו וביחסיו האישיים עם ידידו טראמפ. חמישים ושלוש שנים חיכינו להחלת ריבונות על פי תכנית שנתניהו השיג ויריביו מימין לא השיגו, אז למה לא להמתין עוד שבועיים.

אז זהו שאצה הדרך לבנט לנקות את השלחן לפני שהוא מממש תכנית מוקדמת להצטרף לקואליציה בראשות גנץ, באופן שלא תביך מול שותפיו בפוטנציה טיבי ועודה.

ולענייננו, נתניהו לא יביא לאישור הממשלה את עסקת המאה לפני הבחירות. בנט יכול לקפוץ, ואם הוא מחפש נושא להתלות עליו לנוכח קריסתו בסקרים (כי אף אחד לא מאמין לו), אז שיחפש משהו אחר. הכי טוב בשבילו זה להמשיך לריב עם בן גביר.

גם עניינית סמכות ממשלת מעבר לאשר ריבונות- מסופקת, ותתקל בעתירות לבג"ץ. סביר שבג"ץ יוציא צו עיכוב ויקבע דיון בעוד חודש, כלומר אחרי הבחירות.

בנט תושב רעננה יודע שמגנץ שותפו החדש הוא לא יקבל ריבונות, כי טיבי לא מסכים, לכן הוא בלחץ. נתניהו מכיר אותו לא מהיום, אם בנט שוב יעשה שטות ויפיל ממשלת ימין, טראמפ ימשוך את תכנית השלום שלו, ויאמץ את מפת הדרכים של בוש בקוי 67.

הבעיה היא שאננות הימין מצד אחד, ו"עצמאות" בנט מצד שני. כלומר, אם יסתיימו הבחירות עם 61 מנדטים לימין, מתוכם לפחות 5 לימינה, אין ערובה שבנט ימליץ על נתניהו. כל הסימנים מראים שהוא כבר סגר עם גנץ תחת סיג שלא תדרש תמיכת המשותפת מבפנים או מבחוץ.

מובן אם כן הלחץ של בנט להעביר את הריבונות לפני הבחירות. הוא רוצה לנקות את השלחן לפני חבירתו האפשרית לממשלת גנץ- מרץ- פרץ.

שכחת לציין שבנט הטיל וטו על כניסת חרדים לממשלה בעצה אחת עם אחיו לפיד, וגם אם תצעק עד מחר שנתניהו השאיר אותו לסוף התור, איך תתרץ את החרם על החרדים שלא עשו לו כלום. וכן, בלי לבני ובלי חרדים היה מתקשה נתניהו להנהיג ממשלה יציבה למשך 4 שנים. הוא לא העריך שאפילו שנתיים היא לא תחזיק. 

חפש משהו אחר שיכול לפענח למה הציונות הדתית ממשיכה לחזר אחרי השור המועד הזה.  

וליטפו אותו כפי שמעולם לא ליטפו פוליטיקאי. מסתבר שהאיש רודף הכבוד לעולם לא ישבע מכבוד. רק הרחקתו מד' אמותנו תחזיר את הכבוד לציונות הדתית. 

תמשיך להדהד שקר, שקר, שקר... 

ולגופו של עניין, אתה מוזמן לקרוא שוב את הודעתי.

"לא רוצים את השטחים עם אבו מאזן ואשתייה, או איך שקוראים להם?"

הזזת ערבים מביתם מתפרשת אצלם כויתור על הארץ "שלהם". מוכר מאיזשהו מקום? 

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת. 

משום מה בהרב מיארה עדיין מוזמנת לישיבות הממשלה,

משום מה תחנת גלי צה"ל עדיין משדרת דה-מורליזציה, על חשבון תקציב הביטחון של כולנו,

משום מה רואי כחלון עדיין לא מכהן במינוי קבוע כנציב שירות המדינה.

מבקשים להגיע להבנות עם המכהנת כיועמ"שית, רק בגלל הוראה לא חוקית של בג"ץ - אומרת שהממשלה מתכופפת לזה שבג"ץ שודד סמכויות לא לו מהרשויות המוסמכות לכך.
 

עכשיו, זה נכון שנתניהו לא מסוגל לפטר את בן גביר, זה הסוף של הממשלה, ולכן הכריז שיסרב. אבל שופטי בג"ץ אינם מטומטמים. הם לא יתנו את הפסק שיביא את מפלתם. הם פשוט פסקו שורה של הגבלות, שישאירו את בן גביר בתפקידו, אבל כ'ברווז צולע':

בג"ץ קובע: מגבלות על מינויים והתבטאויות של השר בן גביר | ערוץ 7

כך מצד אחד לא יגיעו לנקודה בה הממשלה מסרבת (כשזה יקרה, יגמר ברגע הסיפור של בג"ץ הכל יכול) וגם יצרו תקדים לכל הממשלות הבאות, שהם מנהלים את השרים...