נגמר לי החלב והכוחות ואני עצובה כל כךמומיה
כתבתי פה כבר על הסיוט שעברתי ניתוח חירום ביום שישי שבועיים אחרי הלידה בגלל דלקת חמורה של כיס המרה. השתחררתי הביתה עדיין כאובה מאוד . אין לי אפשרות בכלל להניק כי אני לא יכולה לשים את התינוק על הבטן התפורה או להרים אותו בכלל😪 במשך האישפוז הקפדתי לנסות לשאוב ככל שיכולתי אבל גם זה היה קשה נורא כי אני לא הצלחתי ממש להגיע לישיבה מלאה ושאיבה בחצי שכיבה לא ממש הולך.. דווקא עכשיו שהגעתי הביתה ואני מצליחה להתיישב אני מנסה לשאוב ולא יוצא לי כלום פשוט. ממש עצוב לי אמא שלי ממש לוחצת על לוותר ולנתמקד בהחלמה שלי. אבל כל כך קשה לי לא יודעת אם לוותר ודי או לנמשיך להילחם. מה עוד שהשאיבה כואבת לי גם ופוצעת אותי רק רוצה קצת נחת שפיות ולחבק את הבן שלי😥😥
😥 חיבוקבתי 123
היי. שאיבה זה לא מדד.מוריה
תצמידי את התינוק כמה שיותר עור לעור.

מותר לך להניק אחרי החומרים שקיבלת?
אם כן, נסי לתת לתינוק.
תתני לו חצי שעה לפני הארוחה הבאה. ואחרי זה תתני לו בקבוק.

תתייעצי עם יועצת הנקה של ליגת לה לצ'ה.
יש עוד סיכוי!

כל זה נאמר כמובן רק אם את רוצה לעשות את המאמץ.
אם יותר נח לתת בקבוק, הכל טוב.
גם ילדי מטרנה הם אחלה.

בהצלחה!
יקרה, קודם כל רפואה שלימה!miki052

דבר שני,

למה פשוט לא להניק את המתוק וכך בעצם לעודד את הגוף לייצור חלב?

המגע של התינוק בגופך, והמציצות שלו מעודדות את הורמון החלב.

אם את מאוד רוצה להניק , זו הדרך.

 

וד"א זה שלא יוצא כלום בשאיבות ממש לא אומר שאין חלב.

 

 

אני לא יכולה להניקמומיה
אני עם תפרים בבטן ולא יכולה להצמיד אותו אלי בכלל אפילו לא להרים אותו
יש תנוחת שנקראת תנוחת פיטבול.מוריה
שהרגליים של התינוק כלפי חוץ.

או לנסות בשכיבה.
^^ יכול לעבוד. תתיעצי עם יועצת הנקה מנוסה...מיקי מאוס
אבל אם קשה מדי תזכרי שיש תחליפים ממש טובים. הכי חשוב שתחלימי ותהיי רגועה ושמחה כי לזה אין שום תחליף.

אחרי שתבריאי אפשר לנסות להחזיר את החלב עם כדורי מוטיליום והרבה סבלנות, שמעתי גם על אמהות מאמצות שהצליחו להניק אז כנראה זה אפשרי אם יהיה לך מאוד חשוב ותהיי מוכנה למאמץ
תודה קראתי קצת ניסתי והצלחתי להניק ככה מקווה שיתפוס וישתפרמומיה
קחי את הזמן.מוריה
תנסי בתנוחת פייטבול או עם כרית הנקה טובה וגדולהרעותוש10
זה אופציות ממולצות להניק אחרי ניתוח (קיסרי וכד')
את אמא נהדרת ופצועהתפוחים ותמרים
להתאושש בבת אחת מלידה + ניתוח חירום זה קשה מאד מאד. את נשמעת כאובה ועייפה. הנקה אינה מדד לאמהות, זו רק אחת הדרכים להאכיל את התינוק, תודה לאל יש בימינו דרכים נוספות.
אני לא חושבת שאילו הייתי את הייתי נלחמת על ההנקה, אלא מקשיבה לאמא.
רפואה שלמה והחלמה מהירה!!אמא ועוד...
בס״ד

איזה לא פשוט!!! האם ניסית לשאוב ידנית לתוך כוס, במקום עם משאבה? השאיבה עם משאבה גם היתה לי מאד מאד לא נוחה. לסחוט חלב בכוס עם היד היה לי מדהים וללא כאב. אולי זה יעזור לך...

חיבוק גדול גדול!! ומה שתחליטי, תחשבי קודם על טובתך, את הכי חשובה כרגע ❤️
חיבוק גדול. לדעתי תפסיקי עם השאיבותמיואשת******
תנסי להניק בשכיבה כמה שיש לך כח. אני מסיבות שונות הנקתי אך ורק בשכיבה והמרתי יותר משנה. לדעתי אחרי ניתוח בטן זה הכי נוח.
ומה שחסר תשלימי בתמל ותשחררי את עצמך להחלים בשקט וזהו. את נשמעת כאובה כל כך תעשי רק מה שאת יכולה💕
ועוד משהו על ניתוח בטןמיואשת******

לי מאד עזר אחרי קיסרי לשים כרית רכה על הבטן  ועל זה את התינוק. לא הסתדרתי בכלל עם הפוטבול

או להניח כרית לידי כשאני שוכבת ואת התינוק על הכרית וככה להניק (טוב למי שיש לה חזה קטן וקשה לה להניק בשכיבה) או בשכיבה לשים כרית על הבטן שלי לעזור לי לשכב עלהצד

בקיצור, הרבה משחקים עם כרית עד שמצאתי מה שנוח לי

כמובן קיסרי זה לא מה שאת עברת, בטח התפרים במקום אחר

אוף, ניתוח בטן ולא משנה מה בדיוק זה אחד הדברים הקשים ביותר להחלמה, שרירי הבטן מעורבים בהכלללללללללל

שולחת לך מלא חיבוקים וכוחות

תתכרבלי עם התינוק שלך ותסניפי אותו ותשחררי. זה לא אשמתך. חיבוק

מצטרפת לגבי להתרכז ההחלמה ולנסות תנוחותאורוש3
עברת דברים כל כך קשים. ממש. מקווה שתתאוששי מהר ובלי סיבוכים! נראה לי שמה שהכי חשוב זה לעשות דברים שיעזרו לך להחלים פיזית ונפשית. ככה תוכלי הכי להיות שם בשביל הקטן וליצור איתו קשר רגוע ממקום יותר טוב. לכן מסכימה עם הבנות שאמרו לעזוב שאיבות. נשמע שזה גומר עליך פוגע במנוחה שלך ולא מגביר את החלב. עזבי. כן בעד לנסות כרית, פוטבול. כמו שאמרו. אולי כרית הנקה טובה, תנסי להשאיל לנסות. חוץ מזה לתת תוספות כדי שלא יהיה רעב. אולי ככה עם הנסיונות תשמרי על החלב ואח''כ אחרי שתחלימי אם יתאים תניקי כל היום ואז אולי תשאבי. כדי להגביר. בהמשך. ואם ילך טוב, ואם לא, לא. תגידי לעצמך כל היום משפטים טובים מחזקים וחיוביים. תשמרי על עצמך לא לשקוע נפשית!! עברת חוויות קשות. קחי את הכל לאט בהדרגה ובאהבה עצמית. חיבוק
הי יקירה כנסיEuאחרונה
קודם כל החלמה מהירה
דבר שני תנסי בכל זאת להניק כי יש נשים שלא נצליחות לשאוב גם כי הלסת יותר משוכללת מהמשאבה וגם הורמונלית החלב זורם יותר בסביבת התינוק. כלומר ממש לא בהכרח שאין חלב
אם כואב להניח על הבטן בגלל הניתוח אפשר לנסות בשכיבה על הצד
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

דווקא אצלנונעמי28

בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים

מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.


ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

מאמי זה לא תקיןDoughnutאחרונה

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך