הילדים שלהן. וגם את אלה שהתחתנו קרוב אליי ובהריון. וחברות שלי מהכיתה שילדו. הכאב הזה צובט חזק. אוף.
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
כל כך כואב לי לראות את החברות שלי בלימודים עםבעוז וענווה!
❤️❤️מקווה מאוד
וואו כמה שאני מבינה אותך.. זה באמתאין ייאוש בעולם
נורא הקושי עם הסביבה
והן מביאות את הילדים שלהן ללימודים
וכולן עושות קוצ'י ומוצ'י ומתלהבות
ולא באלך לעשות קוצ'י מוצ'י!
ממש לא באלך
באלך שזה יעלם מכאן
אבל את חייבת קצת להתייחס כי לא נעים.
והן מתלהבות ש - "יואו שתינו באותו חודש בהפרש של שבוע"
ובאלך למות.
ושהן יפסיקו ללדת בקצב בזמן שאת עוד לא מצליחה ללדת אחד.
כאילו חמודות תרווחו קצת בין הילדים.
פתחתן כאן מעון.
והן שולחות בפורים תמונות של הילדים מחופשים בווצאפ.
והן צכות שתעזרי להן להגיש את העבודה כי הן שבוע אחרי לידה
ומי יעזור לך?? המצפה.
אוי זה נורא.
שולחת חיבוקים
והן מביאות את הילדים שלהן ללימודים
וכולן עושות קוצ'י ומוצ'י ומתלהבות
ולא באלך לעשות קוצ'י מוצ'י!
ממש לא באלך
באלך שזה יעלם מכאן
אבל את חייבת קצת להתייחס כי לא נעים.
והן מתלהבות ש - "יואו שתינו באותו חודש בהפרש של שבוע"
ובאלך למות.
ושהן יפסיקו ללדת בקצב בזמן שאת עוד לא מצליחה ללדת אחד.
כאילו חמודות תרווחו קצת בין הילדים.
פתחתן כאן מעון.
והן שולחות בפורים תמונות של הילדים מחופשים בווצאפ.
והן צכות שתעזרי להן להגיש את העבודה כי הן שבוע אחרי לידה
ומי יעזור לך?? המצפה.
אוי זה נורא.
שולחת חיבוקים
וואי כ"כ מה שאני מרגישה.בעוז וענווה!
חייבת להגיבמהמרחקים
התגובה היתה קצת לא נעימה לי, מהצד השני..
קצת פרופורציה.
ברור שמותר להתלונן, וברור שהמצב של מי שמצפה לראות מישהי אחרת בהריון/ עם ילד זה ממש קשה וכואב.
אבל, וזה אבל גדול!
לכל אחת יש שפע מסויים וחוסר בדברים אחרים.
יש יכול להיות שיש לה ילדים, אבל הזוגיות שלה פח, יכול להיות שיש לה ילדים אבל היא נכשלת בקורס שאת קיבלת בו 100.
יכול להיות שלך יש עיכוב עם חתן/ ילדים/ משהו אחר, ולה יש עיכוב בפרנסה, בחברות טובות ועוד מיליון סיבות אחרות.
יכול להיות שיש לה ילדים אבל אין לה אבא ולך אין ילדים אבל יש שני הורים בריאים.
המציאות שיש למישהו אחר משהו שאין לך היא כואבת לפעמים.
אבל, זה לא אומר שצריך להאשים את אותן בנות בשפע שהן קיבלו.
מצטערת, אבל המילים " תרווחו בין הילדים, פתחתן מעון" ממש לא נעימות. כאילו את שופטת אותן על הטוב שהן קיבלו.
ולגבי פוצי מוצי, את לא חייבת לאהוב ילדים של מישהי אחרת. במיוחד שזה יושב לך על נקודה כואבת. אפשר לחייך בנימוס ולהמשיך הלאה. את לא חייבת לעשות הצגה שמרגישה לך צבועה בהקשר הזה.
גילוי נאות:
אני סטודנטית+ שתיים. ותשמעי, גם לי יש חוסרים וקשיים בכל מיני תחומים. אבל אני מכבדת שפע שה' נתן לאחרים ומתפללת שגם לי יהיה שפע כזה.
ולכל מי שיש עיכוב בדבר זה או אחר- אני מאחלת שה' ימלא חסרונכן במהרה ושתהיו מאושרות!
מזדההחיוך2019
עם התגובה שלך מאד.
אני אישית חיכתי לבן זוגי כמה שנים טובות ועכשיו נשואה שנתיים וחצי וכבר בהריון שני ב"ה.
זה אומר שהכל תותים? לא.
ההורים שלי התגרשו לפני שבוע, אחי חולה וזקוק לטיפול ואני עצמי סובלת מאד בהריונות, כך שלצד השמחה בילדים, היו לי המון כאבים והתמודדיות. זה יכול להיות שטחי לראות הכל בשחור לבן.
מקווה ומתפללת שתזכי בקרוב♥️
אני אישית חיכתי לבן זוגי כמה שנים טובות ועכשיו נשואה שנתיים וחצי וכבר בהריון שני ב"ה.
זה אומר שהכל תותים? לא.
ההורים שלי התגרשו לפני שבוע, אחי חולה וזקוק לטיפול ואני עצמי סובלת מאד בהריונות, כך שלצד השמחה בילדים, היו לי המון כאבים והתמודדיות. זה יכול להיות שטחי לראות הכל בשחור לבן.
מקווה ומתפללת שתזכי בקרוב♥️
את כותבת כמו מי שלא עברה את הנסיון הזה.אין ייאוש בעולם
עבר עריכה על ידי אין ייאוש בעולם בתאריך כ"ה בשבט תש"פ 08:02
ותודה.אני לא צריכה פורפורציה.
את מוזמנת להגיב בחמלה. אם קשה לך, לא חייבת לקרוא אותי...
אני בחיים לא הגבתי כך לאף אחת. אבל הגזמת.
אני שמחה שאת מכבדת שפע של אחרים, ומאחלת לך שלעולם לא תעמדי בנסיון של ילדים, ולא תדעי איך תתמודדי גם אז.
אני לא מעוניינת לענות לגופם של דברים, כי עצם ההשוואה שלך בין לקבל 100 לבין ילדים מראה שאת פשוט לא מבינה את גודל הנסיון.
אני גאה בתיאור הכאב שלי, ומכבדת שפע של אחרים, וגאה בעצמי על צורת ההתמודדות.
מוזמנת להיות גאה בי גם. הביקורת מיותרת.
(אענה לך רק ספציפית לגביי 'תרווחו' ו'מעון', שזה היה בצחוק, ונובע מכאב ותחושת מחנק. ברור שאני לא באמת מתכוונת לזה. אבל כך מרגישה מי שמתמודדת)
יקרה, ממש לא התכוונתי לפגועמהמרחקים
ונכון, אני מעולם לא ארגיש את מה שאת מרגישה,
כי אנחנו לא אותו אדם, ולא עם אותן נסיונות.
אני חושבת שאין עניין להשוות נסיונות בצורה הפשוטה שכל אחד מתמודד אחרת לגביי כל עניין.
ורציתי לומר שהגבתי לך לגופו של עניין. את כתבת על "פתיחת מעון" וכו', ועכשיו אחרי שכתבת אני מבינה שזה היה במין הומור שחור ולא ברצינות, אבל אני הגבתי למה שקראתי. כאילו עשיתי עוול בזה שיש לי ילדים...
אני מאחלת לך מכל הלב שבקרוב תתבשרי בבשורות טובות והריון קל ומשעמם עם ידיים מלאות.
אני לא יכולה לומר לך שאני מבינה את הכאב שלך, כי אני לא. אני פשוט לא במקום הזה.
אבל כמישהי שחוותה כאב במקומות אחרים (למשל- לי אין אבא, למה לכולם יש?! ולא עתיד להיוולד גם יום אחד)
כאבה לי צורת הביטוי הזאת. כאילו חטאתי במשהו...
את אלופה וגיבורה בהחלט, ואני לא יודעת אם אני הייתי מסוגלת לעבור קושי מטורף כזה!
כנראה שכל אחד והניסיונות שלו...
לא כועסת ומקבלת שלא הבנת את הנימה שזה נכתבאין ייאוש בעולם
לפעמים קשה להבין מטקסט את הטון שבו הוא נכתב.
רק מציעה פעם הבאה להבין שאם יש נסיון שאנחנו לא מבינים בו, אז נבין שאנחנו לא מבינים בו, ולא ננסה להטיף לאדם שנמצא בו על הסתכלות חיובית, הדשא של השכן וכו'.
כמו שאני לא מתכוונת לומר לך שאל תסתכלי על אחרים שיש להם אבא, כי זה שיש להם אבא לא אומר שאין להם נסיון אחר וכו'
כי זה לא נכון בעיניי. הגיוני שזה יכאב לך לפעמים.
יכולה לתת לך דימוי מהעולם שלך. שיש סיטואציות עם חברות וילדים שאני מרגישה כמו שילד ללא אבא ירגיש בערב 'אבות ובנים'.
אולי זה יעזור לך להבין אותי.
מאחלת הרבה טוב
רק מציעה פעם הבאה להבין שאם יש נסיון שאנחנו לא מבינים בו, אז נבין שאנחנו לא מבינים בו, ולא ננסה להטיף לאדם שנמצא בו על הסתכלות חיובית, הדשא של השכן וכו'.
כמו שאני לא מתכוונת לומר לך שאל תסתכלי על אחרים שיש להם אבא, כי זה שיש להם אבא לא אומר שאין להם נסיון אחר וכו'
כי זה לא נכון בעיניי. הגיוני שזה יכאב לך לפעמים.
יכולה לתת לך דימוי מהעולם שלך. שיש סיטואציות עם חברות וילדים שאני מרגישה כמו שילד ללא אבא ירגיש בערב 'אבות ובנים'.
אולי זה יעזור לך להבין אותי.
מאחלת הרבה טוב
אני מבינה למה כתבת את זהמיואשת******
באמת המשפט של תפתחו מעון צורם
אבל אני חייבת לומר
(בתור אחת שבהתחלה ילדה בכיף ואחר כך עמדה בנסיונות, ועוד כשהיו לי ילדים ואפילו את הקושי שלי לא רוצה להשוות למי שעוברת המתנה כשעוד אין לה)
שלהשוות בין ציונים ואפילו פרנסה , לקושי של ילדים, צורם פי מליונים.
בטוחה שלא התכוונת לזה ככה... 🌹
אבל אני חייבת לומר
(בתור אחת שבהתחלה ילדה בכיף ואחר כך עמדה בנסיונות, ועוד כשהיו לי ילדים ואפילו את הקושי שלי לא רוצה להשוות למי שעוברת המתנה כשעוד אין לה)
שלהשוות בין ציונים ואפילו פרנסה , לקושי של ילדים, צורם פי מליונים.
בטוחה שלא התכוונת לזה ככה... 🌹
הנחמה שלי היאאין ייאוש בעולם
שעל כל תגובה לא מבינה - יש הרבה מכילות.
ואני יודעת את זה. וזה מחזק אותי.
יודעת שהרוב כאן איתי.
והן יסבלו גם תיאור נוקב של המעון, כי הן יודעות מאיזה מקום זה מגיע...
ואני יודעת את זה. וזה מחזק אותי.
יודעת שהרוב כאן איתי.
והן יסבלו גם תיאור נוקב של המעון, כי הן יודעות מאיזה מקום זה מגיע...
איתך במאתיים אחוז!מקווה מאוד
כאחת שחיכתה גם כןלמה לא123
במרחק של זמן,וכשיש כבר ילדים, נורא קל להגיד שכל אחת והשפע שלה.
בזמן ההתמודדות וכשעדיין השפע שלך ממתין. הרבה הרבה יותר קשה לראות את זה ככה.
זה קצת לא יפה בעיני...רעותוש10
להגיד למישהי קחי בפופורציה ? גם לי יש קשיים אחרים ??
אז מה ? היא כרגע בעומק הבוקר, היא בודדה חברתית ונפשית, ואולי גם קשה לה פיזית, היא לא יודעת אם יום אחד בכלל זה יקרה ? (זה יקרה ברור! רק זה כמו ענן מעל הראש)
בפורום יש הרבה אופציות:
את יכולה- לתמוך, להכיל, לחבק (נגיד אני גרועה בזה בחוויות שלא עברתי אישית...)
את יכולה ב- להתעלם, לא להגיב, לא להבין מה הסיפור הגדול הרי גם לך יש קשיים.
לדעת- שזה קושי שהוא מורכב כי אין בו שום שליטה על מה שיקרה- שום שליטה. בהרבה קשיים אחרים חלק גם תלוי בנו (וזה גם קשה אבל שונה ! )
אני הייתי מאותגרת וגם היום מאותגרת אבל עם ילדים- באמת שאין מה להשוות !מצבי היום דבש (ויש לי עוד קצת בעיות אחרות וגם חינוך הילדים זה משימה...)
וציניות - כן זה כלי. זה כלי להתמודד עם פגיעות ועם קושי חברתי. זה כלי להתמודד עם סביבה שאת חריגה בה והרבה פעמים לא תמיד אבל הרבה, את "שווה" פחות ואין לך בכלל מה לדבר, כי החיים שלך פנויים וכל כך ריקים לפעמים
(בטח בחגים, בטח בפורים, זה החג שהכי פחות התחברתי אליו לפני הילד הראשון- הייתי בודדה !! בעלי היה משתכר להנאתו, כמעט לא יצאתי מהבית חוץ מסעודה, שלחתי אותו לשלוח מנות במקומי..)
אז מה ? היא כרגע בעומק הבוקר, היא בודדה חברתית ונפשית, ואולי גם קשה לה פיזית, היא לא יודעת אם יום אחד בכלל זה יקרה ? (זה יקרה ברור! רק זה כמו ענן מעל הראש)
בפורום יש הרבה אופציות:
את יכולה- לתמוך, להכיל, לחבק (נגיד אני גרועה בזה בחוויות שלא עברתי אישית...)
את יכולה ב- להתעלם, לא להגיב, לא להבין מה הסיפור הגדול הרי גם לך יש קשיים.
לדעת- שזה קושי שהוא מורכב כי אין בו שום שליטה על מה שיקרה- שום שליטה. בהרבה קשיים אחרים חלק גם תלוי בנו (וזה גם קשה אבל שונה ! )
אני הייתי מאותגרת וגם היום מאותגרת אבל עם ילדים- באמת שאין מה להשוות !מצבי היום דבש (ויש לי עוד קצת בעיות אחרות וגם חינוך הילדים זה משימה...)
וציניות - כן זה כלי. זה כלי להתמודד עם פגיעות ועם קושי חברתי. זה כלי להתמודד עם סביבה שאת חריגה בה והרבה פעמים לא תמיד אבל הרבה, את "שווה" פחות ואין לך בכלל מה לדבר, כי החיים שלך פנויים וכל כך ריקים לפעמים
(בטח בחגים, בטח בפורים, זה החג שהכי פחות התחברתי אליו לפני הילד הראשון- הייתי בודדה !! בעלי היה משתכר להנאתו, כמעט לא יצאתי מהבית חוץ מסעודה, שלחתי אותו לשלוח מנות במקומי..)
תודה 🌷אין ייאוש בעולם
כמעט ירד לי דמעות כי כל כך קלעת.
חייבת להגיב לךרשש
לא חוויתי אבל אני מצליחה להבין שצפיה לילדים לא דומה כלל לשום דבר אחר
אולי רק לצפיה לחתן
כי גם אם הזוגיות לא משהו
וגם אם הילד חולה מאוד
וגם אם נכשלה במבחן
וגם אם היא חולה אנושה בעצמה
וגם
וגם
אף אחת לא הייתה מחליפה שום צרה בילדיה
ככה שאין שום דמיון
אז כן - נשים מצפות (לבעל או לילדים) סובלות יותר מכל מה שאפשר לתאר ולדמיין
די ברור לי ככה
לא נכון ולא נכון!!!חולת שוקולד
היו תקופות שלהיות מאותגרת פוריות היה נראה לי פיפס פצפון פצפון לעומת הגיהנום שהייתי בו,
נכון, קשה לדמיין את זה אבל יש אנשים שנמצאים במצבים נפשיים כ''כ קשים ומתמודדים עם אובדנות ואולי באמת מתאבדים בסוף וזה פי מיליון יותר קשה מלצפות, בלי להפחית בקושי של הציפיה, אבל לא שמעתי על מישהי שהתאבדה כי אין לה ילדים
נכון, קשה לדמיין את זה אבל יש אנשים שנמצאים במצבים נפשיים כ''כ קשים ומתמודדים עם אובדנות ואולי באמת מתאבדים בסוף וזה פי מיליון יותר קשה מלצפות, בלי להפחית בקושי של הציפיה, אבל לא שמעתי על מישהי שהתאבדה כי אין לה ילדים
לא תמיד מי שרוצה להתאבדלמה לא123
זה בגלל שהוא עובר איזשהו משהו קשה, לפעמים אנשים לא מוצאים טעם לחיים, כי לא מתקדמים בעבודה כמו שציפו,כי קשה עם האישה. הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם החיים עצמם.
לא משנהחולת שוקולד
אדם שמאבד את הטעם לחיים, גם אם זה בגלל שהוא פשוט מתקשה להתמודד גם עם קשיים בנאליים (ואז בשבילו זה כמו קשיים ענקיים בשביל מישהו שיותר מסוגל להצמודד(
זה פי מיליון יותר נורא.
יש לנו נטיה להסתכל על קשיים חיצוניים בעוד שהפנימיות היא מה שבאמת משנה, בפנים הוא מרגיש גיהנום, מה זה משנה למה?
זה פי מיליון יותר נורא.
יש לנו נטיה להסתכל על קשיים חיצוניים בעוד שהפנימיות היא מה שבאמת משנה, בפנים הוא מרגיש גיהנום, מה זה משנה למה?
אוקי,עכשיו תדביקי את מה שאמרתלמה לא123
על מאותגרות פוריות
זה בדיוק מה שאני אומרתחולת שוקולד
שמאותגרות םוריות בדכ לא מגיעות למצבים נפשיים כ''כ קשים עד כדי התאבדות
מאיפה לך לדעת?למה לא123
אני חושבת שכשיש מטרה מול העיניים כמו:רצון לילד. כמיהה כזו חזקה,אז הדיכאון נדחק הצידה,כי יש ציפייה חזקה.
אני בטוחה שזה משאיר משקעים לא פשוטים. שיכולים בהמשל להביא גם לדיכאון קשה
אצ צודקת שאני לא באמת יכולה לדעתחולת שוקולד
ואולי אני עצמי חטאתי עכשיו בעצמי בחוסר מודעות לדברים שקןפים..
אבל חיצונית זה לא נראה שזה המצב, אם כן, קבלו את התנצלותי הכנה
אבל חיצונית זה לא נראה שזה המצב, אם כן, קבלו את התנצלותי הכנה
מקבלתלמה לא123
לדעת זה פשוט ויכוח חסר תוחלת. אף פעם א"א לדעת מה יביא לדיכאון.
יש אנשים שיכנסו לדכאון ממקרה מסוים ואחרים שחוו את אותה סיטואציה בדיוק, לא יחוו דיכאון
בכל מקרה טיפול פוריות זה אתגר קשה אישית וזוגית. הן פיזית והן נפשית
מאחלת לכולן הרבה הרבה שפע ואושר
לא יודעת אם התאבדותאין ייאוש בעולם
אבל בהחלט מביאים למצב של דיכאון קליני
ויש מחקרים על זה
ויש מחקרים על זה
הגבתי ל''למה לא'' לפני שקראתי אותךחולת שוקולד
אז התגובה מיועדת גם אלייך
ואם יש מחקרים אז בכלל טעיתי ומתנצלת
ואם יש מחקרים אז בכלל טעיתי ומתנצלת
נטייה לאובדנות/דיכאון קליני לא תמיד קשורה לקושי בחייםאין ייאוש בעולם
גם אנשים שיש להם כסף, משפחה, ילדים וכו' יכולים להיות עם התקפי חרדה ועל כדורים.
זה לא תמיד קשור לסיטואצייה קשה בחיים.
ולכן לא הייתי נכנסת להשוואה הזו.
מה גם שאני לא בתחרות על למי הכי קשה.
אפשר להבין שאי אפשר להשוות בין קשיי פוריות לבין קושי לימודי/פרנסה וכו'
אבל בהחלט צודקת ומסכימה איתך במובן שיש דברים קשים יותר מקשיי פוריות, מחלה קשה וכד'..
עצם הדיון על מה קשה יותר מראש הוא בעייתי בעיניי.
זה קשה וזהו, לא משנה מה יותר ומה פחות
ולכן לא נכון בעיניי לנסות להשוות.
בכל מקרה כואב לי לשמוע על החוויות שעברת ושולחת לך חיבוק
זה לא תמיד קשור לסיטואצייה קשה בחיים.
ולכן לא הייתי נכנסת להשוואה הזו.
מה גם שאני לא בתחרות על למי הכי קשה.
אפשר להבין שאי אפשר להשוות בין קשיי פוריות לבין קושי לימודי/פרנסה וכו'
אבל בהחלט צודקת ומסכימה איתך במובן שיש דברים קשים יותר מקשיי פוריות, מחלה קשה וכד'..
עצם הדיון על מה קשה יותר מראש הוא בעייתי בעיניי.
זה קשה וזהו, לא משנה מה יותר ומה פחות
ולכן לא נכון בעיניי לנסות להשוות.
בכל מקרה כואב לי לשמוע על החוויות שעברת ושולחת לך חיבוק
נו אבל זה בדיוק מה שאני אומרתחולת שוקולד
שיש נטיה להסתכל על דברים חיצוניים כמו כסף,משפחה, ילדים, ולא על דברים כמו התקפי חרדה למשל שקשים בפני עצמם, בלי קשר למה שגרם להם (כדורים לא נכנסים לפה בכלל כי הם חלק מהריפוי ולא חלק מהבעיה, הצורך בכדורים הוא זה שנכנס לכאן(
ומסכימה שאין טעם להשוות, פשוט צורם לי חוסר המודעות לקשיים השקופים, שיותר קשים מאלה שלא אבל מי שמתמטדד איתם צריל להתמודד גם עם חוסר ההבנה של הסביבה
ותודה על החיבוק! מחבקת חזרה💜
ומסכימה שאין טעם להשוות, פשוט צורם לי חוסר המודעות לקשיים השקופים, שיותר קשים מאלה שלא אבל מי שמתמטדד איתם צריל להתמודד גם עם חוסר ההבנה של הסביבה
ותודה על החיבוק! מחבקת חזרה💜
מסכימה איתך. צודקתאין ייאוש בעולם
וגם נראלי שיש הרבה יותר הסתרה בנושא הזה, ופחות חמלה מהסביבה. וואו הרבה יותר קל לי לשתף שעברתי הפלות מאשר אם הייתי עוברת דיכאון קליני או מחשבות אובדניות, לא יודעת את מי הייתי משתפת ואם בכלל. שלא נדע.
מחבקת אותך!!
מחבקת אותך!!
מצטרפת לחיבוקלמה לא123
ולגבי הדיכאון יש לי המון ניסיון
אם בא לך לשתף
אשמח בפרטי
תודה לכןחולת שוקולד
אני האמת לא מדברת על עצמי ב''ה כי אני כרגע במצב יחסית טוב ובטח מעדיפה את זה מלצפות, מדברת באופן כללי על זה שמצבים נפשיים זה קושי עצום בפני עצמו,
יכולה להיות אישה שמצפה אבל מתמודדת עם זה ומצליחה לשמוח ויכולה להיות אישה שזה מכניס אותה לדיכאון עמוק או גורם לה לאובססיות ואז הבעיה הנפשית הרבה יותר גדולה מהציפיה
יכולה להיות אישה שמצפה אבל מתמודדת עם זה ומצליחה לשמוח ויכולה להיות אישה שזה מכניס אותה לדיכאון עמוק או גורם לה לאובססיות ואז הבעיה הנפשית הרבה יותר גדולה מהציפיה
שמחה בשבילךלמה לא123
עלי והצליחי
תודהחולת שוקולד
אחת אפס לטובתך...רשש
אין ספק שזה חמור יותר וקשה יותר
פשוט מישהיא הזכירה כאן זוגיות גרועה וציון גרוע וזה פשוט כאין וכאפס לעומת צפיה לילדים (שוב, לא מנסיון, מהשערה)
גם לי לקח שנים להביא ילד לעולםאהבתחינם
ובסוף זה הגיע ב"ה, וגם לכן זה יגיע אני בטוחה.
אבל כאב לי לקרוא את התגובה הזאת
אין צורך להסתכל במה האחרת זכתה,
אם יש לה ילדים תהיי בטוחה שיש לה ניסיון אחר.
את תזכי לזה
ובע"ה זה יגיע
וגם לך יהיו הרבה ילדים
אני בטוחה בזה!
אין צורך להתבטא ככה ומבינה מאוד את הכאב שלך.
יש לי חברה בת 26, ילדה יום ראשון את הבת ה6 שלה(יש תאומות באמצע)
כל אמצעי מניעה אפשרי לא עזר
בבכורה נקלטה כי רצתה כמובן,
אחר כך לקחה גלולות ונקלטה בתאומות,
אחרי התאומות שמה התקן ונקלטה שהתאומות היו בנות 4 חודשים!!!!!! ,
וכן הלאה...
היא פשוט פוריה בלי עין הרע
ואת חושבת שזה לא ניסיון?
היא מדברת איתי שיש ימים שהיא לא ישנה לילות,לילות..
יום ראשון חגגה לבת יום הולדת שנה, וב11 בלילה הרגישה צירים וילדה עוד בת.
שתביני..
יש גם ניסיון כזה,
שה' נותן בלי שתבקשי בכלל
ואין ברירה.
תשמחי בחלקך, הטוב עוד לפניך.
אבל כאב לי לקרוא את התגובה הזאת
אין צורך להסתכל במה האחרת זכתה,
אם יש לה ילדים תהיי בטוחה שיש לה ניסיון אחר.
את תזכי לזה
ובע"ה זה יגיע
וגם לך יהיו הרבה ילדים
אני בטוחה בזה!
אין צורך להתבטא ככה ומבינה מאוד את הכאב שלך.
יש לי חברה בת 26, ילדה יום ראשון את הבת ה6 שלה(יש תאומות באמצע)
כל אמצעי מניעה אפשרי לא עזר
בבכורה נקלטה כי רצתה כמובן,
אחר כך לקחה גלולות ונקלטה בתאומות,
אחרי התאומות שמה התקן ונקלטה שהתאומות היו בנות 4 חודשים!!!!!! ,
וכן הלאה...
היא פשוט פוריה בלי עין הרע
ואת חושבת שזה לא ניסיון?
היא מדברת איתי שיש ימים שהיא לא ישנה לילות,לילות..
יום ראשון חגגה לבת יום הולדת שנה, וב11 בלילה הרגישה צירים וילדה עוד בת.
שתביני..
יש גם ניסיון כזה,
שה' נותן בלי שתבקשי בכלל
ואין ברירה.
תשמחי בחלקך, הטוב עוד לפניך.
תגידי להחיוך2019
שתנסה ללמוד מודעות לפוריות ולהמנע בימים פוריים...
ניראלי שגם את זה עשתה..אהבתחינם
היא רוצה קשירת חצוצרות.
🥺
🥺
אני בטוחה שכשחיכית לילדים לפעמים כאב לךאין ייאוש בעולם
שחברות יולדות ואת לא.
אין לי מושג כמה חיכית ומה בדיוק היה הנסיון שלך.
אבל א. קל לך יותר לראות את זה כשאת בסיום התהליך ולא באמצע הקושי ולא רואה את הסוף.
ב. האמת מפליא אותי שעברת את זה ואין לך הבנה לקושי הסביבתי שלנו.
בכל מקרה אני עומדת מאחורי המילים שלי ואפילו גאה בהן.
זה לא סותר את זה שאני יודעת שלכל אחד יש קושי.
שאני משתדלת להסתכל על הטוב.
שאני לא קנאית ולא צרת עין.
אני פשוט עוברת נסיון קשה בגבורה.
אין לי מושג כמה חיכית ומה בדיוק היה הנסיון שלך.
אבל א. קל לך יותר לראות את זה כשאת בסיום התהליך ולא באמצע הקושי ולא רואה את הסוף.
ב. האמת מפליא אותי שעברת את זה ואין לך הבנה לקושי הסביבתי שלנו.
בכל מקרה אני עומדת מאחורי המילים שלי ואפילו גאה בהן.
זה לא סותר את זה שאני יודעת שלכל אחד יש קושי.
שאני משתדלת להסתכל על הטוב.
שאני לא קנאית ולא צרת עין.
אני פשוט עוברת נסיון קשה בגבורה.
לא אמרתי שאת לא עובדת ניסיון קשה בגבורה,אהבתחינם
את בהחלט גיבורה.
ואני הכי איתך!
ועברתי את זה, ויותר מיזה!!!!!! אחרי שנים שזכיתי בילדה שלי, היא נפטרה.
הבנה יש לי.
אבל בחיים לא אוציא משפט שפתחו לי מעון ,או משהו בסגנון.
מבינה את הקושי, וחיכיתי 6 שנים.
וכל חברה שילדה עשיתי לעצמי מנהג להתנחם במשהו מתוק(אולי זה מה שמסביר את המשקל?)
לא שזה שווה ערך לזה,
פשוט רציתי משהו שינחם, שפחות יכאב.
ואותה חברה שילדה, אחרי כמה חודשים בישרה שהיא שוב בהיריון, ואז אחותי, ו2 גיסות שלי, ועוד חברה, וכולן התחתנו אחרי.
ואני מגיעה לברית,
וכולם עם עגלות מסתכלות עלי ברחמים.
ולא קל לי לדבר על זה ככה כי כבר זכיתי ב"ה, יש לי ילדה שלצערי איבדתי, שלא זכיתי לגדל, שהיא חור עמוק מאוד בלב, שמזכיר לי כל דקה ודקה את הניסיון הזה.
מבינה אותך
הכי בעולם!
אבל הגישה שלי שונה, בטח שלא להסתכל בצורה כזאת על הסביבה(מדברת על הדרך שלי, תבחרי מה לך יעשה טוב)
ואני הכי איתך!
ועברתי את זה, ויותר מיזה!!!!!! אחרי שנים שזכיתי בילדה שלי, היא נפטרה.
הבנה יש לי.
אבל בחיים לא אוציא משפט שפתחו לי מעון ,או משהו בסגנון.
מבינה את הקושי, וחיכיתי 6 שנים.
וכל חברה שילדה עשיתי לעצמי מנהג להתנחם במשהו מתוק(אולי זה מה שמסביר את המשקל?)
לא שזה שווה ערך לזה,
פשוט רציתי משהו שינחם, שפחות יכאב.
ואותה חברה שילדה, אחרי כמה חודשים בישרה שהיא שוב בהיריון, ואז אחותי, ו2 גיסות שלי, ועוד חברה, וכולן התחתנו אחרי.
ואני מגיעה לברית,
וכולם עם עגלות מסתכלות עלי ברחמים.
ולא קל לי לדבר על זה ככה כי כבר זכיתי ב"ה, יש לי ילדה שלצערי איבדתי, שלא זכיתי לגדל, שהיא חור עמוק מאוד בלב, שמזכיר לי כל דקה ודקה את הניסיון הזה.
מבינה אותך
הכי בעולם!
אבל הגישה שלי שונה, בטח שלא להסתכל בצורה כזאת על הסביבה(מדברת על הדרך שלי, תבחרי מה לך יעשה טוב)
כתבת ליאין ייאוש בעולם
אין צורך להתסכל במה האחרת זכתה.
אז למה היית צריכה שוקולד כשחברה ילדה?
למה היית צריכה משהו שינחם, שפחות יכאב? תסתכלי על הטוב שלך. ובטח יש לה קשיים. את לא יודעת.
אותו דבר יכלתי לכתוב לך...
אבל לא. זה ממש לא נכון.
הגיוני מאד שתצטרכי שוקולד.
והמעון היה בצחוק, צחוק מריר
תזרמו..
אז למה היית צריכה שוקולד כשחברה ילדה?
למה היית צריכה משהו שינחם, שפחות יכאב? תסתכלי על הטוב שלך. ובטח יש לה קשיים. את לא יודעת.
אותו דבר יכלתי לכתוב לך...
אבל לא. זה ממש לא נכון.
הגיוני מאד שתצטרכי שוקולד.
והמעון היה בצחוק, צחוק מריר
תזרמו..
להסתכל בצורה שאת מסתכלתאהבתחינם
כואב זה מכאיב, שמתי לי זה יגיע?
אבל בצורה כמו שתיארת זה היה נשמע קיצוני ועדין זה בסדר אם זה טוב לך!
אבל בצורה כמו שתיארת זה היה נשמע קיצוני ועדין זה בסדר אם זה טוב לך!
לא מבינה על מה המהומה. באמת.אין ייאוש בעולם
יכול להיות שהיה נכון לך להתמודד אחרת, מהמם.
אבל אני לא חושבת שהדרך שלי פחות טובה, כפי שאמרת לי למעלה. וחבל.
אבל אני לא חושבת שהדרך שלי פחות טובה, כפי שאמרת לי למעלה. וחבל.
הרב אמר לבעלי שכל דבר שהולך קשה יש בו קדושה.היכונו
גם אני חיכיתי . בעזרת השם תיראי ניסים וניפלאות .שתיזכי לבנים ובנות בנחת ובשמחה.
בנות די, זה פשוט ענין של מקום בחיים כרגערעותוש10
אין ייאוש בעולם - שם מדהים ! מאחלת לך שבקרוב יימלא חסרונך
אני זוכרת שבשנים שעברתי וציפיתי והיה קשה גם חברתית גם נפשית וגם פיזית
אמרתי לחברה טובה שגם כשיהיה לי ילד (אפילו לא דיברתי על ילדים..) זה לא יפצה על השנים הקשות שאני עוברת... ! היא קצת הזדעזעה אבל הכילה אותי
זוכרת את עצמי מאוד צינית וכן, כואבת שחברות ילדו לידי והתחתנו מלא אחריי.. כן היה לי קשה והם התלננו כמה קשה להם..
כן ! היה לי קשה מאוד שכל כל החברות שלי הלכו כל הפסקה למעון במכללה להניק לאכול ולפטפט, ואני נשארת לבד מהחבורה לאכול בכיתה... (עד שחברה אחת אמפטית במיוחד הזמינה אותי לבוא איתה- והיה לי מאוד נחמד)
בכיתי לא מעט, וכן- מאוד הסתכלתי על אחרים. מה לעשות ?? היו הרבה אחרים ואני הייתי יחידה בלי ילדים שלא התחתנה אתמול...
והייתי מאוד מאוד צינית- כלפי כולם
אבל ! היום אני במקום אחר.
חברה הזכירה לי את המשפט הכואב שלי מהעבר ששום דבר לא יפצה על הסבל שעברתי- אז כן זה כן מפצה, ופחות כואב לי, והכאב רחוק. יש המתקת הדינים !!
וגם אישית אני קוראת לזה - ירדתי מהרכבת (המרוץ לילדים שהייתי בו בהרגשה)
אני לא מסתכלת כל אחת כמה יש לה, ומתי היא יולדת ואיך לי יש כבר ילד בגיל × ללא תינוק ולכולם יש.... לא משווה לא מסתכלת, שמחה בשמחה כולן, יש לי חברות טובות מאותגרות ולא מאותגרות, לא מתקרבת לכאלה שמסוגלות להגיד- עכשיו קל לך לדבר, שיהיו לך x y z ילדים אז נראה מה תגידי...
אני זה אני - לא משנה כמה ילדים יש לי, אני לא "נמדדת בזה"
אני גרה באוכלוסיה מאוד ולדנית (דגש על המאוד!) מספר ילדים דו ספרתי נפוץ מאוד.
בילד השני אחרי שילדתי עזבתי את עולם ההשוואות , נס גלוי שה' עשה איתי ! כי מאז גם הצטרפו גיסות למשפחה שיולדות ברוך ה' ואני בשמחה איתן, וגם נכנסתי לקטגוריה של הריון בסיכון מסיבות אחרות אז אוי ואבוי היה לי אם הייתי בהשוואות
אני זוכרת שבשנים שעברתי וציפיתי והיה קשה גם חברתית גם נפשית וגם פיזית
אמרתי לחברה טובה שגם כשיהיה לי ילד (אפילו לא דיברתי על ילדים..) זה לא יפצה על השנים הקשות שאני עוברת... ! היא קצת הזדעזעה אבל הכילה אותי
זוכרת את עצמי מאוד צינית וכן, כואבת שחברות ילדו לידי והתחתנו מלא אחריי.. כן היה לי קשה והם התלננו כמה קשה להם..
כן ! היה לי קשה מאוד שכל כל החברות שלי הלכו כל הפסקה למעון במכללה להניק לאכול ולפטפט, ואני נשארת לבד מהחבורה לאכול בכיתה... (עד שחברה אחת אמפטית במיוחד הזמינה אותי לבוא איתה- והיה לי מאוד נחמד)
בכיתי לא מעט, וכן- מאוד הסתכלתי על אחרים. מה לעשות ?? היו הרבה אחרים ואני הייתי יחידה בלי ילדים שלא התחתנה אתמול...
והייתי מאוד מאוד צינית- כלפי כולם
אבל ! היום אני במקום אחר.
חברה הזכירה לי את המשפט הכואב שלי מהעבר ששום דבר לא יפצה על הסבל שעברתי- אז כן זה כן מפצה, ופחות כואב לי, והכאב רחוק. יש המתקת הדינים !!
וגם אישית אני קוראת לזה - ירדתי מהרכבת (המרוץ לילדים שהייתי בו בהרגשה)
אני לא מסתכלת כל אחת כמה יש לה, ומתי היא יולדת ואיך לי יש כבר ילד בגיל × ללא תינוק ולכולם יש.... לא משווה לא מסתכלת, שמחה בשמחה כולן, יש לי חברות טובות מאותגרות ולא מאותגרות, לא מתקרבת לכאלה שמסוגלות להגיד- עכשיו קל לך לדבר, שיהיו לך x y z ילדים אז נראה מה תגידי...
אני זה אני - לא משנה כמה ילדים יש לי, אני לא "נמדדת בזה"
אני גרה באוכלוסיה מאוד ולדנית (דגש על המאוד!) מספר ילדים דו ספרתי נפוץ מאוד.
בילד השני אחרי שילדתי עזבתי את עולם ההשוואות , נס גלוי שה' עשה איתי ! כי מאז גם הצטרפו גיסות למשפחה שיולדות ברוך ה' ואני בשמחה איתן, וגם נכנסתי לקטגוריה של הריון בסיכון מסיבות אחרות אז אוי ואבוי היה לי אם הייתי בהשוואות
וואו מה עברתאמאשוני
את מדהימה!! איזו צורה הסתכלות אני בטוחה שקודם כל זה טוב לך לחשוב חיובי.
אני בטוחה שאת עם כוחות מיוחדים שהצלחת לפתח עם הזמן,
הרבה חיבוקים!!!!
ושלא תדעי עוד צער!
אני בטוחה שאת עם כוחות מיוחדים שהצלחת לפתח עם הזמן,
הרבה חיבוקים!!!!
ושלא תדעי עוד צער!
אמן, תודה רבה 😍אהבתחינם
אהבת חינם ! שהקבה ימלא את חסרונךLola_123
כאב לי לשמוע
אין ייאוש בעולם. את צודקת . אני מבינה אותךLola_123
זה לא מתוך צרות עין או קנאה.
ןזה לא שאנחנו לא שמחות בשמחת אחרות.
אבל ואבל גדול...
זה טבע האדם!!!!
כשיש לל חוסר ואתה בולט בחסרונך...
ולכולם מסביב יש
זה קשה.
אני בתקופת ההורמונים הייתי בןכה כשהייתי רואה נשים בהריון.
אל תשפטו בנות.
מי שלא חוותה לא מדמיינת איזה נסיון זה.
הלוואי שכל בנות ישראל תקלטנה במהירות.
ןזה לא שאנחנו לא שמחות בשמחת אחרות.
אבל ואבל גדול...
זה טבע האדם!!!!
כשיש לל חוסר ואתה בולט בחסרונך...
ולכולם מסביב יש
זה קשה.
אני בתקופת ההורמונים הייתי בןכה כשהייתי רואה נשים בהריון.
אל תשפטו בנות.
מי שלא חוותה לא מדמיינת איזה נסיון זה.
הלוואי שכל בנות ישראל תקלטנה במהירות.
ואוושלומצ'
כמה שאני מבינה. בעיקר מכיוון של הרווקות המצפות. לא קל בכלל
את בחורה בריאה בנפשך ואמיתית כל כךMamina
התגובה שלך זה פשוט את.
הכנות שלך עם עצמך מדהימה
בלי יותר מדי התייפיפויות. ככה את מרגישה.
מזדהה מאוד בעניין מסוים..
כשהפלתי פעם שניה הייתי מרוסקת.. שנאתי את העולם..
בעלי אמר לי מה הם אשמים? אמרתי לו ככה אני מרגישה. שאני עוברת חוויה מטלטלת ומה הם מבינים.. ופרקתי הכל ואמרתי כל רגש ותחושה ונתתי לה מקום. בלי להסתיר. וגם אני כנה ואמרתי לגיסותי תניחו לי. עופו לי מהחיים עד להודעה חדשה(בעדינות יותר) כי מה אתן מבינות בכלל? ואני לא מתחרטת לרגע על זה. כי אחרי ההפלה הזאת שנתתי מקום אמיתי לכאב שלי צמחתי התבגרתי גדלתי.. וכן אחכ חזרתי לעצמי... נירגעתי..." אין יאוש בעולם" בסערת רגשות.. אחרי הפלות... ללא ילדים עדיין... מותר לה . מותר לך אהובה לפרוק. אל תקשיבי לביקורות והערות תתני לרגש שלך לצאת...
אל תכעסו כל הלא מסכימות .. כל אחת ומנגנון הנפש שלה... אל תשפטו אל תחנכו. תכילו. ואם לא. עדיף לא לענות. אני מזמן סיימתי לשפוט בני אדם.
שבת שלום.
הכנות שלך עם עצמך מדהימה
בלי יותר מדי התייפיפויות. ככה את מרגישה.
מזדהה מאוד בעניין מסוים..
כשהפלתי פעם שניה הייתי מרוסקת.. שנאתי את העולם..
בעלי אמר לי מה הם אשמים? אמרתי לו ככה אני מרגישה. שאני עוברת חוויה מטלטלת ומה הם מבינים.. ופרקתי הכל ואמרתי כל רגש ותחושה ונתתי לה מקום. בלי להסתיר. וגם אני כנה ואמרתי לגיסותי תניחו לי. עופו לי מהחיים עד להודעה חדשה(בעדינות יותר) כי מה אתן מבינות בכלל? ואני לא מתחרטת לרגע על זה. כי אחרי ההפלה הזאת שנתתי מקום אמיתי לכאב שלי צמחתי התבגרתי גדלתי.. וכן אחכ חזרתי לעצמי... נירגעתי..." אין יאוש בעולם" בסערת רגשות.. אחרי הפלות... ללא ילדים עדיין... מותר לה . מותר לך אהובה לפרוק. אל תקשיבי לביקורות והערות תתני לרגש שלך לצאת...
אל תכעסו כל הלא מסכימות .. כל אחת ומנגנון הנפש שלה... אל תשפטו אל תחנכו. תכילו. ואם לא. עדיף לא לענות. אני מזמן סיימתי לשפוט בני אדם.
שבת שלום.
וואו חיזקת אותי. אין לי מילים. תודה!!אין ייאוש בעולם
חיבוק💙💙מישהי11
חיבוק גדול יקירה, אמן שתראי את הנס הפרטי שלך בקרוב ממשהמקורית
אמןבעוז וענווה!
מזדהה איתך נורא! הקושי של החוסר.Lola_123
במיוחד בלימודים..
וואו אין לי מילים..
אני נכנסתי להריון הרבה אחרי שסיימתי. אני קוראת אותל ונזכרת וזה צובט.
שולחת לך חיבןק ענקי!!!
בעה זה יבוא לך בקרוב ובקלות.
תפרקי כמה שאת יכולה וזה יגיע . חיבוק
וואו אין לי מילים..
אני נכנסתי להריון הרבה אחרי שסיימתי. אני קוראת אותל ונזכרת וזה צובט.
שולחת לך חיבןק ענקי!!!
בעה זה יבוא לך בקרוב ובקלות.
תפרקי כמה שאת יכולה וזה יגיע . חיבוק
מזדהה איתך מאוד מאוד !רעותוש10
עברתי 4 שנים במכללה ולא זכיתי ללדת בשנים אלו...
וואו, איזה קשה זה היה, כל כך הרבה לידות מסביב, וגם תחושה שלך אין בכלל מה לדבר כי הן כאלה מיוחדות שגם מצליחות ללמוד וגם ללדת וגם ילדים...
)במיוחד בתחילת הדרך כשהריון למשל תופס את על הענין של האישה ההרה, תחושה שאין על מה לדבר איתה חוץ מזה)
נורא רציתי שהילד שלי יהיה גם בתינוקיה במכללה כי הייתה שם מטפלת מקסימה...
מאחלת לך שה' ימלא חסרונך במהרה !!
אני זוכרת 2 דברים שעזרו לי בזמנו מאוד, א. חברה טובה גם אם היא אמא או גם אם לא, להיות איתה, לפטפט, ללמוד ביחד (אתן יכולות ללכת אחת לשניה או בטלפון, או אפילו סתם עזרה הדדית לצלם חומר אחת לשניה)
הייתה לי חברה כזאת מתוקה, היא ילדה צפוף 2 ילדים אבל הילדה השניה גילו לה מחלה (שחיים איתה אבל קשה) מיד אחרי הלידה ופתאום אני נהייתי המעודדת שלה...
דבר שני, להשקיע בלימודים, תמיד השקעתי כי חשבתי ששנה הבאה בטח יהיה לי ילד אז להשקיע השנה כדי שיהיה לי ממוצע טוב... בסוף רק באמצע שנה ד' הייתי בהריון אז יכולתי קצת לחפף
וואו, איזה קשה זה היה, כל כך הרבה לידות מסביב, וגם תחושה שלך אין בכלל מה לדבר כי הן כאלה מיוחדות שגם מצליחות ללמוד וגם ללדת וגם ילדים...
)במיוחד בתחילת הדרך כשהריון למשל תופס את על הענין של האישה ההרה, תחושה שאין על מה לדבר איתה חוץ מזה)
נורא רציתי שהילד שלי יהיה גם בתינוקיה במכללה כי הייתה שם מטפלת מקסימה...
מאחלת לך שה' ימלא חסרונך במהרה !!
אני זוכרת 2 דברים שעזרו לי בזמנו מאוד, א. חברה טובה גם אם היא אמא או גם אם לא, להיות איתה, לפטפט, ללמוד ביחד (אתן יכולות ללכת אחת לשניה או בטלפון, או אפילו סתם עזרה הדדית לצלם חומר אחת לשניה)
הייתה לי חברה כזאת מתוקה, היא ילדה צפוף 2 ילדים אבל הילדה השניה גילו לה מחלה (שחיים איתה אבל קשה) מיד אחרי הלידה ופתאום אני נהייתי המעודדת שלה...
דבר שני, להשקיע בלימודים, תמיד השקעתי כי חשבתי ששנה הבאה בטח יהיה לי ילד אז להשקיע השנה כדי שיהיה לי ממוצע טוב... בסוף רק באמצע שנה ד' הייתי בהריון אז יכולתי קצת לחפף
אני גםאין ייאוש בעולם
לא זכיתי להיכנס להריון בלימודים
וכל כך רציתי כבר גם לבוא עם הבטן
אבל לא "הצלחתי"
נכנסתי להריון פעם ראשונה חודש אחרי סיום הלימודים.
והיתה לנו פגישת מחזור לסיום כזה, ושמחתי שהנה אני גם אבוא עם בטן, אפילו שכבר נגמר התואר, אבל זה יהיה עם כל הסטודנטים של התואר ואזכה להשלמת החסך הזה.
אבל עד הפגישה הזו הוא כבר נפל לי.
ולא זכיתי להשלים את החסך.
וכל כך רציתי כבר גם לבוא עם הבטן
אבל לא "הצלחתי"
נכנסתי להריון פעם ראשונה חודש אחרי סיום הלימודים.
והיתה לנו פגישת מחזור לסיום כזה, ושמחתי שהנה אני גם אבוא עם בטן, אפילו שכבר נגמר התואר, אבל זה יהיה עם כל הסטודנטים של התואר ואזכה להשלמת החסך הזה.
אבל עד הפגישה הזו הוא כבר נפל לי.
ולא זכיתי להשלים את החסך.
תבשרי לנו בקרוב אהובה. תזכרי שאחנו איתך. תפרקי מתי שתרציLola_123
וכן, אחרי שמגיע הילד זה מנחם.
זה מרפא הכל.
אפשר לשאול באיזה שלב את ? אולי נוכל לתת טיפים.
זה מרפא הכל.
אפשר לשאול באיזה שלב את ? אולי נוכל לתת טיפים.
תודהאין ייאוש בעולם
מבחינה רפואית ב"ה מטופלת אצל המומחים ביותר בתחום ההפלות החוזרות.
כולל המומחה הגדול - בורא עולם שבטח תכף יראה לי את הישועה שלי.
תגובות כמו שלך ושל עוד מקסימות שיש כאן, בהחלט מרפאות את הכאב.
כולל המומחה הגדול - בורא עולם שבטח תכף יראה לי את הישועה שלי.
תגובות כמו שלך ושל עוד מקסימות שיש כאן, בהחלט מרפאות את הכאב.
אני כולי דמעותאוהבת ה בליבי
יכולה להגיד לך, שאני מבינה אותך מאוד.
וכל חברה שאני רואה שצצה לה בטן, או שמספרת
אני פשוט יושבת בבית ובוכה יום שלם.
התחתנתי, והייתי תמימה.. הייתי בטוחה שזה יהיה קל.
ויש לי חברות שמנעו, שהיום הן כבר עם ילד.
ויש לי כעס, כי אני לא מנעתי.
ואני כ"כ רציתי.
ואני עכשיו מחכה..
ותמיד צריך להתחשב באותן חברות הריוניות.
לעזור להן.
ומי עוזר לי?
קשה להן ללכת הן כבר בחודש 9
ומי עוזרת לי שאני במחזור וכולי כאבים.
פיזית ונפשית.
ושאנשים ברחוב שואלים אותי אם אני מקבלת מחזור סדיר?
ואם אתחיל לאכול אני אכנס להריון.
והדודה הזאת שאומרת לי שהיא הייתה בטוחה שאני אהיה בהריון מהר! ומצחקקת.
והחבר של ההורים ששואל אותי איפה הילד?
לא נולד לך ילד? אה. אז בעזרת השם.
ואת מכווצת כולך, ולפני ברית מכינה את עצמך נפשית ורגשית. איך לא להיות נפשית בברית.
ולחשוב על דברים אחרים, ולא לבכות!רק לא לבכות.
תראי שמחה.. כאילו זה סבבה לך.
והנסיעות האלו לקברי צדיקים, שני חמישי שני.
והריבים עם בעלי שדי כדאי להתחיל טיפולים!
ואני עוד מאמינה.. שבוקר אחד אקום ואראה 2 פסים.
וזה שאני לא מסוגלת לפתוח סידור תפילה.
והבדיקות.
ולראות בשבת את כל האחיינים.. ואת האחות שבדיוק בהריון.
ומה לא טוב בך?
ואת המשפטים של החברות, כשתיהי בהריון אז תצטרכי ככה וככה..
וההסתרות.
וזה שפשוט אין לי למי לספר כלום על זה, כי אני מרגישה שאני מעכירה את האווירה.
ההיא בהריון, והיא בדיוק ילדה.
ומה תספרי להן? למה את הורסת שמחות?
וזה שאני קמה כל יום בשעה 1, כי אני הולכת לישון ב5
אחרי שקראתי בכל הפורומים ובנושאי הריון ולידה.
שאני לא יוצאת מהבית ומתרחקת.
ומי שנותר לי הוא בעלי..
איך אפשר להשוות את כל זה לציון?
כמה פעמים לפני שהייתי ניגשת למבחן, הייתי אומרת להקבה, מצידי להכשל רק שאהיה בהריון.
וככה הייתי עושה איתו הסכמים תמיד.
אז באמת מי שלא שם ולא הייתה שם, לדעתי שלא תגיב כאן. שתדלג.
את מכאיבה, וכואב לנו מספיק.
גם אל תרחמי עלינו.
פשוט אל.
וכל חברה שאני רואה שצצה לה בטן, או שמספרת
אני פשוט יושבת בבית ובוכה יום שלם.
התחתנתי, והייתי תמימה.. הייתי בטוחה שזה יהיה קל.
ויש לי חברות שמנעו, שהיום הן כבר עם ילד.
ויש לי כעס, כי אני לא מנעתי.
ואני כ"כ רציתי.
ואני עכשיו מחכה..
ותמיד צריך להתחשב באותן חברות הריוניות.
לעזור להן.
ומי עוזר לי?
קשה להן ללכת הן כבר בחודש 9
ומי עוזרת לי שאני במחזור וכולי כאבים.
פיזית ונפשית.
ושאנשים ברחוב שואלים אותי אם אני מקבלת מחזור סדיר?
ואם אתחיל לאכול אני אכנס להריון.
והדודה הזאת שאומרת לי שהיא הייתה בטוחה שאני אהיה בהריון מהר! ומצחקקת.
והחבר של ההורים ששואל אותי איפה הילד?
לא נולד לך ילד? אה. אז בעזרת השם.
ואת מכווצת כולך, ולפני ברית מכינה את עצמך נפשית ורגשית. איך לא להיות נפשית בברית.
ולחשוב על דברים אחרים, ולא לבכות!רק לא לבכות.
תראי שמחה.. כאילו זה סבבה לך.
והנסיעות האלו לקברי צדיקים, שני חמישי שני.
והריבים עם בעלי שדי כדאי להתחיל טיפולים!
ואני עוד מאמינה.. שבוקר אחד אקום ואראה 2 פסים.
וזה שאני לא מסוגלת לפתוח סידור תפילה.
והבדיקות.
ולראות בשבת את כל האחיינים.. ואת האחות שבדיוק בהריון.
ומה לא טוב בך?
ואת המשפטים של החברות, כשתיהי בהריון אז תצטרכי ככה וככה..
וההסתרות.
וזה שפשוט אין לי למי לספר כלום על זה, כי אני מרגישה שאני מעכירה את האווירה.
ההיא בהריון, והיא בדיוק ילדה.
ומה תספרי להן? למה את הורסת שמחות?
וזה שאני קמה כל יום בשעה 1, כי אני הולכת לישון ב5
אחרי שקראתי בכל הפורומים ובנושאי הריון ולידה.
שאני לא יוצאת מהבית ומתרחקת.
ומי שנותר לי הוא בעלי..
איך אפשר להשוות את כל זה לציון?
כמה פעמים לפני שהייתי ניגשת למבחן, הייתי אומרת להקבה, מצידי להכשל רק שאהיה בהריון.
וככה הייתי עושה איתו הסכמים תמיד.
אז באמת מי שלא שם ולא הייתה שם, לדעתי שלא תגיב כאן. שתדלג.
את מכאיבה, וכואב לנו מספיק.
גם אל תרחמי עלינו.
פשוט אל.
כל מילהאין ייאוש בעולם
אני בוכה - מה השם שלכן לתפילה? שלחנה בפרטי כמובןרשש
אני בטוח לא מכירה אתכן כי אין לי כרגע ב"ה אף מכרה במצב הזה לכן מרשה לעצמי לשאול
אפשר רק שאלהאמא שלה.
בתמימות,
את לא חייבת לענות
למה את/ן פה?
זה לא פורום פוריות הרי, זה פורום הריון ולידה...
להסתובב פה, לקרוא, להגיב, לקבל תגובות שלא מבינות, זה לא רק מכאיב יותר?
את לא חייבת לענות
למה את/ן פה?
זה לא פורום פוריות הרי, זה פורום הריון ולידה...
להסתובב פה, לקרוא, להגיב, לקבל תגובות שלא מבינות, זה לא רק מכאיב יותר?
קודם כל טכניתאין ייאוש בעולם
אצלי העניין זה הפלות, לכן פורום פוריות לא שייך לסיפור שלי ופורום אובדן הריון לא כל כך פעיל.
לעומת זאת הפורום הזה מאד פעיל וגם מאד מגוון (יש כאן גם נשים שעברו טיפולים, הפלות, קיסרי ומה לא, גם אם היום יש להן ילדים, יש כאן רצף מגוון של היסטוריה מיילדותית)
מעבר לזה אין כאן רק דיונים בנושא הריון ולידה. הרבה נכנסות לכאן ומספרות על דימומים וחלקן גם בסוף על הפלה, ובזה אני חושבת שאני יכולה לעזור. לפעמים עולה נושא של כאבים ביחסים וכו' כך שיש כאן מגוון נושאים נשיים
בנוסף, אני בוחרת לאיזה שירשורים להיכנס, לשירשורים רבים אני אכן לא נכנסת.
לגביי תגובות לא מבינות, זה רק נותן לי דרייב להישאר כאן יותר כי אני חושבת שזה חשוב להעלות את המודעות, ולשנות כל מיני עיוותים מחשבתיים שיש בחברה.
נהדר בעיניי שיש כאן מדי פעם ריענון לכמה זה לא מובן מאליו עבור כולן.
לעומת זאת הפורום הזה מאד פעיל וגם מאד מגוון (יש כאן גם נשים שעברו טיפולים, הפלות, קיסרי ומה לא, גם אם היום יש להן ילדים, יש כאן רצף מגוון של היסטוריה מיילדותית)
מעבר לזה אין כאן רק דיונים בנושא הריון ולידה. הרבה נכנסות לכאן ומספרות על דימומים וחלקן גם בסוף על הפלה, ובזה אני חושבת שאני יכולה לעזור. לפעמים עולה נושא של כאבים ביחסים וכו' כך שיש כאן מגוון נושאים נשיים
בנוסף, אני בוחרת לאיזה שירשורים להיכנס, לשירשורים רבים אני אכן לא נכנסת.
לגביי תגובות לא מבינות, זה רק נותן לי דרייב להישאר כאן יותר
כי אני חושבת שזה חשוב להעלות את המודעות, ולשנות כל מיני עיוותים מחשבתיים שיש בחברה.נהדר בעיניי שיש כאן מדי פעם ריענון לכמה זה לא מובן מאליו עבור כולן.
וואו. הנה על זה דיברתי.אוהבת ה בליבי
קודם כל, אני כאן. כי זה הרבה מעבר לפורום רק של הריון ולידה. ואני חושבת שגם אני קשורה להריון ולידה, וגם אני ועוד רבות שמחכות אזכה לכך.
יש כאן שאלות החל מביוץ/ווסת/התייעצות לגבי מריבה עם השכנה וכו. פורום של נשים.
הקטלוג הזה, של את בקשיי פוריות אז לכי לפורום פוריות הוא נוראי.
כי אנחנו הרבה יותר מזה. ועל מה שאני מדברת
זה שהרבה פעמים מוציאים את הנשים 'באתגר הפוריות' מהחברה,
כי א. מרחמים עליהן. ב. כי הן פשוט לא קשורות לשיח לא תורמות ולא תורמים להם.
בחיים לא כאב לי שמישהי כאן בישרה על הריון
להפך, שמחתי בשמחתה!
הדברים שאני מדברת עליהן, זה החוסר טקט של אנשים, החוסר הקשבה, הפנים מול פנים שאין לך את היכולת באמת להגיב, או לבכות.
ו"להוציא אותנו מחוץ למחנה".
ונתחיל מזה שרוב הבנות כאן מקסימות תומכות ועוזרות. וגם יש כאלה שכן תתפלאי, אבל עברו את זה.
וזה כיף להתייעץ איתן, ולקבל כוח נשי.
גם מאישה שיש לה ילדים צפופים, וגם מאישה שעדיין מנסה להקלט.
אהבת ישראל. בלי קטלוג.
יש כאן שאלות החל מביוץ/ווסת/התייעצות לגבי מריבה עם השכנה וכו. פורום של נשים.
הקטלוג הזה, של את בקשיי פוריות אז לכי לפורום פוריות הוא נוראי.
כי אנחנו הרבה יותר מזה. ועל מה שאני מדברת
זה שהרבה פעמים מוציאים את הנשים 'באתגר הפוריות' מהחברה,
כי א. מרחמים עליהן. ב. כי הן פשוט לא קשורות לשיח לא תורמות ולא תורמים להם.
בחיים לא כאב לי שמישהי כאן בישרה על הריון
להפך, שמחתי בשמחתה!
הדברים שאני מדברת עליהן, זה החוסר טקט של אנשים, החוסר הקשבה, הפנים מול פנים שאין לך את היכולת באמת להגיב, או לבכות.
ו"להוציא אותנו מחוץ למחנה".
ונתחיל מזה שרוב הבנות כאן מקסימות תומכות ועוזרות. וגם יש כאלה שכן תתפלאי, אבל עברו את זה.
וזה כיף להתייעץ איתן, ולקבל כוח נשי.
גם מאישה שיש לה ילדים צפופים, וגם מאישה שעדיין מנסה להקלט.
אהבת ישראל. בלי קטלוג.
אבל היא שאלה בתמימות ולטובתךרעותוש10
ממש לא קיטלגה אותך...
תראי,
אני גם חוויתי קשיים בתחום (הקשיים אגב לא נעלמים, גם כשיש ילדים, רק יותר מתמתקים נפשית)
הייתי שותפה פעילה בפורום פוריות בתפוז, שהיה מקום מקסים מכיל תומך ומקצועי (למפגשים לא הגעתי כי הפער הדתי גדול עליי, אני אפילו טיפת אוכל לא יכניס שם לפה..)
וברחתי מכל מה שקשור להריון ולידה, להיכנס לפורום כזה מבחינתי היה רק למרר לעצמי את החיים... לזרות מלח על הפצעים... או איך שלא תירצי לקרוא לזה...
גם כיום- רק אחרי בטא חיובית בבירור ואולטרסאונד שמאשר שיש משהו חי שם בפנים, אני מעיזה להיכנס
אז בכיף, אני לא בעלת הבית כאן, גם אורחת פורחת רק איזה 5 חודשים מאולטרסאונד הזה שאמרתי...
אבל יש הודעות שפשוט אני ממליצה לך לדלג אליהן, זה סתם מכאיב...
ברור שנשים כן צריכות להרגיש בנוח בכל נושא ההריון ולידה, להשתדל להיות אנושיים לכל קושי, וגם לקשיים נורמליים כמו הריון / לידה / התבכיינות ופריקה ככלית על רגעים לא קלים בתחום הזה...
תראי,
אני גם חוויתי קשיים בתחום (הקשיים אגב לא נעלמים, גם כשיש ילדים, רק יותר מתמתקים נפשית)
הייתי שותפה פעילה בפורום פוריות בתפוז, שהיה מקום מקסים מכיל תומך ומקצועי (למפגשים לא הגעתי כי הפער הדתי גדול עליי, אני אפילו טיפת אוכל לא יכניס שם לפה..)
וברחתי מכל מה שקשור להריון ולידה, להיכנס לפורום כזה מבחינתי היה רק למרר לעצמי את החיים... לזרות מלח על הפצעים... או איך שלא תירצי לקרוא לזה...
גם כיום- רק אחרי בטא חיובית בבירור ואולטרסאונד שמאשר שיש משהו חי שם בפנים, אני מעיזה להיכנס
אז בכיף, אני לא בעלת הבית כאן, גם אורחת פורחת רק איזה 5 חודשים מאולטרסאונד הזה שאמרתי...
אבל יש הודעות שפשוט אני ממליצה לך לדלג אליהן, זה סתם מכאיב...
ברור שנשים כן צריכות להרגיש בנוח בכל נושא ההריון ולידה, להשתדל להיות אנושיים לכל קושי, וגם לקשיים נורמליים כמו הריון / לידה / התבכיינות ופריקה ככלית על רגעים לא קלים בתחום הזה...
וואו וואו וואוshiran30005
עשית לי צמרמורת, זה מה שאנחנו מרגישות בדיוק המאותגרות.. כל מילה בסלע
בשורות טובות לכולם והכי חשוב ילד בריא ושלם ובידיים מלאות!!
בשורות טובות לכולם והכי חשוב ילד בריא ושלם ובידיים מלאות!!
תודה לכולם על החיזוקים והתמיכות, אבלבעוז וענווה!
אני רוצה להגיד שאנחנו לא נשואים הרבה זמן, שבעה וחצי חודשים סהכ... אז אנחנו לא לחוצים אבל זה כן ממש קשה כבר. ושוב כמו שאמרתי, הרבה חברות שלי שהתחתנו במהלך השנה שעברה כבר בהריון או עם ילד.... וזה קשה. קשה באמת גם לחזור לבית ריק. קשה להכנס ללידר או לגולף קידס או כל שאר החנויות האלה. קשה להיות עם האחיינים ולא להתעצב ולראות את הגיסות שבדיוק בהריון. וזה קשה שהחברות הטובות במכללה כל הזמן הולכות למכון/מביאות את הילד שלהן לקפיטריה. וקשה להרגיש שאני כבר לא שמחה באמת עם כל הריון של מישהי. וזה קשה כל חודש הזמן שאסורים, ואז אפילו גם אי אפשר לקבל חיבוק חם ותומך... ממש כואב לי לכתוב את זה. אני עם דמעות בעיניים.
*למעוןבעוז וענווה!
חייבת להגיב מהצדshiran30005
קודם כל אין יאוש בעולם פשוט מדהימה! משתדלת להגיב מהניסיון שלה ולהרגיע לא מעט, לי אישית עזרה מאוד במצב של משבר קל. כן גם אני מצפה לילדים אני לאחר המון הפלות וזה קשה מנשואא. אני עובדת ליד מכללה של דתיות וכולם בהריון ובאות אחרי לידה ואחכ עוד ילד ועוד ועוד וזה קשה
לכל אחד יש את הניסיון שלו, אבל בואו ניקח את הכל בפרופורציות נכונות, הפורום נועד לעזור אחד לשני.
ממש גרמתם לי לדמוע , להתרגש ולהתכווץ הכל ביחד!!
מדהימות אחת אחת!!
לכל אחד יש את הניסיון שלו, אבל בואו ניקח את הכל בפרופורציות נכונות, הפורום נועד לעזור אחד לשני.
ממש גרמתם לי לדמוע , להתרגש ולהתכווץ הכל ביחד!!
מדהימות אחת אחת!!
מבינה את כל אלו שרוצות לנחם ולעודדים...
אבל זה צועק לי לכתוב את הצד השני- תצאי מזה, אל תכניסי את עצמך לחווית החוסר בכלל
את לא שם, אל תיכנסי לזה
בעזרת ה' זה יבוא במהרה ובינתיים יש הרבה טוב וחיובי בזמן הזה שאין עדין ילדים
תצאי ותבלי עם בעלך- זה עוד יחסר לך אחר כך עם הלטפל בילדים ותמיד לדאוג לבייביסיטר או להיות בבית כי אין כוח לצאת עם הילדים וזה דורש תמיד מחשבה והתעסקות
הכל לטובה, וכל דבר בזמן שלו
אמרה מישהי שהתמודדה עם זה??Mamina
כן?? חיכית אי פעם לילדים?
ונניח שחיכית והתמודדת עם זה בצורה שכתבת.
נראה לך שיש לך זכות לשפוט מישהי אחרת? על סמך יכולות כוחות הנפש שלך?
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
אני זועקת ממקום אחר.... לא חיכיתי כמעט לילדים בהתחלה ברוך ה היה ביוץ ואופס נכנסתי להיריון.. אמנם כימי אך חודשיים אחרי זה נפקדתי בבני בכורי.
בחיים לא אעז לשפוט אף אחת ואטיף לאחרות... איך לנהוג ומה לעשות.. אישה בצער מטורף גם בלחכות חודשיים לילד... רחל אמנו זועקת ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי... יעקב עונה לה התחת אלוקים אני וכו.. חזל אומרים ככה עונים לעקרות??? אז אם הצדיקה שבצדיקות לא הצליחה להסתכל כמה טוב לה וסבלה מכך שאין לה ילדים ולא רק היא יש גם את חנה אשת אלקנה שהיתה מדוכאת כבר.. ובכתה בשילה. ועלי הכהן חשבה אותה לשיכורה.. הן היו במצב נורא בנפש. הצדיקות האלה. אז את באה ואומרת לבנות אחרות איך לנהוג??? או אולי את מציעה להן? או אולי תהי אמפטית ותקשיבי לכאב שלהן במקום להיות צדיקה ולהגיד מה הן צריכות לעשות.
ונניח שחיכית והתמודדת עם זה בצורה שכתבת.
נראה לך שיש לך זכות לשפוט מישהי אחרת? על סמך יכולות כוחות הנפש שלך?
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
אני זועקת ממקום אחר.... לא חיכיתי כמעט לילדים בהתחלה ברוך ה היה ביוץ ואופס נכנסתי להיריון.. אמנם כימי אך חודשיים אחרי זה נפקדתי בבני בכורי.
בחיים לא אעז לשפוט אף אחת ואטיף לאחרות... איך לנהוג ומה לעשות.. אישה בצער מטורף גם בלחכות חודשיים לילד... רחל אמנו זועקת ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי... יעקב עונה לה התחת אלוקים אני וכו.. חזל אומרים ככה עונים לעקרות??? אז אם הצדיקה שבצדיקות לא הצליחה להסתכל כמה טוב לה וסבלה מכך שאין לה ילדים ולא רק היא יש גם את חנה אשת אלקנה שהיתה מדוכאת כבר.. ובכתה בשילה. ועלי הכהן חשבה אותה לשיכורה.. הן היו במצב נורא בנפש. הצדיקות האלה. אז את באה ואומרת לבנות אחרות איך לנהוג??? או אולי את מציעה להן? או אולי תהי אמפטית ותקשיבי לכאב שלהן במקום להיות צדיקה ולהגיד מה הן צריכות לעשות.
היי, 'ים' דיברה בטוב.. היא לא התכוונה למה שאת חושבתאין ייאוש בעולם
היא הגיבה את זה בגלל שהפותחת כתבה שמחכה שבעה חודשים
וזה באמת משנה את התמונה
כי מבחינה רפואית זה תקין ולא מעיד על שום בעיה
זה לא כמו מישי שמחכה שנה וחצי ומעלה
לדעתי נכון במקרה הזה שנתנה לה קצת פרספקטיבה להעריך את הזמן עם בעלה, כי זה לא מישי מאותגרת פוריות.. שבעה חודשים זה לא מאותגר פוריות לפי שום הגדרה רפואית ..חנה ורחל הוגדרו בתורה כמעוכבות. זה לא אותר דבר.
ונכון כשרוצים אז רוצים וזה קשה לחכות. ואני חלילה לא מזלזלת ברצון והכי מבינה גם את הקושי לראות את הסביבה כשרוצים משו.. ולכן לגביי להתסכל על אחרים אני ממש לא אגיד לך לא להתסכל.
אבל דווקא עד שנה כשזה עוד לא מוגדר עיכוב, הייתי באמת ממליצה להנות יותר מהזמן הזוגי ופחות להיות בלחץ.
וזה באמת משנה את התמונה
כי מבחינה רפואית זה תקין ולא מעיד על שום בעיה
זה לא כמו מישי שמחכה שנה וחצי ומעלה
לדעתי נכון במקרה הזה שנתנה לה קצת פרספקטיבה להעריך את הזמן עם בעלה, כי זה לא מישי מאותגרת פוריות.. שבעה חודשים זה לא מאותגר פוריות לפי שום הגדרה רפואית ..חנה ורחל הוגדרו בתורה כמעוכבות. זה לא אותר דבר.
ונכון כשרוצים אז רוצים וזה קשה לחכות. ואני חלילה לא מזלזלת ברצון והכי מבינה גם את הקושי לראות את הסביבה כשרוצים משו.. ולכן לגביי להתסכל על אחרים אני ממש לא אגיד לך לא להתסכל.
אבל דווקא עד שנה כשזה עוד לא מוגדר עיכוב, הייתי באמת ממליצה להנות יותר מהזמן הזוגי ופחות להיות בלחץ.
מכירה מישהי שחיכתה גם חצי שנהMamina
והיה לה קשה כי היתה בת 30 פלוס.. זה גמר אותה.. לא חושבת שנכון לעשות הבדלה בין זאת שמחכה בין חודש לזאת שמחכה כמה שנים. כל אחת והדרך שלה.. הייתי תקיפה כי לי אישית היה קשה אם היו אומרים תהני בינתיים מהזוגיות וכו... איך אפשר להינות שאת בלחץ? ואיך אפשר להגיד למישהי אל תהי בלחץ אם היא בלחץ? זה משהו מבחינתי כוללני... לא להיכנס לנעליים של האחר ולהגיד איך לנהוג ומה להעריך.. לי יש עניין להכיל ולהיות אמפטית לכאב של אחרים גם אם זה כאב שהילדה לא נתנה לה לישון בלילה והיא סובלת ויש כאלו שיגידו לה לפחות יש לך ילד.. כל כאב שבן אדם חווה צריך להכיל. ולא להגיד לפחות ככה וככה תעריכי שככה וככה.. לא מאמינה בזה וזה לא נכון בעיני.
ולך ים מחילה שאני כבידה וקצת הייתי תוקפנית כמובן שלא רוצה לפגוע.... פשוט זה משהו שמציק לי בכללי. וסליחה אם דיברתי בעוינות. לא היתה בכוונתי. דיברתי מתוך לבי.
ולך ים מחילה שאני כבידה וקצת הייתי תוקפנית כמובן שלא רוצה לפגוע.... פשוט זה משהו שמציק לי בכללי. וסליחה אם דיברתי בעוינות. לא היתה בכוונתי. דיברתי מתוך לבי.
אוקיי, אבל שוב זה שונה.אין ייאוש בעולם
אם מישי מעל 30 או מישי בת 22 (אין לי מושג בת כמה הפותחת, סתם זורקת)
וכן יש הבדל.
וכן יש הבדל.
אני מבינה את העיניין של להיות שם בשביל מישהוים...
להיות שם עם הכאב שלו ולהכיל את זה
מצד שני תמיד יש גם את התצאי מזה, יש לך את חיים לחיות ודברים לעשות ותסתכלי על כל הטוב שכן יש לך
שקיעה ברחמים עצמיים לא עושה טוב לאף אחד
היא נשואה רק 7 חודשים ומההודעה הראשונית חשבתי שהיא על סף ייאוש אחרי שנים שהם מחכים
כאב זה כאב נכון וממש אין לי שום כוונה לגרום לכאב נוסף או לפגוע בנקודות רגישות
ביום הולדת 32 שלי הייתי רווקה, מסכנה ומדוכאת, בלי כלום בחיים!! החלטתי שעכשיו אני לוקחת אחריות על החיים שלי ומשנה אותם. וגם מאז היה תהליך ארוך אבל אחרי השקיעה למטה התחילה את העלייה. אחרי שנה וחצי אחרי הכרתי את בעלי. רק אחרי שהייתי למטה ועשיתי את הסוויץ' הכל התחיל להשתנות
לא כאב לי? לא ספרתי את השנים שעוברות? ועוד הערות מהמשפחה על הקפאת ביציות שמבינה את הכוונות הטובות אבל בשבילי זה היה כמו "לך זה לא יקרה, עדיף שתשלימי עם זה...."
והיום אני חושבת שהיה עדיף לחכות קצת, נכנסנו מהר מדי למשהו שלא באמת ידענו מהו ולא היינו מוכנים לזה, וב"ה קיבלנו זוג תאומים מדהימים אבל אם רק היינו מכינים את עצמנו יותר לפני לא היינו מתמודדים עם הרבה קשיים ודאגות שיש לנו כיום כולל מהבחינה הזוגית שלנו
כך שבאמת הכל לטובה וכל דבר בזמן שלו
אני רוצה להתייחס לעוד דברים שעלו פה-
החיים הם לא תחרות, למי יש יותר, מי שווה יותר- זה הכל אנחנו עושים אצלנו בראש
אתה מראש בא עם הערכה עצמית נמוכה ומחפש איך להיות שווה, כל עוד בראש אנחנו נמצאים במקום נמוך החיים משקפים לנו את המציאות שבה אנחנו חיים.
רוצים לשנות את המציאות שלנו, זה חייב להתחיל קודם כל מבפנים
סליחה נשמה אני בהיריוןMamina
אני לא מגיבה ככה בדרך כלל.. הפתיל שלי קצרצר...
מבינה שרק רצית לתת יעוץ מניסיונך...
אני באה ממקום כנראה שנורא שפטו אותי.. "יש לך ילדים תגידי תודה. אל תבכי על ההפלותת.. וכו יש כאלה שאין להן ילדים אז מה את בוכה.. " כאילו לא נתנו מקום לכאב שלי. וזה כל כך צרם לי.. ההשוואות ... השיפוטיות... בן אדם שכל הזמן חש רגשות אשם על מה שהוא הוא לא בריא.. צריך כל כאב לפרק... לתת לו מקום.. 7 חודשים זה נראה קצת. אני במקומה כן הייתי נלחצת כי אני טיפוס כזה. היום פחות אבל בתחילת נישואי כל דבר היה נראה לי סופני. ושבאים ממקום של מה את בוכה? מה רע לך? זה נותן לך להרגיש עוד יותר רע.... אני מבינה שאת מגיעה דווקא ממקום של עזרה . ליעץ. בסדר. הטון בפורום לא תמיד נשמע. חח אז כל אחת קוראת בסגנון אחר.
בכל מקרה מבינה שעברת גם את תהליך לא פשוט וכואב לי לשמוע. מאחלת לך רק טוב בהמשך...
והפותחת היקרה לך מאחלת היריון טבעי בקרוב.
בהצלחה
מבינה שרק רצית לתת יעוץ מניסיונך...
אני באה ממקום כנראה שנורא שפטו אותי.. "יש לך ילדים תגידי תודה. אל תבכי על ההפלותת.. וכו יש כאלה שאין להן ילדים אז מה את בוכה.. " כאילו לא נתנו מקום לכאב שלי. וזה כל כך צרם לי.. ההשוואות ... השיפוטיות... בן אדם שכל הזמן חש רגשות אשם על מה שהוא הוא לא בריא.. צריך כל כאב לפרק... לתת לו מקום.. 7 חודשים זה נראה קצת. אני במקומה כן הייתי נלחצת כי אני טיפוס כזה. היום פחות אבל בתחילת נישואי כל דבר היה נראה לי סופני. ושבאים ממקום של מה את בוכה? מה רע לך? זה נותן לך להרגיש עוד יותר רע.... אני מבינה שאת מגיעה דווקא ממקום של עזרה . ליעץ. בסדר. הטון בפורום לא תמיד נשמע. חח אז כל אחת קוראת בסגנון אחר.
בכל מקרה מבינה שעברת גם את תהליך לא פשוט וכואב לי לשמוע. מאחלת לך רק טוב בהמשך...
והפותחת היקרה לך מאחלת היריון טבעי בקרוב.
בהצלחה
סליחה אם זה פוגע בךים...
אבל אין מה להשוות בין זוג שמחכה שנים לבין זוג צעיר שנשוי בסך הכל 7 חודשים
שנים חייתי בתחושת מחסור בציפייה לבן זוג וזוגיות ומשפחה וילדים
ואני יכולה להגיד בביטחון מלא שתחושת החוסר מביאה איתה רק חוסר
אז חבל לי בשבילה וזה מה שיש לי לומר
התגובה שלך היא ההיפך מ"מכילה".. למה בתוקפנות?יעל...
ים הציעה זווית הסתכלות מסוימת, שיש בה הרבה אמת.
ואת ממש הטחת בה דברים קשים, לא בפרופורציה בכלל..
ואת ממש הטחת בה דברים קשים, לא בפרופורציה בכלל..
מה קשור לא מכילה?Mamina
לי קשה שלא מכילים שלבן אדם יש את הקשיים שלו וחושבים שלאחר יותר קשה כי עבר ככה וככה.. ושיעשה ככה וככה... ים הציעה רעיון.. חשבתי שאמרה לה ממקום של את צריכה ככה וככה... לי לא עוזר שאומרים לי מה לעשות? כאב הוא כאב... אבל התגובה שלך שאני לא מכילה לא נראה לי הכי קשורה פה ?? אני הגבתי לזה שאמרה לה להינות מהזוגיות.. לי אישית זה היה מציק שהיו אומרים את זה.. כי איך אפשר להינות ממשהו שיש לך שכל כך חסר לך משהואחר..? לא עוד שמלה.. אלא ילד שאתה משתוקק לו? וכן גם שזה "רק" 7 חודשים הייתי משתגעת... ושוב כי כל אחת ומנגנון נפשה. אז אני לא בסדר כי אני לא מליחה לשנות חשיבה? לא מסכימה בעליל. וגם את לא מכילה כנראה אם את ככה מגיבה.. חחח... אני כבר בשלבי צחוק.. מיציתי ההורמונים עובדים שעות נוספות אצלי... מחילה שוב אם התעצבנתי אובר.. מאחלת לכולנו לכאוב כשכואב לאחר ולא לשפוט כמה זמן הוא כואב או על מה. זה הכל.
שבעה וחצי חודשים?רשש
אז מצבך בסדר גמור גמור גמור
הכי בריא לך כעת זה להרגע
לקחת 2 צעדים אחורה ולא להכנס לתחושות שכשקראתי אותן הייתי בטוחה שאת מצפה כבר כמה שנים
למה?
לא בגלל שאני מזלזלת באתגר אלא
כי רופא פוריות ענק אמר לאמא שלי פעם שאם היה יכול היה מקים כותל מיוחד לנשים מצפות
כי הדבר שהכי הכי מפריע להתעברות זה הלחץ אז הוא רצה שיהיה מקום מיוחד לאמונה ופורקן ובכי עבורן
מכירה נשים שציפו שנה ואחרי זה ילדו עשר ויותר ילדים בקלות ממש
לפעמים לוקח זמן ללמוד את הגוף שלך
לפעמים צריך קצת דיוקים וחיזוקים עד שזה בא
ואז כבר לומדים את המתכון וההמשך חלק כמו מים
ישועה בקרוב!!
אני חיכיתי שנתיים וחציMami12
ולא הצלחנו , בדיוק גיסתי התארסה ,כל כך פחדתי שתכנס לפניי.. וברוך ה באותו החודש נכנסתי.
שמעי זה קשה בטירוףףףף אבל כל אחת מתי שה' מזמן לה מתי שהכיי טוב לך תקבלי.
3 שנים היתי בלימודים ואני יכולה לאמר לך שאם היתי יולדת בזמןן הלימודים קרוב לוודאי שהיתי פורשת בגלל הנסיבות. ברוך ה במבחן האחרון של התואר ילדתי..
ועוד משהו להמחיש לך כמה אני מבינה לליבך, גם אחרי שיש לי ילד בן כמה חודשים..ויש בנות שיחשבו ואי איזה מפגרת!
אבל מלחיץ אותי שגיסתי תיכנס להריון...כי לי לקח שנתים וחצי , כמעט שלוש איך את עושה את זה ברגע????
שמעי זה קשה בטירוףףףף אבל כל אחת מתי שה' מזמן לה מתי שהכיי טוב לך תקבלי.
3 שנים היתי בלימודים ואני יכולה לאמר לך שאם היתי יולדת בזמןן הלימודים קרוב לוודאי שהיתי פורשת בגלל הנסיבות. ברוך ה במבחן האחרון של התואר ילדתי..
ועוד משהו להמחיש לך כמה אני מבינה לליבך, גם אחרי שיש לי ילד בן כמה חודשים..ויש בנות שיחשבו ואי איזה מפגרת!
אבל מלחיץ אותי שגיסתי תיכנס להריון...כי לי לקח שנתים וחצי , כמעט שלוש איך את עושה את זה ברגע????
עברת טיפולים?אוהבת ה בליבי
כנסוMami12
כמעט התחלתי טיפולים באותו חודש , חיכינו למחזור להזרעה !!! והמחזור פשוט לא הגיע
דיי ברוך האוהבת ה בליבי
אז נכנסת טבעי?
כן ברוך הMami12
את ממש לא מפגרת שאת חושבת על זהאין ייאוש בעולם
זה הכי הגיוני
כי ההגיון שלך אומר לך
רגע התחתנתי שנתיים וחצי לפניה
אז ההגיון אומר שרק שיהיה לי איזה ילד בן שנתיים היא תלד..
אנחנו לא מצליחים לתפוס את הפער הזה..
שלפעמים יוצר מצב שאת יולדת יחד עם מישי שהתחתנה הרגע..
ואת שמחה שלפחות את עם ילד כבר
אבל עדיין הזוי לך כי אמור להיות ביניכן פער
אתן לא אמורות להיות שתיכן יולדות טריות
כאילו אני יותר וותיקה
איך זה הגיוני
המחשבות האלה ממש מובנות
אולי למי שלא חוותה עיכוב משמעותי זה יכול להישמע ילדותי והשוואות כזה
אבל כל כך לא!
זה עמוק
זה פער עצום שהנפש מרגישה
וקשה להעביר אותו במילים
כי ההגיון שלך אומר לך
רגע התחתנתי שנתיים וחצי לפניה
אז ההגיון אומר שרק שיהיה לי איזה ילד בן שנתיים היא תלד..
אנחנו לא מצליחים לתפוס את הפער הזה..
שלפעמים יוצר מצב שאת יולדת יחד עם מישי שהתחתנה הרגע..
ואת שמחה שלפחות את עם ילד כבר
אבל עדיין הזוי לך כי אמור להיות ביניכן פער
אתן לא אמורות להיות שתיכן יולדות טריות
כאילו אני יותר וותיקה
איך זה הגיוני
המחשבות האלה ממש מובנות
אולי למי שלא חוותה עיכוב משמעותי זה יכול להישמע ילדותי והשוואות כזה
אבל כל כך לא!
זה עמוק
זה פער עצום שהנפש מרגישה
וקשה להעביר אותו במילים
אל תשווי את עצמך לאף אחדים...
תהיי שלמה עם עצמך ועם החיים שלך
תאהבי ילדים אחרים- הם לא באים במקום אלו שלך
ותאמיני, גם שלך יבואו
תודה לכולן על התגובות החמות, אבלבעוז וענווה!
באמת תפסיקו להגיד שזה תקין אחרי שבעה חודשים. אני יודעת שזה תקין ואני לא לחוצה. אבל זה לא אומר שאסור לי לבטא את הכאב הגדול והרצון העז שלי לילד. אוקיי?
והיום קיבלתי מחזור וזו התרסקות בשבילי.
והיום קיבלתי מחזור וזו התרסקות בשבילי.
חיבוק אהובה . כואבת איתךMamina
יקרהאין ייאוש בעולםאחרונה
זה שזה תקין זה לא מפחית מהכאב שלך והציפיה
וברור שכשאת רוצה את זה כבר מבאס לראות איך כולן סביבך נקלטות בשניה ואת עוד בתוך זה
וברור שכשאת רוצה את זה כבר מבאס לראות איך כולן סביבך נקלטות בשניה ואת עוד בתוך זה
ילד קשה (בן שנתיים)באתי מפעם
אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי.
הילד שלי החמוד, המתוק, המצחיק פשוט מתיש לי את הנשמה.
אני מרגישה שהוא סוחט אותי פיזית ורגשית.
אין לי כוחות.
יש עוד ילדים מעליו בבית, הוא משתלט על הכל. אני מוציאה אותו מהמעון בשלוש, הילדים בבית מ1. והיום לפני שיצאתי להביא אותו מהמעון אני מחשבת לעצמי בראש, אוקי, יש לי עכשיו 4 וחצי שעות שאין לי חיים. זו התחושה.
איך שהוא נכנס הביתה הוא רק צורח, כל דבר שבא לו זה רק על ידי צרחות, צרחות, השתוללות, עצבים. בא לו דברים מאוד ספציפיים ואני לא תמיד מרשה ואז זה בכיות שעה. או שאני מביאה לא בדיוק כמו שרצה (אבטיח קוביות ולא משולשים, מים בבקבוק הזה ולא הזה). אני משתדלת שלא יהיה רעב אבל לא תמיד הוא מוכן לאכול אוכל ובא לו רק נשנושים.
ניסיתי לחשוב איזה רגש יש לי כלפיו וזה פשוט זהירות ופחד מהפיצוץ הבא. אני כל הזמן מרצה אותו שלא יבכה וישגע אותי.
הילדים אוהבים אותו מאוד כי הוא חמוד ממש, יש לו קטעים מתוקים שהוא מנסה לדבר, לרקוד, לשיר, הוא חתיך הורס אבל הורס לי את הנשמה. מה כואב לי? שאני קולטת שאני בלחץ ממנו אז צורחת על הילדים האחרים על כל דבר קטן.
כי א י ן לי יכולת להכיל עוד בכיות ועוד שיגועים, מה שיש לי ממנו זה מעל ומעבר.
חשוב לי לציין שמאז שהוא נולד הוא רגיש ובכיין, נסיעות איתו היו סיוט לא מהעולם הזה, קשה לי מאוד להרדים אותו מגיל קטן, יד תקופות יותר טובות ויש פחות. עכשיו ספציפית הוא עושה לי את המוות. יש לציין שלי הוא הכי בוכה ומשגע אותי, לבעלי הרבה פחות אבל עדיין. המטפלת אומרת שהוא ממש סבבה וזורם, היא אוהבת אותו מאוד והוא שמח לבוא אליה אבל מרגע שהוא מתעורר בבוקר הוא דורש ממני דברים בצרחות.
עכשיו שמתי אותו לישון במיטה הוא שעה שלימה צרחחחח את נשמתו, החלטתי שאני לא מוותרת, כל שנייה בא לו משהו אחר- להיות במיטה של אחיו, לשתות שוקו, להחזיק שמיכה, לצאת...
אחים שלו גם כבר לא מסוגלים לשמוע צרחות. אני לצערי הרבה פעמים מביאה לו דברים שלא הייתי רוצה כי לא בריא/ מלכלך אבל נכנעת כי אני לא מסוגלת.
לפעמים אני מרגישה שאני לא מצליחה כמעט להנות מהחמידןת שלו, זה עצוב מאוד, כי זה גיל מהמם.
תודה למי שקראה את הפריקה הארוכה הזאת.
אשמח לעידודים/ הזדהות / תובנות.
❤️
ועוד משהו חשוב! האיש במילואים והכל עליי 😭
יקירה המשפט האחרון שלך צריך להיות הראשון!❤️Doughnut
זה כל כך משמעותי! הכל עלייך הכי טבעי ומובן שאת נכנעת לו, צריך לשמור את הכוח😉... את מלכה ותודה לכם!👸🏻❤️
פרקטית- ממליצה בחום על הספר של הלוחשת לתינוקות "הלוחשת לפעוטות". ספר ממש מוצלח לי אישית מאד עזר בגיל הזה.
תודה!באתי מפעם
גם כשבעלי היה בבית הוא הוציא לי את הנשמה, אבל עכשיו אני ממש לבד בזה, אז קשוח לי. תודה רבה על ההתייחסות
נשמע ממש קשוח!מתואמת
חשבת ללכת איתו לאבחון?
כי אמנם את אומרת שזה בעיקר מולך, אבל את כן מתארת משהו קצת חריג, עם כל זה שהוא ב"גיל שנתיים האיום"...
יכול להיות שיש משהו קונקרטי שמציק לו, כגון רגישות תחושתית, ולכן הוא עצבני כל כך... ואולי הוא עצבני בעיקר מולך, כי בתת-מודע הוא מרגיש שאמא אמורה לפתור לו את כל הקשיים, ולכן הוא מוציא הכול עלייך...
מקווה ממש שתמצאי איך להרגיע אותו!
ובהצלחה גדולה עם ההתמודדות לבד כרגע, כשבעלך במילואים...❤️❤️
מסכימהאיזמרגד1
שווה לפנות להתפתחות הילד, ולנסות לבקש אבחון
וגם אם זה לא הכיוון- הרבה פעמים יש להם הדרכות הורים ודברים בסגנון שיכולים לעזור לך להתמודד איתו...
וואי נשמע ממש קשוחכורסא ירוקה.
אז קודם כל חיבוק ענק 🧡
זה יכול להיות המילואים, ויכול להיות הגיל, אבל מציעה בזהירות אולי שווה לאבחן? זה לא ילד ראשון ולמרות שהסיטואציה קשוחה נשמע שבתחושה שלך את רואה פה משהו חריג. אם לא אז תדלגי, רק משקפת מה קראתי.
תנסי לקרוא את הספר "לא קשור אלייך", התיאור שלך הזכיר לי אותו קצת (לא אומרת שבהכרח המסקנה זהה)
אני לא רציתי לכתוב ישירות🙈מתואמת
בכל אופן, מקווה שרופא הילדים של הפותחת הוא אדם קשוב, שלא ינפנף אותה ב"ככה זה גיל שנתיים", ושהיא באמת תגיע כמה שיותר מהר לפחות לאבחון ראשוני שייתן לה כיוון ודרך טיפול התחלתית כדי שיהיה לה אוויר לנשימה...
(גם את בעצם לא כתבת ממש ישירות, אשרייך❤️)
על מה זה מדבר? ילדים לא תקשורתיים?באתי מפעם
זה פרוזה, ספר חרדי, נקי לגמריכורסא ירוקה.
על אמא שחווה קושי עם אחד הילדים, נותן טיפה גם זווית ראיה כביכול של הילד אבל לי בקריאה היה משמעותי באמת לראות את התחושות של האמא והמסע שהיא עוברת מ"האם אני מדמיינת והכל בסדר?" דרך "משהו לא בסדר אבל אם אני רק אלמד להתנהל איתו זה ישתנה" (כמו שאמרת שאצל בעלך והמטפלת זה שונה) ועד המסר של הספר - יש לילד קושי אמיתי והוא לא קשור אלייך/לא באשמתך/לא בהכרח יפתר אם רק xyz.
בספר באמת הילד מאובחן בסוף עם בעיית תקשורת, אז כתבתי לא בהכרח המסקנה זהה אני סתם אישה זרה בפורום ולא מכירה את הילד והסיטואציה. אבל שווה כן לנסות לדבר עם הרופא, לתאר מה אתם עוברים וכו.
יכולה לומר לך שאני תיארתי לרופא סיטואציות מסוימות על גיל שנתיים וחצי והוא ממש לא אמר לי זה הגיל ולא שאל על קשיים מסביב ישר אמר תקשיבי יש פה ענין רציני וחבל שתסבלו לכו לאבחון. בסוף אצלנו זה דווקא כן היה ענין סביבתי שהשתפר פלאים בהמשך, אבל זה גם בא אצלנו "בהפתעה" ולא משהו שראינו ממש מלידה
יש לבית להורות מקרבת וובינריפ חינמיים על התפרצויותהשקט הזה
זעם
כשברור שהמטרה בסוף היא למכור את הקורס המלא, אבל אולי שווה להרשם למשהו כזה ולראות אם מתחברים לגישה שלהם ואם זה משהו שמדבר אלייך.
כי הם מדברים ממש על זה שילדים שלא מצליחים להביע את הצורך שלהם זה יוצא בצורה כזו של זעם
וואי וואי ממש מזדהה, ואולי באתי לנחם (רק אולי...)ממתקית
יש לי בן שבדיוק ככה, מלידה, הוא אחרי לא מעט ילדים, הקטן שלנו.
מיום היוולדו נהייה לי קשה יותר, בשינה, באוכל, בהכל (עם דגש על שינה), אף אחד לא היה כמוהו.
עקשן בצורה בלתי סבירה, וכמו שאמרת, רוצה את האבטיח הזה דווקא ולא מה שהבאתי לו, זורק, כועס, בוכה.
הוא האחרון, גם כי כבר די הזדקנתי, וגם הוא ממש לא עושה לי חשק לעוד (ומזל...חחח)
ילד מהמם, מתוק, חכם ונבון בצורה מיוחדת, אבל קששששההההה
לא אפרט, מה שאת עוברת, זה הוא.
כעת הוא בן 3, הייתי אומרת שמעט התאזן, נרגע יותר. מוציאה אותו מהמעון מוקדם יותר, כדי שישן בשמונה וחצי בלילה (הוא שונא לישון, ודי לא זקוק לשינה, היפר), בעיות בגמילה...לא מכירה שיש דברים כאלה. אבל בבכי מעט השתפר
יש לך גדולים?
הגדולים שלי לפעמים יוצאים איתו, זה מתנה.
בעלך במילואים- אז בכלל יותר קשה כי את לבד, ואולי זה גם משפיע עליו, לכן אולי כדאי הדרכת הורים?
בכל אופן,
אני הרבה גבולות חציתי עם הילד הזה (באוכל, ברצונות, בסדר יום, דברים שאני נגד למשל באוכל, אצלו היתרתי, אין לי כוח למלחמות)
מה שכן!!
כשיש לי פנאי וזמן- והוא דורש משהו שאני לא מרשה
אני אומרת לא, ויודעת שעכשיו יהיה שעת סיוט, אבל חשוב שישמע גם לא, ואז אני מחבקת, ומנחמת, ומרגיעה, והוא צורח, אבל זה שלב שחשוב לפעמים, כי באמת הוא כבר התרגל לקבל כמעט הכל.
והתקופה הקשה תעבור, ותישאר המתיקות בלבד.
ליבי איתך
ממש מזדההזריחה123
כמעט בכל מה שכתבת..
בן שנתיים וחצי
כנראה שהעקשנים חווים יותר חזק את גיל שנתיים…
אצלנו כבר חודשיים ככה, אולי יותר
אבל רואים ממש שינוי לטובה! למרות שיש ימים יותר קשוחים
באמת שאני חוצה אתו גבולות בלהרשות דברים שלא הרשיתי לגדולים, משתדלת לזרום עם הרוב ולעמוד על מה שממש חשוב לי.
כשהוא בוכה לפעמים עוזר להסיח את דעתו (לתת לו משהו שהוא אוהב לאכול/משחק אהוב/להחליף נושא)
ביחד עם מילואים זה באמת קשוח ממש…
אבל שוב, אני רואה שיש הטבה עם הזמן
מקווה שגם אצלך תהיה
בהצלחה ענקית וחיבוק!!!!
לא פשוט בכלל..
אני גם ככה ממשאוזן הפילאחרונה
מהלידה.
אני מקשרת את זה להריון שבו חוויתי סטרס גדול כשפרצה המלחמה.
יצא לי גם לשמוע מעוד כמה שהשכבה הזאת לא פשוטה.
ואני רואה שזה כן משתפר כשהיא מתפתחת יותר ויותר
אבל זה כל כך קשה
קודם כל חיבוק ענק!!אפונה
ילדים עם רגישות גבוהה הם ממש ילדים עם צרכים מיוחדים.
החדשות הטובות הן שבהינתן התנאים הספציפיים שהילד צריך, או לפחות רובם - הם פורחים, ויש להם יכולות הרבה מעבר לממוצע.
החדשות הקשות הן ובכן, שיש לך ילד עם צרכים מיוחדים וזה לא פשוט בכלל.
אני רוצה למסגר מחדש רגע - הילד שלך עמוס תסכולים וממוגן, ולכן מתקשה להסתגל. ואת יודעת את זה ובוחרת לצמצם את התסכולים שעומדים בפניו גם המשמעות היא לאפשר לו דברים שהיית מעדה להימנע מהם.
מחזקת את ידייך לפנות להדרכת הורים טובה בגישה היקשרותית התפתחותית, שתתן לך קודם כל תמיכה וגם תעזור לך לדייק את הצרכים הספציים של הילד שלך כדי שתוכלו להתפתח יחד בטוב.
הריון מלארי חלקיכמהה ליותר
לפני בערך 3 שבועות עברתי גרידה בשבוע 13, אחרי שהתגלה שהעובר הפסיק את הדופק.
כבר בבית החולים היה חשד למולה חלקית, ולכן המליצו לי להתחיל מיד מעקב בטא שבועי.
הבטא כרגע יורדת ממש יפה, והיום יצא בטא 21.
בינתיים חזרו גם תוצאות הפתולוגיה, ובאמת מדובר בהריון מולה חלקית.
יש לי תור במרפאת הנשים בבית החולים ביום חמישי, אבל עד אז ניסיתי להבין מה מקובל כיום מבחינת משך ההמתנה לפני שמנסים שוב להיכנס להריון.
ראיתי שבעבר ההמלצות היו מאוד מחמירות והיה צריך למנוע הרבה זמן אחרי שהבטא התאפסה, ויש מקומות שכתוב שכיום הגישה יותר מקילה, ואפשר לחכות רק כמה חודשים.
רציתי לשאול:
האם יש כאן מישהי שעברה לאחרונה מולה חלקית ויכולה לשתף כמה זמן המליצו לה לחכות אחרי שהבטא התאפסה לפני שניסתה שוב להיכנס להריון?
האם העובדה שהבטא כבר ירדה ל־21 זה מוריד את הסיכון להתפתחות מחלה טרופובלסטית ממאירה?
מכירות מיקרים שגם אחרי בטא כזאת נמוכה התפתחה מחלה טרופובלסטית?
תודה רבה לכל מי שתשתף מניסיונה!
לאחותי היה לא מזמןפרח חדש
והרופאה הנחתה אותה שצריך 3 פעמים בטא מאופסת במשך 3 שבועות רצופים ואז קיבלה אור ירוק לעוד הריון. זה לקח לה בערך חודשיים להתאפס לגמרי לגמרי
אז זה אומר בערך 3 חודשיםכמהה ליותר
נשמע פרק זמן סביר
תודה!
אני עברתי מולארי מלא לפני 9 שנים אם עוזרהמקורית
21 עוד היה נחשב גבוה, ההנחיה הייתה לרדת מץחת ל5
אותי הנחו לעשות פעם בשבוע בדיקת בטא ולמנוע חצי שנה
הופניתי גם למעקב אונקוגניקולוגי
אין לך עם מי להתייעץ ? רופאת נשים שתנחה?
בטח שיש לי עם מי להתייעץכמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך כ"ב בתמוז תשפ"ו 0:38
יש לי את הפגישה במרפאת נשים בבית החולים עוד יומיים, ואני כמובן גם יכולה לקבוע תור בקופה לרופאת נשים.
אבל עד לתור ביום חמישי, עניין אותי לשמוע מה בערך ההנחיות כיום...
תודה על השיתוף!
מרגיע, כי אם למולה מליאה היה צריך רק 6 חודשים מניעה, אז מניחה לחלקי יהיה פחות.
בעז"ה♥️המקורית
עוד שאלהכמהה ליותר
אם באמת ההנחיה אצלי גם תהיה של מניעה קצרה של כמה חודשים, באיזה סוג של מניעה כדאי להשתמש, שלא יעשה לי בעיות ודימומים, ומתאים למניעה קצרה?
עד עכשיו המניעות שעשיתי היו עם נרות - שהם לא הרמטיים, ועם התקן - שנראה לי ביזבוז לשים התקן רק עבור כמה חודשים בודדים.
אני מנעתי עם גלולות משולבותהמקורית
אחותי לקחה משולבותפרח חדשאחרונה
עוד שאלה- מטפלת לוקחת על אוגוסט? בבקשה תענו..אנונימית בהו"ל
לא הצלחתי להבין מה הכלל בזה..
בדרך כלל זה תלוי במה שסוכם מראש.לפניו ברננה!
מקובל שכן מבקשים תשלום, לפחות חלקי.
אני מכירה שכן, התשלום החודשי הוא לכל השנהדיאן ד.
כולל חופשים
תלוי מה הסיכום מולההשם שלי
ממה שאני מכירה, בדרך כלל מטפלת שעובדת עד תחילת אוגוסט, כמו מעון, לוקחת תשלום מלא על אוגוסט.
בדרך כלל כןבוקר אור
כן אם היא עובדת אבל ביוליהלוואייי
אם היא מסיימת כמו בי''ס רגיל ואז י 'חודשיים חופש
בעיני זה פחות הגיוני לקחת על החודשיים
מכירה כאלה שלוקחים על 12 חודשים
חלק על 11
וחלק על 10
ולפעמים הסכום משתנה בהתאמה
הכל יכל להיות בסדר אבל העיקר שמסוכם מראש
כןמתיכון ועד מעון
יש כלל שאם הצטרפתם באמצע שנה משלמים חלקי
רוב מי שעובדת באוגוסט כמה ימיםהשקט הזה
גובה תשלום מלא על החודש.
את יכולה להחליט גם לא לגבות באוגוסט אבל לגלם את המחיר של אוגוסט בשאר החודשים- ז"א נניח חשבת לגבות 2000 שח לחודש שזה אומר סהכ 24,000 לשנה של 12 חודשים, אז את יכולה לא לגבות באוגוסט אבל שהמחיר לכל חודש יהיה 2180.
כןשירה_11
תודה רבה שעניתן❤️🩷🧡💛💚אנונימית בהו"לאחרונה
מכירות רב שיתיר לטבולנעמי28
עם נזם?
לא יודעת איך ואם אפשר להוריד רפואית
יש סיכוי כזה?
אני מכירה פסיקה שמותר עם עגיל קבוערק רגע קט
ורק צריך לסובב את העגיל או הנזם בזמן שאת מתחת למים.
מכירה שם של רב שמתיר?נעמי28
לא זוכרת ספציפיתרק רגע קט
אבל אני חושבת שראיתי את זה בתגובה של יועצת הלכה בקבוצה סגורה בפייסבוק.
תודה רבה!נעמי28אחרונה
לי רב התיר עם עגיל רפואיאנייי חדשה
בתוך ה30 יום מהרגע שעשיתי את העגיל (חור שני ושלישי)
🙏🏼תודהנעמי28
בטחעל הנס
זה מותר לכתחילה
אמממ על בסיס מה אתשלומית.
אומרת את זה בכזאת ודאות?
אמנם ייתכן ויש מקרים שאכן אפשרי
אבל ממה שאני מכירה זה ממש לא לכתחילה, בטח לא לרוב הדעות ( גם אם בדיעבד כן מתירים)
אני בלניתעל הנס
עבר עריכה על ידי על הנס בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ו 21:30
למדתי את הנושא מכל הכיוונים,
זה נקרא מיעוט שאינו מקפיד,יותר מיזה ההקפדה היא שזה כן יהיה עליה,ומאחר שהיא לא מורידה את הנזם כלל,יש כלל בהלכה שיותר מ30 יום זה נחשב לחלק מהגוף,ולכן אין עם זה בעיה.
משום ש:א.נחשב חלק מהגוף
ב.מיעוט שאינו מקפיד
ג.לא רק שתצא כך לרשות הרבים אלא חשוב לה שזה יהיה עליה.
נכון שלפי הרמא לכתחילה מורידים הכל,אבל גם הוא סובר שאם אי אפשר להוריד וזה חלק מין הגוף הטבילה כשרה לכתחילה.
תודה מעניין!נעמי28
מכירה מישהי שטובלת עם נזם בהיתראורי8
לא יודעת.לומר,שם של רב. היא התחתנה לא ממ והמדריכת כלות אמרה לה שמותר. ן היא לא מורידה את הנזם בכלל. כשהיה לי עגיל חדש,שלא הצלחתי להוריד הבלנית אמרה לי לטבול איתו.
אני מכירה שמותר כי זה מיעוט הגוף ואת רוצה שהואהשקט הזה
יהיה עלייך.
אם את רוצה רב, את יכולה לשאול בבית ההוראה של הרב זכריה בן שלמה
לשאלות בשיחה:
0528465585
למענה בוואצפ:
0515465585
תודה רבה!נעמי28
שוב תחילת הריון ושוב מוצאת את עצמי כאןעוד הפעם כאן
איכשהוא תמיד מתמכרת לפורום הזה בהריונות ולא סתם
תוך רגע מגיעה להרגשה שאני מיואשת מתוסכלת מרגישה על קצה החיים.
קשההההה לי אבאאאאא קשהההההה
הריון רביעי מרגישה זוועה לא יודעת מה לעשות עם עצמי
מי אתם הנשים שממשיכות לעבוד? איך אתן עושות את זה? הקצב שלי הןאט בעשירית לשעה
עצמאית לא מצליחה לעשות כלוםםםםם
הבחילות האלה זה פשוט נורא החולשה הזאת
אהההההההההה יש לי שלושה ילדים שגם צריכים את אמא שלהם מה אני עושה?
בא לי להעלם לחזור ללידה
ועוד חודש בעלי בצבא
😭
אני גם כמוךהשם גדולל
בהריון שישי ותינוק בן שבעה חודשים בבית!
קשוח ממש! השבוע אני נכנסת לשבוע 14 ולא עשיתי שום בדיקה חוץ מסטיק! בחוסר תפקוד כמעט מוחלט, עכשיו פחתו הבחילות, אבל עדין לא ממש נוגעת במאכלים שגרמו לי בחילות...
אולי תנסי כדור נגד בחילות?
לי הבונגסטה גרם לעייפות קיצונית, אבל אני יודעת שיש עוד שני סוגים זה כבר מקל..
מקווה שתעברי את זה בקלות! זה באמת לא פשוט! ובאמת יש כאלו שנתברכו בכך שהן לא מרגישות כלום בתחילת ההריון ב"ה..
זה ממש מנחם לדעת שאני נורמליתעוד הפעם כאן
כבר הגעתי לשלב שאני מרגישה שהכל בראש שלי והנה כולם בסדר ועושות את זה ועוברות את זה
אז תודה על הנרמול.
ממש ממש מתלבטת על בונגסטה
אני לא אחת שבעד כדורים ואף פעם לא לקחתי והיה לי הריונות קשים תמיד
אבל הפעם שילוב מקרים שמרגיש לי חסר שליטה.
חוץ מעייפות שזה נראה לי עדיף יש עוד משהו? השפעה אפילו מזערית על העובר?
אין מה להתלבטשאלות חדשות.
זה כדור מאה אחוז בטוח לשימוש בהריון
לזה הוא נועד
והוא פשוט מציל נפשות!! את לא מבינה איזה הקלה זה לקום בבוקר ולהרגיש טוב
ממליצה ממש ממש ממש
הרגעת תודהעוד הפעם כאן
אני הייתי כמוך אם לא יותר גרועשירה_11
והבונגסטה החזירה לי קצת חיים את חייבת חייבת לנסות
זה כדור שמיועד לנשים בהריוןהשם גדוללאחרונה
אין לך מה לחשוש.. אותי זה ממש הציל, אומנם לא היה לי תאבון אבל הצלחתי להרים את הבית ולהכין אוכל מבלי להיגעל..
4 הריונות סבלתי בלי הכדור, לא ידעתי שיש כדור כזה בכלל ובהריון החמישי כששיתפתי את הרופאה שאני לא מתפקדת בכלל היא ישר הציעה וזה עשה לי פלאים בתפקוד חוץ מהעייפות אבל נראה לי שגםצחסר לי ברזל שזה משהו בפני עצמו כי בהריון החמישי לא סבלתי מעייפות כזו...
מזדהה כל כךאםאני
איך באמת ממשיכים הכל כרגיל?
ולמה תמיד אנחנו מסתכלות מסביב ולא לבפנים?
אני שואלת גם את עצמי,
מה זה מעניין אם כולן עובדות ונראה שמתפקדות כרגיל,
אם אני לא מצליחה.
אני בתחילת הריון ראשון עכשיו וחלשה, בחילות, הקאות.
ואני גם עצמאית וגם שכירה,
וזה קשוח.
ופשוט מורידה את הראש לגל הזה שיעבור,
ועושה את המינימום מינימום.
אז תרגישי בנח, יש כל כך הרבה נשים שגם להן קשה ולא מצליחות להמשיך לעבוד ולתפקד כרגיל,
ולא צריך להילחם בהרגשה הזו,
כי גם ככה אנחנו מותשות.
תנשמי עמוק,
זה גל, וזה יעבור.
(אומרת הכל גם לעצמי)
ומזל טוב 😊
העלת לי דמעותעוד הפעם כאן
יאללה בעזרת ה' שימתיק לנו את התקופה הזו מהר לשמחה זוהרת ומאושרת
גם לך השם גדוללל כמובן💓
ותודה נראה לי שאפילו לא הספקתי להתרגש ולאחל לעצמי גיליתי מזה שהרגשתי כל כך נורא
האמת?ממתקית
לעזוב את העבודה למשך ימי הקושי של ההתחלה
זה מה שאני עשיתי (אבל עם היפרמאזיס)
העבודה תחכה הכסף יחכה
את תרגישי טוב ותחזרי.
תכלס, אנחנו גם לא יעילות בעבודה עם הבחילות והחולשה הזו. אז בשביל מה?
מנסה האמתעוד הפעם כאן
בתור עצמאית יותר קשוח פשוט לומר לא כל היום ללקוחות
האמת נכון, מהצד של הלקוחהממתקית
זה מבאס.
אבל אל תקחי לך עכשיו לקוחות חדשות... לא?
כעס גדול על הבעלהתמודדות עם כעס
שלא מצליחה להחזיק.
טעויות שהוא עשה מאחורי הגב שלי וחלק לא
בידיעה שאני לא תומכת
ונצטרך לשלם את המחיר למשך זמן
מכלכלי ועד תחומים נוספים שאני לא רוצה להרחיב.
פשוט מרגישה כעס אדיר בפנים שמתפוצץ
ומוציאה את זה עליו לפעמים.
טעויות גדולות ומשמעותיות לא כאלה שאפשר להחליק
ואני משלמת ועוד אשלם מחיר על זה
אני במחשבה שאת לא צריכה להחזיק אבל גם לא להתפוצץהמקורית
אלא לדבר תדיר
ואני לא בדיוק מבינה למה את מתכוונת אבל לדעתי אתם צריכים טיפול זוגי כי ברור שהאמון ביניכם נפגם לפי המעט שכתבת
שולחת חיבוק❤️
אני מדברתהתמודדות עם כעס
אבל אין לו מה להגיד חוץ מזה שהוא מתנצל
ואני כועסת
כי מה עוזרת לי התנצלות שאני צריכה לשלם מחירים על דברים שהוא עשה בלי לשאול אותי ובלי להתחשב בי
מפרטתהתמודדות עם כעס
נניח לספר לי במשך תקופה מאוד עמוסה אחרי לידה שהוא חייב לעבוד
ולאז לגלות שהוא לא עבד רוב הזמן הזה
או להשתמש בכספים שלנו בצורה שלא סיכמנו עליה
סליחה לא תעזור לי במיוחד שהסליחה שלו לא נחשבת בשבילי
למה הסליחה שלו לא נחשבת בשבילך?מתואמת
כי את יודעת שהוא עלול לחזור שוב על הדברים האלה?
אם זה כך, אז הבעיה היא באמת בחוסר האמון שלך בו, שהוא זה שמוביל לכעס, וזו באמת בעיה שורשית יותר...
מצטרפת להמלצה לפנות לטיפול זוגי (בתקווה שיש לכם הכסף לכך...) כדי לפתור את הבעיה מהשורש...
חיבוק!
כי אני לא סומכת עליו שהואהתמודדות עם כעס
לא יחזור על זה
וגם מה זה עוזר לי אם משכורות שלמות שלי יצטרכו ללכת על להחזיר שטויות שהוא עשה או דברים שהוא אמר שיטפל בהם ולא טיפל והצטברו
היינו בטיפול ואולי נמשיך אבל פתרונות לבעיות שהוא כבר יצר זה לא יתן לי
אם זה חוזר על עצמו דווקא בעניני כסף -אונמר
אולי זה משהו נקודתי אצלו?
אני יודעת שיש דבר כזה אנשים שממש יש להם באג עם כסף.
זה יכול להיות כמו התמכרות להימורים, שאתה ממש מכור פיזית ללהוציא כסף על כביכול השקעות שנראות לך שוות,
ואתה כמובן לא תשתף את הבת זוג שלך,
כי היא לא מכורה לזה אז בוודאי לא תסכים,
מצד שני אין לך כל כך שליטה על זה,
כמו כל התמכרות אחרת לסמים או לאלכוהול.
ממש עושים לזה גמילה.
אולי הרחקתי לכת, אבל נשמע שיש לך פה אישיו ממש סביב הכסף, יותר מססביב האמון הבסיסי שנפגע.
וגם הסיטואציה שהוא מבקש סליחה רק, ולא מנסה לשנות מעבר לזה,
והתחושה שלך שהוא מבקש כי הוא מבין שזה לא בסדר,
מצד שני כנראה לא יצליח לא לעשות את זה שוב.
ממש קשוח אם זה זה.
אבל תמיד אפשר לטפל. חיבוק.
תנסי לחשוב מה כן יעזור לך.אונמר
באמת סליחה אין סיבה שתספק אותך. אם אין לך אמון שהוא לא יעשה את זה שוב פעם.
אני לרוב צריכה להבין גם מה אתה מבין מיזה שזה לא בסדר ומה תעשה להבא כדי שלא יקרה.
תנסי לחשוב מה כן ירגיע אותך, ותבדקי אם יש לך אפשרות לקבל את זה ממנו.
וכמובן טיפול זוגי.
אז מה הוא עשה כל הזמן הזה שהוא אומר בעבודה?המקורית
את לא מעורבת בחשבונות הבנק שלכם?
לא ראית שאין משכורת שנכנסת?
אם את לא מסכימה עם הוצאות כספיות שלו, אתם צריכים לשבת ולהגדיר מה כן
זה מאוד כוללני ותלוי במה מדובר כמובן וצריך להבין את הפרטים אבל בכללי נראה שיש ביניכם דינמיקה לקויה שצריך לתקן ואמון שצריך לבנות מחדש
ואת צודקת. סליחה לא תעזור. נדרש גם לרדת לפסים מעשיים
הוא עצמאיהתמודדות עם כעס
פשוט בזבז את הזמן שלו במשרד שלו
ולא יום יומיים תקופה
בדקנו התמודדות עם התמכרות או בריחה ממחויבות
וגם אם הוא יטפל בזה זה לא עוזר לי עם הכעס והבעיןת שכבר הוא הכניס לתוכם
זה יעזור בהחלטהמקורית
כי את מה שהיה את לא יכולה לשנות אבל מכאן והלאה צריך לבנות
לדעתי צריך להתייחס ל- למה הוא במשרד אם הוא לא עובד?
מה הוא עושה שם בשעות שהוא אומר שהוא עובד?
על מה הוא בזבז,כסף? למה זה חשוב לדעתו? למה זה לא חשוב לדעתך? ולנה הוא עושה דברים מאחורי גבך?
את כל זה אני כותבת כאישה של עצמאי בעצמי. בעלי מתוקף עבודתו מנהל קשרים חברתיים רחבים ולכן העבודה היא לא רק במשרד, שזה התכלס הרבה פעמים. יש גם מעבר ויש לו גם חיים אישיים כמובן. אז אני לא מתפלאת למה הוא לא במשרד כל הזמן כשהוא יוצא וגם לא דורשת דין וחשבון על כל יציאה מהבית, ואם הוא עצמאי זה גם לא אומר שכל הזמן יש הכנסה כמובן (בעז"ה כן?) הרבה מדברים שעושה עצמאי זה הכנות ועבודה לקראת הכנסות עתידיות.
אבל את מכירה את בעלך ויודעת מה היה שם. תפנו שוב לטיפול וביז"ה מקווה שתצליחו לצאת מהמשבר
ביזבז את הזמן והכסףהתמודדות עם כעס
דברים לא טובים
ואני בכלל לא מבקשת דין וחשבון לכן הוא הצליח למשוך את זה תקופה
התגלה בטעות
ביםן בני זוג לא אמורההמקורית
להתנהל דינמיקה של דין וחשבון בכלל בעיניי,ממקום של דרישה
זה יותר מתאים לאמא מול ילד
בזוגיות זה אמור לעבוד אחרת
את סמכת ונתת אמון והוא הוליך אותך שולל לפי מה שאת אומרת. עד עכשיו התנהלת כמו אישה נורמטיבית בתחום הזה. אל תתני למקרה הזה להפוך אותך לאמא מולו לדעתי ולהתחיל לרדיף אחריו עם בקשות והסברים
ודווקא לכן חשוב ליווי טיפולי טוב כי זה לא פותר את הפצע, לבדוק כל רגע איפה הוא ומה עם העסקה ההיא ולמה לא נכנס כסף ומה עשית בחוץ כל הזמן הזה, זה רק ייצור אחד חדש
תודה כןהתמודדות עם כעס
נלך לטיפול אני פשוט כועסת יותר מדיי בשביל לתת בכלל הזדמנות
ולא מדובר באיזה קושי כלכלי שיכול להיות בכל עסק וזה חלק מהסיכון
פשוט בריחה אישית שלו נפשית ממחויבות שאני אין לי כוח להכיל
וזה עסק שהוא בחר בו ותמכתי
זה בסדר גם לא למהר לעשות את זההמקורית
ולהישאר כועסת קצת. לדעתי
מה שמרגיש לך - תנכיחי
יכול להיות שחלק מתהליך הריפויאמאשוני
בזוגיות יהיה להגדיר יעדים של ליווי עסקי או של רו"ח שבודק הביצוע מול התכנית
או עבודה כשכיר.
כרגע את כועסת מאוד מאוד ולכן לא רואה מה זה יעזור,
אבל בע"ה אחרי הכעס יגיעו גם דברים אחרים, יש עוד תקווה ויש עוד עתיד.
חיבוק גדול!!!
ותראי איזה נס שהתגלה עכשיו ולא המשיך להידרדר חלילה.
אולי יעזור גם לדבר עם ה', להשליך עליו את הניסיון.
כשעושים טעות יש עניין לקחת אחריות ולעשות חשבון נפש,
אבל פה לא עשית טעות, ולכן מצד ההתמודדות שלך אפשר להסתכל על זה כמו על גזירה ולהתפלל קרע רוע גזר דיננו.
ושיתהפך הכל לטובה ומחושך ואפילה תצאו לאור גדול!
חיבוק 🤗
יכול להיות שיש לו דיכאון, או משהו כזה?מתואמת
יכול להיות שלא מתאים לו להיות עצמאי?זיקוקיםאחרונה
עצמאי צריך לדעת לנהל את עצמו ולנהל סדר יום, מעבר לעניין המקצועי. ישנם אנשים מאוד מוכשרים ומקצועיים אבל לא מתאים להם להיות עצמאיים
אני חושבתפילה
שקודם כל את צריכה להסתכל למציאות בעיניים. לראות את בעלך איך שהוא באמת ולא איך שחשבת. ואחר כך להחליט מה עושים בהמשך.
הוא לקח על זה אחריות?תהילנה
יש תוכנית ברורה לשינוי? וזה לא יקרה שוב?
בעיני הכעס שלך הוא לא הבעיה, הפוך. הכעס אומר שאת עדיין מרגישה משהו ושיש עם מה לעבוד. הבעיה היא האמון שנפגע, וזה הדבר הכי קשה בין בני זוג. אין לי עיצות לצערי איך משקמים אמון אחרי בגידה משמעותית (בעיני הגם שזה בזמן ובכסף, זאת בגידה לכל דבר, אבל זכותך לא להסכים עם ההגדרה כמובן) אבל כן חשוב לדעתי לתמלל לו את הכעס הזה. להגיד את זה כל פעם שאת מרגישה ככה. אני בשונה מתגובות אחרות פה, כן חושבת שהסתרה זה דבר חמור מאוד וחשוב לשקף לו את זה וכמובן לעשות תוכנית מסודרת איך לצאת מהמצב הזה ואיך לוודא שזה לא יקרה שוב
עוד בעניין אטופיק דרמטיטיסמתואמת
בהמלצתה של @אמהלה התחלתי לקלח את הקטנה בסבון של לה רושה. (האמת שאחרי הקנייה קצת התחרטתי, כי זה יקר, והרי עוד לא קיבלנו אישור מרופא עור שזה אכן אטופיק... אבל מכיוון שכבר קניתי אז כן השתמשנו)
בכל אופן, כרגע (בין אם בזכות הסבון ובין אם לא) נראה שלפחות הנגעים בידיים חלפו לה - כבר אין תחושה מחוספסת כשמעבירים את האצבע על הזרועות שלה. (ברגליים עדיין יש, וגם הנגע הגדול, שדומה לשפשוף ולא עקיצה, התפשט לעוד כמה נגעים כאלה, פחות או יותר)
יש לנו תור לרופא עור בעוד כשבועיים. השאלה - האם הוא יצליח לזהות במה מדובר במצב הנוכחי, כשכבר אין עדות בידיים לשינוי כלשהו?
אולי עדיף להפסיק בינתיים להשתמש בסבון הזה?
נראה לי חבל להפסיק אם זה עוזרהשם שלי
אולי תצלמי את הפצעים, ותראי לו את התמונה אם זה כבר יעבור.
ואולי יספיק לו גם תיאור בשביל לאבחן.
את הנגעים דמויי העקיצות לא ממש היה אפשר לצלםמתואמת
בצורה שיראו אותם ברור...
אבל אולי אצלם את מה שיש לה ברגל.
(האמת שאני לא בטוחה שהוא רופא מאוד סבלן בשביל תמונות וכדומה
בעלי היה אצלו עם ילדים אחרים בעבר והתרשם שהוא לא הכי-הכי. קבענו אצלו תור כי הוא קרוב אלינו יחסית)
לא בטוח שהוא לא יזהה, כי יש רמות באטופיק.נפש חיה.
אם הבנתי נכון, זה לא שעכשיו הכל חלק ולא היה מעולם.
אם יש לך תמונות או תיעוד של מה שהיה לפני שבועיים אז אפשר להראות לו את התיעודים, לדווח על השינוי העכשווי בהשפעת הסבון ככה שיהיה לו את הרצף המלא של האירוע
תודה! רופא עור יכול לזהות גם משהו לא עד הסוף ברור?מתואמת
אני חושבת שאם הוא ספץ אז כן , שלא ינפנף אותך...נפש חיה.
שמעת על קומי עורי? זה עמותה לאטופיק דרמטיטיס בישראל. יש שם מאמרים והרבה מידע.
הם יכולים לתת לך (דרך פנייה למזכירה) רשימת רופאים לפי קופות חולים ומקומות בארץ.
זהו, שאני לא בטוחה שהוא ספץ...מתואמתאחרונה
ועכשיו ראיתי שגם הנגעים ברגל נעלמו לה...
מפחדת להגיע לרופא ושהוא יאמר לי שהוא לא מבין על מה אני מדברת
מפגשי אחים בלי גיסותאנונימית בהו"ל
המשפחה של בעלי לא בקשר בכלל בכלל במהלך השנה
ואין לגיסות שלי שום רצון לקשר עם הנשים של האחים שלהן
הן יוזמות מפגשים נטו עם האחים והגיסות בחיים לא מוזמנות לשום מפגש!!!!!
וואלה זה מעצבן ברמות
ובעלי עוצראת כל החיים לא משנה מה קורה ונוסע למפגשים
מה אתן חושבות על זה?
אצלינו פעם עשו את זהחדשה כאן :)
גיסתי ממש נעלבה, והחליטו שזה לא לענין ואין כזה דבר, או שעושים זוגי או כלום...
הן רווקות או נשואות?רוני 1234
נשואות!!אנונימית בהו"ל
גם בי זה פוגע
אני ממש בעניינים וזורמת ולא מבינה למה אין קשר
אבל זרמתי עד כה עם זה שלא בא להן או אין להם זמן
אבל במקביל וואלה מעצבן שנפגשים כל כמה חודשים רק הם זה פוגע
וגם הבעלים שלהם לא מוזמנים??רקאני
בעיקרון זה הגיוני מידי פעם לרצות רק את המשפחה הגרעינית
אבל מידי פעם, ובפעמים אחרות כן את כולם
אני לא רואה רע במפגש רק של האחיםיעל מהדרום
לק"י
ואני דוקא לא הייתי רוצה להגיע לכל מפגש של בעלי ואחים שלו. שיהנו להם לבד...זה גם בסדר.
(לבעלי יש 2 אחים בנים. אבל גם אם היו לו אחיות, בעיני זה לגיטימי להפגש לפעמים רק האחים).
בעסה שאין קשר. מניחה שבגלל זה צורם לך שהן גם לא מנסות ליצור קשר, ונפגשות רק עם האחים.
אצלנו יש הרבהעוד מעט פסח
מפגשים רק האחים.
אני דווקא אוהבת. בסוף אין מה לעשות, אחים זה קשר אחר מגיסים שהכרתי רק בגיל מבוגר ומעולם לא גרתי איתם בבית.
כולל טיול כמה ימים רק של האחים.
מצד שני, יש הרבה מפגשים גם משותפים זוגיים, וגם רק של הנשים (אחיות וגיסות).
מקווה שזה שיש גם וגם לא גורם להם להיעלב.
בעיני לגיטימי לפעמים לעשות את זה אבלנחת-רוח
בטח לא שזה המפגש היחיד שיש כל השנה
גיסות שלי עושות את זה אבל רק עם הבנות ורק אחת ל.. ויש גם קשר בנוסף
אז יכולה להבין למה זה כיף להן
פעם אחת נעלבתי כשהיינו זוג צעיר והינו בבית של חמותי והז היה יום חופש והן פשוט התארגנו להן ביחד למפגש ואפילו לא חשבו להזמין אותי כשבמילא היתי שם..ופנויה לגמרי..והגיסה היחידה.. לא 'היה עוד מי שיקנא
אבל בֶסדר היה מזמן...לא נורא
במקרה שתארת זה באמת לא נעים
האמת סיטואציה מעליבהאורוש3
יפה לך שהחלקת
נעלבתי מאוד בזמנו..נחת-רוח
אבל כבר עברו שנים
♥️אורוש3
האמת שבעיניי עם עצם הענייןשלומית.
של להיפגש מדי פעם האחים בלי בני זוג לא מופרך.
מה שכן אולי קצת מוזר זה שלא נפגשים בכלל גם עם בני זוג...
אם זה לא בתדירות גבוהה ותוקע לכם את החיים הייתי משתדלת לזרום ולשחרר, שיהנה עם אחים שלו.
אם התדירות מוגזמת הייתי מדברת עם הבעל על עניין המינון, אבל בעיניי אין טעם לדחוף למפגשים עם בני זוג אם הן לא מעוניינות בזה...
אמנם מוזר ומבאס אבל רואה טעם להדחף
לגיטימי מאד בעיני.ניק חדש2
בטח אם זה פעם בשנה
וואלה לפעמים באלי לפגוש את אחים שלי כמו שהיה פעם.
לזכר הימים
זה שהם התחתנו לא אומר שאין להם ישות נפרדת משל עצמם.
למה לא בעצם? זה האחים שלו בסוף לא?המקורית
אני יכולה לשתף שפעם בחודש בשנתיים האחרונות ולפני כן בתדירות נמוכה יותר אני (הלוואי שאזכה להמשיך להתמיד) עוצרת את העולם ונוסעת לבד לאמא שלי מהבוקר להיות איתה ולראות את אחים דלי ואבא שלי
בלי בעלי. בלי הילדים. עד הערב
גם בעלי הולך להורים שלו הרבה בלעדיי
בעיניי לגיטימי גם שיקרה בין אחים. נפרדות זה בריא בזוגיות מאוד. אם בעלי היה עושה לי על זה פרצוף או הפוך.. בואי נגיד שמהשם אישה לאיש😅
הגיוני.מוריה
לפעמים רוצים לעשות מפגש ולדבר רק האחים. בלי הבני זוג.
אלא אם בני הזוג שלהם גם באים. ואז זה באמת מוזר.
אם זה ברמת תדירות שאת אומרתSeven
שזה כל כמה חודשים אז נשמע הגיוני שזה רק האחים..
אם זה היה פגישה שבועית הייתי מבינה למה לא..
האמתאפונה
שאצלנו אין כמעט מפגשי זוגות, בשני הצדדים.
זה מאד לא פרקטי, או שנפגשים בהרכב משפחתי או אחד מבני הזוג נשאר עם הילדים.
אז נפגשים או רק האחים או רק מגדר מסויים (טוב נו רק הבנות).
אנחנו בעיקר בנות בבית ואנחנו נפגשות לא מעט רק האחיות, לרוב גיסתי מוזמנת גם אבל הרבה פעמים אחי מגיע "במקומה".
מציינת שבתקופות מורכבות במשפחה מפגשים כאלה הם ממש חמצן.
בלי קשר לפני כמה שנים הגיסים במשפחה שלי התאגדו במטרה ליזום טיול גברים (כאמור אנחנו בעיקר בנות אז הגיסים כולם באותו מעמד) למיטב ידיעתי הם עדיין בשלבי תכנון אבל אני ממש בעד.
תלוי במינוןמתיכון ועד מעון
אם יש גם מפגשים של אחים וגם מפגשים משותפים זה ממש סבבה אבל אם יש רק מפגשים של אחים, בעיני זה מעליב
אנחנו גם עושים מדי פעם מפגשיםענבלית
לפעמים זה רק האחים והאחיות
לפעמים זה רק בנות (ואז במקום אחי תגיע גיסתי)
לפעמים זה עם שני בני הזוג, אבל אז מגיעים גם כל הנכדים וזה מפגש מסוג אחר, יותר בחופשים וכאלה
לא לגיטימי בכללללדיאן ד.
בעיניי אם כבר אז לעשות מפגשים של רק בנות או מפגשים של רק בנים
לא משנה אם זה אחות או גיסה, אח או גיס
ככה זה אצלנו.
וזה ממש לא לעניין להדיר ככה את הגיסות ולתת תחושה לא נעימה
אבל, אני חושבת שזה לא בידיים שלך
הדבר היחיד שאולי את יכולה לעשות זה לחפש את האחות היותר רגישה ומבינה ולשתף אותה
או לדבר עם הגיסות האחרות (אם יש, ואם אין זה עוד יותר חשוב מה שהן עושות)
ושמישהו יידע שאת מרגישה עם זה מאוד לא בנוח.
יש מצב שזה באמת מגיע ממקום מאוד תמים ושפשוט לא חשבו על הדברים עד הסוף.
זה לא ממקום תמים...אנונימית בהו"ל
ראיתי התכתבויות והם ביקשו שהגיסות לא יגיעו
אמהלה איך נעלבתי האמת
חיבוק! הייתי ממש ממש נפגעתדיאן ד.אחרונה
מה הכוונה בלי גיסות? הגיסים כן מוזמנים?דריה פלג
אם כן זה באמת מוזר