הילדים שלהן. וגם את אלה שהתחתנו קרוב אליי ובהריון. וחברות שלי מהכיתה שילדו. הכאב הזה צובט חזק. אוף.
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
כל כך כואב לי לראות את החברות שלי בלימודים עםבעוז וענווה!
❤️❤️מקווה מאוד
וואו כמה שאני מבינה אותך.. זה באמתאין ייאוש בעולם
נורא הקושי עם הסביבה
והן מביאות את הילדים שלהן ללימודים
וכולן עושות קוצ'י ומוצ'י ומתלהבות
ולא באלך לעשות קוצ'י מוצ'י!
ממש לא באלך
באלך שזה יעלם מכאן
אבל את חייבת קצת להתייחס כי לא נעים.
והן מתלהבות ש - "יואו שתינו באותו חודש בהפרש של שבוע"
ובאלך למות.
ושהן יפסיקו ללדת בקצב בזמן שאת עוד לא מצליחה ללדת אחד.
כאילו חמודות תרווחו קצת בין הילדים.
פתחתן כאן מעון.
והן שולחות בפורים תמונות של הילדים מחופשים בווצאפ.
והן צכות שתעזרי להן להגיש את העבודה כי הן שבוע אחרי לידה
ומי יעזור לך?? המצפה.
אוי זה נורא.
שולחת חיבוקים
והן מביאות את הילדים שלהן ללימודים
וכולן עושות קוצ'י ומוצ'י ומתלהבות
ולא באלך לעשות קוצ'י מוצ'י!
ממש לא באלך
באלך שזה יעלם מכאן
אבל את חייבת קצת להתייחס כי לא נעים.
והן מתלהבות ש - "יואו שתינו באותו חודש בהפרש של שבוע"
ובאלך למות.
ושהן יפסיקו ללדת בקצב בזמן שאת עוד לא מצליחה ללדת אחד.
כאילו חמודות תרווחו קצת בין הילדים.
פתחתן כאן מעון.
והן שולחות בפורים תמונות של הילדים מחופשים בווצאפ.
והן צכות שתעזרי להן להגיש את העבודה כי הן שבוע אחרי לידה
ומי יעזור לך?? המצפה.
אוי זה נורא.
שולחת חיבוקים
וואי כ"כ מה שאני מרגישה.בעוז וענווה!
חייבת להגיבמהמרחקים
התגובה היתה קצת לא נעימה לי, מהצד השני..
קצת פרופורציה.
ברור שמותר להתלונן, וברור שהמצב של מי שמצפה לראות מישהי אחרת בהריון/ עם ילד זה ממש קשה וכואב.
אבל, וזה אבל גדול!
לכל אחת יש שפע מסויים וחוסר בדברים אחרים.
יש יכול להיות שיש לה ילדים, אבל הזוגיות שלה פח, יכול להיות שיש לה ילדים אבל היא נכשלת בקורס שאת קיבלת בו 100.
יכול להיות שלך יש עיכוב עם חתן/ ילדים/ משהו אחר, ולה יש עיכוב בפרנסה, בחברות טובות ועוד מיליון סיבות אחרות.
יכול להיות שיש לה ילדים אבל אין לה אבא ולך אין ילדים אבל יש שני הורים בריאים.
המציאות שיש למישהו אחר משהו שאין לך היא כואבת לפעמים.
אבל, זה לא אומר שצריך להאשים את אותן בנות בשפע שהן קיבלו.
מצטערת, אבל המילים " תרווחו בין הילדים, פתחתן מעון" ממש לא נעימות. כאילו את שופטת אותן על הטוב שהן קיבלו.
ולגבי פוצי מוצי, את לא חייבת לאהוב ילדים של מישהי אחרת. במיוחד שזה יושב לך על נקודה כואבת. אפשר לחייך בנימוס ולהמשיך הלאה. את לא חייבת לעשות הצגה שמרגישה לך צבועה בהקשר הזה.
גילוי נאות:
אני סטודנטית+ שתיים. ותשמעי, גם לי יש חוסרים וקשיים בכל מיני תחומים. אבל אני מכבדת שפע שה' נתן לאחרים ומתפללת שגם לי יהיה שפע כזה.
ולכל מי שיש עיכוב בדבר זה או אחר- אני מאחלת שה' ימלא חסרונכן במהרה ושתהיו מאושרות!
מזדההחיוך2019
עם התגובה שלך מאד.
אני אישית חיכתי לבן זוגי כמה שנים טובות ועכשיו נשואה שנתיים וחצי וכבר בהריון שני ב"ה.
זה אומר שהכל תותים? לא.
ההורים שלי התגרשו לפני שבוע, אחי חולה וזקוק לטיפול ואני עצמי סובלת מאד בהריונות, כך שלצד השמחה בילדים, היו לי המון כאבים והתמודדיות. זה יכול להיות שטחי לראות הכל בשחור לבן.
מקווה ומתפללת שתזכי בקרוב♥️
אני אישית חיכתי לבן זוגי כמה שנים טובות ועכשיו נשואה שנתיים וחצי וכבר בהריון שני ב"ה.
זה אומר שהכל תותים? לא.
ההורים שלי התגרשו לפני שבוע, אחי חולה וזקוק לטיפול ואני עצמי סובלת מאד בהריונות, כך שלצד השמחה בילדים, היו לי המון כאבים והתמודדיות. זה יכול להיות שטחי לראות הכל בשחור לבן.
מקווה ומתפללת שתזכי בקרוב♥️
את כותבת כמו מי שלא עברה את הנסיון הזה.אין ייאוש בעולם
עבר עריכה על ידי אין ייאוש בעולם בתאריך כ"ה בשבט תש"פ 08:02
ותודה.אני לא צריכה פורפורציה.
את מוזמנת להגיב בחמלה. אם קשה לך, לא חייבת לקרוא אותי...
אני בחיים לא הגבתי כך לאף אחת. אבל הגזמת.
אני שמחה שאת מכבדת שפע של אחרים, ומאחלת לך שלעולם לא תעמדי בנסיון של ילדים, ולא תדעי איך תתמודדי גם אז.
אני לא מעוניינת לענות לגופם של דברים, כי עצם ההשוואה שלך בין לקבל 100 לבין ילדים מראה שאת פשוט לא מבינה את גודל הנסיון.
אני גאה בתיאור הכאב שלי, ומכבדת שפע של אחרים, וגאה בעצמי על צורת ההתמודדות.
מוזמנת להיות גאה בי גם. הביקורת מיותרת.
(אענה לך רק ספציפית לגביי 'תרווחו' ו'מעון', שזה היה בצחוק, ונובע מכאב ותחושת מחנק. ברור שאני לא באמת מתכוונת לזה. אבל כך מרגישה מי שמתמודדת)
יקרה, ממש לא התכוונתי לפגועמהמרחקים
ונכון, אני מעולם לא ארגיש את מה שאת מרגישה,
כי אנחנו לא אותו אדם, ולא עם אותן נסיונות.
אני חושבת שאין עניין להשוות נסיונות בצורה הפשוטה שכל אחד מתמודד אחרת לגביי כל עניין.
ורציתי לומר שהגבתי לך לגופו של עניין. את כתבת על "פתיחת מעון" וכו', ועכשיו אחרי שכתבת אני מבינה שזה היה במין הומור שחור ולא ברצינות, אבל אני הגבתי למה שקראתי. כאילו עשיתי עוול בזה שיש לי ילדים...
אני מאחלת לך מכל הלב שבקרוב תתבשרי בבשורות טובות והריון קל ומשעמם עם ידיים מלאות.
אני לא יכולה לומר לך שאני מבינה את הכאב שלך, כי אני לא. אני פשוט לא במקום הזה.
אבל כמישהי שחוותה כאב במקומות אחרים (למשל- לי אין אבא, למה לכולם יש?! ולא עתיד להיוולד גם יום אחד)
כאבה לי צורת הביטוי הזאת. כאילו חטאתי במשהו...
את אלופה וגיבורה בהחלט, ואני לא יודעת אם אני הייתי מסוגלת לעבור קושי מטורף כזה!
כנראה שכל אחד והניסיונות שלו...
לא כועסת ומקבלת שלא הבנת את הנימה שזה נכתבאין ייאוש בעולם
לפעמים קשה להבין מטקסט את הטון שבו הוא נכתב.
רק מציעה פעם הבאה להבין שאם יש נסיון שאנחנו לא מבינים בו, אז נבין שאנחנו לא מבינים בו, ולא ננסה להטיף לאדם שנמצא בו על הסתכלות חיובית, הדשא של השכן וכו'.
כמו שאני לא מתכוונת לומר לך שאל תסתכלי על אחרים שיש להם אבא, כי זה שיש להם אבא לא אומר שאין להם נסיון אחר וכו'
כי זה לא נכון בעיניי. הגיוני שזה יכאב לך לפעמים.
יכולה לתת לך דימוי מהעולם שלך. שיש סיטואציות עם חברות וילדים שאני מרגישה כמו שילד ללא אבא ירגיש בערב 'אבות ובנים'.
אולי זה יעזור לך להבין אותי.
מאחלת הרבה טוב
רק מציעה פעם הבאה להבין שאם יש נסיון שאנחנו לא מבינים בו, אז נבין שאנחנו לא מבינים בו, ולא ננסה להטיף לאדם שנמצא בו על הסתכלות חיובית, הדשא של השכן וכו'.
כמו שאני לא מתכוונת לומר לך שאל תסתכלי על אחרים שיש להם אבא, כי זה שיש להם אבא לא אומר שאין להם נסיון אחר וכו'
כי זה לא נכון בעיניי. הגיוני שזה יכאב לך לפעמים.
יכולה לתת לך דימוי מהעולם שלך. שיש סיטואציות עם חברות וילדים שאני מרגישה כמו שילד ללא אבא ירגיש בערב 'אבות ובנים'.
אולי זה יעזור לך להבין אותי.
מאחלת הרבה טוב
אני מבינה למה כתבת את זהמיואשת******
באמת המשפט של תפתחו מעון צורם
אבל אני חייבת לומר
(בתור אחת שבהתחלה ילדה בכיף ואחר כך עמדה בנסיונות, ועוד כשהיו לי ילדים ואפילו את הקושי שלי לא רוצה להשוות למי שעוברת המתנה כשעוד אין לה)
שלהשוות בין ציונים ואפילו פרנסה , לקושי של ילדים, צורם פי מליונים.
בטוחה שלא התכוונת לזה ככה... 🌹
אבל אני חייבת לומר
(בתור אחת שבהתחלה ילדה בכיף ואחר כך עמדה בנסיונות, ועוד כשהיו לי ילדים ואפילו את הקושי שלי לא רוצה להשוות למי שעוברת המתנה כשעוד אין לה)
שלהשוות בין ציונים ואפילו פרנסה , לקושי של ילדים, צורם פי מליונים.
בטוחה שלא התכוונת לזה ככה... 🌹
הנחמה שלי היאאין ייאוש בעולם
שעל כל תגובה לא מבינה - יש הרבה מכילות.
ואני יודעת את זה. וזה מחזק אותי.
יודעת שהרוב כאן איתי.
והן יסבלו גם תיאור נוקב של המעון, כי הן יודעות מאיזה מקום זה מגיע...
ואני יודעת את זה. וזה מחזק אותי.
יודעת שהרוב כאן איתי.
והן יסבלו גם תיאור נוקב של המעון, כי הן יודעות מאיזה מקום זה מגיע...
איתך במאתיים אחוז!מקווה מאוד
כאחת שחיכתה גם כןלמה לא123
במרחק של זמן,וכשיש כבר ילדים, נורא קל להגיד שכל אחת והשפע שלה.
בזמן ההתמודדות וכשעדיין השפע שלך ממתין. הרבה הרבה יותר קשה לראות את זה ככה.
זה קצת לא יפה בעיני...רעותוש10
להגיד למישהי קחי בפופורציה ? גם לי יש קשיים אחרים ??
אז מה ? היא כרגע בעומק הבוקר, היא בודדה חברתית ונפשית, ואולי גם קשה לה פיזית, היא לא יודעת אם יום אחד בכלל זה יקרה ? (זה יקרה ברור! רק זה כמו ענן מעל הראש)
בפורום יש הרבה אופציות:
את יכולה- לתמוך, להכיל, לחבק (נגיד אני גרועה בזה בחוויות שלא עברתי אישית...)
את יכולה ב- להתעלם, לא להגיב, לא להבין מה הסיפור הגדול הרי גם לך יש קשיים.
לדעת- שזה קושי שהוא מורכב כי אין בו שום שליטה על מה שיקרה- שום שליטה. בהרבה קשיים אחרים חלק גם תלוי בנו (וזה גם קשה אבל שונה ! )
אני הייתי מאותגרת וגם היום מאותגרת אבל עם ילדים- באמת שאין מה להשוות !מצבי היום דבש (ויש לי עוד קצת בעיות אחרות וגם חינוך הילדים זה משימה...)
וציניות - כן זה כלי. זה כלי להתמודד עם פגיעות ועם קושי חברתי. זה כלי להתמודד עם סביבה שאת חריגה בה והרבה פעמים לא תמיד אבל הרבה, את "שווה" פחות ואין לך בכלל מה לדבר, כי החיים שלך פנויים וכל כך ריקים לפעמים
(בטח בחגים, בטח בפורים, זה החג שהכי פחות התחברתי אליו לפני הילד הראשון- הייתי בודדה !! בעלי היה משתכר להנאתו, כמעט לא יצאתי מהבית חוץ מסעודה, שלחתי אותו לשלוח מנות במקומי..)
אז מה ? היא כרגע בעומק הבוקר, היא בודדה חברתית ונפשית, ואולי גם קשה לה פיזית, היא לא יודעת אם יום אחד בכלל זה יקרה ? (זה יקרה ברור! רק זה כמו ענן מעל הראש)
בפורום יש הרבה אופציות:
את יכולה- לתמוך, להכיל, לחבק (נגיד אני גרועה בזה בחוויות שלא עברתי אישית...)
את יכולה ב- להתעלם, לא להגיב, לא להבין מה הסיפור הגדול הרי גם לך יש קשיים.
לדעת- שזה קושי שהוא מורכב כי אין בו שום שליטה על מה שיקרה- שום שליטה. בהרבה קשיים אחרים חלק גם תלוי בנו (וזה גם קשה אבל שונה ! )
אני הייתי מאותגרת וגם היום מאותגרת אבל עם ילדים- באמת שאין מה להשוות !מצבי היום דבש (ויש לי עוד קצת בעיות אחרות וגם חינוך הילדים זה משימה...)
וציניות - כן זה כלי. זה כלי להתמודד עם פגיעות ועם קושי חברתי. זה כלי להתמודד עם סביבה שאת חריגה בה והרבה פעמים לא תמיד אבל הרבה, את "שווה" פחות ואין לך בכלל מה לדבר, כי החיים שלך פנויים וכל כך ריקים לפעמים
(בטח בחגים, בטח בפורים, זה החג שהכי פחות התחברתי אליו לפני הילד הראשון- הייתי בודדה !! בעלי היה משתכר להנאתו, כמעט לא יצאתי מהבית חוץ מסעודה, שלחתי אותו לשלוח מנות במקומי..)
תודה 🌷אין ייאוש בעולם
כמעט ירד לי דמעות כי כל כך קלעת.
חייבת להגיב לךרשש
לא חוויתי אבל אני מצליחה להבין שצפיה לילדים לא דומה כלל לשום דבר אחר
אולי רק לצפיה לחתן
כי גם אם הזוגיות לא משהו
וגם אם הילד חולה מאוד
וגם אם נכשלה במבחן
וגם אם היא חולה אנושה בעצמה
וגם
וגם
אף אחת לא הייתה מחליפה שום צרה בילדיה
ככה שאין שום דמיון
אז כן - נשים מצפות (לבעל או לילדים) סובלות יותר מכל מה שאפשר לתאר ולדמיין
די ברור לי ככה
לא נכון ולא נכון!!!חולת שוקולד
היו תקופות שלהיות מאותגרת פוריות היה נראה לי פיפס פצפון פצפון לעומת הגיהנום שהייתי בו,
נכון, קשה לדמיין את זה אבל יש אנשים שנמצאים במצבים נפשיים כ''כ קשים ומתמודדים עם אובדנות ואולי באמת מתאבדים בסוף וזה פי מיליון יותר קשה מלצפות, בלי להפחית בקושי של הציפיה, אבל לא שמעתי על מישהי שהתאבדה כי אין לה ילדים
נכון, קשה לדמיין את זה אבל יש אנשים שנמצאים במצבים נפשיים כ''כ קשים ומתמודדים עם אובדנות ואולי באמת מתאבדים בסוף וזה פי מיליון יותר קשה מלצפות, בלי להפחית בקושי של הציפיה, אבל לא שמעתי על מישהי שהתאבדה כי אין לה ילדים
לא תמיד מי שרוצה להתאבדלמה לא123
זה בגלל שהוא עובר איזשהו משהו קשה, לפעמים אנשים לא מוצאים טעם לחיים, כי לא מתקדמים בעבודה כמו שציפו,כי קשה עם האישה. הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם החיים עצמם.
לא משנהחולת שוקולד
אדם שמאבד את הטעם לחיים, גם אם זה בגלל שהוא פשוט מתקשה להתמודד גם עם קשיים בנאליים (ואז בשבילו זה כמו קשיים ענקיים בשביל מישהו שיותר מסוגל להצמודד(
זה פי מיליון יותר נורא.
יש לנו נטיה להסתכל על קשיים חיצוניים בעוד שהפנימיות היא מה שבאמת משנה, בפנים הוא מרגיש גיהנום, מה זה משנה למה?
זה פי מיליון יותר נורא.
יש לנו נטיה להסתכל על קשיים חיצוניים בעוד שהפנימיות היא מה שבאמת משנה, בפנים הוא מרגיש גיהנום, מה זה משנה למה?
אוקי,עכשיו תדביקי את מה שאמרתלמה לא123
על מאותגרות פוריות
זה בדיוק מה שאני אומרתחולת שוקולד
שמאותגרות םוריות בדכ לא מגיעות למצבים נפשיים כ''כ קשים עד כדי התאבדות
מאיפה לך לדעת?למה לא123
אני חושבת שכשיש מטרה מול העיניים כמו:רצון לילד. כמיהה כזו חזקה,אז הדיכאון נדחק הצידה,כי יש ציפייה חזקה.
אני בטוחה שזה משאיר משקעים לא פשוטים. שיכולים בהמשל להביא גם לדיכאון קשה
אצ צודקת שאני לא באמת יכולה לדעתחולת שוקולד
ואולי אני עצמי חטאתי עכשיו בעצמי בחוסר מודעות לדברים שקןפים..
אבל חיצונית זה לא נראה שזה המצב, אם כן, קבלו את התנצלותי הכנה
אבל חיצונית זה לא נראה שזה המצב, אם כן, קבלו את התנצלותי הכנה
מקבלתלמה לא123
לדעת זה פשוט ויכוח חסר תוחלת. אף פעם א"א לדעת מה יביא לדיכאון.
יש אנשים שיכנסו לדכאון ממקרה מסוים ואחרים שחוו את אותה סיטואציה בדיוק, לא יחוו דיכאון
בכל מקרה טיפול פוריות זה אתגר קשה אישית וזוגית. הן פיזית והן נפשית
מאחלת לכולן הרבה הרבה שפע ואושר
לא יודעת אם התאבדותאין ייאוש בעולם
אבל בהחלט מביאים למצב של דיכאון קליני
ויש מחקרים על זה
ויש מחקרים על זה
הגבתי ל''למה לא'' לפני שקראתי אותךחולת שוקולד
אז התגובה מיועדת גם אלייך
ואם יש מחקרים אז בכלל טעיתי ומתנצלת
ואם יש מחקרים אז בכלל טעיתי ומתנצלת
נטייה לאובדנות/דיכאון קליני לא תמיד קשורה לקושי בחייםאין ייאוש בעולם
גם אנשים שיש להם כסף, משפחה, ילדים וכו' יכולים להיות עם התקפי חרדה ועל כדורים.
זה לא תמיד קשור לסיטואצייה קשה בחיים.
ולכן לא הייתי נכנסת להשוואה הזו.
מה גם שאני לא בתחרות על למי הכי קשה.
אפשר להבין שאי אפשר להשוות בין קשיי פוריות לבין קושי לימודי/פרנסה וכו'
אבל בהחלט צודקת ומסכימה איתך במובן שיש דברים קשים יותר מקשיי פוריות, מחלה קשה וכד'..
עצם הדיון על מה קשה יותר מראש הוא בעייתי בעיניי.
זה קשה וזהו, לא משנה מה יותר ומה פחות
ולכן לא נכון בעיניי לנסות להשוות.
בכל מקרה כואב לי לשמוע על החוויות שעברת ושולחת לך חיבוק
זה לא תמיד קשור לסיטואצייה קשה בחיים.
ולכן לא הייתי נכנסת להשוואה הזו.
מה גם שאני לא בתחרות על למי הכי קשה.
אפשר להבין שאי אפשר להשוות בין קשיי פוריות לבין קושי לימודי/פרנסה וכו'
אבל בהחלט צודקת ומסכימה איתך במובן שיש דברים קשים יותר מקשיי פוריות, מחלה קשה וכד'..
עצם הדיון על מה קשה יותר מראש הוא בעייתי בעיניי.
זה קשה וזהו, לא משנה מה יותר ומה פחות
ולכן לא נכון בעיניי לנסות להשוות.
בכל מקרה כואב לי לשמוע על החוויות שעברת ושולחת לך חיבוק
נו אבל זה בדיוק מה שאני אומרתחולת שוקולד
שיש נטיה להסתכל על דברים חיצוניים כמו כסף,משפחה, ילדים, ולא על דברים כמו התקפי חרדה למשל שקשים בפני עצמם, בלי קשר למה שגרם להם (כדורים לא נכנסים לפה בכלל כי הם חלק מהריפוי ולא חלק מהבעיה, הצורך בכדורים הוא זה שנכנס לכאן(
ומסכימה שאין טעם להשוות, פשוט צורם לי חוסר המודעות לקשיים השקופים, שיותר קשים מאלה שלא אבל מי שמתמטדד איתם צריל להתמודד גם עם חוסר ההבנה של הסביבה
ותודה על החיבוק! מחבקת חזרה💜
ומסכימה שאין טעם להשוות, פשוט צורם לי חוסר המודעות לקשיים השקופים, שיותר קשים מאלה שלא אבל מי שמתמטדד איתם צריל להתמודד גם עם חוסר ההבנה של הסביבה
ותודה על החיבוק! מחבקת חזרה💜
מסכימה איתך. צודקתאין ייאוש בעולם
וגם נראלי שיש הרבה יותר הסתרה בנושא הזה, ופחות חמלה מהסביבה. וואו הרבה יותר קל לי לשתף שעברתי הפלות מאשר אם הייתי עוברת דיכאון קליני או מחשבות אובדניות, לא יודעת את מי הייתי משתפת ואם בכלל. שלא נדע.
מחבקת אותך!!
מחבקת אותך!!
מצטרפת לחיבוקלמה לא123
ולגבי הדיכאון יש לי המון ניסיון
אם בא לך לשתף
אשמח בפרטי
תודה לכןחולת שוקולד
אני האמת לא מדברת על עצמי ב''ה כי אני כרגע במצב יחסית טוב ובטח מעדיפה את זה מלצפות, מדברת באופן כללי על זה שמצבים נפשיים זה קושי עצום בפני עצמו,
יכולה להיות אישה שמצפה אבל מתמודדת עם זה ומצליחה לשמוח ויכולה להיות אישה שזה מכניס אותה לדיכאון עמוק או גורם לה לאובססיות ואז הבעיה הנפשית הרבה יותר גדולה מהציפיה
יכולה להיות אישה שמצפה אבל מתמודדת עם זה ומצליחה לשמוח ויכולה להיות אישה שזה מכניס אותה לדיכאון עמוק או גורם לה לאובססיות ואז הבעיה הנפשית הרבה יותר גדולה מהציפיה
שמחה בשבילךלמה לא123
עלי והצליחי
תודהחולת שוקולד
אחת אפס לטובתך...רשש
אין ספק שזה חמור יותר וקשה יותר
פשוט מישהיא הזכירה כאן זוגיות גרועה וציון גרוע וזה פשוט כאין וכאפס לעומת צפיה לילדים (שוב, לא מנסיון, מהשערה)
גם לי לקח שנים להביא ילד לעולםאהבתחינם
ובסוף זה הגיע ב"ה, וגם לכן זה יגיע אני בטוחה.
אבל כאב לי לקרוא את התגובה הזאת
אין צורך להסתכל במה האחרת זכתה,
אם יש לה ילדים תהיי בטוחה שיש לה ניסיון אחר.
את תזכי לזה
ובע"ה זה יגיע
וגם לך יהיו הרבה ילדים
אני בטוחה בזה!
אין צורך להתבטא ככה ומבינה מאוד את הכאב שלך.
יש לי חברה בת 26, ילדה יום ראשון את הבת ה6 שלה(יש תאומות באמצע)
כל אמצעי מניעה אפשרי לא עזר
בבכורה נקלטה כי רצתה כמובן,
אחר כך לקחה גלולות ונקלטה בתאומות,
אחרי התאומות שמה התקן ונקלטה שהתאומות היו בנות 4 חודשים!!!!!! ,
וכן הלאה...
היא פשוט פוריה בלי עין הרע
ואת חושבת שזה לא ניסיון?
היא מדברת איתי שיש ימים שהיא לא ישנה לילות,לילות..
יום ראשון חגגה לבת יום הולדת שנה, וב11 בלילה הרגישה צירים וילדה עוד בת.
שתביני..
יש גם ניסיון כזה,
שה' נותן בלי שתבקשי בכלל
ואין ברירה.
תשמחי בחלקך, הטוב עוד לפניך.
אבל כאב לי לקרוא את התגובה הזאת
אין צורך להסתכל במה האחרת זכתה,
אם יש לה ילדים תהיי בטוחה שיש לה ניסיון אחר.
את תזכי לזה
ובע"ה זה יגיע
וגם לך יהיו הרבה ילדים
אני בטוחה בזה!
אין צורך להתבטא ככה ומבינה מאוד את הכאב שלך.
יש לי חברה בת 26, ילדה יום ראשון את הבת ה6 שלה(יש תאומות באמצע)
כל אמצעי מניעה אפשרי לא עזר
בבכורה נקלטה כי רצתה כמובן,
אחר כך לקחה גלולות ונקלטה בתאומות,
אחרי התאומות שמה התקן ונקלטה שהתאומות היו בנות 4 חודשים!!!!!! ,
וכן הלאה...
היא פשוט פוריה בלי עין הרע
ואת חושבת שזה לא ניסיון?
היא מדברת איתי שיש ימים שהיא לא ישנה לילות,לילות..
יום ראשון חגגה לבת יום הולדת שנה, וב11 בלילה הרגישה צירים וילדה עוד בת.
שתביני..
יש גם ניסיון כזה,
שה' נותן בלי שתבקשי בכלל
ואין ברירה.
תשמחי בחלקך, הטוב עוד לפניך.
תגידי להחיוך2019
שתנסה ללמוד מודעות לפוריות ולהמנע בימים פוריים...
ניראלי שגם את זה עשתה..אהבתחינם
היא רוצה קשירת חצוצרות.
🥺
🥺
אני בטוחה שכשחיכית לילדים לפעמים כאב לךאין ייאוש בעולם
שחברות יולדות ואת לא.
אין לי מושג כמה חיכית ומה בדיוק היה הנסיון שלך.
אבל א. קל לך יותר לראות את זה כשאת בסיום התהליך ולא באמצע הקושי ולא רואה את הסוף.
ב. האמת מפליא אותי שעברת את זה ואין לך הבנה לקושי הסביבתי שלנו.
בכל מקרה אני עומדת מאחורי המילים שלי ואפילו גאה בהן.
זה לא סותר את זה שאני יודעת שלכל אחד יש קושי.
שאני משתדלת להסתכל על הטוב.
שאני לא קנאית ולא צרת עין.
אני פשוט עוברת נסיון קשה בגבורה.
אין לי מושג כמה חיכית ומה בדיוק היה הנסיון שלך.
אבל א. קל לך יותר לראות את זה כשאת בסיום התהליך ולא באמצע הקושי ולא רואה את הסוף.
ב. האמת מפליא אותי שעברת את זה ואין לך הבנה לקושי הסביבתי שלנו.
בכל מקרה אני עומדת מאחורי המילים שלי ואפילו גאה בהן.
זה לא סותר את זה שאני יודעת שלכל אחד יש קושי.
שאני משתדלת להסתכל על הטוב.
שאני לא קנאית ולא צרת עין.
אני פשוט עוברת נסיון קשה בגבורה.
לא אמרתי שאת לא עובדת ניסיון קשה בגבורה,אהבתחינם
את בהחלט גיבורה.
ואני הכי איתך!
ועברתי את זה, ויותר מיזה!!!!!! אחרי שנים שזכיתי בילדה שלי, היא נפטרה.
הבנה יש לי.
אבל בחיים לא אוציא משפט שפתחו לי מעון ,או משהו בסגנון.
מבינה את הקושי, וחיכיתי 6 שנים.
וכל חברה שילדה עשיתי לעצמי מנהג להתנחם במשהו מתוק(אולי זה מה שמסביר את המשקל?)
לא שזה שווה ערך לזה,
פשוט רציתי משהו שינחם, שפחות יכאב.
ואותה חברה שילדה, אחרי כמה חודשים בישרה שהיא שוב בהיריון, ואז אחותי, ו2 גיסות שלי, ועוד חברה, וכולן התחתנו אחרי.
ואני מגיעה לברית,
וכולם עם עגלות מסתכלות עלי ברחמים.
ולא קל לי לדבר על זה ככה כי כבר זכיתי ב"ה, יש לי ילדה שלצערי איבדתי, שלא זכיתי לגדל, שהיא חור עמוק מאוד בלב, שמזכיר לי כל דקה ודקה את הניסיון הזה.
מבינה אותך
הכי בעולם!
אבל הגישה שלי שונה, בטח שלא להסתכל בצורה כזאת על הסביבה(מדברת על הדרך שלי, תבחרי מה לך יעשה טוב)
ואני הכי איתך!
ועברתי את זה, ויותר מיזה!!!!!! אחרי שנים שזכיתי בילדה שלי, היא נפטרה.
הבנה יש לי.
אבל בחיים לא אוציא משפט שפתחו לי מעון ,או משהו בסגנון.
מבינה את הקושי, וחיכיתי 6 שנים.
וכל חברה שילדה עשיתי לעצמי מנהג להתנחם במשהו מתוק(אולי זה מה שמסביר את המשקל?)
לא שזה שווה ערך לזה,
פשוט רציתי משהו שינחם, שפחות יכאב.
ואותה חברה שילדה, אחרי כמה חודשים בישרה שהיא שוב בהיריון, ואז אחותי, ו2 גיסות שלי, ועוד חברה, וכולן התחתנו אחרי.
ואני מגיעה לברית,
וכולם עם עגלות מסתכלות עלי ברחמים.
ולא קל לי לדבר על זה ככה כי כבר זכיתי ב"ה, יש לי ילדה שלצערי איבדתי, שלא זכיתי לגדל, שהיא חור עמוק מאוד בלב, שמזכיר לי כל דקה ודקה את הניסיון הזה.
מבינה אותך
הכי בעולם!
אבל הגישה שלי שונה, בטח שלא להסתכל בצורה כזאת על הסביבה(מדברת על הדרך שלי, תבחרי מה לך יעשה טוב)
כתבת ליאין ייאוש בעולם
אין צורך להתסכל במה האחרת זכתה.
אז למה היית צריכה שוקולד כשחברה ילדה?
למה היית צריכה משהו שינחם, שפחות יכאב? תסתכלי על הטוב שלך. ובטח יש לה קשיים. את לא יודעת.
אותו דבר יכלתי לכתוב לך...
אבל לא. זה ממש לא נכון.
הגיוני מאד שתצטרכי שוקולד.
והמעון היה בצחוק, צחוק מריר
תזרמו..
אז למה היית צריכה שוקולד כשחברה ילדה?
למה היית צריכה משהו שינחם, שפחות יכאב? תסתכלי על הטוב שלך. ובטח יש לה קשיים. את לא יודעת.
אותו דבר יכלתי לכתוב לך...
אבל לא. זה ממש לא נכון.
הגיוני מאד שתצטרכי שוקולד.
והמעון היה בצחוק, צחוק מריר
תזרמו..
להסתכל בצורה שאת מסתכלתאהבתחינם
כואב זה מכאיב, שמתי לי זה יגיע?
אבל בצורה כמו שתיארת זה היה נשמע קיצוני ועדין זה בסדר אם זה טוב לך!
אבל בצורה כמו שתיארת זה היה נשמע קיצוני ועדין זה בסדר אם זה טוב לך!
לא מבינה על מה המהומה. באמת.אין ייאוש בעולם
יכול להיות שהיה נכון לך להתמודד אחרת, מהמם.
אבל אני לא חושבת שהדרך שלי פחות טובה, כפי שאמרת לי למעלה. וחבל.
אבל אני לא חושבת שהדרך שלי פחות טובה, כפי שאמרת לי למעלה. וחבל.
הרב אמר לבעלי שכל דבר שהולך קשה יש בו קדושה.היכונו
גם אני חיכיתי . בעזרת השם תיראי ניסים וניפלאות .שתיזכי לבנים ובנות בנחת ובשמחה.
בנות די, זה פשוט ענין של מקום בחיים כרגערעותוש10
אין ייאוש בעולם - שם מדהים ! מאחלת לך שבקרוב יימלא חסרונך
אני זוכרת שבשנים שעברתי וציפיתי והיה קשה גם חברתית גם נפשית וגם פיזית
אמרתי לחברה טובה שגם כשיהיה לי ילד (אפילו לא דיברתי על ילדים..) זה לא יפצה על השנים הקשות שאני עוברת... ! היא קצת הזדעזעה אבל הכילה אותי
זוכרת את עצמי מאוד צינית וכן, כואבת שחברות ילדו לידי והתחתנו מלא אחריי.. כן היה לי קשה והם התלננו כמה קשה להם..
כן ! היה לי קשה מאוד שכל כל החברות שלי הלכו כל הפסקה למעון במכללה להניק לאכול ולפטפט, ואני נשארת לבד מהחבורה לאכול בכיתה... (עד שחברה אחת אמפטית במיוחד הזמינה אותי לבוא איתה- והיה לי מאוד נחמד)
בכיתי לא מעט, וכן- מאוד הסתכלתי על אחרים. מה לעשות ?? היו הרבה אחרים ואני הייתי יחידה בלי ילדים שלא התחתנה אתמול...
והייתי מאוד מאוד צינית- כלפי כולם
אבל ! היום אני במקום אחר.
חברה הזכירה לי את המשפט הכואב שלי מהעבר ששום דבר לא יפצה על הסבל שעברתי- אז כן זה כן מפצה, ופחות כואב לי, והכאב רחוק. יש המתקת הדינים !!
וגם אישית אני קוראת לזה - ירדתי מהרכבת (המרוץ לילדים שהייתי בו בהרגשה)
אני לא מסתכלת כל אחת כמה יש לה, ומתי היא יולדת ואיך לי יש כבר ילד בגיל × ללא תינוק ולכולם יש.... לא משווה לא מסתכלת, שמחה בשמחה כולן, יש לי חברות טובות מאותגרות ולא מאותגרות, לא מתקרבת לכאלה שמסוגלות להגיד- עכשיו קל לך לדבר, שיהיו לך x y z ילדים אז נראה מה תגידי...
אני זה אני - לא משנה כמה ילדים יש לי, אני לא "נמדדת בזה"
אני גרה באוכלוסיה מאוד ולדנית (דגש על המאוד!) מספר ילדים דו ספרתי נפוץ מאוד.
בילד השני אחרי שילדתי עזבתי את עולם ההשוואות , נס גלוי שה' עשה איתי ! כי מאז גם הצטרפו גיסות למשפחה שיולדות ברוך ה' ואני בשמחה איתן, וגם נכנסתי לקטגוריה של הריון בסיכון מסיבות אחרות אז אוי ואבוי היה לי אם הייתי בהשוואות
אני זוכרת שבשנים שעברתי וציפיתי והיה קשה גם חברתית גם נפשית וגם פיזית
אמרתי לחברה טובה שגם כשיהיה לי ילד (אפילו לא דיברתי על ילדים..) זה לא יפצה על השנים הקשות שאני עוברת... ! היא קצת הזדעזעה אבל הכילה אותי
זוכרת את עצמי מאוד צינית וכן, כואבת שחברות ילדו לידי והתחתנו מלא אחריי.. כן היה לי קשה והם התלננו כמה קשה להם..
כן ! היה לי קשה מאוד שכל כל החברות שלי הלכו כל הפסקה למעון במכללה להניק לאכול ולפטפט, ואני נשארת לבד מהחבורה לאכול בכיתה... (עד שחברה אחת אמפטית במיוחד הזמינה אותי לבוא איתה- והיה לי מאוד נחמד)
בכיתי לא מעט, וכן- מאוד הסתכלתי על אחרים. מה לעשות ?? היו הרבה אחרים ואני הייתי יחידה בלי ילדים שלא התחתנה אתמול...
והייתי מאוד מאוד צינית- כלפי כולם
אבל ! היום אני במקום אחר.
חברה הזכירה לי את המשפט הכואב שלי מהעבר ששום דבר לא יפצה על הסבל שעברתי- אז כן זה כן מפצה, ופחות כואב לי, והכאב רחוק. יש המתקת הדינים !!
וגם אישית אני קוראת לזה - ירדתי מהרכבת (המרוץ לילדים שהייתי בו בהרגשה)
אני לא מסתכלת כל אחת כמה יש לה, ומתי היא יולדת ואיך לי יש כבר ילד בגיל × ללא תינוק ולכולם יש.... לא משווה לא מסתכלת, שמחה בשמחה כולן, יש לי חברות טובות מאותגרות ולא מאותגרות, לא מתקרבת לכאלה שמסוגלות להגיד- עכשיו קל לך לדבר, שיהיו לך x y z ילדים אז נראה מה תגידי...
אני זה אני - לא משנה כמה ילדים יש לי, אני לא "נמדדת בזה"
אני גרה באוכלוסיה מאוד ולדנית (דגש על המאוד!) מספר ילדים דו ספרתי נפוץ מאוד.
בילד השני אחרי שילדתי עזבתי את עולם ההשוואות , נס גלוי שה' עשה איתי ! כי מאז גם הצטרפו גיסות למשפחה שיולדות ברוך ה' ואני בשמחה איתן, וגם נכנסתי לקטגוריה של הריון בסיכון מסיבות אחרות אז אוי ואבוי היה לי אם הייתי בהשוואות
וואו מה עברתאמאשוני
את מדהימה!! איזו צורה הסתכלות אני בטוחה שקודם כל זה טוב לך לחשוב חיובי.
אני בטוחה שאת עם כוחות מיוחדים שהצלחת לפתח עם הזמן,
הרבה חיבוקים!!!!
ושלא תדעי עוד צער!
אני בטוחה שאת עם כוחות מיוחדים שהצלחת לפתח עם הזמן,
הרבה חיבוקים!!!!
ושלא תדעי עוד צער!
אמן, תודה רבה 😍אהבתחינם
אהבת חינם ! שהקבה ימלא את חסרונךLola_123
כאב לי לשמוע
אין ייאוש בעולם. את צודקת . אני מבינה אותךLola_123
זה לא מתוך צרות עין או קנאה.
ןזה לא שאנחנו לא שמחות בשמחת אחרות.
אבל ואבל גדול...
זה טבע האדם!!!!
כשיש לל חוסר ואתה בולט בחסרונך...
ולכולם מסביב יש
זה קשה.
אני בתקופת ההורמונים הייתי בןכה כשהייתי רואה נשים בהריון.
אל תשפטו בנות.
מי שלא חוותה לא מדמיינת איזה נסיון זה.
הלוואי שכל בנות ישראל תקלטנה במהירות.
ןזה לא שאנחנו לא שמחות בשמחת אחרות.
אבל ואבל גדול...
זה טבע האדם!!!!
כשיש לל חוסר ואתה בולט בחסרונך...
ולכולם מסביב יש
זה קשה.
אני בתקופת ההורמונים הייתי בןכה כשהייתי רואה נשים בהריון.
אל תשפטו בנות.
מי שלא חוותה לא מדמיינת איזה נסיון זה.
הלוואי שכל בנות ישראל תקלטנה במהירות.
ואוושלומצ'
כמה שאני מבינה. בעיקר מכיוון של הרווקות המצפות. לא קל בכלל
את בחורה בריאה בנפשך ואמיתית כל כךMamina
התגובה שלך זה פשוט את.
הכנות שלך עם עצמך מדהימה
בלי יותר מדי התייפיפויות. ככה את מרגישה.
מזדהה מאוד בעניין מסוים..
כשהפלתי פעם שניה הייתי מרוסקת.. שנאתי את העולם..
בעלי אמר לי מה הם אשמים? אמרתי לו ככה אני מרגישה. שאני עוברת חוויה מטלטלת ומה הם מבינים.. ופרקתי הכל ואמרתי כל רגש ותחושה ונתתי לה מקום. בלי להסתיר. וגם אני כנה ואמרתי לגיסותי תניחו לי. עופו לי מהחיים עד להודעה חדשה(בעדינות יותר) כי מה אתן מבינות בכלל? ואני לא מתחרטת לרגע על זה. כי אחרי ההפלה הזאת שנתתי מקום אמיתי לכאב שלי צמחתי התבגרתי גדלתי.. וכן אחכ חזרתי לעצמי... נירגעתי..." אין יאוש בעולם" בסערת רגשות.. אחרי הפלות... ללא ילדים עדיין... מותר לה . מותר לך אהובה לפרוק. אל תקשיבי לביקורות והערות תתני לרגש שלך לצאת...
אל תכעסו כל הלא מסכימות .. כל אחת ומנגנון הנפש שלה... אל תשפטו אל תחנכו. תכילו. ואם לא. עדיף לא לענות. אני מזמן סיימתי לשפוט בני אדם.
שבת שלום.
הכנות שלך עם עצמך מדהימה
בלי יותר מדי התייפיפויות. ככה את מרגישה.
מזדהה מאוד בעניין מסוים..
כשהפלתי פעם שניה הייתי מרוסקת.. שנאתי את העולם..
בעלי אמר לי מה הם אשמים? אמרתי לו ככה אני מרגישה. שאני עוברת חוויה מטלטלת ומה הם מבינים.. ופרקתי הכל ואמרתי כל רגש ותחושה ונתתי לה מקום. בלי להסתיר. וגם אני כנה ואמרתי לגיסותי תניחו לי. עופו לי מהחיים עד להודעה חדשה(בעדינות יותר) כי מה אתן מבינות בכלל? ואני לא מתחרטת לרגע על זה. כי אחרי ההפלה הזאת שנתתי מקום אמיתי לכאב שלי צמחתי התבגרתי גדלתי.. וכן אחכ חזרתי לעצמי... נירגעתי..." אין יאוש בעולם" בסערת רגשות.. אחרי הפלות... ללא ילדים עדיין... מותר לה . מותר לך אהובה לפרוק. אל תקשיבי לביקורות והערות תתני לרגש שלך לצאת...
אל תכעסו כל הלא מסכימות .. כל אחת ומנגנון הנפש שלה... אל תשפטו אל תחנכו. תכילו. ואם לא. עדיף לא לענות. אני מזמן סיימתי לשפוט בני אדם.
שבת שלום.
וואו חיזקת אותי. אין לי מילים. תודה!!אין ייאוש בעולם
חיבוק💙💙מישהי11
חיבוק גדול יקירה, אמן שתראי את הנס הפרטי שלך בקרוב ממשהמקורית
אמןבעוז וענווה!
מזדהה איתך נורא! הקושי של החוסר.Lola_123
במיוחד בלימודים..
וואו אין לי מילים..
אני נכנסתי להריון הרבה אחרי שסיימתי. אני קוראת אותל ונזכרת וזה צובט.
שולחת לך חיבןק ענקי!!!
בעה זה יבוא לך בקרוב ובקלות.
תפרקי כמה שאת יכולה וזה יגיע . חיבוק
וואו אין לי מילים..
אני נכנסתי להריון הרבה אחרי שסיימתי. אני קוראת אותל ונזכרת וזה צובט.
שולחת לך חיבןק ענקי!!!
בעה זה יבוא לך בקרוב ובקלות.
תפרקי כמה שאת יכולה וזה יגיע . חיבוק
מזדהה איתך מאוד מאוד !רעותוש10
עברתי 4 שנים במכללה ולא זכיתי ללדת בשנים אלו...
וואו, איזה קשה זה היה, כל כך הרבה לידות מסביב, וגם תחושה שלך אין בכלל מה לדבר כי הן כאלה מיוחדות שגם מצליחות ללמוד וגם ללדת וגם ילדים...
)במיוחד בתחילת הדרך כשהריון למשל תופס את על הענין של האישה ההרה, תחושה שאין על מה לדבר איתה חוץ מזה)
נורא רציתי שהילד שלי יהיה גם בתינוקיה במכללה כי הייתה שם מטפלת מקסימה...
מאחלת לך שה' ימלא חסרונך במהרה !!
אני זוכרת 2 דברים שעזרו לי בזמנו מאוד, א. חברה טובה גם אם היא אמא או גם אם לא, להיות איתה, לפטפט, ללמוד ביחד (אתן יכולות ללכת אחת לשניה או בטלפון, או אפילו סתם עזרה הדדית לצלם חומר אחת לשניה)
הייתה לי חברה כזאת מתוקה, היא ילדה צפוף 2 ילדים אבל הילדה השניה גילו לה מחלה (שחיים איתה אבל קשה) מיד אחרי הלידה ופתאום אני נהייתי המעודדת שלה...
דבר שני, להשקיע בלימודים, תמיד השקעתי כי חשבתי ששנה הבאה בטח יהיה לי ילד אז להשקיע השנה כדי שיהיה לי ממוצע טוב... בסוף רק באמצע שנה ד' הייתי בהריון אז יכולתי קצת לחפף
וואו, איזה קשה זה היה, כל כך הרבה לידות מסביב, וגם תחושה שלך אין בכלל מה לדבר כי הן כאלה מיוחדות שגם מצליחות ללמוד וגם ללדת וגם ילדים...
)במיוחד בתחילת הדרך כשהריון למשל תופס את על הענין של האישה ההרה, תחושה שאין על מה לדבר איתה חוץ מזה)
נורא רציתי שהילד שלי יהיה גם בתינוקיה במכללה כי הייתה שם מטפלת מקסימה...
מאחלת לך שה' ימלא חסרונך במהרה !!
אני זוכרת 2 דברים שעזרו לי בזמנו מאוד, א. חברה טובה גם אם היא אמא או גם אם לא, להיות איתה, לפטפט, ללמוד ביחד (אתן יכולות ללכת אחת לשניה או בטלפון, או אפילו סתם עזרה הדדית לצלם חומר אחת לשניה)
הייתה לי חברה כזאת מתוקה, היא ילדה צפוף 2 ילדים אבל הילדה השניה גילו לה מחלה (שחיים איתה אבל קשה) מיד אחרי הלידה ופתאום אני נהייתי המעודדת שלה...
דבר שני, להשקיע בלימודים, תמיד השקעתי כי חשבתי ששנה הבאה בטח יהיה לי ילד אז להשקיע השנה כדי שיהיה לי ממוצע טוב... בסוף רק באמצע שנה ד' הייתי בהריון אז יכולתי קצת לחפף
אני גםאין ייאוש בעולם
לא זכיתי להיכנס להריון בלימודים
וכל כך רציתי כבר גם לבוא עם הבטן
אבל לא "הצלחתי"
נכנסתי להריון פעם ראשונה חודש אחרי סיום הלימודים.
והיתה לנו פגישת מחזור לסיום כזה, ושמחתי שהנה אני גם אבוא עם בטן, אפילו שכבר נגמר התואר, אבל זה יהיה עם כל הסטודנטים של התואר ואזכה להשלמת החסך הזה.
אבל עד הפגישה הזו הוא כבר נפל לי.
ולא זכיתי להשלים את החסך.
וכל כך רציתי כבר גם לבוא עם הבטן
אבל לא "הצלחתי"
נכנסתי להריון פעם ראשונה חודש אחרי סיום הלימודים.
והיתה לנו פגישת מחזור לסיום כזה, ושמחתי שהנה אני גם אבוא עם בטן, אפילו שכבר נגמר התואר, אבל זה יהיה עם כל הסטודנטים של התואר ואזכה להשלמת החסך הזה.
אבל עד הפגישה הזו הוא כבר נפל לי.
ולא זכיתי להשלים את החסך.
תבשרי לנו בקרוב אהובה. תזכרי שאחנו איתך. תפרקי מתי שתרציLola_123
וכן, אחרי שמגיע הילד זה מנחם.
זה מרפא הכל.
אפשר לשאול באיזה שלב את ? אולי נוכל לתת טיפים.
זה מרפא הכל.
אפשר לשאול באיזה שלב את ? אולי נוכל לתת טיפים.
תודהאין ייאוש בעולם
מבחינה רפואית ב"ה מטופלת אצל המומחים ביותר בתחום ההפלות החוזרות.
כולל המומחה הגדול - בורא עולם שבטח תכף יראה לי את הישועה שלי.
תגובות כמו שלך ושל עוד מקסימות שיש כאן, בהחלט מרפאות את הכאב.
כולל המומחה הגדול - בורא עולם שבטח תכף יראה לי את הישועה שלי.
תגובות כמו שלך ושל עוד מקסימות שיש כאן, בהחלט מרפאות את הכאב.
אני כולי דמעותאוהבת ה בליבי
יכולה להגיד לך, שאני מבינה אותך מאוד.
וכל חברה שאני רואה שצצה לה בטן, או שמספרת
אני פשוט יושבת בבית ובוכה יום שלם.
התחתנתי, והייתי תמימה.. הייתי בטוחה שזה יהיה קל.
ויש לי חברות שמנעו, שהיום הן כבר עם ילד.
ויש לי כעס, כי אני לא מנעתי.
ואני כ"כ רציתי.
ואני עכשיו מחכה..
ותמיד צריך להתחשב באותן חברות הריוניות.
לעזור להן.
ומי עוזר לי?
קשה להן ללכת הן כבר בחודש 9
ומי עוזרת לי שאני במחזור וכולי כאבים.
פיזית ונפשית.
ושאנשים ברחוב שואלים אותי אם אני מקבלת מחזור סדיר?
ואם אתחיל לאכול אני אכנס להריון.
והדודה הזאת שאומרת לי שהיא הייתה בטוחה שאני אהיה בהריון מהר! ומצחקקת.
והחבר של ההורים ששואל אותי איפה הילד?
לא נולד לך ילד? אה. אז בעזרת השם.
ואת מכווצת כולך, ולפני ברית מכינה את עצמך נפשית ורגשית. איך לא להיות נפשית בברית.
ולחשוב על דברים אחרים, ולא לבכות!רק לא לבכות.
תראי שמחה.. כאילו זה סבבה לך.
והנסיעות האלו לקברי צדיקים, שני חמישי שני.
והריבים עם בעלי שדי כדאי להתחיל טיפולים!
ואני עוד מאמינה.. שבוקר אחד אקום ואראה 2 פסים.
וזה שאני לא מסוגלת לפתוח סידור תפילה.
והבדיקות.
ולראות בשבת את כל האחיינים.. ואת האחות שבדיוק בהריון.
ומה לא טוב בך?
ואת המשפטים של החברות, כשתיהי בהריון אז תצטרכי ככה וככה..
וההסתרות.
וזה שפשוט אין לי למי לספר כלום על זה, כי אני מרגישה שאני מעכירה את האווירה.
ההיא בהריון, והיא בדיוק ילדה.
ומה תספרי להן? למה את הורסת שמחות?
וזה שאני קמה כל יום בשעה 1, כי אני הולכת לישון ב5
אחרי שקראתי בכל הפורומים ובנושאי הריון ולידה.
שאני לא יוצאת מהבית ומתרחקת.
ומי שנותר לי הוא בעלי..
איך אפשר להשוות את כל זה לציון?
כמה פעמים לפני שהייתי ניגשת למבחן, הייתי אומרת להקבה, מצידי להכשל רק שאהיה בהריון.
וככה הייתי עושה איתו הסכמים תמיד.
אז באמת מי שלא שם ולא הייתה שם, לדעתי שלא תגיב כאן. שתדלג.
את מכאיבה, וכואב לנו מספיק.
גם אל תרחמי עלינו.
פשוט אל.
וכל חברה שאני רואה שצצה לה בטן, או שמספרת
אני פשוט יושבת בבית ובוכה יום שלם.
התחתנתי, והייתי תמימה.. הייתי בטוחה שזה יהיה קל.
ויש לי חברות שמנעו, שהיום הן כבר עם ילד.
ויש לי כעס, כי אני לא מנעתי.
ואני כ"כ רציתי.
ואני עכשיו מחכה..
ותמיד צריך להתחשב באותן חברות הריוניות.
לעזור להן.
ומי עוזר לי?
קשה להן ללכת הן כבר בחודש 9
ומי עוזרת לי שאני במחזור וכולי כאבים.
פיזית ונפשית.
ושאנשים ברחוב שואלים אותי אם אני מקבלת מחזור סדיר?
ואם אתחיל לאכול אני אכנס להריון.
והדודה הזאת שאומרת לי שהיא הייתה בטוחה שאני אהיה בהריון מהר! ומצחקקת.
והחבר של ההורים ששואל אותי איפה הילד?
לא נולד לך ילד? אה. אז בעזרת השם.
ואת מכווצת כולך, ולפני ברית מכינה את עצמך נפשית ורגשית. איך לא להיות נפשית בברית.
ולחשוב על דברים אחרים, ולא לבכות!רק לא לבכות.
תראי שמחה.. כאילו זה סבבה לך.
והנסיעות האלו לקברי צדיקים, שני חמישי שני.
והריבים עם בעלי שדי כדאי להתחיל טיפולים!
ואני עוד מאמינה.. שבוקר אחד אקום ואראה 2 פסים.
וזה שאני לא מסוגלת לפתוח סידור תפילה.
והבדיקות.
ולראות בשבת את כל האחיינים.. ואת האחות שבדיוק בהריון.
ומה לא טוב בך?
ואת המשפטים של החברות, כשתיהי בהריון אז תצטרכי ככה וככה..
וההסתרות.
וזה שפשוט אין לי למי לספר כלום על זה, כי אני מרגישה שאני מעכירה את האווירה.
ההיא בהריון, והיא בדיוק ילדה.
ומה תספרי להן? למה את הורסת שמחות?
וזה שאני קמה כל יום בשעה 1, כי אני הולכת לישון ב5
אחרי שקראתי בכל הפורומים ובנושאי הריון ולידה.
שאני לא יוצאת מהבית ומתרחקת.
ומי שנותר לי הוא בעלי..
איך אפשר להשוות את כל זה לציון?
כמה פעמים לפני שהייתי ניגשת למבחן, הייתי אומרת להקבה, מצידי להכשל רק שאהיה בהריון.
וככה הייתי עושה איתו הסכמים תמיד.
אז באמת מי שלא שם ולא הייתה שם, לדעתי שלא תגיב כאן. שתדלג.
את מכאיבה, וכואב לנו מספיק.
גם אל תרחמי עלינו.
פשוט אל.
כל מילהאין ייאוש בעולם
אני בוכה - מה השם שלכן לתפילה? שלחנה בפרטי כמובןרשש
אני בטוח לא מכירה אתכן כי אין לי כרגע ב"ה אף מכרה במצב הזה לכן מרשה לעצמי לשאול
אפשר רק שאלהאמא שלה.
בתמימות,
את לא חייבת לענות
למה את/ן פה?
זה לא פורום פוריות הרי, זה פורום הריון ולידה...
להסתובב פה, לקרוא, להגיב, לקבל תגובות שלא מבינות, זה לא רק מכאיב יותר?
את לא חייבת לענות
למה את/ן פה?
זה לא פורום פוריות הרי, זה פורום הריון ולידה...
להסתובב פה, לקרוא, להגיב, לקבל תגובות שלא מבינות, זה לא רק מכאיב יותר?
קודם כל טכניתאין ייאוש בעולם
אצלי העניין זה הפלות, לכן פורום פוריות לא שייך לסיפור שלי ופורום אובדן הריון לא כל כך פעיל.
לעומת זאת הפורום הזה מאד פעיל וגם מאד מגוון (יש כאן גם נשים שעברו טיפולים, הפלות, קיסרי ומה לא, גם אם היום יש להן ילדים, יש כאן רצף מגוון של היסטוריה מיילדותית)
מעבר לזה אין כאן רק דיונים בנושא הריון ולידה. הרבה נכנסות לכאן ומספרות על דימומים וחלקן גם בסוף על הפלה, ובזה אני חושבת שאני יכולה לעזור. לפעמים עולה נושא של כאבים ביחסים וכו' כך שיש כאן מגוון נושאים נשיים
בנוסף, אני בוחרת לאיזה שירשורים להיכנס, לשירשורים רבים אני אכן לא נכנסת.
לגביי תגובות לא מבינות, זה רק נותן לי דרייב להישאר כאן יותר כי אני חושבת שזה חשוב להעלות את המודעות, ולשנות כל מיני עיוותים מחשבתיים שיש בחברה.
נהדר בעיניי שיש כאן מדי פעם ריענון לכמה זה לא מובן מאליו עבור כולן.
לעומת זאת הפורום הזה מאד פעיל וגם מאד מגוון (יש כאן גם נשים שעברו טיפולים, הפלות, קיסרי ומה לא, גם אם היום יש להן ילדים, יש כאן רצף מגוון של היסטוריה מיילדותית)
מעבר לזה אין כאן רק דיונים בנושא הריון ולידה. הרבה נכנסות לכאן ומספרות על דימומים וחלקן גם בסוף על הפלה, ובזה אני חושבת שאני יכולה לעזור. לפעמים עולה נושא של כאבים ביחסים וכו' כך שיש כאן מגוון נושאים נשיים
בנוסף, אני בוחרת לאיזה שירשורים להיכנס, לשירשורים רבים אני אכן לא נכנסת.
לגביי תגובות לא מבינות, זה רק נותן לי דרייב להישאר כאן יותר
כי אני חושבת שזה חשוב להעלות את המודעות, ולשנות כל מיני עיוותים מחשבתיים שיש בחברה.נהדר בעיניי שיש כאן מדי פעם ריענון לכמה זה לא מובן מאליו עבור כולן.
וואו. הנה על זה דיברתי.אוהבת ה בליבי
קודם כל, אני כאן. כי זה הרבה מעבר לפורום רק של הריון ולידה. ואני חושבת שגם אני קשורה להריון ולידה, וגם אני ועוד רבות שמחכות אזכה לכך.
יש כאן שאלות החל מביוץ/ווסת/התייעצות לגבי מריבה עם השכנה וכו. פורום של נשים.
הקטלוג הזה, של את בקשיי פוריות אז לכי לפורום פוריות הוא נוראי.
כי אנחנו הרבה יותר מזה. ועל מה שאני מדברת
זה שהרבה פעמים מוציאים את הנשים 'באתגר הפוריות' מהחברה,
כי א. מרחמים עליהן. ב. כי הן פשוט לא קשורות לשיח לא תורמות ולא תורמים להם.
בחיים לא כאב לי שמישהי כאן בישרה על הריון
להפך, שמחתי בשמחתה!
הדברים שאני מדברת עליהן, זה החוסר טקט של אנשים, החוסר הקשבה, הפנים מול פנים שאין לך את היכולת באמת להגיב, או לבכות.
ו"להוציא אותנו מחוץ למחנה".
ונתחיל מזה שרוב הבנות כאן מקסימות תומכות ועוזרות. וגם יש כאלה שכן תתפלאי, אבל עברו את זה.
וזה כיף להתייעץ איתן, ולקבל כוח נשי.
גם מאישה שיש לה ילדים צפופים, וגם מאישה שעדיין מנסה להקלט.
אהבת ישראל. בלי קטלוג.
יש כאן שאלות החל מביוץ/ווסת/התייעצות לגבי מריבה עם השכנה וכו. פורום של נשים.
הקטלוג הזה, של את בקשיי פוריות אז לכי לפורום פוריות הוא נוראי.
כי אנחנו הרבה יותר מזה. ועל מה שאני מדברת
זה שהרבה פעמים מוציאים את הנשים 'באתגר הפוריות' מהחברה,
כי א. מרחמים עליהן. ב. כי הן פשוט לא קשורות לשיח לא תורמות ולא תורמים להם.
בחיים לא כאב לי שמישהי כאן בישרה על הריון
להפך, שמחתי בשמחתה!
הדברים שאני מדברת עליהן, זה החוסר טקט של אנשים, החוסר הקשבה, הפנים מול פנים שאין לך את היכולת באמת להגיב, או לבכות.
ו"להוציא אותנו מחוץ למחנה".
ונתחיל מזה שרוב הבנות כאן מקסימות תומכות ועוזרות. וגם יש כאלה שכן תתפלאי, אבל עברו את זה.
וזה כיף להתייעץ איתן, ולקבל כוח נשי.
גם מאישה שיש לה ילדים צפופים, וגם מאישה שעדיין מנסה להקלט.
אהבת ישראל. בלי קטלוג.
אבל היא שאלה בתמימות ולטובתךרעותוש10
ממש לא קיטלגה אותך...
תראי,
אני גם חוויתי קשיים בתחום (הקשיים אגב לא נעלמים, גם כשיש ילדים, רק יותר מתמתקים נפשית)
הייתי שותפה פעילה בפורום פוריות בתפוז, שהיה מקום מקסים מכיל תומך ומקצועי (למפגשים לא הגעתי כי הפער הדתי גדול עליי, אני אפילו טיפת אוכל לא יכניס שם לפה..)
וברחתי מכל מה שקשור להריון ולידה, להיכנס לפורום כזה מבחינתי היה רק למרר לעצמי את החיים... לזרות מלח על הפצעים... או איך שלא תירצי לקרוא לזה...
גם כיום- רק אחרי בטא חיובית בבירור ואולטרסאונד שמאשר שיש משהו חי שם בפנים, אני מעיזה להיכנס
אז בכיף, אני לא בעלת הבית כאן, גם אורחת פורחת רק איזה 5 חודשים מאולטרסאונד הזה שאמרתי...
אבל יש הודעות שפשוט אני ממליצה לך לדלג אליהן, זה סתם מכאיב...
ברור שנשים כן צריכות להרגיש בנוח בכל נושא ההריון ולידה, להשתדל להיות אנושיים לכל קושי, וגם לקשיים נורמליים כמו הריון / לידה / התבכיינות ופריקה ככלית על רגעים לא קלים בתחום הזה...
תראי,
אני גם חוויתי קשיים בתחום (הקשיים אגב לא נעלמים, גם כשיש ילדים, רק יותר מתמתקים נפשית)
הייתי שותפה פעילה בפורום פוריות בתפוז, שהיה מקום מקסים מכיל תומך ומקצועי (למפגשים לא הגעתי כי הפער הדתי גדול עליי, אני אפילו טיפת אוכל לא יכניס שם לפה..)
וברחתי מכל מה שקשור להריון ולידה, להיכנס לפורום כזה מבחינתי היה רק למרר לעצמי את החיים... לזרות מלח על הפצעים... או איך שלא תירצי לקרוא לזה...
גם כיום- רק אחרי בטא חיובית בבירור ואולטרסאונד שמאשר שיש משהו חי שם בפנים, אני מעיזה להיכנס
אז בכיף, אני לא בעלת הבית כאן, גם אורחת פורחת רק איזה 5 חודשים מאולטרסאונד הזה שאמרתי...
אבל יש הודעות שפשוט אני ממליצה לך לדלג אליהן, זה סתם מכאיב...
ברור שנשים כן צריכות להרגיש בנוח בכל נושא ההריון ולידה, להשתדל להיות אנושיים לכל קושי, וגם לקשיים נורמליים כמו הריון / לידה / התבכיינות ופריקה ככלית על רגעים לא קלים בתחום הזה...
וואו וואו וואוshiran30005
עשית לי צמרמורת, זה מה שאנחנו מרגישות בדיוק המאותגרות.. כל מילה בסלע
בשורות טובות לכולם והכי חשוב ילד בריא ושלם ובידיים מלאות!!
בשורות טובות לכולם והכי חשוב ילד בריא ושלם ובידיים מלאות!!
תודה לכולם על החיזוקים והתמיכות, אבלבעוז וענווה!
אני רוצה להגיד שאנחנו לא נשואים הרבה זמן, שבעה וחצי חודשים סהכ... אז אנחנו לא לחוצים אבל זה כן ממש קשה כבר. ושוב כמו שאמרתי, הרבה חברות שלי שהתחתנו במהלך השנה שעברה כבר בהריון או עם ילד.... וזה קשה. קשה באמת גם לחזור לבית ריק. קשה להכנס ללידר או לגולף קידס או כל שאר החנויות האלה. קשה להיות עם האחיינים ולא להתעצב ולראות את הגיסות שבדיוק בהריון. וזה קשה שהחברות הטובות במכללה כל הזמן הולכות למכון/מביאות את הילד שלהן לקפיטריה. וקשה להרגיש שאני כבר לא שמחה באמת עם כל הריון של מישהי. וזה קשה כל חודש הזמן שאסורים, ואז אפילו גם אי אפשר לקבל חיבוק חם ותומך... ממש כואב לי לכתוב את זה. אני עם דמעות בעיניים.
*למעוןבעוז וענווה!
חייבת להגיב מהצדshiran30005
קודם כל אין יאוש בעולם פשוט מדהימה! משתדלת להגיב מהניסיון שלה ולהרגיע לא מעט, לי אישית עזרה מאוד במצב של משבר קל. כן גם אני מצפה לילדים אני לאחר המון הפלות וזה קשה מנשואא. אני עובדת ליד מכללה של דתיות וכולם בהריון ובאות אחרי לידה ואחכ עוד ילד ועוד ועוד וזה קשה
לכל אחד יש את הניסיון שלו, אבל בואו ניקח את הכל בפרופורציות נכונות, הפורום נועד לעזור אחד לשני.
ממש גרמתם לי לדמוע , להתרגש ולהתכווץ הכל ביחד!!
מדהימות אחת אחת!!
לכל אחד יש את הניסיון שלו, אבל בואו ניקח את הכל בפרופורציות נכונות, הפורום נועד לעזור אחד לשני.
ממש גרמתם לי לדמוע , להתרגש ולהתכווץ הכל ביחד!!
מדהימות אחת אחת!!
מבינה את כל אלו שרוצות לנחם ולעודדים...
אבל זה צועק לי לכתוב את הצד השני- תצאי מזה, אל תכניסי את עצמך לחווית החוסר בכלל
את לא שם, אל תיכנסי לזה
בעזרת ה' זה יבוא במהרה ובינתיים יש הרבה טוב וחיובי בזמן הזה שאין עדין ילדים
תצאי ותבלי עם בעלך- זה עוד יחסר לך אחר כך עם הלטפל בילדים ותמיד לדאוג לבייביסיטר או להיות בבית כי אין כוח לצאת עם הילדים וזה דורש תמיד מחשבה והתעסקות
הכל לטובה, וכל דבר בזמן שלו
אמרה מישהי שהתמודדה עם זה??Mamina
כן?? חיכית אי פעם לילדים?
ונניח שחיכית והתמודדת עם זה בצורה שכתבת.
נראה לך שיש לך זכות לשפוט מישהי אחרת? על סמך יכולות כוחות הנפש שלך?
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
אני זועקת ממקום אחר.... לא חיכיתי כמעט לילדים בהתחלה ברוך ה היה ביוץ ואופס נכנסתי להיריון.. אמנם כימי אך חודשיים אחרי זה נפקדתי בבני בכורי.
בחיים לא אעז לשפוט אף אחת ואטיף לאחרות... איך לנהוג ומה לעשות.. אישה בצער מטורף גם בלחכות חודשיים לילד... רחל אמנו זועקת ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי... יעקב עונה לה התחת אלוקים אני וכו.. חזל אומרים ככה עונים לעקרות??? אז אם הצדיקה שבצדיקות לא הצליחה להסתכל כמה טוב לה וסבלה מכך שאין לה ילדים ולא רק היא יש גם את חנה אשת אלקנה שהיתה מדוכאת כבר.. ובכתה בשילה. ועלי הכהן חשבה אותה לשיכורה.. הן היו במצב נורא בנפש. הצדיקות האלה. אז את באה ואומרת לבנות אחרות איך לנהוג??? או אולי את מציעה להן? או אולי תהי אמפטית ותקשיבי לכאב שלהן במקום להיות צדיקה ולהגיד מה הן צריכות לעשות.
ונניח שחיכית והתמודדת עם זה בצורה שכתבת.
נראה לך שיש לך זכות לשפוט מישהי אחרת? על סמך יכולות כוחות הנפש שלך?
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
אני זועקת ממקום אחר.... לא חיכיתי כמעט לילדים בהתחלה ברוך ה היה ביוץ ואופס נכנסתי להיריון.. אמנם כימי אך חודשיים אחרי זה נפקדתי בבני בכורי.
בחיים לא אעז לשפוט אף אחת ואטיף לאחרות... איך לנהוג ומה לעשות.. אישה בצער מטורף גם בלחכות חודשיים לילד... רחל אמנו זועקת ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי... יעקב עונה לה התחת אלוקים אני וכו.. חזל אומרים ככה עונים לעקרות??? אז אם הצדיקה שבצדיקות לא הצליחה להסתכל כמה טוב לה וסבלה מכך שאין לה ילדים ולא רק היא יש גם את חנה אשת אלקנה שהיתה מדוכאת כבר.. ובכתה בשילה. ועלי הכהן חשבה אותה לשיכורה.. הן היו במצב נורא בנפש. הצדיקות האלה. אז את באה ואומרת לבנות אחרות איך לנהוג??? או אולי את מציעה להן? או אולי תהי אמפטית ותקשיבי לכאב שלהן במקום להיות צדיקה ולהגיד מה הן צריכות לעשות.
היי, 'ים' דיברה בטוב.. היא לא התכוונה למה שאת חושבתאין ייאוש בעולם
היא הגיבה את זה בגלל שהפותחת כתבה שמחכה שבעה חודשים
וזה באמת משנה את התמונה
כי מבחינה רפואית זה תקין ולא מעיד על שום בעיה
זה לא כמו מישי שמחכה שנה וחצי ומעלה
לדעתי נכון במקרה הזה שנתנה לה קצת פרספקטיבה להעריך את הזמן עם בעלה, כי זה לא מישי מאותגרת פוריות.. שבעה חודשים זה לא מאותגר פוריות לפי שום הגדרה רפואית ..חנה ורחל הוגדרו בתורה כמעוכבות. זה לא אותר דבר.
ונכון כשרוצים אז רוצים וזה קשה לחכות. ואני חלילה לא מזלזלת ברצון והכי מבינה גם את הקושי לראות את הסביבה כשרוצים משו.. ולכן לגביי להתסכל על אחרים אני ממש לא אגיד לך לא להתסכל.
אבל דווקא עד שנה כשזה עוד לא מוגדר עיכוב, הייתי באמת ממליצה להנות יותר מהזמן הזוגי ופחות להיות בלחץ.
וזה באמת משנה את התמונה
כי מבחינה רפואית זה תקין ולא מעיד על שום בעיה
זה לא כמו מישי שמחכה שנה וחצי ומעלה
לדעתי נכון במקרה הזה שנתנה לה קצת פרספקטיבה להעריך את הזמן עם בעלה, כי זה לא מישי מאותגרת פוריות.. שבעה חודשים זה לא מאותגר פוריות לפי שום הגדרה רפואית ..חנה ורחל הוגדרו בתורה כמעוכבות. זה לא אותר דבר.
ונכון כשרוצים אז רוצים וזה קשה לחכות. ואני חלילה לא מזלזלת ברצון והכי מבינה גם את הקושי לראות את הסביבה כשרוצים משו.. ולכן לגביי להתסכל על אחרים אני ממש לא אגיד לך לא להתסכל.
אבל דווקא עד שנה כשזה עוד לא מוגדר עיכוב, הייתי באמת ממליצה להנות יותר מהזמן הזוגי ופחות להיות בלחץ.
מכירה מישהי שחיכתה גם חצי שנהMamina
והיה לה קשה כי היתה בת 30 פלוס.. זה גמר אותה.. לא חושבת שנכון לעשות הבדלה בין זאת שמחכה בין חודש לזאת שמחכה כמה שנים. כל אחת והדרך שלה.. הייתי תקיפה כי לי אישית היה קשה אם היו אומרים תהני בינתיים מהזוגיות וכו... איך אפשר להינות שאת בלחץ? ואיך אפשר להגיד למישהי אל תהי בלחץ אם היא בלחץ? זה משהו מבחינתי כוללני... לא להיכנס לנעליים של האחר ולהגיד איך לנהוג ומה להעריך.. לי יש עניין להכיל ולהיות אמפטית לכאב של אחרים גם אם זה כאב שהילדה לא נתנה לה לישון בלילה והיא סובלת ויש כאלו שיגידו לה לפחות יש לך ילד.. כל כאב שבן אדם חווה צריך להכיל. ולא להגיד לפחות ככה וככה תעריכי שככה וככה.. לא מאמינה בזה וזה לא נכון בעיני.
ולך ים מחילה שאני כבידה וקצת הייתי תוקפנית כמובן שלא רוצה לפגוע.... פשוט זה משהו שמציק לי בכללי. וסליחה אם דיברתי בעוינות. לא היתה בכוונתי. דיברתי מתוך לבי.
ולך ים מחילה שאני כבידה וקצת הייתי תוקפנית כמובן שלא רוצה לפגוע.... פשוט זה משהו שמציק לי בכללי. וסליחה אם דיברתי בעוינות. לא היתה בכוונתי. דיברתי מתוך לבי.
אוקיי, אבל שוב זה שונה.אין ייאוש בעולם
אם מישי מעל 30 או מישי בת 22 (אין לי מושג בת כמה הפותחת, סתם זורקת)
וכן יש הבדל.
וכן יש הבדל.
אני מבינה את העיניין של להיות שם בשביל מישהוים...
להיות שם עם הכאב שלו ולהכיל את זה
מצד שני תמיד יש גם את התצאי מזה, יש לך את חיים לחיות ודברים לעשות ותסתכלי על כל הטוב שכן יש לך
שקיעה ברחמים עצמיים לא עושה טוב לאף אחד
היא נשואה רק 7 חודשים ומההודעה הראשונית חשבתי שהיא על סף ייאוש אחרי שנים שהם מחכים
כאב זה כאב נכון וממש אין לי שום כוונה לגרום לכאב נוסף או לפגוע בנקודות רגישות
ביום הולדת 32 שלי הייתי רווקה, מסכנה ומדוכאת, בלי כלום בחיים!! החלטתי שעכשיו אני לוקחת אחריות על החיים שלי ומשנה אותם. וגם מאז היה תהליך ארוך אבל אחרי השקיעה למטה התחילה את העלייה. אחרי שנה וחצי אחרי הכרתי את בעלי. רק אחרי שהייתי למטה ועשיתי את הסוויץ' הכל התחיל להשתנות
לא כאב לי? לא ספרתי את השנים שעוברות? ועוד הערות מהמשפחה על הקפאת ביציות שמבינה את הכוונות הטובות אבל בשבילי זה היה כמו "לך זה לא יקרה, עדיף שתשלימי עם זה...."
והיום אני חושבת שהיה עדיף לחכות קצת, נכנסנו מהר מדי למשהו שלא באמת ידענו מהו ולא היינו מוכנים לזה, וב"ה קיבלנו זוג תאומים מדהימים אבל אם רק היינו מכינים את עצמנו יותר לפני לא היינו מתמודדים עם הרבה קשיים ודאגות שיש לנו כיום כולל מהבחינה הזוגית שלנו
כך שבאמת הכל לטובה וכל דבר בזמן שלו
אני רוצה להתייחס לעוד דברים שעלו פה-
החיים הם לא תחרות, למי יש יותר, מי שווה יותר- זה הכל אנחנו עושים אצלנו בראש
אתה מראש בא עם הערכה עצמית נמוכה ומחפש איך להיות שווה, כל עוד בראש אנחנו נמצאים במקום נמוך החיים משקפים לנו את המציאות שבה אנחנו חיים.
רוצים לשנות את המציאות שלנו, זה חייב להתחיל קודם כל מבפנים
סליחה נשמה אני בהיריוןMamina
אני לא מגיבה ככה בדרך כלל.. הפתיל שלי קצרצר...
מבינה שרק רצית לתת יעוץ מניסיונך...
אני באה ממקום כנראה שנורא שפטו אותי.. "יש לך ילדים תגידי תודה. אל תבכי על ההפלותת.. וכו יש כאלה שאין להן ילדים אז מה את בוכה.. " כאילו לא נתנו מקום לכאב שלי. וזה כל כך צרם לי.. ההשוואות ... השיפוטיות... בן אדם שכל הזמן חש רגשות אשם על מה שהוא הוא לא בריא.. צריך כל כאב לפרק... לתת לו מקום.. 7 חודשים זה נראה קצת. אני במקומה כן הייתי נלחצת כי אני טיפוס כזה. היום פחות אבל בתחילת נישואי כל דבר היה נראה לי סופני. ושבאים ממקום של מה את בוכה? מה רע לך? זה נותן לך להרגיש עוד יותר רע.... אני מבינה שאת מגיעה דווקא ממקום של עזרה . ליעץ. בסדר. הטון בפורום לא תמיד נשמע. חח אז כל אחת קוראת בסגנון אחר.
בכל מקרה מבינה שעברת גם את תהליך לא פשוט וכואב לי לשמוע. מאחלת לך רק טוב בהמשך...
והפותחת היקרה לך מאחלת היריון טבעי בקרוב.
בהצלחה
מבינה שרק רצית לתת יעוץ מניסיונך...
אני באה ממקום כנראה שנורא שפטו אותי.. "יש לך ילדים תגידי תודה. אל תבכי על ההפלותת.. וכו יש כאלה שאין להן ילדים אז מה את בוכה.. " כאילו לא נתנו מקום לכאב שלי. וזה כל כך צרם לי.. ההשוואות ... השיפוטיות... בן אדם שכל הזמן חש רגשות אשם על מה שהוא הוא לא בריא.. צריך כל כאב לפרק... לתת לו מקום.. 7 חודשים זה נראה קצת. אני במקומה כן הייתי נלחצת כי אני טיפוס כזה. היום פחות אבל בתחילת נישואי כל דבר היה נראה לי סופני. ושבאים ממקום של מה את בוכה? מה רע לך? זה נותן לך להרגיש עוד יותר רע.... אני מבינה שאת מגיעה דווקא ממקום של עזרה . ליעץ. בסדר. הטון בפורום לא תמיד נשמע. חח אז כל אחת קוראת בסגנון אחר.
בכל מקרה מבינה שעברת גם את תהליך לא פשוט וכואב לי לשמוע. מאחלת לך רק טוב בהמשך...
והפותחת היקרה לך מאחלת היריון טבעי בקרוב.
בהצלחה
סליחה אם זה פוגע בךים...
אבל אין מה להשוות בין זוג שמחכה שנים לבין זוג צעיר שנשוי בסך הכל 7 חודשים
שנים חייתי בתחושת מחסור בציפייה לבן זוג וזוגיות ומשפחה וילדים
ואני יכולה להגיד בביטחון מלא שתחושת החוסר מביאה איתה רק חוסר
אז חבל לי בשבילה וזה מה שיש לי לומר
התגובה שלך היא ההיפך מ"מכילה".. למה בתוקפנות?יעל...
ים הציעה זווית הסתכלות מסוימת, שיש בה הרבה אמת.
ואת ממש הטחת בה דברים קשים, לא בפרופורציה בכלל..
ואת ממש הטחת בה דברים קשים, לא בפרופורציה בכלל..
מה קשור לא מכילה?Mamina
לי קשה שלא מכילים שלבן אדם יש את הקשיים שלו וחושבים שלאחר יותר קשה כי עבר ככה וככה.. ושיעשה ככה וככה... ים הציעה רעיון.. חשבתי שאמרה לה ממקום של את צריכה ככה וככה... לי לא עוזר שאומרים לי מה לעשות? כאב הוא כאב... אבל התגובה שלך שאני לא מכילה לא נראה לי הכי קשורה פה ?? אני הגבתי לזה שאמרה לה להינות מהזוגיות.. לי אישית זה היה מציק שהיו אומרים את זה.. כי איך אפשר להינות ממשהו שיש לך שכל כך חסר לך משהואחר..? לא עוד שמלה.. אלא ילד שאתה משתוקק לו? וכן גם שזה "רק" 7 חודשים הייתי משתגעת... ושוב כי כל אחת ומנגנון נפשה. אז אני לא בסדר כי אני לא מליחה לשנות חשיבה? לא מסכימה בעליל. וגם את לא מכילה כנראה אם את ככה מגיבה.. חחח... אני כבר בשלבי צחוק.. מיציתי ההורמונים עובדים שעות נוספות אצלי... מחילה שוב אם התעצבנתי אובר.. מאחלת לכולנו לכאוב כשכואב לאחר ולא לשפוט כמה זמן הוא כואב או על מה. זה הכל.
שבעה וחצי חודשים?רשש
אז מצבך בסדר גמור גמור גמור
הכי בריא לך כעת זה להרגע
לקחת 2 צעדים אחורה ולא להכנס לתחושות שכשקראתי אותן הייתי בטוחה שאת מצפה כבר כמה שנים
למה?
לא בגלל שאני מזלזלת באתגר אלא
כי רופא פוריות ענק אמר לאמא שלי פעם שאם היה יכול היה מקים כותל מיוחד לנשים מצפות
כי הדבר שהכי הכי מפריע להתעברות זה הלחץ אז הוא רצה שיהיה מקום מיוחד לאמונה ופורקן ובכי עבורן
מכירה נשים שציפו שנה ואחרי זה ילדו עשר ויותר ילדים בקלות ממש
לפעמים לוקח זמן ללמוד את הגוף שלך
לפעמים צריך קצת דיוקים וחיזוקים עד שזה בא
ואז כבר לומדים את המתכון וההמשך חלק כמו מים
ישועה בקרוב!!
אני חיכיתי שנתיים וחציMami12
ולא הצלחנו , בדיוק גיסתי התארסה ,כל כך פחדתי שתכנס לפניי.. וברוך ה באותו החודש נכנסתי.
שמעי זה קשה בטירוףףףף אבל כל אחת מתי שה' מזמן לה מתי שהכיי טוב לך תקבלי.
3 שנים היתי בלימודים ואני יכולה לאמר לך שאם היתי יולדת בזמןן הלימודים קרוב לוודאי שהיתי פורשת בגלל הנסיבות. ברוך ה במבחן האחרון של התואר ילדתי..
ועוד משהו להמחיש לך כמה אני מבינה לליבך, גם אחרי שיש לי ילד בן כמה חודשים..ויש בנות שיחשבו ואי איזה מפגרת!
אבל מלחיץ אותי שגיסתי תיכנס להריון...כי לי לקח שנתים וחצי , כמעט שלוש איך את עושה את זה ברגע????
שמעי זה קשה בטירוףףףף אבל כל אחת מתי שה' מזמן לה מתי שהכיי טוב לך תקבלי.
3 שנים היתי בלימודים ואני יכולה לאמר לך שאם היתי יולדת בזמןן הלימודים קרוב לוודאי שהיתי פורשת בגלל הנסיבות. ברוך ה במבחן האחרון של התואר ילדתי..
ועוד משהו להמחיש לך כמה אני מבינה לליבך, גם אחרי שיש לי ילד בן כמה חודשים..ויש בנות שיחשבו ואי איזה מפגרת!
אבל מלחיץ אותי שגיסתי תיכנס להריון...כי לי לקח שנתים וחצי , כמעט שלוש איך את עושה את זה ברגע????
עברת טיפולים?אוהבת ה בליבי
כנסוMami12
כמעט התחלתי טיפולים באותו חודש , חיכינו למחזור להזרעה !!! והמחזור פשוט לא הגיע
דיי ברוך האוהבת ה בליבי
אז נכנסת טבעי?
כן ברוך הMami12
את ממש לא מפגרת שאת חושבת על זהאין ייאוש בעולם
זה הכי הגיוני
כי ההגיון שלך אומר לך
רגע התחתנתי שנתיים וחצי לפניה
אז ההגיון אומר שרק שיהיה לי איזה ילד בן שנתיים היא תלד..
אנחנו לא מצליחים לתפוס את הפער הזה..
שלפעמים יוצר מצב שאת יולדת יחד עם מישי שהתחתנה הרגע..
ואת שמחה שלפחות את עם ילד כבר
אבל עדיין הזוי לך כי אמור להיות ביניכן פער
אתן לא אמורות להיות שתיכן יולדות טריות
כאילו אני יותר וותיקה
איך זה הגיוני
המחשבות האלה ממש מובנות
אולי למי שלא חוותה עיכוב משמעותי זה יכול להישמע ילדותי והשוואות כזה
אבל כל כך לא!
זה עמוק
זה פער עצום שהנפש מרגישה
וקשה להעביר אותו במילים
כי ההגיון שלך אומר לך
רגע התחתנתי שנתיים וחצי לפניה
אז ההגיון אומר שרק שיהיה לי איזה ילד בן שנתיים היא תלד..
אנחנו לא מצליחים לתפוס את הפער הזה..
שלפעמים יוצר מצב שאת יולדת יחד עם מישי שהתחתנה הרגע..
ואת שמחה שלפחות את עם ילד כבר
אבל עדיין הזוי לך כי אמור להיות ביניכן פער
אתן לא אמורות להיות שתיכן יולדות טריות
כאילו אני יותר וותיקה
איך זה הגיוני
המחשבות האלה ממש מובנות
אולי למי שלא חוותה עיכוב משמעותי זה יכול להישמע ילדותי והשוואות כזה
אבל כל כך לא!
זה עמוק
זה פער עצום שהנפש מרגישה
וקשה להעביר אותו במילים
אל תשווי את עצמך לאף אחדים...
תהיי שלמה עם עצמך ועם החיים שלך
תאהבי ילדים אחרים- הם לא באים במקום אלו שלך
ותאמיני, גם שלך יבואו
תודה לכולן על התגובות החמות, אבלבעוז וענווה!
באמת תפסיקו להגיד שזה תקין אחרי שבעה חודשים. אני יודעת שזה תקין ואני לא לחוצה. אבל זה לא אומר שאסור לי לבטא את הכאב הגדול והרצון העז שלי לילד. אוקיי?
והיום קיבלתי מחזור וזו התרסקות בשבילי.
והיום קיבלתי מחזור וזו התרסקות בשבילי.
חיבוק אהובה . כואבת איתךMamina
יקרהאין ייאוש בעולםאחרונה
זה שזה תקין זה לא מפחית מהכאב שלך והציפיה
וברור שכשאת רוצה את זה כבר מבאס לראות איך כולן סביבך נקלטות בשניה ואת עוד בתוך זה
וברור שכשאת רוצה את זה כבר מבאס לראות איך כולן סביבך נקלטות בשניה ואת עוד בתוך זה
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
❤️❤️בארץ אהבתי
אולי זה המקום להתייעץ. ארוך. תודה ממש למי שתקרא.דפני11
בעל מתוק
חמוד. צדיק. לב זהב. בעל מדהים. בבסיס שלו לא אופי של דיבורים.
בזנן האחרון משהו עובר ואני לא מצליחה לשים את האצבע.. אולי תעזרו לי להבין אותו? או לאסוף יותר אמפתיה או כוחות עד יעבור זעם?
אז משהו עובר...
מרגישה שיותר מידי פעמים הוא הופך זבוב לפיל... חוסר סבלנות ל"פדיחות" או טעויות למינהם.
מאז ומעולם הוא כעס כשלא הובן כמו שצריך או שלא זכרתי דברים מסויימים שהיו לו חשובים. או סתם כשמשהו לא הלך לו, או תקופה עמוסה- היה גורם לו להיות לחוץ, כועס, ממהר כזה...
אבל ברמה שהיתה סבירה. וגם היה קורה פעם ב...
לפיסכולוגיה בגרוש שלי, תמיד הרגשתי שזה קשור לבית שבו גדל- הורים שעטפו ילדים בצמר גפן, כמעט ולא היו להם התמודדויות, וכשבנאדם גדל וצריך להתמודד-בטח אם יש כמה דברים בו זמנית, ובטח אם משהו לא תמיד הולך כמו שרציתי- זה שובר אותו ומבאס ברמות. לא ברמה שזה גורם לשיתוק אבל דרמות פנימיות כאלה... של חוסר כח ועצבים ולחץ...
אני רואה את זה גם אצל האחים שלו האחרים (רווקים) וגם באיך אמא שלו עד היום חיה... מנסה לרפד לילדים שלה את הכל. ואם יש קושי אפילו קטן זה די סוף העולם.
כלפי חוץ אף אחד לא ירגיש, אבל בבית הכל יוצא. עצבנות, כעס.. כזה. לא מצליחה ככ להסביר.
אני למשל- חיה עם זה יותר בשלום. מבינה שהחיים לא מושלמים, מנסים, טועים, מצליחים או שלא מצליחים, תקופות עמוסות, מוותרים על דברים.. כזה. יותר שלוות נפש בקטע הזה.
לא עושה דרמה כמשהו לא מצליח לי- וגם אם כן- לרוב הדרמה חולפת מאוד מאוד מהר (ברמת הדקות).
אבל בזמן האחרון... זה קצת בלתי נסבל מבחינתי...
גם כי לפעמים מרגישה שזה יוצא בכעס עלי או בביקורת עלי- וזה ממששש לא מתאים לי.
סתם לדוגמא. קצת קיצונית אבל היא קרתה לא מזמן וזכורה לי.
קניתי לפסח טפט כזה להדביק על השיש.
הוא שטף את הבית וראה את הטפט- שאל אותי- את קנית? אמרתי כן. חשבתי לעצמי שיחמיא לי, איזה אלופה שזכרת... אבל לא החמיא (לא חריג, אמרתי, לא איש של מילים) אבל ככה חשבתי שאמר בליבו וככה פירגנתי לעצמי ושלום.
אחכ כשהכשיר את המטבח (הייתי בעבודה) כתב לי כמה הוא שונא את הטפט הזה, וכמה סיוט להסתדר איתו ושלח תמונה שיצא מכוער ממש למרות כך המאמצים. באמת היה מכוער.
התבאסתי איתו שבאמת יצא מכוער ואיזה באסה שככה... וזהו. בלב שלי: באסה, אין מה לעשות, כולה שבוע, נהיה חזקים, העיקר השיש כשר
חזרתי הביתה, הבנאדם כולו עצבנייייי.... איך כל שנה אני קונה את הטפט.. כל שנה הוא מסתבך איתו... שונא אותו.. לא מסתדר איתו.. והכי הרגשתי שהוא כועס עלי ש"כבר אמר לי את זה שנה שעברה ולמה קניתי שוב"... אז התנצלתי ואמרתי שבאמת לא זכרתי שהוא ביקש שלא נקנה.... שאלתי אותו- מה עדיף? נייר כסף? אז הוא ענה שלא כי זה שורט..
אז שאלתי מה הוא מציע..
הוא שוב חזר על זה שאיך לא זכרתי... וכאילו התעקש שאני אחראית לכל הסבל שלו כי אני לא זכרתי וקניתי שוב ובגללי...
עכשיו אני הכיייי לא טיפוס של "בגללי בגללך". הכי לא.
מאמינה שכולנו עושים הכי טוב שיכולים. בטח בין בני זוג.
חוץ מזה- בלב שלי- תגיד תודה שבכלל חשבתי על זה וקניתי... אתה לא עשית שום קניות לחג...
וגם. (ואת זה אמרתי לו ברגע ששיקפתי לו שאני מרגישה שהוא מאשים אותי בזה ואכן הוא הסכים איתי שהוא מאשים-) שאם כבר, האחריות שלו היא בדיוק כמו שלי- ברגע שראה את הטפט, היה יכול להתכבד , ללכת לסופר ולקנות משהו אחר שיותר טוב לו.....
לא מתאים לי האשמה שלי במשהו שהוא היה יכול גם לשנות.
אבל הכייייי מפריע לי..זה שהרגשתי שהוא מוציא מפרופורציה את כל עניין הטפט.....
כאילו. אוקיי.
נגיד שנעשתה פה טעות. נגיד שאני אחראית בלעדית על הטעות. מה נסגר עם הכעס הלא פרופורציונאלי על זה?
מבינה שהתעסקת עם זה שעות. מבינה שלא כיף. אבל הייי כולנו מתעסקים לפעמין גם בדברים שלא כיף לנו. מה נסגר עם להתפוצץ ככה?
עכשיו זאת דוגמא קצת קיצונית
אבל אני מרגישה שזה קורה לו קצת יותר מהרגיל, בטח יחסית אליו. שבדכ הוא טיפוס נעים ונח. גם אם ברגעים של כישלון הוא דרמטי יותר ממני..... מרגישה שהכעסים האלה על "טעויות" ממש מוציאים אותו מדעתו. הוא מתייחס אליהם כאילו הם סוף העולם. וגם בכלל בהקשרים חברתיים אם לדוג יש לנו חברים שקצת נפגעו מחברים אחרים, הוא לוקח את זה קשה... או למשל עכשיו לקראת פסח יש כל מיני שכנים שמבקשים עזרה בבניין בכל מיני דברים- בקבוצה הכללית! לא בפרטי. אז הוא אומר לי, דפנה איזה מזל שאני במילואים שאני לא מתרוצץ כל היום בעזרה פה עזרה שם... וזה לא נאמר בטון צוחק או רגוע.. זה נאמר באמיתיות. כאילו זה ממש מטריד אותו הבקשות האלה. ואני לא מבינה... מה הדרמה? מישהי ביקש עזרה, הכל טוב אל תעזור.... למה לקחת את זה ככ קשה?
למה זה גורם לך להרגיש ככ עומס בלב מבקשה תמימה של אנשים? אתה באמתתתת לא חייב לעזור והכל טוב...
מרגישה שהוא עובר משהו.
ומרגישה גם שאני לא רואה איך זה ישתפר בקרוב. כי ב"ה כמה ילדים, עבודה עמוסה, עומס החיים, בעיות החיים (הלגמרי רגילות ב"ה!!) ככה זה. רק ילך ויגדל הפערים בחוסר שלמות, וגם בכשלונות.
איך חיים ככה?
יודעת שלא יכולה לשנות אותו
מצד שני גם לא ככ יודעת מה החלק שלי
ומודה שאני מופעלת כשמרגישה אשמה כלפי. יש לי לזה ממש אלרגיה. לא מתאים לי כשזורקים עלי אשמה, באופן כללי, ובטח לא מהאיש שלי. זה לא בלקסיקון שלי אשמה. וזה מטריף אותי.
בקיצור
דברו אלי חכמות
ואשמח בלי האשמות כלפיו- ברור לי שהוא איש זהב. וטוב. ומתוק.
וגם בלי הפניות ליעוץ זוגי, זה לא האירוע כרגע
יכולה לומר שהזדהיתי איתו, אני מוצאת את עצמי ככהעכבר בלוטוס
כרגע
במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד
פלוס זה שאני אדם רגיש
מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת
משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית
דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק
אני אסביר
בתור אדם רגיש מאוד, כל דבר שסביבי הולך איתי.
בקשת העזרה של השכן
הילד שחורק עם הכסא
אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם
כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי
ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'
וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'
לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד
מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...
מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים
אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..
וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד
זה מה שיש לי לכתוב
ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו
ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק
זה קשה (ממש)
וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו
ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא
תודה על זהדפני11
אבל זה הקטע
אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט
אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)
אז למה הפתיל הקצר הזה?
ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?
אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..
מצד אחד צריך פה הכלה כנראה
מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות
זה יכול להיות השינוי מהשגרהעכבר בלוטוס
הצורך ללמוד מקום חדש
או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים
או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים
או הנסיעות
או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח
החלק שלך
קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי
ולשקף שזה מאוד לא נעים
אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו
אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו
אלופה ממש!
תודה ממש. הלוואי.. ננסה..אנונימית בהו"ל
מאוד מעריכה❤️
מותקקקק איזה אישה מדהימה את!!!!אוהבת את השבת
כמה הוא זכה בך!!
ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!
כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..
יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?
זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..
אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...
מקווה שזה בסדר לכתוב...
בכל מקרה חיבוק ענק
ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!
תודה יא מהממתאנונימית בהו"ל
על פניו לא נראה לי...
מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...
כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)
כנל❤️דפני11
לדעתי את לא צריכה להזהר כל כךרוני 1234
ולא צריכה לספוג את כל זה בשקט.
אבל אם זה ממשיך נגיד אחרי החג, תמצאי זמן רגוע ותפתחי את זה איתו בצורה נעימה.
תודה❤️דפני11
צריכה למצוא זמן טוב וגם להיות רגועה בעצמי כדי לפתוח את זה שוב... בע"ה...
נשמע שהוא "אדם רגיש מאד". תגגלי את המושגזוית חדשה
בזכותךדפני11
ובזכות עכבס בלוטוס גיגלתי אתמול...
וואלה באמת יש מצב!
באמת גם יש לו קטע עם רעשים קצת, ובכלל כל מיני דברים שכתובים שם.
מצד שני זה לא היה ככה חזק תמיד....
וגם. שוב מחזיר אותי לשאלה מה החלק שלי בסיפור.
בנות כותבות פה וזה עוזר.
אם יש לך עוד תובנות אשמח לשמוע❤️
אני כזו, וזה באמת משתנה בעוצמותזוית חדשה
לפי כמה אני טרודה/עצבנית
אבל אני לא חושבת שיש לך כ''כ איך לעזור לו, זה יותר שלו מול עצמו.
רק להגיד שאת נשמעת אישה זהב לא פחות רחלי:)
יש לי מה להרחיב מקווה בעזרת השם מחר
נשמה. אשמח אם מסתדר לךדפני11
חיבוק! את נשמעת אישה מדהימהוואלה באלה
תמיד אוהבת לקרוא אותך.
לא יודעת אם מתאים, אבל פעם @אמאשוני כתבה על שפת הפה לעומת שפת הלב בהקשר של ילדים ואני משתמשת בזה המון איתם וזה עוזר להבין את הדברים שנאמרים בהקשר האמיתי שלהם.
הכוונה שיש את מה שיוצא מהפה ויש את מה שהלב מרגיש.
ילד יכול לראות חבר שלו עם משחק חדש ולהגיד לו כמה זה משחק דפוק ומשעמם כשבעצם הוא רק מרגיש קנאה והיה מאוד שמח במשחק כזה.
נשמע שבעלך לא מספיק יודע להביע במילים בדיוק מה הוא מרגיש (לא איש של מילים..), קל לו יותר להטיח בך דברים.
במקום להגיד: זלדה, אני ככ מבואס שיצא כזה מכוער ועוד עבדתי על זה ככ קשה ואיזה חבל שלא יצאתי בעצמי לקנות סוג אחר של טפט
הוא אומר לך: זאת את, את אשמה, את שוכחת, את מתעלמת ממני ומהבקשות שלי
כשלומדים לשמוע את שפת הלב מבין המילים הכל נראה אחרת.
איזה מהממת את!דפני11
וואו תודה זה כיף לשמוע.
אני באמת מרגישה שיש פה את שפת הלב שאת אומרת.... אבל זה גם קצת משגע אותי. כאילו יאללה... אתה בנאדם בוגר. זה מעייף אותי ככה כל הזמן.. כי כאמור התדירות ממש גברה..
וגם. מודה שיש בי צד אגןאיסט שברגע שאני מקבלת האשמות אני עוברת להגנה ולא מוכנה לשמוע את הביקורת או הקושי שלו ש"אני מתעלמת מהבקשות שלו". כשאני חושבת על זה, הוא גם באמת אמר את זה לאחרונה שאני הרבה פעמים לא מספיק עונה לו ומתעלמת. ואני בהחלט הרבה יותר משתדלת לענות אבל חשבתי על זה, וזה מגיע בעיקר כי הדרך שהוא מדבר לא נותנת מקום לצד שני (למשל- לא הספקתי לשטוף, תצטרכי להביא בייביסיטר שתשמור על הילדים ואת תשטפי. אז לא היתה פה בקשה, או שאלה מה דעתי, אלא קביעת עובדה. אז מבחינתי קצת הרגשתי שלא ראה אותי/כיבד אותי. ובכל מצב קבע עובדה אז מה יש לי לענות? תוסיפי לזה גם טון קצת עצבני.. ואז הוא אומר לי- למה את לא עונה? בקיצור.....
ברור לי שיש פה צורך בלתי ממומש שלו
וגם קושי שלי לתת מענה כי נפגעת מהדרך שהוא מביע את זה
מבינה אותך מאוד❤️וואלה באלהאחרונה
יכולה להזדהות איתונעומית
גם אני נוטה להיות חסרת סבלנות ולהאשים לפעמים.
לא נעים לי להגיד, אבל עוזר לי שמקרקעים אותי קצת.
(היי מותק, אני מבין שלא נעים לך, אבל ממש לא נעים לי שאת מאשימה אותי ככה
או זה באמת מכוער, מתנצלת, אבל דיברנו על זה כבר, אני אשמח שלא נדבר על זה כל היום).
תודה נשמה!!דפני11
כן הבנתי שזה קצת נצרך...
גם אחרי סיפור הטפט אמרתי לו את זה. שהעצבים שלו לדעתי חסרי פרופורציה לאירוע שזה.
זה אומנם קצת הפסיק את הויכוח, אבל לא הרגשתי שהוא הפנים את זה באמת...
אני חושבת שברגע שאת מדברת עליוהמקורית
"יצאת מכל פרןפורציות" לעומת - לא היה לי נעים שהאשמת אותי, זה נחווה אצלו שוב כאשמה
התפקיד שלך זה לדבר עלייך ומה את מרגישה עם מה שהיה ועם ההתנהגות שלו. כל עוד את מכילה ומוציאה את עצמך מהתמונה או מדברת עליו רק - זה מפספס את הנקודה שלך פה בעצם.
ומצטרפת לנכתב פה, את זהב לא פחות♥️
את צודקתדפני11
סבתא שלי היתה קוראת לזה "שפת האני"....
תודה על התזכורת❤️
בדיוק זה המקורית
תשמעי מאמי, את חמודה קודם כלבאתי מפעם
שאת מחליקה בחיים.
אם את אומרת שזה משהו שהשתנה נשמע כמו קלאסי קשור למילואים, מלחמה. אנשים על הקצה, עצבניים.
כן, קשוח לחיות לידם.
ואת צודקת שאת יכולה להיות מכילה אבל עד האשמה אלייך. לא לאפשר לזה לקרות. יכול לחטוף כריזה, אני אכיל... אבל להפיל את האשמה עליי ועוד בחוסר פרופורציה. לא. לא. אני לא שק חבתות.
כן יכולה להזדהות איתו שדברים קטנים יכולים לגרום לי לעצבים מוגזמים. חיבוק
בדיוקקקדפני11
הגדרת את מה שאני מרגישה
בעלך מזכיר לי את עצמישוקולד פרה.
בגלל שאני יותר "פלואידית"- יותר יכולה ללכת לקראת ויותר מרגישה את האחר, וגם אין לי כמעט דרישות מהזולת
אז אני יותר רגישה לתחושות של ניצול או של מרמור.
כביכול אם הזולת רוצה משהו אני חייבת להיענות לו. בלי לבדוק אם רציתי בכלל. ויש תחושה של אשמה כבדה אם לא עשיתי.
כל ציפייה של האחר מכניסה אותי קצת ללחץ.
ויכול להיות שגם בעלך לא רוצה את הטפט
או שהוא רוצה להרגיש שהוא לא חייב לשים אותו. ושהוא חופשי להגיד לך לא. ואם הוא שם מתוך כפייה (גם אם פנימית ולא מצידך)- הוא ירגיש מרמור
ויכול להיות שהןא מרגיש שאפילו הבקשות של השכנים מחייבות אותו.
ואז הוא גם אשם כלפיהם שלא עזר.
או שהוא מרגיש אשמה ונחיתות כלפיי עצמו- אחרים נרתמו בכיף ואני לא. איזה מן בן אדם אני?
בקיצור הערך העצמי לא חזק דיו כדי להרגיש שלם עם הבחירות שלי.
לאנשים כאלה הכי טוב לפעול דרך מרחב ושחרור.
והרבה מחמאות וחיזוקים שהם טובים גם אם לא עשו כמו הציפייה מהם.
את מדייקת אותו בולדפני11
ממש כל מה שכתבת. ואני מודעת לזה.
ונותנת יםם של מרחב ושחרור. כנל על החיזוקים.
יש מצב שכשזה קשור אלי אני יותר מצפה/רגילה שהוא כן עושה.. ואז כשלא זה יותר קשה לי.
אבל אני באמת משתדלת המון לתת לו את כל הכבוד לומר שמשהו לא מתאים לו. ולכבד את זה.
חושבת שבאמת יש שיפור בנושא... אבל אולי גם בגלל הוא יותר כועס בזמן האחרון? מרגיש לי שזה גם חלק מהלהביא את עצמו כמו שהוא ולא לשמור הכל בפנים ולהיות מרצה.... ובכל זאת... אני מצפה שיגיד "לא מתאים לי" בענייניות ואולי גם נדבר על זה. אבל לא לעצבים לא קשורים...
טוב מבינה שיש דרך ולמרות שהןא מושלם הוא כנראה לא. ואולי טוב שכך.....
ממש ממש מה שרציתי לכתוב לך מצטרפת לשוקולד פרהרחלי:)
על הריצוי והאשמה - בעלי היה ככה (עדיין אבל הוא כן הלך לכמה מפגשים עם מישהו והוא במודעות)
אני חושבת שמאוד מאוד משמעותי פה שלא תקחי עלייך את הבלאגן הפנימי שלו, אני הרגשתי תקופה ארוכה שאסור לי להביע רגשות של תסכול לידו כי ישר אפילו אם זה בדקות הוא נכנס ללופ ממש לופ מתגונן וכמובן גם מאשים ואין איך לעצור אותו.
עד שלמדתי כן לשים לב הרבה יותר לעיתוי אם אני באמת מעוניינת בשיח שיוביל לאנשהו ולעשות הרבה הקדמות, ועדיין אם הוא יוצא מפרופורציה וזה קורה לו בהחלט הרבה יותר בתקופות לחוצות - אני אומרת לעצמי ברור את ההפרדה - ועם הזמן גם הוא למד להגיד לי אותה בעצמו שזה לא שייך אליי וזה רק הוא שלא מסוגל להכיל כלום עכשיו.
אבל זה באמת אחרי הרבה זמן של עבודה דו צדדית.
בהתחלה הוא היה כמו דובי לא לא חחח , כל בקשה שלי הוא היה בודק עם עצמו אם הוא עושה את זה כי הוא רוצה - מטריף
אבל הבנתי שזה שלב ושמחתי מזה כי עכשיו אחרי התהליך הרבה יותר כיף ונעים איתו, הוא נותן והוא חושב מה הוא רוצה לתת ולשים פה ולא כי הוא מרגיש חייב.
(אצלם בבית לאמא שלהם היה רצון מאודדדד חזק ולא היה כדאי שהיא תצא לא מרוצה )
אני כן אומרת בזהירות שאם אני הייתי מנסה בכח להימנע לגמרי מפיצוצים -לא היינו מגיעים למודעות והקרבה של היום -פשוט הייתי מתרחקת וזהו, ותסמכי עליו שאם הוא אדם טוב לב ורגיש כמו שאת מתארת הוא יעשה את שלו ויתקדם בעז"ה .
וזה שאת נותנת את הכבוד אין טוב מזה - יכול להיות שזה בדיוק מה שמאפשר לו להרגיש סוף סוף בבית להרגיש רגשות ולעשות שינויים בעצמו שלא היו מתאפשרים קודם .
את נשמעת אישה מדהימהמתואמת
כתבו פה על אדם רגיש מאוד.
בתור אחת כזו - אני לא חושבת שזה הדבר היחיד שמציק לו. כלומר, יכול להיות שהוא אדם רגיש מאוד, אבל על זה התלבש משהו נוסף שמעצים הכול. (מצטרפת לרעיון שאולי זה קשור למילואים. זה בהחלט משהו שיכול להציף אנשים רגישים...)
כתבת שהוא לא יהיה מוכן ללכת לטיפול. אולי ביחד איתך הוא כן יהיה מוכן? ואם לא - אז אולי ללכת בעצמך לטיפול שיעזור לך בהתמודדויות איתו?
הרבה הצלחה, אישה יקרה❤️
איך אתן מנקות את כל חתיכות השומן שמצטברות מתחתבוקר אור
לכיור?
נירוסטה..
ניסיתי עם שיפוד אבל זה לוקח שעותת וגם לא מוציא הכל..
מה הכוונה מתחת לכיור?כורסא ירוקה
בסיפון? את יכולה לפתוח אותו בעיקרון (שימי דלי מתחת) אבל אין סיבה לנקות שם...
מתחת לאיפה שהמים יוצאיםבוקר אור
נראה לי מגעיל וגם יכול לסתום את הכיור..
לשם יש חומרים ייעודייםעכבר בלוטוס
לתחזוקה ולטיפול
פותחי סתימות וחומרים לתחזוק
יש בסופר
זה לא מוריד הכל אבל גורם לזה שלא יהיו סתימות (חומר חריף מאוד)
יש בנוזל ויש באבקה ששמים עליה מים
תודה!בוקר אור
אז בעיקרון הכל יורד למטהכורסא ירוקה
הדברים הגדןלים לרוב נשארים בסיפון אפשר לפתוח אותו ולנקות.
השאר נשטף לצנרת ושם הבעיה של הסתימות, אז כמן שעכבר בלוטוס אמרה, כדאי להשתמש בסודה קאוסטית. אנחנו משתמשים בנוזל מוכן שנקרא אינסטלטור נוזלי, זה קיים בסופר. אפשר גם להשתמש באבקה אבל צריך לערר עם מים ורק אז לשפוך פנימה, יותר התעסקות. וזה חומר ממש מסוכן עם הוראות שימוש שצריך להקפיד (גם הנוזל וגם האבקה) אז אני אישית מעדיפה פשוט להשתמש בנוזל. פחות כאב ראש.
לשפוך את זה פעם בחודש חודשיים אמור לשמור על הצנרת
שופכת פשוט בתוך הכיור?בוקר אור
תודה!
יש הוראות על האריזה, מניחה שזה קצת שונה בין חברותכורסא ירוקה
גם צריך לחכות לפני ואחרי.
תקני אחד ותעשי לפי מה שכתוב עליו.
ןחשוב לשתמש בכפפות
תודה, אבדוקבוקר אור
נדמה לי שקראתי שלא כדאי להשתמש בזה הרבהיעל מהדרום
לק"י
הגיוני שאם זה חומר חריף זה הורס את הצנרת.
תודה יעל! ראיתי באינטרנט שזה עם כלור,בוקר אור
פחות מתאים לנירוסטה
לא ניסיתי דווקא את זה, אבל סנט מוריץ הוא קסםעכבר בלוטוס
לכל דבר שצריך להוריד
פוחדת על הכיורבוקר אור
וגם שלא יסתום לי אותו
שופכת אקונומיקה והכל פסול למאכל.חנוקה
בכל מקרה אם זה מקום שלא פותחים בשגרה אין צורך לנקות שם וגם לא לבדוק
זה לא בהגדרה של 'ידו מגעת'
(כל מה שצריך להבריג כדי לנקות עונה להגדרה הזו)
חח לא בשביל פסח כמובן, בשביל החייםבוקר אור
זה כבר לא יהיה היום בכל מקרה, רק אחרי פסח
אז חומר ייעודי כזהחנוקהאחרונה
אינסטלטור נוזלי קוראים לזה
לחלופין להחליף סיפון לא עולה יקר
מה מאכילים בפסחרקאני
תינוקת מפונקת ובררנית שאוהבת מאוד לחם???
ופסטות וקוסקוס ואורז
ואת כל החמץ היא אוהבת🤦♀️
וואי . גם אני בדילמהאחת כמוני
עם פעוט בן שנתיים שלא נוגע בפירות ובירקות גם 
עוקבתאור.י
גם שלי הדיפולט שלה זה לחם עם גבינה
אני גם בחששות האלה...מתואמת
הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה
וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.
אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).
והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)
גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)
מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷♀️
מצברייטרוני 1234
אולי אפשר להקל ולתת לה אורז אם היא תינוקת?
לחמיות מקמח מצה? אנחנו ששנה שעברה הכנו ויצא ממשואילו פינו
טעים ומוצלח
איזה מתכון עשיתם? אולי אנסה גם, אם לא מסובך מדי...מתואמת
אני אחפש את המתכון בהמשך היוםואילו פינו
אשמח למתכוןרקאני
בחג עצמו אנחנו מתארחים
מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה
אין לי תנור של פסח...
אשמח ממש גם למתכוןפייגא
יעזור לי
המתכוןואילו פינו
מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד
על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות
ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן..
אפשר גם להוסיף אבקת אפייה שיהיו פחות דחוסותואילו פינו
תודה רבה!מתואמת
באסה, שרויה לנו. סופית לא יהיה מה לאכול חחחשושנושי
מההתחלה כתבתי שזה מקמח מצה..🤷♀️ואילו פינואחרונה
קשוח בלי שרויה..
אפשר פנקייקים מקמח תפוח אדמה
אולי תנסי מצה פיצה? מצה לזניה? זה מרכך את המצהשיפור
שניצלים וקציצות היא לא אוהבת?
לא כל כךרקאני
כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה
אם היא ממש לא תאכל כלוםמתואמת
אולי כדאי לשאול רב אם מותר לה לאכול קטניות?... (אם את גרה קרוב אליי בשמחה אכין לך סיר אורז בשבילה)
)תמיד אני בלחץ לפני פסח עם התינוק התורןבאתי מפעם
אבל הם בסוף מסתדרים!!
אגב,
אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.
גם קניידלך זה אחלה.
תפו"א קניידלך וביצה/ חביתהoo
פירה אולי? חביתה היא אוכלת?טארקו
קינואה אתם אוכלים?
במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..
אפשר לנסות גם אטריות מבלינצס, ניוקי..טארקו
אצלנו מכינים לביבות מקמח מצהתוהה לעצמי
שנקראת כרמזלך.. הם רכות וזהנראהלי יכול להיות תחליף טעים ללחם לא רק לתינוקות.. יש גם פסטות כשרות לפסח. ואולי פירה יעבור?
בת כמה היא?חנוקה
עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות
פנקיקים16210
אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה
מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך
מצה טוסט במחבת
אפשר גם לשים חתיכות מצה16210
מתחת עוף זה גם דומה לפתיתים
באותה בעיה עם ילד בן 4זוית חדשה
אני מכינה אותו מראש לעניין, ברמה ששאלתי אותו "אתה זוכר מה זה ליל הסדר?" והוא ענה: "כן, החג שאין בו פסטה." 😂
לא שאני חושבת שההכנב הזו תעזור...
מזל שהילדים הבררנים שליהשם שלי
אוהבים מצות ותפוחי אדמה.
אנחנו אשכנזים חסידים והתירו לנו להכין אורז לילדיםשושנושי
מקרה דומה - ילד שלא אוכל וממש בורר.
כן אמרו להכין בסיר נפרד ולא בסיר שישמש גם אותנו.
אפשר גם מצב מטוגנת, קציצות ירקות פירה
זה בערך מה שמתכננת להכין כל יום כל היום
מה אמורים לאכול מחר?והרי החדשה
מצב ביניים מעצבן כזה
המטבח נקי לגמרי אבל עוד לא מוכשר. אני רוצה להכשיר מחר לפני בדיקת חמץ עם השטיפה של כל הבית
הילדים שלי לא בשלה שאפשר לבקש מהם לאכול באיזו פינה
אז מה בדיוק הם יאכלו מחר?
לבשל כבר לא יכולה
בבוקר יאכלו קורנפלס עם חלב ופיתה עם גבינה צהובה בחוץ
מה בצהריים?
מה בערב?
מרגישה במלכודת עם כל הכשר לא כשר הזה
שונאת את היומיים שלפני פסח
כל הלחץ תמיד מתרכז לשם
ועברנו ממש טוב את כל הניקיון
אבל עכשיו כשהכל נקי ולא כשר מתחיל הסטרס
אנחנו בדרך כלל קונים אוכליעל מהדרום
לק"י
אפשר גם לצאת לפיצה או משהו כזה.
(במצב הנוכחי אני אוותר).
אפשר לאכול בחוץ.
אצלנובוקר אור
פיתות בבוקר, צהרים וערב
לעצמי השארתי יוגורט עם גרנולה לאכול בעבודה בבוקר
אולי פיתה עם פסטרמהרק טוב!
או לבשל על גזיה במרפסת? משהו פשוט כמו פסטה ונקניקיות.
אפשר בערב טוסטים אם הטוסטר עוד לא מוכשר.
חביתות וסלט/ירקות שהוכנו בכלים של פסח ואוכלים בחדפ.
תכשירי כבר ותעברי לבישולי פסחלראות את האור
גם אני חושבתהשם שלי
צהריים קונים אוכל מוכןכחל
בוקר וערב פיתה עם משהו קליל- גבינה כלשהי או ממרח אחר שאוהבים
ביום ביעור חמץמחכה להריון
בבוקר באמת פיתה עם משהו בצהריים קבוע מזמינים פיצה ויושבים באיזה פארק או בפיצריה
כרגע יש לי רק תינוקראשונית
אבל ההורים שלי היו קונים פיצות ואבא שלי היה יורד איתנו לגן שעשועים
זכור לי כחוויה וגם כפרס על הניקיונות
כדאי רק להיות בגינה בסמוך למקלט
אני מכינה עכשיואפרסקה
סיר של אורז ועוף לצהריים, ופנקייקים לבוקר סתם כי נשאר לי קמח, ובעז"ה לערב נזמין פיצה
אני קניתי מנות חמותשקדי מרק
ונאכל ארוחה אחת בחוץ פיצה/פלאפל
יש גם שאריות מארחות אחרות שנוכל לחמם במיקרוגל
האמתאפרסקה
מנות חמות נשמע רעיון מעולה! מקווה לזכור לשנה הבאה
וואי רעיון מצוייןשואלת12
אם יש לכם לך תנורבאתי מפעם
שאת לא מכשירה לפסח אבל כן ניקית את יכולה להכניס לשם תבנית עם תפוחי אדמה בטטה עוף או משהו כשר לפסח..
אוכלים בחוץ?המקורית
למה לא להכשיר היום בעצם? חבל על עוד יום בלחץ
תודה לכולכן על התשובותוהרי החדשהאחרונה
באמת כנראה אעשה תזונת פיתות ואולי ניסע לאנשהוא לאכול
וזהו מחר כבר נהיה אחרי
בהצלחה לכולנו...
אוף בן חצי שנה נפל לי מהמיטהפה לקצת
אין לי מושג מה קרה
הנקתי בישיבה ב1 ועכשיו צרח וגיליתי אותו על הרצפה על הגב.
כנראה נרדמתי
מה עכשיו?
אוישכורסא ירוקה
תסתכלי שהאישונים שלו בסדר ולא מורחבים ושהוא מגיב בסדר, ובבוקר הייתי מתקשרת לרופא
הרופאה בטוח תשלח למיון, לא?פה לקצת
ולא יודעת איך יודעים אם האישוניםמורחבים
האישונים נראים לך בסדר, רגילים?כורסא ירוקה
התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?
אם כן אני חושבת שזה מסםיק.
לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.
הוא נראה לי כרגילפה לקצת
ועכשיו הוא נרדם
מותר לישון אחרי שנפל?
אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי
אמור להישאר ער חצי שעה מהנפילנכורסא ירוקה
מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..
מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...
במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם
שעה זה נחשב מזמן?פה לקצת
כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה
הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה
והוא נשאר ער כמעט שעה מהנפילהפה לקצת
ו5 דקות אחרי הנפילה הוא אכל, מותר להאכיל אחרי נפילה?
נראה לי שכןכורסא ירוקה
אם הוא אכל ולא הקיא אני חושבת שזה אומר שאין זעזוע מוח. זה טוב, ת ררי עם הרופאה בבוקר.
ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה
תודה לך שאת מגיבה!פה לקצת
צריך להשאיר אותו ער חצי שעה לזכרוננבוקר אור
נרגע מהר? איך הוא עכשיו?
נרגע מהר אבל אין לי מושג מה קרה ואיך נפלפה לקצת
ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?
אןף
אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה
פה לקצת- בגיל כזה מתייעצים עם רופאמולהבולה
המרפס פתוח וזה לא ילד גדול שמגיב יודע לומר מה מרגיש
לא יודעת אם קשור למרפספה לקצת
כנראה לא שם קיבל מכה
אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר
ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון
אני לא רוצה לכתוב דברים מפחידיםמולהבולה
כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי
שומעת המון דברים
אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה
וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר
אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו
לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה
פעם כתבו באחד הפורומים שלא להאיר לעין עם פנסיעל מהדרום
לק"י
רגיל. לרופא יש פנס אחר.
@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.
נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.
בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.
וחיבוק, זה באמת מלחיץ.
כשאני פעם התייעצתי עם רופאה לגבי תינוק שנפל ליבארץ אהבתי
היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.
אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...
וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️
גם אצלי פעמיים לא שלחו למיון, על נפילה מהמיטה.טארקו
תודה לכולכן על התגובות, ההבנה וההרגעה!פה לקצת
עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.
ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.
המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.
ברוך ה'! איזה כיף שעדכנת כורסא ירוקה
לגבי המיטות - תנסי להפוך את הסדר - שהלול יהיה בין הקיר למיטה שלך, ככה הוא לא יוכל לזוז.
ואז מה?פה לקצת
אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.
או שלא הבנתי נכון?
אפשר להשען על הלול אבל גם על הקיר שמאחורי המיטהכורסא ירוקה
אם את מניקה בישיבה. אם בשכיבה אז באמת על הלול
אולי יש מעצור לגלגלים של הלול? (הוא עם גלגלים?)יעל מהדרום
לק"י
את יודעת להניק בשכיבה?
אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.
אצלי הנקה בשכיבה הצילה אותיחרות
בישיבה הייתי נרדמת...
(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)
חיבוק על החוויה המפחידהאיזמרגד1
אני מניקה בשכיבה והתינוק ביני לבין הקיר, ואז זה מרגיש לי בטיחותי
לגבי ההנקה בשכיבהפה לקצת
עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים
אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה
מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב
אולי איכשהו לקבע את הלול למיטה?טארקו
עם קליבות או משו כזה..
אפשר לנסות לקשור את הלול למיטה כדי שלא יוכל לזוזהשקט הזה
אולי לפרוס שמיכה על הרצפה?שמש בשמיים
שאם הוא יפול שוב זה יהיה למקום רך
מפחידה אותי המחשבה שזה עלול לקרות שובפה לקצת
התמונה שלו זרוק על הרצפה לא יוצאת לי מהראש
תודה לה' שזה עבר בשלום!
תודה לכן יקרות!פה לקצתאחרונה
יש טיפים להנקה בשכיבה כדי שלא נרדם לפני שמסיים לאכול?
או שאצל כולן זה ככה? כשאני מניקה בשכיבה מרגיש לי שאני מניקה כל הלילה כי הוא נרדם כשמתנתק ואז מתעורר אחרי כמה זמן להמשיך ככה כל הלילה.
מה חייבים לפסח?רוני 1234
פסח ראשון שאנחנו בבית מאז הקורונה וחסרים לי הרבה מאד דברים. כבר קנינו המון ציוד ויש כמה דברים שאני תוהה אם חייבים:
מגבות מטבח (או שמספיק לכבס את המגבות הרגילות?)
תחתיות לסירים (יש לכן רעיונות לאלתור זול?)
נטלה במטבח (אולי פשוט נשתמש בכוס?)
אוףףףף איזה חג מעצבן!
מגבותהשם שלי
אני משתמשת ברגילות מכובסות.
תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.
אפשר לשים מגבת.
נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.
אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.
אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.
במגבות- לבדוק שאין עליהן לכלוכים לכבס ולהשתמש ובנפש חיה.
תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים
אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)
נטלה לא חושבת שיש בעיה
פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך)
נטלה הייתי קונה פשוטה מפלסטיק. או מגעילה את הקיימתטארקו
אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.
מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה
תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.
תשובות הרב יצחק בן יוסף שליט"אנפש חיה.
תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -
ניקיון ועירוי מים רותחים,
מגבות-לכבס,
נטלה - לנקות
בהצלחה!
נטלה אני מנקה רגיל עם סקוטש וסבוןהמקורית
מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות
תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה
הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים
תחתיות לסיריםתוהה לעצמי
יש בסטוקים הרבה פעמים עיגולי עץ או שעם שעושים את העבודה מצוין
תחתיות לסיריםעבריה*
אפשר גם לגזור מהקופסה של המצות
רעיון טוב! תודה לך ולכולןרוני 1234
רק לגבי הנטלה והתחתיותניגון של הלב
חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר
עוד שאלה-רוני 1234
תודה לכל מי שענתה בנתיים…
אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?
נראה לי לנקות טוב ולצרף למכירה, כדאי לבררנפש חיה.
במילא לא מוכרים את המכשירמקרמה
אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר
וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית
או תחת ביטול חמץ
אז מה השורה התחתונה תכלס?רוני 1234
צריכה לדעת אם להניח את זה בארון של המכירת חמץ…
אני ניקיתי את הטוסטר ומניחה בארון של המכירתחמץנפש חיה.
זה שאלה שצריך לשאול את הרב שלכם כי יש בזה ממשטארקו
פערים הלכתיים
בין כן צריך למכור
לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..
לבין אפשר
וכו..
אנחנו מנקיםרקאני
ומצניעים
לא מוכרים כלום לגוי
מנקים בקטנה ומצניעים. לא מוכריםמנגואית
לנקות ולהצניעהשקט הזה
לנו אמרו לכבסרקאני
את המגבות ב60 מעלות לפחות
סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות
וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר
יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה
מגבות אני מכירה שצריך על הרתחהבאתי מפעם
רק לגבי מגבותאחת כמוני
אני שמתי לב שיש מגבות שהתפחתי איתן בצק והוא נדבק ולא יורד ממש טוב הכל בכביסה.
אז יש לי אחרות לפסח
טיפהמקוריתאחרונה
מוכרים כמו כובעי מקלחת כאלה, רק לאוכל😅 זה מגיע בגודל אוניברסלי, ממש כמה שקלים במקס וכד וזה מיועד לזה בדיוק
ממליצה להשתמש. מעליו שימי מגבת