הילדים שלהן. וגם את אלה שהתחתנו קרוב אליי ובהריון. וחברות שלי מהכיתה שילדו. הכאב הזה צובט חזק. אוף.
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
כל כך כואב לי לראות את החברות שלי בלימודים עםבעוז וענווה!
❤️❤️מקווה מאוד
וואו כמה שאני מבינה אותך.. זה באמתאין ייאוש בעולם
נורא הקושי עם הסביבה
והן מביאות את הילדים שלהן ללימודים
וכולן עושות קוצ'י ומוצ'י ומתלהבות
ולא באלך לעשות קוצ'י מוצ'י!
ממש לא באלך
באלך שזה יעלם מכאן
אבל את חייבת קצת להתייחס כי לא נעים.
והן מתלהבות ש - "יואו שתינו באותו חודש בהפרש של שבוע"
ובאלך למות.
ושהן יפסיקו ללדת בקצב בזמן שאת עוד לא מצליחה ללדת אחד.
כאילו חמודות תרווחו קצת בין הילדים.
פתחתן כאן מעון.
והן שולחות בפורים תמונות של הילדים מחופשים בווצאפ.
והן צכות שתעזרי להן להגיש את העבודה כי הן שבוע אחרי לידה
ומי יעזור לך?? המצפה.
אוי זה נורא.
שולחת חיבוקים
והן מביאות את הילדים שלהן ללימודים
וכולן עושות קוצ'י ומוצ'י ומתלהבות
ולא באלך לעשות קוצ'י מוצ'י!
ממש לא באלך
באלך שזה יעלם מכאן
אבל את חייבת קצת להתייחס כי לא נעים.
והן מתלהבות ש - "יואו שתינו באותו חודש בהפרש של שבוע"
ובאלך למות.
ושהן יפסיקו ללדת בקצב בזמן שאת עוד לא מצליחה ללדת אחד.
כאילו חמודות תרווחו קצת בין הילדים.
פתחתן כאן מעון.
והן שולחות בפורים תמונות של הילדים מחופשים בווצאפ.
והן צכות שתעזרי להן להגיש את העבודה כי הן שבוע אחרי לידה
ומי יעזור לך?? המצפה.
אוי זה נורא.
שולחת חיבוקים
וואי כ"כ מה שאני מרגישה.בעוז וענווה!
חייבת להגיבמהמרחקים
התגובה היתה קצת לא נעימה לי, מהצד השני..
קצת פרופורציה.
ברור שמותר להתלונן, וברור שהמצב של מי שמצפה לראות מישהי אחרת בהריון/ עם ילד זה ממש קשה וכואב.
אבל, וזה אבל גדול!
לכל אחת יש שפע מסויים וחוסר בדברים אחרים.
יש יכול להיות שיש לה ילדים, אבל הזוגיות שלה פח, יכול להיות שיש לה ילדים אבל היא נכשלת בקורס שאת קיבלת בו 100.
יכול להיות שלך יש עיכוב עם חתן/ ילדים/ משהו אחר, ולה יש עיכוב בפרנסה, בחברות טובות ועוד מיליון סיבות אחרות.
יכול להיות שיש לה ילדים אבל אין לה אבא ולך אין ילדים אבל יש שני הורים בריאים.
המציאות שיש למישהו אחר משהו שאין לך היא כואבת לפעמים.
אבל, זה לא אומר שצריך להאשים את אותן בנות בשפע שהן קיבלו.
מצטערת, אבל המילים " תרווחו בין הילדים, פתחתן מעון" ממש לא נעימות. כאילו את שופטת אותן על הטוב שהן קיבלו.
ולגבי פוצי מוצי, את לא חייבת לאהוב ילדים של מישהי אחרת. במיוחד שזה יושב לך על נקודה כואבת. אפשר לחייך בנימוס ולהמשיך הלאה. את לא חייבת לעשות הצגה שמרגישה לך צבועה בהקשר הזה.
גילוי נאות:
אני סטודנטית+ שתיים. ותשמעי, גם לי יש חוסרים וקשיים בכל מיני תחומים. אבל אני מכבדת שפע שה' נתן לאחרים ומתפללת שגם לי יהיה שפע כזה.
ולכל מי שיש עיכוב בדבר זה או אחר- אני מאחלת שה' ימלא חסרונכן במהרה ושתהיו מאושרות!
מזדההחיוך2019
עם התגובה שלך מאד.
אני אישית חיכתי לבן זוגי כמה שנים טובות ועכשיו נשואה שנתיים וחצי וכבר בהריון שני ב"ה.
זה אומר שהכל תותים? לא.
ההורים שלי התגרשו לפני שבוע, אחי חולה וזקוק לטיפול ואני עצמי סובלת מאד בהריונות, כך שלצד השמחה בילדים, היו לי המון כאבים והתמודדיות. זה יכול להיות שטחי לראות הכל בשחור לבן.
מקווה ומתפללת שתזכי בקרוב♥️
אני אישית חיכתי לבן זוגי כמה שנים טובות ועכשיו נשואה שנתיים וחצי וכבר בהריון שני ב"ה.
זה אומר שהכל תותים? לא.
ההורים שלי התגרשו לפני שבוע, אחי חולה וזקוק לטיפול ואני עצמי סובלת מאד בהריונות, כך שלצד השמחה בילדים, היו לי המון כאבים והתמודדיות. זה יכול להיות שטחי לראות הכל בשחור לבן.
מקווה ומתפללת שתזכי בקרוב♥️
את כותבת כמו מי שלא עברה את הנסיון הזה.אין ייאוש בעולם
עבר עריכה על ידי אין ייאוש בעולם בתאריך כ"ה בשבט תש"פ 08:02
ותודה.אני לא צריכה פורפורציה.
את מוזמנת להגיב בחמלה. אם קשה לך, לא חייבת לקרוא אותי...
אני בחיים לא הגבתי כך לאף אחת. אבל הגזמת.
אני שמחה שאת מכבדת שפע של אחרים, ומאחלת לך שלעולם לא תעמדי בנסיון של ילדים, ולא תדעי איך תתמודדי גם אז.
אני לא מעוניינת לענות לגופם של דברים, כי עצם ההשוואה שלך בין לקבל 100 לבין ילדים מראה שאת פשוט לא מבינה את גודל הנסיון.
אני גאה בתיאור הכאב שלי, ומכבדת שפע של אחרים, וגאה בעצמי על צורת ההתמודדות.
מוזמנת להיות גאה בי גם. הביקורת מיותרת.
(אענה לך רק ספציפית לגביי 'תרווחו' ו'מעון', שזה היה בצחוק, ונובע מכאב ותחושת מחנק. ברור שאני לא באמת מתכוונת לזה. אבל כך מרגישה מי שמתמודדת)
יקרה, ממש לא התכוונתי לפגועמהמרחקים
ונכון, אני מעולם לא ארגיש את מה שאת מרגישה,
כי אנחנו לא אותו אדם, ולא עם אותן נסיונות.
אני חושבת שאין עניין להשוות נסיונות בצורה הפשוטה שכל אחד מתמודד אחרת לגביי כל עניין.
ורציתי לומר שהגבתי לך לגופו של עניין. את כתבת על "פתיחת מעון" וכו', ועכשיו אחרי שכתבת אני מבינה שזה היה במין הומור שחור ולא ברצינות, אבל אני הגבתי למה שקראתי. כאילו עשיתי עוול בזה שיש לי ילדים...
אני מאחלת לך מכל הלב שבקרוב תתבשרי בבשורות טובות והריון קל ומשעמם עם ידיים מלאות.
אני לא יכולה לומר לך שאני מבינה את הכאב שלך, כי אני לא. אני פשוט לא במקום הזה.
אבל כמישהי שחוותה כאב במקומות אחרים (למשל- לי אין אבא, למה לכולם יש?! ולא עתיד להיוולד גם יום אחד)
כאבה לי צורת הביטוי הזאת. כאילו חטאתי במשהו...
את אלופה וגיבורה בהחלט, ואני לא יודעת אם אני הייתי מסוגלת לעבור קושי מטורף כזה!
כנראה שכל אחד והניסיונות שלו...
לא כועסת ומקבלת שלא הבנת את הנימה שזה נכתבאין ייאוש בעולם
לפעמים קשה להבין מטקסט את הטון שבו הוא נכתב.
רק מציעה פעם הבאה להבין שאם יש נסיון שאנחנו לא מבינים בו, אז נבין שאנחנו לא מבינים בו, ולא ננסה להטיף לאדם שנמצא בו על הסתכלות חיובית, הדשא של השכן וכו'.
כמו שאני לא מתכוונת לומר לך שאל תסתכלי על אחרים שיש להם אבא, כי זה שיש להם אבא לא אומר שאין להם נסיון אחר וכו'
כי זה לא נכון בעיניי. הגיוני שזה יכאב לך לפעמים.
יכולה לתת לך דימוי מהעולם שלך. שיש סיטואציות עם חברות וילדים שאני מרגישה כמו שילד ללא אבא ירגיש בערב 'אבות ובנים'.
אולי זה יעזור לך להבין אותי.
מאחלת הרבה טוב
רק מציעה פעם הבאה להבין שאם יש נסיון שאנחנו לא מבינים בו, אז נבין שאנחנו לא מבינים בו, ולא ננסה להטיף לאדם שנמצא בו על הסתכלות חיובית, הדשא של השכן וכו'.
כמו שאני לא מתכוונת לומר לך שאל תסתכלי על אחרים שיש להם אבא, כי זה שיש להם אבא לא אומר שאין להם נסיון אחר וכו'
כי זה לא נכון בעיניי. הגיוני שזה יכאב לך לפעמים.
יכולה לתת לך דימוי מהעולם שלך. שיש סיטואציות עם חברות וילדים שאני מרגישה כמו שילד ללא אבא ירגיש בערב 'אבות ובנים'.
אולי זה יעזור לך להבין אותי.
מאחלת הרבה טוב
אני מבינה למה כתבת את זהמיואשת******
באמת המשפט של תפתחו מעון צורם
אבל אני חייבת לומר
(בתור אחת שבהתחלה ילדה בכיף ואחר כך עמדה בנסיונות, ועוד כשהיו לי ילדים ואפילו את הקושי שלי לא רוצה להשוות למי שעוברת המתנה כשעוד אין לה)
שלהשוות בין ציונים ואפילו פרנסה , לקושי של ילדים, צורם פי מליונים.
בטוחה שלא התכוונת לזה ככה... 🌹
אבל אני חייבת לומר
(בתור אחת שבהתחלה ילדה בכיף ואחר כך עמדה בנסיונות, ועוד כשהיו לי ילדים ואפילו את הקושי שלי לא רוצה להשוות למי שעוברת המתנה כשעוד אין לה)
שלהשוות בין ציונים ואפילו פרנסה , לקושי של ילדים, צורם פי מליונים.
בטוחה שלא התכוונת לזה ככה... 🌹
הנחמה שלי היאאין ייאוש בעולם
שעל כל תגובה לא מבינה - יש הרבה מכילות.
ואני יודעת את זה. וזה מחזק אותי.
יודעת שהרוב כאן איתי.
והן יסבלו גם תיאור נוקב של המעון, כי הן יודעות מאיזה מקום זה מגיע...
ואני יודעת את זה. וזה מחזק אותי.
יודעת שהרוב כאן איתי.
והן יסבלו גם תיאור נוקב של המעון, כי הן יודעות מאיזה מקום זה מגיע...
איתך במאתיים אחוז!מקווה מאוד
כאחת שחיכתה גם כןלמה לא123
במרחק של זמן,וכשיש כבר ילדים, נורא קל להגיד שכל אחת והשפע שלה.
בזמן ההתמודדות וכשעדיין השפע שלך ממתין. הרבה הרבה יותר קשה לראות את זה ככה.
זה קצת לא יפה בעיני...רעותוש10
להגיד למישהי קחי בפופורציה ? גם לי יש קשיים אחרים ??
אז מה ? היא כרגע בעומק הבוקר, היא בודדה חברתית ונפשית, ואולי גם קשה לה פיזית, היא לא יודעת אם יום אחד בכלל זה יקרה ? (זה יקרה ברור! רק זה כמו ענן מעל הראש)
בפורום יש הרבה אופציות:
את יכולה- לתמוך, להכיל, לחבק (נגיד אני גרועה בזה בחוויות שלא עברתי אישית...)
את יכולה ב- להתעלם, לא להגיב, לא להבין מה הסיפור הגדול הרי גם לך יש קשיים.
לדעת- שזה קושי שהוא מורכב כי אין בו שום שליטה על מה שיקרה- שום שליטה. בהרבה קשיים אחרים חלק גם תלוי בנו (וזה גם קשה אבל שונה ! )
אני הייתי מאותגרת וגם היום מאותגרת אבל עם ילדים- באמת שאין מה להשוות !מצבי היום דבש (ויש לי עוד קצת בעיות אחרות וגם חינוך הילדים זה משימה...)
וציניות - כן זה כלי. זה כלי להתמודד עם פגיעות ועם קושי חברתי. זה כלי להתמודד עם סביבה שאת חריגה בה והרבה פעמים לא תמיד אבל הרבה, את "שווה" פחות ואין לך בכלל מה לדבר, כי החיים שלך פנויים וכל כך ריקים לפעמים
(בטח בחגים, בטח בפורים, זה החג שהכי פחות התחברתי אליו לפני הילד הראשון- הייתי בודדה !! בעלי היה משתכר להנאתו, כמעט לא יצאתי מהבית חוץ מסעודה, שלחתי אותו לשלוח מנות במקומי..)
אז מה ? היא כרגע בעומק הבוקר, היא בודדה חברתית ונפשית, ואולי גם קשה לה פיזית, היא לא יודעת אם יום אחד בכלל זה יקרה ? (זה יקרה ברור! רק זה כמו ענן מעל הראש)
בפורום יש הרבה אופציות:
את יכולה- לתמוך, להכיל, לחבק (נגיד אני גרועה בזה בחוויות שלא עברתי אישית...)
את יכולה ב- להתעלם, לא להגיב, לא להבין מה הסיפור הגדול הרי גם לך יש קשיים.
לדעת- שזה קושי שהוא מורכב כי אין בו שום שליטה על מה שיקרה- שום שליטה. בהרבה קשיים אחרים חלק גם תלוי בנו (וזה גם קשה אבל שונה ! )
אני הייתי מאותגרת וגם היום מאותגרת אבל עם ילדים- באמת שאין מה להשוות !מצבי היום דבש (ויש לי עוד קצת בעיות אחרות וגם חינוך הילדים זה משימה...)
וציניות - כן זה כלי. זה כלי להתמודד עם פגיעות ועם קושי חברתי. זה כלי להתמודד עם סביבה שאת חריגה בה והרבה פעמים לא תמיד אבל הרבה, את "שווה" פחות ואין לך בכלל מה לדבר, כי החיים שלך פנויים וכל כך ריקים לפעמים
(בטח בחגים, בטח בפורים, זה החג שהכי פחות התחברתי אליו לפני הילד הראשון- הייתי בודדה !! בעלי היה משתכר להנאתו, כמעט לא יצאתי מהבית חוץ מסעודה, שלחתי אותו לשלוח מנות במקומי..)
תודה 🌷אין ייאוש בעולם
כמעט ירד לי דמעות כי כל כך קלעת.
חייבת להגיב לךרשש
לא חוויתי אבל אני מצליחה להבין שצפיה לילדים לא דומה כלל לשום דבר אחר
אולי רק לצפיה לחתן
כי גם אם הזוגיות לא משהו
וגם אם הילד חולה מאוד
וגם אם נכשלה במבחן
וגם אם היא חולה אנושה בעצמה
וגם
וגם
אף אחת לא הייתה מחליפה שום צרה בילדיה
ככה שאין שום דמיון
אז כן - נשים מצפות (לבעל או לילדים) סובלות יותר מכל מה שאפשר לתאר ולדמיין
די ברור לי ככה
לא נכון ולא נכון!!!חולת שוקולד
היו תקופות שלהיות מאותגרת פוריות היה נראה לי פיפס פצפון פצפון לעומת הגיהנום שהייתי בו,
נכון, קשה לדמיין את זה אבל יש אנשים שנמצאים במצבים נפשיים כ''כ קשים ומתמודדים עם אובדנות ואולי באמת מתאבדים בסוף וזה פי מיליון יותר קשה מלצפות, בלי להפחית בקושי של הציפיה, אבל לא שמעתי על מישהי שהתאבדה כי אין לה ילדים
נכון, קשה לדמיין את זה אבל יש אנשים שנמצאים במצבים נפשיים כ''כ קשים ומתמודדים עם אובדנות ואולי באמת מתאבדים בסוף וזה פי מיליון יותר קשה מלצפות, בלי להפחית בקושי של הציפיה, אבל לא שמעתי על מישהי שהתאבדה כי אין לה ילדים
לא תמיד מי שרוצה להתאבדלמה לא123
זה בגלל שהוא עובר איזשהו משהו קשה, לפעמים אנשים לא מוצאים טעם לחיים, כי לא מתקדמים בעבודה כמו שציפו,כי קשה עם האישה. הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם החיים עצמם.
לא משנהחולת שוקולד
אדם שמאבד את הטעם לחיים, גם אם זה בגלל שהוא פשוט מתקשה להתמודד גם עם קשיים בנאליים (ואז בשבילו זה כמו קשיים ענקיים בשביל מישהו שיותר מסוגל להצמודד(
זה פי מיליון יותר נורא.
יש לנו נטיה להסתכל על קשיים חיצוניים בעוד שהפנימיות היא מה שבאמת משנה, בפנים הוא מרגיש גיהנום, מה זה משנה למה?
זה פי מיליון יותר נורא.
יש לנו נטיה להסתכל על קשיים חיצוניים בעוד שהפנימיות היא מה שבאמת משנה, בפנים הוא מרגיש גיהנום, מה זה משנה למה?
אוקי,עכשיו תדביקי את מה שאמרתלמה לא123
על מאותגרות פוריות
זה בדיוק מה שאני אומרתחולת שוקולד
שמאותגרות םוריות בדכ לא מגיעות למצבים נפשיים כ''כ קשים עד כדי התאבדות
מאיפה לך לדעת?למה לא123
אני חושבת שכשיש מטרה מול העיניים כמו:רצון לילד. כמיהה כזו חזקה,אז הדיכאון נדחק הצידה,כי יש ציפייה חזקה.
אני בטוחה שזה משאיר משקעים לא פשוטים. שיכולים בהמשל להביא גם לדיכאון קשה
אצ צודקת שאני לא באמת יכולה לדעתחולת שוקולד
ואולי אני עצמי חטאתי עכשיו בעצמי בחוסר מודעות לדברים שקןפים..
אבל חיצונית זה לא נראה שזה המצב, אם כן, קבלו את התנצלותי הכנה
אבל חיצונית זה לא נראה שזה המצב, אם כן, קבלו את התנצלותי הכנה
מקבלתלמה לא123
לדעת זה פשוט ויכוח חסר תוחלת. אף פעם א"א לדעת מה יביא לדיכאון.
יש אנשים שיכנסו לדכאון ממקרה מסוים ואחרים שחוו את אותה סיטואציה בדיוק, לא יחוו דיכאון
בכל מקרה טיפול פוריות זה אתגר קשה אישית וזוגית. הן פיזית והן נפשית
מאחלת לכולן הרבה הרבה שפע ואושר
לא יודעת אם התאבדותאין ייאוש בעולם
אבל בהחלט מביאים למצב של דיכאון קליני
ויש מחקרים על זה
ויש מחקרים על זה
הגבתי ל''למה לא'' לפני שקראתי אותךחולת שוקולד
אז התגובה מיועדת גם אלייך
ואם יש מחקרים אז בכלל טעיתי ומתנצלת
ואם יש מחקרים אז בכלל טעיתי ומתנצלת
נטייה לאובדנות/דיכאון קליני לא תמיד קשורה לקושי בחייםאין ייאוש בעולם
גם אנשים שיש להם כסף, משפחה, ילדים וכו' יכולים להיות עם התקפי חרדה ועל כדורים.
זה לא תמיד קשור לסיטואצייה קשה בחיים.
ולכן לא הייתי נכנסת להשוואה הזו.
מה גם שאני לא בתחרות על למי הכי קשה.
אפשר להבין שאי אפשר להשוות בין קשיי פוריות לבין קושי לימודי/פרנסה וכו'
אבל בהחלט צודקת ומסכימה איתך במובן שיש דברים קשים יותר מקשיי פוריות, מחלה קשה וכד'..
עצם הדיון על מה קשה יותר מראש הוא בעייתי בעיניי.
זה קשה וזהו, לא משנה מה יותר ומה פחות
ולכן לא נכון בעיניי לנסות להשוות.
בכל מקרה כואב לי לשמוע על החוויות שעברת ושולחת לך חיבוק
זה לא תמיד קשור לסיטואצייה קשה בחיים.
ולכן לא הייתי נכנסת להשוואה הזו.
מה גם שאני לא בתחרות על למי הכי קשה.
אפשר להבין שאי אפשר להשוות בין קשיי פוריות לבין קושי לימודי/פרנסה וכו'
אבל בהחלט צודקת ומסכימה איתך במובן שיש דברים קשים יותר מקשיי פוריות, מחלה קשה וכד'..
עצם הדיון על מה קשה יותר מראש הוא בעייתי בעיניי.
זה קשה וזהו, לא משנה מה יותר ומה פחות
ולכן לא נכון בעיניי לנסות להשוות.
בכל מקרה כואב לי לשמוע על החוויות שעברת ושולחת לך חיבוק
נו אבל זה בדיוק מה שאני אומרתחולת שוקולד
שיש נטיה להסתכל על דברים חיצוניים כמו כסף,משפחה, ילדים, ולא על דברים כמו התקפי חרדה למשל שקשים בפני עצמם, בלי קשר למה שגרם להם (כדורים לא נכנסים לפה בכלל כי הם חלק מהריפוי ולא חלק מהבעיה, הצורך בכדורים הוא זה שנכנס לכאן(
ומסכימה שאין טעם להשוות, פשוט צורם לי חוסר המודעות לקשיים השקופים, שיותר קשים מאלה שלא אבל מי שמתמטדד איתם צריל להתמודד גם עם חוסר ההבנה של הסביבה
ותודה על החיבוק! מחבקת חזרה💜
ומסכימה שאין טעם להשוות, פשוט צורם לי חוסר המודעות לקשיים השקופים, שיותר קשים מאלה שלא אבל מי שמתמטדד איתם צריל להתמודד גם עם חוסר ההבנה של הסביבה
ותודה על החיבוק! מחבקת חזרה💜
מסכימה איתך. צודקתאין ייאוש בעולם
וגם נראלי שיש הרבה יותר הסתרה בנושא הזה, ופחות חמלה מהסביבה. וואו הרבה יותר קל לי לשתף שעברתי הפלות מאשר אם הייתי עוברת דיכאון קליני או מחשבות אובדניות, לא יודעת את מי הייתי משתפת ואם בכלל. שלא נדע.
מחבקת אותך!!
מחבקת אותך!!
מצטרפת לחיבוקלמה לא123
ולגבי הדיכאון יש לי המון ניסיון
אם בא לך לשתף
אשמח בפרטי
תודה לכןחולת שוקולד
אני האמת לא מדברת על עצמי ב''ה כי אני כרגע במצב יחסית טוב ובטח מעדיפה את זה מלצפות, מדברת באופן כללי על זה שמצבים נפשיים זה קושי עצום בפני עצמו,
יכולה להיות אישה שמצפה אבל מתמודדת עם זה ומצליחה לשמוח ויכולה להיות אישה שזה מכניס אותה לדיכאון עמוק או גורם לה לאובססיות ואז הבעיה הנפשית הרבה יותר גדולה מהציפיה
יכולה להיות אישה שמצפה אבל מתמודדת עם זה ומצליחה לשמוח ויכולה להיות אישה שזה מכניס אותה לדיכאון עמוק או גורם לה לאובססיות ואז הבעיה הנפשית הרבה יותר גדולה מהציפיה
שמחה בשבילךלמה לא123
עלי והצליחי
תודהחולת שוקולד
אחת אפס לטובתך...רשש
אין ספק שזה חמור יותר וקשה יותר
פשוט מישהיא הזכירה כאן זוגיות גרועה וציון גרוע וזה פשוט כאין וכאפס לעומת צפיה לילדים (שוב, לא מנסיון, מהשערה)
גם לי לקח שנים להביא ילד לעולםאהבתחינם
ובסוף זה הגיע ב"ה, וגם לכן זה יגיע אני בטוחה.
אבל כאב לי לקרוא את התגובה הזאת
אין צורך להסתכל במה האחרת זכתה,
אם יש לה ילדים תהיי בטוחה שיש לה ניסיון אחר.
את תזכי לזה
ובע"ה זה יגיע
וגם לך יהיו הרבה ילדים
אני בטוחה בזה!
אין צורך להתבטא ככה ומבינה מאוד את הכאב שלך.
יש לי חברה בת 26, ילדה יום ראשון את הבת ה6 שלה(יש תאומות באמצע)
כל אמצעי מניעה אפשרי לא עזר
בבכורה נקלטה כי רצתה כמובן,
אחר כך לקחה גלולות ונקלטה בתאומות,
אחרי התאומות שמה התקן ונקלטה שהתאומות היו בנות 4 חודשים!!!!!! ,
וכן הלאה...
היא פשוט פוריה בלי עין הרע
ואת חושבת שזה לא ניסיון?
היא מדברת איתי שיש ימים שהיא לא ישנה לילות,לילות..
יום ראשון חגגה לבת יום הולדת שנה, וב11 בלילה הרגישה צירים וילדה עוד בת.
שתביני..
יש גם ניסיון כזה,
שה' נותן בלי שתבקשי בכלל
ואין ברירה.
תשמחי בחלקך, הטוב עוד לפניך.
אבל כאב לי לקרוא את התגובה הזאת
אין צורך להסתכל במה האחרת זכתה,
אם יש לה ילדים תהיי בטוחה שיש לה ניסיון אחר.
את תזכי לזה
ובע"ה זה יגיע
וגם לך יהיו הרבה ילדים
אני בטוחה בזה!
אין צורך להתבטא ככה ומבינה מאוד את הכאב שלך.
יש לי חברה בת 26, ילדה יום ראשון את הבת ה6 שלה(יש תאומות באמצע)
כל אמצעי מניעה אפשרי לא עזר
בבכורה נקלטה כי רצתה כמובן,
אחר כך לקחה גלולות ונקלטה בתאומות,
אחרי התאומות שמה התקן ונקלטה שהתאומות היו בנות 4 חודשים!!!!!! ,
וכן הלאה...
היא פשוט פוריה בלי עין הרע
ואת חושבת שזה לא ניסיון?
היא מדברת איתי שיש ימים שהיא לא ישנה לילות,לילות..
יום ראשון חגגה לבת יום הולדת שנה, וב11 בלילה הרגישה צירים וילדה עוד בת.
שתביני..
יש גם ניסיון כזה,
שה' נותן בלי שתבקשי בכלל
ואין ברירה.
תשמחי בחלקך, הטוב עוד לפניך.
תגידי להחיוך2019
שתנסה ללמוד מודעות לפוריות ולהמנע בימים פוריים...
ניראלי שגם את זה עשתה..אהבתחינם
היא רוצה קשירת חצוצרות.
🥺
🥺
אני בטוחה שכשחיכית לילדים לפעמים כאב לךאין ייאוש בעולם
שחברות יולדות ואת לא.
אין לי מושג כמה חיכית ומה בדיוק היה הנסיון שלך.
אבל א. קל לך יותר לראות את זה כשאת בסיום התהליך ולא באמצע הקושי ולא רואה את הסוף.
ב. האמת מפליא אותי שעברת את זה ואין לך הבנה לקושי הסביבתי שלנו.
בכל מקרה אני עומדת מאחורי המילים שלי ואפילו גאה בהן.
זה לא סותר את זה שאני יודעת שלכל אחד יש קושי.
שאני משתדלת להסתכל על הטוב.
שאני לא קנאית ולא צרת עין.
אני פשוט עוברת נסיון קשה בגבורה.
אין לי מושג כמה חיכית ומה בדיוק היה הנסיון שלך.
אבל א. קל לך יותר לראות את זה כשאת בסיום התהליך ולא באמצע הקושי ולא רואה את הסוף.
ב. האמת מפליא אותי שעברת את זה ואין לך הבנה לקושי הסביבתי שלנו.
בכל מקרה אני עומדת מאחורי המילים שלי ואפילו גאה בהן.
זה לא סותר את זה שאני יודעת שלכל אחד יש קושי.
שאני משתדלת להסתכל על הטוב.
שאני לא קנאית ולא צרת עין.
אני פשוט עוברת נסיון קשה בגבורה.
לא אמרתי שאת לא עובדת ניסיון קשה בגבורה,אהבתחינם
את בהחלט גיבורה.
ואני הכי איתך!
ועברתי את זה, ויותר מיזה!!!!!! אחרי שנים שזכיתי בילדה שלי, היא נפטרה.
הבנה יש לי.
אבל בחיים לא אוציא משפט שפתחו לי מעון ,או משהו בסגנון.
מבינה את הקושי, וחיכיתי 6 שנים.
וכל חברה שילדה עשיתי לעצמי מנהג להתנחם במשהו מתוק(אולי זה מה שמסביר את המשקל?)
לא שזה שווה ערך לזה,
פשוט רציתי משהו שינחם, שפחות יכאב.
ואותה חברה שילדה, אחרי כמה חודשים בישרה שהיא שוב בהיריון, ואז אחותי, ו2 גיסות שלי, ועוד חברה, וכולן התחתנו אחרי.
ואני מגיעה לברית,
וכולם עם עגלות מסתכלות עלי ברחמים.
ולא קל לי לדבר על זה ככה כי כבר זכיתי ב"ה, יש לי ילדה שלצערי איבדתי, שלא זכיתי לגדל, שהיא חור עמוק מאוד בלב, שמזכיר לי כל דקה ודקה את הניסיון הזה.
מבינה אותך
הכי בעולם!
אבל הגישה שלי שונה, בטח שלא להסתכל בצורה כזאת על הסביבה(מדברת על הדרך שלי, תבחרי מה לך יעשה טוב)
ואני הכי איתך!
ועברתי את זה, ויותר מיזה!!!!!! אחרי שנים שזכיתי בילדה שלי, היא נפטרה.
הבנה יש לי.
אבל בחיים לא אוציא משפט שפתחו לי מעון ,או משהו בסגנון.
מבינה את הקושי, וחיכיתי 6 שנים.
וכל חברה שילדה עשיתי לעצמי מנהג להתנחם במשהו מתוק(אולי זה מה שמסביר את המשקל?)
לא שזה שווה ערך לזה,
פשוט רציתי משהו שינחם, שפחות יכאב.
ואותה חברה שילדה, אחרי כמה חודשים בישרה שהיא שוב בהיריון, ואז אחותי, ו2 גיסות שלי, ועוד חברה, וכולן התחתנו אחרי.
ואני מגיעה לברית,
וכולם עם עגלות מסתכלות עלי ברחמים.
ולא קל לי לדבר על זה ככה כי כבר זכיתי ב"ה, יש לי ילדה שלצערי איבדתי, שלא זכיתי לגדל, שהיא חור עמוק מאוד בלב, שמזכיר לי כל דקה ודקה את הניסיון הזה.
מבינה אותך
הכי בעולם!
אבל הגישה שלי שונה, בטח שלא להסתכל בצורה כזאת על הסביבה(מדברת על הדרך שלי, תבחרי מה לך יעשה טוב)
כתבת ליאין ייאוש בעולם
אין צורך להתסכל במה האחרת זכתה.
אז למה היית צריכה שוקולד כשחברה ילדה?
למה היית צריכה משהו שינחם, שפחות יכאב? תסתכלי על הטוב שלך. ובטח יש לה קשיים. את לא יודעת.
אותו דבר יכלתי לכתוב לך...
אבל לא. זה ממש לא נכון.
הגיוני מאד שתצטרכי שוקולד.
והמעון היה בצחוק, צחוק מריר
תזרמו..
אז למה היית צריכה שוקולד כשחברה ילדה?
למה היית צריכה משהו שינחם, שפחות יכאב? תסתכלי על הטוב שלך. ובטח יש לה קשיים. את לא יודעת.
אותו דבר יכלתי לכתוב לך...
אבל לא. זה ממש לא נכון.
הגיוני מאד שתצטרכי שוקולד.
והמעון היה בצחוק, צחוק מריר
תזרמו..
להסתכל בצורה שאת מסתכלתאהבתחינם
כואב זה מכאיב, שמתי לי זה יגיע?
אבל בצורה כמו שתיארת זה היה נשמע קיצוני ועדין זה בסדר אם זה טוב לך!
אבל בצורה כמו שתיארת זה היה נשמע קיצוני ועדין זה בסדר אם זה טוב לך!
לא מבינה על מה המהומה. באמת.אין ייאוש בעולם
יכול להיות שהיה נכון לך להתמודד אחרת, מהמם.
אבל אני לא חושבת שהדרך שלי פחות טובה, כפי שאמרת לי למעלה. וחבל.
אבל אני לא חושבת שהדרך שלי פחות טובה, כפי שאמרת לי למעלה. וחבל.
הרב אמר לבעלי שכל דבר שהולך קשה יש בו קדושה.היכונו
גם אני חיכיתי . בעזרת השם תיראי ניסים וניפלאות .שתיזכי לבנים ובנות בנחת ובשמחה.
בנות די, זה פשוט ענין של מקום בחיים כרגערעותוש10
אין ייאוש בעולם - שם מדהים ! מאחלת לך שבקרוב יימלא חסרונך
אני זוכרת שבשנים שעברתי וציפיתי והיה קשה גם חברתית גם נפשית וגם פיזית
אמרתי לחברה טובה שגם כשיהיה לי ילד (אפילו לא דיברתי על ילדים..) זה לא יפצה על השנים הקשות שאני עוברת... ! היא קצת הזדעזעה אבל הכילה אותי
זוכרת את עצמי מאוד צינית וכן, כואבת שחברות ילדו לידי והתחתנו מלא אחריי.. כן היה לי קשה והם התלננו כמה קשה להם..
כן ! היה לי קשה מאוד שכל כל החברות שלי הלכו כל הפסקה למעון במכללה להניק לאכול ולפטפט, ואני נשארת לבד מהחבורה לאכול בכיתה... (עד שחברה אחת אמפטית במיוחד הזמינה אותי לבוא איתה- והיה לי מאוד נחמד)
בכיתי לא מעט, וכן- מאוד הסתכלתי על אחרים. מה לעשות ?? היו הרבה אחרים ואני הייתי יחידה בלי ילדים שלא התחתנה אתמול...
והייתי מאוד מאוד צינית- כלפי כולם
אבל ! היום אני במקום אחר.
חברה הזכירה לי את המשפט הכואב שלי מהעבר ששום דבר לא יפצה על הסבל שעברתי- אז כן זה כן מפצה, ופחות כואב לי, והכאב רחוק. יש המתקת הדינים !!
וגם אישית אני קוראת לזה - ירדתי מהרכבת (המרוץ לילדים שהייתי בו בהרגשה)
אני לא מסתכלת כל אחת כמה יש לה, ומתי היא יולדת ואיך לי יש כבר ילד בגיל × ללא תינוק ולכולם יש.... לא משווה לא מסתכלת, שמחה בשמחה כולן, יש לי חברות טובות מאותגרות ולא מאותגרות, לא מתקרבת לכאלה שמסוגלות להגיד- עכשיו קל לך לדבר, שיהיו לך x y z ילדים אז נראה מה תגידי...
אני זה אני - לא משנה כמה ילדים יש לי, אני לא "נמדדת בזה"
אני גרה באוכלוסיה מאוד ולדנית (דגש על המאוד!) מספר ילדים דו ספרתי נפוץ מאוד.
בילד השני אחרי שילדתי עזבתי את עולם ההשוואות , נס גלוי שה' עשה איתי ! כי מאז גם הצטרפו גיסות למשפחה שיולדות ברוך ה' ואני בשמחה איתן, וגם נכנסתי לקטגוריה של הריון בסיכון מסיבות אחרות אז אוי ואבוי היה לי אם הייתי בהשוואות
אני זוכרת שבשנים שעברתי וציפיתי והיה קשה גם חברתית גם נפשית וגם פיזית
אמרתי לחברה טובה שגם כשיהיה לי ילד (אפילו לא דיברתי על ילדים..) זה לא יפצה על השנים הקשות שאני עוברת... ! היא קצת הזדעזעה אבל הכילה אותי
זוכרת את עצמי מאוד צינית וכן, כואבת שחברות ילדו לידי והתחתנו מלא אחריי.. כן היה לי קשה והם התלננו כמה קשה להם..
כן ! היה לי קשה מאוד שכל כל החברות שלי הלכו כל הפסקה למעון במכללה להניק לאכול ולפטפט, ואני נשארת לבד מהחבורה לאכול בכיתה... (עד שחברה אחת אמפטית במיוחד הזמינה אותי לבוא איתה- והיה לי מאוד נחמד)
בכיתי לא מעט, וכן- מאוד הסתכלתי על אחרים. מה לעשות ?? היו הרבה אחרים ואני הייתי יחידה בלי ילדים שלא התחתנה אתמול...
והייתי מאוד מאוד צינית- כלפי כולם
אבל ! היום אני במקום אחר.
חברה הזכירה לי את המשפט הכואב שלי מהעבר ששום דבר לא יפצה על הסבל שעברתי- אז כן זה כן מפצה, ופחות כואב לי, והכאב רחוק. יש המתקת הדינים !!
וגם אישית אני קוראת לזה - ירדתי מהרכבת (המרוץ לילדים שהייתי בו בהרגשה)
אני לא מסתכלת כל אחת כמה יש לה, ומתי היא יולדת ואיך לי יש כבר ילד בגיל × ללא תינוק ולכולם יש.... לא משווה לא מסתכלת, שמחה בשמחה כולן, יש לי חברות טובות מאותגרות ולא מאותגרות, לא מתקרבת לכאלה שמסוגלות להגיד- עכשיו קל לך לדבר, שיהיו לך x y z ילדים אז נראה מה תגידי...
אני זה אני - לא משנה כמה ילדים יש לי, אני לא "נמדדת בזה"
אני גרה באוכלוסיה מאוד ולדנית (דגש על המאוד!) מספר ילדים דו ספרתי נפוץ מאוד.
בילד השני אחרי שילדתי עזבתי את עולם ההשוואות , נס גלוי שה' עשה איתי ! כי מאז גם הצטרפו גיסות למשפחה שיולדות ברוך ה' ואני בשמחה איתן, וגם נכנסתי לקטגוריה של הריון בסיכון מסיבות אחרות אז אוי ואבוי היה לי אם הייתי בהשוואות
וואו מה עברתאמאשוני
את מדהימה!! איזו צורה הסתכלות אני בטוחה שקודם כל זה טוב לך לחשוב חיובי.
אני בטוחה שאת עם כוחות מיוחדים שהצלחת לפתח עם הזמן,
הרבה חיבוקים!!!!
ושלא תדעי עוד צער!
אני בטוחה שאת עם כוחות מיוחדים שהצלחת לפתח עם הזמן,
הרבה חיבוקים!!!!
ושלא תדעי עוד צער!
אמן, תודה רבה 😍אהבתחינם
אהבת חינם ! שהקבה ימלא את חסרונךLola_123
כאב לי לשמוע
אין ייאוש בעולם. את צודקת . אני מבינה אותךLola_123
זה לא מתוך צרות עין או קנאה.
ןזה לא שאנחנו לא שמחות בשמחת אחרות.
אבל ואבל גדול...
זה טבע האדם!!!!
כשיש לל חוסר ואתה בולט בחסרונך...
ולכולם מסביב יש
זה קשה.
אני בתקופת ההורמונים הייתי בןכה כשהייתי רואה נשים בהריון.
אל תשפטו בנות.
מי שלא חוותה לא מדמיינת איזה נסיון זה.
הלוואי שכל בנות ישראל תקלטנה במהירות.
ןזה לא שאנחנו לא שמחות בשמחת אחרות.
אבל ואבל גדול...
זה טבע האדם!!!!
כשיש לל חוסר ואתה בולט בחסרונך...
ולכולם מסביב יש
זה קשה.
אני בתקופת ההורמונים הייתי בןכה כשהייתי רואה נשים בהריון.
אל תשפטו בנות.
מי שלא חוותה לא מדמיינת איזה נסיון זה.
הלוואי שכל בנות ישראל תקלטנה במהירות.
ואוושלומצ'
כמה שאני מבינה. בעיקר מכיוון של הרווקות המצפות. לא קל בכלל
את בחורה בריאה בנפשך ואמיתית כל כךMamina
התגובה שלך זה פשוט את.
הכנות שלך עם עצמך מדהימה
בלי יותר מדי התייפיפויות. ככה את מרגישה.
מזדהה מאוד בעניין מסוים..
כשהפלתי פעם שניה הייתי מרוסקת.. שנאתי את העולם..
בעלי אמר לי מה הם אשמים? אמרתי לו ככה אני מרגישה. שאני עוברת חוויה מטלטלת ומה הם מבינים.. ופרקתי הכל ואמרתי כל רגש ותחושה ונתתי לה מקום. בלי להסתיר. וגם אני כנה ואמרתי לגיסותי תניחו לי. עופו לי מהחיים עד להודעה חדשה(בעדינות יותר) כי מה אתן מבינות בכלל? ואני לא מתחרטת לרגע על זה. כי אחרי ההפלה הזאת שנתתי מקום אמיתי לכאב שלי צמחתי התבגרתי גדלתי.. וכן אחכ חזרתי לעצמי... נירגעתי..." אין יאוש בעולם" בסערת רגשות.. אחרי הפלות... ללא ילדים עדיין... מותר לה . מותר לך אהובה לפרוק. אל תקשיבי לביקורות והערות תתני לרגש שלך לצאת...
אל תכעסו כל הלא מסכימות .. כל אחת ומנגנון הנפש שלה... אל תשפטו אל תחנכו. תכילו. ואם לא. עדיף לא לענות. אני מזמן סיימתי לשפוט בני אדם.
שבת שלום.
הכנות שלך עם עצמך מדהימה
בלי יותר מדי התייפיפויות. ככה את מרגישה.
מזדהה מאוד בעניין מסוים..
כשהפלתי פעם שניה הייתי מרוסקת.. שנאתי את העולם..
בעלי אמר לי מה הם אשמים? אמרתי לו ככה אני מרגישה. שאני עוברת חוויה מטלטלת ומה הם מבינים.. ופרקתי הכל ואמרתי כל רגש ותחושה ונתתי לה מקום. בלי להסתיר. וגם אני כנה ואמרתי לגיסותי תניחו לי. עופו לי מהחיים עד להודעה חדשה(בעדינות יותר) כי מה אתן מבינות בכלל? ואני לא מתחרטת לרגע על זה. כי אחרי ההפלה הזאת שנתתי מקום אמיתי לכאב שלי צמחתי התבגרתי גדלתי.. וכן אחכ חזרתי לעצמי... נירגעתי..." אין יאוש בעולם" בסערת רגשות.. אחרי הפלות... ללא ילדים עדיין... מותר לה . מותר לך אהובה לפרוק. אל תקשיבי לביקורות והערות תתני לרגש שלך לצאת...
אל תכעסו כל הלא מסכימות .. כל אחת ומנגנון הנפש שלה... אל תשפטו אל תחנכו. תכילו. ואם לא. עדיף לא לענות. אני מזמן סיימתי לשפוט בני אדם.
שבת שלום.
וואו חיזקת אותי. אין לי מילים. תודה!!אין ייאוש בעולם
חיבוק💙💙מישהי11
חיבוק גדול יקירה, אמן שתראי את הנס הפרטי שלך בקרוב ממשהמקורית
אמןבעוז וענווה!
מזדהה איתך נורא! הקושי של החוסר.Lola_123
במיוחד בלימודים..
וואו אין לי מילים..
אני נכנסתי להריון הרבה אחרי שסיימתי. אני קוראת אותל ונזכרת וזה צובט.
שולחת לך חיבןק ענקי!!!
בעה זה יבוא לך בקרוב ובקלות.
תפרקי כמה שאת יכולה וזה יגיע . חיבוק
וואו אין לי מילים..
אני נכנסתי להריון הרבה אחרי שסיימתי. אני קוראת אותל ונזכרת וזה צובט.
שולחת לך חיבןק ענקי!!!
בעה זה יבוא לך בקרוב ובקלות.
תפרקי כמה שאת יכולה וזה יגיע . חיבוק
מזדהה איתך מאוד מאוד !רעותוש10
עברתי 4 שנים במכללה ולא זכיתי ללדת בשנים אלו...
וואו, איזה קשה זה היה, כל כך הרבה לידות מסביב, וגם תחושה שלך אין בכלל מה לדבר כי הן כאלה מיוחדות שגם מצליחות ללמוד וגם ללדת וגם ילדים...
)במיוחד בתחילת הדרך כשהריון למשל תופס את על הענין של האישה ההרה, תחושה שאין על מה לדבר איתה חוץ מזה)
נורא רציתי שהילד שלי יהיה גם בתינוקיה במכללה כי הייתה שם מטפלת מקסימה...
מאחלת לך שה' ימלא חסרונך במהרה !!
אני זוכרת 2 דברים שעזרו לי בזמנו מאוד, א. חברה טובה גם אם היא אמא או גם אם לא, להיות איתה, לפטפט, ללמוד ביחד (אתן יכולות ללכת אחת לשניה או בטלפון, או אפילו סתם עזרה הדדית לצלם חומר אחת לשניה)
הייתה לי חברה כזאת מתוקה, היא ילדה צפוף 2 ילדים אבל הילדה השניה גילו לה מחלה (שחיים איתה אבל קשה) מיד אחרי הלידה ופתאום אני נהייתי המעודדת שלה...
דבר שני, להשקיע בלימודים, תמיד השקעתי כי חשבתי ששנה הבאה בטח יהיה לי ילד אז להשקיע השנה כדי שיהיה לי ממוצע טוב... בסוף רק באמצע שנה ד' הייתי בהריון אז יכולתי קצת לחפף
וואו, איזה קשה זה היה, כל כך הרבה לידות מסביב, וגם תחושה שלך אין בכלל מה לדבר כי הן כאלה מיוחדות שגם מצליחות ללמוד וגם ללדת וגם ילדים...
)במיוחד בתחילת הדרך כשהריון למשל תופס את על הענין של האישה ההרה, תחושה שאין על מה לדבר איתה חוץ מזה)
נורא רציתי שהילד שלי יהיה גם בתינוקיה במכללה כי הייתה שם מטפלת מקסימה...
מאחלת לך שה' ימלא חסרונך במהרה !!
אני זוכרת 2 דברים שעזרו לי בזמנו מאוד, א. חברה טובה גם אם היא אמא או גם אם לא, להיות איתה, לפטפט, ללמוד ביחד (אתן יכולות ללכת אחת לשניה או בטלפון, או אפילו סתם עזרה הדדית לצלם חומר אחת לשניה)
הייתה לי חברה כזאת מתוקה, היא ילדה צפוף 2 ילדים אבל הילדה השניה גילו לה מחלה (שחיים איתה אבל קשה) מיד אחרי הלידה ופתאום אני נהייתי המעודדת שלה...
דבר שני, להשקיע בלימודים, תמיד השקעתי כי חשבתי ששנה הבאה בטח יהיה לי ילד אז להשקיע השנה כדי שיהיה לי ממוצע טוב... בסוף רק באמצע שנה ד' הייתי בהריון אז יכולתי קצת לחפף
אני גםאין ייאוש בעולם
לא זכיתי להיכנס להריון בלימודים
וכל כך רציתי כבר גם לבוא עם הבטן
אבל לא "הצלחתי"
נכנסתי להריון פעם ראשונה חודש אחרי סיום הלימודים.
והיתה לנו פגישת מחזור לסיום כזה, ושמחתי שהנה אני גם אבוא עם בטן, אפילו שכבר נגמר התואר, אבל זה יהיה עם כל הסטודנטים של התואר ואזכה להשלמת החסך הזה.
אבל עד הפגישה הזו הוא כבר נפל לי.
ולא זכיתי להשלים את החסך.
וכל כך רציתי כבר גם לבוא עם הבטן
אבל לא "הצלחתי"
נכנסתי להריון פעם ראשונה חודש אחרי סיום הלימודים.
והיתה לנו פגישת מחזור לסיום כזה, ושמחתי שהנה אני גם אבוא עם בטן, אפילו שכבר נגמר התואר, אבל זה יהיה עם כל הסטודנטים של התואר ואזכה להשלמת החסך הזה.
אבל עד הפגישה הזו הוא כבר נפל לי.
ולא זכיתי להשלים את החסך.
תבשרי לנו בקרוב אהובה. תזכרי שאחנו איתך. תפרקי מתי שתרציLola_123
וכן, אחרי שמגיע הילד זה מנחם.
זה מרפא הכל.
אפשר לשאול באיזה שלב את ? אולי נוכל לתת טיפים.
זה מרפא הכל.
אפשר לשאול באיזה שלב את ? אולי נוכל לתת טיפים.
תודהאין ייאוש בעולם
מבחינה רפואית ב"ה מטופלת אצל המומחים ביותר בתחום ההפלות החוזרות.
כולל המומחה הגדול - בורא עולם שבטח תכף יראה לי את הישועה שלי.
תגובות כמו שלך ושל עוד מקסימות שיש כאן, בהחלט מרפאות את הכאב.
כולל המומחה הגדול - בורא עולם שבטח תכף יראה לי את הישועה שלי.
תגובות כמו שלך ושל עוד מקסימות שיש כאן, בהחלט מרפאות את הכאב.
אני כולי דמעותאוהבת ה בליבי
יכולה להגיד לך, שאני מבינה אותך מאוד.
וכל חברה שאני רואה שצצה לה בטן, או שמספרת
אני פשוט יושבת בבית ובוכה יום שלם.
התחתנתי, והייתי תמימה.. הייתי בטוחה שזה יהיה קל.
ויש לי חברות שמנעו, שהיום הן כבר עם ילד.
ויש לי כעס, כי אני לא מנעתי.
ואני כ"כ רציתי.
ואני עכשיו מחכה..
ותמיד צריך להתחשב באותן חברות הריוניות.
לעזור להן.
ומי עוזר לי?
קשה להן ללכת הן כבר בחודש 9
ומי עוזרת לי שאני במחזור וכולי כאבים.
פיזית ונפשית.
ושאנשים ברחוב שואלים אותי אם אני מקבלת מחזור סדיר?
ואם אתחיל לאכול אני אכנס להריון.
והדודה הזאת שאומרת לי שהיא הייתה בטוחה שאני אהיה בהריון מהר! ומצחקקת.
והחבר של ההורים ששואל אותי איפה הילד?
לא נולד לך ילד? אה. אז בעזרת השם.
ואת מכווצת כולך, ולפני ברית מכינה את עצמך נפשית ורגשית. איך לא להיות נפשית בברית.
ולחשוב על דברים אחרים, ולא לבכות!רק לא לבכות.
תראי שמחה.. כאילו זה סבבה לך.
והנסיעות האלו לקברי צדיקים, שני חמישי שני.
והריבים עם בעלי שדי כדאי להתחיל טיפולים!
ואני עוד מאמינה.. שבוקר אחד אקום ואראה 2 פסים.
וזה שאני לא מסוגלת לפתוח סידור תפילה.
והבדיקות.
ולראות בשבת את כל האחיינים.. ואת האחות שבדיוק בהריון.
ומה לא טוב בך?
ואת המשפטים של החברות, כשתיהי בהריון אז תצטרכי ככה וככה..
וההסתרות.
וזה שפשוט אין לי למי לספר כלום על זה, כי אני מרגישה שאני מעכירה את האווירה.
ההיא בהריון, והיא בדיוק ילדה.
ומה תספרי להן? למה את הורסת שמחות?
וזה שאני קמה כל יום בשעה 1, כי אני הולכת לישון ב5
אחרי שקראתי בכל הפורומים ובנושאי הריון ולידה.
שאני לא יוצאת מהבית ומתרחקת.
ומי שנותר לי הוא בעלי..
איך אפשר להשוות את כל זה לציון?
כמה פעמים לפני שהייתי ניגשת למבחן, הייתי אומרת להקבה, מצידי להכשל רק שאהיה בהריון.
וככה הייתי עושה איתו הסכמים תמיד.
אז באמת מי שלא שם ולא הייתה שם, לדעתי שלא תגיב כאן. שתדלג.
את מכאיבה, וכואב לנו מספיק.
גם אל תרחמי עלינו.
פשוט אל.
וכל חברה שאני רואה שצצה לה בטן, או שמספרת
אני פשוט יושבת בבית ובוכה יום שלם.
התחתנתי, והייתי תמימה.. הייתי בטוחה שזה יהיה קל.
ויש לי חברות שמנעו, שהיום הן כבר עם ילד.
ויש לי כעס, כי אני לא מנעתי.
ואני כ"כ רציתי.
ואני עכשיו מחכה..
ותמיד צריך להתחשב באותן חברות הריוניות.
לעזור להן.
ומי עוזר לי?
קשה להן ללכת הן כבר בחודש 9
ומי עוזרת לי שאני במחזור וכולי כאבים.
פיזית ונפשית.
ושאנשים ברחוב שואלים אותי אם אני מקבלת מחזור סדיר?
ואם אתחיל לאכול אני אכנס להריון.
והדודה הזאת שאומרת לי שהיא הייתה בטוחה שאני אהיה בהריון מהר! ומצחקקת.
והחבר של ההורים ששואל אותי איפה הילד?
לא נולד לך ילד? אה. אז בעזרת השם.
ואת מכווצת כולך, ולפני ברית מכינה את עצמך נפשית ורגשית. איך לא להיות נפשית בברית.
ולחשוב על דברים אחרים, ולא לבכות!רק לא לבכות.
תראי שמחה.. כאילו זה סבבה לך.
והנסיעות האלו לקברי צדיקים, שני חמישי שני.
והריבים עם בעלי שדי כדאי להתחיל טיפולים!
ואני עוד מאמינה.. שבוקר אחד אקום ואראה 2 פסים.
וזה שאני לא מסוגלת לפתוח סידור תפילה.
והבדיקות.
ולראות בשבת את כל האחיינים.. ואת האחות שבדיוק בהריון.
ומה לא טוב בך?
ואת המשפטים של החברות, כשתיהי בהריון אז תצטרכי ככה וככה..
וההסתרות.
וזה שפשוט אין לי למי לספר כלום על זה, כי אני מרגישה שאני מעכירה את האווירה.
ההיא בהריון, והיא בדיוק ילדה.
ומה תספרי להן? למה את הורסת שמחות?
וזה שאני קמה כל יום בשעה 1, כי אני הולכת לישון ב5
אחרי שקראתי בכל הפורומים ובנושאי הריון ולידה.
שאני לא יוצאת מהבית ומתרחקת.
ומי שנותר לי הוא בעלי..
איך אפשר להשוות את כל זה לציון?
כמה פעמים לפני שהייתי ניגשת למבחן, הייתי אומרת להקבה, מצידי להכשל רק שאהיה בהריון.
וככה הייתי עושה איתו הסכמים תמיד.
אז באמת מי שלא שם ולא הייתה שם, לדעתי שלא תגיב כאן. שתדלג.
את מכאיבה, וכואב לנו מספיק.
גם אל תרחמי עלינו.
פשוט אל.
כל מילהאין ייאוש בעולם
אני בוכה - מה השם שלכן לתפילה? שלחנה בפרטי כמובןרשש
אני בטוח לא מכירה אתכן כי אין לי כרגע ב"ה אף מכרה במצב הזה לכן מרשה לעצמי לשאול
אפשר רק שאלהאמא שלה.
בתמימות,
את לא חייבת לענות
למה את/ן פה?
זה לא פורום פוריות הרי, זה פורום הריון ולידה...
להסתובב פה, לקרוא, להגיב, לקבל תגובות שלא מבינות, זה לא רק מכאיב יותר?
את לא חייבת לענות
למה את/ן פה?
זה לא פורום פוריות הרי, זה פורום הריון ולידה...
להסתובב פה, לקרוא, להגיב, לקבל תגובות שלא מבינות, זה לא רק מכאיב יותר?
קודם כל טכניתאין ייאוש בעולם
אצלי העניין זה הפלות, לכן פורום פוריות לא שייך לסיפור שלי ופורום אובדן הריון לא כל כך פעיל.
לעומת זאת הפורום הזה מאד פעיל וגם מאד מגוון (יש כאן גם נשים שעברו טיפולים, הפלות, קיסרי ומה לא, גם אם היום יש להן ילדים, יש כאן רצף מגוון של היסטוריה מיילדותית)
מעבר לזה אין כאן רק דיונים בנושא הריון ולידה. הרבה נכנסות לכאן ומספרות על דימומים וחלקן גם בסוף על הפלה, ובזה אני חושבת שאני יכולה לעזור. לפעמים עולה נושא של כאבים ביחסים וכו' כך שיש כאן מגוון נושאים נשיים
בנוסף, אני בוחרת לאיזה שירשורים להיכנס, לשירשורים רבים אני אכן לא נכנסת.
לגביי תגובות לא מבינות, זה רק נותן לי דרייב להישאר כאן יותר כי אני חושבת שזה חשוב להעלות את המודעות, ולשנות כל מיני עיוותים מחשבתיים שיש בחברה.
נהדר בעיניי שיש כאן מדי פעם ריענון לכמה זה לא מובן מאליו עבור כולן.
לעומת זאת הפורום הזה מאד פעיל וגם מאד מגוון (יש כאן גם נשים שעברו טיפולים, הפלות, קיסרי ומה לא, גם אם היום יש להן ילדים, יש כאן רצף מגוון של היסטוריה מיילדותית)
מעבר לזה אין כאן רק דיונים בנושא הריון ולידה. הרבה נכנסות לכאן ומספרות על דימומים וחלקן גם בסוף על הפלה, ובזה אני חושבת שאני יכולה לעזור. לפעמים עולה נושא של כאבים ביחסים וכו' כך שיש כאן מגוון נושאים נשיים
בנוסף, אני בוחרת לאיזה שירשורים להיכנס, לשירשורים רבים אני אכן לא נכנסת.
לגביי תגובות לא מבינות, זה רק נותן לי דרייב להישאר כאן יותר
כי אני חושבת שזה חשוב להעלות את המודעות, ולשנות כל מיני עיוותים מחשבתיים שיש בחברה.נהדר בעיניי שיש כאן מדי פעם ריענון לכמה זה לא מובן מאליו עבור כולן.
וואו. הנה על זה דיברתי.אוהבת ה בליבי
קודם כל, אני כאן. כי זה הרבה מעבר לפורום רק של הריון ולידה. ואני חושבת שגם אני קשורה להריון ולידה, וגם אני ועוד רבות שמחכות אזכה לכך.
יש כאן שאלות החל מביוץ/ווסת/התייעצות לגבי מריבה עם השכנה וכו. פורום של נשים.
הקטלוג הזה, של את בקשיי פוריות אז לכי לפורום פוריות הוא נוראי.
כי אנחנו הרבה יותר מזה. ועל מה שאני מדברת
זה שהרבה פעמים מוציאים את הנשים 'באתגר הפוריות' מהחברה,
כי א. מרחמים עליהן. ב. כי הן פשוט לא קשורות לשיח לא תורמות ולא תורמים להם.
בחיים לא כאב לי שמישהי כאן בישרה על הריון
להפך, שמחתי בשמחתה!
הדברים שאני מדברת עליהן, זה החוסר טקט של אנשים, החוסר הקשבה, הפנים מול פנים שאין לך את היכולת באמת להגיב, או לבכות.
ו"להוציא אותנו מחוץ למחנה".
ונתחיל מזה שרוב הבנות כאן מקסימות תומכות ועוזרות. וגם יש כאלה שכן תתפלאי, אבל עברו את זה.
וזה כיף להתייעץ איתן, ולקבל כוח נשי.
גם מאישה שיש לה ילדים צפופים, וגם מאישה שעדיין מנסה להקלט.
אהבת ישראל. בלי קטלוג.
יש כאן שאלות החל מביוץ/ווסת/התייעצות לגבי מריבה עם השכנה וכו. פורום של נשים.
הקטלוג הזה, של את בקשיי פוריות אז לכי לפורום פוריות הוא נוראי.
כי אנחנו הרבה יותר מזה. ועל מה שאני מדברת
זה שהרבה פעמים מוציאים את הנשים 'באתגר הפוריות' מהחברה,
כי א. מרחמים עליהן. ב. כי הן פשוט לא קשורות לשיח לא תורמות ולא תורמים להם.
בחיים לא כאב לי שמישהי כאן בישרה על הריון
להפך, שמחתי בשמחתה!
הדברים שאני מדברת עליהן, זה החוסר טקט של אנשים, החוסר הקשבה, הפנים מול פנים שאין לך את היכולת באמת להגיב, או לבכות.
ו"להוציא אותנו מחוץ למחנה".
ונתחיל מזה שרוב הבנות כאן מקסימות תומכות ועוזרות. וגם יש כאלה שכן תתפלאי, אבל עברו את זה.
וזה כיף להתייעץ איתן, ולקבל כוח נשי.
גם מאישה שיש לה ילדים צפופים, וגם מאישה שעדיין מנסה להקלט.
אהבת ישראל. בלי קטלוג.
אבל היא שאלה בתמימות ולטובתךרעותוש10
ממש לא קיטלגה אותך...
תראי,
אני גם חוויתי קשיים בתחום (הקשיים אגב לא נעלמים, גם כשיש ילדים, רק יותר מתמתקים נפשית)
הייתי שותפה פעילה בפורום פוריות בתפוז, שהיה מקום מקסים מכיל תומך ומקצועי (למפגשים לא הגעתי כי הפער הדתי גדול עליי, אני אפילו טיפת אוכל לא יכניס שם לפה..)
וברחתי מכל מה שקשור להריון ולידה, להיכנס לפורום כזה מבחינתי היה רק למרר לעצמי את החיים... לזרות מלח על הפצעים... או איך שלא תירצי לקרוא לזה...
גם כיום- רק אחרי בטא חיובית בבירור ואולטרסאונד שמאשר שיש משהו חי שם בפנים, אני מעיזה להיכנס
אז בכיף, אני לא בעלת הבית כאן, גם אורחת פורחת רק איזה 5 חודשים מאולטרסאונד הזה שאמרתי...
אבל יש הודעות שפשוט אני ממליצה לך לדלג אליהן, זה סתם מכאיב...
ברור שנשים כן צריכות להרגיש בנוח בכל נושא ההריון ולידה, להשתדל להיות אנושיים לכל קושי, וגם לקשיים נורמליים כמו הריון / לידה / התבכיינות ופריקה ככלית על רגעים לא קלים בתחום הזה...
תראי,
אני גם חוויתי קשיים בתחום (הקשיים אגב לא נעלמים, גם כשיש ילדים, רק יותר מתמתקים נפשית)
הייתי שותפה פעילה בפורום פוריות בתפוז, שהיה מקום מקסים מכיל תומך ומקצועי (למפגשים לא הגעתי כי הפער הדתי גדול עליי, אני אפילו טיפת אוכל לא יכניס שם לפה..)
וברחתי מכל מה שקשור להריון ולידה, להיכנס לפורום כזה מבחינתי היה רק למרר לעצמי את החיים... לזרות מלח על הפצעים... או איך שלא תירצי לקרוא לזה...
גם כיום- רק אחרי בטא חיובית בבירור ואולטרסאונד שמאשר שיש משהו חי שם בפנים, אני מעיזה להיכנס
אז בכיף, אני לא בעלת הבית כאן, גם אורחת פורחת רק איזה 5 חודשים מאולטרסאונד הזה שאמרתי...
אבל יש הודעות שפשוט אני ממליצה לך לדלג אליהן, זה סתם מכאיב...
ברור שנשים כן צריכות להרגיש בנוח בכל נושא ההריון ולידה, להשתדל להיות אנושיים לכל קושי, וגם לקשיים נורמליים כמו הריון / לידה / התבכיינות ופריקה ככלית על רגעים לא קלים בתחום הזה...
וואו וואו וואוshiran30005
עשית לי צמרמורת, זה מה שאנחנו מרגישות בדיוק המאותגרות.. כל מילה בסלע
בשורות טובות לכולם והכי חשוב ילד בריא ושלם ובידיים מלאות!!
בשורות טובות לכולם והכי חשוב ילד בריא ושלם ובידיים מלאות!!
תודה לכולם על החיזוקים והתמיכות, אבלבעוז וענווה!
אני רוצה להגיד שאנחנו לא נשואים הרבה זמן, שבעה וחצי חודשים סהכ... אז אנחנו לא לחוצים אבל זה כן ממש קשה כבר. ושוב כמו שאמרתי, הרבה חברות שלי שהתחתנו במהלך השנה שעברה כבר בהריון או עם ילד.... וזה קשה. קשה באמת גם לחזור לבית ריק. קשה להכנס ללידר או לגולף קידס או כל שאר החנויות האלה. קשה להיות עם האחיינים ולא להתעצב ולראות את הגיסות שבדיוק בהריון. וזה קשה שהחברות הטובות במכללה כל הזמן הולכות למכון/מביאות את הילד שלהן לקפיטריה. וקשה להרגיש שאני כבר לא שמחה באמת עם כל הריון של מישהי. וזה קשה כל חודש הזמן שאסורים, ואז אפילו גם אי אפשר לקבל חיבוק חם ותומך... ממש כואב לי לכתוב את זה. אני עם דמעות בעיניים.
*למעוןבעוז וענווה!
חייבת להגיב מהצדshiran30005
קודם כל אין יאוש בעולם פשוט מדהימה! משתדלת להגיב מהניסיון שלה ולהרגיע לא מעט, לי אישית עזרה מאוד במצב של משבר קל. כן גם אני מצפה לילדים אני לאחר המון הפלות וזה קשה מנשואא. אני עובדת ליד מכללה של דתיות וכולם בהריון ובאות אחרי לידה ואחכ עוד ילד ועוד ועוד וזה קשה
לכל אחד יש את הניסיון שלו, אבל בואו ניקח את הכל בפרופורציות נכונות, הפורום נועד לעזור אחד לשני.
ממש גרמתם לי לדמוע , להתרגש ולהתכווץ הכל ביחד!!
מדהימות אחת אחת!!
לכל אחד יש את הניסיון שלו, אבל בואו ניקח את הכל בפרופורציות נכונות, הפורום נועד לעזור אחד לשני.
ממש גרמתם לי לדמוע , להתרגש ולהתכווץ הכל ביחד!!
מדהימות אחת אחת!!
מבינה את כל אלו שרוצות לנחם ולעודדים...
אבל זה צועק לי לכתוב את הצד השני- תצאי מזה, אל תכניסי את עצמך לחווית החוסר בכלל
את לא שם, אל תיכנסי לזה
בעזרת ה' זה יבוא במהרה ובינתיים יש הרבה טוב וחיובי בזמן הזה שאין עדין ילדים
תצאי ותבלי עם בעלך- זה עוד יחסר לך אחר כך עם הלטפל בילדים ותמיד לדאוג לבייביסיטר או להיות בבית כי אין כוח לצאת עם הילדים וזה דורש תמיד מחשבה והתעסקות
הכל לטובה, וכל דבר בזמן שלו
אמרה מישהי שהתמודדה עם זה??Mamina
כן?? חיכית אי פעם לילדים?
ונניח שחיכית והתמודדת עם זה בצורה שכתבת.
נראה לך שיש לך זכות לשפוט מישהי אחרת? על סמך יכולות כוחות הנפש שלך?
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
אני זועקת ממקום אחר.... לא חיכיתי כמעט לילדים בהתחלה ברוך ה היה ביוץ ואופס נכנסתי להיריון.. אמנם כימי אך חודשיים אחרי זה נפקדתי בבני בכורי.
בחיים לא אעז לשפוט אף אחת ואטיף לאחרות... איך לנהוג ומה לעשות.. אישה בצער מטורף גם בלחכות חודשיים לילד... רחל אמנו זועקת ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי... יעקב עונה לה התחת אלוקים אני וכו.. חזל אומרים ככה עונים לעקרות??? אז אם הצדיקה שבצדיקות לא הצליחה להסתכל כמה טוב לה וסבלה מכך שאין לה ילדים ולא רק היא יש גם את חנה אשת אלקנה שהיתה מדוכאת כבר.. ובכתה בשילה. ועלי הכהן חשבה אותה לשיכורה.. הן היו במצב נורא בנפש. הצדיקות האלה. אז את באה ואומרת לבנות אחרות איך לנהוג??? או אולי את מציעה להן? או אולי תהי אמפטית ותקשיבי לכאב שלהן במקום להיות צדיקה ולהגיד מה הן צריכות לעשות.
ונניח שחיכית והתמודדת עם זה בצורה שכתבת.
נראה לך שיש לך זכות לשפוט מישהי אחרת? על סמך יכולות כוחות הנפש שלך?
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
אני זועקת ממקום אחר.... לא חיכיתי כמעט לילדים בהתחלה ברוך ה היה ביוץ ואופס נכנסתי להיריון.. אמנם כימי אך חודשיים אחרי זה נפקדתי בבני בכורי.
בחיים לא אעז לשפוט אף אחת ואטיף לאחרות... איך לנהוג ומה לעשות.. אישה בצער מטורף גם בלחכות חודשיים לילד... רחל אמנו זועקת ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי... יעקב עונה לה התחת אלוקים אני וכו.. חזל אומרים ככה עונים לעקרות??? אז אם הצדיקה שבצדיקות לא הצליחה להסתכל כמה טוב לה וסבלה מכך שאין לה ילדים ולא רק היא יש גם את חנה אשת אלקנה שהיתה מדוכאת כבר.. ובכתה בשילה. ועלי הכהן חשבה אותה לשיכורה.. הן היו במצב נורא בנפש. הצדיקות האלה. אז את באה ואומרת לבנות אחרות איך לנהוג??? או אולי את מציעה להן? או אולי תהי אמפטית ותקשיבי לכאב שלהן במקום להיות צדיקה ולהגיד מה הן צריכות לעשות.
היי, 'ים' דיברה בטוב.. היא לא התכוונה למה שאת חושבתאין ייאוש בעולם
היא הגיבה את זה בגלל שהפותחת כתבה שמחכה שבעה חודשים
וזה באמת משנה את התמונה
כי מבחינה רפואית זה תקין ולא מעיד על שום בעיה
זה לא כמו מישי שמחכה שנה וחצי ומעלה
לדעתי נכון במקרה הזה שנתנה לה קצת פרספקטיבה להעריך את הזמן עם בעלה, כי זה לא מישי מאותגרת פוריות.. שבעה חודשים זה לא מאותגר פוריות לפי שום הגדרה רפואית ..חנה ורחל הוגדרו בתורה כמעוכבות. זה לא אותר דבר.
ונכון כשרוצים אז רוצים וזה קשה לחכות. ואני חלילה לא מזלזלת ברצון והכי מבינה גם את הקושי לראות את הסביבה כשרוצים משו.. ולכן לגביי להתסכל על אחרים אני ממש לא אגיד לך לא להתסכל.
אבל דווקא עד שנה כשזה עוד לא מוגדר עיכוב, הייתי באמת ממליצה להנות יותר מהזמן הזוגי ופחות להיות בלחץ.
וזה באמת משנה את התמונה
כי מבחינה רפואית זה תקין ולא מעיד על שום בעיה
זה לא כמו מישי שמחכה שנה וחצי ומעלה
לדעתי נכון במקרה הזה שנתנה לה קצת פרספקטיבה להעריך את הזמן עם בעלה, כי זה לא מישי מאותגרת פוריות.. שבעה חודשים זה לא מאותגר פוריות לפי שום הגדרה רפואית ..חנה ורחל הוגדרו בתורה כמעוכבות. זה לא אותר דבר.
ונכון כשרוצים אז רוצים וזה קשה לחכות. ואני חלילה לא מזלזלת ברצון והכי מבינה גם את הקושי לראות את הסביבה כשרוצים משו.. ולכן לגביי להתסכל על אחרים אני ממש לא אגיד לך לא להתסכל.
אבל דווקא עד שנה כשזה עוד לא מוגדר עיכוב, הייתי באמת ממליצה להנות יותר מהזמן הזוגי ופחות להיות בלחץ.
מכירה מישהי שחיכתה גם חצי שנהMamina
והיה לה קשה כי היתה בת 30 פלוס.. זה גמר אותה.. לא חושבת שנכון לעשות הבדלה בין זאת שמחכה בין חודש לזאת שמחכה כמה שנים. כל אחת והדרך שלה.. הייתי תקיפה כי לי אישית היה קשה אם היו אומרים תהני בינתיים מהזוגיות וכו... איך אפשר להינות שאת בלחץ? ואיך אפשר להגיד למישהי אל תהי בלחץ אם היא בלחץ? זה משהו מבחינתי כוללני... לא להיכנס לנעליים של האחר ולהגיד איך לנהוג ומה להעריך.. לי יש עניין להכיל ולהיות אמפטית לכאב של אחרים גם אם זה כאב שהילדה לא נתנה לה לישון בלילה והיא סובלת ויש כאלו שיגידו לה לפחות יש לך ילד.. כל כאב שבן אדם חווה צריך להכיל. ולא להגיד לפחות ככה וככה תעריכי שככה וככה.. לא מאמינה בזה וזה לא נכון בעיני.
ולך ים מחילה שאני כבידה וקצת הייתי תוקפנית כמובן שלא רוצה לפגוע.... פשוט זה משהו שמציק לי בכללי. וסליחה אם דיברתי בעוינות. לא היתה בכוונתי. דיברתי מתוך לבי.
ולך ים מחילה שאני כבידה וקצת הייתי תוקפנית כמובן שלא רוצה לפגוע.... פשוט זה משהו שמציק לי בכללי. וסליחה אם דיברתי בעוינות. לא היתה בכוונתי. דיברתי מתוך לבי.
אוקיי, אבל שוב זה שונה.אין ייאוש בעולם
אם מישי מעל 30 או מישי בת 22 (אין לי מושג בת כמה הפותחת, סתם זורקת)
וכן יש הבדל.
וכן יש הבדל.
אני מבינה את העיניין של להיות שם בשביל מישהוים...
להיות שם עם הכאב שלו ולהכיל את זה
מצד שני תמיד יש גם את התצאי מזה, יש לך את חיים לחיות ודברים לעשות ותסתכלי על כל הטוב שכן יש לך
שקיעה ברחמים עצמיים לא עושה טוב לאף אחד
היא נשואה רק 7 חודשים ומההודעה הראשונית חשבתי שהיא על סף ייאוש אחרי שנים שהם מחכים
כאב זה כאב נכון וממש אין לי שום כוונה לגרום לכאב נוסף או לפגוע בנקודות רגישות
ביום הולדת 32 שלי הייתי רווקה, מסכנה ומדוכאת, בלי כלום בחיים!! החלטתי שעכשיו אני לוקחת אחריות על החיים שלי ומשנה אותם. וגם מאז היה תהליך ארוך אבל אחרי השקיעה למטה התחילה את העלייה. אחרי שנה וחצי אחרי הכרתי את בעלי. רק אחרי שהייתי למטה ועשיתי את הסוויץ' הכל התחיל להשתנות
לא כאב לי? לא ספרתי את השנים שעוברות? ועוד הערות מהמשפחה על הקפאת ביציות שמבינה את הכוונות הטובות אבל בשבילי זה היה כמו "לך זה לא יקרה, עדיף שתשלימי עם זה...."
והיום אני חושבת שהיה עדיף לחכות קצת, נכנסנו מהר מדי למשהו שלא באמת ידענו מהו ולא היינו מוכנים לזה, וב"ה קיבלנו זוג תאומים מדהימים אבל אם רק היינו מכינים את עצמנו יותר לפני לא היינו מתמודדים עם הרבה קשיים ודאגות שיש לנו כיום כולל מהבחינה הזוגית שלנו
כך שבאמת הכל לטובה וכל דבר בזמן שלו
אני רוצה להתייחס לעוד דברים שעלו פה-
החיים הם לא תחרות, למי יש יותר, מי שווה יותר- זה הכל אנחנו עושים אצלנו בראש
אתה מראש בא עם הערכה עצמית נמוכה ומחפש איך להיות שווה, כל עוד בראש אנחנו נמצאים במקום נמוך החיים משקפים לנו את המציאות שבה אנחנו חיים.
רוצים לשנות את המציאות שלנו, זה חייב להתחיל קודם כל מבפנים
סליחה נשמה אני בהיריוןMamina
אני לא מגיבה ככה בדרך כלל.. הפתיל שלי קצרצר...
מבינה שרק רצית לתת יעוץ מניסיונך...
אני באה ממקום כנראה שנורא שפטו אותי.. "יש לך ילדים תגידי תודה. אל תבכי על ההפלותת.. וכו יש כאלה שאין להן ילדים אז מה את בוכה.. " כאילו לא נתנו מקום לכאב שלי. וזה כל כך צרם לי.. ההשוואות ... השיפוטיות... בן אדם שכל הזמן חש רגשות אשם על מה שהוא הוא לא בריא.. צריך כל כאב לפרק... לתת לו מקום.. 7 חודשים זה נראה קצת. אני במקומה כן הייתי נלחצת כי אני טיפוס כזה. היום פחות אבל בתחילת נישואי כל דבר היה נראה לי סופני. ושבאים ממקום של מה את בוכה? מה רע לך? זה נותן לך להרגיש עוד יותר רע.... אני מבינה שאת מגיעה דווקא ממקום של עזרה . ליעץ. בסדר. הטון בפורום לא תמיד נשמע. חח אז כל אחת קוראת בסגנון אחר.
בכל מקרה מבינה שעברת גם את תהליך לא פשוט וכואב לי לשמוע. מאחלת לך רק טוב בהמשך...
והפותחת היקרה לך מאחלת היריון טבעי בקרוב.
בהצלחה
מבינה שרק רצית לתת יעוץ מניסיונך...
אני באה ממקום כנראה שנורא שפטו אותי.. "יש לך ילדים תגידי תודה. אל תבכי על ההפלותת.. וכו יש כאלה שאין להן ילדים אז מה את בוכה.. " כאילו לא נתנו מקום לכאב שלי. וזה כל כך צרם לי.. ההשוואות ... השיפוטיות... בן אדם שכל הזמן חש רגשות אשם על מה שהוא הוא לא בריא.. צריך כל כאב לפרק... לתת לו מקום.. 7 חודשים זה נראה קצת. אני במקומה כן הייתי נלחצת כי אני טיפוס כזה. היום פחות אבל בתחילת נישואי כל דבר היה נראה לי סופני. ושבאים ממקום של מה את בוכה? מה רע לך? זה נותן לך להרגיש עוד יותר רע.... אני מבינה שאת מגיעה דווקא ממקום של עזרה . ליעץ. בסדר. הטון בפורום לא תמיד נשמע. חח אז כל אחת קוראת בסגנון אחר.
בכל מקרה מבינה שעברת גם את תהליך לא פשוט וכואב לי לשמוע. מאחלת לך רק טוב בהמשך...
והפותחת היקרה לך מאחלת היריון טבעי בקרוב.
בהצלחה
סליחה אם זה פוגע בךים...
אבל אין מה להשוות בין זוג שמחכה שנים לבין זוג צעיר שנשוי בסך הכל 7 חודשים
שנים חייתי בתחושת מחסור בציפייה לבן זוג וזוגיות ומשפחה וילדים
ואני יכולה להגיד בביטחון מלא שתחושת החוסר מביאה איתה רק חוסר
אז חבל לי בשבילה וזה מה שיש לי לומר
התגובה שלך היא ההיפך מ"מכילה".. למה בתוקפנות?יעל...
ים הציעה זווית הסתכלות מסוימת, שיש בה הרבה אמת.
ואת ממש הטחת בה דברים קשים, לא בפרופורציה בכלל..
ואת ממש הטחת בה דברים קשים, לא בפרופורציה בכלל..
מה קשור לא מכילה?Mamina
לי קשה שלא מכילים שלבן אדם יש את הקשיים שלו וחושבים שלאחר יותר קשה כי עבר ככה וככה.. ושיעשה ככה וככה... ים הציעה רעיון.. חשבתי שאמרה לה ממקום של את צריכה ככה וככה... לי לא עוזר שאומרים לי מה לעשות? כאב הוא כאב... אבל התגובה שלך שאני לא מכילה לא נראה לי הכי קשורה פה ?? אני הגבתי לזה שאמרה לה להינות מהזוגיות.. לי אישית זה היה מציק שהיו אומרים את זה.. כי איך אפשר להינות ממשהו שיש לך שכל כך חסר לך משהואחר..? לא עוד שמלה.. אלא ילד שאתה משתוקק לו? וכן גם שזה "רק" 7 חודשים הייתי משתגעת... ושוב כי כל אחת ומנגנון נפשה. אז אני לא בסדר כי אני לא מליחה לשנות חשיבה? לא מסכימה בעליל. וגם את לא מכילה כנראה אם את ככה מגיבה.. חחח... אני כבר בשלבי צחוק.. מיציתי ההורמונים עובדים שעות נוספות אצלי... מחילה שוב אם התעצבנתי אובר.. מאחלת לכולנו לכאוב כשכואב לאחר ולא לשפוט כמה זמן הוא כואב או על מה. זה הכל.
שבעה וחצי חודשים?רשש
אז מצבך בסדר גמור גמור גמור
הכי בריא לך כעת זה להרגע
לקחת 2 צעדים אחורה ולא להכנס לתחושות שכשקראתי אותן הייתי בטוחה שאת מצפה כבר כמה שנים
למה?
לא בגלל שאני מזלזלת באתגר אלא
כי רופא פוריות ענק אמר לאמא שלי פעם שאם היה יכול היה מקים כותל מיוחד לנשים מצפות
כי הדבר שהכי הכי מפריע להתעברות זה הלחץ אז הוא רצה שיהיה מקום מיוחד לאמונה ופורקן ובכי עבורן
מכירה נשים שציפו שנה ואחרי זה ילדו עשר ויותר ילדים בקלות ממש
לפעמים לוקח זמן ללמוד את הגוף שלך
לפעמים צריך קצת דיוקים וחיזוקים עד שזה בא
ואז כבר לומדים את המתכון וההמשך חלק כמו מים
ישועה בקרוב!!
אני חיכיתי שנתיים וחציMami12
ולא הצלחנו , בדיוק גיסתי התארסה ,כל כך פחדתי שתכנס לפניי.. וברוך ה באותו החודש נכנסתי.
שמעי זה קשה בטירוףףףף אבל כל אחת מתי שה' מזמן לה מתי שהכיי טוב לך תקבלי.
3 שנים היתי בלימודים ואני יכולה לאמר לך שאם היתי יולדת בזמןן הלימודים קרוב לוודאי שהיתי פורשת בגלל הנסיבות. ברוך ה במבחן האחרון של התואר ילדתי..
ועוד משהו להמחיש לך כמה אני מבינה לליבך, גם אחרי שיש לי ילד בן כמה חודשים..ויש בנות שיחשבו ואי איזה מפגרת!
אבל מלחיץ אותי שגיסתי תיכנס להריון...כי לי לקח שנתים וחצי , כמעט שלוש איך את עושה את זה ברגע????
שמעי זה קשה בטירוףףףף אבל כל אחת מתי שה' מזמן לה מתי שהכיי טוב לך תקבלי.
3 שנים היתי בלימודים ואני יכולה לאמר לך שאם היתי יולדת בזמןן הלימודים קרוב לוודאי שהיתי פורשת בגלל הנסיבות. ברוך ה במבחן האחרון של התואר ילדתי..
ועוד משהו להמחיש לך כמה אני מבינה לליבך, גם אחרי שיש לי ילד בן כמה חודשים..ויש בנות שיחשבו ואי איזה מפגרת!
אבל מלחיץ אותי שגיסתי תיכנס להריון...כי לי לקח שנתים וחצי , כמעט שלוש איך את עושה את זה ברגע????
עברת טיפולים?אוהבת ה בליבי
כנסוMami12
כמעט התחלתי טיפולים באותו חודש , חיכינו למחזור להזרעה !!! והמחזור פשוט לא הגיע
דיי ברוך האוהבת ה בליבי
אז נכנסת טבעי?
כן ברוך הMami12
את ממש לא מפגרת שאת חושבת על זהאין ייאוש בעולם
זה הכי הגיוני
כי ההגיון שלך אומר לך
רגע התחתנתי שנתיים וחצי לפניה
אז ההגיון אומר שרק שיהיה לי איזה ילד בן שנתיים היא תלד..
אנחנו לא מצליחים לתפוס את הפער הזה..
שלפעמים יוצר מצב שאת יולדת יחד עם מישי שהתחתנה הרגע..
ואת שמחה שלפחות את עם ילד כבר
אבל עדיין הזוי לך כי אמור להיות ביניכן פער
אתן לא אמורות להיות שתיכן יולדות טריות
כאילו אני יותר וותיקה
איך זה הגיוני
המחשבות האלה ממש מובנות
אולי למי שלא חוותה עיכוב משמעותי זה יכול להישמע ילדותי והשוואות כזה
אבל כל כך לא!
זה עמוק
זה פער עצום שהנפש מרגישה
וקשה להעביר אותו במילים
כי ההגיון שלך אומר לך
רגע התחתנתי שנתיים וחצי לפניה
אז ההגיון אומר שרק שיהיה לי איזה ילד בן שנתיים היא תלד..
אנחנו לא מצליחים לתפוס את הפער הזה..
שלפעמים יוצר מצב שאת יולדת יחד עם מישי שהתחתנה הרגע..
ואת שמחה שלפחות את עם ילד כבר
אבל עדיין הזוי לך כי אמור להיות ביניכן פער
אתן לא אמורות להיות שתיכן יולדות טריות
כאילו אני יותר וותיקה
איך זה הגיוני
המחשבות האלה ממש מובנות
אולי למי שלא חוותה עיכוב משמעותי זה יכול להישמע ילדותי והשוואות כזה
אבל כל כך לא!
זה עמוק
זה פער עצום שהנפש מרגישה
וקשה להעביר אותו במילים
אל תשווי את עצמך לאף אחדים...
תהיי שלמה עם עצמך ועם החיים שלך
תאהבי ילדים אחרים- הם לא באים במקום אלו שלך
ותאמיני, גם שלך יבואו
תודה לכולן על התגובות החמות, אבלבעוז וענווה!
באמת תפסיקו להגיד שזה תקין אחרי שבעה חודשים. אני יודעת שזה תקין ואני לא לחוצה. אבל זה לא אומר שאסור לי לבטא את הכאב הגדול והרצון העז שלי לילד. אוקיי?
והיום קיבלתי מחזור וזו התרסקות בשבילי.
והיום קיבלתי מחזור וזו התרסקות בשבילי.
חיבוק אהובה . כואבת איתךMamina
יקרהאין ייאוש בעולםאחרונה
זה שזה תקין זה לא מפחית מהכאב שלך והציפיה
וברור שכשאת רוצה את זה כבר מבאס לראות איך כולן סביבך נקלטות בשניה ואת עוד בתוך זה
וברור שכשאת רוצה את זה כבר מבאס לראות איך כולן סביבך נקלטות בשניה ואת עוד בתוך זה
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
וואו אחותי קשוח ממש..16210
איזה ניסיון!
לדעתי זה לא ילדותי בכלל שהיא תדבר איתו. היא אשת מקצוע שתתן לו את חוות דעתה. זה ממש יכול לשנות את התמונה.
מהניסיון שלי יש כמה תפיסות בפסיקה לגבי הצורך בבדיקת טהרה. שווה אולי לנסות רב אחר. זה באמת לא נראה לי הגיוני לחיות ככה
האמת שלי נשמע שיש פה איזופרח חדש
התנהלות לא תקינה מול הרב
לא יתכן שאחרי כל מה שאת מתארת זה מה שיש לו להגיד לך.
לדעתי יש 2 אופציות
או שהרב לא מקבל את כל המידע במלואו
או
שכדאי לברר על רב אחר מהזרם שלכם.
מצטרפתנעמי28
לי על הרבה פחות הסכימו כמה רבנים להוריד בדיקות
ואם יש פציעות חוזרות והאישה מעידה על עצמה גם יש ממקום להתיר.
נראה לי החמרה חריגה ולא נפוצה בכלל.
גם אצלינופרח חדש
שזה נקרא פסיקה יחסית מחמירה
אבל נניח כשהיה לי התקן
באופן גורף הרב אמר לא לבדוק כל הבדיקות
מסכימהכחל
לי בלי לדעת אם יש פצעים כרגע, רק מזה שפעם היה לי ועדיין כואב לי לעשות את כל הבדיקות ואני חוששת שייפסלו, רב התיר להמעיט
חבל להגיע למקום כזה עם המצווה הבסיסית הזאת
אמרת לא להמליץ לך על רבנים אחרים, אבל גם שאלת אם אין התחשבות בהלכה, אז כן! כן יש התחשבות בהלכה, ואני ועוד הרבה נשים ההוכחה.. ולדעתי לא תקין להתעקש על בודקת כל חודש מחדש, אחרי שגם היא בעצמה אמרה שהמקום רגיש והייתי מחפשת דחוף רב אחר
ממשנעמי28
רב שמוצא דרך להקל לרוב הוא רב גדול יותר ולא להיפך.
לרוב הוא מכיר יותר לעומק את ההלכה והתנסה ביותר מקרים.
רב ששולח שוב ושוב לבודקת
לפעמים פשוט לא בקיא מספיק ולכן רוצה להסתמך על חוות דעת נוספת.
היה לי רב כזה בעבר, על כל שאלה קטנה הוא היה מפנה לבודקת, עד שהצבתי אולטימטום שלא הולכת, והוא הפנה לרב מתמחה יותר מאותו מגזר ודרך שבאמת מצא מקום להקל.
מסכימה!רוצה לשאול שאלה
אנחנו הלכנו בשביל מראות לרב צעיר יחסית והוא אסר הרבה פעמים, ידעתי שבד"כ אם אני שולחת מראה אז זה כנראה אסור.... (למרות שמלא אמרו לי שזה לא אמור להיות ככה אבל זה הרב שהיכרנו וזה היה ספציפית למראות כי הרב שלנו לא גר בעיר וחשבתי שאולי אחרות שולחות כל בדיקה לכן הכל מתירים להן...)
היום אנחנו גרים במקום אחר, ואף פעם עוד לא אסרו לי בדיקה ששלחתי לרב.... מרוב שמתירים לי הכל אני מרגישה נרוויסטית שאני בכלל שולחת.... וזה רב מאותו זרם, ולא פחות מחמיר. הוא פשוט עם יותר ניסיון וראה הרבה צבעים אז העיניים שלו הרבה יותר רגישות לצבע.
גם חושבת לי הרב נתן המון פעמים הנחיה למעט בדיקותהלוואייי
ותחתון צבעוני ובלי מוך וכל מה שניתן כמעט במצבים של כתמים
ואפילו לא כמו שתיארת..
והרב שלנו ידוע כרב גדול ואפילו מחמיר בעקרון(לדעתי לא מחמיר בכלל)
אני לא אומרת משהו נגד הרב חלילה
אבל כן מרגישה שיש מצב רגיל
ויש מצב של כלמים חוזרים- ואגב רפואית צריך לברר למה ואם אפשר לטפל...אם לא ניתן רפואית לטפל אפשר גם לנסות רפואה טבעית.
ולגבי הרב- כדאי לבדוק מולו האם עקרונית הוא מבדיל בין מצב סטנדרטי למצב של כתמים חוזרים שלדעתי אז ההנחיה היא שונה לרוב ויש התייחסות למצב ונסיון להקל
כדאי שתחפשי רב אחר עם כתפיים רחבותאמאשוני
שיכול להתיר לא רק על סמך בודקת.
אם אתם מתכננים למנוע לתקופה ארוכה אפשר לשקול התקן הורמונלי.
חד משמעיתאחת פשוטה
לא נשמע סביר בכלל ללכת לבודקת כל כך הרבה פעמים. מסכימה עם מה שכתבו מעליי
הרב שלנו מחמיר מאודדדרוצה לשאול שאלה
בהרבה דברים שתופתעי אפילו לשמוע שיש כאלו שמחמירים בהם, ועדיין מאז החתונה!! (שזה מעל שלוש שנים) אני עושה בדיקות רק בראשון רביעי ושביעי (ואם יש פצע ידוע אז רק ראשון ושביעי) בהתחלה בגלל הבתולים הוא אמר שבשנה הראשונה עדיין יכול לדמם, אח"כ ילדתי והיו קרעים ומאז האזור רגיש מאוד ונפצע מהר אז אני עדיין ממעיטה.
גם אם רבנים אחרים לא ברמה הזאת שיגידו להמעיט שנה בגלל בתולים, רוב מוחץ ממש של הרבנים יגיד להמעיט כשהאזור רגיש.
אם את לא רוצה ללכת לרב אחר - מתחננת שתני לבודקת לדבר עם הרב, לי התירו שבעה נקיים רטרואקטיבית בזכות שנתתי... זה לא בושה! זה יעזור לך להמשך יהיה לך שקט.
ואגב בסוגריים זה גם אולי כדאי לכם לשאול וזה גם הרבה רבנים מתירים - למי שהאזור רגיש להרטיב קצת את העד, לחכות שיתייבש קצת אבל שיישאר לח ואז לבדוק איתו, לי זה חסך המון כאב ראש....
בהצלחה אלופה!
וואו יכולה להזדהות ממש! ממשיכה בפניםליני(:
רוצה לשתף שזה לא בהכרח קשור לרב מחמיר או מקל... אני עברתי משהו מאד דומה! ולקח לי המון זמן וכמה רבנים עד שהגעתי לרב שהבין שיש לי רגישות ועל סמך שאלות שהיה שואל אותי היה פוסק, ואפפעם לא שלח אותי לבודקת! כי הבין את הקושי שלי עם זה וגם שבעצם אין מה... ורוצה לציין שהוא רב דווקא מחמיר מבחינת הפסיקה. אבל עם הכרות עם ההלכה וכתפיים מספיק רחבות כדי לעזור לפסוק לפי מה שאת מרגישה ויודעת על עצמך.
(אגב, דעתי האישית, שפעם לא היו בודקות טהרה... זה משהו של השנים האחרונות. מה שמחזק את זה בעיני שזה אכן לא טבעי ושיש דרכים רבות, גם על פי ההלכה, טובות ואחרות לפסוק ולסמוך על האישה, מקווה שתמצאי את הדמות שמתאימה לך ואל תתייאשי מלחפש אותה! גם בתוך הזרם שלכם... חיבוק גדול על כל העוגמת נפש והתחושות הקשות. הייתי שם...)
תשמעי מאמי. בעיני לא תקין ולא נורמאלי בשום צורה!באתי מפעם
אני יודעת שמי שיש לה פצעים בקלות מתירים לה להוריד בדיקות! ללכת לבודקת בכל פעם?!?! מה? אחרי כמה פעמים שיש פצע כבר הרבה פעמים מזהים בכתם שזה דם של פצע ולא מהרחם .
כל כך כואב לי על החוויה שאת עוברת, זה לא נשמע לי תקין בכלל, מציעה מאוד להחליף לרב אחר שמסוגל להתיר אתכם בלי לשלוח בכל פעם לבודקת , רב שמקל זה לא אומר שהוא פחות חזק במצוות, זה אומר שהוא מספיק מבין הלכות לעומק ולרוחב שיודע איך להתיר.
עכשיו אנקדוטה קטנה - מסופר על רב עצום, סליחה שלא זוכרת מי, שהיה מאוד מחמיר בכל נושא של מצוות. רק בענייני טהרת המשפחה היה מקל מאוד, שאלו אותו איך יתכן שהוא לא מחמיר גם בזה? והוא ענה - אני דווקא מאוד מחמיר במצוות שלום בית. אל תזלזלי במשקל הכבד של מצוות שלום בית.
שום דבר לא ילדותי, ברור שהבודקת תתקשר! ובעניין שתמליץ לך על רב אחר. וואי זה מקומם אותי לחשוב שזה מה שאת עוברת! חיבוק גדול ❤️
נכון פעם לא היה מקצוע כזההריון ולידה
וגם היום שיש הוא נועד לדעתי למקרים מאד קיצוניים שבאמת חייבים.
אז שאלו שאלות, וסמכו על האשה ומה שהיא מרגישה
וגם היום לא חושבת שכל רב שולח ככה כל דקה לבודקת.
במיוחד שאת כבר מכירה את ההרגשה של פצע וכו'
מוסיפה שיש את הבדיקות ההכרחיותהריון ולידה
ואם אני מרגישה מתישהו שיש לי פצע ורגישות
אז אני יודעת שניתן להפחית
ולא חושבת שצריך כל פעם לשאול שוב ושוב כשזה בדיוק אותו המצב
כמו שבהתחלה כשהתחתנתי לקחתי לרב בדיקות מסויימות
ואז אשתו אמרה לי שאם זה יהיה שוב צבע כזה אז אין צורך לשאול עליו
רוצה לציין כמה דבריםעל הנס
א.אישה נאמנת להעיד על עצמה שיש לה פצע הלכה מפורשת לא צריך רב שיעיד על מה שהוא לא מרגיש.
ב.רב למד כדי להתיר לא כדי לשלוח לבודקת,אם הוא שולח הרבה לבןדקת וגם הבודקת אומרת שזה מיותר,כנראה שאין לו מספיק ידע ונסיון לפסוק בזה ולכן כדאי למצוא רב אחר שאתם סומכים עליו.
ג.תלמדי טוב את ההלכות הללו,לא כל דבר חייבים לפנות לרב יש לך אפשרות להתיר לעצמך לפעמים.
ד. בהנחה שאת נורמלית וגם הגוף שלך נשמע שנקלעת לסיטואציה ממש לא נורמלית והמקום שלך לשים לזה סטופ.
לא נגד הפסיקה שלכם,זה יותר כמו לבקש חוות דעת של מומחה יותר גדול,תפנו לרב שמומחה לזה מהפסיקה שלכם תחפשו המלצות,זה לא רק איכות חיים זה גובל בפיקוח נפש לא פחות מזה.
בעיניי כן בהחלט, שהבודקת תדבר עם הרב שלךים...
לגבי הרב, האם זה הרב שלך שאת פוסקת לפיו?
נשמע שהוא מחמיר מדי או דואג מדי, יש מצב לרב צעיר ולכן כל כך מקפיד?
אם את לא חייבת את הרב הזה ספציפית, תפני לרב אחר. יש גם נשים שיכולות לפסוק לך.
אני מרגישה יותר נוח ללכת לאישה ויש לי אחת יחסית קרוב אלי.
מבחינת הבדיקות, לא יודעת מה הפסיקה אצלך וכמה את מקפידה על כל הבדיקות.
נכון שצריך פעמיים ביום, אבל למשל אני למשל הקפדתי רק על הבדיקות המעכבות. סתם ככה, בלי פסיקה מיוחדת....
פשוט שאם ההלכה מראש אומרת לך שכחת, לא נורא. משמע- להבנתי שאין צורך. לפחות זה מה שאני מבינה ומבחינתי זה מספיק לי.
אני לא פוסקת הלכה ותעשי מה שנכון לך. אולי תשאלי גם על דרך לעשות את הבדיקות שתמנע גירוי ותאפשר לאזור להחלים.
אולי לתת חודש להחלמה, יעזור... בתקווה שחודש הבא לא תהי רגישה כל כך
תחליפי רב מאמימקקה
ממש חבל ככה להרגיש
זה ממש לא תקין
אני חושבת שעדיף לפנות לרב שיפסוק לך שפצע נותןהמקורית
הקלות לחצי שנה קדימה )יש פסיקה כזו) מאשר שתמאסי במצווה כמו עכשיו
למעשה, את גם יכולה שיפסקו לך הקלות על הפצע גם בלי גישה אחרת, הקושי שלך הוא שליחה לבודקת כל פעם שתאשש את מה שאת יודעת
מציעה לשאול את הרב אם יש מי שיפסוק לך בלי הבודקת
מצטרפת לקודמותיי.שיפור
אם כל פעם את הולכת לבודקת אז ברור שיש לך פצע, למה צריך ללכת שוב?
נשמע לא הגיוני מבחינת כללי פסיקהחושבת בקופסא
זה לא קשור לרב מקל או מחמיר. (וכמו שאמרו לפני, נידה זו מצווה שלהחמיר בה זה להקל בשלום בית, שזה שיקול הלכתי רציני לא פחות)
יש כללים ידועים מתי אפשר להוריד בבדיקות. והבדיקות המרובות שאנחנו עושות היום הן גם ככה לא מעיקר הדין. הן לא מדאורייתא אלא מדרבנן, וחכמים שקבעו את הבדיקות האלו יכולים לקבוע מתי לעשות אותן ומתי לוותר.
במיוחד שאת יודעת לזהות בדיוק איפה הנקודה הכואבת וכבר הלכת לבודקת שמצאה פצעים הרבה פעמים בעבר. ברצינות כדאי לך לחפש רב אחר, מאותו המגזר. או לשאול את הרב הזה למה הוא מחמיר ככה אם יש לך את כל הקריטריונים הידועים האלו. את ממש יכולה למצוא אותם בספרי הלכה.
הייתי פונה למכון פועה לפסיקה ספציפית למצב הרגיש שלאני אנונימית!
שלך..
הם ממש יכולים לעזור.
בהצלחה!!
ושיהיה רק בנחת!
אוף. ממש מכעיס מה שאת מתארת.מקרמה
ביקשת שלא להמליץ לך על רבנים
אבל אני כן הייתי ממליצה לך ללמוד
ידע הוא כח!
הלכות טהרה (בכללי עולם ההלכה)
מורכב מרבדים שונים
רובד 1: יש את עיקר הדין שהוא הבסיס (וגם הוא מורכב מדין תורה ודין רבנן)
כמעט ואין בו משחק... (ובכל זאת כתבתי כמעט...)
רובד 2: עליו יש עוד רובד של מנהגים (לפי עדות/שיוך מגזרי)
וואו- כמה אפשר ללמוד!
גם במנהגים יש מנעד רחב ורבדים
יש את כל הנושא של לכתחילה עושים
אבל במקרה ו.. יש מקום להקל
(אני אתן דוג מפסיקה אישית שקיבלתי...
אני אשכנזיה, מלכתחילה נוהגת לספור 5 ימים לפני הפסק
אבל בגלל שאני מביצת מוקדם קיבלתי הנחיה שבימי מניעה לנהוג 5 ימים... בימים דאני מנסה להיכנס להריון לעבור למנהג הספרדי...)
הייתי בעיקר מתמקדת בנושא של פצעים... תתפלאי כמה דיונים הלכתיים יש על זה
רובד 3: חומרות לפנים משורת הדין
כמות בדיקות...
דיני כתמים..
הרחקות...
תגלי עולם שלם של דברים שהם 'רק חומרות'
לנשים שהכל זורם- זה אולי מתאים
אבל לנשים שלא הכל זורם זה יכול להיות הרסני
רובד רביעי: קבלות ועולם החסידות
נגיד לדוג מספר הטבילות...
כשמלמדים כלות הכל כמו שכבה אחידה
מעבר לזה שחוטאים לאמת
זה עושה עוול גדול לנשים
אהל בעיני בעיקר עושה עוול גדול לקבה
לא לכך הוא התכוון
תמצאי לך את המקור ההלכתי שאת סומכת עליו
תחלבי את הידע
ואם הידע הזה תאמתי עם הרב שלך
בשאלות ישירות
כי צורת השאלה לפעמים מכתיבה את התשובה
ויש רבנים שצריכים דחיפה קלה...
בהצלחה
אני תמיד שוכחת מלא בדיקותדיליה
לא שואלת רב. אני עמוסה בחיים ועושה ממש בדיקות הכרחיות + 2-3 כשאני בדיוק נזכרת.
תדעי שאת צדיקה שאת בכלל שואלת.
ואנחנו שואלים רב הכי מחמיר שאני מכירה, ואני יודעת שכל אישה שנפצעה יותר מפעם אחת הוא אומר לה לעשות הפסק ראשון ושביעי.
מאוד מוזר מה שהרב אומר.
לגבי הבודקת מציעה ללכת למשהי שיש לה גם הבנה בבריאות הנפש. שתהיה עדינה איתך ותעזור לך להרגיש נוח.
וואי זה נשמע קשוח כל כך ובלתי אפשריילד בכור
זה לא הגיוני להיות בסרט כזה כל כך הרבה זמן
פעם אחת בחיים שלי הלכתי לבודקת והבטחתי לעצמי שאני לא עושה את זה יותר
מצטרפת לכל מה שכולן כתבו
ואפילו הבודקת אומרת לך שזה לא הגיוני
אולי תשאלו רב אחראורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 11:24
לפני כמה שני היתי אצל בודקת פעם אחת, ו אז אמרו לי להפחית בדיקות. ואני כבר שנים בודקת מינימום, הפסק, בדיקה ביום הראשון ובדיקה בשביעי.משתדלת לעשות עוד אחת באמצע. רק שתדעי שהלכתית המינימום הוא- הפסק, בדיקה ביום הראשון ובדיקה ביום השביעי, זהו . עשית את זה וקיימת את המצוה. הדרכתי כלות חילוניות / מסורתיןת בעבר, ולהן אומרים במפורש שזה המינימום . ויש מקסומום. לפי מה שלמדתי ברגע שיש קושי כלשהו עם המקסימום אפשר לרדת למינימום. אפילו קושי רגשי. אצלך זה לא הגיוני שאת לא מורידה בדיקות. עכשיו קראתי ששאלת עמה רבנים, לא יודעת אולי באמת שהבודקת תתקשר, את מתארת מצב לא הגיןני שאני לא מכירה, ואם זה גורם לך לשנא מצוה, אולי עדיף לחפש רב אחר לשאול אותו אפילו מזרם אחר...
מניסיון אישיאנונימית בהו"ל
תלכי לרב דוב ליאור
הוא לא שולח לבודקות אפעם
הוא גדול דור ברמה אחרת (הוא והרב עובדיה יוסף היחידים שעברו את המבחנים ב100 נקודות)
תפני אליו ובע''ה שיעשה לך סדר
וואו קשההרקאני
לנו יש רב מחמיר מאוד
וכשאמרתי ששרף לי בבדיקה אמר שאפשר לסמוך על זה
קצת הזוי מה שאת מתארת
לדעתי לא מוזר בכלל שהבודקת תדבר איתו
ממש מיותר ללכת שוב ושוב אם הבודקת אמרה בפירוש שזה איזור רגיש
מוזר לי שהרב יודע את זה ובכל זאת שולח אליה שוב ושוב
עונה בכלליות, סליחה שלא עונה לכל אחתאנונימית בהו"ל
קראתי את כל התגובות ומעריכה מאוד את זה שהגבתן.
הרבנים יחסית צעירים, זה מה שיש כאן.
אמרתי ואומרת כל פעם מחדש שיש רקע ידוע של פצעים ושכל ביקור אצל בודקת נגמר בפצע, ושכל ניסיון להיטהר נגמר אצל הבודקת.
הבודקת טוענת (ואני מסכימה איתה) שבגלל שהיום יש בודקת אז לרבנים הכי קל לשלוח אליהן במקום לקחת אחריות.
אני לומדת, בספר כתוב שכדי להוריד בדיקות יש לשאול רב מורה הוראה אז זה מה שאני עושה.
מוך דחוק כתוב שאם קשה אפשר לא לעשות אז לא שאלתי ופשוט לא עושה.
הניסיונות שלי להיטהר רחוקים אחד מהשני ולא חודש אחרי חודש אז אולי זה מה שגורם לרב לא להתיר לי למעט בבדיקות כי לפני שנה היה כתמים ולא לפני חודש.
ואני לא מחפשת שמות של רבנים פשוט כי אם אחליט ללכת לאחרים אחפש בעיר אחרת קרובה רבנים שסומכת עליהם ואסע לשם להביא את העד אבל בינתיים עוד מנסה את מזלי עם הרבנים כאן כדי לא לטרוח כל כך.
אמרתי לבעלי שאם לא תהיה ברירה נפסיק למנוע ונסיים עם הסיפור הזה לעוד שנה של שקט (בצחוק כמובן, זה לא שיקול להיריון מבחינתנו גם אם נהיה אסורים זמן ארוך בגלל זה)
את יכולה להתייעץ עם מכון פועהילד בכור
להגיד להם איפה את גרה
את כל הסיפור
והם ימליצו לך על רבנים אולי
ויש דברים שרב יכול להגיד בלי לנסוע אליו כמו להוריד בדיקות
ובכללי מציאות של שנים של פצע זה משהו שכדאי להתייעץ עליו מהקצת ששמעתי. בדקת את זה רפואית?
לא תמיד חייבים להביא את העדטארקו
שווה למצוא רב שאת סומכת על הפסיקות שלו ושאפשר להתייעץ איתו טלפונית
למשל אם יש כאב יש רבנים שיוכלו להתיר בלי לראות, פשוט כי כאב זה משהו שאפשר לתלות בו.
ואם זו הסיטואציה אז בהחלט שווה לתת לבודקת לדבר עם הרב. זה בכלל לא ילדותי.
כנראה שקל לו לשלוח אותך לבודקתשירה_11
וכך להוריד מעצמו את האחריות
חמור בעיניי. חסר ידע בסיסי ברגישות של אישה
מסכימה. ממש עצובבאתי מפעםאחרונה
נשמע לא תקין בכללשירה_11
אבל בכללל
איך הגיוני שכמה רבנים אומרים לך את אותו הדבר כשידועה לך רגישות??
אני מבינה אותך לגמרי, ללכת לבודקת זה ממש מעל ומעבר בעיניי, אז כמעט כל פעם?? וכשידועה רגישות???
את יודעת שאני בודקת רק ראשון ושביעי???? כבר שנים.
אני לא יודעת מאיזה זרם את. אנחנו ספרדים, ואני מתייעצת עם רב מוסמך וצדיק פה לכל הדיעות, ואני ממש מרגישה שהוא מיקל איפה שהוא רק יכול, ומתשאל אותי שאולי מהתשובות יהיה משו שאפשר להקל, כולל ללכת עם עד שלי לאחד מהראשל"צ כי הוא היה ממש ספק.
זה קשה מידיי מה שאת מתארת
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005
גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.
או
גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.
לי נושא הצהרון קריטי
לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני
בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?
נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר
עונהנויה12345
עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)
קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.
אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..
בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)
אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.
גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס.
דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום
לק"י
זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.
השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.
(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).
אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק.
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005
להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר
אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה
אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005
א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה
ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב
ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005
לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..
בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.
הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים
ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה
ומפה אני לא יודעת להחליט.
בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח
אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005
מי שלא רואה בעיניים לא מבין
איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת
נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...
הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.
כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה
כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005
מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה
הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך
קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ
עדיין גני עירייה
אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?
מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל
ואז אול אפשר להתלונן
זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005
כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת
לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם
בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום
מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי
כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ
אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע
זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...
מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים
מה זה מוזנח?נעומית
יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו
לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,
עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'
לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם.
למרוחקאמאשוני
תנסי לסדר הסעות.
אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.
תחשבי על השנים הבאות גם.
איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?
הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.
או מתניידת במוניות.
לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.
מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום
לק"י
השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.
בהצלחה בהחלטה!
וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005
כל יום? בהסעה כמובן
יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר
פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן
וואי איזה תסכול
לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י
אין צהרון בגן צמוד?
אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.
לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס
אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס
כדאי לך לשקול את זה
בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,
לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.
אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו
או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.
אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,
זה קריטי בחורף לא לעכשיו,
אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.
ההורים שמרוצים מהצוותרקאני
לא מפריע להם ההזנחה?
זה נשמע הזנחה קצת קיצונית
מתואמת
אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?
לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)
אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).
ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!
מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️
צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005
ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.
ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון
או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם
אוף, זה באמת קשה להחליט ככה
מתואמת
נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...
אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...
האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה
אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...
תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה
אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון
פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!
התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.
זה הון בשבילי.
זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.
אין לי כוח לזה
וואו איזה הזיהההדיאן ד.
מה כתוב במכתב? על מה החוב?
האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?
תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע
בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!
ממש הזיה.
זה מבאס אותי כל כך.
אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי
ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!
המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.
והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.
אוף אוף אוף.
יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.
את עצמאית או שכירה?
לדעתי אל תילחצי,
בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח
ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל
תסדירי נשימה,
עבור מי המכתב? את או בעלך?
מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי
אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו
זה מה שהרו"ח שלי עשתה.
אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..
אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת
לכן את משלמת לו...
שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור
מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה
אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.
ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.
אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.
כמה דברים.לומדת כעת
1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.
2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.
3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים
מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67
ועם סכום כפול
זה היה מלחיץ ממש
אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל
ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.
בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער
יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5
צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות
דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם
אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?
כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים
את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...
בהצלחה!
אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!
צריכה לבדוק את זה...
תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך...
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...)
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה
עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,
זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.
מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️
אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
אני לא צופה את העתידפרח חדש
אבל יש שיקולים שקשורים לעתיד
כמו
שיהיה לילדים תמיכה רחבה מהאחים כשההורים כבר יהיו מבוגרים
או כשההורים יהיו מבוגרים יהיה יותר קל לילדים להתחלק בעזרה
אפילו הרצון להרבה צאצאים זה שיקול
ככל שיש יותר ילדים הסיכוי גדל
דרימי H12 proעוד מעט פסח
מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.
מה יכולות לספר עליו?
זה הזמן לקנות?
מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו
או שזה כבד מידי.
כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל
לא מאד, אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.
צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה
אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת.
בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל
יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.
אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.
ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅
המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל
מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.
לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.
וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.
ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה
כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה
לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש
לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים
שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)
בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..
תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני
אם אין לו, לא שווה.
זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.
חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34
אז מהניסיון שלי
הריונות עם בנות-
* חשק למתוק ולשטויות,
* הקאות בהריון,
* שיער צומח לאט אם בכלל
הריונות עם בנים-
* בחילות בקטנה, נסבל
* חשק לאוכל אמתי
* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)
לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל
חצקונים היו לי בשניהם בקטנה
וזהו;)
דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני
ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון
אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה
אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה
שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב
בן- כנל
שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה
והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)
הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי
חלק עם הקאות חלק בלי
בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭
צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן
ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין
בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום
ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת
לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון
התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי
אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת
אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י
אצל כל אחת זה עובד אחרת.
שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה
בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.
תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.
בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.
הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.
מה הסוד לחימום סלמון על הפלטה?רוני 1234
אם אני שמה בשכבה התחתונה הוא מתייבש
שכבה שנייה הוא לא מספיק מתחמם
שכבה שניה כשהתבנית מכוסה?יעל מהדרום
לפי הדעה שאנחנו הולכיםאבןישראל
אפשר להניח את הסלמון לא מוכן על הפלטה לפני הדלקת נרות והדג מוכן לסעודה בערב..זה מה שאנחנו עושים..
מכינה אותו קרוב ממש לשבתרקאניאחרונה
ואז שמה שכבה שניה עטוף טוב