בס"ד
היי, מה נשמע?
סליחה על השעה, מניחה שאתה לא ישן עדיין אבל בכל זאת, אולי אתה עסוק או משהו, אחרי הכל- מבינה שקצת קשה לך בתקופה האחרונה..
לא יודעת כל כך איך להתחיל, פשוט רציתי קצת לשתף ולומר שאני די מבולבלת.. המפגש איתך די סחרר אותי ואני חושבת עליך הרבה.
אולי אפילו די באובססיביות. בזמן האחרון אני מנסה להפסיק אבל הלב אומר לי לא לשכוח והראש כל פעם מריץ סרטים איך כן נוכל אולי לנסות.. מפחדת לגשת. בעיקר מעצמי יש לומר. אני כנראה אסמיק, אתבלבל ואהיה שקופה מדי וזה לא נוח לי..
מנסה בדרכים עקיפות לעזור לך אבל לא להעיק יותר מדי. מעניין אם אתה רואה אותי בצורה מיוחדת..
מעניין בכללי מה איתך, מה שלומך? אני כל כך מתפדחת לשאול אבל באמת רוצה לדעת. איך אתה מרגיש? בכללי, בלי קשר אלי.
ראיתי היום שקצת הסתבכת, לא יודעת איך הסתדרת בסוף. חשבתי עליך הרבה, שתדע- התפללתי שתרגיש טוב. שתמצא אנשים טובים שיעזרו לך, הם הרי רק ירוויחו.
ותגיד, איך זה שנפל עליך כל כך הרבה? ואיך זה שאתה כל כך לבד בברוך הזה? ואיך זה שאתה לבד בכללי? שתדע שאני מאמינה בך מאוד. שאני רואה בך המון טוב. המון טוהר ואצילות, רואה על הפנים שלך מידות טובות. ענווה, סבלנות, יראת שמיים, עדינות, שאתה איש משפחה, חבר טוב. ועם זאת עמידה על דעתך, הבנת מורכבות ובעל עוז רוח שכזה, שעומד נגד הזרם אבל שנמצא איתך כשאתה צריך.
יצא לי לדמיין את המשפחה שנקים למרות שברור לי שזה כנראה רק יפגע בי דמיונות שכאלו כי הרי זה קשר חד צדדי שכנראה יוביל לאכזבה. וגם אם בעז"ה יתממש- אני לא רוצה לדלג על תהליכים, אבל כל כך קשה לי להתנתק מהדמיונות המתוקים והממכרים האלה. על הביחד שלנו, על הטיולים, השבתות וגם סתם על השגרה שלנו. ושלא נדבר על הילדים.. מאוד מנסה להפסיק, מאוד. אבל זה פוגש אותי בהרבה הזדמנויות.
כשאני פוגשת אותך אני מתנתקת מהן בכוח כדי לא לחשוף שום דבר בטעות. כשאני מסתכלת עליך כצופה מהצד אני נפעמת מטוהר מידותיך.
ואולי אלו סתם חלומות שיכולים להתפר על כל אחד, אני לא יודעת.. אבל תדע שמתגעגעת ודואגת לך הרבה. שבתפילות שלי אתה נמצא שם. ולא רק בקשר אליי, אתה באמת חשוב לי.
תראה, אני מצטערת שאני אומרת את זה ככה אבל אם אני אראה שזה ישאר בצורה כזאת עוד כמה זמן אני אעבור הלאה עם כל הכאב בזה.. ויהיה כאב.
קשה לי להמתין, לצפות. אני באמת רוצה לבנות בית. מה איתך? אני בטוחה שגם אתה. האם אתה בכלל חשבת עליי כאופציה? אתה יודע הרי שבגלל הנסיבות אני לא אוכל לפנות אליך.. אז מה איתך? האם זה לא נראה לך? או שאתה מחכה עוד קצת? או שבכלל לא חשבת על זה?..
אני מצטערת אם נפלתי עליך בצורה כזאת, כבר כמה זמן שאתה בראש ובלב שלי והרגשתי צורך לשתף אותך.. אל תרגיש מחויב לענות, זה בסדר. הכל בסדר.
שיהיה לך לילה טוב, תשמור על עצמך.
