יש לי קושי בוויסות חושי. זה מתבטא בשמיעה, ראיה ומגע.
זה מחריף אם אני עייפה, שינוי הורמונלי וכו.
הבת שלי בת 7 חודשים כל הזמן נוגעת בי. לא יכולה להיפרד. מטפסת עלי(כי מהי אמא אם לא קיר טיפוס?).
אני כבר לא סובלת את זה. לא סובלת את המגע שלה. במיוחד שהוא לא עדין, בלשון המעטה.
היום הגעתי לנקודת שיא שכל פעם שהיא התקרבה אלי, דחיתי אותה. והיא נעלבה ובכתה עד שנרדמה. בכיתי הכאב שלה והכאב שלי.
היא עכשיו ישנה צמודה אלי במיטה, כי רק ככה היא ישנה. ואני מרגישה כאילו העור שלי מקיא אותה. קשה לי כ"כ.
אני לא מרגישה אשמה, אני יודעת שאני אוהבת אותה, זה רק הגוף שלי. אני גם לא כועסת על הגוף שלי, השלמתי איתו כבר מזמן.
רק כואב לי עליה שהיא כ"כ רוצה מגע ושאמא שלה לא ממש יכולה לספק לה את הצורך הזה...
זה מחריף אם אני עייפה, שינוי הורמונלי וכו.
הבת שלי בת 7 חודשים כל הזמן נוגעת בי. לא יכולה להיפרד. מטפסת עלי(כי מהי אמא אם לא קיר טיפוס?).
אני כבר לא סובלת את זה. לא סובלת את המגע שלה. במיוחד שהוא לא עדין, בלשון המעטה.
היום הגעתי לנקודת שיא שכל פעם שהיא התקרבה אלי, דחיתי אותה. והיא נעלבה ובכתה עד שנרדמה. בכיתי הכאב שלה והכאב שלי.
היא עכשיו ישנה צמודה אלי במיטה, כי רק ככה היא ישנה. ואני מרגישה כאילו העור שלי מקיא אותה. קשה לי כ"כ.
אני לא מרגישה אשמה, אני יודעת שאני אוהבת אותה, זה רק הגוף שלי. אני גם לא כועסת על הגוף שלי, השלמתי איתו כבר מזמן.
רק כואב לי עליה שהיא כ"כ רוצה מגע ושאמא שלה לא ממש יכולה לספק לה את הצורך הזה...
