אני לא שמחה. כבר לא יכולה לשמוח איתן.בעוז וענווה!
את לא צריכה לשמוח איתן. אני מרשה לךאין ייאוש בעולם
אוף. היום-בעוז וענווה!
הגעתי למכללה וראיתי שתי חברות עם הקטנים.
נכנסתי לספריה והנה עוד חברה בהריון שהתחתנה שבועיים לפניי.
זה רודף אותי לכל מקום.
ואנחנו אסורים
חיבוק!!מטילדה
הדיון הפך למכוער ביותר!!מצפה להריון.
"השבע לא רואה את הרעב"
לי באופן אישי תמיד שרשורים כאלה גורמים לי לחשוב שמאותגרי פוריות תמיד צרי עין יותר מאחרים... וזו אחת הסיבות כנראה שהריוניות טריות מפחדות לשתף
בבקשה תקראו, ותכילו באמת.אוהבת ה בליבי
נשים מאותגרות פוריות גם ככה, מובדלות.
מנסות להתחמק מאירועים משפחתיים, וכמעט לא חיות את חייהן במלואם, כל היום שלהם מלא במחשבות
על " האם יהיה לי ילד"? " כמה זמן זה יקח?"
המשפטים פה כ"כ מכעיסים, אף אחת לא מקנאה בכן
ולא עצובה כי יש לכן בטן הריון, ויש לכן הריון.
תאמינו לי, זה לא מעניין אף אחת!
פשוט הן רואות במראה משהו שהן היו כמהות לו מאוד, ומשתוקקות לו. וזה מכאיב, לא משנה מי זאת.
תנסו להכיל! לקבל.
אם אישתו של הרבי מלובביץ הייתה כותבת כאן בפורום את הכאב שלה? כידוע לא היה להם ילדים גם.
הייתן מגיבות לה כך? דיי, באמת
זה פורום של הריון ולידה, וגם נשים מאותגרות פוריות יעברו הריון ולידה, ומגיע להן להיות חלק מזה. לגמרי!
ולכתוב את הצער שלהן ואת הכאב שלהן, וצריך לקבל את זה לגמרי! כי בעם שלנו יש המון צדדים לטוב ולרע.
וכמו שכל אחת שכותבת על הצרה שלה מצפה שנענה לה בכבוד, כך גם הן.
ממש כואב לי לקרוא את התגובות.. ממש מציף לי הכול.
אני גם מאותגרת, מקווה בעזרת ה להפקד החודש.
והדיון הזה? ממש מחליש, אבל ממש.
גורם לי להרגיש שונה, מובדלת, מחוץ למחנה.
לא מספיק ההסתרות שלי, שאני מתעסקת בחיים האישיים שלי, וההתמודדות שלי עם הסביבה.
גם כאן? אני צריכה לבחור מה לומר? ולא לכתוב כאב או להרגיש, כי להיא עם ה5 ילדים זה מפריע?
ככה אני מרגישה במציאות, שאין לי אוזן קשבת
כי לכולן יש ילד או בהריון.
ואף אחת לא יכולה או מסוגלת להכיל את ההתמודדות שלי.
מה הייתן מגיבות לשרה אמנו? באמת אני שואלת?
בחייאת שרה אמנו היקרה, הצרות שלך לא מעניינות אותנו.
תבחרי מקום לשתף בו, כי אנחנו לא מעוניינות לשמוע את הכמיהה שלך לילד?????
באמת, אתן פורום מדהים.. וכל פעם שהייתי כותבת
הייתי מתמלאת שמחה וחיזוקים
תחזרו להיות כזה. ותפסיקו את המלחמות
מאחלת לכל הבנות שמצפות שבעזרת ה, באמת נהיה חלק אמיתי מהפורום הזה, ונהיה בהריון ולידה.
לכל המצפות, ובכללי שכל אחת תזכה לישועה הפרטית שלה!
הכול מאהבה לגמרי.
תודה לך יקרה.בעוז וענווה!
היי רוצה להגיבמהמרחקים
צר לי, ממש על המאבק שנוצר בפורום על הנושא הזה. אבל חשוב לי להעלות נקודה:
כולנו עם לב. שקורא ומרגיש, וזה לא משנה מה יש או אין לנו בבטן כרגע.
לצורך העניין, לי קשה לקרוא שבעצם קיום הילדות שלי אני מכאיבה לאחרת. תסכימי איתי ש"נמאס לי לראות אותך ולשמוע על הילדות שלך" שונה מניסוח של "וואו איך הייתי רוצה גם. לחבק, לדבר על סוגי עגלות"
זה עניין של צורת השיח ולא של הרגש! הכאב נשאר, לא נמחק. אבל כשאני דורכת על מישהי אחרת זה לא יפה. גם אם יש לה ולי אין.
ולצורך העניין של מידור.
כל אחת פה סוחבת איתה יחס של משפחה, וסביבה ומשליכה גם בפורום על הרגש שהצטבר אצלה. אבל האם במציאות אמרתי למישהי ללא ילדים משהו בנושא? אין לך דרך לדעת..
לצורך העניין, כאשר יש לי קשיים עם בעלי, אני לא אשתף את חברותיי שמצפות להתחתן, וגם אנסה לדבר בכלל על נושאים מהעולם שלהן ולנתק מהקשר שיכול להכאיב להן.
אבל כשכותבים לי שעצם קיומי מפריע בעין למישהי אחרת..זה מעליב.
אני מצפה מכל אחת שמגיבה ולא משנה מה הסטטוס שלה, לכבד גם כאלה שבמצב אחר משלה ולא לפגוע.
מאחלת לך מכל הלב שתמשיכי (ותמשיכו) להעשיר את הפורום בכבוד לכל אחת ובאופן אישי שאלמד מנשים שמצפות על מידת הענוה וכוחות הנפש העצומים
^^באורות
מסכימה וכתבת מקסיםחולת שוקולד
עם מי?מרגרינה
עם החברות שלי שבהריון/עם ילדבעוז וענווה!
אני איתךעשב לימון
חייבת להגיבהריון ולידה2
אבל... בעיניי המקום לזה הוא לא פורום ששמו ״הריון ולידה״.
מאוד קשה להרגיש (בפורום הריון ולידה!) שההריון שלי הוא מטרד של ממש למישהי אחרת. כולל אמירות שהיו כאן לאחרונה ומאוד צרמו לי של ״תרווחו בין הילדים״ ו״פתחתן מעון״. גם כשהכותבת אמרה שזה נאמר ״בהומור״ (ממש לא נשמע ככה, אבל נניח), בעיניי פורום הריון ולידה זה לא המקום להומור כזה. אני מניחה שמי שיש לה ילדים (ועוד צפופים) ממש לא ראתה את זה בהומור.
אני כאן כבר כמה שנים ומרגישה לאחרונה שצריך ממש להיזהר במה שאומרים כי יש כאן מאותגרות פוריות ואף אחת לא רוצה לפגוע. הכאב שלכן מובן ולא מאחלת לאף אחת להצטרך לעמוד בניסיון דומה, אבל תבינו גם את הצד השני: כמו שלכן קשה לראות עוד חברה ועוד חברה בהריון, גם לי קשה לשמוע שההריון הניסי ממש שלי הוא מקור לבאסה למישהי אחרת. שהיא מסתכלת עליי ועל הבטן שלי ועל הילדים שלי ולא רק שלא שמחה בשבילי (מילא) אלא מתבאסת ממש.
שוב, זה מובן ואני לגמרי מבינה את ההרגשה ולא שופטת את הרגשות שלכן. אבל בעיניי קצת לא הוגן לבוא ולשים את זה בפורום הריון ולידה ולגרום לי ולעוד הרבה אחרות הרגשה לא נוחה כאילו פשענו בזה שאנחנו בהריון.
לפני כמה ימים רציתי להעלות הודעה שקשה לי ההריון והילדים הקטנים והכל ולא עשיתי את זה. כי מי אני שאתלונן על צרות כאלה כשיש כאן מאותגרות פוריות שהיו שמחות לצרות כאלה (ואחרי ה״תרווחו בין הילדים״ בכלל הרגשתי שאסור לי להגיד כלום). אבל זה פורום הריון ולידה, וזה כן אמור להיות מקום שאני מרגישה בנוח להעלות דברים כאלה, וזה כבר לא המצב.
אז תנסו להבין גם את הצד השני. לא מצפה שתשמחו בשבילי, וברור לי שיש נשים בסביבתי שמסתכלות על הבטן שלי ומרגישות ככה, אבל לפחות בפורום הריון ולידה אל תגרמו לי להרגיש שההריון שלי הוא מטרד.
קדימה, עגבניות.
מסכימה ממש ממשבאורות
שום עגבניות!משמעת עצמית
ברגישות הבאת את קולך האישי והמובן מאוד.
יש פה פורום ייעודי למאותגרות פוריות, והגם שזכות כל אחת להיכנס לכאן, בהחלט צריך לשים לב לאיפשור כללי לכל אחת לכתוב הכל, במיוחד שזהו שם וייעוד הפורום הזה.
מחזקת אותך ואת כל אחת כאן על כל הריון קל או קשה, על כל ילד ועל כל ערימת גרביים שממתינה לקיפול...
כמו את כל מי שמחכה לקצת בלגן או בחילות...
יש מקום לכוווווולן, ואין פה תחרות קשיים.
נשים, נשים על כל מה שזה אומר.
הפורום למאותגרות פוריות סגור וממש לא כל אחת יכולה להיכנס אליאגק
לגמרי מסכימהמשמעת עצמית
צריך לתת מקום לזה ולזה.
הרי לא ייתכן שהריונית תחוש אי נעימות לשתף כאן, בפורום הריון ולידה, כשם שיש מקום לכל אישה באשר היא.
וכבר דובר רבות על כך.
הגיע הזמן ליישם...
אף אחת פה ביקשה לא להכיל ושנשים יצאובאורות
כל מה שבנות העירו עליו, זה שלא נעים שסוג הפריקה הוא נגד נשים בהריון. וזהו. אפשר לפרוק על הקושי, על הכאב, הציפייה, ומה רוצים. רק לא לכתוב נגד ושלילי כלפי אחרות. זהו.
אקזקטלי!משמעת עצמית
(אנונימית אחרת) גם מסכימה ממש עם כל מילההריון ולידה2
מסכימה ממש..עכשיו טוב
איתך לגמריי.נביעה
אז הכותבת של הביטוי ההוא היתה אני אין ייאוש בעולם
בעיניי מה שקורה כאן הוא טבעי, הוא הוא החיים...
אנחנו נותנות לך ראי למה שקורה בחיים. זה בעצם העולם, מכיל בתוכו גם מאותגרות וגם לא..
רק שבמציאות מאותגרות שותקות יותר... ופתאום כאן כשאנחנו פותחות, אז זה מעורר אי נוחות.
תרגישי בנח להתלונן על ההריון שלך. אף אחד לא אמר לך שלא.. וגם אף אחת מאיתנו לא היתה מגיבה על זה כלום.
רק תזכרי שאיך לקחת את הדברים שנאמרו, זה היה נקודת מבטך, אחרות לקחו את זה אחרת...
ועכשו, השגת את המטרה להשתיק אותנו. אני אגיד לכן להתראות עד שיהיה לי הריון אמיתי כזה, שמותר לדבר עליו. כי וואלה למרות שאני יודעת שיש כאן מלא נשים שמכילות אותי, וב"ה זה הרבה יותר מכאלה שלא.. כבר לא נעים לי.
חבל שאת מרגישה עם זה כךמשמעת עצמית
וכמו שלא הייתי רוצה שמאותגרות ישאירו את המילים בפנים, גם הריוניות לא.
לכולנו יש צורך להתבטא (מי שכותבת פה בכל אופן...) ומשפט כמו: "השגת את המטרה להשתיק אותנו", ראשית הוא לא אמת. אף אחד לא מנסה להשתיק אף אחת, להפך, חושבת שיש כאן במה מכובדת למאותגרות ולמי שחווה קשיים בפוריות וכו.
ושנית, הוא גורם בדיוק את מה שאת עצמך כתבת, רק בכיוון השני.
אני בטוחה שיש הרבה כאב ודחיה מאחורי המשפט הזה, ואני לא מזלזלת בהם בכלל, אבל יש אמת פשוטה, וכל השאר , זו כבר פרשנות.
מברכת כל אחת כאן בהריונות קלים ובריאים, בילדים מהממים, ולב מלא בהבנה וסבלנות.
יכול להיותאין ייאוש בעולם
האמת שאינלי כח להתעמק בסוגיה. עייפתי..
בשורה התחתונה, בעקבות רצף אירועים כבר לא נעים לי.
אז שכל צד יעשה את חשבון הנפש שלו.
רק טוב.
לא יודעת איך לנסחעמקאביב
ובחיים אמיתיים כן קיבלתי אמירות מחברה רווקה בסגנון שמה את מתלוננת, יש לך ילד, או אם היה לה ילד היא לא הייתה עושה ככה וככה ושהיא שומעת הרצאות בנושא חינוך ואמרו שם...
וזה היה מאוד מעצבן כי לא יכולתי לענות לה כלום כי כואב לה. אבל יצאתי עם הרגשה לא נעימה.
תראי...בוז
גם אם הם מגיעים ממקום כואב...
אני מתנצלת על השורות הבאות מראש, אבל-
זה פורום הריון ולידה. יש כאן נשים בהריון, נשים אחרי לידה, ואפילו נשים תוך כדי לידה!
ביטויים פוגעים, ב''הומור שחור'', אין מקומם כאן.
כמו שלא נגיד למישהי מאותגרת פוריות "תהני מהשקט!", "לפחות את יכולה לישון בלילה!"
כך לא אומרים לאמא לילדים שהיא פתחה מעון, או שתיקח גלולות ותפסיק להתלונן.
הפורום הוא מראה לעולם האמיתי?
נכון מאד.
כמו שלא תאמרי משפטים נוראיים, שוברי לב ופוגעים שכאלו לאישה בחיים האמיתיים, אין סיבה לומר אותם כאן! אנונימיות לא אומר שאת מדברת עם רובוטים, כולן כאן עם רגשות, כמוך, ונעלבות. על אחת כמה וכמה בהריון, שאז האישה רגישה פי כמה וכמה.
בטח שיש לך מקום לפרוק, ובטח שיש לך מקום להתבטא.
אבל כדי לשמור על המקום מכבד ונעים לכולן, יש להתחשב.
כמו שאת מבקשת שיתחשבו בך, יש גם להתחשב באחרות.
פורום הריון ולידה הוא ממש לא המקום לומר לנשים בהריון דברים מעליבים.
מקווה שתקבלי בהבנה,
אוהבות אותך ואת שאר הבנות כאן...
ומאחלות לך שמחה וישועה בקרוב 💓
אני מזמינה אותך ואת כל מי שהזדעקהאין ייאוש בעולם
האם היא מזדעקת כשנאמרו המילים הללו למאותגרות, ואני מצטטת אותך - "כמו שלא נגיד למישהי מאותגרת פוריות "תהני מהשקט!", "לפחות את יכולה לישון בלילה!""
את כתבת כמו שלא נגיד, אבל מילים דומות לאלו נאמרו כאן רבות למצפות... ואף אחת מכן לא מחתה.
אגב, נח להיתלה ב2 מילים שאמרתי ועליהן לבסס את כל האנג'דה. בפועל, גם מילים עדינות יותר הפריעו. בקיצור.. אני באמת בלב כנה מציעה לכן לעשות חשבון נפש האם פשוט לא יותר נח לכן שלא נהיה כאן...
אם נכתבו מילים כאלה זה באמת מאוד מצערבאורות
במציאות אני משתדלת להיות רגישה עד כמה שיכולה אל מול חברות חסרות זיווג או מאותגרות פוריות. כאן זו במה לפרוק על הריונות לקושי איתם, אבל שוב, לא הבמה לפרוק נגד הריונות של אחרות. ועל זו כל המהומה.
אם יש בעיה שיהיו כאן גם נשים עם קשיי פריון? ממש לא!! אין כאן שום דחיה או רצון להתחמקות. כל הבקשה היא להתחשבות הדדית.
אני אשאל בעדינות ובאמת מתוך עניין, למה זה טוב להיות כאן? אם זה ככה צובט בלב לראות את כל הנשים האלו בחוץ, למה לבלות בפורום שזו מהותו? זה לא מכאיב יותר?
די , זה באמת לא יפה!!! המשפטים האחרונים שלך נורא חודרנייםאנונימית לרגע1
ולא לעניין
מותר לה להיות פה, בדיוק כמו כל אחת, כי היא גם מצפה
אז מה אם למישהי אחרת הולך בקלות
ולה לוקח טיפה זמן
אז היא אוטומטית לא משתייכת למשבצת הזו של הריון ולידה?
היא עוד תשתייך אליה. בטוחה. בחסד וברחמים!
די, בנות. הגזמתן
ברור שמותר! חזרתי והדגשתי את זה!באורות
זה בדיוק מה שרציתי לומר.בעוז וענווה!
אני מציפה כאן את מה שאני לא יכולה להציף בעולם. את הכאב שלי. את הרצון העז לילד.
בבקשה אל תתקפו.
כתבת ממש מדויק.שריקה
עגבניות..ירושלמית טרייה
צריך לזכור לשמור על רגישות למי שבחוסר, וזה נכון בכל תחום.
לא יזיק לנו לעבוד על זה, בכל מקום, כל הזמן. אנחנו סובלות לרוב מחוסר רגישות, כמעט לא מכירה אנשים רגישים מספיק לזולתם..
מי שמאותגרת פוריות לא צריכה להתחבא גם פה. מספיק מתחבאים באירועים משפחתיים, מחברה שרואים בצד השני של המדרכה, מדודות, מהשכנות..
אפשר ללמוד פה הרבה על פוריות ומי שזה יכול להועיל לה בגוף או בנפש צריכה להרגיש פה בנוח.
דווקא בגלל שזה כנראה רחוק לגמרי מהעולם שלך, את חושבת שהריון שלך מטרד בעיני אחרות כפשוטם של דברים.
זה לא עניין של להתחבא זה עניין של דרך הניסוחבאורות
עצוב שנהיתה חלוקה של צד שני והצד שלנו...משמעת עצמית
למה שני צדדים? מי הפך את זה לשני מחנות?
זה פורום נשי, על שלל מורכבויותיהן, התמודדותויותיהן, חסריהן, וחלומותיהן.
ברור לכולנו שמי שמתמודדת עם כמיהה לילד זה קושי בל יתואר, כשם שברור (אני מקווה) שמי שזכתה לילדים אינה חפה מקשיים, חסרים וסבל.
מה קרה לנו?
נראה לי הגדלת את זה הרבה מעבר...באורות
זה פשוט מבקש כבוד הדדי.
ו, כל הבאסה, אבל, זה פורום הריון ולידהבאורות
ולכן פונות לכאן בעיקר נשים שהן בהריון ולאחר לידה לייעוץ בנושאים שונים שקשורים. ייעוץ בנושאי פוריות הוא מבורך!! זלזול בנשים שיולדות הרבה ונכנסות בתדירות ובקלות להריון, הוא לא מבורך בעיני. וזה קורה פה לא מעט, אני לחלוטין מבינה את הצורך בפריקה, פשוט מסכימה שזה לא המקום, ולא מתוך מקום של הדחקה או הסתרה אלא שזו לא הבמה המתאימה בעיני.
מגיבה כמישהי שחווה המתנההריון ולידה
מסכימה מאד מאד דווקא עם באורות ואלו שכתבו כמוה.
כאן זה לא המקום לגמד קושי של מישהי שקשה לה בהריון או עם ילדים צפופים וכו'
כי זה פורום הריון ולידה.
כשמו כן הוא.
וזה המקום לקטר על קשיים בריאים ושמחים שכאלה (שכמה שהם שמחים, יכולים להיות מעייפים וקשים. כן, אני מבינה את זה).
נכון שהוא הפך לפורום נשי,
אבל עדיין - צריך לזכור מה הייעוד המקורי שלו.
אז כן, גם לי מותר להתלונן פה על הקושי,
ואני לא צריכה להיות מודרת מהפורום הזה,
אבל גם אנחנו, שמחכות, צריכות להיות רגישות כלפי אלו שנמצאות כאן ולא מחכות.
כלפי אלו שיש להן קשיים רגילים והתמודדויות רגילות.
ואם קשה לנו להכיל את זה - אז לא להיות פה.
וגם אם מותר לי לבכות פה-
אני באמת לא מרגישה שבשבילי זה המקום.
בוז
מעריצה אתכן ממש על הכוחות.
הדיון הפך למכוערמצפה להריון.
"השבע לא רואה את הרעב"
לי באופן אישי תמיד שרשורים כאלה גורמים לי לחשוב שמאותגרי פוריות תמיד צרי עין יותר מאחרים... וזו אחת הסיבות כנראה שהריוניות טריות מפחדות לשתף
זה מכוער ל2 הכיווניםחולת שוקולד
אני הרבה יותר מבינה את המאותגרות שכתבו פה ונפגעו ובעיני הכתיבה שלהן היתה הרבה פחות מכוערת מהיחס שקיבלו עליה (גם אם אני מסכימה עם זה שכאן זה לא המקום לפריקות שלהן, ואני לא בטוחה שאני מסכימה)
זה לא מיועד דווקא אלייך כמובן
מכוער?באורות
אוף, באמת שלא התכוונתי שזה מה שייצא.בעוז וענווה!
סה"כ רציתי לפרוק קצת, לשתף... להרגיע את הכאב הצורב.
ממש לא התכוונתי לפגוע בכן, ולא לזלזל בשפע שזכיתן לו...
קצת נפגעתי האמת מתגובות פה. אני חושבת שכתבתי בצורה מכבדת. צייר אותי לראות שגם כאן באנונימיות אני צריכה להתנצל על הפריקה שלי.
אני אגיד לך מה צורם כאןהריון ולידה2
שאת לא מדברת על מה לך אין ואת רוצה (לגיטימי מאוד), אלא על מה לאחרת יש. כאילו הקושי הוא שלמישהי אחרת יש (ולך אין, אבל זה כאילו במאמר מוסגר). וזה מה שמציק כאן, שאני מרגישה שעצם ההריון שלי מפריע לאחרת. שיותר מפריע לה שלי יש מאשר שלה אין.
זו התחושה שעולה מכל ההודעות בסגנון הזה. תביני שגם לנו מאוד קשה לקרוא את התחושות האלה, כמה ההריון שלי עושה רע לאחרת, בוודאי בפורום שכולו מוקדש להריון ולידה.
חוץ מזה, את קצת נקלעת לזה שלא באשמתך, בגלל משתתפת אחרת שהעלתה הרבה מאוד הודעות בסגנון הזה, עם אמירות מאוד מכוערות ופוגעות מצידה. וגם אחרי שאמרו לה שזה מאוד פוגע לא רק שלא התנצלה אלא אפילו אמרה שהיא גאה באמירות שלה. אז כל העלבון שנבנה בעקבות ההודעות הרבות שלה יצא כאן. וזה לא הוגן כלפייך ואני מתנצלת על זה.
אוקיי...בוזאחרונה
נאלצת לנעול כאן כדי להפסיק את הדיון ולמנוע מניקיות לפגוע / להיפגע.
בהצלחה לכולן.
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה
אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.
אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן
לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.
•לערוך שולחן מראש, מוקדם
•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...
•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג
•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...
אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.
•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.
•אוכל מיוחד שאין בד"כ.
•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...
•חידון. חידות בציורים...
בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה
אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום
רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....
וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.
אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים
שום דבר חיצוני/אורחים.
עורכים שולחן סדר מפואר
לבושים בבגדים יפים
בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים
את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...
יש אוכל טעים
והכל נראה חדש ונקי.....
בהצלחה לכם.
אנחנועוד מעט פסח
בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.
שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.
זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.
אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.
וגם-עוד מעט פסח
מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).
השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.
תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי
אני חושבתתקומה
שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.
מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.
אני מבינה כמה זה כואב
וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו
אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן
את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?
אז את רוצה לבחון את זה
ואומרת איך את רוצה שזה יראה
אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.
פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.
אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.
ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.
ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"
אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.
זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.
אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו
אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק
אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי
משחק קלפים חמוד ממש!
קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר
יש באינטרנטזמירות
משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")
להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:
מטרת המשחק
להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".
מהלך המשחק
* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.
* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).
* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".
* אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.
* אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.
* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.
קלף "גנב האפיקומן"
זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".
טיפים למשחק:
* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.
* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.
חג שמח ובהצלחה בחיפושים!
זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
יש כמה משתנים:
ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר
צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום
רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון
בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.
בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.
שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.
איך עושים את זה?
כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.
במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.
במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.
המשחק הוא הצלבת מידע.
נחזור לדוגמא שלנו:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.
אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.
אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.
ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..
ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.
מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה
תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי
הוא אמר לשטוף טוב וזהו
מצויןשמ"פ
תודה רבה
עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר
שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף
משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה
כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.
תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח
לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה
אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.
אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.
צריכה תפילהחנוקה
לא יכולה לפרט.
צירופי מקרים לא סבירים.
הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.
אתגרים שונים עם 3 ילדים
מצב רפואי ונפשי סבוך
הכל ביחד
אה וערב פסח כמובן
מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף
צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.
אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד
❤️בוקר אור
תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי
שתראי ותרגישי ניסים גלויים!
תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי
כל כך לא פשוט.
מתפללת בשבילך...
בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!
אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...
מתואמת
מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️
שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!
חיבוק וכח!!!מרגרינה
שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!
שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡