בקורס הכנה ללידה של מיילדת מנוסה,
היא התייחסה לעניין ואמרה שהחסרון של זה הוא העלאת הסיכון לזיהומים, ולירידות בדופק של העובר.
וגם אם הלידה לא מתקדמת - זה ממש בעייתי.
באחת הלידות בחדר לידה, לידה שלא התקדמה. היו חייבים לזרז בגלל בעיה רפואית
עם פתיחה ממש קטנה באיזור ה-2. בכדי להימנע מניתוח,פקעו מים (בד"כ פוקעים מפתיחה הרבה יותר גדולה) והלידה התחילה להתקדם יחסית במהירות. ישר התחילו צירים כואבים.
א"א לצאת גורף נגד משהו. זה מאוד תלוי,מצב,סבלנות ומה הדחיפות של זה
אם הלידה מתקדמת כמו שצריך,מה בוער לפקוע מוקדם?
הרבה פעמם פוקעים בשביל לזרז את הלידה.
לא פוקעים בפתיחה 2,כי לפעמים נעצרים הצירים,ואין לידה.אבל אחרי פקיעת מים,אין דרך חזרה.
דרך אגב,הצירים אחרי פקיעת מים הם הרבה יותר כואבים
רוצה לסבול עוד צירים בפתיחה מלאה עד שהמים יפקעו לבד?
לא צריך להתעקש סתם
דרך אגב מכירה מישהי שילדה את התינוק עם השק בשלמותו,זה נדיר
לדעתי ומנסיוני לפני שפוקעים בד"כ אומרים לך שהולכים לעשות את זה.
אין צורך סתם לפקוע מים אם הלידה זורמת ומתקדמת יפה. אבל נשמע שהיית בפתיחה מלאה וזה עיקב את הלידה.
לי אישית היה קשה לסבול אפילו 5 דקות של צירים רק בשביל שיפקעו המים כשאני בפתיחה מלאה,הייתי מעדיפה שיעזרו לי.
אבל נשמע שכשהתינוק נמצא בתוך השק,אין לו אפשרות לצאת לאוויר העולם (רק במקרים נדירים)
לכן או שממתינים שהשק ייפקע מעצמו,וא"א לדעת כמה זמן זה ייקח או שפוקעים לבד
כשהראש כבר למטה והוא מבוסס,למה סתם לסבול? פוקעים וזהו
הגעת בפתיחה מלאה?
זה מאוד מלחיץ אותם,הם לא יודעים מה קורה,את לא מחוברת למוניטור. בודקים ורואים פתיחה מלאה
צריך להתחיל להריץ הכל. והכל באחריותם,לא?
אול אני טועה וזה היה אחרת?
אני נזכרת שבאחת הלידות מי שתפרה אותי,התייחסה ממש לא יפה.וזה קטע ממש לא נעים לשכב ככה.
אבל זה היה לפני המון שנים,ואז היתה הרבה פחות מודעות,בלשאול את היולדת וכו
צריך לפחות להסביר למה לא מסכימים עם דעתך ולהתיעץ איתך (אלא אם כן הלידה ממש מהירה ואין זמן)
מקווה שבלידה הבאה תהיה לך חוויה מתקנת
רק יודעת שיש עניין כל עוד החבל פועם,לא?
מה הפריע לה שזה עדיין מחובר?
לא נראה לי שיש לצוות זמן לקרוא במצב כזה
אולי כדאי בפעם הבאה לבוא מוקדם יותר
ואין התקדמות,זו בעיה
יכול להביא ח"ו לזיהום. למה היית תשושה,אם היית בלי צירים?
הם לא שולחים הביתה בכזה מצב.לפעמים צריך להוריד ראש ולא להתעקש,אין מה לעשות.
זיהום גם יכול לקרות אם יש GBS
עם כל הכבוד אני לא רופאה,ואם ח"ו משהו יקרה אני כל החיים אלקה את עצמי על זה
נו...אז לקחת אפידורל סתם... את בחיים והילד בסדר,זה הכי חשוב
שניכם חשובים
אבל תסכימי איתי שהתוצאה יותר חשובה מהדרך
אם ח"ו את היית המיקרה הנדיר של זיהום או צניחת חבל טבור,את מוכנה לקחת סיכון כזה? רק בשביל חוויה טובה יותר?
אני חד משמעית לא!!!!
אפידורל זה לא סוף העולם,אני יולדת תמיד ככה,אין לי טראומות והכל בסדר.. ואני בכל לידה נמצאת שעות ולפעמים ימים בחדר לידה,ולא תמיד הכל מוצא חן בעיניי, אני עושה כמיטב יכולתי,והשאר בידי שמים
כוותיקת אפידורלים,ברור לי שזו רק אני וכל אחת היא אחרת
אבל,לגבי 1,הרבה פעמים בלידות היו לי האטות ועצירות של צירים גם בלי אפידורל וגם עם אפידורל. יש כאלה שדווקא ההרפיה שבאה בעקבות האפידורל דווקא מזרזת ומקדמת את הלידה.
2. פתאום עוברת לדבר על פיטוצין,לפעמים אין ברירה אלא לזרז,גם בלי קשר לאפידורל.
לקחתי פטוצין גם בלי אפידורל.יכולתי להתעקש שלא,אבל גם יכולתי לצאת בלי ילד בידיים.
זה לא מדויק שכל גוף יודע ללדת,מליוני נשים מתו במהלך ההיסטוריה בלידות,יש נשים עם אגן צר שהתינוק יכול להתקע וכו
בסה"כ היא באה למכור את השיטה שלה,יש רופאים ועוד דעות שטוענות שאפידורל לא מאט לידה
קראתי הרבה חומרים על לידה טבעית,בפועל שום דבר לא עזר לי להתמודד עם התופת של הצירים,אני תמיד באה עם ירידת מים,ויש לי צירי תופת שעות על גבי שעות.אז עם כל הכבוד ל"טבעי",אני בנ"א ויש גבול ליכולת שלי לסבול כאב.
לידה טבעית כשהיא זורמת היא מעולה.אבל,לא צריך (לדעתי)להתקבע. בסופו של דבר באנו ללדת ילד בריא ולא שווה לקחת סיכונים,בעיניי.
או הקרעים והתפרים שלאחריו?
הוואקום בטוח היה בגלל האפידורל?
ואיפה טענתי "לא להתפנק"?
אנחנו מדברות לאחר מעשה,לקחת אפידורל והכל עבר בסדר,לא?
ככה אני חושבת,זכותך לחשוב אחרת
,ברור שיש סיכון לכל הליך רפואי, לפעמים אין ברירה ואת לא צריכה להלקות את עצמך.מה שהיה היה והעיקר שהכל עבר בשלום
הזמן תמיד עוזר,במיוחד כשהכל עבר בשלום
פשוט חברה עברה לידה שקטה לאחרונה,וזה ממש מלווה אותי. ובעיקר מכניס לפרופורציות.
העיקר שכולם בריאים ושלמים
המון מזל טוב
זה יום הולדת,זה יום של התחלת חיים,של לראות את אלוקים בעיניים,של לראות את האהבה שיצרנו.וכו וכו
אבל בכל אופן זה בא עם כאב פיזי לא מבוטל,עם עייפות,עם הרבה קושי.
ככה שזה יום לא פשוט ומאוד מבלבל ועם רגשות מאוד מעורבים.
ח"ו לא באה לבטל קושי,כתבתי את זה רק עכשיו בכדי להסביר לך כמה זה חיזק את עמדתי,עם כל הכבוד אני לא רופאה. הרופאים למדו ויש להם המון המון ניסיון.
אז נכון שיש להם גם הרבה ענינים של לרוקן את החדר לידה בכדי לפנות מקום ללידות אחרות ועוד סיבות ולכן חשובה המודעות שלנו.ויש עניין לבוא מוכנים. אבל אני קוראת לפעמים על נשים מאוד "חכמות" שמתעקשות על דברים ששמעו באיזשהו מקום ובטוחות שיודעות יותר טוב מהרופאים. זה עניין של חיים ומוות,זו לא בדיחה.
מאוד חשוב הביטחון והשלווה של היולדת וחשובה מאוד מאוד החוויה,אבל מעל הכל צריך מאוד להיזהר לא לעבור את הגבול.
כמו שאנו רוצים שיהיו קשובים אלינו,חשוב שנהיה קשובים לרופאים.
כשילדתי בפעם האחרונה,נכנסה דולה לחדר וסיפרה לי שהיתה פעם באיזשהו בי"ח (שמאוד דוגל בשיטה טבעית)ובחדר ליד החדר שליוותה,המוניטור צפצף כל הזמן,כשעברה ליד האחיות היא ראתה שבמוניטור ההוא יש כל הזמן האטות דופק.
אבל הצוות החליט שהוא לא מתערב כי הוא מעדיף לוותר על קיסרי ולנסות טבעי.
בסוף התינוק נולד פגוע
ברור לי שיש גם ספוריםלצד השני,על התערבוות מותרות. מה שאני באה להגיד זה, להיות חכמם ולא צודקים
בהצלחה
אבל,עדיין הם הרופאים ,ואני לא כותבת ספציפית אליך,אבל יש נשים שמתווכחות עם רופאים על דברים שהן לא באמת מבינות בהם.
וברור שהם צריכים להתייעץ ולשאול אותך.על זה אני בכלל לא מתווכחת. ממש לא בסדר שהם לא עשו את זה איתך. זה זלזול בך,ובמצב כזה רגיש זו ממש תחושה נוראית
ועוד סיכונים.
לפני הרבה שנים כשהייתי בקורס הכנה ללידה ההנחיה היתה לבוא מיד לבי"ח
כנראה שזה השתנה
אני לא מבינה איך אפשר לקחת סיכון כזה
המים ירדו לבד בפתיחה מלאה. אם הלידה מתקדמת בקצב טוב ממש אין סיבה לפקוע הצירים אחרי זה יותר כואבים, יש חשש לזיהומים ומרגע שיש ירידת מים הצוות הרפואי יותר לחוץ שתלדי מהר (אם זה בשלב מתקדם פחות נורא אבל אם את רק בהתחלה ויש עוד זמן עד הלידה יכולים ללחוץ יותר על זירוזים אחרים). מצד שני אם התהליך של הלידה קצת תקוע זה יכול לעזור לזרז אז לא הייתי שוללת את זה בכל מצב.
יכול להיות כמה סיבות,כמו:לידה מהירה
תנוחה
סוג עור
מספר לידה
תינוק גדול וכו
עם תפרים
ואח"כ בלידות הבאות בלי תפרים
כל הלידות באותה תנוחה על הגב
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי
כי זה לא מאמץ פיזי בעיניי, וגם - זה מעושה
כלומר, מי שרגילה לזה - זה בשיתוף פעולה של הזוג ובהסכמה מראש למהלך ולא כהנחתה
בעלי נגיד ממש לא היה זורם עם מהלך כזה כהנחתה
לפותחת - אני חושבת שאת נאחזת במאמץ כזה או אחר שתעשי כדי לקבל ממנו הבעה של רגש, אבל לדעתי זה לעקוף קצת ולא בטוח יהיה לתועלת, אולי אפילו תהיי יותר פגועה
לדעתי, שוב, צריך לטפל במכלול. מתנה/ ברכה שחסרה זה סימפטום כואב, בשורש יש ביניכם ריחוק מסוים. יש תקופות כאלו, במיוחד בזוגיות ארוכת שנים, עוברים דברים ביחד ולחוד, מתמודדים.. אם זה ממש בנפשך, תציעי לו טיפול לדעתי
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות
(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.
לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.
•לערוך שולחן מראש, מוקדם
•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...
•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג
•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...
אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.
•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.
•אוכל מיוחד שאין בד"כ.
•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...
•חידון. חידות בציורים...
אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום
רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....
וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.
אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים
שום דבר חיצוני/אורחים.
עורכים שולחן סדר מפואר
לבושים בבגדים יפים
בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים
את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...
יש אוכל טעים
והכל נראה חדש ונקי.....
בהצלחה לכם.
בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.
שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.
זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.
אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.
מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).
השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.
אבל לא יודעת איפה כן. מרגישה שנחלשתי מאוד בדת. מרגישה שיש לי אנטי להכל. בעיקר שבתות וחגים. מרגישה דתיה מזויפת. מרגישה שאין לי זמן לנשום ולחשוב.יש לי 2 קטנים, בעל, ברכה . אבל אין לי זמן לעצמי. הזוגיות על הפנים. פערים מאוד גדולים ביננו. אין לי זמן אפילו לטפל בזה וכל פעם שניסינו זה לא בדיוק עזר . למי יש כח לטפל בזוגיות כשבעצמי אני לא מטפלת. עכשיו שבוע בירושלים אצל חמותי. שעמום מוחלט בקןשי חנות יש פה באיזור. רק פארק ילדים ללא מקלט ליד. עצבות כעס מרמור גדולים מאוד והילדים קולטים. חג שמח בשבילם..כל כך חיכו לבוא לפה ואני עם פרצוף תשעה באב שלי. מסכנים. לא יודעת איך לצאת מזה. כל חג ושבת מביאים איתם את התחושות האלו רק שעכשיו התעצם-היה שבת, חג, שבת, חג ואחכ שוב שבת. סיוט בשבילי. איך כולם מצליחים לאהוב את זה ולהתחבר? אני רק רוצה לברוח. הייתה אמורה להיות לי הקלה פה אבל אני כועסת שהגענו לכאן אתמול ב21 בלילה אחרי שעבדנו כל היום ולספוג את הצרחות של התינוק שסובל בנסיעות ארוכות וחמותי לא הכינה לילדים כלום לאכול אז התחלתי להכין ארוחה ב21 בלילה והיא בטעות עשתה משהו שהרס את האוכל , הבאנו לה מתנה עשתה פרצוף, כרגיל. הגדול חיכה להיות איתה כל כך והיא עסוקה בלבשל למחר. בעלי לקח אותה הבוקר ל4 שעות קניות במקום שיעשה בעצמו ולי תהיה פה עזרה איתם או בבישולים! למה צריך את שניכם קניות וזה קבוע קורה ומתסכל מאוד קשה לי מאוד לבד עם שניהם בבית לא שלי. אין לי לאן לצאת איתם. להעסיק. מבינה שאני הבעיה עם איך שאני רואה את הדברים במקום להתמקד בטוב. אבל קשה לי להוציא מעצמי חיוביות .
ולא בבית או בצד השני?
אני גם שונאת את פסח לכאורה, לא יודעת אם קשור לדת או לדרישות שהוא מביא איתו....
אבל לכאורה אם לא היה דרישות שעושות לי כאביי גב מטורפים ולחץ פנימי לא הייתי סובלת.
אז אני כן קשורה לפסח ואוהבת.
בלי העבודה מסביב.
אם היה לך קל ועזרה בלי סוף עדיין היית אומרת שרחוקה מהדת?
כי זה החלק הכי מבאס וכואב שכתבת....
זה מה שכתבת ''למי יש כוח לטפל בזוגיות כשבעצמי אני לא מטפלת'' תקדישי זמן לעצמך. להתאורר ולהתעסק עם מה שחשוב לך.
נשמע שאת בעומס ולחץ ואם זה משהו שחוזר על עצמו וקיים כבר תקופה, עוד מלפני המלחמה הנוכחית- נשמע שכדאי אצל רשת מקצוע- פסיכולוגית או עוסי''ת קלינית.
שכתבת את הנקודה בעצמך, שאין לך זמן ויחס לעצמך.
הדת וכנראה גם הזוגיות הם משניים, תניחי להם רגע ואל תתעסקי בהלקאה שם.
הם התוצאה ולא הסיבה.
קשה לשמוח בחג, בזוגיות, בילדים , כשאין עוגנים פנימיים חזקים שנותנים לך אוויר.
מה יכול להיות עוגן?
זמן לעצמך - שבעלך יעסיק אותם שעתיים בחג ותשבי עם ספר טוב, קפה ועוגה בחדר בשקט.
תפילי עליו קצת את הילדים.
מפגש עם חברה או טיול זוגי בערב עם בעלך או לבד,
אחרי החג, הגשמה חלום קטן בתחום מסוים שהוא שלך ללא קשר לילדים,
ספורט מסוים שאולי בהתחלה נשמע כמו מטלה ולא זמן איכות, אבל כשתעשי קצת תרגישי כמה הוא נותן.
תשחררי שניה את ההלקאה העצמית על זה שאת ממורמרת, זכותך,את "לא הבעיה". יש לא מעט סיבות, כל המאבק הזה במירמור והלקאה העצמית, לוקחים את טיפת האנרגיה האחרונה שנשארה,
במקום זה תעשי לך פתחי איוורור בתוך כל הכאוס, שימי לילדים סרט ותעשי מקלחת מפנקת, כל דבר שיתן לך מעט אוויר.
משחק קלפים חמוד ממש!
קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר
משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")
להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:
מטרת המשחק
להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".
מהלך המשחק
* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.
* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).
* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".
* אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.
* אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.
* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.
קלף "גנב האפיקומן"
זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".
טיפים למשחק:
* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.
* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.
חג שמח ובהצלחה בחיפושים!
יש כמה משתנים:
ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר
צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום
רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון
בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.
בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.
שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.
איך עושים את זה?
כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.
במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.
במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.
המשחק הוא הצלבת מידע.
נחזור לדוגמא שלנו:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.
אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.
אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.
ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..
ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.
מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה
הוא אמר לשטוף טוב וזהו
תודה רבה
עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר
שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף
כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.
תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח
אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.
אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.
