בגלל הכרותי המועטה, דברי שמואל בברכות שאין בימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות, בכלל...

ו- זה מעשה מצווה, ואני סולד מרגשות במעשים אלו.

הליטאים האלו, תאמיני לי.

חח

אבל נו ככה הכי כיף, האיזון.

אחד בא חושב שמחר הוא נגאל וכולו באורות. 

ואחד מאזן אותו

חושבים שליטאים חסרי רגש, אבל זה לא נכון.

פחדת פעם להתפלל?

לעמוד לפני המלך שלך?

להעיז לשבח אותו?

ברוב חוצפה לתבוע את הצרכים שלך?

ובנוסף להקרע שזהו רצונו של ה'?

אנשים לא מבינים ליטאים.

וזה עצוב, כי יש עולם מלא ברגש, רגש מבוקר.

מוחק את ה- יותר.לא מכיר ומבין בחסידות.

פשוט שלליטאים יש רגש והם עובדי ה'!!!! 

ברור לחלוטין. בוכים בתפילה, הכל... מדברים עם ה'... 

אבל חבל שהשכל מפריע להגיע יותר למעלה.

סתם חח

גדולה דעה שנאמרה הזכרה לפניה ולאחריה.

תמיד מזכיר לי לטאה

(ליטאי בבת)

ומרגישה שקורים פה דברים גדולים, 

אני לא חושבת שזה נוגע אחד לשני.

לבנות בית יהודי זה דבר קדוש שמקרב את הגאולה.

ולשמר אותו בדור הזה - עוד יותר.

אז תבני בית עם מישהו שמתאים לך לעלות איתו ביחד לירושלים

אני מרגישה שקורה אצלי בדיוק הפוך... 

כשהמשיח בא נכון, אומרים שבאמת החיים כרגיל...

מה יקרה עד שהוא יבוא... זה קצת יותר מלחיץ

אוף אז למה לא בא לי  

כשהמשיח יגיע אנשים יפסיקו להתחתן? או כל אחד יתאים לכל אחת? יהיה צריך לעבור את כל התהליך בדיוק אותו דבר.

ומה זה השמועות האלה? אני לא שמעתי אותם, וזה כל כך לא אמין, הרי כל שנתיים יש שמועות כאלה

ושמועות הם שמועות אחרי הכל. לוקחים אותם ככאלה. 

אבל בכללי המצב בעולם גורם גם לחשוב שאולי באמת הולך לקרות כאן משהו שקשור לגאולה.

 היסטוריה של 2500 השנים האחרונות

ותמצאי תקופה שעליה לא היה אפשר לומר את זה.

זאת לא סיבה להניח שלא יבוא המשיח עכשיו

אבל זאת לא סיבה להתנהל אחרת

זה כמו כשאת יוצאת עם מישהו ויש סיבה לחשוב ש"זה זה" - הרי היו עוד פעמים שהיו לך סיבות לחשוב ש"זה זה", ובכל זאת בריא וטוב לתת לעצמך להתרגש ולקוות. אבל צריך סיבה ממש טובה כדי שזה יגרום למישהו לסגור על אולם או לקנות טבעת

ברור שגם כשיבוא המשיח אנשים יתחתנו

ואני לא רואה סיבה שהתהליך יהיה שונה מאשר היום

ואני לא רואה איך יש סימנים מובהקים שהמשיח הולך להגיע בעשר השנים הקרובות - מלבד סימנים שמאפיינים הרבה דורות קודמים.

זה מה שכתבתי

או יותר נכון תחושה לא רגועה כזאת.

בדייטים זה עוד מילא לא כזה נורא, כי מקסימום לא יצא לפועל, לא ביג דיל.

אבל פה זה עתיד של כל עמ"י....

ולגבי העניין השני, נכון, זה באמת אמור לחזק... 

בחיים לא שמעתי על המקור הזה... 

ממש מעורר מחשבה... 

בכל אופן, מחזק! תודה רבה!! 

גם בי יש צד כזה שפחות מתחבר לכל האמירות האלו

או לזה שצריך להשתנות משהו בעקבות...

אבל יש מצב זה יחלוף התחושה הזאת

איך הגאולה תהיה? מה אנחנו מצפים שיהיה בגאולה?

איזה כיף שאת מבינה אותי. 

זה בדיוק העניין, שבאמת זה לא רק סתם שמועות.

(וברור שהכל יכול להשתנות ברגע האחרון)

אבל הקטע הזה שבאמת משהו הולך לקרות.

וצריך לעשות תשובה וזה.

תודה שעוררת אותי!

עדיין אוכל לבנות על פגישה אחרונה בכותל?

להביא קרבן תודה?

אשפר לעשות חלאק'ה בכותל?

האם עדיין אוכל לספר על כל הרגעים שלי ברובע?

ודירה בירושלים,

המחיר יעלה?

ירד?

[עריכה, הוספתי <צ> למסבך]

ואת קורעת חחח

געגועיי❤❤❤

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.