שם מוזר לחופשה שהיא בעצם די מיוחדת, די נדירה.
ופתאום אני כזה מה עושים עם כל הזמן החופשי הזה?
פעם חופשים היו נורא קשים לי. כאילו, הייתי ילד רגיל סהכ, שסופר לאחור לקראת ה-חופש ה-גדול, אבל בתכלס, שבועיים אחרי שהוא היה מתחיל הייתי מתחיל קצת להתגעגע לכל הסדר ההגיוני הזה(באופן יחסי כן?) שהולכים לבית ספר בבוקר ונשאר להעביר רק חצי יום. ואז פתאום חופש ארוך וצריך להעסיק את עצמך. בגיל קטן יותר לא היה מחשב, או שהייתה הגבלת זמן יומית עליו, בשנים מאוחר יותר ששרפתי עליו שעות הייתה מן תחושה מעיקה אחרי כמה זמן שישבתי עליו. מן חוסר נוחות כזה, שהעצמות שלך צועקות 'בוא נזוז כבר לאיפשהו נעשה משו מעניין'. ועדיין לא זוכר יותר מדי ממה שעשיתי אז. אומרים שעוד לא נולד מי שיכול לעצור את הזמן וכנראה שזה נכון.
בכל אופן בחזרה לנושא שלשמו התכנסו - אז יש רגילה, וצריך למלא את הזמן איכשהו. לזכור מה חסר לי בכל הזמן האחר שבו אני במסגרת ורוצה לעשות דברים שלא מתאפשרים שם, ולעשות את הדברים האלה.
לבינתיים אני בזולה, יושב, קצת מוזיקה, קצת ציורים, וזה אחלה.
אז לילה טוב ונדבר מחר
(מי שמזהה את הרפרנס של השורה האחרונה זה בונוס של שתי נקודות)

