זאת הבעיה העיקרית
ההצעה שלך עם ההערה נשמעת קצת עוקנית. אם הוא ייפגע מהערה בנושא, זה יפע בו הרבה יותר
אולי אני מוזר. ואולי גם הוא
יכבדו אותך ולא יגעו. לא ?
בכל מקום שהגעתי כשאמרתי שאני שומרת נגיעה כיבדו אותי ולא נגעו.
הטרדה!
מקום בעולםאצל דתיים זה לא אמור להיות מתאים..
אף פעם לא ראיתי שומרי נגיעה שמתירים לעצמם לחבק ולנשק בני דודים..
יפה גם אם אסור הלכתית.
שזה לגיטימי והכל בסדר?..
אם כי יש עדות ששם זה כנראה יותר מצוי.
אבל בוודאי שהלכתית זה לא בסדר, לאף עדה..
הדבר זה יעורר אוטומטית סלידה חזקה.
אני חושב שזה דבר שיכול לאפיין.
מכיר המון שנותנים לחיצת יד בתור 'נחמדות' אבל לנשק זה נשמע לי אובר (לפחות לפי התרבות האשכנזית שאני חי חח)
אם היא מריגשה בנוח שתדבר איתו. לדבר זה כמעט תמיד טוב.
יש דברים שמעוררים סלידה, לא משנה אם זה נכון או לא נכון.
זה נטו רגשי.. אולי את לא מרגישה ככה.
פשוט היה לי נשמע שאת לא מבינה את הסלידה, וזה נשמע לי מוזר..
אם הלכה זה דרך חיים, וישנה שאיפה שזאת תהיה דרך חיים משותפת, זה סימן.
גם מי שלא קורא שתיים מקרא ואחד תרגום זה סימן לחוסר דוסיות אבל זה בקשוי דרבנן וזה איסור דאורייתא חמור של 'דבר שבערווה'.
מי שחשוב לו לשמור על ההלכה בדרך כלל יהיה חשוב לו לשמור על איסורי דאורייתא, לא?
מי שחי חיים של הלכה, זה מאוד הגיוני שיהיה לו קשה עם זה.
אולי אפשר לתלות שהצד השני לא מודע על החשיבות של איסור? אולי. אבל גם חוסר מודעות לעולם ההלכתי הבסיסי מראה איפה הוא שם את התחום ההלכתי בסדר העדיפויות שלו.
הערה: אין לי דבר אישי כהוא זה כנגד מי שלא שומר הלכה על בורייה.
זה נראה לך משהו משמעותי בקשר זוגי איתך?
זה קצת מוזר לבנות על זה שבני אדם ישתנה.
גם לנסות לשנות את מי שאת יוצאת איתו זה לא הכי מומלץ.
אולי פשוט כדאי לבנאדם לצאת עם מישהו עם תפיסה דתית דומה? זה לא עדיף?
לבנאדם שהדת זה הדבר הכי חשוב לו - זה לא מחייב? הרי זה הדבר שהכי מעניין אותך בחיים.
דברי מקודם לא היו שיפוטיים בכלל. אין לי שום רצון להעיר לאחרים/ות בשום נושא דתי כזה או אחר. מאמין שנטו זה עניין אישי של הבנאדם.
אבל, אם בנאדם מחפש זוגיות שבהכרח קשורה לעניין הדתי זה חשוב מאוד לבחון איפה האחר נמצא שם. ואם לא מתאים - לא חייבים. זה לא אומר שמי שחשבתי עליה שלא מתאים "היא לא מספיק טובה" ואני לא מודד מה רמת הקרבה של אדם לא-להיו. אין לי עניין לקחת את התפקיד של א-להים בכבודו ובעצמו שהוא ישפוט את בנ"א ,לא אני.
אך מי שחשובה לו ההלכה מומלץ לו למצוא שותפה לדרך שגם תהיה בתיאום איתו על זה.
צריך לבדוק דבר כזה...
איך את מתייחסת לשמירה על המערכת ההלכתית? - לקראת ניסויים בזוגיות
חוסר מודעות לנושא מעיד על רדידות בזה. מי שאין לו בעיה, תפאדל שילך על זה. אבל זה נכון עובדתית.
להתחתן עם מישהו כדי לשנות אותו,
זה לא לכבד את המקום בו הוא נמצא. בעצם, לא לכבד את מי שאתה רוצה לחיות איתו.
המשפט הזה שנון אולי, וזהו, לא מעבר.
לא כדאי לחנך את מי שאתה יוצא איתה אלא להתסכל לה בגובה העיניים.
כל שינוי צרד אחר זה את "אהבה שתלויה בדבר" בדבר ממש רעועה.
תקבל את האדם כמו שהוא ורק אח"כ תבנה איתו חיים משותפים.
כדי לקחת רעיון מהמדרש נדרש קצת יותר מאשר לעשות copy past...
זה לתפוס את המדרש בצורה חיצונית לטעמי.צריך הרבה יותר לנתח אותו כדי לעשות איתו משהו.
ואם כבר הזכרת - רחל התקדשה לר' עקיבא אחרי שהוא הסכים לעצתה, בכך היא קיבלה אותו כמו שהוא ולא רצתה לשנות אותו. אבל כאמור זה לא כ"כ מעניין בתור דיון.
הוא כתב על אופי (נראה אם אנחנו מדברים על אותו דבר) מה שאני מבין, זה אם הוא אדם טוב או עדיין שטותניק או קצת גס וכגון זה. הרי דבר כזה בין כך צריך לשנות לטוב.. למה לומדים מוסר?
להאמין באדם שיש לו אופי טוב ולבנות על זה, זה לא אהבה שתלויה בדבר וזה לא נקרא לחנך
לחנך זה להטיף מוסר, ופה זה לאהוב אבל לעודד ולחכות שיצא ממנו הטוב שיש בו.
זה בריא וזה מצוין. מה הבעיה?
התפיסה שלי ממש שונה משלך לכן קשה לי ממש לדון איתך בנושא. מוזמן לפרטי אם בא לך.
לגבי תוכן הדברים - מה שקובע את החשיבות של הדברים זה מה שהקב"ה החליט.
אם הקב"ה החליט שזה חמור אז זה חמור.
אם אדם לא יודע את ההלכה - זאת רדידות. לא?
אם אדם לא מקיים את ההלכה - זאת חוסר מחוייבות.
יש עוד אפשרות שאפשר לפרש ופספסתי?
לנשק בנות דודות זה דבר שמי שהחיים שלו סביב ההלכה וכולי אמור לדעת לא?
"אין בור ירא חטא ואין עם הארץ חסיד" - חלק מהמציאות של אדם שמקיים הלכה זה שהוא לומד אותה לפני.
דברים פשוטים, אני ממש לא מבין אותך. אשמח שתסבירי את התפיסה שלך מול הדברים הללו שאני מעלה.
וח"ו אני לא חושב שצריך לפסול אף אחד/ת!!
אבל הזוגיות זה חלק מעבודת ה', וכדי להיות שותף/ה לעבודת ה' משותפת צריך להבין בזה וצריך לחיות את זה.
מי שעולם הערכים ההלכתי שלו מצומצם לא יכול להיות שותף לדרך עמוקה בעבודת ה'. עבודת ה' נעשת דרך ההלכה.
אני מאוד מזדהה עם כך שדרוש שההלכות לא יוסיפו 'אגו דתי' לאדם שמקיים אותם, אבל מי שמחפש 'חומר אנושי' שיוכל לעבוד איתו את ה' באינטימיות צריך לבדוק במה מדובר. זה לא סותר כהוא זה.
זה איסור דאורייתא! מי שעובר על ל"ת דאורייתא זה אדם בעל מודעות הלכתית? נשמע לך הגיוני? ברור שלאדם כזה אין מודעות הלכתית.
הוא יכול להיות נסיך (לא ציני) אבל מודעות הלכתית אין לו.
השאלה עד כמה חשוב מודעות הלכתית? חשובה מאוד. כי אחרת עוברים בהכרח על רצון ה'.
אני לא שם שום תוית על אף אדם. גם על אדם שלא מקפיד על לא משנה מה. אבל הלכה זאת הלכה. אני ממש לא מבין אותך.
זה לא כ"כ נורא לא לקיים הלכה? זה נורא.
זה שאני אומר שזה נורא אני לא מלכלך על אף אחד.
תכף אביא מקור אם את לא מאמינה. (העניין שכל אישה רווקה היא נידה, זה הופך את זה לאיסור דאורייתא)
לראות את הטוב זה לא להתעלם מהרע.
אפשר לראות את הטוב בבנאדם ובמקביל לא לרצות לצאת איתו כי השאיפות הדתיות לא מתאימות. אני לא רואה סתירה בין השתיים.
אחרי התסכלות יותר רחה במקורות ברפרוף הגדר של דאורייתא דרבנן הוא כנראה במחלוקת אבל בכל אופן זה לא כזה קריטי לעניינו כל עוד הדבר אסור.
בין לראות טוב בבנאדם ובין לא לרצות לצאת איתו?
לא להסתמך על זה
תדוני אותי לכף זכות, אין לי בעיה להגיד שטעיתי חחח
הויקיפדיה שהבאתי הביא מחלוקת ראשונים בנושא. השאלה כמו מי פסקו להלכה. מה שזכור לי שפסקו הלכה כמו מי שאומר דאורייתא, ככה זה בראש שלי.
לכן תיקנתי וערכתי.
בבקשה תדוני אותי לכף זכות, אין לי בעיה להגיד שטעיתי.. בבקשה בלי שמוסים, ככה יותר נעים
זאת הלכה דווקא מזה ידועה...
=/
כל המחלוקת שכתבת זה על מגע לא של חיבה.
ורק לגבי אחיות הבאת מקור שאיכשהו יתכן שזה לא מגע של חיבה... סבבה.
אבל לגבי בנות דודות שזה לא "מגע של חיבה", זו דעתך האישית.
אין פוסק שאומר את זה 
עובדה שיש בני דודים שמתחתנים. אני אישית מכיר כאלה, וגם אני לא הייתי מתנגד לזה אם הייתה לי הזדמנות כזאת ולא היה חשש בריאותי לילדים.
היום זה פחות מקובל בגלל הקטע הבריאותי, אבל פעם זה היה שכיח...
מי שרוצה לטעון שאין משיכה חובת ההוכחה היא עליו.
(וקח בחשבון שכל אחד יוכל לטעון את זה על איזה ידידה שלו שהוא חושב שהוא לא מרגיש אליה כלום)
אין משיכה לבני דודים.
(ומי שנמשך צריך פסיכיאטר. לדעתי.)
אנחנו מקיימים הלכות כי צריך ולא כי אם לא זה עלול להפעיל אצלנו משהו..
זה שאין משיכה לקרובי משפחה זה לא לפי גנים אלא לפי זמן שהיה משותף בתקופת הילדות המוקדמת. לכן לא התחתנו זוגות מאותה שכבה בקיבוץ (כי הם היו יחד בבתי הילדים) ומנגד אח ואחות שגדלו בנפרד בהחלט עשויים להמשך אחד לשני אם ייפגשו. כך שבמידה ובני דודים בהפרש גילאים לא גדלים ביחד אין שום סיבה ביולוגית שהם לא יימשכו אחד לשני. זה שמשהו הוא טאבו חברתי לא אומר שהביולוגיה מצייתת לזה (אם כי יש לזה השפעה מסויימת).
הידיעה שהצד השני הוא כמעט אח שלך מנטל או אמור לנטרל..
תשאלי כל מי שגדל בחברה נפרדת עם משפחה מורחבת גדולה - התאהבות נעורים קלה בבת דודה או לפחות כיף בלתי מוסבר בשיחה אתה זה אפשרי מאוד וקורה לעתים. פשוט ממשיכים הלאה והכל בסדר
זה שזה קורה לך לא אומר שזה נפוץ.
רוב בנ"א נורמאליים.
כל העסק הרבה יותר מושפע נפשית ופחות גופנית
ב. שאלתי כמה אנשים עם נתונים כאלה שחלקם אמרו לי שזה גם היה אצלם כך. בתקופת ההתבגרות הגופנית המוקדמת זה די נפוץ, אם לנער אין בנות אחרות בסביבה שלו
התופעה מתמגרת לדעתך או עולם כמנהגו נוהג וה"טאבו" מנצח?
פחות מרוסנת כי ההורמונים גבוהים מאוד מצד אחד והנער לא בעל נסיון בשליטה על העניין מצד שני. אחר כך היצרים טיפה יותר מקשיבים לבנאדם.
שנית כל במהלך גיל ההתבגרות לרוב יוצא להתקל בבנות אחרות בכל מיני סיטואציות גם בחברה נפרדת, ואז הנער חושב עליהן במקום (אחות של חבר בגיל רלוונטי או סתם מישהי שנתקל בה במקרה). אצל רוב הנערים המתבגרים בעיקר בחצי המוקדם (למיטב התרשמותי 13-16 כזה) "הדלקות" כזו היא פשוט מצב צבירה של הנפש... אם יש לו אופציה אחרת מה שלרוב מגיע עם הזמן הוא יחשוב עליה ולא על בתדודה שלו.
מבקש אמונהוהמשפט האחרון שלך @י.על לא נכון,
כי ראית בעצמך שכל הדיון על נגיעות וצניעות מתבססות על מה ערוה ומה לא, מה גורם הרהור ומה לא. לפי זה הכל נקבע.
וגם אם היית צודקת, אין פוסק שמתיר לגעת בבת דודה
מזעזע אותי שמצמידים "ערווה" ל"בת דודה". גועל נפש.
אסור גם לדוד לגעת באחיינית שלו, זה אומר שזה נורמטיבי לחתן אותם?? איכס.
גודרים גדרות בשביל השוליים שבשוליים שהדברים הפשוטים לא ברורים להם משום מה, זה ממש לא אומר שזה נורמטיבי. זה פשוט לא.
וערווה אולי נשמע רע... אבל זה אומר שזה גורם משיכה.
כמו שיער באשה, כמו אשה שרה וכו'. אז תמצאי מילה אחרת..
אין לי מושג למה הסקת שזה לא נורמטיבי.
מוזמנת לשאול פסיכיאטרים אם הם סוברים כמוך.. לדעתי הם יחלקו עלייך נחרצות
זה לא מקובל, והלב לרוב גס במישהי שהיא כמו משפחה..
אבל בגדול אין שום מניעה להמשך למישהי שנולדה מאחות של אמא - שזה רחוק.
בואי תגידי לי איפה הגבול של משפחה שמשם נורמטיבי להימשך? להרבה אנשים אני יכול למצוא קירבה כלשהי..
לדעתי את פשוט לא מפרשת נכון את המושג אהבה וחיבה..
זה לא חייב להיות גילוי זהות חדשה שנלווה אליה בושה והתרגשות וכאלה..
לפעמים רגילים אחד לשני ואוהבים וזה היופי.
אבוד עליך
אם אתה מתפלסף על דבר ברור מאליו שאמורה להיות רתיעה ממנו אז כנראה אין טעם להסביר.
רק אומר לך שאם ח"ו היו לי בני דודים כאלה קו"ח אם היו מפנים כלפי רגשות כאלה, הייתי רואה אותם כסוטים, פדופילים דוחים, הכל ביחד והייתי מקפידה לשמור מהם מרחק דגול מאוד. ב"ה, אין לי.
נקודת ממשק- טשטוש גבולות בין נורמה, טבעיות ובריאות לחוסר ,בעיני.
דבר שלגיטימי בהמון תרבויות אנושיות בעולם עד ימינו וגם לא אסור לפי התורה זה לא דבר סוטה. מדעית אין סיבה שזה יהיה סוטה. תרבותית אין. דתית אין. הסיבה היחידה היא שזה לא נראה לך אבל אם זה הסיבה היחידה אז מה ההתרגשות הגדולה. אני לא אתחתן עם בת דודה שלי, רוב מי שאני מכיר לא אבל אם מישהו יעשה את זה הוא לא יהיה בעיני סוטה או דוחה כמו שהוא לא יהיה בעיני אחוז גדול מהעולם (300 מליון ערבים זה כבר לא מעט אנשים).
אני צודקת ואתה טועה. התחושות שלי נכונות ושלך לא.
(אמרתי את דעתי והיא מוצקה מאוד. כלום לא ישנה אותה.
אני פשוט לא מבינה לא אתם לא מסכימים. בן דוד הוא כמעט אח ועם כמעט אח לא מתחתנים ולא חושבים אפילו בכיוון).
את חונכת שבנדוד הוא כמעט אח, לעומת זאת הבדואי חונך שבתדודה היא בהחלט שידוך פוטנציאלי. ובאמצע מי שפשוט לא העבירו אליו מסר ברור (במשתמע או במרומז) בחינוך שלו ובסביבה התרבותית שלו אז יש מצב שכן יחשוב ויש מצב שלא.
יש לי שכנים מרוקאים כאלה מול הבית והם אנשים מדהימים
אבל זה לא סותר שהרעיון מזעזע אותי.
אבל זה עדיין משהו שנכנס תחת משיכה כזו או אחרת (הרי בחור מתבגר לא ירגיש ככה בשיחה עם בן דוד שלו ממין זכר נכון?)
צריך לתת דוגמא אישית שניכרת להם בעין. לכן אני באופן אישי פוסל בנות עם חצאית קצרה כי זה בולט, אבל לא פוסל על חולצה קצת יותר פתוחה ממה שההלכה דורשת (וגם כי בצניעות יותר בולט אומר יותר בעייתי)
זה יותר מורכב... יש עוד דברים שחשובים לא פחות ודוגמא אישית זה דבר שאפשר לדבר עליו. באופן כללי אין חוקים כל מקרה לגופו וכל בנאדם איך שהוא מרגיש. לא צריך לעשות מזה סרטים על מה 'לגיטימי' לדחות הצעה ועל מה לא. על הכל זה סבבה. העיקר האדם ישא בהשלכות למה שהוא דוחה ולא מה שלא.
הי נועה,
כמו שאת רואה בתגובות, מי שלא מכיר ולהבדיל גם ההלכה מתרחקת מהתנהגות שכזו.. ואילו מי שמכיר התנהגות שכזו במשפחה שלו לאו דווקא נחרד כל כך.
ואני חושבת שזו הזדמנות להסתכלות כוללת על הדברים השונים בין בני הזוג בקשר (כמובן שגם אחרי החתונה..). לקשר מגיעים שני אנשים - עולמות שונים בעלי תכנים, הרגלים, שפה ותרבות שלא תמיד זהים.
מה דעתך לקחת את הנושא הזה כפתיח לשיח?.. אולי הוא לא חשב על זה ולאחר מחשבה הוא יסכים איתך? אולי לא אבל מהשיח וההבנה שלו של הדברים דווקא תקבלי אותם או תתרשמי ממקומות עמוקים יותר שלו?
את יכולה להזמין אותו לשיח, להציג את ההרגשה שלך, מה המשמעות של הדברים בעיניך, מה בעולמך הפנימי נפגש עם ההתנהגות הזו ולשמוע אותו, לשמוע מה הוא מרגיש, מכאן יכול להיות שהנושא יהפוך לתרגול של הקשבה אמיתית, של הבנה של עולם השני, ואולי גם של מוכנות ופתיחות ללכת זה לכיוונו של זה מתוך החלטה שלמה ואמיתית שמבינה את הצד השני באמת.
מבטיחה שקשר שמסוגל לדבר ככה את ההבדלים והקשיים הוא נכס אמיתי
כל הטוב
יש כאלה שכל כך מכירים את הבני והבנות דודים שהם מרגישים שזה כמו משפחה קרובה - כמו אחיות.
גם אצלי זה ככה...
אז אולי הוא חושב שאם זאת ההרגשה זה לא נורא לפי ההלכה.
כמו שאמרו פה, כדאי לדבר על זה.
מבחינתי זה בחור שלא שומר נגיעה...
כאילו שהבחורה תעשה מה שנכון לה.
אבל נשמע כזה כאילו את מלטפת את העבירה הזאת
רקשאלהרמב"ם הלכות איסורי ביאה כא, ו
שו"ע אבן העזר כא, ז
לכאורה אסור, לפחות חיבוק ונישוק גם בלי חיבה. אבל יש פוסקים רבים שהקלו.
סוגיה קצת מורכבת שהעיסוק בה פותח נקודות שאולי לא כדאי ולרוב מגביה טונים.
האם מניעת החיבוק נישוק של אח ואחות היא איסור הלכתי או לא
עד כמה זה קריטי, זה כבר החלטה שלך. ממליץ לדבר איתו על זה ולשאול רב. אני לדוגמא בחיים לא הייתי עושה את זה, מניח שיש עוד הרבה כמוני. (לגבי דודה נניח זה גם אסור הלכתית אבל זה קצת שונה)
פשוט אסור.
בני דודים יכולים גם להנשא זל"ז עפ"י ההלכה
ודינם ככל גבר ואישה שאינם נשואים
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.
אחרי שתעשה אותה
אתה תראה פלאים. מבטיח.
ואיך עושים עבודה רגשית?
אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).
במישהי כזאת או אחרת.
היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?
כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך
בודאי שיש לכאב שלך מקום.
זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.
זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.
אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה.
מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.
מקדיש לך את שורות השיר -
"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי
וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"
אלא רק אחת
והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..
ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך
לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!
אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.
מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...
לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.
וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!
לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.
מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉
קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.
עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?
אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".
וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.
ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.
מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.
תחייך אח שלי השם איתך (:
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?
ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.
אין כמו מילים על נייר כתוב
תתן לעט להוביל
בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה
מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר
איזה, בהצלחה רבה
ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.
אתה מדהים בכל מקרה
לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"
אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…
ואתה מרגש אותי
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.
זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.
לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.
נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.
לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.
כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..
לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.
שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
בערך איך שאתה מתמודד עם החיים
או שזה זר לך
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.
הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.
המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית
נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.
ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה
אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?
האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.
כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.
אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.
לא פוסלים על זה, לפני פגישה.
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו
בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק
לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.
פחות בדברים פוליטיים...
לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא
וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת
חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו
לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)
מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.
מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.
בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.
ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
