תחושת השעמום נובעת לכאורה ממודעות. מודעות עצמית ומודעות לציר הזמן - בעבר פעלתי ונהניתי, עכשיו לא, יכול להיות יותר טוב, מבאס.
לבעלי חיים לרוב אין תודעה או שיש להם אותה ברמה נמוכה יחסית (נעשו ע"ז כמה מחקרים). השאלה היא האם נגזר מזה שאם נניח בעל חייים במצב שלפי דעתינו מזמין שעמום עמוק, הוא לא ירגיש בפועל בתחושה הזאת. עוד מסקנה שעשויה להיגזר מזה היא שככל שרמת התודעה גדולה יותר כך גדל פוטנציאל השעמום, מה שאומר שעוללים ותינוקות למשל, יסבלו פחות משעמום (ובאמת כך נראה).
ואגב, תחושת השעמום היא גם פרס גדול וגם סימן גדול שיש מאיתנו ציפייה ואנחנו לא חתיכת אורגניזמים אקראיים המדדים בדרכם עד דעיכתם. ויש כמובן לבעל הדין לחלוק.
.