אני מכירה אנשים שהוזמנו לחתונות ולא הלכו ובכל זאת שלחו צ'ק 

רק כל הטישויים, הנייר מגבת והאלכוגל הולך על הכסף הזה

(שלא נדבר על החובות שיהו להם מהמסכות והכפפות שצריכים להחליף כל כמה דקות

ועל כמות החשמל והמים שמבזבזים כשכל היום נמצאים בבית)

סתם בתכלס אם ממשיכים חיים נורמליים אתה צודק בהחלט

המתחתנים יסרבו לשלם, והם יטענו שכח עליון בלה בלה.

בגדול תלוי מה כתוב בחוזה, וגם אז זה נחשב "חוזה אחיד" מקפח.

יש טופס שחותמים עליו בעל האולם ובעלי השמחה, שאם יש מקרה של "כוח עליון"- אסון טבע, מלחמה, מוות פתאומי של מישהו קרוב, או משהו שלא בשליטתנו שבגללו הכל נעצר- אז האירוע מבוטל ובעלי השמחה לא משלמים...

חתונה שקטה, הרבה רוגע. 

מגיעים הביתה רגועים, אין עבודה לצאת אליה אחרי ה7 ברכות, לומדים להכיר אחד את השני בנחת.

יש גם הפסדים לא מעטים. בעיני חתונה זה אירעו כל כך משמח, שמאוד כיף כשמגיעים המון מכרים לשמוח איתך. 

מפסידים את הטבעיות של החיים, יש דאגות של "מה יהיה מחר ואיזה סגר קשה יותר יטילו?" ו"איזה מהאחים להביא לחתונה" "הלוואי שאף אחד לא נדבק בטעות בקורונה ואז השתתף בחתונה המצומצמת" וכדו'. לא כיף להתחתן בזמן לחוץ. אם רוצים חתונה קטנה ורגועה - אפשר פשוט לתכנן אחת כזו בימים רגילים...

יותר במובן הכספי.

אבל זה יהיה תלוי בבחורה, יש בנות שזה נורא חשוב להן.

את החתונה זוכרים היטב בחודש הראשון לנישואים. ובשנה הראשונה לנישואין כבר לא חושבים על כך כי מתחילים לחיות.

אחר כך זה זכרון הולך ומתעמעם, ונזכרים בחתונה רק כשמסתכלים על התמונות שבאלבום.

מה שחשוב זה לא האירוע המפוצץ שעולה 150,000 שקל, שלוקח שנים להחזיר את הסכום הזה, אלא החיים שאחריו.

הרווח הוא התחלה של חיים נקיים.

אפשר לחסוך לדירה כבר מהחודש הראשון ולא לחכות כמה שנים על האוכל שהפך כבר מזמן לקקי...

ואני מדבר מנסיון.

החתונה שלי עלתה 25 אלף שקל.

מי זוכר מה הייתה המנה הראשונה ואיזה סידור פרחים היה על השולחן?

מי מכם זוכר מה הוא אכל בחתונה שהוא היה בה לפני חודשיים?!

האם האורחים הרבים יוצאים עם איזה ערך מהחתונה, או שרק מדברים באותו ערב על האוכל שהגישו שם?

או יותר נכון בהורים מה סוכם יש באמת את ההורים שנותנים סכום גדול לחתונה ולדירה ויש את אלו שעוזרים רק לחתונה שזה גם יפה בכל מקרה על שיקים מהאורחים אי אפשר לבנות בכלל בחתונות כאלו ואם המשפחה נותנת גם לחתונה וגם לדירה החשבון פשוט שהזוג יוכלו לקחת משכנתא 

דבר ראשון המון המון המון מזל טוב!!!! שיהיה לכם בעזרת ה' בניין עדי עד שזה הכי הכי חשוב!!! ושבעזרת ה' האהבה תיהיה תמיד בביתכם 

ומותר לפרוק!!! יותר נכון חובה לפרוק! לא חושב שזה בעיה בשביל זה האתר קיים אנשים צריכים להוציא מהלב וזה חשוב וכן לצערינו היום יש המון שמתחתנים בצורה הזו ובהחלט נשמע לא כיף...

סתם הצעה לא שאני בכלל מבין ויודע תהרגשה רק מתאר לעצמי  אבל אני  חושב שאולי אם זה אפשרי תעשו מסיבה גדולה שוב שיגמר כל הקורנה הזו ואז לפחות תרגישו שכולם באו ויהיה תמונות כמו שצריך והמון חברות משפחה שזה חשוב בהחלט 

שלה לצערינו זה קרה לכן אומר שלא צריך לומר ואני מסכים איתך בכל מילה!!!

לדעתי זה כח עליון. 

ואתם לא תהיו היחידים במקום הזה.

על כל השאר 

השתתפות בכאב.

נשמע שבאמת חלמתם שיהיה לכם ארוע גדול והפקה. זה שונה לגמרי מאשר מי שהתאים לו מראש חתונה פשוטה.

כשאתה חותם על אולם הם מתחימים אותך שאם יקרה משהו גם אם לוייה לא משנה תמיד צריך לשלם לפחות רוב הסכום

תלוי מה כתוב שם על כח עליון. זה לא שהמשפחה ביטלה את הארוע.

חשבו על הכל

שאת משמיעה את הקול הזה שכולם מתעלמים ממנו.

ושהקב"ה ימלא את החסרון הזה בלבכם בהרבה שמחה

אבל זה המצב כרגע ומי שהתחתן ככה לא צריך לומר לו את זה ושוב אני חושב שמי שיצא לו ככה החתונה אפשר לעשות שוב חתונה בלי חופה אלא חתונה שבה מזמינים את כולם איך אמר אותו הנסיך שאחרי שנה מאז שהתחתן עם בת המלך עשה מסיבה גדולה שאלו אותו מדוע ? מה נזכרת עכשיו לשמוח?והוא ענה בפשטות משום שעכשיו אני מבין במה זכיתי גם הזוגות האלו שיצא להם בקורנה יכולים לעשות בהמשך עוד מסיבה גדולה באמת שעכשיו יודעים במי זכו

מעדיף או לא מעדיף 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.