כיוון שאין הרבה זמן אבל חשבתי שזו הנהגה טובה שיכולה להיות לי בצה"ל אז כדאי להתחיל אותה לפני- לכתוב איזה עניין לשבת. בוודאי ששבת הבאה כשאכתוב לכם כחייל- זה יהיה פלא פלאים.
בינתיים- שבת ויקרא. - מתחילים ספר ויקרא
כתוב בגמ' שתינוקות מתחילין ללמוד בספר ויקרא קודם לכל הלימוד שלהם בתורה. למה? מפני שהוא ספר על טהרה- יבואו טהורים ויתעסקו בטהרה.
שמעתי מכמה חברים עניין שהקורונה ממש מזכיר שמירת טהרה, מפרסמים מקומות שאסור לעבור בהם וכו'. זה רעיון יפה. אבל אני חושב קצת על הבידוד באמת.
ספר שמות הוא ספר הלידה, ספר במדבר הוא ספר הדרך. כך הרצי"ה היה אומר. אנחנו עכשיו נמצאים בין הלידה שלנו לדרך שלנו בנקודה הזו הקב"ה מלמד אותנו את ענייני הטהרה והקדושה.
יש הרבה סכנות בדרכים הגמ' נותנת דוגמאות למקומות טומאה ב"שבילים", הדרך מלאה סכנות.
לכן לפני כל המסעות, לפני ה"בלכתך בדרך" יש לנו "בשבתך בביתך" בפרשות הקודמות בנינו את הבית שזה נפלא מאוד. אבל העיקר הוא בכלל לא הקידושין
אלא "כונסה לביתו", הגמ' אומרת שקידושין הם "צורך ביאה" כל העניין זה לבוא לחדריו.
אנחנו רואים ממש שהקב"ה נתן לנו את העבודה הזו של "בשבתך בביתך" ממש עם פרשיות המשכן וספר ויקרא.
גם החתונות היום שקיימות מזכירות לנו שהקידושין זה לא העיקר. העיקר זה הבית.
אפשר להתבונן קצת, גם השבת מגבילה אותנו "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". איזה פלא עצום זה, המצוה היא לראות שאין לנו לאן ללכת, הכל כבר כאן.
אפי' מתן תורה, שכתוב שזה "יום חתונתו"- זה לא יום שמחת ליבו- בניין בית המקדש, שייבנה בב"א.
