אין לי מושג מה לעשות... אשמח לשמוע מה אתן חושבותהריון ולידה2
בעלי רופא בבית חולים ואני עכשיו עם כל המצב לבד בבית עם הבן שלי (הוא בן עשרה חודשים)
גיליתי שבוע שעבר שאני בהריון...
לא התחלתי בכלל לנקות לפסח
ממש מתלבטת מה לעשות, אם לנסוע להורים לתקופה הקרובה כולל לפסח. ההורים הם בני פחות מ60 ויש שם עוד ילדים גדולים רווקים שיכולים לעזור לי עם הבן שלי וגם ככה אני לא אהיה לבד כשבעלי בתורנויות וכו' אם אני לא ארגיש טוב בגלל ההריון. וגם ככה אני לא אצטרך לנקות לפסח. ההורים מאד רוצים שנגיע.
מצד שני להגיע להורים זה אומר להיחשף ליותר אנשים ולחשוף אותם בגלל שבעלי עובד בבית חולים(לא עם חולי קורונה אבל עדיין זה בית חולים.. למרות שבעלי אומר שהמחלקה ממש ריקה כי אנשים מפחדים להגיע לבית חולים).
ממש לא יודעת מה לעשות...
תסעי להורים שלך...הריון מספר אחת
תחילת הריון זה תקופה קשה עם צורך לתפקד על ילד בגיל הזה.
חבל שסתם תסבלי..
ועוד פסח ועוד קורונה אז אי אפשר לצאת...
אני הייתי נוסעת
מה ההורים שלך אומרים?דייסת קוואקר

אם הם מוכנים בשמחה ולא חוששים שתבואו הייתי באה...

הייתי נוסעת, זה לא תקופה קלה לאף אחד בטח לא לאישה עם תינוקמק"ר
קטן בהריון ועוד לבד..
מה ההורים אומרים?אמא וגם
יש מצב לעשות בידוד כמה ימים רק את ואז להגיע אליהם?
אם כולם צעירים ובריאים- וזה נוח להורים, הייתי עושה איחודרעותוש10
משפחות...

לתת לך אפילו כמה ימים לנוח ותמיכה בבעלך שימשיך לעבוד ביתר שאת (הרי בינינו אין ברירה אחרת, עם בעלי בעבודה חיונית ורק עובד פי שתיים מהבלאגן הזה)

כמובן שזה מעלה את הסיכוי שההורים והשאר יכנסו לבידוד אם יותר אנשים יש יותר חשיפה... אז רק לבדוק שזה מתאים להורים

אם יש מקום בבית ובלב זה יכולה להיות תקופה מיוחדת ומגבשת
תיסעי תיסעי ותודי לה' על האפשרותהריון שישי
לדעתי המחיר שווה את התמורה
לא ליסוע. זה מנוגד להנחיותחולת שוקולד
חלאס עם ההנחיות האלה!הר הצופים
יש גבול לכמה אנחנו יכולים לסבול בגלל המצב הזה!
גם ככה כל המצב הזה הזוי וקשה אז גם לתת לה לנקות את כל הבית שלה לפסח לבד לגמרי שבוע לפני פסח + לטפל בילד בן 10 חודשים + תחילת הריון זה ממש התעללות!

לפותחת, כדאי מאוד ליסוע. תחילת הריון זה ממש לא פשוט ובטח עם ילד בן 10 חודשים שדורש את שלו. אם ההורים רוצים ונכונים לעזור, רוצי על זה
הבעיה שלה אולי יש סיבה טובה לעבור על ההנחיותיעל מהדרום
לק"י

והיא גם עושה את זה בצורה זהירה.
אבל אם כל אחד יעשה מה שבא לו, אנחנו בצרות.

מה גם שאם יעצור אותה שוטר בדרך וישאל לאן היא נוסעת, לא בטוח שהוא יאפשר לה להמשיך ..
עדיף לדבר עם פיקוד העורף ולנסות להשיג אישור כתוב (ונשמע שלפי הנתונים יש סיכוי לא רע לקבל).
נראה לי לא הבנת ההנחיות נועדו כדי להגן עליךליאן
על משפחתך ועל הסובבים אותך. תתבגרו כבר!
ידוע שרוב ההנחיות נועדו לציבורים שלא שומרים על עצמםהר הצופים
והראיה לכך היא שבציבורים האלה יש את אחוזי ההדבקה הגדולים ביותר. לא אמרתי לא להקשיב להנחיות אבל מכאן ועד להרוג את עצמינו כי זה נוגד את ההנחיות הדרך עוד ארוכה.
אני יכולה להגיד לך אישית שגם אני אסע להורים כי אני יודעת שלבד בבית אני לא אוכל לתפקד. אני בהריון שני בשבוע 17, עם ילד בן שנה שכל היום צריך להעסיק אותו, ועם צירים מוקדמים וכואבים שמצריכים כל כמה דקות לשבת לנוח. אז לנקות ככה זה לא רלוונטי ולהישאר פה זה גם לא רלוונטי.
האם עדיף שנישאר בבית כי זה נוגד את ההנחיות ליסוע להורים ואז עוד כמה ימים נצטרך ללכת לטרם או למיון כי הצירים יהיו יותר רציניים??
צריך גם להפעיל שיקול דעת בנושא הזה ולא רק ללכת ראש בקיר כי אלו ההנחיות
אם יעצור אותך שוטר, לא בטוח שכל הסיבות יעזרו לךיעל מהדרום
לק"י

מציעה לנסות לקבל אישור מפיקוד העורף.
היא לא נוסעת לביקור. היא עוברת לגור איתםרעותוש10
זה נראה לי בסדר עם ההנחיות אם מותר לצאת לסופר ולעבודה ואין סגר מלא
אני חושבת שהייתי נוסעתמחי
כל עוד אין סגר מוחלט, תנצלי את זה... אולי עוד מעט כבר לא תוכלי לנסוע אליהם גם אם מאוד תרצי
(הפותחת) תודה רבה לכולן על התשובותהריון ולידה2
כנראה באמת ניסע...
אבל זה האמת קצת בלב כבד ..
ההורים מדהימים ואנשים פתוחים וחמים עוזרים מאד. הבעיה שהם לא ממש מסתגרים בצורה הרמטית בבית. אמא עדיין עובדת בעבודה חיונית, אין שם אנשים חוץ ממנה אבל היא נוסעת כל יום עם נהג מונית קבוע(ולך תדע את מי עוד הוא הסיע ..) ואבא שכן יוצא לקניות וכו' , הוא לא מסתגר עד הסוף בבית(בן אדם שקשה לו כל היום לשבת בבית). ביקשנו שימעיטו ביציאות ויזהרו כמה שאפשר.. אבל עדיין...
אני ממש ממש מודאגת, לא מצליחה להרדם בלילות מרוב לחץ
גם בעלי עובד בבית חולים ושזה מלחיץ בפני עצמו
אבל איזה ברירות יש לי???
ממש קשה לי. אני בן אדם שמאוד קשה לו להיות לבד זה עוזר לי למצב רוח שאני עם עוד אנשים. וזה חשוב בשביל המערכת החיסונית והתיפקוד. ועכשיו עם כל ההריון וזה שאני צריכה לתפקד בשביל הבן הקטן שלי.
מרגישה שכל החלטה שאני אקבל היא לא פשוטה
וחייבים לקבל כבר החלטה בשביל לדעת איך להיערך במיוחד אם הולך להיות עכשיו סגר מלא.
מרגישה ממש מבולבלת ועצובה.. נראה לי גם ההורמונים משפיעים
ואם יהיה איזה בלתמ"ים בהריון? פתאום איזה דימום חס ושלום או משהו(היה לי לצערי הרבה בהריון הקודם) ובעלי יהיה בתורנות? אם אני אשאר בבית לא יהיה לי במי להעזר ואין לי מושג מה אני אעשה.
בהצלחה בכל!מק"ר
יקרהאם כל חי

עם כל מה שאת כותבת אני לא חושבת שאת צריכה להיות עצובה ובלב כבד

יש לך את כל הסיבות הכי טובות בעולם למה את נוסעת

לא סתם לכייף ובלי סיבה

את נוסעת כדי לדאוג להכי טוב לך לבעלך ולילדך.

תהיי שלמה עם זה. זה נכון מאוד, ואם אני הייתי במקומך הייתי עושה בדיוק את אותו דבר

מאחלת לך הריון קל ותקין בלי בחילות וקשיים

נרשמתי כדי לענות לך, מקווה שתראי.יהודית12
גם בעלי רופא, עובד עכשיו יותר מכרגיל, ומי כמוך יודעת שגם הרגיל זה המון. אני עם שלושה קטנים בבית ופיצפון בן חודשיים. לא קל לי. בעצם, קשה לי נורא. קשה לילדים שלי. ועדיין, לדעתי אנשים שעובדים בבתי חולים ובני משפחותיהם חייבים לשמור על ההנחיות הרבה יותר מכולם. גם כי הם בסיכון הרבה יותר גבוה להחשף בבית חולים וגם כי חלילה אם אחד מבני משפחתך מדביק את בעלך שבא במגע יומיומי עם אנשים חולים זה עלול להיות אסון. שלא לדבר על כל הצוות הרפואי שנשלח לבידוד. בקיצור, ליבי איתך בכל מובן, באמת. ליבי עם שתינו. אבל אלו לא זמנים רגילים והפתרונות הרגילים לא נכונים פה ואין איך לרבע את העיגול הזה. מאחלת לך ולכולנו שהסיוט הזה ייגמר בקרוב. בהצלחה רבה (אישית, מנקה לפסח את המינימום, לא משתגעת מליל הסדר גם ככה זה רק אנחנו ובעלי גם עובד בבית קשה הרבה יותר מהרגיל)
גיבורה!!!אורוש3
(הפותחת) קודם כל תודה רבה על התגובה שלך!הריון ולידה2
את כל כך צודקת..
אבל אוף זה כזה מסובך...
את באמת גיבורה שאת עושה ככה עם 3 ילדים!! ועוד תינוק בן חודשיים...
העניין הוא שכן יש הבדל במצב של הריון... בשבילי הריון זה מצב של חוסר וודאות.. בגלל שבהריון של הקטן שלי קרו לי כל מיני מקרים שהייתי חייבת לרוץ למיון בגלל דימומים פתאומיים וכו' או היו מקרים שפתאום ממש לא הרגשתי טוב ברמה שהייתי חייבת לשכב במיידי(מגרנות חזקות, סחרחורות ותחושת התעלפות) ועכשיו יש לי לדאוג לא רק לעצמי אלא גם לקטן שלי.
עכשיו ב"ה בנתיים אני מרגישה יחסית טוב אבל גם רק מתפקדת בדברים הרגילים. אז איך מכינים ככה פסח ואיך מסתמכים על חוסר ודאות? התארגנות לפסח היא מורכבת.. זה לא רק נקיון... זה לקנות הכל!! לא היינו אף פעם בפסח בבית(נשואים שנתיים) ובנוסף לבעלי יש תורנות בערב פסח וחוזר רק ביום של ליל הסדר.. לא נראה לי שאצליח לארגן הכל לבד



כמה דבריםיהודית12
1. תדאגי שיהיה לך גיבוי במצב חירום. גם בזמנים רגילים את נמצאת לבד עם הילד שלך לא? בעלך אני מניחה לא יפסיק לעשות תורנויות כשתהיי בחודש תשיעי נניח. צריך תמיד לחשוב מראש מה עושים כשאת לבד וזקוקה לעזרה מיידית. אם את לא זקוקה כרגע לסיוע חירום ביום יום אני לא רואה במה בעצם זה שונה מהרגיל.
2. תשחררי את פסח. זאת מצווה חשובה אבל חיי אדם חשובים יותר. תנקו במינימום בימים שבעלך אחרי תורנות, רק ברמת ההכשרה של מה שחובה. שיהיה אחראי על הקניות גם, אפשר לארגן אוכל מוכן אם זה מלחיץ אותך. תתנהלי בנחת ותשמרי על הכוחות שלך. תשני צהריים עם הילד, תשאירי לבעלך כלים בכיור, גם אם הוא יגיע אליהם יום וחצי אחר כך.
3. תקלי על עצמך כמה שאפשר בכל דבר אחר. הילדים שלי אף פעם בחיים לא ראו טלויזיה ועכשיו רואים. אף פעם לא אכלו טבעול ועכשיו אוכלים. וזה בסדר, זה מסייע לי להתמודד ואני לא שמחה מזה אבל מקבלת את זה כחלק מהקושי הכללי של התקופה הזו.
4. בעיני להביא בייביסיטר קבועה וצעירה שהמשפחה שלה לא יוצאת זה פתרון יותר בטיחותי אם את מרגישה שאין ברירה. התאור של ההתנהלות של המשפחה שלך הופך את זה למסוכן מידי.
5. אני באמת מלאת אמפטיה לסיטואציה שלך. כמוני כמוך. אנחנו נמצאים בימים שבהרבה בתים הרבה אנשים עושים את מה שחשבו לבלתי אפשרי כי פשוט אין ברירה. אני מקווה שאני לא עושה לך רע מידי כי זאת לא הכוונה שלי בכלל. להפך, בא לי לחבק אותך.
6. זה יעבור בסוף.
את מתארת מצב שאסור לך להשאר לבד בביתמק"ראחרונה
איך הייתן מגיבות?אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך כ"ו בתמוז תשפ"ו 23:59

היינו אצל חמי וחמותי השבת וגיסתי אחות של בעלי צרחה על הבן שלי ואיימה לשבור לו את העצמות

אם ימשיך לריב עם הילד שלה.מול כולם.

צרחות שבחיים לא שמעתי

לא אנושיות ממש

אני עוד מתאוששת מזה

הבן שלי רעד מפחד וזה היה מול כל המשפחה

עניתי לה בקול רם מאוד שאני לא מוכנה שתדברי ככה לבן שלי. ושנשבר לי

כי כל שני וחמישי מישהי מרשה לעצמה כאן לחנך בצעקות רמות ילד של מישהו אחר

וזה אחרי שהבן שלה לא הפסיק להרביץ לבן שלי וזה היה הדדי לחלוטין ביניהם המריבה

וכמובן שחזרו להיות חברים הכי טובים אחרי חמש דקות


 

והיא התחילה להתפוצץ עליי, מול כולם

פשוט קמתי ויצאתי מהבית

והילדים שלי סיפרו לי שהיא דיברה עליי מגעיל מולם מול בעלי מול כל המשפחה כמובן


 

אני מרגישה מעולה עם עצמי שעניתי לה

אני שותקת מלא בדרך כלל

והמשפחה של האיש עם פה ג'ורה ענק ומרשים לעצמם מה שבא להם תמיד

ואם חלילה את מעירה הם מתעצבנים ועושים עלייך איקס


 

בעלי מהטיפוסים השתקנים וכעס עליי שעניתי

ולא נתתי לגל לעבור.,., אני כועסת עליו שבכלל חושב ככה,אם אני לא אגן על הבן שלי

מי יגן עליו בחיים האלו?

 

אוף,ממש קשה מה שאת מתארתעל הנס

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.


אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לא הייתי נוסעת שוב לשבת איתהרוני 1234
אם החמים בסדר אז הייתי נוסעת לשבת אצלם רק אם אין אחים אחרים באותה שבת.
^^^ ממשכורסא ירוקה.
זאת גיסה, לא חמות. לא יקרה כלום אם תתרחקו ממנה, ואם בעלך לא מבין למה אז שווה להתייעץ עם הרב שלו אם זה הסגנון שלכם או ללכת לפגישה ממוקדת של יעוץ זוגי בנושא הזה
ממשנעומית

לצעוק על ילד אחר, זה גבול אדום.


לפותחת,

אם מתאים לך, מציעה שתראי לבעלך את השרשור הזה, שיבין כמה תגובה כזו היא ממש לא לגיטמית. ואיך כל אישה לא תסכים לשתוק ולהרכין את הראש עד שהגל יעבור

חוויה לא פשוטה בכלל

וואי אמאלה!Doughnut

איזו חוויה! חיבוק❤️ תחושות קשות ממש💔.

אני בדעה שאנשים שעושים לי רע אני מוציאה מהחיים שלי כל עוד אפשר. אחרי כזו חוויה לא הייתי מוכנה להיפגש איתה בטח אם הבעל מתקשה להגן עלייך.

לאור הדברים שלך שזו התרבות דיבור שם הייתי מצמצמת מפגשים לאפס ולא מוכנה להגיע לשבתות, אם צריך גם מפרטת למה. אם חשוב להם שתבואי הם מתכבדים לכבד אותך.

אני איתך.המקורית

ולפתור את הבעיה עם הבעל

מה זאת אומרת שאת צריכה להגיב במקומו מול המשפחה שלו? והוא שותק כשמדברים עלייך לא יפה/ כזמאיימים על הילדים שלך ככה?

ממש לא נעים...

וגמני לא הייתי חוזרת לשבת איתה שם אם היא לא מתנצלת ומיישרים את ההדורים

...אנונימית בהו"ל

מרגישה שהוא רואה את הכאב של המשפחה שלו

הוא אומר שמה שיש להם זה סוג של נכות ולכן -אני- צריכה להבין ולרחם עליה

זה לא הזוי????????

היא כתבה לי התנצלות עניתי בסימן עם היד

אבל אני כועסת

מאוד

הולכת לפוצץ את כל החופש הזה והתכנונים איתם 

אני חושבת שהוא צריך להביןהמקורית
שגם אם הם לא מאה, יש גבול שלא עוברים ויש גבולות לשים במקרים האלה

והאמת שאני חושבת שתני רגע לכעס להירגע. אם היא התנצלה הייתי חושבת שוב איך להתנהל מולה

השאלה אם זה דפוס חוזרכורסא ירוקה.

שפוגעים ואז מתנצלים כדי להשתיק..

אם ההתנצלות נאמרה בכנות באמת כדאי לחשוב מה הלאה, אבל אם זה דפוס שחוזר על עצמו בכלל לא הייתי מתייחסת לזה 

את לא צריכה לסבול מנכות של אחרים!נעומית

אולי כדאי להגיב לה על ההתנצלות:

אני מעריכה את ההתנצלות שלך, אבל אני עדיין מאוד פגועה ולא יכולה לסלוח כרגע.


מי שמאיימתoo

לשבור עצמות של מישהו ובמיוחד של ילד

היא לא ממש נורמלית

זה לא אומר שצריך לספוג

זה אומר שצריך להתרחק

גם אם זה אומר לא להתארח שם

הנפש שלך ושל הילדים חשובה הרבה יותר מקשרים עם משפחה

מסכימה איתו שהם לא ישתנורוני 1234אחרונה

אפשר לרחם עליהם …

בכל מקרה זה רק מחזק את המסקנה להפגש איתם כמה שפחות ובטח שלא שבת שלמה.

העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

תודה לכולןהבוקר יעלה

לגבי התמיסה המוכנה, גם פעם שעברה שתיתי בלי כלום כי ככה אמרו וסבלתי ממש

והרופא טוען שמותר.. מישהי שמעה על זה?

זה יכול לעזור ממש, מצד שני לא רוצה להרוס את הבדיקה

אני שתיתי עם לימוןשלומית.
ולדעתי היה במרפאה גם מיץ לימון משומר למי שרוצה להוסיף 
תודה!הבוקר יעלה
מדברת על התמיסה המוכנה? שמגיעה בבקבוק? 
כל הפעמים שעשיתי הוספתי לימוןאור10

וגם הציעו לי, אפילו אמרו לי להביא.


ולדעתי לשתות בשלוק, זה מגעיל!! אבל אם שותים בשלוקים קטנים הגועל נמשך יותר זמן

מהמם תודההבוקר יעלה
הוספת לתמיסה המוכנה בבקבוק? 
באים בצוםמוריה

ועד סוף הבדיקה צריך להיות בצום.


לא יודעת לגבי לימו7 כי לי לימון לא עושה טוב.


ומה שחידשו לי, זה שמותר להקיא אחרי כמה זמן. אם את צריכה להקיא, תבררי אם אפשר. סתם חבל לסבול.


ולהביא אוכל לאחרי הבדיקה.


לגבי סכרת הריון-

ממה שראיתי זה לא קשור לאכילת מתוק.

זה קשור לשילייה.

צריך להיות בצוםואילו פינואחרונה

לא הייתי משנה תזונה לפני אלא אוכלת כרגיל.

ממליצה לבקש יום לפני מהמרפאה לשים את הבקבוק המוכן במקרר. כשהוא קר יותר קל לשתות אותו. לי היה בסדר בטעם מנגו או אפרסק.

להביא סדנביץ לאחרי.. עם חלבון ושומן בריא כמו אבוקדו

לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

אלופה! אלופה! אלופה ששאלת שובדיאן ד.

גם אני שנים עשיתי הפסק ראשון ושביעי בדיקה אחת בגלל פצעים

ותמיד הרב נתן לי היתר גורף קדימה

רק שמע שפעם היה בעיה

או שאחרי לידה כאב לי והיה פצע, ישר אמר שלפחות שנה קדימה לעשות את המינימום שצריך.

 

 

אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמת

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

תודה רבה ♥️אנונימית בהו"ל

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

הרבה כוח!מתואמת
ואם אתם מרגישים שהדרכת ההורים לא תורמת, אולי עדיף לשקול להחליף...
מכל מה שכתבתooאחרונה

לא ראיתי משהו חריג לגיל 6

זה גיל שמצריך עדיין הרבה סבלנות ויחס אישי 

אז איך מתכוננים לצום?אהבה.

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

קוואקר, דבש, הרבה שתיה.מוריה
לתגבר שתיה לא מהרגע האחרון. 3-4 ימים מראשכתבתנו
סיוט ללכת לשירותים הרבה אבל משפר מאוד את ההרגשה במהלך הצום
הרבה פירות נותן אנרגניה שמתפרקת לאט ולאורך זמןילדה של אבא
לדעתי לפני הכנות פיזיות לצוםמסע של החייםאחרונה

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.

היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.

או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.

אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.


וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.


אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).

בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.


מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.

כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.


שאלת הנקה לנשים בלבדממשיכה לחלום

אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי

הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.

יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק

ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..


ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...

רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?

כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה

מבינה אותך ממשיהלומה..

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

קרה לי וחשבתי שזה פצע מהשינייםיראת גאולהאחרונה
והסתבר שזו פטריה...
מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואייי
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
מידע מלפני 3 שניםמתיכון ועד מעון

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

רק קחי בחשבון שהאשפוז ממש קצרממשיכה לחלוםאחרונה
ויש נשים שזה חשוב להן

אולי יעניין אותך