בסוף העיקר הוא איפה הרצון בטווח הקצר ובטווח הארוך 

אבל הרבה פעמים גם עושים בלבול ומסתכלים על מודלים של אנשים שגדולים בתורה ומצפים שהבחור ישיבה בתחילת דרכו יהיה באותה דרגה

אני חושבת שבסוף מה שחשוב לבנות הוא לא 'בעל גדול הדור' אלא בעל שהתורה מנווטת את חייו, שהבית מושתת על התורה ושהחיים המשפחתיים הולכים לאורה 

ואם הוא לא ידע את כל דקדוקי ההלכה? אז מה? בשביל זה יש רבנים ופוסקי הלכה 

לא כ"כ ברור לי אם התחושות שתיארת נובעות מחוסר בטחון עצמי, או מתפיסה שהיא לא הכי מדויקת, אז אנסה בעז"ה להתייחס לשני הדברים..

א. אם אין לך בטחון עצמי, צריכה להיעשות כאן עבודה, בעז"ה (אני מגיבה על סמך הדברים שכתבת כאן, ואם לא כך הדברים- אני מתנצלת מראש אם זה יישמע קשוח מדיי, וכמובן שאין כאן שמץ של ביקורת.. אני מתמודדת עם תחושות כאלו בעצמי הרבה פעמים)

אני פותחת בזה, כי מהחוויה האישית שלי, לא משנה לי כמה שאנשים יגידו לי שאני טובה/נחמדה/צדיקה- כל עוד אני לא שם ולא מאמינה בזה, זה לא רלוונטי.

ז"א, שאם עכשיו אכתוב לך רק את מה שתכננתי לכתוב בהמשך- גם אם הכל יהיה נכון ומרגיע ומיישב בשכל, אני לא בטוחה שזה ישפיע על הרגשת הקטנות שתיארת כאן..

אז אולי כדאי לבדוק עם עצמך אם תחושות חוסר הבטחון האלו קיימות גם בתחומים אחרים, או שזה רק בהקשר הזה..

ב. אני לא יודעת עם מי נפגשת עד היום או מה ההיכרות שלך עם הנושא, אבל לדעתי אתה יוצא כאן מכמה נקודות הנחה לא כ"כ נכונות שרק מלחיצות אותך יותר-

מי קבע שאתה צריך להיות העילוי של הישיבה?

מי אמר שאתה צריך להיות הרב הפוסק של אשתך?

למה כל הדברים האלה אמורים למנוע ממך להתחתן עם בחורה 'דוסית'?

מי אמר שבחורות שיש להן במשפחה רבנים עסוקות כל היום בהשוואות?

קיצור. עלו לי עוד כמה תהיות לגבי הקביעות שלך, אבל זה העקרון..

הרבה פעמים קורה שנוצרת לנו בראש איזו תפיסה לא נכונה שמעכבת אותנו.

למשל- המחשבה שצנוע=מכוער, המחשבה שענווה=מסכנות,  המחשבה שלהתחתן עם אישה דוסית=בעל שהוא העילוי הכי מושלם שיש).

ולכן, המלצה שקיבלתי פעם-

לנסות לחפש מקרים שסותרים את התפיסה השגויה, או להעמיק עוד קצת בנושא כדי להבין שזה לא באמת ככה.

למשל- יש לי חברות שמתלבשות צנוע וגם יפה, אני מכירה אנשים שהם מלאי ענווה ופשטות, אבל לא חושבים שאין בהם ערך, וכן. אני גם מכירה דוסיות שנשואות לבחורים מתוקים מדבש שהם לא רבנים וגם לא עילויים גדולים.. אבל הם פשוט משתדלים לעבוד את ה' הכי טוב שהם יכולים.

ובמסגרת מאמציי לניפוץ המחשבה שלך..(;

כמובן שאני יכולה להגיד רק בשמי, אבל אני דיי בטוחה שזה נכון לגבי עוד הרבה בחורות-

אני מחפשת בעז"ה בעל ששמח בה' ובתורה, ולומד כפי הכוחות שלו.

אני מחפשת בעל שידע להרכין את הראש לפעמים, להגיד 'אני לא יודע', וילך לשאול רב.

אני לא מחפשת חברותא.

וגם לא מישהו שאי אפשר לדבר איתו על מכונת הכביסה שהתקלקלה (או על כלמיני דברים אחרים שנוגעים לעולם הזה לצורך העניין).

אני משתדלת שלא לחפש תבנית (ע"ע אבא/אח/עילוי), אלא בן אדם.

אני לא מחפשת את הבחור הכי טוב בישיבה- אני מחפשת את הבחור הכי טוב עבורי (חח זה נשמע קצת אנוכי לכתוב את זה ככה, אבל בעקרון..)

להמשיך..?(;

איפה האדם כתב שהוא לא אוהב את עצמו?

מה הקשר?

בסה"כ דיבר על תופעה שאולי קיימת אולי לא.. 

(מרשה לעצמי להגיב כי גם אני כתבתי דברים כאלו..)

הוא אמר בשורות הראשונות שהוא מרגיש שאין לו בטחון עצמי, וזה גם דיי עולה מהדברים שהוא כותב.

לא נראה לי שהדברים נכתבו מתוך 'ידענות' או רצון לקבוע עובדות, אלא מתוך מקום מייעץ..(:

ואהבה עצמית זה המקום שאני נותן לעצמי.

לא בכל דבר זה מתחבר עם המקום שאחרים נותנים..

 אני ממש קצר בזמן אז הגבתי ממש בקיצור.

אם הבנת כוונתי מוזמן להמשיך את הדיון ואענה מאוחר יותר

קודם כל, אני מתנצלת.. נראה שהדברים פגעו/עצבנו וזאת ממש לא הייתה המטרה.

שוב, ממש לא הייתה כאן מחשבה של לקבוע לאנשים מי הם, בטח שלא על סמך דברים שלא נאמרו..

כתבתי על-פי הבנתי את הדברים שהוא כתב, והגיוני שטעיתי.

רק כמה הערות, במחילה-

א. זה לא סוד שיש אנשים עם בטחון עצמי בשמים כלפי חוץ, ושבפנים הדברים אחרים לגמרי, אבל זה לא המצב המדובר.

הוא בא ואמר בפשטות שהוא מרגיש שאין לו בטחון עצמי.

כשמגיבים לאמירה כזאת, אי אפשר להתחיל לנתח את מה שעומד מאחוריה ולנסות לחשוב למה באמת הוא התכוון.. אז כן, עניתי לו בפשטות, בהתאם למה שהוא כתב.

ב. ממה שאני מכירה (מעצמי, אבל לא רק..), תחושה של חוסר בטחון עצמי מאוד קשורה לחוסר באהבה עצמית, ובאופן כללי לתחושה שאין לי מקום/ ערך, שאין בי טוב וכו'.. אז אני לא בטוחה שזה היה היקש ממש מונפץ להקיש, וכמובן שבכ"מ לא הייתה כאן מטרה לקבוע לבנאדם מי הוא..

ג. 'מי שלא חווה חוסר ביטחון עצמי- לא מבין בזה, נקודה'

מתלבטת עד כמה להיכנס לזה, אז רק אגיד שממש לא הבנתי את נקודה שרצית להעביר כאן.

האמירה הזאת היא מאוד נכונה. אבל היא לא נותנת לך לגיטימציה לנכס לעצמך את כל חוסר הבטחון שבעולם. ואכמ"ל.

אם אתה נמצא במקום התורני הזה מבחינתך, אין לך שום סיבה לחשוש.

אז תרים טלפון לרב שלך כשלא תדע תשובה למשהו?

רבים וגדולים עושים את זה, גם כאלה שיודעים לפסוק הלכה.

יש עניין גדול ומשמעות הרבה יותר גדולה, לקשר בינך לבין הבחורה.

לכימיה, לנשיאת חן, לאיך הולך לכם ביחד, היחס שלך לבחורה ועוד.

וזה, לא קשור ליכולת הלימודית שלך, והאם אתה עילוי או לא.

ומי שבכל זאת זה חשוב לה, כנראה שהיא תבדוק את זה בבירורים.

וזה לא משהו שמסובך לברר, סגנון הלימוד תורה של הבחור.

אז כנראה שמי שבחרה לפגוש אותך, רוצה לפגוש *אותך* גם אם התברר שזה לא מתאים.

ועוד משהו, לא כל בחורה מאוד דוסית, היא גם מאוד חכמה.

ומחפשת דווקא את הפלפול והדיונים בהלכה,
יכול להיות שמספיק לה (וזה בהחלט הרבה) החיים לצד בן תורה שחי את התורה.
אחד שמתאמץ ללמוד, מתייעץ עם רבנים והולך לפי הפסקים שלהם, גם אם לא יודע לפסוק בעצמו, ולא גדול הדור. אחד כזה שרוצה לבנות את הבית שלו בקדושה.

יש כאלו שלא רוצות להרגיש קטנות ליד הבעל, ומחפשות מישהו שיהיה יותר מהם, אבל לא בהגזמה.

אל תדאג, כמו שיש מגוון של בחורים ולא כולם 'עילוים' ככה יש מגוון של בחורות שלא כולן מחפשות 'עילוי'.

ודבר אחרון, אם להתקדם בתחום הזה של פסיקת הלכה יעזור לך לביטחון העצמי, אז לך על זה.

זה ממש לא אומר שתתחיל ללמוד עכשיו רבנות,

זה יכול להיות חברותא יומית, של רבע שעה בהלכה, גם ידיעה היא המון.

אפילו פניני הלכה יכול להיות מצויין בשביל זה, שבת, כשרות ועוד נושאים שנתקלים בהם הרבה יחסית.

ודבר אחרון אחרון,

אם הבחורה בקטע להשוות אותך לאחרים, שתתחתן עם אח שלה או אבא שלה, ודי.

אסור להשוות אף פעם, וצריך לדעת את זה וגם להפנים  
 

(הראש אולפנא שלנו, לא הפסיק לומר לנו את זה, כל הזמן)

התכוונתי לומר שיש בנות שלא מחפשות דווקא את הפלפול או יכולת הפסיקה, מספיק להם שידע למי לפנות עם שאלות..

ולא הבנתי מה ההשוואה לאשת הרב,

וברור שנשים חושבות ועובדות אחרת מגברים.

וברור לך שאי אפשר ללמוד מהאישה הזאת לכלל הנשים.

מכירה הרבה כאלה שאוהבות להבין מה עומד מאחורי פסיקת ההלכה, וזה לא סותר את זה שירצו תשובה ברורה בסוף הדיון.

באמת הניסוח לא היה ממש ברור, הייתי צריכה להתנסח אחרת.

נגיד - 

לא כל בחורה מאוד דוסית, היא גם מאוד חכמה וגם אחת

שמחפשת דווקא את הפלפול והדיונים בהלכה.

וזה שני עניינים שונים, מה אתה לומד ודיון על בשולחן שבת.

אבל לא משנה, ונניח לזה.

סתם.

אני יכולה להבין למה אתה אומר את זה, אבל בתכל'ס ממש לא מסכימה.

נראה לי שדווקא בגלל מה שאתה מתאר, בהרבה מדרשות עמלים כדי שהבנות לא יכניסו את עצמן לסרטים לא נכונים.

וסתם תהיה..-

בכלל נכונה ההצעה לחפש בחורות לפי הקריטריון הזה..?

כל אחד ואחד מבחורי הישיבה או מאנשים שלומדים דייי עם הסטיגמות!!!!

שהן דוסיות מאוד אבל הם לא תלמידות חכמים והן לא סנוביות. פשוטות עם כמוך.

כיף להיות פשוט, זה מוריד את כל האגו המכביד מהראש. אגו רוחני, וואו כמה כבד זה! כמה מיותר! כמה מזיק!

אתה מכיר בנים כמוך שחשוב להם הלכה מאוד מאוד אבל אם תפתח בפניהם 4 טורים הם לא יביאו לך את כל הדעות של השו"ע והנושאי כלים? - אם יש בנים כאלה, למה שלא יהיו בנות כאלו.

אגב, אנשים גדולים בחיים לא אמרו יום אחד לעצמם "אולי אהיה אדם גדול...?" אלא הם שמו מטרה מה ה' רוצה מהם ולא יותר מזה. רצו לעשות טוב לגדול בקצב שלהם.

מי רוצה להתחתן עם העילוי של הישיבה? רוצים להתחתן עם בחור חמוד וטוב.

שיהיה אנושי, בריא בנפשו, שאח"כ יוכל גם לפרנס ולא שהכול ייפול על האישה.
גם בחור שנחשב השפיץ של הישיבה- זה לא אומר איך הוא בתור בעל.

בן אדם שעובד על מידותיו, יש לו אהבת תורה. חברותי. עם לב טוב שיודע לעזור ולא רואה רק את עצמו.
 

עילוי לא קשור למידות וכשבוחרים בן זוג זה צריך להיות אדם בעל מידות ולא אחד שרק לומד ולא שם על אישתו

פעם בעולם הישיבות כדי לקרוא לבחור ישיבה "עילוי" היו עושים לו מבחן סיכה.
לוקחים גמרא, לוקחים סיכה ותוקעים אותה בדף הראשון באיזה מילה.
הבחור היה צריך להגיד בע"פ את כל המילים עד סוף הגמרא שהסיכה נתקעה בהם.
יש היום בחורים כאלה? לא.

ואני מכירה את עולם הישיבות. אבא שלי מורה הרבה שנים לגמרא

איזה אנשים מיוחדים אנשים באמת באמת טובים כמה תגובות מיוחדת אין פשוט אין על עם ישראל  אשריכם!!!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.