הוא באמת צדיק

קרואים לו רבי  נחמן מברסלב הוא יאיר לך שהשם יתברך איתך גם במצבים הכי חשוכים 

וגם שתיהיה בעז"ה עובד ה גדול הוא יגלה לך שיש  לך עוד המון לאן להגיע ושלא תחשוב שגילת הכול

להקפיד כל יום ללמוד שו"ע 

ולעשות התבודדות כפי יכולתך (התכלית זה שעה אבל אין ליפול משאר דברים) 

להגיד ליקוטי תפילות איני יודע מה רמת ההתחלה בהענייני ברסלב אבל תמיד טוב להחיל בשיחות הר"ן 

משיבת נפש והשתפכות הנפש 

ומשם לליקוטי הלכות 

שכדאי לך לקחת תורה מסויימת בליקוטי מוהר"ן,

לקרוא אותה (לא חייב ממש בעיון עמוק, רק להבין את העניין המעשי) ואת העצות שיוצאות ממנה

וללכת איתה תקופה... כמה חודשים (ואם בא לך יותר אני חושב שזה סבבה)

למה?

התורות של ליקוטי מוהר"ן מסודרות שכל עצה בהן קשורה אחד בשני.. כמו אנטומיה של הגוף

כל אחת היא כמו סולם שמגיע לדרגא מסויימת.  ואז יש לך דרך עבודה מוגדרת.

אני אישית ניסיתי בהתחלה ללכת עם עצות ככה מכל הבא ליד והרגשתי שאני אמנם מתחזק באמונה וכו' אבל אין לי דרך.

ואני גם מצטרף למה שכתב אנ"ש דשכם בתוכן, כיוון שאלו עצות כלליות ובסיסיות שכדאי ונחוץ לקיים כל יום

כדי לשמור על קשר עם הקב"ה ולא להתרחק.  בהצלחה אחי!! 

לפעמים מיגע אדם בלי ידע בסיסי בברסלב ובשפה וק"ו במושגיים הקבליים וכללי העיון של ראב"ן 

לכן  כדי להתחיל מהספרים הנל ולימוד פשוט בליקו"מ ואז ליכנוס בעיון 

יצאתי מנקודת הנחה שיש לו רקע למדני,

וגם שהוא מחפש דרך מוגדרת.

ואולי עם עצות כלליות הוא לא ירגיש שיש לו הדרכה אישית כמו שהוא מבקש.

אבל כמובן מה שאמרת גם זה טוב.

ולא את עצמו

אני לא מגיע לזלל בגדולי  . רק הערתי שבדור של היום בעולם החסידי הכל נטול פנימיות (לא שאין!) ובבברסלב יש מענה לכל הבילבול הזה ובאמת עד כמה אנו עובדים את ה' כי  אנחנו אוהבים אותו וכואב לנו שכואב ל וכל מטרתינו לתקן עולם 

או שאנחנו עובדים את ה כי נוח לנו בחברה שלנו או בשביל הגאווה שלנו או שאר ירקות

ובברסלב אין את הקו האפור זה הדרך ולא שאין נסיונות אבל זה המטרה 

בגדולי,אבל מזלזל בחלק גדול מציבור יראי ה'

מאיפה הקביעה הזו שאין פנימיות? עברת חסידות חסידות,חסיד חסיד?!

יש הרבה דרכים לעבוד את ה', והם מלאים בפנימיות

וכל אחד שימצא את הדרך שמתאימה לו,לכל אחד נשמה מיוחדת שמוצאת לה את הדרך שלה, וכמו שלפני רבי נחמן אנשים עבדו את ה',כך גם היום.

יש לי קרובת משפחה שהתקרבה לברסלב וכל היום מטיפה לכולם שזכתה וכמה אנו מסכנים שלא מוכנים להשתנות ולהתקרב לברסלב,כי שם האמת

זו גאוה והתנשאות, איפה הפנימיות?

לא שיש לי משהו נגד ברסלב ח"ו, יש שם המון אנשים מדהימים

אבל כשאני מדברת עם מישהו שהתקרב לשם הרבה פעמים,נשמעת נימת זלזול, והנה גם פה

אני תמיד בעד להמליץ לאחר על משהו שעשה לנו טוב,אבל מפה ועד הנחרצות הזו, של זו הדרך היחידה,הדרך ארוכה!

בהצלחה

אני מכיר הרבה שהתקרבו לברסלב מכל החסידויות ואפילו נכדי אדמורים (לא אחד ולא שניים) והם אומרים בפה מלא שהם עבדו את ה' אבל היה משו חסר מאוד ושהם הגיעו לברסלב הם הבינו מה היה חסר זה שהתורה של הרב'ה כלולה את כל הצדיקים (האר"י רשב"י הבעש"ט מדרשים) זה אי אפשר להתווכח זה דרך שכלולה הכל בימים כתיקונם אני לא מהמטיפים (וכך לא עכשיו) אני לא רוצה שכולם יהיו ברסלב (אע"פ שזה רצון ה) אבל וודאי שמי שרוצהאת השי"ת או כלשון הכותב לעיל "אני ממש אובד עצות. אני זקוק לשי"ת כל כך ואני כל כך רחוק....לא יודע מאיפה להתחיל.

ואני מרגיש כלום מול היצה"ר.... ולבד.. "

אז עשה הכל כדי שידע שיש כלים לזה ולא חלילה ישבר כי לא קיבל כלים נכונים 

למזלך אני מבינה את השפה,אבל כבד לי להקשיב לזה

תודה

אבל שווה את זה

אני אוהבת חריף

ונהנית ללמוד דברים חדשים

ננסה יותר מאוחר

בכל אופן יום חמישי

בית עם ילדים

וערב פסח

יום טוב

לא התכוונתי לפגוע חלילה

פשוט הוצאתי עליך כל מה שאני לא יכולה לומר לגיסתי

אני לא עונה לה אף פעם,אני שומרת על כבודה

מזה אני לא מכריח אבל בין הזמנים יש זמן להעמיק בדברים אז זה בדיוק עוסק באיזה נקודה שהיא חריפה מאוד אז קיבלתי השראה.... עיקר לעבוד את ה בתמימות ופשיטות בדרך המסור הללב

שכולם יהיו ברסלב,וואו

שברת בשבילי שיאים חדשים, גם נבואה יש לכם

אז כמו שאמרתי, אם למישהו הרגיש משהו חסר ומצא את זה בברסלב, מעולה. כנראה שזה מתאים לנשמה שלו. אבל לא כולם חסרים את זה

ונפלא להציע את ברסלב, הפריע לי הנחרצות הזו

אני התחלתי קצת ללמוד את ברסלב ולא התחברתי

כנראה שאני מבזבזת את זמני בעולם הזה ואלך ישר לגיהינום

וכמו הבדיחה הידועה על ברסלב:

בא יהודי לכותל, התפלל ואמר , ה' יתברך אני נוסע לאומן,אתה צריך שאני יבקש משהו בשבילך?!

עכשיו אני מבינה כמה הבדיחה הזו נכונה

 כנראה שאני מבזבזת את זמני בעולם הזה ואלך ישר לגיהנום 

אז רק בברסלב יש את המונח אני אמשיך לעבוד את ה' גם אם אם יש כזה גהינום

לא?

או שזה מיתוס?

אבל בשביל זה צריך לזכות

הרי הגמרא מביאה ראיה שגדול שימושה יותר מלימודה מהפס' "אשר יצק מים על ידי אליהו". וכי יציקת מים היא לימוד הסברא (כפירש"י שם)??
אלא שצריך להבין כוונת רש"י.
שמעתי כיוון אחד מהרב שרקי שהשימוש גדול רק בעולם עם נבואה ולכן שינה רש"י מהפשט.

את התלמיד חכם כמו שעולה מדברי הגמרא בברכות שהבאת הוא כדי ללמוד ממנו פרטי התורה. כדברי האלשיך במשלי א, ו:
"והוא ענין גדולה שמושה וכו' והוא כי הלומד מרבו דברי התורה והולך לו, לא יבצר מלהיות לו כמה ספקות, ומה גם בבא לידי מעשה כל מצוה והנהגה בעסקי גופו על פי התורה, יהיה נבוך לדעת אמתת ועומק כל דבר על בוריו, אך בהיותו שוקד ומשמש ושומע יום יום שיחת רבו בהנהגתו גם בעניני חול, עניניו שעושה על פי התורה יגלה בכל דבר ביאור כוונת התורה בכל פרטיה, נמצא כי זה שקול כלמוד התורה, כי בזה קונה במתקה ויורד לעומקה."

חלק מהציטוט:

"ומה גם בבא לידי מעשה כל מצוה והנהגה בעסקי גופו על פי התורה, יהיה נבוך לדעת אמתת ועומק כל דבר על בוריו, אך בהיותו שוקד ומשמש ושומע יום יום שיחת רבו בהנהגתו גם בעניני חול עניניו שעושה על פי התורה יגלה בכל דבר ביאור כוונת התורה בכל פרטיה"

הוא אומר מפורש שצריך לשמש תלמיד חכם לא רק כדי להבין את הגמרא 

אלא כדי להבין בכלל איך לנהוג בכל דבר על פי התורה.   

(ולא קשה...בזמן רש"י היו לומדים הכל מהגמרא - בימינו כבר לא)

כל השאר זה קביעות שרירותיות שלך בלבד.

וזה בדיוק מוכיח שמי שלומד לבד מגיע למסקנות שבא לו.

זה בסדר,הרבה אנשים בעולם חושבים שהם מושלמים והשני חוטא עם מחשבה מעוותת

זה שמישהו מדבר בביטחון לא אומר כלום

ראית פעם מה כתב הר"ן על קברי צדיקים? כדאי שתראה.

נכון. כנראה שזה מסתדר איכשהו...

אבל לא הבנתי מה דחפת את זה לדיון. בכלל לא קשור 

ברור שהרב לא אומר לך מה לעשות כל רגע,

אבל דרך נכונה איך לעבוד נכון כדי שיבנה בניין יציב ואיך לתקן מידות בצורה נכונה ברור שזה חשוב  -וצריך מומחה לזה.   

הרי בכל מקצוע שמצריך סדר אירגון ומחשבה תצטרך מומחה שילמד אותך סדר עדיפויות מה חשוב ומה פחות ואיך לשים לב לדברים החשובים ואיך לגשת אליהם וכו' 

וזה פשוט.   

כל שכן בעבודת ה'!

 במקצועות בעולם הזה אם לא תדע לעבוד נכון המציאות תוכיח את זה

בעבודת ה' אפשר ללכת שנים אם אותה דרך עקומה ולהיות בטוחים שהכל בסדר

כמו שכתב הרמח"ל בהקדמה למסילת ישרים.

ושאר ספריו הקדושים כמו הליקוטי תפילות.

מההקדמה של הליקוטי תפילות:

וְהִנֵּה מַעֲלַת אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת יָבִין כָּל מַשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת וּבַתְּמִימוּת, כִּי תְּפִלּוֹת כָּאֵלּוּ עֲדַיִן לֹא הָיוּ בָּעוֹלָם, וְהֵם מְלֵאִים כָּל טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל תְּפִלּוֹת תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהַפְצָרוֹת וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים וּוִדּוּיִם וּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת וּצְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת וּזְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְעוֹרֵר רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים עָלֵינוּ שֶׁיְקָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ חִישׁ קַל מְהֵרָה וְגַם כָּלוּל בָּהֶם הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ, שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לְבַל יַעֲבֹר עוֹלָמוֹ בְּשֵׁנָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ אוֹתָם, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיֹּאמְרֵם בְּפִיו וִיעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ, עַל יְדֵי זֶה יִתְחַזֵּק וְיִתְגַּבֵּר וְיִשְׁתּוֹקֵק בְּיוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּמִי שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל בִּתְפִלּוֹת אֵלּוּ בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם:

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה