"אמר רבי יהושע בן לוי: משל למלך, שהיה לו אורלוגין והיה מביט בו וידע, איזה שעה ביום. כיוון שעמד בנו על פרקו, מסר לו אורלוגין שלו. כך אמר הקב"ה: עד עכשיו חשבונן של חדשים ושל שנים בידי, מכאן ואילך הרי הן מסורים בידכם- אם אמרתם הן – הן. אם אמרתם לאו – לאו. מכל מקום יהא החודש הזה לכם!"
המדרש מבהיר לנו מה המיוחד במצווה זו שעם ישראל מקבל עם יציאתו ממצרים – הוא מקבל את האחריות! "מכאן ואילך הרי הן מסורים בידכם". המיוחד במצווה זו, שלעומת שבת שהיא קביעא וקיימא, נקבעה ע"י ריבונו של עולם מששת ימי בראשית, הרי שאת קביעת החודש קובעים בבית הדין הגדול. קיבלנו את המפתחות לידיים. "התבגרנו.." והקב"ה מעביר אלינו את האחריות. יש כאן מבט של שיתוף עם ישראל עם התורה. את התאריך של ראש השנה, קובעים אנחנו. שנזכה
