המבנים האלו הם בעצם אותם תזכורות שאנחנו עושים לעצמנו כשאנחנו מנסים לפעול במציאות לא רגילה.
למשל להחחליף יד שעליה עונדים את השעון, זה יזכיר לנו לעשות משהו שאנחנו רוצים לעשות ומפחדים שנשכח מההרגל.
אחד מהבנים לקיום החביבים על עם ישראל בימים אלו הלא הם המדקות "כשר לפסח" ו"חמץ" הפזורים ברחבי הארונות מטבח.
מה? אני לא אזכור שפה זה חמץ, נניח וזה זוג צעיר, האם צריך מדבקות?
אני חושב שהתשובה היא כן.
ההרגל הוא חזק,והוא עלול להפיל אותנו.
והמבנים לקיום שאנחנו עושים הם מעין קביים זמניות כדי ללמוד ללכת במציאות חדשה.
שאלת אתגר אם הגגעת עד פה.
איזה מבנים לקיום אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לעצמנו להתמודד עם ההסגר?

