מסכנה היא לא ניגשה לניתוח ובסוף רק אחרי 3 שנות נישואין הצליחו לקיים יחסים והבתולין נקרעו לצמיתות אבל זו טעות שלה כי היא לא ניגשה לניתוח..סורי שזה לא מעודד אבל מה שאני ממליצה לך זה אולי  לחכות עוד קצת ואם זה עדיין כואב תקחי את האופציה לניתוח במיוחד אם את מתכוונת להרות בקרוב..בהצלחה וזה ממש מבאס אבל יש כאלה שהבתולין שלהן קשים

לא הייתי קוראת לזה ניתוח, אבל ביתוק של קרום הבתולין על ידי רופאה.

זה אמנם לא נעים (אני גם הייתי בשוק, זאת היתה פעם ראשונה שעשו לי משהו פולשני), אבל כל הפרוצדורה לקחה לדעתי 5 דקות, הכאב אחר כך היה ממש סביר, ודם כתוצאה מביתוק מלאכותי לא אוסר כמו ביתוק טבעי של קרום הבתולין.

אם תרצי אוכל להביא לך את הפרטים של הרופאה שהייתי אצלה, היא היתה פרטית (עלה 300 שח אם אני זוכרת נכון), והיתה ממש מקצועית, נעימה, וגם דתיה ומבינה, עלי זה הקל..

חו"מ שולחת חיבוק, יודעת שמעבר להתמודדות הפיזית זה יכול להיות גם לא פשוט רגשית וזוגית. שבקרוב יהיה מאחורייך!

היתה לי מדריכת כלות נפלאה ובעלת ידע וניסיון, והיא אמרה לי ללכת לבודקת טהרה בשבוע של השבע ברכות, כשאסורים. 

הבנתי ממנה שזאת הנחיה נפוצה אבל אני רואה שהרבה מדריכות מוותרות על זה וחבל..

הבודקת עשתה לי את ה"ניתוח" שאפילו לא ספרתי אותו ככזה. הייתי בניתוחון אמיתי בעבר, וזה לגמרי לא נחשב ניתוח..

רשמית לבודקת אסור לעשות את זה אבל אותה אחת עשתה, נדמה לי שהיתה לה הכשרה יותר מאחות.

היא שמה שלושה טמפונים כרוכים יחד ומשאירה שם כדי שזה לא יתאחה מחדש, זה חשוב. לכמה ימים. זה לא כאב, רק היה מציק ולא נוח. והיה בזמן שממילא היינו אסורים אז אפילו לא הפסדנו זמן. ובפעם הבאה כבר לא כאב.

תעשי את זה ודי!

ולא נראה לי שהיה לי "קרום בלתי גמיש" או משהו מיוחד. לרוב הבנות זה כנראה כואב ברמה כלשהיא ואנחנו דור מפונק יותר.. המדריכה אמרה לי בזמנו שלפני שהתחילו עם הפרוצדורות האלה היו פשוט סובלים והיו יכולים לעבור כמה חודשים עד שהצליחו יחסים. וזה היה נורמלי. אז למה לסבול גם בימינו..

אני שמחה שאצלך זה עזר. אצלי לדוגמה, זה גרם להשלכות קשות, ואני עד היום סוחבת את ההשפעה של מה שהיה אצל אותה בודקת טהרה שעשתה לי את הביתוק הזה. אני מאמינה שהיינו אצל אותה בודקת טהרה (יש הרבה פרטים שציינת כאן ובהודעות מהעבר שגורמות לי לחשוב כך). למרות שאני עד היום סובלת ממה שהיה אצלה, אני בטוחה שהיא עשתה את הדברים מתום לב ומרצון טהור לעזור. ובכל זאת. מסתבר שאני לא היחידה שניזוקה ממה שהיה אצלה. לפני כמה שנים נודע למכון פוע''ה (דרכם היא הוכשרה להיות בודקת טהרה) שהיא עושה פרוצדורות כירורגיות כאלה כשלמעשה אסור לה והם נזפו בה וממה שהבנתי היום מפקחים עליה שהיא לא תחזור על דברים כאלה.

יכולות להיות לפרוצדורה כזאת השלכות פיזיות וגם השלכות נפשיות. זה תלוי בהרבה מאד דברים. לגבי השלכות נפשיות זה תלוי לדוגמה ברמת הרגישות של הכלה, וכמו כן בסך החוויות שהיא עברה בחיים. 

הזו מפליאה אותי. אני חושבת על עצמי בשבוע שאחרי החתונה, הכל כל כך טרי ולא מוכר. ואז ללכת להיחשף בפני מישהי אחרת, לעבור בדיקה פולשנית רק כדי לבדוק אם אולי משהו לא תקין.

בעיניי ההנחיה של מדריכת כלות צריכה להיות ככה- קיום יחסים לא אמור לכאוב, אם כואב לך כדאי לפנות לרופאת נשים. והנה רשימת הרופאות המומלצות בתחום--

לי כאב בהתחלה, אבל פניתי לרופאת נשים מומחית בתחום ואני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות. כי לפעמים הכאב הוא לא "רק" עניין של קרום בתולים וחשוב לאבחן נכון.

בעיניי להוסיף גם את האופציה לפנות לרופאת נשים. לי כאב ולא בגלל הקרום.

ההמלצות האלו יעזרו למי שהכאב הוא רק בגלל הקרום. אבל בהרבה מקרים זו לא הבעיה, ולכן הדבר הנכון בעיניי הוא לפנות לרופאת נשים. אם זה הקרום- היא תדע לאבחן את זה, אבל היא תדע לאבחן גם במקרים שבהם הבעיה היא אחרת.

זה בסדר לתת את האופציה לחכות קצת, כי לפעמים צריך להתרגל, אבל צריך גם לדעת שאם זה לא עובר אחרי כמה פעמים, חשוב מאוד ללכת להיבדק.

כמו שכתבתי בהודעה הראשונה. שמדריכת הכלות תתן את רשימה של רופאות הנשים המומלצות.

ובאופן כללי- לפני החתונה אמא שלי אמרה לי על מספר מקומות שאליהם ניתן לפנות כשיש בעיה (מספר מקומות בתחומים שונים). ככה לא נשארתי חסרת ידע, וכשהייתה בעיה ידעתי מיד למי לפנות בלי שהייתי צריכה להתפדח כדי לברר לאיפה לפנות. שלפעמים חוסר הידע למי לגשת, גורם לכך שלא ניגשים ולא מטפלים. 

אז לפי דעתי זה יכול מאוד להועיל אם מדריכת הכלות תדע להפנות לגורמים בתחום כדי "להקדים רפואה למכה".

כתבתי בהודעה הראשונה.

רופאת נשים "רגילה" לא בהכרח יודעת, בזכות הפורום כאן הבנתי שיש רופאות שמומחיות בתחום ופניתי לאחת מהן

רק אם מישהי מכירה מהכרות אישית בחיים האמיתיים-וממליצה עליה

או השתתפות רבת שנים וותק בפורומים הפתוחים.

חבל לך על הלחץ והזמן והכאב

מנסיון אישי ממליצה לך מאוד על הפרוצדורה ה״ניתוחית״. היה לי אותו דבר כמוך רק שפניתי לעשות את זה מייד אחרי השבע ברכות, ולרגע לא הצטערתי על כך.

אני מזדהה עם הקושי כי כשאת כלה טריה בנושא זה באמת לא קל, ויש כאבים -תלוי ברמת הרגישות שלך לכאב.

אני רגישה וזה די כאב לי( בזמן אמת לא כאב כי יש זריקת הרדמה מקומית, אחר כך די כאב) מצד שני זה לא כאב הכי נורא בעולם, ואפשר בהחלט לעמוד בזה.

לדעתי זו הדרך הכי פשוטה ובטוחה לדעת שאת אחרי זה, בלי נסיונות רבים שמסתיימים בכאב. ואם כואב לך- אז זה לא נעים, ומשאיר חוויות לא חיוביות בכלל מהשהות יחד.

בהצלחה יקרה

שיהיה בקלות ובבטחון!

לא תמיד זה ניתוח בהרדמה מקומית (ואז זה אכן פעולה ממש קצרה). 

אצלי המקום היה כל כך רגיש שאי אפשר היה להרדים מקומית ונאלצתי לעשות ניתוח בהרדמה מלאה. 

ממליצה כמו כולן לוודא מה בדיוק הבעיה אצל רופאה שמתמחה בזה, וכמובן לטפל. 

זה בהחלט לא נעים, אבל גם לא מאוד נורא.

בהצלחה 

"מרחיבים" תבררי על זה.

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

ואז שמה שכבה שניה עטוף טוב

אז שימי אותה שכבה ראשונה, בערך רבע שעה- עשריפ דקות לפני שאוכלים. הוא לא צריך להיות על הפלטה כל הזמן.

או שתשימי שכבה שניה ותורידי אותו קרוב לאכילה 

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

בהצלחה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?