סתם כי מהיכרות עם זה שלבחורים זה באמת פחות הגיוני ומקובל להשקיע בפגישות..
אז למה כן?
בהכי בסיסי, בחורה רוצה להרגיש רצויה, מוערכת.. רוצה להרגיש שמישהו רוצה בה, שמח בה ורוצה להשקיע בה.
בפשטות, בחורה היא אותה אבידה שאבדה לבחור מישראל שהולך ומחפש אותה. ואבידה צריך לחפש היטב, וצריך להשקיע בשביל למצוא אותה.
ברור שאם הייתה לך אבידה יקרה מאוד, היית דואג להציע פרס כספי למוצא, להשקיע ולתלות מודעות, לפרסם ביד 2 וכו'..
זה אותו היגיון.
מבחינת בחורה, כשהיא באה לפגישת שידוכים, כמה שזאת בדיקה שבאה רק לבחון התאמה וכו'.. הכל מעולה וטוב! אבל, קודם כל אישה באה לשם ומחפשת את העניין הבסיסי הזה של הריצוי, של ההשקעה, של הבן מלך שמחזר אחר אבדתו (וזה לא במילים שלי!). אישה מחפשת את החיזור, את ההשקעה, רגישות אצל נשים מתפרשת כתשומת לב לפרטים, כשבחור שם לב שעברו שעתיים ולא אכלנו משהו אז פתאם הוא מוציא עוגיות או מיץ שהוא הביא מהבית או סתם הביא לפני, זה יוצר אצלינו נעימות בלב. כשבחור מתעניין ושולח לי הודעה איך היה לי המבחן- אם סיפרתי לו אתמול שיש לי מבחן היום, זו מבחינת אישה רגישות. כשאני מספרת לבחור על משהו ממש ממש מבאס שקרה לי, אני רוצה שהוא ישאל, יתעניין, ישתתף בבאסה... זו רגישות אצל אישה. ונכון, בחסדי שמיים, הרגישות הנשית והרגישות הגברית הן שונות מאוד. הרבה בחורים יחשיבו את עצמם רגישים (והם באמת כאלה!) אבל מבחינת בחורות, זו לא לגמרי אותה שימת לב לפרטים....
נשים רוצות להרגיש בטוחות ורצויות, מחוזרות.. במובן הכי הכי בסיסי עוד מבריאת העולם כשהנשים נבראו, נותן ומקבל, משפיע ומקבל, אלה באמת שתי בחינות במציאות, עם השלכות....
ולכן נשים ישמחו שהבחור יחשוב על מקום או יוביל אותן למקום במהלך הדייט, שהוא יביא עוגיות או שתייה, שיתעניין, שישאל אם סיפרתי משהו שעצוב לי... תשומת לב זה המילה. הרבה הרבה יותר ממה מביאים וכמה.
*** במקביל, בנות ישראל היקרות! גם לנו יש הרבה עוד מה להתקדם בעניין, כן, אי אפשר להיות קומונרית שמנהלת את העולם, רגילה להגיד ולתת ולעשות, ופתאם מגיעה לפגישה ומצפה שהבחורצ'יק יעשה הכלללל בשבילי. פרופורציות בהקשר הזה.