מכירה כמה זוגות כאלה.
אמנם זה לא הכי נפוץ היום ובמיוחד לא בכל עדה אבל יצא לי לראות את התופעה וב"ה חיים באושר

במיוחד אם זה שני אחים או שתי אחיות

לנישואי קרובים

חייב פעם אחת להבין,

למה חושבים שקשר עם מישהו רחוק יותר הגיוני ממישהו קרוב? 

...

בשביל מה להיכנס לדבר הזה?

חסר בני אדם בעולם?

חוץ מזה שלסבא ולסבתא יהיו פחות נינים

אבל בחייאת, כל זוג עלול להתגרש. 

ואם אני אכיר את הבת של מישהו שעובד איתי ואנחנו חברים... לסרב מיד? 

לא הבנתי מה בדיוק הרב הזה אמר..

אבל מי אמר שהרב הזה צודק? מאיפה הוא מוכיח את דבריו?

זה שאותו רב נתקל בקשר שלא הצליח לא אומר כלום... זה יכול לקרות לכל אחד.

ומה זה קשור לפרשת העריות? מי אמר שהסיבה היא שזה מעכיר את הקשר?

וב"ה הילדים שלהם יצאו בסדר גמור..
אחד מהם הם גם בעצמם סבא וסבתא וגם הנכדים שלהם ב"ה סבבה.. אז..

תביא מקורות שיש קשר כל כלשהו בין זה לזה...

ועדיין, לא בטוח שבת דודה נכנסת באותה הגדרה... אתה מוסיף איסורים לחינם

אם כי זה הונהג בגלל מצב של דיעבד.

למשל במדינות מוסלמיות כדי להינצל מהתבוללות.

באמת כמו שאתה אומר- נראה מהתורה שזה לא האידיאל.

רק באתי להוסיף שלגבי העבר- לא כדאי לשפוט. היו סיבות מאוד משמעותיות

היום שיודעים חבל לשמר את המנהג וודאי שלא צריך ללמוד את המנהג הזה מאחרים

לדעתי בכלל לא צריך להמשך לבני דודים וממילא לא להתחתן איתם.

שהיא אשה עם תכונות של אשה, שהיא חמודה, ושהיא קרובה אלי מבחינה מנטלית. 

אני לא נמשכת לקרובים אלי גנטית. למה? ככה.

בטח שחיצוניות ואופי וזה לא אמורים להספיק,

בנאדם מרגיש למד למי לא צריך להמשך בצורה טבעית, ולא נמשך,

אחרת תגיד שאתה נמשך גם לאחותך.

לא יודעת מה איתך אצלי זה עובד יופי.

לא הייתי סומך על הרגש של אנשים בדור הזה שבקושי מצליחים למצוא מה הם רוצים ולהישאר נשואים.

ואגב, כן גם עם אחיינית אני לא רואה בעיה. 

אני אוהבת מאוד את אבא שלי

אוהבת את אחי

אוהב את בעלי בע"ה

אוהב את ילדי בע"ה

אלה אהבות שונות לגמרי.

בנוסף היא יכולה להיות החברה הכי טובה בעולם,

אבל זה רק מקום שני לעובדה שיש בינכם קשר משפחתי.

וזה מה שמפריד אותה מחברה בסניף,

כי חברה בסניף היא קודם כל חברה בסניף ובת דודה היא קודם בת דודה.

לא מרגישה

ויש לי בני דודים שאני בקשר מעולה איתם

לפי הראש שלכם הייתי צריכה להמשך ולא

כי אני רואה אותם כאחים שלי.

אל האחים שלי ב"ה אני ממש לא נמשכת.

וזאת לא רק אני, הרבה אנשים מרגישים ככה

היו לי ידידות בעבר שלחלקן לא יכולתי להמשך בשום אופן...  אין לי מושג למה.

הורסת את הנועם, הביטחון והרוגע שיש במשפחה..

קרובי משפחה באותו בית ונמשכים זה לזו וכל המתיחות הזאת..זה גועל נפש לדעתי.

אני מסכימה שנישואי קרובים זה לא מתאים באופן כללי,

אבל המשפחה עומדת על משיכה בין גבר לאישה,

זה ממש לא ההפך ממנה.

כי מה שטוב בה זה שאין את המתיחות בין גבר לאישה.

ואני עונה על זה שדווקא הפוך, המשפחה בנוייה על קשר בין איש לאישה.

אני מסכימה עם המסקנה אבל לא עם הסבר.

הסברת את מה שחשבתי 

השלב ההתחלתי הזה מרגיש לי כמו בירור הרע מהטוב.

התלהבות כמו כשמתחילים לחזור בתשובה  (מי כמוני יודע)

שמי שאני רואה אותו כאח יסתכל בצורה שלא מתאימה לאח.

זה מוציא את החופשיות והנוחות מהמשפחה

אם היית חיה בחברה שבה מתחתנים עם בני דודים, וזה היה ממש מקובל.היית מסתכלת על בני הדודים שלך בצורה אחרת

כרגע הם מחוקים מבחינתך מבחינה רומנטית

יש לקשרים האלה פוטנציאל נזק גדול מדי.

אבל רציתי להסביר למה את לא מרגישה משיכה ועוד רבים כמוך

אם סתם לראות משהי יפה בלי להכיר אותה בכלל לא עושה כלום לאף גבר למה יש את המושג הזה?

ו@מבקש אמונה אומרים שאין משיכה לבת דודה בכלל אם אין קשר עמוק וחברי קודם?

אם כן, (בעיני מי שזאת בכלל אופציה מבחינתו..)

למה זה ככה?

בת דודה שונה מסתם אישה ברחוב בהקשר הזה?

אתם לא רואים צורה של אישה וזה מההתחלה?

אם כן, זה מעודד

אבל לגבי אחיינית ובת דודה לדעתי השוני נובע סך הכל מזה שרגילים אליהם, ויש אחדות משפחתית.

אולי זה יותר טוב אפילו,

במקום להתחתן מתוך משיכה מינית ורצון לגלות אישיות חדשה - שאח"כ מתחילים להשתעמם

מהתחלה אוהבים כי יש קרבה מיוחדת ודאגה אחד לשני.

אני חושב שצריך קודם לנתח מאיפה נובעת אהבה אמיתית או משיכה, 

ולפי זה להחליט מה בסדר ומה לא נורמלי.  

זה הזוי הרי.

ובכלל קשרים כאלה מקלקלים את המרחב שאמור להיות רגוע ונינוח.

זאת כן הייתה אופציה?

למשל אצלנו אחי הקטן גדול בשנה מהאחיינית שלי הגדולה

משהו שקשור לגילוי עריות בקשרים האלה,

גם אם ההלכה לא אוסרת בצורה רשמית?

מה עם היגיון פשוט?

אפשר לשאול אם יש לך אחיינית או בת דודה שאתה רואה ממש כמו אחות?

השאלה מופנית גם ל@מבקש אמונה.

כי אם לא מרגישים את זה אני יכולה יותר להבין.

בצורה כזאת שאם היא תגיד לך שהיא רוצה לצאת איתך זה יזעזע אותך.

כמו עם אחות.

נראה לי שהייתה אחת שהיינו משחקים הרבה.

אוקיי, איתה באמת אני לא מצליח לדמיין את עצמי בקשר זוגי. 

אבל לא הרגשה שזה רע, כי זה מרגיש מוזר ומחוץ לתחום 

היו לי מקרים כאלה גם עם בנות שלא מהמשפחה

וגם לעולם של לגברים ולעולם של הנשים בקושי היו דברים משותפים,

ככה שלא היה שום דבר מוזר בנישואים של בת 13 עם בן 26,

ואפילו שתהיה האישה השלישית שלו, זה לא שינה כלום אם הם היו קרובים.

ומדברי חכמינו הקדושים אני מבין שהעבודה שהקב"ה רוצה שנעשה הוא שהאהבה והנתינה יתפתחו למרות וגם מתוך המקום הזה.

כי אני מכיר כמה וכמה זוגות כאלה, וחלקם עם נכדים וחלקם עם נינים ולאף אחד מהם לא יצא ילד פגוע.

אבל זה ידוע כבעיה גנטית, שלע"ע גם דור ישרים וכדו' לא יכולים לפתור

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.