מחזק שאת חושבת ככה, באמת באמת....

תודה :-*

ואפשר לקחת מרשב"י את המסירות נפש על התורה או מסירות נפש בעבודת ה'... 

בצורה בלתי מוסברת... 

מסכימה איתך  

אבל בהחלט המייחד שלו והמאפיין שלו זה תורת הסוד

וכן, לרוב הכוספים אליו יודעים ומתחברים גם ברמה כזו או אחרת לפנימיות התורה

ו@לב אוהב, מתפללים עלייך ושתמצאי חתן צדיק ומתוק,

שתאהבו ותשמחו יחד! בע"ה בקרוב ממש ממש

אבל להגדיר בבהירות ברמה שאחרים יבינו.

זה בדיוק היה בדף היומי בחודשיים האחרונים..

הרגשה של דבקות

שמשהו בפנים שואג וכוסף

משהו בפנים מתגעגע ונכסף 

לרשב"י 

ולקב"ה

במיוחד במילים

זה לכסוף למשהו גבוה שמתבטא ע"י הנשמה של הצדיק או ע"י התורה שלו

לא בדיוק יודעת להגיד איך זה מרגיש... 

אבל זה עובדה

זה כמו להיות בכותל ולהתרגש

או לשמוע פיוט קדוש

או איזה ניגון וכל הגוף שלך מתעורר בדבקות כזה...

אין לזה הסבר....

אני לא חושבת שזה דמיון או דברים חיצוניים שגורמים לך להתלהב....

יש דברים שאתה יותר קשור אליהם ומרגיש את זה פשוט 

ולהאמין שזה לא סתם רגש סתמי... 

לא בהכרח אפשר לאמת אותם ע"י השכל... 

שלא הרגשת.

הרגשת זה בטוח.

להבין מה ההרגשה הזאת בדיוק באה להגיד או בעקבות מה נוצרה ועל מה באה, זה כבר אולי נתון לפרשנות באמת.

אבל לא הבערה, יותר הרגש הזה...

נכון כמו אדם שאתה מאוד אוהב ומכיר, אבל הוא לא לידך מכל מיני סיבות אז אתה מתגעגע אליו

ולפעמים הנפש שלך יוצאת אליו מרוב געגוע

אז ככה גם לרשב"י יש איזה הרגשה כאילו אתה מכיר וקשור אליו ושייך אליו, וזה רגשות של כיסופים וגעגוע כזה...

אתה מתחיל לחשוב- רגע זה אמיתי או דמיון?

אז פה אותו דבר... 

בפנים אתה מרגיש שזה מוכר לך, לכן אתה נכסף לזה!!! 

כיסופים זה רק למשהו שיש לך קשר חיבור, געגוע וכו'....

אחרת אין לזה הסבר... 

רק רוצה להגיד שהאמירה הזאת שמה הרגש הזה שעכשיו עולה בי *באמת* אומר

הוא יכול להיות גם כלפי הקב"ה...

כלומר לדוג' בתפילה אני יכול להרגיש רגע של התעלות או כיסופים או התרגשות (איך שתקרא לזה)

ואז לפי שיטתך אפשר אולי לכפור ברגש הזה ולהגיד, רגע אולי זה דמיון? אולי האווירה היא זאת שמרגשת אותי?

אולי נטעו בי אמונות דתיות ולכן פיתחתי "רגש דתי"... ואולי אם הייתי חילוני זה בכלל לא היה מזיז לי.

ואגב אצלי באמת רק כלפי צדיק אחד מסוים בחיוו הרגשתי כיסופים כאלה או געגוע...

לגבי העניין האחרון שאתה פותח. זה נושא קצת רגיש לדון בו לדעתי. וגם אני רואה שאתה פועל מהשכל

ואצלי זה הרבה מאוד מהרגש והתחושות, אז הטענות שלי לא רלוונטיות מבחינתך....

ואני לא מזלזלת בשכל, זה חשוב מאוד, פשוט אין לי מענה מהמקום הזה.

ויש מצב שגם אם היו נותנים לך מענה, עדיין היית פועל לפי מה שאתה חושב בסופו של יום, אז זה לא כזה משנה.

שיש תחושות כאלה, כי יש הרגשה של קרבה ורוחניות... 

בלעדיהם הייתי אומרת שזה מאוד קשה.

זה קצת כמו מתנה כזה לדעתי, שאתה יכול להרגיש קצת קרבת ה' או לפחות לדעת לאן לשאוף משם.

וטוב נכון, בדברים שמאומתים ע"י השכל קשה להבחין מה אמיתי ומה לא. מסכימה...  

כמובן שיש עוד צדיקים...  

אבל אני חושבת שזה כמו שפצלש חדש ישן כתב

שזה הפנימיות והסוד שנמשכים אליה פשוט... 

לא בדקתי, אבל ר' אשר וייס אמר, וכנראה הוא בדק...

הוא מופיע גם בפירוש משניות סתומות הרבה.

וסתם הלכה כרבי מאיר וכו'.

וכן, הש"ס הכיר את רבי אליעזר, ורבי עקיבא.

וגם שיבח אותם בצורה יוצאת דופן. אבל רשב"י קיבל תוספת קטנה.

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

האזור מאוד יפה לטיול שקט ורומנטי.

הרבה מאוד מעיינות, חלקם לא מוכרים אז יתכן שתהיו בשקט שלכם. אפשר לנסוע לכוכב הירדן ולהנות מהשקט והנוף (אתם תהיו שם לבד, מובטח לכם שאף אחד מגיע לחור הזה...).

אטרקציות וכדו אני פחות מכיר.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.