סקר למורות- סיפרתן לתלמידיםואילו פינו
שאתן בהריון? נתתן להם להבין לבד?
מה גיל התלמידים?
אף פעם לא. בכיתה ד'-ה'. ותאמת- גם לילדי הפרטיים לא...אמהלה

רק לבכור בהריון האחרון סיפרנו כשהתאשפזתי לקראת הסוף... (לא סיפרנו שזה תאומות)

לא סיפרת לילדים שאת בהיריון?אפונה
יום אחד פתאום ילדת תינוק בהפתעה?!
כן. ילדתי שתיים בהפתעה....אמהלה

חיוך גדול

לא ראיתי צורך להפוך לילדים שלי את החיים לפני שהם באמת מתהפכים....

לילדים אין מספיק תחושת זמן

להגיד להם עוד כמה חודשים יהיה תינוק/ת

זה לגרום להם מתח מיותר לדעתי.

כשהתאשפזתי כמה שבועות לפני הלידה, בעלי הסביר לבכור שאמא קצת לא מרגישה טוב כי עוד מעט יהיה תינוק...

הוא מאד התרגש והרגיש גדול ושאנו סומכים רק עליו וכו'...

אבל לקטנים יותר ממש לא ראיתי סיבה לספר

 

מענייןאפונה
גם ממש קרוב ללידה לא? והם לא שמים לב שאת בהיריון?
לא ולא...אמהלה

בסביבתי לא כ"כ מדברים על הנושא בפתיחות ליד הילדים

וגם אנחנו כהורים השתדלנו לא לדבר לידם בפרט בשל האופי הרגיש של ההריון האחרון

 

רק אומרת, שלא לכל הילדים זה קשה לחכותיעל מהדרום
לק"י

זאת פשוט טענה שעולה פה הרבה.
אצלי בני חמש ושנתיים+ יודעים על ההריון כבר כמה חודשים, וחיים טוב ב"ה🤣
זה כנראה לא בראש מעייניהם. כן מדברים על זה, והקטנה מדברת לבטן ומלטפת אותה כמו שעושים לתינוק.
גם אצלי, התרגשו מהתנועותחלושי
יום אחרי שחזרתי מבית חולים, התינוק החדש שוכב לידי בעגלה ובן השנתיים יושב לידי. פתאום הוא התחיל ללטף לי את הבטן ושאל, אמא התינוק זז? נקרעתי מצחוק.
זה רק מראה שהם לא מקשריםלמה לא123

בין התנועות לתינוק

הם צעירים מידי בשביל זה

 

אני מרגישה שאמהות מספרות יותר בשביל עצמם מאשר בשביל הילדים

לא שזה רע,אבל א"א באמת להכין ילד ללידת אח,הם לעולם לא יבינו כמה חייהם עומדים להשתנות.

רק כשזה קורה למעשה

זה לא רק זהבארץ אהבתי
אני לא רוצה שהילדים שלי ישמעו סביבם דיבורים על זה שהולך להיוולד לנו תינוק חדש, בלי שהם יודעים את זה מאיתנו. נראה לי לא הוגן בשבילם שנסתיר מהם דבר כזה חשוב ומשמעותי עבורם, כשכולם מסביב יודעים.
ברגע שלא מפריע לי שאחרים ידעו אני מספרת לילדים. הסיפור הוא לא על זה שיוולד תינוק עוד הרבה זמן, אלא על זה שעכשיו יש לאמא תינוק קטן קטן בבטן (או תינוקת), ולאט לאט הוא גדל שם, ורק ממש לקראת הלידה מדברים יותר על זה שהתינוק עומד להיוולד.

והבת שלי בת בגיל 4 וחצי לגמרי הבינה, וזיהתה בעצמה כשראתה שהתחילה לצאת לי בטן (ישר אמרה לי שהיא חושבת שיש לי תינוק בבטן. באותו רגע עוד לא אישרתי אלא סתם חייכתי, אבל כשסיפרתי לה אחרי כמה שבועות כדבר היה ברור היא ממש התרגשה שמה שחשבה הוא באמת נכון...).
אז בחברה שלנו זה נושא לא כ"כ מדוברלמה לא123

וזה יהיה ממש משונה אם הילד שלי בן 6 יבוא לכיתה ויספר שלאמא יש תינוק בבטן.

יש מצב שאמהות אחרות יכעסו שאני מכניסה לילדים שלהם כאלה דברים לראש

גם בגלל הסיבה הזו אני לא מספרת להם.

ואני לא מדברת על זה עם אף אחד,אולי עם אחיות בטלפון פה ושם.

 

ובאמת שממש לא בוער בעצמותי לספר להם בטח שלא בשבוע מוקדם כ"כ

אני יכולה לספר להם מה קורה במשפחה שנולד תינוק ,איפה הם ישנו כשחזרו מבי"ח וכו,זה לדעתי הכנה מספקת

ברור שזה תלוי בחברה...בארץ אהבתי
אם את לא רוצה שהילדים יספרו, ולא מדברים על זה בסביבה שלהם אז בהחלט נשמע לי הגיוני לספר רק לקראת הלידה.
אבל להגיד שמי שמספרת מוקדם עושה את זה בשביל עצמה והילדים גם ככה לא באמת מקשרים זה לא ממש נכון.

ואני מסכימה איתך שברור שאי אפשר באמת להכין את הילד לשינוי של לידת אח, וזה לא ממש משנה מתי נספר, בכל מקרה הילד יעבור טלטלה עם הלידה.
מבחינתי הסיבה שאני מספרת לילדים בשלב מוקדם זה כדי שהם יהיו שותפים איתנו ועם המשפחה (האחים שלי, ההורים) לתהליך ולהתרגשות של ההריון.
מעניין אותי איזה חברה זאתאורח/ת
שתינוק בבטן זה טאבו..🙄
חרדית מן הסתםאפונה
יש לך בנות גדולות?בת 30
כי הבת הגדולה שלי קלטה שאני בהריון חיש קל, בהריוו האחרון. לא הייתי צריכה להגיד לה מילה
בערך מגיל 9+ אמרתילמה לא123

אפילו שגם זה לא מקובל אצלינו

אחותי אמרה לי שהגזמתי

אבל הילדה לא טיפשה ורואה ולא ראיתי צורך בלהסתיר (כאילו) דבר שרואים

 

הילדים אחריה עם הפרש גדול ממש ממנה,אז לא הרגשתי צורך לומר להם,הם אפילו לא ראו ששמנתי

בגיל 9 כבר מדברים עם בנות על מחזור....44444
מה הבעיה לדבר על הריון?
מי מדבר? איפה?למה לא123

הבת שלי בת 12.5 ואף אחד לא דיבר איתה על זה (חוץ ממני)

לדעתי זה רע מאוד...כי לעולם חסדו
אני גם חושבת שהם מגזימיםלמה לא123

אבל יחד עם זאת אני לא מרגישה שבאמת נפגעתי מזה

מזעזעמחי
לא הולכים לדבר איתם על זה בבית ספר?
אני לא יודעתלמה לא123

יש מקומות שכן מספרים ויש אפילו סדנא לאמהות מטעם בית הספר איך להעביר הכל בצורה נכונה לילדה,

משום מה גם כשאני הייתי ילדה זה לא היה וגם לילדה שלי אין

נפלנו בין הכסאות

אמרו לכיתות שלפנינו ולאלה שאחרינו ,לנו לא

מוזר,נכון?

אולי חלק מהאמהות לא רצומחי
אבל ממש עצוב שיש עדיין מקומות כל כך סגורים בימנו
לא יודעתלמה לא123

אף אחד לא אמר לי

יש כאלה שמדברים

אולי בגלל הקורונה או סיבות אחרות טכניות?44444
בכל מקרה בעיני מה בי"ס עושה זה פחות משמעותי.
הכי חשוב זה מה האמא עושה....
התכוונתי לזה שהאמהות מדברות איתן.44444
אצלינו גם האחות דיברה איתנו בכיתה ה'. לא יודעת איך זה היום....
אני מניחה שבערך אותו דבר....

אבל הדגש שבמילא האמהות מדברות על מחזור עם בנותיהן אז מה הבעיה להזכיר הריון?
זה גם גילאים שהן כבר שמות לב....
את חושבת שכואבת להן הלסת מלדבר ולכן הןלמה לא123

לא מזכירות את המילה "הריון"?

זה משהו עקרוני

וסליחה על הציניות...ככה אני

והיא לא מדברת על זה עם חברות?44444
לא באמצע הרחוב אבל ביניהן....
היא טוענת שלאלמה לא123

הן כן מדברות על הריון קצת,יותר ממה שאני דיברתי בילדותי

אבל זה עדיין לא לא עיני כל החברות,יותר 1 על 1

כשאני הייתי ביסודי ואולי גם בתחילת התיכוןיעל מהדרום
לק"י

זה היה נושא די מפדח לדבר עליו עם חברות (ואני לא חרדית).
באמת???44444
אצלינו זה היה נושא שיחה מרכזי כל כיתה ו-ז בערך....
זו די ה"חוויה המרכזית" בגיל הזה בערך כמו שבגיל 21 מדברים על דייטים ונשים נשואות בגיל 20++ ידברו על הריונות....

באמת פער תרבותי.....

*התכוונתי לשיחה בין חברות. בדר"כ לא שיתוף אם כי אצל חלק כן אבל בהחלא ה-מ-ו-ן שיח סביב הנושא.
שיח סביב הנושא לא זוכרת מה היהיעל מהדרום
לק"י

אבל לספר שאת במחזור- זה בטוח לא.
נראה לי שיש פערי דורותאורי8
כשאני הייתי בכיתה ז-ח, התפדחנו ממש לומר שאנחנו במחזור בכיתה או אפילו שיראו את הפד בדרך לשרותים. אצל הבת שלי זה חופשי לגמרי- לפי התאור שלה בת יכולה לצעוק בכיתה- " למי יש פד", ולדבריה הן מדברות על זה חופשי.( בנות בכיתות ז-ט באולפנא)
כנראה (אני סיימתי כיתה ו' לפני 20 שנה....)יעל מהדרום
אני גם שמעתי על זה....44444
אצלינו היה המון שיח אבל אף אחת לאאמרה אם היא במחזור.
רק שנפגשתי עם פנימיסטיות ובדירת שרות נפגשתי בתופעה של כזה שיתוף ושלוקחים פד תוך מול כולם וכד'.....
עוד אין לי מתבגרות אבל הבנתי ממורות ואמהות שהיום הכל הרבה יותר חופשי....
וזה נרטה לי פער דורות שמץחיל מההורים (אמא שלי הייתה מזדעזעת אם היא הייתה יודעת במה אני משתפת את הבת שלי בכיתה א').
בנוסף, אוירה כללית שמושפעת מהציבור החילוני (לאו דווקא לרעה או לטובה).
אם כי בציבור החילוני הכל הרבה הרבה הרבה יותר חופשי.
עבדתי במקום מסויים ליד גבר דתי. יום אחד נגשה אלי אחת העובדות שאני בקשר טוב איתה ושאלה אם יש לי פד ליד העובד הדתי ולא רחוק מהבוס (שהיה גם גבר דתי). רציתי לקבור את עצמי באדמה.... (הבאתי לה ואח"כ ביקשתי ממנה שתשלח לי הודעה בפעם הבאה שהיא צריכה ואביא לה- היא לא ישבה צמוד לאנשים בכלל...)
גם אצלינו באמת אף אחת לא סיפרה אם היא44444
במחזור או לא....
אני גם היום לא מספרת....

אבל היה המון שיח.
היום אין לי בעיה לדבר על זהיעל מהדרוםאחרונה
אבל הם נתקלים בזה בפ"ש.....44444
את לא תאמינילמה לא123

כמה יצירתיים אפשר להיות

תחכימי אותנואפונה
האמת שאני די מופתעת, בתור מי שלמדה בבית יעקב לא זוכרת שהיה כזה יחס להיריון. כלומר המורות (אשכנזיות רובן ככולן) לא היו מדברות איתנו על ההיריונות של עצמן אבל זה היה נראה לי יותר מהכיוון של דיסטנס. נניח היה ברור שהתאומים של יצחק ורבקה גדלו בבטן של רבקה.

ואגב אצלנו היא מביאים אחות כל שנה בכתה ו' שתסביר על ההתבגרות וגם בשכבה שלי זה לא היה. התפספס כנראה... אז לא יודעת מה הם העבירו.
גם אצלך פספסו?למה לא123

אז כנראה גדלתי במקום סגור יותר,והדגשתי קודם שזה סיפור פרטי שלי,ולא להסיק מכך על כל החרדים

גם אצלי פספסו...אמהלה


נכון... וגם בלימוד החומש ובמשנה ובגמרא...אמהלה

במסגרת הלימוד מרחוק... שמעתי את הילד שלי לומד במשניות על "אישה זבה"

שאלתי את בעלי אם הוא באמת מבין מה שהוא אומר...

בעלי אמר לי שגם בגילאים גדולים יותר כשהוא נתקל במושגים כאלו ואחרים

הוא לא הבין בדיוק על מה מדובר

והוא גם לא חשב שזה משהו שקיים היום וכו'...

בקיצור-

ילדים הם הרבה יותר תמימים ממה שאנחנו חושבים....

נכון שיש ילדים עם רדארים משוכללים(יש לי גם בת כזו... אז לה אני יודעת שצריך להסביר הכל בצורה מדעית ומדויקת)

אבל רובם רואים/ שומעים וממשיכים הלאה

אני מספרת גם כי כיף לי לשתף אותםיעל מהדרום
לק"י

הם יודעים ושומעים הרבה דברים, אז דבר כזה משפחתי- שהם לא ישמעו?

ובכל מקרה, זה לא משהו שהייתי מספרת רגע לפני. זה כן מצריך הכנה כלשהי.
^^נקודה טובה
לא נתקלתי בחוסר סבלנות..
גם אצלי...חדשה ישנה
הילד היה בן 3 וחצי כשהייתי בחודש חמישי, ואמרתי לו, הוא התרגש מאוד מאוד, אבל אמרתי שהוא יוולד עוד המווון זמן. וזהו.
רק בתשיעי אמרתי שזה קרוב.. לא הרגשתי שום בעיה..
מסכימה. ספרנן אחרי סקירה מוקדמתאורוש3
כי כבר ראו. והיו דיבורים במשפחה. רצינו לבשר בעצמנו. אמרנו להם שהתינוק קטנטן והוא צריך זמן לגדול ושיצא לפני פסח. מדי פעם במשך ההריון שוחחנו על זה אבל זה לא שהם חיו את כל החיים סביב איזה קושי לחכות. הם עכלו נפשית את התהליך. יותר קרוב התחלנו לדבר מה יהיה. אצל מי הם יהיו. וכו'. אני פשוט מרגישה שכל ההסתרות גוזלות ממני אנרגיה מיותרת ולי זה לא מתאים. כולל מין העובר (מהשניה ספרנו. לא צעקנו אבל משפחה ידעו ומי ששאל. מאחרי סקירה שניה). אבל אין פה נכון או לא נכון. לפי תחושה אישית. אבל בעיני לספר רק בחודשים הממש האחרונים זה קצת עוול. כולם רואים ילדים לא טפשים...
אני מספרת רק לילדיםלמה לא123

שנראה לי שמבינים קצת את הרעיון של הריון וכו

ורק כשמתחילים לראות

 

אז הם יודעים שנולד להם אח יומיים לפני שהוא בא הביתה,מה רע בזה?

אני לא מאמינה שאפשר להכין נפשית ילד להולדת אח

 

למה אי אפשר להכין ילד ללידת אח?אפונה
אפשר זה תלוי בגיללמה לא123

לדעתי,עד גיל 4 או 5,הם לא ממש מבינים את השינוי

גם אם הם מבינים את המשמעות של תינוק,הם לא מבינים את השינוי הגדול שזה מביא איתו

מספיק לי להסביר להםלמה לא123

ממש לפני הלידה

או אפילו כשהם באים לבית חולים

אני אומרת להם שהתינוק חוזר הביתה איתי והוא ישן במיטה שלו איתי בחדר וכו וכו

לדעתי ילדים לא צריכים הרבה זמן בשביל לעכל דברים

אצלם 1+1=2

וואי מה זה לא מסכימה..אפונה
גם בתחילת שנה את מעירה אותם בוקר אחד ואומרת: "בוקר טוב היום אתה הולך לגן, לגננת שלך יקראו אסתי"?
לפני פרוצדורה רפואית?
לפני חגים?
^^^^ ושעשעת אותי בדוגמאות שלךיעל מהדרום
מכינה כמה ימים קודםלמה לא123

על ניתוח הכנתי את הבן שלי כמה ימים קודם

להפך,אני לא רציתי שילחץ סתם במשך כמה שבועות,מה העניין?

ושוב הכל תלוי גיל ותלוי ילד

 

את יודעת בדיוק מתי תלדי?אפונה
ולמה שיילחץ? הילדים שלי בהתרגשות נעימה כזאת לקראת הלידה, מספרת להם בערך מאמצע ההיריון ומתארכת להם את הזמן (קודם יהיה יום הולדת לX, אח"כ חג Y, ואז הוא יצא). זה לא איזה משהו מלחיץ, להיפך.. (כנראה כי הם לא יודעים מה מחכה להם😌 סתאאאם)
אני גם בטראומת הפלותלמה לא123

אז בכלל לא בוער לי לספר להם

אם הייתי יכולה לא לספר לגדולים הייתי עושה את זה

אני כ"כ מפחדת שיקרה משהו

אני בד"כ יולדתלמה לא123

בין סוף 38 לתאריך US

האמת שאני כן...יראת גאולה
כלומר, לא באותו יום. מה פתאום.
אבל שמתי לב שלבן ה4 שלי קשה עם כאלו דברים, אז מספרת לו רק כמה ימים לפני.

וגם בנושאים אחרים. כן יוצא שמדברים עם הילדים כי זה מדובר בבית, או כי מתחשק לי לשתף אותם (דוגמאות מעכשיו זה החזרה ללימודים ומעבר דירה).
אבל אני לא משוכנעת שטובת הילדים דורשת הכנה ארוכת טווח. לתחושתי טוב להם יותר כשמדובר על פרק זמן שהם מסוגלים לתפוס.
חולקת עלייךושוב אתכם
הכנתי את בן השנתיים שלי מצוין. והוא הגיב ממש טוב וזה נתן לו בטחון שהוא ידע מה קורה, בגדול.
אם לא הייתי מדברת איתו על זה חודש לפני הלידה אני בטוחה שהיה לו ממש ממש קשה
אני חושבת שלאלמה לא123

יש לי ילד בן שנתיים ואם אני אספר לו שהולך להיוולד לנו תינוק |(אני לא בהריון),ברור לי שמכל המשפט הוא יבין רק את המילה "תינוק"

זמן זה מושג מופשט בגיל הזה,ולהבין שהתינוק הולך להיות שלנו ממש,גדול עליו לגמרי

לדעתי א"א להכין בגיל הזה,אפשר לדבר על זה,מה הוא מבין מזה?לדעתי כלום

ויש לי ילד שמדבר כמעט הכל והוא ממש פיקח

גם אני חשבתי ככה.ושוב אתכם
ובכל זאת החלטתי לדבר איתו על זה כדי שלפחות משהו יכנס וזה לא יפול עליו מהשמיים.
והופתעתי. הוא קלט הכל והגיב בצורה מדהימה.
אצלי תמיד הגיבו מדהיםלמה לא123

גם בלי הכנה

איך הם אמורים להגיב? לבכות?

לקנא, לקחת לו דברים, לכעוס?ושוב אתכם
לא שהוא אמור להגיב ככה- אלא שזו אופציה.
באיזה גיל הילדים שלך הגיבו ככה בלי שום הכנה?
לקנא ולכעוסלמה לא123

ממש לא קשור להכנה,זה אופי של ילד.היו אצלי כאלה שקינאו והיו שפחות או שבכלל לא,אין שום קשר להכנה בעיניי

אני מדברת על גילאי שנתיים

והקנאה וכו' מגיעה אחר כך,לא בימים הראשונים כשהכל חדש

אני דיברתי חופשי על הריון עם בעלי ליד בני שנתיים- שנתיים וחצ44444
הם לגמרי לא מבינים....

הרווח הכי קטן שלי זה 2.8 ובחודש תשיעי אמרתי שצריך להוולד לנו תינוק וזהו....
מה זה תינוק הם כבר מבינים - כל ההשלכות זה כבר מורכב מידי.....
ממש אפשראורי8
אני מספרת מרגע שרואים את ההריון, כי בחברה ובמשפחה שאני חיה בה מדברים חופשי על הריון, מרגע שרואים שאת בהריון. ואם לא ישמע ממני , ישמע מאחרים. אפילו לא ידעתי שיש חברות שלא מדברים על זה, גם לי יצא לשאול ילד קטן שאמא שלו עם בטן ענקית , אם אמא ילדה כבר, או לדבר איתו על זה שיוולד לו אח, לא העלתי על דעתי שדבר כ"כ בולט יכול להיות לא מדובר.
ובהחלט הילדים שלי ציפו וחיכו, ושמחו בלידה. לשום דבר אי אפשר באמת להיות מוכנים עד שלא חווים אותו, אבל הכנה ארוכה מטמיעה יותר את המוכנות הנפשית.
תתפלאי,יש מקומות כאלהלמה לא123

שהתינוק נופל מהשמים ישר למיטת בי"ח

ככה אותי לימדו כשהייתי קטנה

אני בהלםחדשה ישנה
באמת?אורי8
ככה סיפרו לך? וזה היה לך טוב?
אצלנו זה מאוד ברור ומדובר שהתינוק בא מהבטן של אמא. גם כשאני לא בהריון, כל ילד שלי יודע שהוא נולד מהבטן שלי.
זוכרת שסיפרתי גם לילדים בני שנתיים, גם אם לא ממש הבינו, משהו נקלט ומכין את הנפש לשינוי. נתתי להרגיש תנועות, דיברנו על ההתפתחות של התינוק( כבר מגיל 3 ומעלה) כל הזמן שאלו , מה כבר התפתח בו עכשיו? הראתי איפה הראש ואיפה היד וכו... אפילו הראתי תמונות אולטראסאונד.
ולגבי גדולים, אצלי הם מבינים ביום הראשון שאני מתחילה לא להרגיש טוב.
מעניין אותי אם היה לך טוב לחיות בחברה שכ"כ מסתירה ?
זה לא הזיק לילמה לא123

אני עוד מדברת יחסית פתוח על הנושא עם הילדים שלי

אצלינו בבית מעולם מעולם לא שמעתי את המילה הריון,זה היה כמו לומר איזשהי מילה גסה

היו אומרים "צריכה ללדת"

אצלי זו מילה ממש מקובלת בבית,ואני יודעת שמסתכלים עלי מוזר במשפחה בגלל זה,העירו לי על זה לא פעם.

ועוד לפני גיל 10 כשהם ממש מתענינים אני מספרת על התינוק בבטן וכו,בגיל שאני יודעת שהם לא ירוצו לספר לכל הכיתה. (בכל אופן אני רוצה שישארו להם חברים)

אני ב"ה מרגישה מצוין בהריון,חוץ מהסוף כשקשה להתכופף,אז עד שרואים בטן א"א לדעת עלי שאני בהריון

גם למשפחה אני מספרת ממש מאוחר,לפעמים אפילו רק בחודש 6 כשרואים

מעניין אותיאפונה
באיזה גיל זה נהיה מדובר
כשמתחתניםלמה לא123


לא נכוןאפונה
עד שהתחתנו לא ידעת שהתינוק גדל בבטן של אמא?

(סליחה שככה נפלנו עלייך זה פשוט ממש מעניין)
ברור שידעתילמה לא123

אבל אף אחד לא סיפר לי

זה מקובל לדבר על זה רק בשלב שאת חווה את זה

תראי,אולי אני קצת מגזימה,כי היחסים שלי עם אמא שלי היו מאוד לא פתוחים, במיוחד בנושאים האלה

אני מניחה שיש בתים הרבה יותר פתוחים ששם זה הרבה יותר מדובר,גם בציבור שלנו

אז אני לא רוצה להכליל,אני מספרת רק מהמיקרה הפרטי שלי

אולי גם זו חלק מהסיבה למה חשוב לי כן לספרבארץ אהבתי
נשמע לי שאם יש דברים כאלו מהותיים שאמא לא מספרת לבת שלה והבת שלה צריכה להבין לבד, זה יכול להיות חלק ממה שגורם לריחוק ודיבור פחות פתוח ביניהן...

לי חשוב שהבנות שלי ירגישו בטוחות ופתוחות לפתוח איתי כל דבר, במיוחד בנושאים מוצנעים אם עולה צורך. לכן חשוב לי שגם דיבור על הנושאים האלו יהיה פתוח וכל שאלה תקבל תשובה אמיתית (בהתאם לגיל כמובן...).

(הבת שלי, בת 6, כבר שאלה אותי מאיפה התינוק יוצא, ולא הסתפקה בתשובה סתמית של פתח מיוחד שנפתח בזמן המתאים, היא רצתה לדעת בדיוק איפה הוא נמצא. אז עניתי לה ואמרתי לה שזה לא נושא מתאים לדבר עליו עם חברות. אבל אני בטוחה שאם יהיו לה עוד שאלות או מחשבות בנושא, היא תדע לפנות אלי ולא לרעות בשדות זרים...)
מסכימה איתך לגמרילמה לא123

לכן עם הילדים שלי אני לא נוהגת כמו בבית של ההורים שלי

ומנסה ללכת בין הטיפות. בין מה שמקובל בחברה לבין הפתיחות שמאוד מאוד חשובה לי

נכון לגמריכי לעולם חסדו
בחורה יכולה להגיע לגיל חתונה ולא לדעת מאיפה בא תינוק?אורי8
שואלת באמת, אם המילה לא מוזכרת, ואם לא מדברים על הריונות עד שמתחתנים. יכול להיות מצב שבחור / בחורה יגיעו לגיל 18 ולא ידעו מאיפה ואיך מגיע תינוק? ישמעו על זה רק בהדרכת כלות?
זה קצת קיצונילמה לא123

אבל על יחסי אישות הרבה לא יודעים עד שנהיים חתן/כלה

בגור מספרים לבחור יום לפני החתונה

נכון, אבל 99% יודעים לפני, חוץ מכמה תמימים שחוטפים הלם..ירושלמית טרייה

אני באמת חושבת שזה לא תקין הלכתית. דודה שלי סיפרה שדיברה עם בן דוד שלי יום לפני החתונה, והוא מהתמימים. כל החתונה הוא היה נראה כבר מינן. ואולי אם היה יודע את זה מראש היה בוחר כלה יפה יותר?

אסור לישא אישה עד שיראנה. ואם הוא לא יודע מה משמעות לישא אישה אז כשהוא מחליט כביכול לא ראה אותה באמת.

טוב, זאת לא הביקורת היחידה שיש לי על גור בתחום הזה. וכמובן יש אצלם מנהגים יפים בתחומים אחרים.

 

(אני לא גור וגם לא קרוב לזה).

פחות מ99 אחוזלמה לא123

ואני מדברת על הנשים

ממשפחתי הקרובה יש לי כמה אחיניות שהתחתנו בשנים האחרונות וההלם שהן חטפו.....

איזה מלחיץ זה.....יעל מהדרום
זה נורא בעיניאפונה
אם הייתי מגלה דבר כזה רק אחרי האירוסין, מניחה שהייתי מבטלת הכל.
האמת זה נראה לי ממש הונאה
למה?יראת גאולה
לא נראה לי שחשבתי על זה לפני כן... או שזה השפיע לי על השיקולים...

באמת מנסה לחשוב למה הידיעה אמורה להשפיע על ההחלטה עם מי להתחתן.



שלא יובן לא נכון, נראה לי טוב לדעת. תהיתי רק על האמירה שזה יגרום לך לבטל.
מניחה שפעם באמת לא ידעו, לא? את חושבת שהסבתות שלנו ידעו משהו?
נראה לי שהיא התכוונה לחתונה בכלליעל מהדרום
לק"י

לחשוב שאת הולכת רק לגור עם אהוב ליבך ולגלות שזה הרבה מעבר.

לא בגלל איך שהוא נראה.
כי לפחות מבחינתי לא על המראה היה קם ונופל הדבר.
ברור שהן ידעואפונה
פעם לא היה ניתוק גדול כל כך לדעתי
זה נרטה לי לגמרי תלוי44444
בכמה פעם ואיפה.....
זה לכמרי עניין של מנטליות...
^^^^44444
אני ידעתי ומודה שדי הדחקתי את העניין. בכל מקרה אני מניחה שיודעים שיש קשר גופני כלשהוא רק לא מפורט....
לא אומרים אצליכם על אשה בהריון שהיא "במצב"?יעל מהדרום
לק"י

יש מקומות חרדיים שככה זה נקרא.
נכון,הזכרת לי חחחחלמה לא123


חשוב לי להדגיש שאני מדברת על מה שהלךלמה לא123

אצלינו בבית,אני לא רוצה לומר שאצל כל החרדים ככה

ממש לא

אני בטוחה שיש כאלה שהרבה יותר פתוח אצלם כל הנושא,בטוחה שבציבור הליטאי והספרדי החרדי זה הרבה יותר מקובל ופתוח

אני הגעתי מרקע דת"ל לגמרי...44444
וגם אצלינו ראו פער עדתי ממש גדול. אבל זה היה נכוןלהורים היחסית מבוגרים.
אצל הצעירים בכלל הפער לא היה קיים.
אני קיבלתי המון מידע משיחות פתוחות שהיו לחברה שלי בין בנות המשפחה שלה שרובן חרדיות- משפחה תימנית. ובנות- כולן: סבתא, אמא, דודות, בנות דודות....
פעם דיברתי עם חרדית- ספרדית שעבדה איתי רווקה שבדיוק סיימה את סמינר וולף.... היה לה ידע שנראה לי לא היה לאף חברה שלי דת"ל עם הורים אשכנזים יחסית מבוגרים
זו יותר מנטליות מאשר עניין דתי- הלכתי.
מסכימה ממש עם מה שכתבת בסוף.כי לעולם חסדו
סיפרתי.בת מלך =)
היו בכיתה א'..
בערך בחודש 5/6
אני לא סיפרתי באופן רשמי (תיכון)אפונה
זה היה די מביך.. פשוט דיברתי על ההיריון בטבעיות בעיקר בהקשרים טכניים.
אבל באמת באחת הפעמים הראשונות שהזכרתי משהו שקשור להיריון אחת התלמידות (י"א) התפרצה בהתרגשות: "אז את בהיריון?!" כנראה שהייתי מושא לרכילות לפני כן..
אני מלמדת ביסודיחגהבגה
ולא סיפרתי.
כ שהייתה לי קבוצה של בנות בתיכון, כשהייתי מדריכה בפנימייה. הן רק חיכו שאספר להן, זה היה הריון ראשון לא רואה צורך לספר לתלמידים. כשרואים אז רואים, ואם מישהו שואל, אני עונה בציניות..
פעם החלפתי מקום בבי. ספר שלא היה מקום עבודתי הרשמי, חודש שביעי, אין מה לפספס.
לאחד הבנים, כיתה ג' שאחד המורה את בהריון?!
אמרתי לו, לא, בלעתי אבטיח ענק...
כשאני הייתי בכיתה ח', ממש חשדנו שהמורה שלנו בהריון, והייתה לנו שיחה שבועית עם הרכס השכבתי והעלנו את הנושא- שאנחנו חושבות בה
בקטע שראינו שהיא הולכת עם חצאיות עם הלוגו של רמי-לי.. זוכרות את המותג הזה?!
עד שיום אחד בהיר שבוע אחרי זה היא באה וסיפרה לנו.. וזה היה חשוב לנו לדעת, הרגשנו שהיא סומכת עלינו ומשתפת אותנו במשהו גדול וחשוב, בנה את האמון...
שאלה מעניינת... אני לא סיפרתי..[סתם אחת]
בכתה ו (מחנכת ) בשלב מסויים כשראו דיברתי על זה בדרך אגב..
בכתה ד יום אחד בת שאלה אותי " המורה את בהריון?" עניתי שכן והמשכתי הלאה...
ואחת חמודה בכתה א ראתה אותי במסדרון בחודש שמיני ושאלה אותי "המורה יש לך בבטן תינוקת?"
עניתי "כן, תינוק או תינוקת.."
אז היא - " איך קוראים לה"?
בהריון הראשון לימדתי בנות ביסודי,סתם אחת
יום אחד קלטתי שהן מתלחששות ביניהן ומסתכלת לי על הבטן, אז הכנתי את עצמי לשאלה שתבוא..
אחרי כמה דקות:
-"המורה אפשר לשאול שאלה מפדחת??"
-"כן.."
-"את בהריון??"
הן היו ממש חמודות אז אמרתי להן שכן כמובן והן ממש התרגשו. (ואח"כ כל האנשים איפה שגרתי שמעו את הבשורה תוך דקה וחצי כמובן..)
כיתה ו'מחי
לא סיפרתי, ראו לבד.
באיזה שהוא שלב שאלו מתי אני צריכה ללדת ועניתי (גם ככה תכננתי לדבר איתן על זה באיזה שהוא שלב כי הייתי המחנכת)
בהריון הרביעיחלושי
לימדתי כיתה ג' מעורבת . באחד השיעורים אחד הבנים העיר ושאל אותי (הייתי בחודש שביעי) לפי הליחשושים שהיו בכיתה אח"כ הבנתי שזה היה נושא מדובר בכיתה🤣
תודה..ואילו פינו
מבינה שהרוב לא מספרות.. אני עוד ממש מתלבטת.. כבר יש בטן.. חודש חמישי עכשיו.. אבל מרגיש לי מוקדם..
הצוות כולם יודעים..
אצלי הם הבינו לבדשלומצ'

ושאלו. ועניתי את האמת. 

כפרה עליהם, גם נתנו לי מתנה כשיצאתי ל"משמרת" (=שמירת הריון).

 

חבר'ה עם אוטיזם, בגילאי תיכון.

 

חמודים!!!אורוש3
סיפרתי, גיל גןמהמרחקים
אמנם לא מורה, אלא גננת אבל דומה. בחודש שכבר ממש ראו (שביעי שמיני)
ואחכ גם ראו שאני שואבת, שאלו מה אני עושה (לוקחת חלב לתינוקת שלי. זה מה שהיא אוכלת)

כמובן זה תלוי חברה ואישיות.
אני מאוד פתוחה ולא רואה סיבה למה להסתיר אם רואים. כמיבן שכל סיטואציה ובחירת המילים המתאימות לה
בתור אמא בכלל לא הייתי מצפה שמורה או גננת תגיד משהו לילדים44444
שלי.
כן הייתי מצפה מגננת שתגיד אולי בחודש תשיעי שהיא תעדר ותהיה גננת מחליפה- מה הסיבה לכך? זכותה להחליט אם להגיד או לא.....

בגיל חטיבה- תיכון שתעשה מה שבא לה.....
הם במילא רואים ולא רואה עניין להכנה במילא.

האמת שלי כמעט ולא היו מורות בהריון בכלל. כמעט כולן היו רגע לפני הפנסיה..... היתה לי מחמכת אחת שיצאה לחל"ד בחטיבה וזכור לי שידעתי שבהריון- לא זוכרת שסיפרה ועוד 3- 4 מורות מקצועיות מכיתה א'-י"ב. לא זוכרת שאמרו לנו משהו- כן זוכרת שידעתי ולא רואה עניין בהכנה....
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך