רק לבכור בהריון האחרון סיפרנו כשהתאשפזתי לקראת הסוף... (לא סיפרנו שזה תאומות)

לא ראיתי צורך להפוך לילדים שלי את החיים לפני שהם באמת מתהפכים....

לילדים אין מספיק תחושת זמן

להגיד להם עוד כמה חודשים יהיה תינוק/ת

זה לגרום להם מתח מיותר לדעתי.

כשהתאשפזתי כמה שבועות לפני הלידה, בעלי הסביר לבכור שאמא קצת לא מרגישה טוב כי עוד מעט יהיה תינוק...

הוא מאד התרגש והרגיש גדול ושאנו סומכים רק עליו וכו'...

אבל לקטנים יותר ממש לא ראיתי סיבה לספר

בסביבתי לא כ"כ מדברים על הנושא בפתיחות ליד הילדים

וגם אנחנו כהורים השתדלנו לא לדבר לידם בפרט בשל האופי הרגיש של ההריון האחרון

בין התנועות לתינוק

הם צעירים מידי בשביל זה

אני מרגישה שאמהות מספרות יותר בשביל עצמם מאשר בשביל הילדים

לא שזה רע,אבל א"א באמת להכין ילד ללידת אח,הם לעולם לא יבינו כמה חייהם עומדים להשתנות.

רק כשזה קורה למעשה

וזה יהיה ממש משונה אם הילד שלי בן 6 יבוא לכיתה ויספר שלאמא יש תינוק בבטן.

יש מצב שאמהות אחרות יכעסו שאני מכניסה לילדים שלהם כאלה דברים לראש

גם בגלל הסיבה הזו אני לא מספרת להם.

ואני לא מדברת על זה עם אף אחד,אולי עם אחיות בטלפון פה ושם.

ובאמת שממש לא בוער בעצמותי לספר להם בטח שלא בשבוע מוקדם כ"כ

אני יכולה לספר להם מה קורה במשפחה שנולד תינוק ,איפה הם ישנו כשחזרו מבי"ח וכו,זה לדעתי הכנה מספקת

אפילו שגם זה לא מקובל אצלינו

אחותי אמרה לי שהגזמתי

אבל הילדה לא טיפשה ורואה ולא ראיתי צורך בלהסתיר (כאילו) דבר שרואים

הילדים אחריה עם הפרש גדול ממש ממנה,אז לא הרגשתי צורך לומר להם,הם אפילו לא ראו ששמנתי

הבת שלי בת 12.5 ואף אחד לא דיבר איתה על זה (חוץ ממני)

אבל יחד עם זאת אני לא מרגישה שבאמת נפגעתי מזה

יש מקומות שכן מספרים ויש אפילו סדנא לאמהות מטעם בית הספר איך להעביר הכל בצורה נכונה לילדה,

משום מה גם כשאני הייתי ילדה זה לא היה וגם לילדה שלי אין

נפלנו בין הכסאות

אמרו לכיתות שלפנינו ולאלה שאחרינו ,לנו לא

מוזר,נכון?

אף אחד לא אמר לי

יש כאלה שמדברים

לא מזכירות את המילה "הריון"?

זה משהו עקרוני

וסליחה על הציניות...ככה אני

הן כן מדברות על הריון קצת,יותר ממה שאני דיברתי בילדותי

אבל זה עדיין לא לא עיני כל החברות,יותר 1 על 1

כמה יצירתיים אפשר להיות

אז כנראה גדלתי במקום סגור יותר,והדגשתי קודם שזה סיפור פרטי שלי,ולא להסיק מכך על כל החרדים

במסגרת הלימוד מרחוק... שמעתי את הילד שלי לומד במשניות על "אישה זבה"

שאלתי את בעלי אם הוא באמת מבין מה שהוא אומר...

בעלי אמר לי שגם בגילאים גדולים יותר כשהוא נתקל במושגים כאלו ואחרים

הוא לא הבין בדיוק על מה מדובר

והוא גם לא חשב שזה משהו שקיים היום וכו'...

בקיצור-

ילדים הם הרבה יותר תמימים ממה שאנחנו חושבים....

נכון שיש ילדים עם רדארים משוכללים(יש לי גם בת כזו... אז לה אני יודעת שצריך להסביר הכל בצורה מדעית ומדויקת)

אבל רובם רואים/ שומעים וממשיכים הלאה

שנראה לי שמבינים קצת את הרעיון של הריון וכו

ורק כשמתחילים לראות

אז הם יודעים שנולד להם אח יומיים לפני שהוא בא הביתה,מה רע בזה?

אני לא מאמינה שאפשר להכין נפשית ילד להולדת אח

לדעתי,עד גיל 4 או 5,הם לא ממש מבינים את השינוי

גם אם הם מבינים את המשמעות של תינוק,הם לא מבינים את השינוי הגדול שזה מביא איתו

ממש לפני הלידה

או אפילו כשהם באים לבית חולים

אני אומרת להם שהתינוק חוזר הביתה איתי והוא ישן במיטה שלו איתי בחדר וכו וכו

לדעתי ילדים לא צריכים הרבה זמן בשביל לעכל דברים

אצלם 1+1=2

על ניתוח הכנתי את הבן שלי כמה ימים קודם

להפך,אני לא רציתי שילחץ סתם במשך כמה שבועות,מה העניין?

ושוב הכל תלוי גיל ותלוי ילד

אז בכלל לא בוער לי לספר להם

אם הייתי יכולה לא לספר לגדולים הייתי עושה את זה

אני כ"כ מפחדת שיקרה משהו

בין סוף 38 לתאריך US

יש לי ילד בן שנתיים ואם אני אספר לו שהולך להיוולד לנו תינוק |(אני לא בהריון),ברור לי שמכל המשפט הוא יבין רק את המילה "תינוק"

זמן זה מושג מופשט בגיל הזה,ולהבין שהתינוק הולך להיות שלנו ממש,גדול עליו לגמרי

לדעתי א"א להכין בגיל הזה,אפשר לדבר על זה,מה הוא מבין מזה?לדעתי כלום

ויש לי ילד שמדבר כמעט הכל והוא ממש פיקח

גם בלי הכנה

איך הם אמורים להגיב? לבכות?

ממש לא קשור להכנה,זה אופי של ילד.היו אצלי כאלה שקינאו והיו שפחות או שבכלל לא,אין שום קשר להכנה בעיניי

אני מדברת על גילאי שנתיים

והקנאה וכו' מגיעה אחר כך,לא בימים הראשונים כשהכל חדש

שהתינוק נופל מהשמים ישר למיטת בי"ח

ככה אותי לימדו כשהייתי קטנה

אני עוד מדברת יחסית פתוח על הנושא עם הילדים שלי

אצלינו בבית מעולם מעולם לא שמעתי את המילה הריון,זה היה כמו לומר איזשהי מילה גסה

היו אומרים "צריכה ללדת"

אצלי זו מילה ממש מקובלת בבית,ואני יודעת שמסתכלים עלי מוזר במשפחה בגלל זה,העירו לי על זה לא פעם.

ועוד לפני גיל 10 כשהם ממש מתענינים אני מספרת על התינוק בבטן וכו,בגיל שאני יודעת שהם לא ירוצו לספר לכל הכיתה. (בכל אופן אני רוצה שישארו להם חברים)

אני ב"ה מרגישה מצוין בהריון,חוץ מהסוף כשקשה להתכופף,אז עד שרואים בטן א"א לדעת עלי שאני בהריון

גם למשפחה אני מספרת ממש מאוחר,לפעמים אפילו רק בחודש 6 כשרואים

אבל אף אחד לא סיפר לי

זה מקובל לדבר על זה רק בשלב שאת חווה את זה

תראי,אולי אני קצת מגזימה,כי היחסים שלי עם אמא שלי היו מאוד לא פתוחים, במיוחד בנושאים האלה

אני מניחה שיש בתים הרבה יותר פתוחים ששם זה הרבה יותר מדובר,גם בציבור שלנו

אז אני לא רוצה להכליל,אני מספרת רק מהמיקרה הפרטי שלי

לכן עם הילדים שלי אני לא נוהגת כמו בבית של ההורים שלי

ומנסה ללכת בין הטיפות. בין מה שמקובל בחברה לבין הפתיחות שמאוד מאוד חשובה לי

אבל על יחסי אישות הרבה לא יודעים עד שנהיים חתן/כלה

בגור מספרים לבחור יום לפני החתונה

אני באמת חושבת שזה לא תקין הלכתית. דודה שלי סיפרה שדיברה עם בן דוד שלי יום לפני החתונה, והוא מהתמימים. כל החתונה הוא היה נראה כבר מינן. ואולי אם היה יודע את זה מראש היה בוחר כלה יפה יותר?

אסור לישא אישה עד שיראנה. ואם הוא לא יודע מה משמעות לישא אישה אז כשהוא מחליט כביכול לא ראה אותה באמת.

טוב, זאת לא הביקורת היחידה שיש לי על גור בתחום הזה. וכמובן יש אצלם מנהגים יפים בתחומים אחרים.

(אני לא גור וגם לא קרוב לזה).

ואני מדברת על הנשים

ממשפחתי הקרובה יש לי כמה אחיניות שהתחתנו בשנים האחרונות וההלם שהן חטפו.....

אצלינו בבית,אני לא רוצה לומר שאצל כל החרדים ככה

ממש לא

אני בטוחה שיש כאלה שהרבה יותר פתוח אצלם כל הנושא,בטוחה שבציבור הליטאי והספרדי החרדי זה הרבה יותר מקובל ופתוח

ושאלו. ועניתי את האמת. 

כפרה עליהם, גם נתנו לי מתנה כשיצאתי ל"משמרת" (=שמירת הריון).

חבר'ה עם אוטיזם, בגילאי תיכון.

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי

קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום

אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח

אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

כגון אמהות לא אוגרות וכאלה..

אם פונים אלייך לא יהודים

את אומרת שזה כבר לא רלוונטי

ובכללי זכותך למסור למי שבא לך.

יכולה לפרסם ב'מרקט פלייס'.

פונים אלייך אנשים (דרך הפייסבוק, בלי המספר הישיר שלך), ואם הפונה לא יהודי את תמיד יכולה להגיד שיש לך מתעניין אחר, או אפילו לא להגיב בכלל.

את רוצה שאפנה אלייך באישי?

אני לא נמצאת בקבוצות שכונתיות ולא יודעת איך להגיע אליהם.

איך מגיעים לקבוצות של אמהות לא אוגרות?

ממש תודה!

0545707060

זה בוט של אמהות לא אוגרות ונותן קישורים לקבוצה המתאימה (יש לו שעות פעילות אז אולי תצטרכי לחכות לתשובה).

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

לא יודעת כמה הוא ינק אבל משהו כן יש שם... אז מקווה לטוב

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

סרטים וסדרות – Google Drive

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

תודה רבה

שהיה לי בתחילת ההריון.

שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.

מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.

ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.

מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)

יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)

אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')

מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

עמותת אם הדרך

אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

תודה רבה בכל אופן

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.

אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.

חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט

מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?