לידה ראשונה, שאלה לגבי חרדה מאנשים אחרים שמטפלים בתינוקקרן84

הי,

 

אני חודש אחרי הלידה ומרגישה שאני עוצרת נשימה כל פעם שמישהו אחר מהמשפחה מחזיק את הילד,

גם בגלל הקורונה שכבר האיום שלה בעיני אחרים מתחיל לרדת,

גם בגלל שלפעמים הוא ישן ובכל זאת רוצים להחזיק אותו, רוצים לעזור לי תוך כדי ארוחה אם הוא מרגיש לא נוח בעגלה או סתם רוצים להיות איתו.

אני תמיד מעדיפה שינוח בעגלה כדי שאוכל להיות עם המשפחה רגועה ולא על קוצים או להחזיק אותו בעצמי,

וזה תמיד מכניס אותי למצבים לא נעימים..

 

האם אני פועלת נכון? או מה אני יכולה לעשות כדי להירגע? 

בעיניי תחושות כאלה הן לגיטימיות לגמרי חודש אחרי לידהסתם אחת
ותעשי מה שאת חושבת. את לא צריכה לתת לאף אחד להחזיק אותו אם את לא רוצה, גם אם אין לך סיבה הגיונית לזה, ובטח לר אם הוא ישן.
אם לא נעים לך להגיד אולי תשתפי את בעלך ושהוא יעמוד מול מי שרוצה להחזיק אותו..?
שיתפתי..קרן84

שיתפתי אותו.. לא מרגישה שממש הובנתי, וזה  התגלגל לויכוח.

מרגישה שאנשים לא מבינים אותי בכלל, גם חושבים שלשטוף ידיים עם סבון לפני שנוגעים זה מספיק טוב..

אני ממש מגיעה לאירועים משפחתיים בפחד גדול ואי שקט, ובאמת חבל, אני אוהבת את המשפחה מאד..

מפחדת להיראות לחוצה ואובססיבית לתינוק אבל בנתיים מרגישה שהם אלה האובססיבים

 

רק משהו לגבי הקורונה ושטיפת ידיים-sista

קודם כל, מזל טוב יקירה! מקווה שתמצאי מאיפה להשיג את כל התמיכה הפיזית והנפשית לאורך החודשים הקרובים,

עד שתרגישי שאת יכולה לבד. חשוב חשוב חשוב.

 

לגבי הקורונה - דווקא שטיפת ידיים בסבון למשך 20 שניות של שפשוף הסבון על הידיים, יעיל לאין ערוך יותר מכל

האלכוג'ל שתקני.

כמה אחיות בבי"ח הסבירו לי שהן לא מבינות למה כולם סומכים על האלכוג'ל הזה, שהוא בכלל נגד חיידקים,

שזה ממש ממש לא וירוס. על הוירוס זה לא משפיע בגרוש, וגם על החיידקים זה מתחיל לעבוד רק אחרי איזה 15 דקות ממתי ששמו אותו על הידיים...

לעומת זאת, שטיפת ידיים בסבון ומים, גורמת לחלק החלבוני שהוא גם שומני, שעוטף את הRNA של הוירוס, כלומר, מה שעוזר

לו להתקיים, להתפרק ובכך "להרוג" את הוירוס, בגלל שסבון ומים מפרקים שומנים, בדיוק כמו בשטיפת כלים.

הזמן הדרוש לפירוק החומר העוטף את מרכז הוירוס הוא 20 שניות.

 

אז בעניין הזה, אם הם מקפידים לשטוף ידיים בסבון, אפשר להיות רגועים.

אני לא מבינה באיזה קטע הם רוצים להחזיקבתאל1
את התינוק. עכשיו רק ראיתי שהוא בן חודש!!
תגידי להם שזה מסוכן הוא פיצקי וזה מפריע לו לישון. ברור כשהוא ישן-לא מרימים אותו!
מוכר ממשאמא3
יקרה קודם כל מזל טוב
מוכר ולגיטימי ממש!
מכירה את זה ממש מעצמי. גם אני ממש לא משחררת בגיל הזה וגם לא כשהם קצת יותר גדולים (חוץ מהאיש שלי כמובן)
בעיניי זה צורך טבעי בסיסי שטבוע בנו לשמור על הגורים...
זה ממש בסדר.
כן כדאי לדעתי שיהיה מישהו שאת רגועה שמחזיק את הקטנצ'יק שתוכלי להתקלח, ללכת לשירותים, לאכול ואפילו לישון עוד קצת... כדי לדאוג לעצמך ולכוחות שךך.
אבל לגמרי תקשיבי לעצמך
זה ממש טבעי ומבורך!
ושוב מזל טוב,
ןבהצלחה, לידה ראשונה, תינוק ראשון, וואו 💫
תודה !קרן84

כן, אני מבקשת עזרה כשצריך ויש לי משפחה נפלאה שעוזרת המון,

אבל עברתי לידה לא קלה וגם חזרתי לבית חולים לכמה ימים והייתי רחוקה ממנו,

וממש חשוב לי להיות צמודה אליו ואני שמה לב לכל דבר ואולי מרגיש לי שאחרים פחות..

לא יודעת.. מקנאה באחרות שיכולות להיות רגועות יותר ופשוט זורמות..

את צודקת ממש! וצריך לחשוב על דרך להגידוואוו
בנעימות שאת מעריכה את הרצון אבל מעדיפה כך וכך. אבל בינך לבין עצמך, לטובתך כדאי לך לחשוב אם יש מקרים בהם כן תרצי לשחרר ולתת לאחרים לעזור.. באמת מפחיד עם הקורונה
כן, חושבת ממש קשה על הדרך להעביר את המסר.. :/קרן84


זה קורה הרבה?אמא וגם
אם את לדוג' נמצאת אצל ההורים זה בטח יותר קשה אבל נראה לי שזכותך
להגיד שאת מעדיפה לא להרים ואפשר להסתכל או ללטף בעגלה (אני בגיל הזה גם מגבילה איזורי ליטוף
למשל לא ליגוע בפנים וכו', ובטח בימי קורונה...)
לפחות פעמיים בשבועקרן84

מעודד לדעת שאני לא לבד

ואיך אנשים הגיבו לך?

היו שהתבאסואמא וגם
אבל סה"כ כיבדו.
גם לא אמרתי רק מה לא לעשות, אלא מה כן אפשר, ולכן זה הקל את הגזירה

פעם ב, בדחילו ורחימו, נתתי להחזיק בהשגחה צמודה אבל זה בימים רגילים....
אצלי הזהירות שלי ן דאגה לתינוק הקטנטןש א
לא התקבלו יפה בכלל אצל משפחתו של בעלי. לא הסכימו לשטוף ידיים לפני (אפילו כשהגיעו חבקר בבית חוליל כשרק נולד..חמותי עשתה סצנות) וכו.. החזיקו בצורה שלא תרמה לי לרוגע...
לכן למדתי לא להגיע אליהם לפחות חודש מהלידה ועדיף אפילו יותר.
נורמלי לגמריהתמסרות
אצלי זה גם לא בלידה ראשונה, אבל.שם היה הכי חמור והכי הרבה זמן.

יושבים בנחת עם הבעל ומסבירים שיש נשים שממש יש להן רגש חייתי כלפי התינוק, זה לא מובן לך ולא מובן גם לאחרים.
אבל זה נורמלי ונועד בשביל ההגנה של התינוק.

אני מצהירה בצורה ברורה כבר בהריון שאני לא מרשה להרים/לגעת בפנים וכו'.
וברור ברור שלא כשהוא ישן, מודיעה לכולם שהתינוק הוא לא צעצוע!

מרשה רק למבוגרים להרים, כשהוא ער, שמח מזה וגם לא לכולם.

תרגישי בנוח להגיד לא, זה התינוק שלך!

ואני אדם מאוד מאוד פתוח וסבלני עד התינוקות שלי

אני גם מאלה שאסור לבקר אותם אחרי הלידה...

וממש לשתף את בעלך בתחושות, כי בשכל זה פחות הולך
לא יודעת. אני גם ככה.מוריה
גם בלי הקורונה.

מציק לי שמתייחסים לתינוק כאילו זה בובה.
מצטרפתוואוו
בדיוק אני חחח וגם לי זה גרם למצבים לא נעימיםבתי 123
זה מה יש וזהו מי שמכיר ואוהב אותי יודע את זה ומכבד מי שאוהב אותי פחות מתעצבן מזה
אבל זה הילד שלך את אחרי לידה סבלת 9 חודשים סיכנת את חייך בשביל ללדת אם חלילה ידבק אפילו בצינון קל את זו שתתעוררי אליו כל הלילה.
אני חושבת שעכשיו עם הקורונה יש לך תירוץ מצויין ואת יכולה להחשב פחות משוגעת
תודה הלוואי ויצליח ליקרן84


כמו כל דבר בחיים לא ללכת לקיצוניות...מקרמה
תמצאי לך את הגבולות שמתאימים לך.

מה שלי התאים:
להרים אותו כשהוא ישן - ממש לא
להרים כשהוא רגוע - עדיף שלא... אבל היא מקרים שאפשרתי, לדוג סבתא/אחות שלי שבאה לבקר וממש התגעגעה, אבל בכל מקרה השתדלתי שלא יהיה כל הזמן על הידיים
אבל אם הוא היה לא רגוע ומישהו אחר שאני סומכת עליו התנדב להרגיע אותו... בכיף
הרווח כולו שלי.
זה אפשר לי להתקלח/לאכול או סתם רגע לעצמי

רק אומרת שאני ממש מזדהה...מחי
ואין לי עצות איך להרגע...
מאוד קשה לי עם זה. צריכה את התינוק לידי כל הזמן וכמו שתיארת, ממש מרגישה על קוצים כשאנשים אחרים מחזיקים אותו. כשהוא ישן או רגוע לא מבינה למה שירימו אותו, וכשהוא בוכה לא סומכת על מישהו אחר שירגיע אותו, מרגישה שהוא צריך אותי...
משתדלת להתגבר על עצמי וכן לתת לאחרים להחזיק מדי פעם כשהוא שקט, אבל באופן כללי כבר יודעים שאני לא אוהבת לתת ומבקשים פחות.
לגמרי נורמלי. קשה לעמוד מול אחרים. אבל לפחות תרגישי בסדר עםאורוש3
תודה שפתחת את השרשור הזה!נקודה טובה
הבן שלי כבר בן 8 ועדיין מרגישה כמוך😅נב"י
אין בעולם אהבה כמו של אמא.
משחררת אותו קצת בכוח כדי לא להיות נודניקית אבל המתח קיים עד שהוא חוזר וזה לא משנה מי איתו, חוץ מאבא שלו.
חברה אמרה לי פעם שהבן שלה כבר נער וזה עדיין לא עבר לה.

תנסי להסתכל מבחוץ על עצמך מידי פעם כדי לראות כמה שיותר שאת לא מגזימה אבל תשמחי בשביל הבן שלך שיש לו אמא שדואגת לו, זה טבעי וזה מהמם.
את נורמלי לחלוטיןסודית
במשפחה שלנו שני הצדדים לא מקובל לגעת בתינוק בלי רשות מאמא שלו.
מהבחינה הזאת יש לי שקטאהבתחינם
הצד של בעלי בקושי מרימים מנשקים או נוגעים...
חח
שיהיו בריאים מאוד קרירים אבל ב"ה זה טוב 😅
גם אני ככהושוב אתכם
ומה הכי הטריף אותי, שכבר בברית(!!) עכשיו עם הקורונה(!!) היו אנשים שהרשו לעצמם להכניס ידיים לעגלה ולגעת בו.
ממש החזקתי את עצמי לומר להם את זה בנעימות. בכל זאת משפחה וכו'.
צודקת, לא נעים גם לתינוק לשגע אותו ככהבתאל1
אני אם התינוק רגוע או ישן-לא נותנת בדכ להרים סתם.
אם הוא בידיים שלי ואיזה דוד רוצה לשחק איתו-בכיף... אבל לא כל שניה להעביר מיד ליד.. הוא לא משחק.
והסבתות בדכ לוקחות אם התינוק מפריע לי לאכול וכאלה.... מתחשבות 😅
אוהבים אותך קרן.אמא1984
מנשאאמאשוני
התחושות שלך לדעתי מוגזמות מבחינה שכלית
אבל מבחינה רגשית זה אכן מה שקורה אחרי לידה
ומי אמר שהרגש לא חשוב?
ככה המערכת בנויה ועדיף חיבור עודף מניתוק עודף

פתרון שמאוד עוזר זה להחזיק את התינוק במנשא.
ככה לאנשים אין גישה אליו והוא לא מפריע להתנהלות השוטפת.

לגבי ההורים שהם הסבא והסבתא של התינוק מאוד חשוב לתת להם את המקום שלהם ולא לנסות להרחיק בכח לכן תראי איך את כן מאפשרת את זה.
(דווקא הקורונה זה תירוץ מעולה להקפיד על הגיינה עם התינוק)
לא מוגזמותאמא1984
תינוק הוא לא כדור תארי לך מעבירים אותך מיד ליד? בטוחה שזה לא נעים
אם התינוק מראה חוסר נוחות- אולי זה מפריע לויעל מהדרום
לק"י

אבל אם הוא רגוע- כנראה שלא.

לי לא מפריע שירימו את הילדים שלי, לא אם ישנים וזה עלול לעורר.
עכשיו עם הקורונה- לא הייתי נותנת.
אני ובעלי נגידאמא1984
נותנים להחזיק אבל לא להתמסר מיד ליד. מי מחזיק ישים במשטח אחר כך שמישהו אחר יחזיק אבל לא מיד ליד
אני לרוב מרשה- עכשיו בקורונה ממש לארעותוש10
גם בברית לא נתתי לאף אחד
חוץ מאמא שלי שרצתה נורא להצטלם איתו והרימה אותו עם הגב אליה אחרי שטיפת ידיים דקדקנית

הסייעות בגן, השכנים וילדיהם שבאה לבקר הרשתי רק לראות בעגלה או בידיים שלי במרחק / עם מסיכה

אפשר להגיד שאת קצת חוששת ואם זה המשפחה של בעלך, אז לדבר איתו ושהוא *יגיד* להם שהוא לא מסכים

אבל האמת שזה לא חוכמה כי כמעט ולא נפגשנו עם אנשים חוץ מהברית - בשבועות נסע להורים בעז"ה אז אני באמת צריכה לחשוב איך נתנהל
שיחזיקו כן. להתמסר מיד ליד לא. זה גם גורם לתינוק להקיאאמא1984
אין שום סיבה להחזיק תינוק בן חודשבתאל1
זה לא שהוא עושה פרצופים או מחייך.... אפשר להסתכל מהעגלה.
ואם רוצים לחבק אותו?אמא1984
למה זה אסור? אפילו ל2 דקות מה כבר יקרה
למה לחבק תינוקבן חודש?!?!?בתאל1
אי אםשר לחבק תינוק בן חודש! הוא קטן! הוא עלול להחנק ככה וגם לפלוט.
לא יודעת שלי אם מזיזים אותם בגיל הזה הם מקיאים או פולטים.
מי שלא רוצה פליטה על עצמו-שיסתפק בלחייך אליו מרחוק
לא התכוונתי לחיבוק דובאמא1984
סתם לשים על הידיים וזה גם רק לדקה
שוב אני בדרך כלל מרשה- בטח להוריםרעותוש10
אבל עכשיו בקורונה פחות מתאים לי

וגם להרים בשוטף אם מישהו לא מרגיש טוב אני מעדיפה שלא ירים את התינוק שלי,
אבל באמת קל לי לומר אנחנו באים ממשפחות של ניקיון ומודעות להיגיינה תמיד

חמותי ואמא שלי מגוננות על תינוק הרבה יותר ממני
אנשים שאוהבים תינוקות קטנים, פשוט אוהבים אותםיעל מהדרום
לק"י

זה לא קשור לפרצופים או לחיוכים.

ואם התינוק רגוע בידיים- אז למה לא?!
זה נהנה וזה לא חסר.
להיפךמחי
בגיל הזה במיוחד זקוקים למגע, חום וקירבה ושיחזיקו אותם כמה שיותר. יש תינוקות שרוצים רק על הידיים ובוכים בעגלה/עריסה, כי מפחיד אותם לשכב לבד בלי מגע אנושי. אני מבינה שהילדים שלך לא כאלה ושהם רגועים יותר כשמניחים אותם... אבל הרבה תינוקות ממש צריכים את זה. זה לגבי השאלה למה להחזיק אותם.
אבל בכל אופן מבחינתי שהתינוק יקבל את המגע הזה מההורים שלו ולא מכל מי שרואה אותו ורוצה להרים ולגעת
אני דווקא לא מבינהאנונימיות
כן מבינה בקורונה. כן מבינה לא מישהו שלא מרגיש טוב.
לא מבינה את הצורך לא לתת סתם.
יש אנשים שמאוד אוהבים להחזיק תינוק קטן פצפון בידיים. אני כזאת. לא רק תינוק שלי. כל תינוק פיצי..
בטח ובטח בני משפחה דודים או סבא וסבתא. נשמע לי סתם לחץ מיותר.
תינוק הוא יצור עדין ורגיש אבל לא כל נגיעה קלה מקלקלת אותו.
בתקופה כזו כן מבינה
ובשאר השנה אין וירוסים ומחלות?מוריה
הרבה אנשים לא חושבים שאפצי ושיעול קל יכולים לסכן את התינוק.

וירוס הRSV למשל. אצל מבוגרים יכול לעבור בלי בעיות. אבל אצל תינוק זה מסוכן.
יש. אבל לא לתת למשפחה להחזיק תינוק נשמע לי חרדה מיותרתאנונימיות
בגדול אדם שמרגיש טוב והוא לא חזר הרגע מאיזו מדינת עולם שלישית וזה בן משפחה קרוב...
קצת מוגזם בעיני.
כן לגיטימי לא להתחיל סבב העברות מיד ליד. כן לגיטימי לא לתת לכל אחד שבא לו ולזרים.
אבל לדודים וסבים סבתות זה נשמע לי בסיסי
אני גם מרגישה ככהיעל מהדרום
לק"י

אבל זה עניין של אופי.
יש כאלה שזה מפריע להן (רק מצחיק אותי שמשליכים את זה על התינוק. לא לכל התינוקות זה מפריע שמרימים אותם, גם כשהם סתם רגועים בעגלה. והפוך- יש כאלה שאוהבים להיות בידיים)
אני ממש מכבדת מי שמפריע להאנונימיות
ומסכימה איתך. תראי מה כתבתי למטה למה היה חשוב לי להביא את הצד הזה...
בגלל שאמרת שאת אוהבת אז אסביר מהצד שליהתמסרות
ממש משתפת חס ושלום לא בביקורת כלפי אף.אחד.

אצלי זה פשוט קטנוני, כן כן.
לא בגלל קורונה בריאות, הקאות וכו'...

לא יודעת להסביר בשכל אבל ברגש, התינוק שלי!
ולא מתאים לי שאחרים ירימו אותו כשהוא קטן(עובר לי בגיל חצי שנה בערך אבל עדיין מגבילה)

ומנגד אני דווקא מהאימהות שכמעט כל הזמן התינוק עלי, צריכה להרגיש אותו, זה ממש רגיש לי.

ובאמת יש אנשים שזה ככ מרגש אותם תינוקות שכואב לי הלב אם אני מסכימה להרים כדי לא לבייש אותם.

בגלל שאני כזאת אז לעולם לא מבקשת להרים תינוק, אלא אם הציעו לי.

אני גם אף פעם אף פעם לא ביקשתיאנונימיות
אפילו לא תינוקות של בני משפחה.
כי אני יודעת כמה זה נושא רגיש אצל אנשים.
אני רק ניסיתי להגיד לסבים סבתות דודים דודות זה נראה לי רצון לגיטימי. ובאתי לצאת נגד האמירה שיחייכו מרחוק למה לחבק ולמחוץ'. זו אמירה מתנשאת ולא נכונה. הם לא רוצים למחוץ' הם רוצים להחזיק ברכות. וזה לא כמו לחייך.
שוב- אני לא אבקש אבל רק רציתי להביא עוד צד
יפה לך על הרגישות.התמסרות
באמת כלפי הסבתות אני עושה השתדלות אבל בהתחלה אצל הדודות לא תמיד שולטת בזה ממש כואב לי בלב.
ודווקא אני לא יודעת להגיד ממש לא, אז יוצא שנותנת לפעמים בלי רצון.

רק רציתי לשתף שיש כאלו שזה בלי הגיון שנראה לסביבה או בלי ההבנה שזה מה שלגיטימי ונורמלי לכולם עובר גם אצליבסבבה.

ממש מרגישה שזה הורמונלי ומתאזן וגם יש בזה משהו טבעי, שוב באמת רוב הזמן התינוק לידי.
כמובן שגם מאלה שחייבת שישן במיטה לידי
אני חושבת שבגיל שאין לך כאלה יצורים משלך אז רוצים להחזיקרעותוש10
לדודות וסבתות וכאלה אני נותנת חופשי וגם סומכת עליהן יותר... הם גידלו יותר כאלה ממני...

לא ראיתי עד כה שזה מפריע לתינוק...

לצעירים יותר אני פשוט משחררת סתם כי יש להם פחות אחריות והבנה, אם מבקשים אני מסכימה אבל במגבלות (נגיד בישיבה או משהו כזה בסוף זה תינוק עדין)
דעה קצת שונהבוקר אור
ואולי בזמן של קורונה את צודקת, אבל לדעתי באופן כללי זה חשוב גם לקשר של משפחה עם התינוק והקשר נותן לו המון אחר כך. אם את לא נותנת גישה אליו שלושה חודשים הם נפגעים מזה ולא רק העלבון אישי. (שזה פחות אכפת לי). לי ולבעלי יש הרבה אחים קטנים וכמעט לכולם נתנו להחזיק אתה התננוקת (לפעמים בהשגחה או בישיבה, אבל נתנו) זה נתן להם הרגשה שאנחנו סומכים עליהם והיום יש להם קשר מדהים איתה ולפעמים הם גם עושים עליה בייביסיטר, הם סומכים על עצמם והיא סומכת עליהם כי היא רואה שגם אנחנו סומכים עליהם. זה כיף גדול קשר עם אחיינית וזה תורם להם מאוד. אז זה זווית קצת אחרת שאולי כדאי לחשוב עליה (דווקא לשטוף ידיים עם סבון נשמע לי אחלה)
וברור אם הם לא מחזיקים טוב להסביר להם
מצטרפת גם לפן הזהאנונימיות
הפרדת תחושות ומצביםאמונול פונץאחרונה
העלית כאן מספר תחושות ומצבים שונים. התחושה הראשונה שהעלית היא הפחד מקורונה והיא לא סתם לגיטימית אלא אפילו מהווה הנחיה. כל מי שלא גר איתך באותו משק בית ולא מהמעגל הקרוב לפי הנחיות משרד הבריאות אמור לשמור מרחק של שני מטר ממך ובטח מהתינוק שלך עד שתצא הוראה אחרת. נכון שאנשים מקילים ראש בהנחיות אבל זכותך ואף חובתך לשמור עליהן.
עכשו נשים את הקורונה בצד נניח מחר היא נעלמת מהעולם מה עכשו?
שוב העלית כמה מצבים.
המצב הראשון הוא תינוק ישן ולמישהו מתחשק לשחק איתו ולהחזיקו. גם כאן חושייך האימהיים צודקים באבחנה שתינוק הוא לא בובה ובהחלט הגיוני שתסבירי את זה אפילו באסרטיביות למי שלא מבין את זה. אין סיבה להרגיש לא נעים עם זה לא נעים צריך להיות למי שלא מבין עובדות פשוטות. אפשר גם לקנות בובה ולהציע לשחק בה במקום.
מצב שלישי תינוק אכן רוצה ידיים ואת מעדיפה להחזיק אותו בעצמך. כאן חשוב להבין מה הסיבה. התינוק רק נולד והגיוני מאד שתרצי את הזמן להיות איתו ולהקשר אליו כשהוא סוף סוף עירני. את אמא שלו וזו זכותך המלאה שאין לערער עליה. כן חשוב שתשימי לב שזה נובע מרצון אמיתי להיות עם התינוק ולא מחרדה שמישהו אחר יפגע בו. כעת התינוק רוב הזמן ישן עם הזמן הוא יהיה עירני יותר ויותר ירצה הרבה תשומת לב ואת תרצי גם לנוח זה השלב שבו חשוב גם ללמוד קצת לשחרר ולמצוא עוד אנשים שאת סומכת עליהם שיעזרו לך.
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך