אבל צריך אומץ לזה. לוותר על כל המוזמנים המיותרים ולעשות ארוע קטן של עשרות אנשים או לא יותר ממאה.

נקווה שיצליח

מכירה מישהי שהתחתנה שם והיא אמרה שעלה להם בערך כפול 

כי היה צריך לשלם גם על השולחנות והכיסאות שצריך להביא במיוחד בנוסף לקייטרינג  

והסעות 

ואבטחה 

זה גם מתכון די בטוח לנסיונות קשים בשמירת נגיעה.

יש גם היום קהילות שיש הרבה זמן בין האירוסין לחתונה, אבל הם גם לא נפגשים בכלל בתקופה הזאת.

זוגות מאורסים שרואים שהמצב הכלכלי שלהם עומד להשתפר רק בעוד 5 שנים (חובות/לימודים/חוסר יכולת להתפרנס וכו') צריכים לחכות 5 שנים. לא הגיוני. כשבני הזוג מוכנים להתחתן ולממש את הקשר שלהם אבל דוחים את החתונה, זה תוקע את הזוגיות. וכידוע כשלא נותנים לקשר להתקדם, הקשר נסוג ויכול להדרדר.

לג'ינג'ים?

לנמוכים?

שישנו את התכנונים שלהם כדי שיפסיקו להיות כאלה כמה שיותר מהר

גרים בשכירות/משכנתא?

אז אתם עשירים.

מצב כלכלי לא טוב זה כשלמשפחה אין הון התחלתי כדי לקחת משכנתא.

למה שלא תמשכנו את הבית? יהיה לכם יותר מרווח נשימה.

ככל הידוע לי ילדים להורים בלי דירה גם מתחתנים, והכל בסדר. כל שכן ילדים להורים עם דירה. בקיצור, אני לא רואה פה בעיה אמיתית.

אתה ממליץ לו שיבקש מההורים שלו למשכן את הדירה שלהם?

הוא חושב איך אפשר לחסוך בהוצאות החתונה בשביל לא "ליפול" על ההורים שלו.

אבל אצלינו במשפחה הכסף של ההורים ושל הילדים הוא משותף והחלטות על הוצאות מתקבלות פחות או יותר ביחד. כמו בין בני זוג, אנחנו הרי משפחה אחת, לא? ככה אף אחד לא "נופל" על אף אחד ואין בעיות.

אם למשפחה יש דירה אבל היא לחוצה כלכלית, סימן שהם לא מתנהלים נכון, וצריכים למשכן את הבית. זה כמו בן אדם רעב שלא רוצה לחתוך לחם כי הוא מעדיף להשאיר את הכיכר שלם ויפה.

הוא שאל איך אפשר לחסוך בהוצאות לחתונה.

לא חושב שאנחנו צריכים להכנס לכיס של ההורים שלו ולדון על ההתנהלות הכלכלית שלהם (בטח כשלא יודעים בכלל פרטים).

שכירות על בית במצטבר לעולם לא תגיע לשווי הבית. אפילו לא לאחוז אחד משווי הבית, היא מכסה רק את הריבית. לא את הקרן. זה לא ששוכר שגר בשכירות 50 שנה באותו בית יכול להגיע לבעל הבית ולהגיד לו: "שילמתי לך את שווי הבית, עכשיו תעביר לי עליו בעלות".

גם אם מקווים שבית לכל משפחה זה בסיסי, שאיפות לחוד ומציאות לחוד. לא כולם יכולים להרשות לעצמם מותרות כאלה. ואם משפחה רואה שהיא לא יכולה לעמוד בזה, היא צריכה להיות מספיק כנה עם עצמה ולהגיע למסקנה שבעלות על בית זו רמת חיים גבוהה מדי בשבילם.

וכמו שכתבת, פיתרון נוסף זה להזכיר את הדירה ולשכור דירה זולה או קטנה יותר, אבל לא תמיד זה מתאים לגודל המשפחה.

רק מהשכירות שהוא הניב. זה עוד לפני עליית ערך.

אם מה שאתה אומר היה נכון, אחרי 30 שנה שוכר יכול לבוא לבעל הבית ולדרוש את הבית כמו שכתבתי. זה כמובן לא יקרה.

1.ב30 שנה האחרונות זה התייקר לא בטוח לגבי ה30 הבאות

2.אם אתה קונה עכשיו בית אז אתה משלם לפי המחיר עכשיו כך שודאי זה עדיף על שכירות

3.גם אם בסוף תשלם למשכיר פי 100 משווי הבית זו עדיין לא סיבה שהבית יהיה שלך 

1. כן בטוח, כי דיברתי על תנובת השכירות שלו. לא על עליית הערך. כל בית מניב שכירות גם אם הוא לא משנה את ערכו.

2. לא הבנתי מה רצית להגיד.

3. האם אני יכול עכשיו להיכנס כשוכר לבית ולעשות עסקה עם המשכיר שאני משלם לו דמי שכירות במשך 30 שנה וכך קונה את הבית? האם זה משקף את ערך הבית? התשובה היא לא, פשוט כי הבית עולה יותר מדמי השכירות שלו.

לאורך כל השרשור אני טוען כמו שאת אומרת שבדמי שכירות אי אפשר לעולם לקנות בית. ולכן המסקנה היא שמי שגר בשכירות לא זורק את כספו לפח, להפך, הוא חוסך כסף שלא יכול היה לחסוך אם היה בוחר לקנות את הבית ומשלם הרבה יותר מסך כל דמי השכירות שלו.

השכירות של דירה היא בערך 2-2.5% ברוטו מערך הדירה כולה. יותר משתלם למעשה לשכור דירה ואת הכסף לשים בניירות ערך לטווח הארוך.

מקובל גם להניח שבערך חודש שכירות הולך על תחזוקת הדירה או על זמנים שבהם היא עומדת ריקה.

התועלת הגדולה בלקנות דירה היא בזה שלא יפנו אותך כי לבעל הבית מתחשק להעביר לשם את הבן שלו, או להעלות שכ"ד, או לא לתחזק את הדירה או כל דבר אחר.

1.הרשמה למי שבטוח מגיע דרך אפליקציה- כדי לא להזמין מנות מיותרות

2. מנות "משמחים" לחברי החתן והכלה אולי גם לכל המשתתפים- פשטידות ועוד, מוכנים מראש והגשת המנה למי שמגיע ולא להניח כלי משותפים על השולחן (כך אפשר יהיה לשמור את האוכל שנשאר גם בעידן הקורונה), כמו בחתונות קטנות של  הציבור החרדי.  שולחן לחברים או אפילו הזמנה של המשפחה לפני החופה וחברים מהחופה ואחריה (בציבור שלנו אי אפשר בלי חברים וריקודים בחופה...)

3. לבקש מהאולם להזמין את "קבלת הפנים" (עוגות, שתיה ועוד) - אחרי החופה, בשביל החברים, במקום לאנשים שבאים שעה לפני החופה ולהודיע על חופה בשעה מדוייקת.

4. לקחת רשימת מתנות חתונה (מאתרים או מחנויות כלי בית) ומי שלא שואל אפשר לומר שעדיפות ראשונה מזומן, כדי לכסות את ההוצאות (היום כולם מצטמצמים בגלל הקורונה) שיבחרו פריט מהרשימה. קובץ משותף שאפשר לערוך כדי לדעת מה נמחק מהרשימה

5. טייפ ורמקולים פשוטים- לבקש ממישהו מהמשפחה שאפשר לסמוך עליו. לא צריך מערכת הגברה לאולם קטן, אלא רק רמקולים איכותיים.

6. לגבי דחיית החתונה- כשמקפידים על ההלכות, קשה ולא מומלץ אירוסין ממושכים אם נפגשים יומיום

אבל זה  לא מאוד יקר. אפשר לקנות בכמה מאות שקלים מערכת בשביל ארוע קטן יחסית, או לשכור (עדיף).

גם ככה יש סעודה שלימה אחרי זה! וזו הסעודה שהיא הסעודת מצווה!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?