ואז היא אמרה לנו בצחוק
העולם לא כזה גרוע אם החלטתם להביא עוד ילד, לא?
והצביעה לי על הבטן
ואנחנו צחקנו והמשכנו בשיח עם כל החברים ובפנים בכיתי
אני רגילה לבכות בפנים
כבר הרבה זמן
האם ידעת, אחות אהובה שלי, שלפעמים נכנסים להריון בלי שמחליטים?
האם את יודעת שיש כל מיני סיבות למנוע?
נכון ההריונות שלך קשים וכולם רואים את זה
את מקיאה, חלשה, ואני הכי מעריכה אותך בעולם על כל ילד שלך
אבל האם ידעת שיש קשיים שקופים יותר?
את לא יודעת.
אני אחותך, אבל לא כל דבר מתאים להגיד לך
אנחנו גרים מספיק רחוק בשביל שלא יהיה באמת טעם לספר
האם את יודעת שבהריונות שלי אני לא עובדת
לא כי אני מפונקת
לא כי אני 'מוציאה שמירה'
אלא כי אני בדכאון?
קליני, אמיתי, מאובחן
(מנסה להיות) מטופל אבל לא ממש בהצלחה?
את לא יודעת
הקטן שלי בן שלוש
וכולם במשפחה אומרים שאני מפונקת
ולא רוצה הרבה ילדים
וההריונות שלי כל כך קלים
ואני כל כך חזקה
אבל זה שהגוף חזק
לא אומר שהנפש לא מפורקת?
האם את יכולה להבין, שעוד לא התאוששנו מההריון האחרון
נכון עברו שלוש שנים
שעבדנו כמו משוגעים
לשקם את החיים שלנו
מאפס
זוגיות, מיניות
טיפולים לילדים שכבר יש, לבן זוג, לי.
האם את יכולה להעלות בדעתך שיש קשיים
שקשה לדבר עליהם
ממש קשה
אבל זה לא הופך אותם ליותר קלים?
האם תביני פעם שאנחנו לא מדברות
לא כי אני עסוקה
לא כי אני סנובית
אלא כי אין לי כח
וכשאני מדברת
בסוף אני בוכה
אז למי שלא רוצה לבכות
אני לא מדברת?
ואמא שלי,
שמדי פעם לוחצת
וכל כך מאושרת לשמוע על ההריון הזה
ורומזת לי לא בעדינות בכלל שהשנים חולפות
אמא, את יכולה לכבד קצת?
לא להבין, אני יודעת,
תחשבו שזה בחירה או חוסר רצון או-
מה זה נקרא להיות במיטה? תקומי.
אחיות שלך קמות ומקיאות.
מה לא עושים בשביל ילד.
האם תסכימו לא להבין,
ולמרות זאת לכבד אותי טיפ טיפה?
יש סיכוי שלא אמלט גם מהמפגש המשפחתי הזה?
ובכמה מאמצים זה עלה לי להגיע למפגשים האלו.
וגיסות שלי,
אתן חמודות
מאד.
די להתלחשש עלי.
כן, לא סיפרתי על ההריון. לא היה לי כח.
נכון. אין לי רצון לדבר עליו.
זה כל כך לא בסדר?
בקשתי מבעלי לספר, והוא העביר לכן את זה בדרכו שלו
וזהו.
לא בקשתי עזרה, לא בקשתי ארוחות.
בקשתי שתעשו לי מקום בשולחן.
רציתי החנוכה הזה לשחק קצת בנורמליות.
לעשות הצגה שאנחנו פה כמו שנה שעברה.
עם הילדים החמודים שלנו.
קלעתי צמות לבנות.
הלבשתי את כולם יפה.
התאפרתי לכבודכם. לכבוד כולכם.
(נכון לא הבאתי סלט, סליחה. לא בקשו אז...)
ונכון לא את הכל אפשר להסביר
ויש סימני שאלה אני מבינה
אבל רציתי לעשות כאילו.
לא הצלחתי.
).
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות