~הצעה לייעול~אלעד
אני עובר על היצירות בפסיפס, וקורא כמות נכבדה של שירי דיכאון ואימה, ציורים לא צנועים (לא הלכתית נטו אלא מבחינה מהותית) ותמונות שכל ייחודן מתבטאת בזווית הצליום ואפקטים של אור וצל, פוקוס וכדו'.
ככל הידוע לי, שונה אתר "פסיפס" משאר אתרי שיתוף תמונות ויצירות, בכך שעיניינו להציג ולעודד יצירות שמתאימות לדור הגאולה ברוח התורה, וניתן לעיין במאמר שבאתר עצמו הדן בכך.
לעיתים נדמה כאילו עורכי האתר שכחו את מטרתו וייעודו המרכזי של "פסיפס" ומאשרים יצירות ע"פ קריטריונים חיצוניים של איכות נקיות ובהירות (שחשובים כשלעצמם, כמובן), במקום להתמקד בקדושה ורגשות אמיתיים, ברוח הספרות והיצירה היהודית-מקורית, כפי שמופיעה בחזונו של הרב קוק ואחרים, בעלי נשמות גדולות ומאירות שצפו בעיני רוחם את היצירה הישראלית המתחדשת בדרך לנבואה ולגאולה.
 
עם זאת, אני משוכנע שמהלך תיקון לסטיה הבלי מכוונת הוא צעד ראוי ואפשרי, ולכן אציע בזאת לשוב ולהתכנס יחד עורכי האתר ומשתתפיו ולדון ברוח האתר והשפעתה על אישרור היצירות ופרסומם.
 
בברכת מועדים לשמחה,
אלעד
הבהרהאלעד
אין הכוונה כאן בהעברת ביקורת, אלא רק להזכיר לנו מהי המטרה היסודית של פסיפס, וכך להנחות אותנו ליצירה ברוח האתר. לא רק להוציא מאיתנו את המיטב מבחינה יצירתית אלא ליצור אומנות בקדושה.
אני בדרך כלל לא כאןגון דו
אבל אגיב. קודם כול רוח התורה היא הגדרה מאוד רחבה בעיניי.
כלומר אתה יכול לכתוב על ציוץ הציפורים כאמצעי לידיעת ה'(כמו שכתבו
הראשונים על התבוננות בטבע). אמנם לגבי תמונות לא צנועות אני מסכים
שלא צריכות להיות, אבל אי אפשר להכתיב לאנשים צורת יצירה
כלומר אם אני עכשיו עצוב, וזה מה שיש לי צורך לבטא,
אתה לא יכול לכפות עליי לכתוב שיר שמח. זו אמנות מגוייסת
ולא אותנטית, ומה שלא אותנטי לא עובר.
אפשרות שנייה היא כמובן להתחיל לפסול שבעים אחוז מהיצירות...
 
ויש את הדרך האחרונה שהיא קשה, שזה לחנך אנשים יראי שמיים שמחים
ומצפים לגאולה, שרוצים לעסוק באומנות ככלי לידיעת ה'.
אבל זה כבר יותר מסובך...
 
אף אחד לא רוצה לכפות עליך לכתוב שיר שמח.בת שמש
רק שלא תפרסם את השירים העצובים.
 
[*נכתב רק להבהרה, ואני לא מתערבת בדיון או מסכימה עם אחד מצדדיו]
מה שאמרתיגון דו
אז את חוזרת לאופציה השנייה
של לפסול שבעים אחוז מהיצירות.
הרגת את האתר.
עוד הערהגון דו
אני לא מקבל את מי שמנסה
לצייר חיים של יראת שמיים
כאל מין כיף אחד גדול
רצוף אושר ושמחה.
הרס סולובייצ'יק למשל(ואפשר להביא עוד רבים)
התנגד לזה בתוקף.
כי זה פשוט לא נכון.
החיים קשים,
וחיי האמונה קשים עוד יותר(עכשיו תגידו שאני דכאוני)
השאלה אם כבר האם היצירה משדרת
אופטימיות מתוך הקשיים,
יכולת לצמוח מתוך האתגרים,
או פסימיות וכניעה לייאוש-לזה אני מוכן להקשיב.
אז ככהאלעד
הואיל ומדובר על אתר לעידוד היצירה, מדוע אי אפשר להנחות ולכוון יוצרים לכיוון של קודש? וכן, אני מדבר על פרסום יצירות מתאימות ורק אותם יעלו לבמה.
לענ"ד, בסופו של מהלך "חזונו" של גון דו (מסוף ההודעה הראשונה) ישתקם ויתקיים, ואולי תהליך כזה ידרוש מין "וועדה רוחנית" שתלווה את פסיפס ותדאג להזכיר מה היעד ולהנחותינו בדרך אליו.
'חזוני'גון דו
חורג בהרבה ממה שפסיפס צריכה לעשות.
לגדל אנשים זה עניין של חיים.
אם כבר אפשר לנסות הפוך
לעודד בני ישיבות ובנות מדרשה רציניים
לעסוק ביצירה
אומר את האמת:ההיא מהחוף
הרעיון והצורת ההעברה  שלו קצת או טיפה יותר מקצת קוממה אותי.
ולמה? משתי סיבות:
א. אפשר לבוא ולומר משהו לעורכים לפני שמשפריצים הכל החוצה לפורום. זה נראה לי הוגן קצת יותר. לזרוק הכל החוצה בלי לדבר עם העורכים כשאולי יש איזה בעיה או תירוץ טוב בעריכה - לא נראה לי שייך. לא נראה לי הוגן.
ב. אולי צריך להזכיר לך שבתקופת חתונה יש טיפה לחץ... כי אצלך לא  היה יותר רגוע. ההפך.
 
ובע"ה כשארגע ויהיה לי יותר אורך רוח וסבלנות לדון בענין  - אחזור ואדון בו. בלנ"ד.
 
 
ידעתי שתקומי על הרגליים האחוריות אלעד
א. דיברתי על זה עם אחת העורכות (כן, היא.) וגם איתך בעבר.. ובכלל הנושא הזה לא חדש כאן באתר. אפילו ציר 60 דיבר על זה, וגם אנכי.
ב. אף אחד לא התקיף ו"השפריץ" כלפייך או כלפי העורכים והיוצרים, בסה"כ העלתי תחושת מצוקה שמלווה אותי מזה זמן ולדעתי ראויה לפתרון.
ג. שמתי לב שאתם העורכים מאוד רגישים לביקורת או לדמוי-ביקורת שנכתבת בפורום. מדוע?

באהבה והערכה,
אלעדי
אוי אלעד אלעד....ההיא מהחוף
האמת? אין לי כח להגיב לך שוב כדי לשמוע או לראות שוב את הדעה הזאת כתובה עוד איזה חודשיים שוב בפורום.
אז אולי שישאר ככה וזהו.
אני יכולה רק לומר שזה לא הוגן, וכנראה שלא בררת את זה עד הסוף אם זה עדיין לא שיכנע אותך ואתה חוזר ומעלה כאן את המחשבות שלך.
ויש לי עוד כמה דברים לומר - אבל אשתוק.
יום טוב חבר, בהצלחה.
הנושא הזה ישוב ויעלה ויצוץ ויפרחאלעד
עד שיקבל מענה הולם.

אחרת אני באמת לא מוצא טעם ויחודיות בפסיפס, חוץ מהאווירה והחבר'ה..
(ואני עדיין ממתין לתשובה להערה ג' שלי)
אלעד,Holy_Fire
אני חושב שאתה צודק. פעם חשבתי שאין מספיק רצון טוב לחבר'ה, שאין רצון להתקדם ולקחת את האתר למקומות טובים, אבל מתברר שזה באמת בעיה נטו של העורכים. את כל ההצעות ליעול הם פוסלים ובגלל זה האתר נראה ככה.
 
 
ההיא מהחוף: אני באופן אישי בכינוי אחר, כתבתי לך מכתב מפורט על המון בעיות והמון הצעות ליעול לפני כמה חודשים. חיכיתי שבוע ובכלל לא החזרת לי תשובה, אחרי ששאלתי אותך אם אני צריך להיעלב השבת "בכלל לא, זה בסדר, שמעתי אותך."
 
אני לומד בישיבה מהטובות בארץ, ואני יודע שכל שנה הראשי ישיבה מסתובבים בכמה ישיבות טובות אחרות ולומדים דברים, ומקבלים דברים. מדוע? משום שהישיבה מבינה שאידיאל יותר גדול מאגו, ואם האתר הזה בא בבשורה אידיאלית ולא כספית ואגויסטית, שווה לעשות סיבוב אתרים ולקחת מכל מקום את הנקודות הטובות.
 
אבל עזוב אותך, אני באופן אישי [ולא רק, ואפילו ממש לא רק] כבר התייאשתי מהאתר. אני מחקתי את הכינוי שלי והכרם שלי ופתחתי אחד חדש בשביל לקרוא יצירות של אנשים שחשובים לי.
[וחבל, באמת חבל. היה משמח אותי מאוד לראות את העורכים כאן עושים שבוע של יעול לאתר ולמידה ושיכלול ולאתר הזה יש מקום ענק לתפוס ולהתרומם איתו, החיבור עם ערוץ 7 זה חיבור ענק שיכול להעניק לו המון קוראים ואנשים טובים.]
 
[ההיא מהחוף ושאר העורכים, אין בכוונתי לפגוע במישהו מכם. אני יודע שאתם משקיעים זמן בחינם ועבודה גדולה בהתנדבות ואני מעריך אותכם על זה. פשוט שווה להגדיל ראש.]
 
בהצלחה!
חושבת על דעה..שרון כהן
אני חושבת שאלעד צודק..
הרי יש אתר של יצרות שקראים לך "במה חדשה" נכון אנחנו במקום הרבה יותר טוב ממנו, בציורים, בספורת, בשירים וכו'..
אך הרבה פעמים אני קוראת שירים ב"פסיפס" שרי אובדנות ויאוש והרי זה מצווה להיות בשמחה לא המלצה או משהו באויור... מצווה!! כמו חובה על כשרות...
בקצור אני לא חושבת שאנחנו אמורים לחכות את "במה חדשה" בכמות יצרות... אלא אנחנו צריכים אכות של יצרות... ולכול העורכים היקרים!!!
אתם מדהימים אנחנו לא באים לפגוע בכם חס וחלילה אני חושבת שאתם עושים עבודת קודש פשוט צריך כל הזמן להוסיף כדי שנתקדם ולא נלך אחורה חס וחליליה
אז שנה טובה ונתראה בירושלים הבניה 
מזל טוב על החתונה!!!אביה =)
אולי זה קצת באיחור, אבל....
כמה דברים-ארגמן
שינוי ברוח האתר - ואני לא נכנסת לאם דרוש כזה כרגע או לא - לא יכול לבוא רק מהעורכים. מה אנחנו יכולים לעשות? להכריח אתכם להרגיש דברים אחרים? לא. לפסול כל יצירה שלא מספיק שמחה ויהודית? לא, זה רק יבריח יוצרים. השינוי צריך לבוא מכם. לדעתי האישית, אם חייבים להפריד זה אתר של יצירה לפני שזה אתר של לאומיות או יהדות. אם מישהו פה היה רוצה שזה יהיה אתר על יהדות הפורמט היה שונה לחלוטין. ביצירה יש גם פן אישי ולא רק עניין אידיאולוגי וביטוי של רגשות ביצירות הוא עניין לגיטימי לחלוטין, גם אם לא לטעמך.
אם אתה כבר חושב שזה משהו שצריך להביא דווקא לתשומת לב העורכים, אתה לא חייב לעשות את זה על גבי הפורום. גם אין צורך לדבר עם כולם. מספיק לבקש מאחד העורכים להביא את זה לידיעת כולם.
 
באופן ספציפי לגבי ציור- אם יש ציורים שאינם צנועים לדעתך, כאלה מהתקופה האחרונה שמבטאים מגמה כלשהי בסינון היצירות, אשמח אם תיתן לי דוגמאות *באישי*.
מסכים איתך ברוח הדבריםאלעד
לכן הכאילו-ביקורת שלי לא היתה מופנית כלפי העורכים בפרט, אלא לגבי כל הנוגעים בדבר.
יחד עם זאת מובן שמטבע הדברים, לעורך-מנהל יש יותר סמכות ויכולת להנהיג ולכוון כפי רצונו מה שבתחום וסמכותו, ולכן טבעי שאתם מרגישים מעין תחושת אשמה ומתגוננים בפני כל ערעור והערה.
 
בתור מנהל בשני פורומים אני מלא הערכה והוקרה על פעולתכם ומאמציכם למען אתר פסיפס, ובתור בעלה של אחת העורכות המוכשרות ביותר שלכם  אני מודע לטרחה הרבה שמשימה כזאת דורשת.
 
בהקשר לנקודה המרכזית שהעלית- אולי באמת כדאי לקיים דיון פתוח, ואולי רק בין העורכים, ולברר ולפסוק אחת ולתמיד מה קודם למה: יצירה או קדושה ולאומיות. או במילים אחרות- האם המשפט הנחרץ שלך "זה אתר של יצירה לפני שזה אתר של לאומיות או יהדות." מקובל על שאר העורכים או שמא לא, ואיך זה יבוא לידי ביטוי, כאמור לעיל.
 
בהערכה רבה,
אלעדי
מצטרף בחום לקריאתו של אלעדי.משה4
מראש- לא קראתי הכל.קלמנטינה
ייעול? משום מה לא נראלי שזה כ"כ ייעל את האתר.
מכמה סיבות.
אולי מי שקורא ולא מפרסם יצירות באתר, לא מבין עד כמה א נ ש י ם כותבים ומצלמים פה.
ולא, לא כולנו רצים לכתוב שיא אהבה לארץ ישראל ברגע שנוחתת עלינו המוזה.
וגם אם לכתוב דברים יותר מקוריים ולא עצובים, צר לי שזה בלתי אפשרי.. כשעצוב לי אני כותבת. ואת את אני מפרסמת. רובנו פה כותבים כדי להוציא החוצה את התחושות, ולקבל ביקורת. וזה מה שיוצא לנו. מצטערים ממש.
כאילו מה, אתה מצפה שישלחו מסר"שי פסילה בסגנון "עצוב מדי. כשהחיים יהיו יפים יותר נשמח לראות יצירות נוספות!"
????
סליחה על התקיפה.
מהתקפות אני לא נבהלאלעד
א. לא כל מה שחשים, אפילו אם הרגשות באותו זמן עמוקים וכנים- ראוי לפרסם.
ב. האתר לא אמור לתת במה לתחושות של היוצרים ולא מהווה סדנת עידוד ולא מקום להשתפכות הנפש אלא לעידוד היצירה.
ג. לא יודע אם הייתי שולח מסרונים בסגנון כזה, זה באמת לא ענייני, אבל יש דרכים רבות נוספות לעודד כיוונים מסויימים של יצירה.
חח יש לציין שקרעת אותי מצחוק..135
אני פשוט יושבת מול המחשב ומצחקקת לי...
 
דעתי בנושא - אני מבינה את הצד הזה של אלעד, צריך קודש, זה העיקר בחיים בשביל זה אנחנו חיים - בשביל לעבוד את ה' יתברך בצורה הנכונה ביותר, השמחה ביותר ביראה ואהבה.. ובאמת הלוואי ונזכה כולנו יחד עם כל אחינו היהודים..
ובכל זאת.. אני חושבת לעצמי שאם מגבילים אותי ככה אז באמת נניח חצי או יותר מהיצירות שלי נפסלות על המקום.. ואינמלשות יש תקופות שמתחשק לכתוב קודש ויש תקופות שמתחשק להעביר רגשות.. ולפעמים אנחנו מרגישים דברים אחרים מלשות?! ואני לא חושבת שאנחנו אמורים להתעלם מעצמינו, אולי עצם העובדה שהגענו לזה לא בסדר אבל אחרי שזה הגיע אנחנו צריכים להבין את עצמינו לכתוב ולהביע. *עד כאן הבהרה למה לכתוב את זה זה בסדר לדעתי*, אחרי שזה בסדר לכתוב, אני לא רואה סיבה שזה לא בסדר לפרסם... ושוב - אסור להתייאש, צריך להאמין שהכל לטובה, והשאיפות שלנו צריכות להגיע גבוה, ובאמת שאני חושבת כך מילה במילה! אבל אנחנו לא תמיד בדרגה הזאת ולפעמים אנחנו נכשלים, יש מושג כזה.. ואז אם לא נבין את עצמינו, ונכחש לעובדה הזו אני לא יודעת לאן נגיע.
 
חפירה(?)... סליחה!
 
ושוב קלמנטינה - שימחת יהודי =)
 
מועדים לשמחה!
אורית, אפשר להתעמק על משפט שלך? וארגמן?מילים נסתרות.
רובנו פה כותבים כדי להוציא החוצה את התחושות, ולקבל ביקורת. (קלמנטינה)

ו.. זה אתר של יצירה לפני שזה אתר של לאומיות או יהדות. (ארגמן)

היי, בואו נחליט. אנחנו כותבים כדי להוציא החוצה את התחושות או כדי ליצור?
(או בצורה שונה קצת- אנחנו שופכים את התחושות שלנו או יוצרים?)
לא, זה לא אותו דבר, וגם לא יכול להיות.
ליצור זה לקחת תחושה מסוימת, מקרה מסוים, וללטש אותו. לקשט אותו בכלים שהשפה העברית מעניקה לנו.
להוציא החוצה את התחושות זה לשפוך, נטו. וגם כשכותבים את זה בשורות קצרות, בחרוזים או בתחכומי לשון מסוימים, זה עדיין לשפוך.
לעומת יצירת שיר, שהיא תהליך יותר ארוך של התבשלות וליטוש.
יש הבדל. נראה קטן ולא חשוב וכ"כ משמעותי.
ולצערי, אני חושבת ש'פסיפס' הפך יותר לבמה לשפיכת תחושות ולקבוצות תמיכה, מאשר ליצירה, לעידוד יצירה, ולהעמקת מחשבה ויכולת.
ושאף אחד לא יבוא ויגיד עכשיו שהדבר תלוי רק בנו, הכותבים והמגיבים, כי אני הייתי גדולת התומכים ברעיון הזה, גדולת המגיבים פה באתר וגדולת התומכים בשינוי. ו.. וואלה, השינוי הזה לא נשאר לאורך זמן.
משיטוטים שלי פה עכשיו, רמת היצירות לא עלתה והתגובות המושקעות לא הותירו זכר.
אני לא יודעת לשים את האצבע על הנקודה הבעייתית, אבל היא קיימת.


ובתור משתמשת פעילה כבר קרוב לשנתיים, קראתי הרבה הודעות בפורום שדנו בייעול האתר, הודעות שקראתו לשינוי, שרצו לפעמים רק להסב את תשומת ליבם של העורכים.
אז נכון, הם לא עשו את זה לתיבת המסרים האישית של העורכים, אלא בפורום. זה אומר שאי אפשר להקשיב ולהפנים גם את זה? ביקורת היא לא תמיד שלילית, ומי שלא מבין את זה, קשה לו לקבל אותה, ולהבין אותה, ולהתקדם בעזרתה.
אני מסכימה בכל ליבי עם הדברים שholy_fire אמר. תקשיבו לו. תקשיבו לאלעד. תקשיבו לכל אדם שפנה אליכם, כשהוא רק רוצה לעזור לאתר להתקדם ולפרוח.
ו, כן. גם כשהדברים נעשים על פני במת הפורום, גם אז מותר להקשיב להם.
רק תנסו פעם להקשיב. לשמוע ולקבל. ולהביא את הדברים ולעשות איתם משהו.
רק אז אולי תבינו שכולנו באנו מבפנים כשנתנו ביקורת. כולנו רצינו לראות את האתר הזה פורח.
והיום חלקנו נשארו מיואשים.
איזה מגניב135

גם כשאת כותבת את עושה את זה בצורה של יצירה...

כבר אמרתי שאת כישרונית..

זו שאלה מעניינתמשה
מכיוון שיש חשיבות אדירה גם בדברים הטכניים. עצם העובדה שמדובר באנשים שזו השאיפה העקרונית שלהם היא התחלה יפה, ומשם צריך לשדרג את הרמה המקצועית שלהם.
 
הקטע האידיאולוגי הכבד (והחשוב) לא צריך לבוא בכל שלב ושלב, אלא רק להיות רקע. יוצר טוב ממילא יהיה גם יוצא  אידיאולוגי טוב, (כמובן, זה לא מדוייק - אבל זה לענ"ד העיקרון). עם זאת - יש תמיד מה לשפר.
 
 
ויפעת - מעריכים מאוד את מה שאת עושה פה. ישר כח !
שמעו דיברי הרבמאמע צאדיקהאחרונה
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך כ"ה תשרי תש"ע 23:28
"הספרות, ציורה וחיטובה, עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים, המוטבעים בעומק הנפש האנושית.
וכל זמן שחסר גם שירטוט אחד הגנוז בעומק הנפש, שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האומנות להוציאו.
מובן הדבר שרק אותם האוצרות שבהפתחם מבשמים הם את אוויר המציאות, טוב ויפה לפתוח....
רק אנשי קודש ראויים להיות שרי קודש."
(עולת ראי"ה, שה"ש)
 
מהן- "יצירות שמתאימות לדור הגאולה "?
יצירות עם מצח מקומט ממאמץ להיות "קדושות"?!
יצירות שרק מדברות על קדושה ועל מצוות?!
לא!
יצירות שמבטאות כל רגש ומחשבה שיש בחיים בעולם הזה-והבא, שעשויית היטב- מבחינה אומנותית= ממצות לגמרי את האמירה שלהן עד שגם הצופה\ קורא ביצירה יתרגש ממנה.
 
כמובן שיש הבדל בין תמונה "אני זווית צילום מגניבה" לבין "השתמשתי בזווית מגניבה כדי ל..."
 
ובעיני פסיפס לא מיוחד בזה שיש לו אידיאל לממש את חזיונות הנביאים-
אלא בזה שהוא מציג מיצירתם של יהודים פשוטים עמלי תו"מ שכל חייהם מכוונים למימוש חזיונות הנביאים.
 
 Holy_Fir----
אנא קבל בזאת הזמנה רישמית ממני להביא סדנא למפגש יוצרים הבא (שעוד יהיה בעז"ה). נשמח ללמוד.
 
 
נשמע שהיה שווה פה פעםאני הנני כאינני

עם המפגשים בארגון @פסיפס 

מי יכול לספר?

מי יקום ויעלה את הדברים באוב?

אולי אנחנו דור אחר?

CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

אולי יעניין אותך