אמהות למספר ילדים- אשמח לתובנותיכן!ברכת ה
***אשמח לתשובות כנות ממי שמתחברת לשאלה. מי שלא מוזמנת לעבור הלאה. תודה!

ב"ה יש לנו 5 ילדים, חסדי השם על כל אחד מהם!
יחסית צפופים אבל לא נורא.
אני מעל שנה אחרי לידה, מאוששת פיזית, נפשית ומשפחתית ב"ה!
מסתדרת ב"ה היטב עם השגרה. עובדת במשרה חלקית וגם בעלי מאוד נוכח ושותף בבית מכל הבחינות.
ובזמן האחרון אני מפנימה את התחושה שאני לא מצליחה באמת להגיע מספיק לכל אחד מהילדים. ברמה הרגשית, נפשית. לא טכנית. לא מצליחה לשמוע חצי ממה שיש להם לספר ולשתף.להיות יותר מעורבת ושותפה לחיים שלהם, לחוויות שלהם, לרגשות ולתחושות שלהם. ולא מחוסר אכפתיות או רצון.
באמת משתדלת ב(מעט) שעות שאני איתם, להיות ממש איתם.
אז קודם כל- אם יש לכן תובנות לגבי העניין הזה,
ושאלה שניה זה התעורר בי ביתר שאת דווקא עכשיו בגלל מחשבות על המשך ילודה.
מצד אחד למה לא?! אני מאוששת, הבית התאפס מלידה קודמת, הזוגיות במקום טוב והכל טוב, ברור שאני רוצה עוד ילדים.
מצד שני עוצרת ושואלת- למה כן?! מכוח האינרציה? כי כך מקובל חברתית? כי יש לי עוד הרבה שנים ללדת בעזרת השם אז ברור שאני אמורה ללדת עוד כמה ילדים?
יודעת את כל התשובות השכליות, אבל ביחס לשאלה הראשונה אני שואלת את עצמי אם אין לי מספיק פניות לילדים הקיימים, למה להוסיף עוד??? חמישה ילדים זה ברכה עצומה ב"ה! בואי תשקיעי בהם את האנרגיות שלך...
אז אשמח לשמוע מכן, אמהות יקרות, ואמהות לכמה וכמה ילדים (ולא מתיימרת בכלל למספר דו ספרתי, אבל אולי גם לכן יש תובנות חשובות עבורי איך מגיעים לכל הילדים ולא מרגישים ש'תפסת מרובה לא תפסת'- וברור שנשאל בשיא הכנות ומתוך הערכה עצומה אליכן ולא חלילה בשיפוטיות או בקורת)?????

אז מי שתשמח לשתף, אשמח מאוד להחכים מכן!
תודה רבה!
לדעתי ההסתכלות בבית ברוך-ילדים היא אחרתמתואמת

לאו דווקא האם כל ילד זוכה לזמן אישי איתי כאמא, אלא האם טוב להם במרקם הכללי המשפחתי, האם הם מרגישים שיש להם מקום לשתף ולהתבטא.

אצלנו, למשל, לפעמים ילד אחד יעדיף לשתף בקושי שעובר עליו דווקא את אחותו - ומבחינתי זה בסדר. כל עוד לא מדובר במשהו חריג וקיצוני - העיקר הוא שהוא מוצא דרך לפרוק את מה שיושב לו על הלב.

האחווה של האחים גם מועילה להם מאוד - הם מסוגלים לעשות דברים שלמים וארוכים ביחד, בלי צורך בהתערבות שלנו, ההורים.

איך בכ"ז נותנים גם מקום לתשומת לב אישית?

בעבר הנהגנו שלכל ילד יש זמן אישי קצרצר עם אבא כשהוא חוזר (זה התחיל מכך שילד מסוים היה צריך את זה במיוחד, והתרחב גם לשאר). הייתה תקופה גם שהוא למד עם כל אחד ספר כלשהו על הסדר (לימוד קצר, של חמש דקות).

אני - פעם בכמה זמן ילד אחד נשאר בבית (עם התינוק התורן), ואז אנחנו יוצאים ל"יום כיף" - קונים דברים שהילד צריך/רוצה, מבלים קצת, עושים גם דברים מיוחדים בבית... ואז יש גם פתח לשיחות אישיות אם הילד מעוניין. (כמובן, כעת בעידן הקורונה זה די התבטל, אבל מקווה שנוכל לחזור לזה בעתיד...)

בסעודת שבת אנחנו נותנים לכל אחד זמן לומר דבר תורה ליד שולחן שבת - ואז גם שאר הילדים לומדים לכבד את המקום האישי של כל אחד מהילדים.

 

ברור שיש לי רגעים שבהם אני חושבת שאולי לא באמת אפשר להגיע לכל אחד... (זה קורה בעיקר בזמנים שפתאום לכמה ילדים בבת-אחת יש צרכים רפואיים/נפשיים מיוחדים שדורשים את טיפולנו) או שאני "מרחמת" עליהם שאין לכל אחד מהם פינה שקטה לגמרי בתוך הבית... (אבל ב"ה יש לנו בית די גדול)

אבל לרוב אני פשוט רואה שטוב להם, והם נהנים זה עם זה, ואפילו שמחים לטפל באחיהם הקטנים...

 

הרבה הצלחה והחלטות טובות!

 

 

[יש לי שבעה ילדים ב"ה, הבכורה בת 12]

כתבת יפה. תודה מנסה לעזור


תודה מתואמת

מחכה לשמוע את התובנות המיוחדות שלך!

תודה על השיתוף!ברכת ה
גם עוזר לשמוע שיש עוד אנשים (נשים...) באותה סירת התלבטויות....
בהצלחה!!!
מתואמת

(רק זכרי שאת הרבה-הרבה יותר עמוסה ממני, והיכולת - בהתאם...)

זה באמת מה שניסיתי לומרמתואמת

שלפעמים דווקא זה שיש הרבה ילדים, ולכאורה אין להורים זמן לכל אחד מהם - מביא אותם לבריאות נפשית ולשמחת חיים טבעית. דווקא הביחד הזה, וזה שהם חולקים את חייהם עם עוד הרבה ילדים - מביא אותם לזה...

אז תיהני מהנחת הזו!

תודה! את כמו תמיד מחזקת אותי בדברייך המחכימים והמחזקים!מנסה לעזור


מסכימה לגמרי!ברכת ה
הביחד הזה מקסים ומשמח!!
ושמחה מאוד על מה שיש!
לא מרגישה שזה תחליף לנוכחות רגשית גבוהה של ההורים. ובטוחה שזה לא חייב להיות במקום ולגמרי קיים ואפשרי גם וגם! בטוחה שמה שקובע זה איכות ולא כמות (מבחינת זמן וקשר).
מחכימה מכן איך משלבים הכל
מה שאני קוראת ולומדת ומכניסה לעצמי כל הזמןמנסה לעזור

שלא משנה הכמות. משנה האיכות.

עצם זה שיש שעות או זמנים שאבא ואמא בבית ליד הילדים והילדים איתם וחווים אותם- זה נותן להם המון.

גם את עסוקה בכביסות / בישולים/ או סתם מנוחה על הספה לידם.

עצם זה שיש להם למי לפנות ואת מי לשאול וכשאת מתענינת ב-איך עבר היום? ומשתפת על עצמך- זה תורם המון.

 

יש הרבה אנשים שהם בבית המון שעות אבל הם לא בבית בכלל.

זאת אומרת שפיזית הם בבית אבל הראש שלהם בפלאפון/ במחשב/ בשיחה עם חברה.

 

לצערי, לא ממש יוצא לי לצאת עם ילדים אחד לאחד אבל כל אחד יודע למצוא את הכמה דקות שלו כדי לספר לי משהו או לשאול או "לגלות לי סוד".

ואולי אפילו זה יישמע מצחיק אבל הכמה דקות שאני עם הקטנים במקלחת ומקלחת אותם- זה גם זמן איכות.

אני עומדת במטבח ומבשלת ומישהו בא לשתף אותי במשהו- זה גם זמן איכות

מספרת להם סיפור או משחקת עם הגדולים משחקים כמו חי צומח דומם/ אישיות- זה גם סוג של זמן איכות.

 

הזמנים שאני יותר פנויה אליהם זה שבתות, חגים וחופשות/ נסיעות.

 

בהצלחה לכולנו

ועצם זה שאנחנו במודעות ושואפות ליותר- זה כבר נותן המון!!

 

 

הזמני איכות שלך נשמעים נפלאמיואשת******

אני ממש לא חושבת שהיציאה עם כל ילד היא החשובה בהכרח וזה גם לא מעשי במיוחד.

כן, להיות ביחד כמבשלים, במקלחת, בבית, להקשיב ולספר -אלו הדברים שפותחים ערוץ תקשורת כן ובריא. לדעתי האישית

אין לי מושג כמה ילדים יש לך ובאיזה גילאים אבל נשמע לי שאת מצליחה מצוין במטרה שלך

תודה. משתדלים מנסה לעזור

עוד משהו- להתפלל!!מנסה לעזור

בכל דבר בחיים התפילה תמיד מצילה אותי.

תפילה שה' ייתן לנו עצה נכונה לגבי כל ילד

תפילה ספציפית על כל ילד ומה שהוא צריך ושיצליח במה שהוא עושה והכל.

תפילה אף פעם לא שבה ריקם. ואני אומרת את זה מניסיון שלי לעומת אנשים/ חברות שלי.

שלכאורה, להם היה סיכוי הרבה יותר גדול להצליח בכל מיני דברים בחיים בגלל הנתונים מסביב והתפללתי על זה המון המון (עליי) וב"ה הצלחתי מצוין (באותם דברים)!! בלי כל ה"פלוסים" שהיו להם ונקודת הפתיחה שלהם. 

לגמרי!ברכת ה
מאוד מזדהה ומתחברת!
גם מרגישה שתפילות נותנות המון!
תודה על התזכורת להתפלל גם על זה!
זה באמת נכון! התחברתי מאוד למה שכתבת.מתואמת


תודה שה' יקבל תמיד את התפילות שלנו ושנראה שהכל לטובתנומנסה לעזור


תודה רבה רבה!ברכת ה
על השיתוף והתובנות!
זה בהחלט קיים ב"ה גם אצלי. חשוב להבחין ולמקסם ולהעריך את הרגעים הקטנים הללו!
תודה!!!!!!!
תודה על התגובה המפורטת!ברכת ה
אחשוב על הדברים!
חשוב לי להרגיש שאני לא מפספסת אותם, לא מפספסת דברים חשובים שעוברים עליהם...
אני גם עושה מידי פעם יום כיף לכל אחד אבל זה מידי נדיר ולא מספק מבחינתי תשובה ליוםיום. זה בהחלט מחזק קשר ומשמח אותי ואותם אבל זה לא המענה שאני מחפשת בתוכי כרגע....
אבל ממש תודה על הדברים! אעמיק בתוכם עוד!
תודה לך שפתחת את השרשור.מתואמת

זה עזר לי למקד את המחשבות שלי בעניין, וגם - לנסות ולראות איפה עוד אני יכולה להתקדם...

כתבת אותי ומשהו לפותחת:נביעה
לי אישית, יותר מרגיש לא שאני ממשיכה מכח האינרציה, אלא יותר- כמה שנים אני אמשיך לדחוף לעצמי הורמונים לא בריאים בשביל למנוע.. ואולי מחכה לי שם עוד נשמה שצריכה לרדת רק דרכי לעולם..ואם אני בריאה, שמחה,סבלנית, עם שלום בית- למה לי בעצם למנוע- זה לא להמשיך ככה סתם, זה למנוע. מלא שנים פוריות.
אז כשמגיע לי בעצם הרצון הזה לעוד ילד, וב"ה הבית בטוב- אני מפסיקה למנוע, ופותחת את השערים..וכשה' יחליט שזה הזמן- אז אני כאן
לא יודעת אם הצלחתי להעביר את מה שאני מתכוונת..
הרגשתי בהודעה שלך שכאילו למה להביא עוד ילד- אם הכל רגיל ורגוע. אבל מבחינתי כל עוד שאני מונעת- זה לא "רגיל"- זה מציאות של פעולת מניעה כל חודש מחדש. ואין לי 100% רוגע כשאני דוחפת הורמונים, או התקן שגורם ומלא דימומים, או יודעת שאולי אחרי 3 שנים(שרק אז הפסקתי מניעה) כבר מחכה נשמה להגיע דרכי לעולם..מה, אני אחסום אותה? מה, אני אמנע עכשיו 10 שנים של פוריות? על אף שיש לי ב"ה 7 ילדים...
בקיצור, הדברים הם חלק מהעניין..כמובן לא כל הסוגיה..


תודה ממש!ברכת ה
ממש שמחה לשמוע תגובות גם על הפן הזה!
רק אדייק כי נראה שלא הבנת אותי לגמרי...
השאלה לא למה להמשיך אם הכל רגוע.
השאלה איך ממשיכים אבל בלי להרגיש שזה בא על חשבון קשר ופניות לילדים הקיימים.
להפך, כמוך, שואלת בדיוק ממקום שהכל רגוע אז לכאורה השלב הבא זה להפסיק מניעה. ומתוך המקום הזה התחלתי לחשוב על סוגיית הפניות...
אז בהחלט רוצה גם לשמוע חיזוקים ותובנות למה ואיך ממשיכים בכל זאת עם לב פתוח לכולם!
(בסוגריים התייחסת חזק לקטע של ההורמונים, אז זה באמת קריטי לי ולכן רק עם התקן לא הורמונלי.אז רגועה בקטע הזה. בהחלט מציק לפעמים הדימומים וההכתמות הלא סדירים, אבל תכלס זו לא סיבה בפני עצמה להפסיק מבחינתי...)
מבחינת פניות-נביעה
זה גלים...תקופות של עומס ופחות פניות(כמו לאחר לידה), ותרופות שיותר רגוע, ויש לך כוחות, ואז את בנחת עם עצמך והילדים- ואת מוצאת את עצמך יושבת איתם בסלון.. והם מדברים, מספרים..או בזמן בדיקת כינים....
מקפיצה לי לראות תגובותאורוש3
אני חושבת שבאופן כללי מה שמפריע לך לא דווקא קשור רק למספר הילדים. זה מושפע מאוד המון גורמים של עומס ופניות רגשית. כמובן מספר הילדים מאוד משפיע על העומס אבל זה לא רק זה. אז יאללה אשמח איתך לטיפים מהמנוסות איך לגעת רגשית יותר בכל ילד!!
בלי שום קשר, אחרי חמישה צפופים מאודדדד הגיוני לעשות הפסקה ארוכה יותר. אבל זה שיקולים שלך.
בוודאי שהמון גורמים!ברכת ה
ועושה המון חשיבה איך לתת את מירב הפניות למשפחה (כמו למשל צמצום שעות עבודה ועוד).
כמו שעתבת, אשמח לעיצות איך לגעת בהם יותר.
תודה רבה!
ממש כתבת אותיאר
רק שאצלי אין ממש עוד הרבה שנים לילודה....

כל פעם שחושבת על ילד נוסף חושבת מה שכתבת.
ככ נכון


ככל שהם גדלים הצרכים הנפשיים שלהם גדלים וקשה להגיע אליהם.

ממליצה לעשות פעם שבועיים/ שלוש
משהו אישי עם כל ילד (לא עם תינוק בן שנה אבל הגדולים יותר)

למשל:
הליכה לסופר, אם את יוצאת להליכה לקחת אחד מהילדים.

הכוונה שלא צריך לפנות אחהצ/בוקר לפיעלות מיוחדת.
אלא דברים שבשגרה וכל פעם להשתדל לקחת ילד אחר.

בזמן הזה לדבר וסתם לעשות צחוקים וכיף
לשמר חוויות טובות של הביחד הפרטי.

כמובן גם הבעל יעשה עם הילדים כך

תודה על התגובה!ברכת ה
עושה את זה, לא בתדירות שציינת...
האמת שמשתדלת מאוד לצמצם יציאות כשאני איתם ולכן אין המון הזדמנויות כאלה....
אחשוב על זה עוד איך להגביר ייצור הזדמנויות אישיות עם כל אחד!
קודם כל אם את מרגישה שחמישה ילדיםעמקאביב
זה בינתיים מספיק, זה בסדר גמור.
קוראת פה הרבה על לחץ חברתי להביא עשרים ילדים בעשר שנים אבל נראה לי שלחץ הזה קיים רק בראש של אותן נשים שעסוקות בהשוואה לשכנה או גיסה המסויימת שעושה את זה. וזה בטח שכנה אחת מתוך עשר שכנות.
בקשר לפניות לילדים. הכי חשוב זה המסר שאת משדרת להם. אם ילד יודע שאת בעדו הוא יבוא וישתף, אבל אם הוא לא מרגיש ככה לא יעזור אפילו שלוש שעות של ביחד כל יום.
את יכולה לעשות עם כל ילד סיבוב או משחק פעם בכמה ימים בזמן שאבא בבית.
או לסירוגין שאבא יעשה את זה.
וכן , לא תמיד מצליחים להגיע לכל אחד .
תודה רבה על הדברים!ברכת ה
באמת שואלת את עצמי עד כמה ההרגלים הסביבתיים משפיעים ואיפה הרצון הפנימי שלי. למרות שברור לי שקשה מאוד לנתק באופן מוחלט.
וגם באמת טוב לנו ב"ה בזוגיות ובהורות, אז לכאורה למה לא עוד?!
לכן באמת מחפשת כלים לפתור את הנקודה הזו ולהרגיש שלמה עם עצמי וילדי ואז אולי לא ארגיש שזה מגביל המשך ילודה (או להיפך אגיע למסקנה שבאמת נכון להגביל בגלל זה)..
נראה לי שענית לעצמך מיואשת******
בטוחה שתקבלי פה גם הרבה תגובות יפות ומעניינות, אבל בעיני לפחות, זה ממש לא משנה מה מישהי אחרת מרגישה שהיא מצליחה או נכון לה לעשות. את זה את. אתם זה אתם. את מרגישה מתי טוב לך ואת ״מגיעה״ לכל הילדים , את גם מגדירה מה זה ה״מגיעה״ הזה. ולכן אם מישהי אחרת תגיד לך שלהגיע לילד אחת לשבוע זה מספיק לה, אבל לך זה לא , אז מה זה יעזור? ואם מישהי חושבת שצריך חצי שעה כל יום לילד ואת מרגישה שמספיק לך חמש דקות אז בשביל מה זה טוב?
מקווה שאני מצליחה לנסח את עצמי ברור אבל לדעתי כל אחת בתוך תוכה יודעת במאה אחוז מה היא מצליחה , מה היא רוצה ומה הטוב האמיתי האישי שלה.
אלא מה, הסביבה מבלבלת. בין אם זה בלחץ על ילודה ובין אם לכיוון ההפוך מאלו שיגידו שצריך יותר רווח. בין אם זה לחץ לשלוח כל ילד לחוג ובין אם זה לחץ שיהיה לכל ילד אח שקרוב אליו.
בעיני הדברים האלו לא חשובים מה כל אחד עושה. אנחנו, כזוג, בפנים בפנים שלנו, יודעים טוב מאד מה אנחנו רוצים ומה אנחנו מסוגלים. והעבודה האמיתית היא להגיע לבפנים הזה ולהחזיק אותו חזק ובגאווה נגד כל הלחץ החיצוני ולדעת שמה שטוב לנו הוא לנו, ולא קשור לאחרים בכלל.
ודווקא נשמע שאת יודעת מה את רוצה ואיפה את נמצאת. אז אני רק מחזקת אותך, תעשי מה שטוב לכם כמשפחה. תני מקום לרצונות שלך ותזכרי שהדברים הם דינמיים ומשתנים. מה שנכון היום אולי לא יהיה נכון לעוד שנה. ובכל שלב תסתכלי פנימה ללב שלך ושל המשפחה שלך ותחשבי - מה טוב לנו. ותעשי את זה.
שיהיה בהצלחה!
תוגה על התגובה המקסימה!ברכת ה
כמו תמיד...
התגובות שלך תמיד מעוררות השראה. לפחות אצלי...
אכן לא חשוב מה נכון לאחרות, אבל חושבת שאפשר ללמוד תובנות מאחרות. ולקבל כלים והארות שונות להסתכלות על המציאות ולשיפורה...
והתזכורת שהמציאות דינאמית! לגמרי...
בהתחלה חשבתי שזה לא קשור לגיל הילדים ולכן לכאורה לא משנה, אבל כשקראתי אותך מבינה שבאמת המון גורמים משפיעים, וגם הגיל והגדילה מביאים איתם את הדינמיקה שלהם, אז התחודות בהחלט יכולות להשתנות בעוד איקס זמן...
תודה!!!
בשמחה ❤️מיואשת******
ברור שתמיד ווב וכיף ללמוד ולקבל כלים ורעיונות. ויש פה נשים מדהימות ללמוד מהן!
רק לשוב לקבל את זה בצורה הנכונה כי לפחות אצלי שמתי לב שלפעמים הדברים שמספרים נשמעים לי קשים או פנטסטיים מדי לביצוע, ואז אני צריכה לנשום עמוק ולהזכיר לעצמי שאני אמא טובה גם אם אני לא עושה את מה שההיא עושה שנשמע כל כל מושלם ואימהי ו...
אז לקחת את העצות בנחת ולמקום שמתאים וטוב לך
❤️
והמציאות ממש ממש דינמית
לגמרי!ברכת ה
תודה רבה!!
אין לי זמן כרגע לכתוב הרבה, מזדהה עם ההרגשהוואוו
ומציעה טיפ. לקבוע זמן לכל ילד. אפילו 20 דקות בשבוע שאת רק איתו. או משחק או אפייה ביחד או שזה סיפור לפני השינה רק לי וכל השאר עם בעלך או עם עצמם. או הליכה רק איתו החוצה, לסידורים או בערב. כהה אנחנו עושים. או מחברת קשר שאתם מתכתבים. לכל ילד, איתך.
אהבתי את הרעיון של מחברת הקשר, תודה!בארץ אהבתי
באמת גם לי קשה למצוא זמן אישי לילדים כי אני כמעט ולא יוצאת, כשאני איתם אז אני עם כולם.
אני גם חושבת שיש המון גם בזמן של הביחד, ועדיין בעיקר הגדולה שלי כן צריכה גם את הקשר האישי. לפעמים אני משאירה אותה בבית איתי ביום החופשי שלי (עם הקטן), אבל מחברת התכתבות זה ממש רעיון שיכול להיות לה כיף, ולאפשר ערוץ תקשורת חדש ואישי.
רעיון מגניב המחברת ברכת ה
הילדים שלי עוד קצת צעירים לזה...
מקוה לזכור כשזה יהיה רלוונטי!
תראי, בעיני הכל מתחיל מהרצוןחולת שוקולד
כמובן שחשוב לשים לב לפניות לילדים וכל זה ולהכניס את זה בשיקולים, אבל, אם את מאוד רוצה עוד ילד תוכלי להחליט שאת משקיעה בזה יותר ולהצליל בזה גם עם עוד ילד, ואם את לא רוצה, בלי קשר, עוד ילד, אז זה לא מתאים בלי שום קשר לשיקול הזה
תחשבי עם עצמך האם את רוצה עוד כרגע או לא ותשימי את השיקול הזה בצד, אחרי שתהיה לך תשובה תכניסו גם את זה למשוואה
לגמרי שיקול, אחד המשמעותיים שבהם...תיתי2
לי חשוב להיות נוכחת בחייו של כל ילד
להרגיש פנויה אליו.
מכוונת למקום בו הוא נמצא ולצרכים שלו ממני.
(אין הכוונה להעניק לו את כל טוב הארץ וזמינות מלאה - אלא כפי הצורך שלו - תשומת לב, הקשבה, הכלה, התמקדות באתגרים שלו. מעטפת.)

חשוב לי שהילדים לא ישרצו בחוץ בלעדי.
חשוב לי שיהיו בבית ולא הרבה אצל חברים ובפעילות פנאי.
ובשביל זה אני צריכה יותר זמן, כוח, וסבלנות.
אני מונעת כשנתיים-שלוש בשביל זה. אני כבר לא כל כך צעירה. יש לי פחות ילדים מרוב חברותי. אבל אני שלימה עם זה.
תודה רבה!!ברכת ה
מזדהה עם כל מילה!
חיזקת!
מצד שני אם אין אחים קרובים בגילעמקאביב
אז משעמם להיות בבית הרבה זמן .
בנוסף זה מקשה על אימא למצוא פעילות משותפת. כל אחד ברמה שלו. מטבע הדברים אימא תצטרך לתת יותר צומי כי משעמם להם.
ועוד פעם זה לא עניין של מה יש לחברות. לא תמיד פחות ילדים שווה יותר תשומת לב מהורים.
אולי אימא שיש לה רק שלושה ילדים תחשוב שהיא יותר פנויה כי אין לה הרבה ילדים ובסוף היא תהיה פנויה לדברים אחרים בכלל ואימא לעשרה שיודעת שהיא בנקודה קצת קשה מבחינה הזאת , תקדיש יותר מחשבה לעניין.
מסכימהתיתי2
שיש יתרון לצפיפות סבירה, מצד היחסים החברתיים בין הילדים.
הראשונים שלי צפופים.
מרגישה שאחר כך הקטנים משתלבים ומוצאים את עצמם על אף הפער בגיל.
בסוף, תשומת לב ופניות בגילאי גן ומעלה הן ספציפיות לילד, ללא קשר לפער בינו לבין אחיו. כל ילד והצרכים שלו. ואחים צמודים לא ימלאו את הצורך בקשר עם הורה, בקרבה, בהתמודדות עם אתגרים חברתיים, רגשיים, לימודיים...
אז הכל חוזר לשאלה שלה פניות הורית.

האם אני מסוגלת להכיל עוד ילד ועדיין בנקודת הזמן הזו לתת לילדים הקיימים את מידת הקשר איתי כפי שהם צריכים?
אני אוסיףתיתי2
שזה מאוד מאוד תלוי באופי של הילדים.
יש אופי יותר זורם, יותר מסתדר, פחות זקוק לאינטנסיביות של קשר וקרבה עם הורה.
יש משפחות כאלה.
שלילדים מספיק הקשר עם האחים, ופעם בשבוע פרק זמן עם הורה.
ויש ילדים ומשפחות שצריכים קשר משמעותי עם הורה באופן יומיומי.
כל יום להקדיש לכל אחד את הפינה שלו.
ואולי גם טיפולים משלימים, שיעורי בית, והרבה תמיכה וליווי בתחומים הרגשיים והלימודיים.
לא קראתי את הכל..אבלאמא שלה
ילד צריך שירצו אותו,שיכמהו אליו.. אל תלדי כי צריך..
בזמן שתרצי עוד ילד, שתתגעגעי למתיקות של הגיל הזה,שתרצי עוד אחד- תשקלו אם מתאים ובע"ה זה יהיה בזמן הנכון.
ללדת מכח האנרציה, כי מצופה, כי כולם.. נראה לי פחות נכון.

(אני עם קטן שנולד "בטעות", ומאושרת מכל רגע, מאוהבת בו ברמות, ככה שזה גם יכול להיות כמובן️אבל מלכתחילה היתי שוקלת מה מתאים לי..)
אני מאוד רוצה ברכת ה
אבל דווקא נראה לי לא מספיק הכמיהה למתיקות של הגיל הקטן, אלא חשיבה רציונאלית לטווח הארוך.
ועל זה אני שואלת.
תודה על התגובה!!
לדעתי זה מספיק.. זה הסימן.. הכמיהה...נביעה
ראיה רציונלית- לדעתי ככה היתה פחות ילודה בעולם ..
כל העניין זה הכמיהה... כן, לתינוק, זה בעיניי מפתח להבאת ילדים לעולם..
יחד עם השכחה כמובן....
זה מאד מאד אישי (מספרת מה אני עושה עם החבר'ה שלי)תפוחים ותמרים
כל אמא והאמהות שלה
כל ילד והצורך ההורי שלו.
אצלי הראשונים ממש 'חבורה ובהחלט יכולים להתייעץ אחד עם השני ולפרוק רגשות ולקבל מענה, וזה קורה לא מעט. אבל - זה לא תחליף לקשר איתנו.
אני אמא אינטנסיבית ומעורבת כמידת יכולתי בחיים של הילדים שלי. אם קורה שאני מפספסת משהו - הם דואגים להזכיר לי.
ההשכבות אצלי ארוכות וכוללות סיכום ועיבוד של חוויות היום. משתדלת מאד לשחק איתם כמה שיותר. כרגע מתפקדת גם כמסגרת בית ספרית, אז מלמדת כל אחד לפי הרמה והיכולת שלו. הם שותפים כל יום בהכנת ארוחת הערב. מתלווים אלי לסידורים לפעמים. וכשעולה צורך חזק של ילד - אני פשוט מצמידה אותו אלי עד שאנחנו מבררים ומעבדים את הקושי ביחד. כל יום לאורך תקופה אם זה נדרש.

כשאני לא יודעת עם מה אני מתמודדת - אני מתמללת את ההתנהגות -
אני רואה שאתה מאד נסער. אני מרגישה שמשהו מכאיב לך.
אני שומעת שאת צועקת חזק. נדמה לך שאת צריכה לצעוק חזק כדי שאני אשים לב אלייך. את חשובה לי. אני אוהבת אותך. אני רואה אותך.

כשיש שיחה - אני מחזירה לילד את הרגשות שאני סופגת - אתה חושב שאני לא שמה לב מספיק להתנהגות הטובה שלך. וכו.

וואו איזו אמא מיוחדת אתמחי
לומדת ממך המון
גזרתי ושמרתי 💓אורוש3
ואוו אימאלה, מדהימהההחולת שוקולד
וואו תודה!!ברכת ה
הדוגמאות ממש חזקות ומוסיפות!
הלוואי שאצליח לאמץ, לפחות חלק
ממש מודה על השיתוף המפורט!!!
וואו. איזה מדהימה שאת. תודה על השיתוף מנסה לעזור


איזה פרגון, תודה לכן!תפוחים ותמריםאחרונה
עדיין לא אמא....אבל מאד התרגשתי לקרא כאן את כל השרשור.נפש חיה.
מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

טכנאי מכשירי חשמללפניו ברננה!

מייעץ לקניות כאלה תמורת תשלום סמלי..

הופך בתים לבתים חכמים..

לא חייב דווקא מהנדס חשמל..

רק ללמוד תעודת חשמלאי כדי שיהיה מותר לו להתעסק עם מערכת חשמל (בבית בכיף עושים את זה בלי תעודה אבל כדי לא להיות חשוף לתביעות חלילה כדאי שיהיה מסודר כמה שניתן..)

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

אולימתיכון ועד מעון

אם כסף זה לא בעיה לקחת את הלימון להפוך ללימונדה

להשקיע ולקנות אוכל טעים ומפנק לחג, למצוא חברה שגם לבד ולקבוע איתה לסעודה

להכין אוכל שבעלך לא אוהב ואת כן

מנחלה שאת תמצאי דרך להנות מהמצב יהיה לך תחושה טובה יותר ותצליחי גם לסלוח.

אני חושבת שבהרבה סיטואציות יש לנו בחירה איך להתנהל במצב, זה המצב שלך כרגע, איך את הופכת אותו להכי נפלא שיש

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

נראה לגמרי חיוביהשקט הזהאחרונה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

זה רעיון לפעם הבאה שאחפש…חמדמדה

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

גיליתי את זה כי נכנסתי למיניס חחחחחמדמדה

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרום

אפשר לנצל"ש?אפרסקה

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

אמ אני לא יודעת באיזה תחום אתחמדמדה

אני בהייטק ואם הרשצ היתה לא מאשרת כשיש לי ימים הייתי מתעקשת…

זה ימים שלי לפי חוק סליחה

בול מה שאמרתי לואפרסקה

שרציתי לקחת חופש ארוך יותר באוגוסט אבל שמרתי את הימים לנופש, ואם הייתי יודעת שלא יאשר הייתי לוקחת חופש יותר באוגוסט.

וזה לגמרי חוק. אמרתי לו שהרי גם אם אני נגיד ואדחה את זה לחודש אח"כ, הוא עדיין יגיד שאין לו אפשרות כי יש עבודה (אני עובדת יחידה). אבל הוא לא ממש אכפת לו.

בקיצור עוד לא יודעת מה ומתי להגיד לו

אני הייתי אומרת לו בבוקר שאני חולהאונמר

מה זה החוסר התחשבות הזה. אין לו שום בעיה להגיד לך שהוא לא שם עלייך ומבחינתו תתאבדי על העבודה.

וואלה לא תקין.

יש לך ימים שחשבת בזכותך לבקש חופש. לא נותן כי לא באלו?

סבבה על הבוקר של הנופש מרימה טלפון צרוד שלום אני חולה. שולחת באפליקציה לקבל אישור רופא וכל טוב.

מי שעושה לי דווקא לא ירוויח מיזה.

וכל מי שלא נעים לה לראות שלי סבבה לעשות ימי מחלה ככה שתדלג. לא צריכה שלימדו אותי אם זה סבבה או לא. מבחינתי אויר לנשימה הוא לגמרי ימי מחלה.

אני גם…חמדמדה

אני שוקלת לעשות את זהאפרסקה

ברצינות.

אני מבינה שיש עבודה, אבל אם אתה לא מתחשב פשוט לא תהיה עובדת שתעשה את העבודה 🤷‍♀️

תעשי. זה קו אדום. הוא לא נותן לך את הבסיספרח חדש

שמגיע לך

ונשמע שאין לך מה להפסיד ממנו

אז אל תחששי ממה יגיד ואיך יגיב

אם אני זוכרת נכון המעסיק שלך בעייתיהמקורית

יש מצב שגמני הייתי מוציאה מחלה במצב כזה

ואגב - כן ! לתעד כל דבר! עד שתמצאי משו אחר נורמלי בעז"ה

זוכרת נכוןאפרסקה

יש מקום שאני מתראיינת אליו וגם שם יש חסרונות קלים לא הכל מושלם אבל האנשים נראים ונשמעים חביבים אז אני ממש ממש מקווה להתקבל. תתפללו עליי 🙏

עכשיו נזכרתי שכתבת עליו כבר בעברטארקו

בעיני אם לא יאשר אז די זה סימן משמיים להתפטר..

את עובדת שלו, לא עבד..

תודה לךאפרסקה

אני באמת מרגישה שכלו כל הקיצין.

ואיזה נחמד זה שזכרת

וואי אחותירקאני

אני שונאת את הבוס שלך בלי להכיר אותו

רק ממה ששיתפת כאן הוא נשמע בנאדם נורא

תקחי את החופש הזה על אפו וחמתו

פשוט תוציאי ימי מחלה

חי בסרט

חחח מהממת שאתאפרסקה

אני מרגישה כמו אישה מוכה, בבוקר הוא זורק עליי אלף מטלות ואומר לי שהוא לא מאשר לי חופש, ועכשיו אחרי צהריים הוא שלח לי גיפטקארד לראש השנה 😂

הוא רואה את העולם בצורה מאוד מוזרה, הוא מבין בתוך תוכו שהוא צריך שאני ארצה להישאר כי הוא תלוי בי, מצד שני הוא חייב לסחוט אותי, אז הוא מוצא לו כל מיני דרכים 🤷‍♀️

גם אם זה שלך יש ךמעסיק זכות לסרבהמקורית

יותר מזה הוא יכול להודיע לך שבועיים מראש על חופשה בת שבוע מימי החופש שלך

וגם להחליט מראש באיזה ימים תצאי לחופש אם נהוג שיש חופשה מרוכזת

אני יודעתאפרסקה

זה מעצבן אבל. אבל בסדר ה' גדול מי יודע מה יהיה איתנו בעוד חודש, העיקר להיות רגועים החיים יפים והעבודה לא שווה את הלחץ והעצבים

לי פעם הבוס לא אישר חופש בפוריםדיאן ד.

הוצאתי לו ולמנהלת המקבילה מייל רשמי שאני מבקשת את החופש

שאני מצידי עושה את מירב המאמצים לעמוד ביעדים ולהספיק את כל העבודה בדד ליינים לחוצים

ואני מצפה שהם יבואו לקראתי בזמנים שחשוב לי.

אז הם אמרו לי שהם מסכימים לחופש בתנאי שאני עושה להם תכנית עבודה מדויקת על הדקות איך אני מספיקה את כל המשימות לפני החופש.

בתגובה, יום לפני פורים התפטרתי ולקחתי חופש...

גדולאפרסקה

לצערי אין לי מנהלת מקבילה, ולבוס שלי אין בוס, ומשאבי אנוש ממש לא בצד של העובדים.

ואני כבר היום מכינה לו לוז"ים ברמת הדקות שזה מחרפן 🤦‍♀️

בכל מקרה אני כבר מחפשת מקום אחר, מקווה להגיע לנופש הזה עם מכתב התפטרות ביד ומקום חדש באופק. ואם לא, נראה, או שאתפטר באמת או שאמצא איזה תירוץ/ פשרה לא יודעת

רק לידיעה - יום פורים הוא יום בחירההמקורית

שאסור למעסיק לסרב לתת בו חופש

במידה והחופש התבקש שבועיים לפני, אם אני זוכרת נכוןכורסא ירוקה.

בימים שהם לא יום בחירה זה באמת להחלטת המנהל.

נכון וגם אמרתי את זה, לא עזר...דיאן ד.

והודעתי על החופש חודש מראש.

כשזה מעסיק דורסני אין לך באמת מה לעשות חוץ מפשוט להתפטר.

היום לא הייתי מתפטרת כ"כ מהר, בכל זאת צריכה לפרנס בית. אז הייתי רווקה.

למה לא לקחת לעצמך את החופשאפונה

בלי להתפטר?

במקרה הכי גרוע הוא יפטר אותך, יצא לך יותר טוב

אממ זה ממש עניין דתי האמתכנה שנטעה

יש בעיה לעבוד בחוהמ בגלל מגבלות דתיות, חד וחלק, פשוט מאוד... אני תמיד בחופש בחוהמ כי זה נורא מסובך לדעת מה מותר לעשות ומה לא. לדוגמא אסור לכתוב, גם במחשב אם זה משהו שנשאר, ויש גדרים מה מותר ומה אסור. אני בתור לא בקיאה פשוט לא נכנסת לזה, מודיעה שאני לא עובדת בחוהמ, לא יכולה. לא יודעת באיזו סביבה את עובדת וכמה זה מתקבל אבל לדעתי זה חובה של מעסיק לכבד את הדת של העובד שלו.. אני עובדת בחברה חילונית לחלוטין וזה עובר חלק.

עכשיו הבנתי שבלבלתי בינך לבין הפותחת חח סוריכנה שנטעה

הייתי קובעת פגישה ועושה סוג של שיחת יחסינו לאןמקרמה

לעבור מפוזיציה של אחד מול השני

לאינטרסים משותפים

לשניכם יש ענין שיהיה לך טוב

שתרצי לתת את המקסימום שיש לך

לעבור למדוד תפוקה ולא שעות עבודה או ימים

לעבור לשיח של אמון ואחריות

בעיני בוס שלא סומך עלי ונותן בי אמון מינימלי - אין לי מה לחפש אצלו

שיתן לך דד לין של תפוקה (בגדר הסביר.. לא עכשיו משו לא מציאותי) ואת אחראית עד החופש לעמוד בו

שהוא לא ירגיש שהוא מפסיד מהחופש שלך

ואם הוא לא מסוגל לזה- שישחרר אותך ויגיד לך בי

תחתמי אבטלה ותמצאי עבודה אחרת

אבל הבסיס לזה הוא שאת צריכה להעריך את עצמך

לצערי זה כבר נעשה..אפרסקה

עוד לפני אוגוסט ישבנו וליבנו את הדברים, חלק קצת השתנה לטובה חלק החמיר והתקבע.

אין מבחינתו עבודה בגדר הסביר, הוא לא מצליח להבין כמה זמן דברים לוקחים, והוא מסוג הטיפוסים האלה שאם נשאר עוד יום עוד חצי שעה עוד דקה אז נדחוף עוד משהו קטן

ואני מתנצלת @חמדמדה שהשתלטתי פה על חצי מהשרשור 🫣

אז בי...מקרמהאחרונה

היה לי בוס כזה

לקח לי זמן להבין שזה משפיע על כל חלקה טובה

התחושה הזאת לא נעלמת בסוף יום עבודה

היא פשוט מחלחלת לחיים והפכה אותי לאומללה

לקח לי זמן חהבין שזה לא שווה את זה!

התפטרתי עוד לפני שמצאתי משו אחר

חתמתי אבטלה (בעצם לא חזרתי מחופשת לידה אז זה היה נחשב לפיטורים)

ואחרי כמה זמן מצאתי עבודה בול מה שחלמתי

עם אנשים טובים שכיף לי איתם

זה קיים

אל תתפשרי

יש לי ימי חופשעדינה אבל בשטח

ואני עובדת בחול המועד כמה ימים כי ככה ביקשו ..

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

מענייןדרקונית ירוקה

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

גם התרגום של הספרים נכתב לפני הAIאמהלה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלה

אמא שלי גם קוראתמתיכון ועד מעון

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא קראתי את הנל אבל ספרי נוער זה הספרים הכי נחמדיםחילזון 123

גם אני הכי אוהבתשיפור

אני לא חושבת שיש בה יחסים חד מינייםטארקו

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

ובכללי הוא מקוטלג בספריה אצלנו לז-חטארקו

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

ווי אין לי מושגאפונה

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

קראתי הרוב, עצרתי באיזשהו שלבענבליתאחרונה

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזהאחרונה

עושה מאד טוב לנפש.

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

^^^מוריהאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

ממש משמח!אפונה

את יודעת, הקשר בין ההורים לצוות כל כך חשוב,

עצם הדיבור שלכן (אפילו שלא הרגשת שהמסר הועבר כפי שרצית) כבר השפיע על החיבור של הילד לגן.

כדאי להגיד או לכתוב לגננת על השינוי שראית בבית - גם כי הפידבק הזה ממריץ ומשמח, ובעיקר כדי להשאיר את הערוץ הזה פתוח.

שימשיך ככה בע"ה!

אולי יעניין אותך