אני חושבת שזה פוגע ומעליב שצד אחד לא ברור מה הוא רוצה 

כששני הצדדים יודעים שזה לא קשור בשום צורה, למה בכח לשבת ?

**

המסקנה שלי יש דברים שלא שואלים בפעם הראשונה. 

אני תמיד נותן שעתיים... זה נראה לי טריוואלי.

אני עושה דייט ראשון בין שעה ורבע לשעה ושלשת רבעי אא"כ אני רואה שהבחורה ממש רוצה להמשיך

יש הדרכה כזאת, לקצר דייט ראשון, שעה-שעה וחצי.

ואם התגובה שלך מבטאת זלזול, זה ממש לא יפה.

אם הבנתי נכון, מדובר בכמה סיבות:

1 יכול להיות שהצד השני לא מעוניין, ולכן כדאי לא להאריך

2 כדי שזה יישאר בגדר היכרות, ולא ייסחף (בגלל אפקט הדייט השני שהוא בדרך כלל פחות טוב, אז כדי לאזן אותו קצת)

3 כדי שאם הבחור יתלהב מהבחורה, הוא לא יפחיד אותה, אז אומרים לו להיות קצת יותר מרוסן

בטח יש עוד יתרונות, לא סגור על זה.

שעה - שעה וחצי, אם אדייק.

מניח שיש רבנים שיעמדו מאחורי זה.

כשיודעים מראש שנפגשים לגג שעה וחצי,

זה מגביל את הסיוט האופציונאלי לשעה וחצי,

ואף אחד לא נפגע מזה.

משהו כזה

(גילוי נאות, לא שמנו על זה ונפגשנו בערך 4 שעות..)

זה בא להגן על כל המקרים בהם הדייט איום ונורא,

אבל דייט נמשך לפחות שעתיים, אז אי אפשר לסיים.

במקרה ההוא, אגב, שאלתי אחרי כשעתיים אם היא רוצה שנפנה לכיוון הדירה הקרובה שלה,

והיא פשוט אמרה שאפשר להמשיך, אז הבנתי את הרמז וזרמתי..

אצל חרדים שעה ורבע -וחצי פגישה ראשונה זה נורמלי

תסמוך על האינטואיציה שלך איך שאתה קולט את השפת גוף שלה וגם איך השיחה זורמת וגם רמזים שהיא אומרת ("וואי כבר מאוחר" חח)

ואולי היא לא רוצה לפגוע לכן פגישה ראשונה אני אעשה קצר חוץ ממקרים חריגים ואם הבחורה תרצה אז נפגש שוב שום דבר לא בוער

כל דבר הוא עם סיכוי סיכון...

נגיד ואתה קולט שהיא מרגישה שהיא מוצא בך עניין, בו נעשה דייט טוב ונחמד, למה לא?

זה יכולה להיות אחלה פתיחה..

ואם משעמם לה והיא רוצה לא להמשיך, עוד שלושת רבע שעה חצי שעה לא יהרוג אותה... הגיוני שהיא תרצה להיות מנומסת, זה עדיף מזה שהיא תהיה גסת רוח.

ואם אני בטוח שהיא ממש נהנית אז אני ממשיך יותר

(במחשבה שנייה אחרי השעה וחצי הזאת יש גם את הדרך חזור אז אולי זה באמת יוצא יותר)

מכל ספר שהקדשת מספיק זמן לצד השני כדי לשקול אותו ברצינות,

אני לא רוצה לצאת עם בחורה והיא תרגיש תוך כדי שאני לא מעוניין בה. אני יודע לזהות את זה בקלות אז אני דואג שאני לא יעשה דברים שיסגירו על זה..

לשעה וחצי של פגישה לא היית רוצה לבא בכלל?

לא היית רוצה להתארגן?

כשאני מקצר דייט אני עושה את זה יותר בשביל הבחורה כיוון שהיא לא ממש יכולה לסיים זה ממש לא יפה לעשות ארוך אחרי שהיא חזרה לדייט שני אז גם אם היא לא תרצה להמשיך אני לפחות יודע שפעם אחת היא רצתה לחזור

היא לא תגיד לי 'שמע אתה לא מעניין אותי'

ותמיד חשבתי ששעה ורבע-שעה ושלושת רבעי זה זמן סביר

אבל נראה פה שהבנות דווקא מצפות ליותר אז אולי אני צריך לעשות חושבים בעניין

בלי "לתת" משהו, פשוט הלך טוב. תמיד. גם דייטים ראשונים, לפחות שעה וחצי.

ואז הגיע דייט ראשון פשוט משעמם בקטע נוראי, לשנינו. ישבנו ולא היה על מה לדבר, בחיים לא קרה לי דבר כזה עם מישהו. כל נושא שניסינו להעלות התמסמס אחרי דקה-שתיים, ורוב הפגישה הלכה על שתיקות מבאסות. פשוט סיטואציה הזויה ומביכה.

(זה נגמר אחרי שעה כשהוא קיבל טלפון מהצבא שהמחליפה שלו לא מסתדרת. היתה מי שחשדה שזאת היתה נקודת מפלט מתוכננת מראש, וגם אני חשדתי בזה אבל בכנות - פשוט נשמתי לרווחה, אז גם אם זה היה מתוכנן, אשכרה הודיתי לו על זה)

זה היה השידוך הראשון שלי!

היא סיימה, בצורה לא מובנת בכלל, אבל נראה לי שהיא קצת לא בסדר בראש... כי אחרי כמה שנים היא ניסתה לשכנע אותי לצאת איתה שוב למרות שהיא בכלל לא זכרה את הטראומה שהייתה לי מנסיעה של כמה שעות לכל כיוון רק בשביל לשבת כמה דקות . מזל שהיה לי שכל לנצל את הנסיעה לדברים מועילים אחרת הייתי ממש מתאכזב.

דייט של 45 דקות לא נראה לי קצר מדי... בטח שזה עדיף מדייטים שלוקחים 4-5 שעות בממוצע.

תנסו לשאול מה הדייט הכי ארוך, יש לי תשובה מצחיקה

זה היה דייט ראשון. הבחורה החליטה לסיים אחרי שעה. ולהגיד שזה לא מתאים אחרי 4 שעות
אצלך זה היה גם דייט ראשון?

אם הבנתי נכון את הסיפור

דייט ראשון בחיים, 8 שעות...

התחתנו (לא בסוף הדייט. לקח עוד קצת זמן, כן?)

הזוג היום נשואים שנים רבות 

בלי כוונה בכלל היינו בטוחים שעברו שעתיים.

תאורטית היה לי גם יום שלם שעשיתי עם מועמדת לנישואין (לא אשתי חח), בערך 13 שעות.

אבל לא יודע אם זה נחשב דייט.

פשוט הלכנו ודיברנו וישבנו ודיברנו ואז ראינו שעברו 8 שעות.

אם זה לגבי ה13 שעות זה היה בקשר שעמד לפני חתונה, ולא צלח. ועשינו המון. מקברות צדיקים, ללבקר משפחה, ללהקרא להחליף פנצ'ר, לאכול ביחד וכו'. יום כיף כזה.

הדייטים ארוכים היו 3 שעות גג אבל זה גם כלל נסיעה מאצלה למקום שרצינו וחזרה.

כי הממוצע שלי בדייטים היה 4-5 שעות

אני נסתי בדייטים להאריך לשעתיים כדי למצוא סיבות טובות להמשיך.

היה משעמם טיכו

אני יזמתי

ואין לי מושג למה היה דייט שני

הא ,כנראה בגלל שזה היה הדייט הראשון שלי בחיים

היה משעמם. ישבנו, הלכנו, הסתובבנו, ובנקודה מסוימת (מעבר חציה? תחנת אוטובוס?) היא פשוט הבהירה שהדרך שלה הביתה יוצאת מכאן, ואני יכול להמשיך בדרכי

כי ככה זה היה אצלי כמעט אחד לאחד, כולל האמירה בסוף 

קשה לי להאמין שהציעו אותו אדם לשנינו

וגם זה נסחב בקושי. ישבנו ושאיזשהו מקום, והחלטנו לקום להסתובב, אבל משם פשוט הגענו לרכבת הקלה ובכך הסתיים הסיפור. 

אני לא זוכר מה באמת הכי קצר..

היה אחד לא מזמן, שהוא היה די קצר,

כי באתי לפגישה וגיליתי... שזאת ידידה מהעבר!!  שזה משעשע, אבל ידענו שאנחנו לא מתאימים. 

אז סתם ישבנו דיברנו קצת מה השתנה מאז, בערך חצי שעה. ואכלנו משהו ביחד.  וזהו נפרדנו לשלום.

הייתה אחת פחות כייפית, שכחוזר בתשובה (אמנם הייתי חרדי פעם פעם, אבל ילד) לא ידעתי מה בכלל עושים בדייטים של דתיים. חשבתי רק שואלים שאלות חחח

אז היה קטע שלא ידעתי כבר מה להגיד, ואמרתי סתם כזה "נראה לי שמיצינו להיום" 

ההיא ישר ניצלה את ההזדמנות ואמרה "כן יאללה זהו להיום, טוב ביי" ופשוט קמה וברחה

זה היה בערך גם חצי שעה או אפילו פחות לא ממש זוכר..

גם אם לא ראית תמונה, בטח השם והפרטים היו מוכרים, לא?

כי זה לא היה שדכן, אלא סתם מישהו קרוב שלה שניסה לסדר לה שידוך, וחבר שלי שהכיר אותו שלח אותו אלי..

אז שמעתי רק שם פרטי, גיל, עיר מגורים, ועדה.

לא קישרתי, הרי יש מלא כמותה.

נסענו ביחד לירושלים בשעה 15:00 כדי לעשות דור ישרים, משם הלכנו לגן סאקר (כי אי אפשר לצאת עם בחורה בלי לצאת לדייט בגן סאקר). בשעה 20:00 בערך נסענו בחזרה לכיוון הבית שלה, ושם נשארנו לדבר בכניסה לבניין (הייתה שם גינת קקטוסים נחמדה) עד 4:00 בבוקר, מה שהופך את הדייט הזה לדייט הכי ארוך - 13 שעות. לא היה לנו מושג שעבר כבר כל כך הרבה זמן.

מצד אחד בבוקר לא הצלחתי לקום בזמן שתכננתי, אז פספסתי טיול של העבודה שלי.

מצד שני בערך בשעה 2:00 בלילה החלטנו להתחתן, אז אני מניח שהיה שווה את זה 

ניראלי גם משהו כמו 40 דק'

אני יזמתי את הסיום

מה3 דק' הראשונות קלטתי שזה לא זה, אבל נשארתי כי לא היה לי נעים שהבנאדם בא עד לפה בשביל 2 דק'..

היה נחמד סהכ, אבל לא בשביל דייט עם פוטנציאל להמשך 

כי התברר שזה בחור שיצאתי איתו בעבר ושנינו לא רצינו 

הפגישו אותנו פגישה עיוורת ואני יצאתי עם כל כך הרבה שלא זכרתי את כל השמות והפרטים של כולם חח

מסתובב בעולם וממתין להארה שמיימית שתגלה לו מי בת הזוג שלו (אולי זה אותו אחד?)

סליחה.

אבל פשוט ממש הצחיק אותי לדמיין את הסיטואציה

יותר נכון לי ואז שאלתי כמל מיני שאלות כדי לעזור לו להגיע לאותה מסקנה חח

אבל נשארו לשוחח עוד מתוך נימוס..בסוף המשיך ל3 פגישות

חוץ מזה ב"ה לא היו לי מקרים לא נעימים בדייטים ראשונים, רובם המוחלט המשיך גם לדייט שני.

כשמכירים אדם אתה לפעמים מגלה שכל מיני סטיגמות שהיו לך על אנשים כמותו לא חלות עליו.

פשוט היה מאוד נחמד באופן שהפתיע אותי וראיתי שהוא דווקא אחלה בנ"א שמכבד ומוכן לבוא גם לקראתי.

למרות שאני מעריכה דוגריות למי שיודע לעשות את זה בסטייל וטוב טעם בלי לפגוע..יש אנשים שאוהבים גם את זה.

אבל בהחלט את צודקת מוטב להיות מנומס מדי על פני סיכוי כלשהו לפגוע באחר.

שאמרתי לבחורה שאנחנו לא מתאימים, אבל שנינו צחקנו מזה.. זה לא היה בקטע מעליב.

כי כמעט כל דבר שהיא אהבה לעשות, אני אהבתי הפוך.  וזה היה מצחיק.

אז אמרתי לה "וואי תקשיבי איזה קטע, אנחנו ממש שני הפכים... מגניב"  והיא צחקה והסכימה..

ישבנו עוד קצת לקשקש, ודיברנו עוד קצת כשליוויתי אותה לאן שצריך.. וזהו נפרדנו בכיף

אז טוב שהיה לו שכל ואומץ לסיים מהר.

אחרי חצי שנה שלחה הודעה שהיא מתנצלת

היא הלכה חזרה לנקודת הפגישה שלנו בהתחלה די מהר, כשאני מטר או שנים מאחוריה... וכשהגעתי לנקודה אמרנו להתראות ונפרדנו.

כשהלכתי אחריה, מרוב שזה היה הזוי, במקום להפגע צחקתי לעצמי מההתנהגות הזו...

והיא היתה בת של רב, דוקא נראתה בסדר...

וזה לא שהתנהגתי בפגישה בצורה מוזרה או משהו.

אח"כ התנצלה שהתנהגה בילדותיות.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.