לא רוצה להחליש. כמובן, תמיד אפשר להעזר גם בו, ויש כאלה שייעזרו רק בו וזה יהיה להם טוב. וזה נפלא ומצוין.

השאלה היא מה באמת הוא נותן שאי אפשר להשיג בלי זה.

לכו תדעו, אולי הוא עלה על משהו שאחרים לא. 

אשמח לענות על כל שאלה.

בגדול - כרגע התוכנית עדיין לא סגורה עד הסוף, היא תיסגר בימים הקרובים. 

לכן כרגע אנחנו אוספים מתעניינים שירצו לקבל עדכונים. 

אבל אין ספק שזה הדבר הכי גדול שנעשה בציבור אי פעם למען המאמץ להקמת בתים בישראל. עוד תראו..

ממליץ להיכנס ולהירשם לעדכונים. 

נ.ב. התוכנית עצמה תהיה בעלות מאוד נמוכה, בגלל שהיא מסובסדת מכמה גורמים , ובנוסף תיפתח אפשרות לא לשלם בכלל למי שזה קשה לו. אנחנו לא נעכב אף אחד להתחתן בגלל כסף.

בהצלחה לכולם!

מה אתה יכול לתת לנו, שעשרות אנשי מקצוע שפעילים בתחום לא נתנו?

לא אומר כדי לזלזל, באמת מנסה להבין. מה אתה מציע?

בטח אם אתה מדבר על תוכנית בתשלום

גם בהכנסת מייל יש מימד של תקווה, ואני בהחלט מבין רווקים שלא רוצים שוב להתאכזב.

לשים כסף לכל מיני מיזמים זה לא בעיה כלכלית, זה העניין שברגע משקיעים (ערב, לשמוע הצעה, לחכות לכן של הגברת או להקשיב לשיעור של שעה וחצי) יוצר תקווה שאחכ מתגלת כאכזבה. וכגודל הצפייה כך גודל האכזבה.

אף אחד לא הולך לקנות חתול בשק. לא לדאוג.

הנקודה היא שאתה מבטיח המון הבטחות, תחכו תחכו, ובסוף תגיד לנו "הסוד הוא פשוט לרצות להתחתן" או משהו בסגנון הזה.

זה כמו לקבל הצעה, ומבטיחים לך שהיא מדהימה ובדיוק מה שחיפשת, והיא מחפשת מישהו בדיוק כמוך, ואתה מחכה לשמוע מה הולך עם זה, ואז אומרים לך שהיא בכלל התחתנה כבר.

אז בוא נוריד את הקטע של השיווק והכל. אנחנו רוצים להתחתן. אם יש לך משהו להציע, שים על השולחן, ובוא נסגור עניינים.

המטרה כאן היא שתתחתנו. אני רוצה לעזור, וגייסתי חצי מדינה בשביל זה. 

אולי ההבטחה כאן היא מוגזמת, אבל זאת השאיפה - לסיים עם בעיית הרווקות.

אני  מאמין שיש כאן בשורה ענקית. אתם עוד תיראו.

מה הייתם רוצים לקבל בפרויקט כזה?

מה חסר לכם כרגע כדי להגיע לקראת חתונה? חשוב לנו להיות קשובים לצרכים שעולים מהשטח.

אל תיקח ללב את הקולות המתוסכלים והחשדנים... ככה זה

ולגולשים - מהיכרות אישית, צוריאל הוא בחור יקר עם לב זהב והרבה כשרון... לא אהבתי את האווירה החשדנית\תוקפנית בשרשור הזה. חכו, תנו צ'אנס. לא תרצו - לא חייבים

א. צוריאל ניק פעיל וותיק כאן בפורומים

הכוונה שלו כנה וטובה

ולא רק "שיווקית" ולגזור עליכם קופון כמו שזה מרגיש לחלקכם 

ב. שוחחתי איתו הבוקר ,

הוא בא לתת מענה אמיתי

אני מבינה את הקולות המתוסכלים שאומרים "מה הוא כבר יחדש" 

וקולות שלא אוהבים את הקונספט הפרסומי , צודקים. אבל זה חלק מהדרך 

ג. תנו לו צ'אנס- 

אולי לחלקכם זה יתאים ולאחרים לא

אבל אני בטוחה שהוא יעזור ללא מעט רווקים ורווקות.

רוצים להתחתן, לא יודעים איך - זוגיות ומשפחה

זה לא מכבד. זה סטטיסטיקה שלי, שלך, כולנו.

זה להכניס את כולנו לתוך משאלים.

אז אתה מה"לא מצליחים להחליט בגלל מראה חיצוני"?

או מה"מפחדים מחתונה בגלל הצעות לא רלוונטיות"?

כי בדיוק קראתי מחקר שכל מה אתה צריך לעשות זה להתגבר על הפחד. הנה, חצי שעה הרצאה של מיטב העוסקים בתחום, ואתה מסודר.

אנחנו בני אדם, עם עולם רגשי אמיתי. אנחנו לא סטטיסטים. המחקרים האלה נוגעים בנקודות רגישות. רגישות באמת. כאב עמוק. לילות בלי שינה. והכתבה הזאת כל כך לא רגישה. בערך כמו סקר על העדפות גלידה.

אז די עם השיווק הזה.

------

ואחרי הכל - חשוב לי לומר:

אני מאמין שהכוונה טובה. באמת מאמין.

אבל הרבה אנשים עם כוונה טובה, במיוחד בתחום הזה, גורמים הרבה כאב בלי להביא תועלת

ואם אתה חושב שאתה יכול לעזור - אז בוא נראה אותך. בלי סיפורים, פשוט בוא, תגיד מה יש לך להציע. תפסיק להתל באנשים.

כדי שנצליח לגרום לכמה שיותר אנשים להגיע לבניית בית, יש צורך להעלות קודם כל את המודעות למצוקה האמיתית הזאת. את זה עושים בכל מיני סוגים של כתבות.

רק ברגע שנשים את הבעיה על השולחן, ויתחילו לדבר עליה, ולאנשים יהיה אכפת מהרווקים והרווקות - אז גם נצליח לחתור לפתרון. 

וזה (חלק) ממה שאנחנו מנסים לעשות. 

וסליחה אם התהליך לפעמים לא כל כך נעים.

הייתי שם, אני יודע.

זה שהיית שם לא אומר שאתה מרגיש את הכאב. 

סלח לי על החוצפה, אבל אתה יושב על הכורסה עם אשתך והילדים, אחרי שיצאת עם מישהי כל שבוע והתחתנת בגיל 28 - אתה כמה אנשים פה היו מתים להתחלף איתך? ואתה מדבר פה עם אנשים ששומעים "לא" *לפני פגישה* פעמיים שלש בשבוע - או שבועות וחודשים בלי הצעה. אנשים שכואבים, שמיואשים, שלא יודעים אם אי פעם הם יצליחו. אנשים שהבדידות הזאת היא העולם שלהם.

אז אתה יכול להפשיט את האנשים האלה ולהציג אותם לראווה כדי לעורר מודעות.

ואתה יכול לכבד אותם, ולא לספר לציבור את הסודות שלהם.

תאמין לי, מספיק אנשים מודעים לזה שיש רווקים. הם רואים אותם, שומעים שמדברים על זה.

אתה רוצה - תעשה סקר על מודעות החברה לרווקות המאוחרת.

סקר של "מתי בפעם האחרונה רווק אמר לך תודה", סקר של "מתי בפעם האחרונה נתת לרווקה תחושה של בית".

ועד אז - תוריד את הכתבה מהאתר. נראה אותך. זאת תהיה מחווה של רצון טוב

מחווה שניה - תדבר עם המנהלים של הפורום, ותתחיל לחפש הצעות לכל אחד מהחברים פה. תראה שאתה גם עושה ולא רק מדבר

ידידי היקר, 

לא הפשטתי אף אחד. כל מי שענה לסקר עשה את זה מרצונו החופשי, וידע שגם התוצאות יתפרסמו. 

בנוסף לכך, וסלח לי שאני אומר את זה בבוטות:

אני ב"ה, הסתדרתי. נכון. יכולתי לשכוח מכל הדבר הזה ולהמשיך הלאה. 

אבל אני מאמין שלא עברתי את הגיהנום הזה לחינם. 

למרות שב"ה אני מסודר, אני בעלים של חברה, מעסיק 8 עובדים, 

אני רואה שליחות עצומה להיכנס ל'מיטה החולה' הזאת ולנסות לעזור למי שבאמת ירצה לעשות שינוי תודעתי, 

ולבנות בית. 

אני מודע לכך שיש המון רווקים ורווקות שמשוועים לדבר הזה. 

כבר 5 שנים שאני בונה את התוכנית הזאת, 

ואז אתה מגיע ואומר לי "אתה יושב על הכורסה?"

כמו בכל דבר, תמיד יש את האנשים שיתנגדו למה שאתה עושה. 

מאוד נח לך לבקר כל מה שלא נראה לך. למרות שזה לטובתך. 

אבל אני אמשיך ואפעל למען הקמת כמה שיותר בתים בעם ישראל, למרות אנשים כמוך שתוקעים מקלות בגלגלים. 

אדגיש שוב - ברור לי שהכוונות שלך טובות. 100%. אין לי צל של ספק.

לא יודע מי ענה לסקר. אבל הוא לא נוגע רק לרגשות של מי שענה. הוא נוגע בפצעים פתוחים של יותר מדי אנשים, גם אלה שלא ענו.

ברור לי שהכוונות טובות, אבל הכאב אמיתי.

אתה מספר לי שזה לטובתי. אני מאמין שאתה רוצה שזה יהיה לטובתי, אני לא מאמין לך. כי את הכאב והבושה גרמת עכשיו, ואת הפתרון אתה מבטיח במילים שאני לא יודע איך תכסה.

אני לא מבקר כל מה שלא נראה לי. אני לא תוקע לך מקלות בגלגלים. בסך הכל זעקתי מכאב כשהכאבת לי.

מצידי שיעשו עלי כמה כסף שרוצים.

אני מבטיח תמיד כסף למי שיצליח למצוא לי את אשתי. הוצאתי מספיק כסף על התחום הזה. כסף לא מעניין אותי בהקשר הזה.

אין לי טיפה של קנאה וצרות עין. אם אני מתחתן וכל אחד מאנשי המיזם מרוויח מזה מיליונים - זה רק ישמח אותי

זה רק פרומו להעלאת המודעות.

בעז"ה השבוע נחשוף את הכל. 

מבטיח לכם - יהיה שווה!

הצלחתך הצלחתנו במובן הפשוט של הדברים.

בטוח שיותר מעניין כאן

אבל לקבל את הכותרת של הפורום שם בהחלט שווה

@כי בשמחה תצאו. כתבת בדיוק מה שרציתי להגיד, תודה לך!

אני מבינה שהשיווק המסתורי מעלה אמוציות , אני בהחלט מבינה שחלקנו רוויים מהבטחות "סרק"

אבל ב"ה יש כאן בפורום מגוון גדול של בנים ובנות ובלי קשר לפורום שלנו המיזם שלו לא פונה רק לחברים כאן אלא לכלל הרווקים 

וחלק ממש בתחילת הדרך ואולי להם הקונספט יעזור?

ו @צורגי אני בטוחה שהמיזם שלך יעשה טוב בעולם, 

אולי ל 100 רווקים, אולי ל 400 ואולי ל 5000

אנחנו יודעים ומעריכים את ההשקעה שאתה עושה לשם שמיים ולא לשם גזירת קופון 

ולבנתיים חברים, 

חכו ותראו מה יש לו להגיד

ואם זה לא יתאים עבורכם- 

זה מצוין! 

יש כאלה שהמיזם הזה כנראה יקדם אותם לבניית בית 

אף אחד לא שם פה שום מקלות בגלגלים.

הדרך להתמודד עם ביקורת זה לא להאשים את הצד השני, וגם אם אין לך תשובה כי אתה לא יכול לפרסם את פרטי המיזם שלך זה אומנם לא מאפשר לך להגיב לו לעניין, וזה בסדר. אבל זה לא הופך אותו למי שהורס או פוגע לך במיזם.

שים לב שנטענו פה טענות ברורות שלא היו לך תשובות לגביהן.

חלק מתהליך הקמפיין זה השלב שבו מעוררים עניין וגורמים לסקרנות - ורק אז לחשוף את הכל. 

למי שממש לא מסוגל לחכות עוד יומיים - אין לי בעיה לחשוף את הדברים בפרטי.

לא מחייב אף אחד להיכנס בלי להבין בדיוק מה הפרויקט, מה המודל, מה מקבלים וכו'. 

הכל אמור להיות הכי ברור שאפשר, בעז"ה.  

עם זאת, זכותי לחשוב אחרת

מה בדיוק הפריע לכם בפרסום?

הרי בקושי היה פרסום, רק הזכרנו שהולך להיות פרויקט גדול שיעזור בנושא הכואב הזה. 

אני חושב שרגישות יתר ו'לחפש' כל הזמן את השלילי - היא לא תכונה בריאה. 

במיוחד לא כשמחפשים בן זוג, אגב..

בואו נפתח עין טובה על המציאות. 

יש כאן מאמץ אמיתי להציע עזרה ממקום שלא נוסה עדיין דיו. תנו צ'אנס. 

מי שזה יעזור לו - אשרינו.

מי שלא - לפחות שלא יקלקל לאחרים.

גם אני בנאדם, בסופו של דבר. 

תגובות שרומסות אותי או את הרעיון שלי יכולות בסופו של דבר לגרום לכל הדבר הזה להתחזלש,

וזהו. 

ומי יודע לכמה רווקים ורווקות זה היה יכול לעזור. 

תנו לי את הכוח לתת לכם את כל מה שאתם רוצים כדי להגיע לחופה!

אנשים נמצאים במצב לא נעים.

כן, כמובן, אתה יושב עם אשתך ושלושת הילדים שלך ומקליד "גם אני הייתי במצב שלכם". אז קודם כל לא, וחוץ מזה, אתה כבר מזמן לא מרגיש אותו. וגם אם תגיד לי שאתה כן, לא אאמין לך.

ואז אתה מתחיל לפרסם שיש לך פתרון. אתה מנפנף בקבוק מים ליד אנשים צמאים, ואומר שיש לך פתרון. לך תנסה לעשות את זה מול אנשים צמאים באמת, והם יקללו אותך. כי אם יש לך פתרון, תן אותו עכשיו, תספר, תן תקווה. אל תשמור דברים בסוד.

ואז, לא רק שאתה ממשיך לנפנף את המים, אתה גם מתראיין לתקשורת "רבותי, אתם רואים את האנשים האלה? לחלקם אין מים כי הם לא החלטיים" - ואתה מצביע על כולם - "לחלקם כי הם בררנים" - ושוב מצביע על כולם... ועוד ועוד. אתה לוקח את האנשים, מתראיין עליהם בתקשורת, ומציג את הכאב שלהם לעיני כל. אמרתי שהפשטת את הרווקים והצגת אותם כחלק מהפרסום שלך, ואני עדיין חושב שההתבטאות היתה נכונה. הרבה רווקים מעדיפים לא להיות שיחת היום. הם לא רוצים שידברו עליהם בתקשורת. זה לא נעים שמדברים עליך.

אלה התחושות שגרמו לי להתנגד לדרך שאתה עושה דברים.

אני לגמרי מאמין שהכוונות שלך טובות, אני מקבל את מה שאמרת ש"לא תשלם בלי לדעת מה אתה מקבל" (מקווה שאני לא תמים מדי), אני מאמין שבאת מתוך רצון לעזור ולא כדי לעשות עלינו כסף או כל דבר דומה.

אבל בדיוק כמו אותו אחד שצעק עלי "איך אתה חושב שתתחתן אם לא תשמע את העצות שלי", אתה גורם לנו להגיד לך "לא מדובשך ולא מעוקצך"

קודם כל, שמח שהשיח נהיה ענייני יותר, ופחות מתלהם. שכוייח. 

אסביר את הדברים מהצד שלי:

• אין לי נוסחת קסם. אני לא הולך להבטיח לכם שום דבר. לא מתחייב ל'חתונה עוד השנה', או משהו בסגנון. ברור לי שמה שאני הולך להציע לכם לא יעבוד ב100%, והלוואי ו-20% ממי שייכנס לזה יתחתן מהר. 
• מה שכן - יצרתי כאן דבר שהוא שונה מכל מה שנעשה עד היום. גם באיכות וגם בכמות. מבחינתי יש כאן בשורה, ואני מאוהב בבשורה שהצלחתי להביא לעם ישראל. סליחה, קשה לי להיות ענו לגבי הדבר הזה. אני מתלהב, ואני רוצה שכל מי שיראה את זה יגיד גם הוא 'וואו'. יכול להיות שבסוף תגלו שזה לא מלהיב כמו שזה נשמע, בעיני זה מלהיב, וברור לי שדבר כזה היה עוזר לי בזמנו, כשהייתי רווק. האם זה יעזור לכולם? הלוואי. אבל אני ריאלי. ברור שלא. 
• לא התכוונתי לרגע אחד לנפנף לצמאים עם בקבוק מים. אם זה מה שהתקבל - זה מצער אותי מאוד. התכוונתי לבשר שיש כאן מהלך גדול, חדש, שהרבה גופים עשו יד אחת כדי שהוא יקרה, ואני שמח לחשוף אותו כשהכל יהיה מוכן. למה להסתכל על זה בצורה אכזרית?
• לא כתבתי על אף אחד שהוא בררן או לא החלטי. אני בסך הכל משקף נתונים שאנשים כתבו לנו. לא פסלתי אף אחד, לא אמרתי מה טוב ומה רע. אדרבה - בפרויקט שלי גם בקושי אציג את תפיסת עולמי. אני לא מומחה, לא למדתי אימון או ייעוץ זוגי. אני סך הכל אדם קטן שרוצה לעזור למי שרוצה את העזרה הזאת. ואני מביא אנשים שהם המומחים כדי שיעזרו. אני בסך הכל הגשר, המתווך. 
• מי שנחשף לפרויקט יודע עד כמה אני לא הולך לעשות קופה פה מאף אחד. בדיוק ההפך, הפרויקט יהיה במחיר שובר שוק כזה, שכבר עכשיו כל היועצים והמאמנים למיניהם מעוצבנים עלינו. יתירה מזאת: מי שאין לו את הסכום הקטנטן הזה לשלם, יכול להיכנס בחינם - בצורה אנונימית, בלי אפילו לבקש מאיתנו במייל. תהיה הרשמה בתשלום ולצידה הרשמה בחינם למי שלא יכול לשלם. אני באמת לא יודע כמה עוד רחוק אתם רוצים שאלך כדי שתבינו את הרצון שלי לסייע. 

מקווה שהבהרתי את הדברים. 

בגלל שאתה נמצא במציאות הזאת, אז נראה לך שכולם מאוד מודעים למצוקה של הרווקים והרווקות. 

אבל האמת רחוקה מזה. 

כולם כל כך טרודים כל אחד באתגריו שלו, 

שהרבה מאוד שוכחים שיש כאלו שלא נישאו ולא הצליחו להקים משפחה עדיין.

ורבים מעדיפים להעלים עין מזה. 

למה? כי זה נושא שהוא מאוד קשה. 

קשה לשדך, קשה למצוא חיבורים, קשה ליזום. ועד שיוצאת חתונה... יוצאת הנשמה לפני כן. 

אנשים מעדיפים לרכוב על הצלחות, לא על דברים מאתגרים. 

אני החלטתי לרתום את הכישורים שלי לטובת אלו שהמציאות אתגרה אותם. 

תקראו לזה מצוקה, תקראו לזה בעיה, לא משנה מה.

העיקר שהמציאות שלנו חסרה, וצריך לתקן אותה. 

יש דברים שהזמן לא מתקן, צריך לפעול אחרת. 

מי שירצה להצטרף אלי - מוזמן. 

מי שרוצה להמשיך בדרך שלו - בכבוד. 

באמת שרק באתי לסייע. אם זה לא יצליח, אמשיך הלאה... 

אני חושבת שצריך להפריד בין המקום הרגשי והכאוב שלנו כרווקים 

עלו כאן בשרשור הרבה אמוציות מובנות , כואבות ומוצדקות 

ובלי קשר למיזם - לא כולם חייבים להתחבר לשיטות שיווק כאלה ואחרות 

@צורגי האמוציות לא מופנות אליך אישית,  הן מביעות את התסכול והכאב הגדול 

ובעיקר מופנות למיזם וכאיש בשורות צריך להכיל את השטח,  להקשיב לקולות העולים (בסה"כ יש כאן מדגם מייצג של רווקים שהפרויקט מופנה אליהם) 

ועכשיו- 

אני יכולה לספר לכם שצוריאל הראה לי את הפרויקט [ כאדם פרטי, אין לי קשר למיזם ]

א. הניראות שלו משגעת ! שאפו על העיצוב ! 

ב. כמו שהוא כתב אין שם נוסחת קסם, אין שם הבטחות לפתרונות תוך X זמן, אין בכלל הבטחות 
המטרה היא לא להציע כישופי קסם, איומים או הבטחות 

אלא להציע רעיונות - כן כן גם רעיונות שכולנו בטוחים שאנחנו אלופים בהם כי יצאנו כבר ל 300 דייטים (מאוד מגוונים בהמון שיטות ככה שכל אחד יכול התחבר) , לתת מענה לשאלות, לתת עוגנים בדרך ולדרך שבו כל אחד יצעד לבד 

ג. לתת תקווה 

ד. והכי חשוב- זה חלק משיווק וחוקי המשחק

זה לא חובה, אין תנאי להירשם, מגעיל אתכם? דפדפו הלאה 
חושבים שזה לא יעזור לכם? מצוין !  אולי לחבר/ה הביישנים זה יעזור 

אולי לחבר/ה אחר פתאום יפול אסימון על טעות שהם עושים 

ה. ומילה אחרונה על הכסף- 

חסד מתחיל בבית, מותר לאנשים לרצות לעזור ולהביא בשורה לעולם. 

אבל בסוף גם אנחנו כל אחד כאן הולך לעבודה ורוצה להביא פרנסה

ואני לא מבינה למה מפריע לאנשים שאנשים יקבלו כסף על העניין? מה מאמני חתונה לא גובים תשלום על צער הרווקים? מה רופאים לא גובים תשלום על צער החולים?

אני באמת חושבת שצוריאל רוצה בטובת הרווקים/ות מאשר בטובת הכסף, כי בנינו- יש דרכים אחרות לעשות כסף גדול יותר 

לסיכום ממש- 

ו. אחלה פרויקט. תשלום מאוד נמוך [ ומי שלא יכול לשלם יוכל להכנס בכל מקרה] 

אותי הרשים מאוד הגיוון והמחשבה על הפרטים 

מי שמתאים לו - מצוין 

ומי שלא מתאים לו- מצוין גם  

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים

פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך

בכל מקרה מזל טוב גדול

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

הלב שלנו גדול מורכב

ולא תמיד הוא יודע להתמלא בדברים שאנחנו רוצים או חושבים שצריך

השמחה ברור שנמצאת

אבל השאלה כמה מקום היא מצליחה לתפוס

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…

תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

המון מזל טוב. היו מאושרים!

"

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

אבל השאלה מה האדם רוצה

והפותח רוצה שתהיה לו את ההתרגשות 

טבעיות ממש יפות, בניגוד לחומות שיער.

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

גם שלך, בדרכים שונות אמנם.

כבר עבר, אבל תודה על הרגישות, חתול זמני נאמן.

וכחתול זמני, זה היה מקסים. אבל גם קצת עצוב, בשביל הדגים. אבל גם טעים.

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

אולי גם זה  יסורים...

בע"ה שלא נבוא לידי נסיון..

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

שאני בורחת מהם

אני עדיין חושבת שלא עלו על השיטה ..

שבתות איכותיות בלי חפירות . בלי יותר מידי מאמץ

במינימום עלות וסבסוד .. לא צריך חפירות הקסם יקרה לבד ..

סדנאות / בתי קפה או אפילו פשוט להשכיר מקום יפה כזה כמו איפה שסטונטים לומדים אז לרווקים רווקות או לדייטים אבל ליום יום

די עם הכנסים האלה אותם בנים נו.. אותם מרצים..

צריך פשוט להגיע ליותר קהל יעד ולא רק נואשים נואשות

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

יכול להיות גם שאתה מאוד מוצלח .. וזה מרתיע אנשים

זה במידה ובאמת אתה מראה רצינות ובשלות רגשית בדייטים

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

לגבר יפה להיות גבוהה

לעומת זאת אם היית אישה 1.9 סביר להניח שלא רק לא היית מקבל מחמאות היית מרגיש חוסר ביטחון על הגובה הזה

בוא נגיד שאני לא מאחלת לבנות שלך להיות 1.9

ההגובה הממוצע לאישה הוא 1.6

אני 1.60 וסבא שלי כמעט 2 מטר וגם השני ויש לנו מלא גבוהים במשפחה

די עם הבולשיט .

דבר שני תגיד תודה רבה ,בחורה גבוהה מאוד מעל 1.80 זה לא הדבר הכי נשי שקיים אלא אם כן היא מיוחדת 

ולא הייתי חושבת שאגב 1.90 זה יפה לגבר

לא ראיתי בחורה אחת שרוצה 1.90

תגיד תודה שהיא רוצה אותך..

סורי אבל אתה חי בסרט רע

ועוד חושב שהיא הבעיה נו

אתה צריך השתלת מוח