בגלל שרב הרבנים אוסרים בתכלית יש ממש מלא מקורות.. אני הבאתי לך את של הרב עובדיה

קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף:

אין להתיר לאשה לגרוב גרבי ניילון שקופות, שהבשר נראה דרך הגרביים. וחייבת לכסות את השוק והירך בגרביים שאינן שקופות כלל, או צבעוניות, ואין להקל בזה כלל. [שם עמוד שנג. יביע אומר חלק ו חיו"ד סימן יד אות א]  

ולא תמיד התפתח למקומות טובים

ניתן לנבור בארכיון הפורום ולמצוא שלל שרשורים בנושא

ואיזה לא @בנות לא לריב..

יש פוסקים ספרדים שמחייבים לכסות את הרגל גם אם החצאית מכסה את כל השוק.

לא הכי ברור לי מי מקל שלא לכסות את השוק של ימינו חוץ מחרדים (לא פוסקים!) שמסתמכים על החפץ חיים כדי להתבדל מהדתיים לאומיים ולא להידמות להם

שאין שום קשר בין "דרכן ללכת יחף" לבין שיהיה מגולה עד הברך?  

(אלא אם כן אנחנו הולכים על ארבע)

איך אפשר ככה להתעלם ממילים שסותרות את ההבנה...מה אתה עושה איתן?

סתם הרב חירטט מילים? 

אם תסתכל בפרי מגדים במקור שממנו זה בא, זה נלמד מרגל של בהמה..

ולבהמה שיש לה רגל בצורה כמו Z בערך..  יש עוד "ברך" כמו שלנו יש קרסול - רק יותר גבוה.

מה שאומר, שמדובר על הקרסול אצלנו - ואז זה מסתדר עם זה שהולכים יחף  בלי נעליים הקרסול מגולה מן הסתם.

אז מעניין, הייתי רוצה לשמוע מה הסבר שלהם לדבר הזה..

המשנ"ב ברורה הוא דעת יחיד בנידון(אני לא בטוח)

שורש המחלוקת הוא האם מה שכתוב בגמרא 'שוק באשה ערווה' הכוונה ברך או קרסול

במקום שהמנהג ללכת בגרביים - זה חובה גמורה, ומי שלא לובשת היא "עוברת על דת" (נ"ל "דת יהודית", אינני זוכר אם "דת משה")

במקום שהמנהג בלי - אין חובה, אבל זו חומרא חשובה ומומלצת.

.

אם זה אסור, אז כתוב ששוק אפילו שדרך לגלות זה עדיין אסור.

ובטח שהסיבה השניה שאמרת לא לעניין ולא נכונה.

זה הטענות של חילונים על כל התורה. 

היא לפי הנורמות ולא לפי כללים קבועים(מעדני יום טוב על הרא"ש-לא זוכר איפה)

השאלה היא איפה הוא עובר

תמיד יהיה אסור

אולי זה תלוי בנורמה, אם לא זה אז מה כן?

מדאורייתא יש מקום אחד או שניים שאסורים

כתוב ששוק באשה ערווה. 

המשנה ברורה כותב לך מפורש שלא יעזור גם אם תהיה רגילות לגלות.

מקום או שניים? וכי לפי התורה אפשר ללכת עם בגד ים?!

אשמח שתוכיח את דבריך ותביא את השיטה שאמרת..

אם היא לא ידעה, בסדר נו.. יש הפתעות בחיים

סתם חח

שורש המחלוקת פה, אם שוק באשה זה החלק התחתון - האם זה נהיה מותר כי הפסיקו להקפיד על זה.  

המשנ"ב כמובן לא פוסק את השיטה הזאת ולכן אין ראייה מדבריו

לפי השיטה הזאת ברור שיש גבול כלשהו של צורת לבוש שגם אם תהיה מקובלת עדיין תהיה אסורה (נכון לא רק מה שאסור מדאורייתא)האם הרגל מתחת לברך מעבר לגבול הזה?לא נראה לי

קודם כל, המשנ"ב כן פוסק את זה. 

הגבול הוא מה שכתבו חכמים שהוא ערווה, ומעבר לזה - אם באותו מקום נהגו לכסות.

אם שוק באשה ערווה זה החלק התחתון אז זה אסור. 

והוא כותב מפורש "אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין ללכת כדרך הפרוצות - אסור"

איפה ראית משהו שסותר את זה

שהמשנ"ב לא פוסק כמו השיטה שהולכים לפי הרגילות ולכן אין ראיה מדבריו

דברי חמודות עפ"י הרא"ש לברכות ג, לז, ס"ק קטז(נלקח מפניני הלכה)

אין לי כח להעתיק 

כל עוד לא תביא,

זה כנראה מדובר בתחום המותר.  כך ההיגיון נותן...

לא יתכן שהדעה הזאת תתיר ללכת עם גופיה בתל אביב

אחת השאלות המרכזיות בהלכות צניעות הלבוש היא, האם ישנם כללים מוחלטים בהלכות צניעות שאינם תלויים במנהג המקום, או שכל הלכות צניעות הינן יחסיות ותלויות במנהג המקום.

שאלה זו תהיה משמעותית במקום שבו רוב הנשים רגילות ללכת בקיץ ללא שרוולים ועם חצאיות קצרות, האם אפשר לומר, שמאחר שזה המנהג הרווח באותו מקום, מותר יהיה לנשים שגרות שם ללכת בבגדים קצרים אלו, משום שבעיני החברה שבאותו המקום בגדים אלו נחשבים לבגדים הגונים שאינם מושכים תשומת לב מיוחדת, ורק מי שתלבש בגדים קצרים מהמקובל תיחשב כעוברת על כללי הצניעות. או שישנם כללים קבועים בהלכות צניעות שאינם תלויים לא במקום ולא בזמן?

תשובה: אמנם ישנה דעה בפוסקים הסוברת שכללי הצניעות נקבעים על פי המקובל באותו המקום ואותו הזמן (דברי חמודות עפ"י הרא"ש לברכות ג, לז, ס"ק קטז). אבל כל שאר הפוסקים חלקו וקבעו, שישנם מקומות בגוף האשה שאותם חייבים לכסות, ואפילו אם כל הנשים שבאותו המקום תחלטנה ללכת ברחוב ללא בגדים, מנהגן יהיה שלא כהלכה. מפני שחכמים קבעו שיש מקומות בגוף שראוי שיהיו מכוסים ושמורים בטהרה למען האהבה האמיתית שבין בני הזוג, וישנם מקומות שאפשר שיהיו גלויים. ואף שאולי אם כל הנשים תלכנה עם חולצות ללא שרוולים, מראה של אשה ללא שרוולים יגרום לפחות תחושות, מכל מקום על פי ההלכה דבר זה לא רצוי, ולהיפך, יש לשמר את הרגישות הטבעית והמקורית, שנועדה להעמיק את רגשותינו ולחזק את האהבה שבין הבעל לאשתו.

נחזור להלכה, ישנם מקומות בגוף שחייבים להיות מכוסים, כפי שיבואר בהמשך, ואין למנהג המקום השפעה לגביהם. וישנם מקומות שמצד הדין אין חיוב לכסותם, אבל אם כל הנשים שהולכות שם, כולל נשים שמתארחות שם, ינהגו לכסותם, מנהגן יחייב את כל הנשים שבאותו המקום.

אין לי את הגמרא הזאת אני אנסה לברר..

קשה לי להאמין שבאמת יש דעה כזאת כמו שמובן כאן.

בכל אופן, רוב הפוסקים חלקו על זה אז כנראה שגם ככה אי אפשר לסמוך על זה. 

סתם רציתי להוסיף לדיון ברור שזה לא נפסק להלכה (כבר כתבתי את זה)

זו פרשנות שלך או המילים שלו?

שולחן ערוך היה מתיר ללכת ערומים? נו באמת...

משנה ברורה אומר לך מפורש אחרת, ואתה מאשים אותי בהתחכמות?!

אז אתה אומר רמב"ם... אוקיי אשמח לראות מה הוא כותב.

אני לא מבין בהלכות של מי אמור לגרש ומתי,

אולי מפני שהבעל בעצמו לא אכפת לו אז לא מגרשים או לא חייב אני לא מבין בזה. 

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!