הילדה בודקת גבולות ואמא שלה כבר מותשת ממש!מק"ר
אשמח לעיצות המחכימות של נשות הפורום המהממות

בת שנתיים ו3 חודשים, בוגרת לגילה מאוד, מדברת שוטף הכל, מבינה הכל (מתערבת לנו בשיחות ) בעלי אומר שיש לנו מתבגרת בבית.
אה, והיא עושה מה שבא לה! אני לא מצליחה שהיא תקשיב לי או להסיח את דעתה מהשטות שהיא מתכננת לעשות...

הבת עיצות!
ברוכה הבאה לגיל ההתבגרות מספר 1.מוריה
ולא. זה לא עובר. זה הולך ומחמיר.

תעשי לך קווים אדומים. שעליהם את לא מוותרת.
מעבר לזה, תבחרי את המלחמות. יש דברים שאפשר להתעלם מהם.
תודה על העידוד מק"ר
בשמחה. מוריה
וואי נשמע מורכב[סתם אחת]
עוד לא הגענו לשם אבל נראלי כמו שמוריה כתבה..
שיהיו כמה קווים אדומים שאין מצב שעוברים עליהם,
תכלס קל לומר וקשה לביצוע..
אז לא נראלי שיש לי פתרונות..
רק שולחת לך מלא חיבוקים וכוחות!
זה אחד המאתגרים.

בהצלחה גדולה מהממת❤
תודה יקרה❤מק"ר
מצרפת שני פוסטים של בהתהוות שמאוד עזרו לי עם ההתמודדות בגילבארץ אהבתי
תודה!מק"ר
תודה רבה!מכחול
לא הכרתי את הבלוג הזה, והוא כל כך כל כך יפה!
הוא באמת מדהים, ממליצה בחום על כל פוסט ופוסט שבו...בארץ אהבתי
מלא בחכמת חיים, וכתוב ממש יפה...
תודה רבה! האמת זה ממש חיזק אותי..תמרי.
בדיוק הייתי בנקודת תסכול אתמול, שואלת את עצמי, איך אדע עד כמה להיות קשוחה? חוזרים מהגן והילד מחליט שלא רוצה לצאת מהרכב.. מתיישב בכסא של הנהג ולא מוכן לצאת. או כל מיני דברים בסגנון, לא חסרות התמרדויות.
אולי הפתרון מתחיל בכך שלא אקרא לזה התמרדויות אלא שזה הרצון שלו לבטא את עצמו

ממש חידד לי המשפט בפוסט- '' האם הצורך שלי חזק עד כדי כך שזה שווה את התסכול של הילד, או שהצורך של הילד חזק עד כדי כך שזה שווה את התסכול שלי? "

שוב תודה, זה בא לי בנקודת זמן ממש טובה
איזה גבולות היא בודקת?אין לי הסבר

יש הבדל משמעותי בין לפזר קורנפלקס בכוונה על הריצפה לבין לרוץ לכביש...

וואו הרבה, מנסה לפרט מה שאני זוכרת כרגעמק"ר
לרוץ לכביש לא כל כך, היא מפחדת, אבל בר היו לי פעמים שבשביל לעשות לי דווקא היא רצה לכביש (כי לא נתתי לה מה שרצתה.. )

לטפס לכל מיני מקומות בבית שמורידים לי את הלב, למשוך על עצמה דברים כבדים שהיא רוצה ואפילו לא מבקשת.

לטפל באח שלה...

לקשקש על עצמה כולל פרצוף בלורדים, אז אם נניח יום אחד אמרתי לה שעכשיו לא מציירים בלורדים והבאתי לה מדבקות אז היא לקחה את הלורדים בעצמה, אמרתי לה שעכשיו שמים את זה בצד ומחר הצייר בהם והיא לא מקשיבה. אז אמרתי לה שחבל שאמא תצטרך לשים את זה במדף גבוה. בסוף היינו כמובן צריכים לשים במדף היא גררה את כל כיסאות הבית כדי לבדוק אולי משהו יביא אותה לשם

לאכול ולשתות דווקא בכלים מזכוכית ולא הפלסטיק שלה, מתי שיש לי זמן לשבת לידה ולהשגיח בסדר, אבל לא תמיד אני פנויה לזה (משאירה אותה לחרבש את הכל וככה יש לי כמה דקות של קיפול כביסה בשקט ) ואם אני לא מרשה זה זוועות, צרחות, טיפוס על השיש לבד וכ'ו
איזו כוכבת!רחפת..
וואי וואי הצלחת להחשיש אותי לגבי ההמשך עם הקטנה שלי...
בדרך כללאין לי הסבר

בדרך כלל ילדים בגיל הזה רוצים להרגיש שייכות.

היא רוצה להרגיש שהיא חלק מהמשפחה,

שהיא חשובה להורים שלה,

לאחים שלה.

 

היא מנסה לבדוק כמה אכפת לך ממנה, כמה היא חשובה לך.

בקיצור - היא רוצה להבין שהיא קשורה אלייך.

 

כשהיא עושה משהו מסוכן,

צריך להגיד לה, אצלנו בבית לא מתנהגים ככה.

כשהיא תנסה עוד כמה פעמים וזאת תהיה התשובה,

היא תבין שלמשפחה שלה יש התנהגות מסויימת,

ואם היא רוצה להיות חלק, עלייה להתאים את עצמה למשפחתה.

 

היא נשמעת ילדה חכמה ונבונה,

אני מתארת לעצמי שאחרי כמה פעמים שהיא תבין שזו לא הדרך להיות חלק,

היא תפסיק עם ההתנהגות הזו...

 

בהצלחה רבה!חיוך

תודה ל התגובה המושקעתמק"ר
נשמע מוכרoo
הפיתרון שלי היה למגן את הבית ואת הילד. כל הדברים שאת לא רוצה שתגע תעלי למקום שהיא לא יכולה להגיע, ושלא יהיה מקומות מסוכנים בבית. מחוץ לבית רק בעגלה או על הידים או להיות בהיכון
🤗🤗מק"ר
הכל מתחיל בראש שלנו מיואשת******
קודם לך ולבעלך צריך להיות מאד ברור מה אתם מוכנים ומה קו אדום. כשזה יהיה לכם ברור זה יהיה הרבה יותר קל 💕
אבל כל יום מחדש צריך להחליט על קו חדשמק"ר
מרוב היא מפתיעה אותנו כל יום מחדש
להחליף טיטול לבד היא לא ניסתה?מיואשת******

כי זה מה ששלי חושבת שהיא אמורה לעשות כרגע. מנסה להוריד, צורחת עד לב השמים אם אני לא נותנת לה לשים לעצמה לבד וכמובן מנסה לדחוך ידיים לקקי נראה לי נלך על גמילה מוקדמת פה....

 

בטח ניסתה, וגם צרחה שהיא מנגבת לעצמה לבד מק"ר
אוי וואי חחח
חחחח. אני התחלתי לתת בובה וטיטולמיואשת******
ואז היא מתעסקת איתה ונותנת לי להחליף לה
אולי זה יעבוד לך על עוד תחומים
אז למה לא באמת ללכת על גמילה.כוחות חדשים
עכשיו קיץ. אם היא רוצה וגם הגיל מתאים הייתי לפחות מנסה.
גם הבת שלי עשתה כך. אמנם יותר באלגנטיות, היתה מורידה את הטיטול,שמה בפח של השירותים, עולה לשירותים עם שרפרף ויושבת.
ככה היוה כמה ימים רצופים עד שהבנתי שחבל על המלחמה.
הגמילה היתה מהירה מאד למרות שהיה אמצע החורף? גם מגדולים היתה גמילה יחסית קלה..
אני באמת מתכננת ללכת על גמילהמיואשת******
במיוחד שהגברת (שנה ושמונה!) באה לספר לנו מתי היא עשתה קקי ומודיעה שצריך להחליף טיטול 😲😲😲
אבל חשבתי לחכות עוד חודש כזה שיהיה ממש קיץ וחם והיא תהיה טיפה יותר גדולה. אין סיכוי שהיא מטפסת על ישבנון כרגע מבחינה מוטורית היא עוד לא שם... נראה לי שנתחיל עם סיר
ואוו. באמת ממש זריזה.כוחות חדשים
אולי שרפרף יהיה תחליף לישבנון. שווה לנסות. אצלנו זה עבד( זה מה שהגברת לקחה לבד)
גם שקנינו לה ישבנון היא לא הסתדרה איתו וחזרנו לשרפרף
חחח.בדיוק בת השנתיים שלי התחילה עם זה אתמול.אין ליאחתפלוס

כחחח לחשוב על גמילה

הקטן שלי בדיוק בגיל ובשלבאורי8
אצלי מאוד עוזר- כשהוא מתחיל לצרוח על משהו שהוא ממש רוצה, או להסיח את דעתו. ואם לא עובד , אני מתחילה לספר סיפור שהמצאתי באותו רגע על קופי הקוף הקטן ... שבדיוק קרה לו כך וכך...
ומכניסה סיטואציה דומה/ זהה למה שקורה עכשיו. כדי שהוא יקשיב ולא ימשיך לצרוח אני מכניסה אלמנט כלשהו בסיפור של משהו שהוא ממש אוהב ואז הוא מתחיל להקשיב
לדוג- הקטן שלי אוהב כדורים ומשאיות, אז אני מספרת שלקופי היה ציור של כדורגל על החולצה או שהיתה לו משאית גדולה...ואז הוא מקשיב, ואני מספרת סיטואציה דומה למה שהוא בוכה עליו , מכניסה גם את הרגשות של קופי ואת הפתרון שהוא מצא... פעמים רבות זה עובד ומתחילה שיחה שלמה על קופי הקוף והוא שוכח מהבכי.
הזכרת לי שגם אצלינו סיפורים מרגיעים את הבכייעל מהדרום
לק"י

לילה אחד היא רצתה לצייר או משהו דומה ולא ללכת לישון, אז אמרתי לה שנספר סיפור על ילדה שרוצה רק לצייר, וזה באמת השתיק אותה מהר.
וואו, נשמע מעולה. תודה!ושוב אתכם
את יכולה לנסות לתת לי דוגמה למשהו שהוא צרח בגללו ומה היה הפתרון בסיפור?
מעניין אותי..
אני פשוט בדיוק באותה בעיה של מק"ר
דוגמא יומיומית...אורי8
אני רוצה להוציא אותו מהמקלחת, הוא לא מוכן.
אני מוציאה אותו והוא צורח, משתולל, לא נותן לשים טיטול ולהלביש אותו.
התחלתי לספר על קופי הקוף ואח שלו קופיפי, היה להם כייף במקלחת ואז אמא אמרה שצריך לצאת, קופי היה עצוב וכועס כי היה לו ממש כייף במקלחת ( הבכי מתגבר בשלב הזה.... הזדהות עם קופי).
ואז אמא הביאה לקופי חולצה עם ציור של כדורגל( באמת הבאתי חולצה כזו להלביש לו והוא ממש אוהב), בשלב הזה הוא מתחיל לשתוק ולהקשיב... קופי שמח וממש רצה את החולצה וגם אמר לאח שלו בוא ניקח כדור ונשחק .. בשלב הזה הוא קם , נתן לי להלביש אותו , דיברנו על הכדור של קופי, ועל הכדור שלו ושהוא ואחיו ישחקו, ושכחנו מהמקלחת.
מדהיםושוב אתכם
רק מנסה לדייק-
הסיפור נועד רק להסחת דעת או שהוא גם אמור להציע פתרון לתסכול שהילד חווה?
למשל בדוגמה שהבאת..
זה גם וגםאורי8
זה גם מציע פתרון, פתרון פשוט שמותאם לגיל שנתיים. בסיפור- קופי התלבש והלך לשחק בכדור עם אחיו , במקום להמשיך לבכות ולכעוס על זה שיצא מהמקלחת.
זה פתרון- להמשיך הלאה , להסיח את הדעת ולא להיתקע על משהו שעיצבן אותך.
וגם אני מכניסה בתחילת הסיפור את הרגשות שלו, גם זה מאוד עוזר, עוזר לומר לילד בוכה - אתה מממש רוצה להישאר במקלחת, היה לך כייף שם, זה ממש עצוב ומכעיס שאתה צריך לצאת... בסיפור אמרתי שקופי מרגיש ככה, לפעמים אפשר גם ישירות. לפעמים זה מאוד מרגיע אותם, וגם נותן מילים לרגשות שלהם, וזה גם דבר חשוב, כשעושים את זה הרבה, אז כשהם קצת גדלים הם יודעים לומר בעצמם מה הם מרגישים.
גאוניאורוש3
תודה רבה!!ושוב אתכם
נשמע מעולה. אנסה את זה.
מקווה שהוא יצליח להקשיב למשהו בתוך ההשתוללות והצרחות..
כדי שיקשיב אני מכניסה אלמנט שמושך את תשומת ליבואורי8אחרונה
אצלי זה כדור, משאית או סמי הכבאי. אני מכניסה את זה בתחילת הסיפור וזה גורם לו להתחיל להקשיב.
הבשורות הטובות - זה עובר!קמה ש.

הילדון שלנו קצת יותר גדול משלך. השלב הזה, שהם הופכים ל'קשים', עם המון עקשנות, הוא שלב ממש לא פשוט בשבילנו. אז דבר ראשון, קבלי מנות גדושות של הזדהות!!! 💕💕💕

 

רציתי לשתף אותך שבחוויה שלי זה כן שלב שעובר, ויכול איפילו לעבור מהר. בעיניי זה מידע ממש חשוב, כי כשאת יודעת שזה זמני, הכל יותר קל. נכון? נשיקה

 

בינתיים, כמה דברים שעוזרים לי:

 

(1) אם יש לך אפשרות, לא להסס לבקש מבעלך להחליף אותך בסיטואציות שמשגעות אותך. כדי לשמר לך סך חוויות חיוביות איתה. עם יהיה לך 'שק' גדול של אינטרקציות כיפיות איתה ורק מעט אינטרקציות מעצבנות, יהיה לך יותר קל להגיב לסיטואציות המאתגרות.

 

(2) כשיש מצב תקוע, לבקש מהקב''ה עזרה. זה רעיון מדהים קיבלתי מהרבנית זיוה מאיר. היא מפתחת את האמירה 'שלושה שותפים לאדם - אביו, אמו והקב''ה'. הקב''ה הוא שותף בילד הזה! כשקשה לנו, אפשר לפנות אליו ולומר לו ''הקב''ה, הילד הזה הוא גם שלך, אני לא מצליחה, אנא תעזור!''. זה כמובן לא כספומט אבל ראיתי ישועות כ''כ הרבה פעמים ככה... 

 

(3) מצטרפת להמלצות של בארץ אהבתי לקרוא את הפוסטים של בהתהוות. בעצם, כל הבלוג שלה מדהאים ומלא עומק ועצות מעשיות.

 

בהצלחה יקרה!!!

תודה יקרה!מק"ר
באמת שמעתי המון המלצות על הרבנית זיווה מאיר, חייבת לפרגן לעצמי ללכת להדרכה שלה.
לגבי בעלי, הוא חוזר הביתה כשכבר נשא לילדה אולי שעת ערות אחת...אז הרוב עלי בכל זאת
הודעת המשך ❤️ - מתחברת להרבה עצות שנכתבוקמה ש.
* להמנע מאיומים
* לבחור את המלחמות
* להשתדל להשתמש בשפה חיובית

רציתי להוסיף עוד משהו. לפעמים אמרנו ״לא״ וזה בסדר שנשנה את דעתנו. זה משהו שאני לומדת עם מספר הילדים והנסיון. לפעמים מפחדים ״לפתוח פתח״ מסוכן, אם נשנה את דעתנו. מפחדים לאבד מהסמכות שלנו ועוד כל מיני חששות כאלה. אבל במציאות, אם משנים את דעתנו לא כי ״הפסדנו״ במאבק הכוחות אלא כי התחדשה לנו הבנה חמה זה כל-כך חשוב לו (או להיפך שזה בעצם לא כזה קריטי לי) זה דווקא מעצים גם את הקשר וגם את הסמכות שלנו באופן כללי. הילד רואה שיש לו מקום אמיתי באיני אמו ומכבד יותר כשמשהו לא מתאפשר.

תפיסתי היא שכדאי לאפשר להם את כל מה שאנחנו מסוגלים לאפשר להם. ואם באמת אי אפשר (נגיד לאפשר לו להרביץ לי או לאחות, או להכניס אצבעות לשקע, או שאני בסוף כוחותיי ואם אאפשר משהו זה עלול להיות במחיר שאני אאבד את שפיותי), אז אי אפשר. ככה המלחמות מצטמצמות ממש למינימום, ויותר נעים וכיף לכולם.

אני לא עם 2 ילדים כל היום בבית!!!!! המקסימום שלי זה 1. את מהממת ומגיע לך טפיחה ענקית על השכם 😍
נשמע כיף!!פיג'מה
סתם סתם..
כמו שאת בטח זוכרת, הבנות שלי קטנות מהילדים שלך בחודש, ואני ממש מבינה ומזדהה..

מה שלי עוזר:
- לנסות 'לעקוף' קשים: הטושים לא נגישים, הגז - מכובה כשאני לא מבשלת, גם התנורים, וכו'...
- לוותר לפעמים ולבחור את המלחמות שלי, כמו שאוהבים להגיד פה. אם אני רוצה שהיא תלך לישון עכשיו, אז אני ארשה לה ללבוש חולצה חגיגית יותר או משו כזה, אם זה מה שהיא ביקשה.. אני לא אריב על זה עכשיו....
- לשקף לה רגשות, גם את של עצמה. 'אוי, אני רואה שעכשיו את כועסת. זה בסדר, מותר לכעוס. את רוצה לספר לי למה את כועסת?' גם אם היא לא עונה לך, זה עוזר קצת ולאט לאט...
- בלי קשר לסצנות, להחמיא. והרבה. זה מדהים איך שזה עוזר... גם על דברים שנראים לנו פשוטים.. לדוגמא - הבת שלי הלכה יום אחד מהמעון הביתה במשך שעה ורבע במקום 10 דק'. התחרפנתי בטירוף... יום למחרת, הלכה במשך 15 דק'. גם בדרך וגם בבית, שיבחתי אותה מאד וסיפרנו לאבא וכו' איך היא הלכה יפה, וכמה שזה היה נעים לאמא וגם לה ושעכשיו יש לנו המון זמן לשחק וכו'. זה נותן לה המון כוח גם לפעמים הבאות. כשלומדים (זו ממש למידה עצמית) להחמיא הרבה מכל הלב, זה ממש משמעותי..

בהצלחה!!!
תודה יקרה! אנסה ליישםמק"ר
ואני חופשי נותנת לה להוציא משחקים, להלביש מה שהיא רוצה, לאכול לבד וכ'ו, לא שם המלחמות שלנו
לגבי התנור-גזמוריה
ממליצה להוציא מהחשמל+לנתק זרם גז.
לגמרי איתך. שלי בת שנה ו11 חודשים ופשוט עושה מה בראש שלהסתם אחת
למדתי לא להגיד לה להפסיק לעשות משהו מרחוק, אם היא מתעסקת במשהו שאסור לה אז לא יעזור להגיד לה מהספה להפסיק. אני קמה אליה, מביאה לה יד, "**** אמא לא מרשה להתעסק בזה נכון? אז בבקשה לא לגעת". ולקחת אותה משם פיזית, בנחישות וברגישות😁

עוד משהו שעוזר זה התניות. אם מסדרים את המשחקים לפני ארוחת ערב והיא בשביתה איטלקית- "**** מי שלא מסדר את המשחקים לא יוכל לאכול איתנו ארוחת ערב." עובד כמו קסם.

מה לא עוזר? צעקות. הכי לא. (לא שאני לא נופלת הזה)
ולהגיד מרחוק ולא להיות איתה פיזית.

בהצלחה! ופה גם בשביל התגובות
עובד לך?? לא מזיז לה שאין ארוחת ערב או כל דבר דומהמק"ר
באמת לי לקנא

וכן גם שלי לא בעניין לסדר בכלל
טוב שלי אוהבת אוכל בצורה מעוררת התפעלות חחסתם אחת
אבל תחשבי על משהו שיפריע לה. "לא הולכים לגן שעשועים", "אני אקח לך את הבובה ולא תוכלי לשחק בה היום" וכו..
מיואשת******
אוהבת אוכל בצורה מעוררת התפעלות
חחחחחח
חחחחחח
הלוואי עלי!!!!
חח זה באמת עושה את החיים קלים יותר 😅סתם אחת
!! לגמרימק"ר
ענין משפחתי גנטי כנראה!!!בת 30
אני גם חושבת.. נראלי זה ככה כבר שלושה דורות ברצף!סתם אחת
מצחיק ממש!!!בת 30
אז מי שאוסף משחקים יקבל ראשון מה...לפניו ברננה!
ובכללי לדבר בשפה חיובית גם עוזר להשגת שיתוף פעולה...
עוד דברים שחשבתי עליהם-סתם אחת
לצמצם מלחמות. לפני שאת אומרת לה לא על משהו תחשבי טוב אם זה שווה לך את הצרחות שיכולות לבוא אחכ. ואם כבר אמרת לה לא- לא לוותר לא משנה כמה היא צורחת.
למשל כשאני מבשלת היא קבוע פותחת לי ארונות, אז הקציתי לה ארון בלי דברים שבירים שמותר לה לפתוח, השקט שווה לא את הבלאגן שאח"כ מסדרים בשתי דקות...
וגם ברגע שלמדתי לא להתרגש מהצרחות שלה הן פחתו בצורה משמעותית.
עוד משהו שעוזר בהתקפי זעם- לתמלל לה מה היא מרגישה. "אויש, את ממש כועסת שאני לא מרשה לך עכשיו?.."
שווה לי*סתם אחת
תודה על הרעיונות!מק"ר
מתחברת ל-לא להגיד מרחוקמחי
כשמתקרבים ומדברים איתם בגובה העיניים זה הרבה יותר יעיל.
התניות, אצלי לפחות, זה משהו שממש לא עובד, ולדעתי גם לא מומלץ, אלא אם כן את ממש הולכת לעמוד במילה שלך ושום דבר לא יכניע אותך. אני לא אגיד לבן שלי שאם הוא לא יסדר הוא לא יקבל ארוחת ערב, כי אני יודעת שזה לא יעזור, ושאני אתן לו לאכול כמובן. (ובאופן נדיר אם כן הולכת על "איומים", חשוב שזו תהיה תוצאה שקשורה למעשה. אם הוא עשה בלגן ענק עם 5 משחקים ביחד ומסרב לנקוף אצבע ולסדר אפילו טיפה, אגיד לו שזה ממש חבל ומחר הוא לא יוכל לשחק במשחקים האלה כי הוא לא סידר. אסדר לבד ואשים במדף גבוה, וביום הבא כמה שיתחנן ויבכה לא אתן לו)
ובאופן כללי, כמה שיותר לנסות לדבר בצורה חיובית. בא נראה מי יכול למצוא את כל החלקים הכחולים, מי אוסף יותר מהר, מי יכול להכניס את הלגו לקופסא ולקפוץ באותו זמן, איזה גדול אתה אתה בטח תצליח לאסוף את הכדורים!
מוכר כל כך...גם לנו יש מתבגרת (קצת יותר גדולה)יעל מהדרום
לק"י

ובעיה כשאין כח לעמוד על מה שאני חושבת שחשוב לא לוותר (כמו לא לזרוק את הזבל שלך על הרצפה, ואם זורקים- אז לאסוף לפח).
גם בקטע המסוכן יש לה חלק- לשים דברים בפה בכוונה ולבוא להראות לי.

אבל בסוף זה עובר, ובשלב מסויים מתחיל גיל ההתבגרות הבא.

מצטרפת ללבחור את המלחמות שלך.
לא להלחם על הכל.
ואצלינו גם יש לה מה להגיד על כל דבריעל מהדרום
טוב אני כבר לא עומדת בקצב התגובות מק"ר
אז סליחה שלא מגיבה לכל אחת, קוראת את כולכן!
תודה לכל מי שטרחה להגיב, להזדהות, לתת עיצות

הרבה מהם אני מיישמת כבר (סיפורים מאוד מרגיעים אותה למשל) אבל יש המון סיטואציות ביום יום שזה פשוט לא מתחיל לעזור. אולי זה בגלל שאני איתה כל היום, מהבוקר...

תודה לכולן
לבחור את המלחמותאני זה א
ולא לחכת ראש בראש כי זה מתכון בדוק לעקשנות יתר.
אני בתקופות שיש לי קושי עם גבולות בוחרת משהו או שניים שעליהם לא מוותרת ולאט לאט מוסיפה עוד קווים כמובן לפי הגיל.
חיבוק גדול בהחלט לא קל
רוצה להוסיף משהו שקראתי בספרריבוזום
"איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו". לא היה לנו ניסיון בדיוק כמו שתארת אבל כל ילד כנראה לפעמים רוצה משהו שאסור ובוכה אם לא... מה שאני מציעה זה רעיון שיישמתי כמה פעמים וחולל פלאים, ונראה לי שהוא חשוב גם בלי קשר לתוצאות המיידיות שלו.
פשוט לומר: אני רואה שאת מאוד מאוד רוצה .... . ולהתכוון לזה, להרגיש אותה ואת המקום שלה. כמה פעמים זה גרם לילדה שלי לעצור את הבכי, לענות שכן, היא מאוד מאוד רצתה. ואחרי כמה רגעים (שבהם אולי עוד קצת בכי) להציע בעצמה חלופה שיכולתי להסכים לה. ראיתי שברגע שהיא ראתה שאני רואה את הרצון שלה והוא חשוב בעיניי נהיה לה הרבה יותר קל להשלים עם הסירוב.
לפעמים עוזר גם לדמיין מה הייתי עושה אילו היה אפשרבארץ אהבתי
ולהתפרע עם הדמיון עד הסוף...
לדוגמא- אם הילדה קיבלה פרוסת עוגה ורוצה עוד ועוד, אני יכולה להגיד משהו כמו - 'אני רואה שהעוגה הזאת כל כך טעימה לך שהיית רוצה לגמור את כל העוגה כבר עכשיו! אני כל כך שמחה שאת אוהבת אותה, אם היה אפשר הייתי מכינה לך בית שלם מלא בעוגות והיית יכולה לאכול מהן בלי סוף! את יודעת שאני כל כך אוהבת אותך, ואני רוצה שיהיה לך הכי כיף והכי טוב, ואני גם רוצה שהגוף שלך יישאר בריא, ולכן אנחנו אוכלים קצת מהעוגה ושומרים עוד לאחר כך, ועכשיו נאכל עוד דברים בריאים וטעימים...' (אולי זה מידי ארוך, ויש זמנים שאני פשוט אמשיך עם הדימיון של מה שהייתי יכולה לעשות, בלי לדבר על ההסבר של למה לא, תלוי בסיטואציה...)
ועוד משהו שגיליתי שעוזר לי עם הגדולים יותר, אבל אולי יתאיםבארץ אהבתי
כשצריך להתארגן בבוקר או לקראת השינה, והם מתחילים להתנגד או שסתם לא מתקדמים, אני אומרת לילד לעצום עיניים ואני מובילה אותו לאן שצריך, עם כל מיני סיבובים ובלבולים בדרך, והוא צריך לזהות לאן הוא הגיע (שירותים, כיור לצחצוח שיניים, וכו').
היה ממש מוצלח אצלנו בימים האחרונים וחסך הרבה התנגדויות ומריבות...
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך