לא מתפקדת בעבודה, ולא עושה את הנדרש ממני.
אבל היא ממש צעקה, ויש לח לב חלש מידי מסתבר,
כי פשוט התחלתע לבכות, ואמרתי לה שאני כנראה אצטרך לעבור טיפולי פוריות. ואני לא ישנה בלילה מדאגה.
היא היחידה שיודעת מלבד בעלי, אז היא המשיכה ואמרה שאחת הבוסיות האחרות אמרה שהיא חשבה שאני בהריון.
בכל מקרה, אני מקבלת כל רגע כאפה מאלוקים,
אז כנראה שאני לא טובה בעבודה,
כי היא ממש אמרה לי את זה, שאני לא טובה. ושאני היחידה מבין העובדות שככה.
וסתם בא לי, שאנשים יפתחו את העיניים, ויהיו מכילים יותר ורגישים יותר לסביבה שלהם.
כי ברגע שסיפרתי לה התפרצתי בבכי מטורף, כי רק לה סיפרתי בעולם.
והיא בירכה אותי, ואני חושבת שהרסתי לה את היום, אבל
קצת עצוב שהיא לא שאלה אותי אם עובר עליי משהו,
אלא פשוט שיחת טלפון קולנית.
האיש שלי בלימודים עם פלאפון כבוי, ואין לי למי לספר את זה בעולם.
את הגל של הרגש שיש בתוך הנפש שלי,
אני לא מסוגלת יותר.
אבא, בבקשה ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול.
עשה שהחודש אקלט טבעי ופשוט,
תן לי קצת שמחה פנימית.
תושיע אותי.
ואתן? פשוט תחבקו אותי


