מצטערת לשמוע....
בגדול בגדול אם את כנה, פתוחה, מודעת לעצמך ומצליחה להביא את זה גם בשיחה
אין סיבה שלא תרגישי את מה שאת מרגישה בפנים מול פנים...
בשיחת טלפון אפשר להרגיש זרימה בדיבור, אפילו מבחינת ההומור... זה דברים שבד"כ לא משתנים בפנים מול פנים
מה כן יכול להשתנות? מציאת חן ושפת גוף... זה אי אפשר לדעת בשיחה
מה כן אפשר לשמוע בשיחה?
שזורם,שלא נתקע, - תחשבי על זה שאם תהיו זוג אז תצטרכו לעשות שיחות טלפון הרי... אז משהו שם צריך לעבוד גם במישור הזה...
שאת מרגישה שלדברים שהוא אומר יש לך מה להגיב וזה מעניין אותך ומשהו נוצר שם
יכול להתפתח הומור, אבל לא חייב....
שאת מרגישה שמשהו בקול שלו מדבר אלייך! זה חלק מהמציאת חן!!! אם הוא אומר את השם שלך- מה את מרגישה? שזה שייך לך או שזה זר לך? תנסי להרגיש...
הסגנון דיבור שלו מה הוא גורם לך לחשוב? "ואי איזה חמוד" "ואי לא" "אוף הוא מעצבן" "ואי הקול שלו מרגיז" "היה מעניין"
תנסי לבדוק איזה תחושות עולות לך בשיחה, איזה תגובות, מה השיחה מוציאה ממך יותר ביישנות , אולי יותר יזמות, אולי יותר צחוקים, אולי יותר רצינות, אולי יותר עומק... כל אחד מביא איתו משהו אחר.
אצלי לפעמים אני יכולה להיות ממש שותקת ולפעמים דברנית ממש, זה נטו תלוי בכימיה בינכם. וזה אומר הרבה. לרוב זה לא כזה משתנה בין הפגישות. אבל זה נטו תלוי בך ובפתיחות שלך, בכנות, ביכולת ליצור שיחה אמיתי ולא מזויף!
אגב תרגישי אם את מצליחה להביע דברים כנים ולא מנסה להיות "נחמדה" כי לא נעים. לפעמים שיחה שמוציאה מאיתנו זיופים זה בגלל שבאמת משהו שם בכימיה לא זורם ואנחנו נאלצים להיות אובר נחמדים או אובר מנומסים... זה אגב בכל קשר חברתי, לאו דווקא עם בחור...
שמשהו עובד בכימיה בעיקרון את צריכה להרגיש ש*לא מעיק* לך ... שמשהו שם זורם, טבעי, משוחרר...
נגיד אני יכולה לשתף ב דוג:
יצא לי לשוחח עם בחור מאוד מאוד שכלתן, שבשניה הראשונה ששמעתי את הקול שלו זה היה קול מונוטוני כזה מהיר, מחושב, לא מתחשב ברגשותכ זה... אפילו בקטע קצת קיצוני כזה... אז ישר ידעתי שלא שייך בכלל.. (כמובן שלא שללתי על השניה הראשונה, אלא אחרי השיחה
כתבתי בצורה מבולגנת... אבל מקווה שהועלתי במשהו..