אצל אישה זה יכול להיות פשוט שגרה שאין בה רוחניות, שהלב לא מורגש...
ובכל אופן מה הפיתרון? להיות אנשי קצה בקדושה? (בעיניי כן.. אבל לא סגורה על זה.. כי עובדה שיש כאלה שמצליחים גם בלי.. כנראה כנראה.. לא נכנסתי לעבודת ה' שלהם לעומק.רק מבחוץ זה נראה ככה)
מה זה אומר מדרון חלקלק? למה תמיד אומרים שזה מסוכן?פלונטר 1
אוף אני נשמעת תמימה אבל באמת שאף פעם לא הבנתי את זה!
תראי אפשר לחיות כל החיים בתרדמה... כלומר הגוף פועל אבל משהו בפנים לא "חי"
אדם שהחליט שהוא רוצה לעבוד את ה' והעיניים שלו נפקחו
ויש לו רצון להתקדם.. כלומר משהו שם התחיל לזוז ...
אז הכל מתעורר- היצר הרע והיצר הטוב....
ההתמודדות יותר קשה, ויותר "מלחמתית"
להתרסק זה אומר שאם תתייאש אתה יכול להיכנס לבורות עמוקים של ייאוש, צער, תסכול, כאב, וגם בהרגשה הרוחנית להרגיש לא טהור, מלוכלך וכו'..זה מורכב, זה לא רק זה...
ולבנות עולם זה שני דברים גם ממש להביא ילדים לעולם שככל שחזקים בעניין הזה זה משפיע ככה קדושה לילדים
וגם מבחינת דרגות שכתוב שמי נחשב לצדיק יותר הוא מי שחזק יותר במידת היסוד...
נכון. אבל קודם כל תמיד יכולים לקרות דבריםנוגע, לא נוגע
אפשר פתאום בעקבות איזה צחוק משותף או חיוך להתחיל לפתח חיבה. ומעבר לזה, לדעתי ככל שבני זוג יתרחקו משיחות יתירות ולא נצרכות עם בני המין השני, זה יחזק את הקשר הפרטי שלהם. שווה.
1 זה מאד משתנה מאדם לאדם. אם את אומרת שהעולם הרוחני נחרב - אל תדאגי, לשון הרע מספיק בשביל זה. אם את מתכוונת שהאדם עצמו מתרסק, או לחלופין הופך למפלצת - זה די נדיר. הרוב רואים וממשיכים הלאה.
(כמעט) אף אחד לא נשבר מכשלון בשמירת העיניים. זה מפריע? בהחלט. יש נוכחות של החובה הזאת? בהחלט. אבל זה לא העולם.
וכן, יש צניעות. צניעות בריחוק מנשים. לא קורה שום דבר דרמטי משיחה עם נשים. זאת שחיקה איטית וסבירה
2 זה נכון בכל בחינה. ואגב בשני הכיוונים. אשה יכולה לשנות לחלוטין את חייו של בעלה, בכל הקשר, ולהיפך. מפחיד? לא. זה כל היופי, כששני אנשים מצטרפים ויש שני אנשים וזוגיות שמעצימה את שניהם.
3 נשמע לי לא אמין. לא יכול לדבר כנשוי או כמישהו שחווה קשר של כמה שנים רצופות. אבל לא נשמע לי אמין, וזה לא מה שאני שומע מאנשים. שדכנית שהתייעצתי איתה פעם אמרה משהו בסגנון של "אני נשואה עשרות שנים וכל פעם מגלה מחדש מה נקרא לאהוב".
4 את לא גורמת לצרות. אולי את באופן אישי כן, לא מכיר.
דבר ראשון; צר לי שזה מה שאת מרגישה. כמו שכבר הזכירו כאן פעם, בד"כ הקיצוניות שניתן להבחין בה כאן ובפורומים אחרים או כל כלי שמקשר בין אנשים באופן ומה לכאן, עולים הצדדים הקיצוניים, השאלות הכואבות ביותר. רוב העולם והאנשים לא כך כלל וכלל.
שנית, לגבי גוף דברייך, כן כמובן היהדות רואה חשיבות גדולה בשמירת העיניים. זה לא מוטל בספק. אבל מכאן עד לומר שזה כל חייו של הנער, הבחור, הבעל והאיש הדתי - זה לדעתי טעות גמורה ומוחלטת. העולם שלהם מלא תוכן של ערכים, אמונה, קדושה, אהבת ה', ועוד ועוד (כל זה לגבי הדתי האיכותי כמובן).
הנקודה השניה - אני חושב שזה זכות גדולה שיש לך השפעה כ"כ גדולה על בעלך, מה שבאמת נכון. מ"מ זה לא שאין לו חוט שדרה רוחני משל עצמו, לפחות במצב האידיאלי.
והשלישית - ברור שזה לא טוב. זה השפעה של התרבות המערבית החיצונית, שרואה בהנאה הרגעית את התכלית. אז ברור שהתוצאה תהיה ראיית האישה ככלי לסיפוק התאוות בלבד. ביהדות זה הפוך; רואים את היופי הפנימי שיש באישה, את היראת שמים, את המידות ואת הערכים. כמובן שלא מתעלמים מהיופי והמראה החיצוני - "אישה יראת ה'" - אם היא יראת ה', ודאי ש"היא תתהלל".
והתוצאה של המערב היא שהגירושין כיום נהפכו ללגיטימיים לחלוטין, ויש שהאישה שלהם היא מספר 3 (כמו ראש ממשלתנו...)!!! מי חשב פעם על מצב כזה לפני 40 שנה!
יש חובה חמורה (וקשה להחריד!) לשמור עיניים ודיבורים בטלים, כי הגבר נורא בקלות יכול להסתנוור מאישה אחרת שהיא כביכול יותר "זוהרת" וזה "עולם לא מוכר" כזה. במיוחד ביצר המיני אגב יש פן חזק של "מים גנובים יימתקו" שכאילו תמיד האסור במובן מסויים מרגש יותר (לעתים. ברור שרוב מוחלט של הזמן במצב נורמלי האישה שנמצאת במחשבה של הגבר היא אשתו וזה אבל לפעמים יש יצרים פסולים שמתעוררים ופשוט שולטים בזה). אנחנו יודעים שבטווח הארוך זה ריקני ומזיק וצריך קשר יציב אמיתי ונאמן, ולכן אנחנו צריכים לשמור עיניים, וזה צריך להיות קיצוני למדי כי היצר ההפוך חזק (משתנה בין אנשים כמובן, אבל הוא לא קל לאף אחד)..
אגב, כתבת גם "ופשוט פחד גדול ממכם. שכל דיבור\מעשה שלי
אני גורמת לכם לצרות. אוף. "
אני הייתי מסיק מזה את המסקנה ההפוכה בדיוק. בלי קשר לזה שזה קצת הגזמה, הרי הצרות לבנים לא נגרמות בגלל שאת רעה - אלא בגלל שגברים נמשכים אליך, ואם הם אנשים טובים אז זה אומר סה"כ שגם את טובה. הצרה היא לא בגללך, הצרה היא שגבר לא אמור להמשך גם אחרי נשים טובות שהן לא אשתו. למה זה מוביל לפחד גדול מאיתנו? פשוט תעזרי לנו לשמור את האהבה והמשיכה שלנו הגברים לנשותינו האהובות (אחח... יום יבוא) מתוך הבנה שדווקא בגלל האור שיש בך גבר עשוי להתבלבל.
אבל בוא נהיה ריאליים. יוצא לפעמים שבנאדם נשוי מרגיש נניח בעבודה שמישהי קצת מתחילה לחלוף במחשבות שלו, ואז הוא פשוט נמנע מאינטראקציה איתה כמה שניתן ותופס את עצמו וזה עובר וזהו. זה קורה לא מעט ועוברים את זה. הגבר פשוט מוציא את זה מהראש שלו והכל בא על מקומו בשלום.
אבל לדעתי צריך בדיון הזה ספציפית להדגיש יותר את הצד שב"ה במצב רגיל גבר בסופו של דבר נאמן לאשתו ולא חושב על כל אחת. שוב יכול להיות שתעלה לו מחשבה אבל כמו שאמרת הוא יכול וצריך להעיף אותה
אם הוא בנאדם נורמלי אם זה קורה לו הוא פשוט מוציא את זה מהראש שלו וזהו. מה את חושבת, שזהו? אחרי שהאיש נשוי אז נשים אחרות כבר לא יפות? אלא שהוא פשוט אומר לעצמו "אני נשוי. יש לי אישה שאני אוהב והיא מה שאני רוצה בחיים שלי ואיתה יש לי קשר עמוק ולא שטויות חולפות. כי היא חברתך ואשת בריתך" ומוציא את זה מהראש שלו כמה שיותר מהר וממשיך בחייו.
וברור שזה לא שהוא נדלק על כל אחת עכשיו ממש לא... אבל זה מצבאבןגבירול
שעשוי לקרות וקורה לפעמים למרבה הצער (כנראה שלא לכולם, אבל לחלק כן וזה טבעי). והגבר פשוט יודע שאשתו היא המטרה שלו וזה מה שיש לו מול העיניים אז הוא מסלק מהמחשבה שלו שטויות.
ובאמת בגלל זה אני חד משמעית תומך בדיני צניעות מחמירים והרחקה מנשים ולא לקשקש עם מישהי אחרת אלא רק אם יש צורך. אני יודע שכן, זה יכול להסיח אותי מהמטרה שלי - לאהוב את אשתי. גם אם זה מסיח אפילו לשנייה.
בשמחה
אז זה דורש הרבה יראת שמיים ואמון ואמת בין בני הזוגפלונטר 1
בנות שנמצאות פה (שואלת אתכם בתור בנים) הן פחות נחשבות בעינכם?
וברור שזה דורש יראת שמים ואמון אבל תזכרי שרוב הגברים עומדים בזה ושומרים נאמנות גם במחשבה (כך לפחות אני מתרשם). אני חושב שזה גם קשור לאנושיות בסיסית של אדם ששולט במחשבות שלו ולא הן בו, כי הוא יודע שיש לו אישה שהוא מחויב אליה וזה שווה הכל.
שאדרבא זה באמת נותן גם תמריץ נוסף להשקיע בזוגיות כי הבנאדם יודע שהיחס שלו לאשתו זה דבר שהוא צריך לתחזק דרך קבע ולהשקיע בזה, ולדאוג לה ולאהוב אותה עוד יותר.
נו באמת, אם הוא רואה מישהי אחרת אז הוא כבר זורק את אשתו הראשונה?!
וחז"ל עוד כותבים את זה? האישה בשבילם טובה רק כשהיא יפה?
אז לא. לא באתי לעורר עוד פעם את הדיון על מעמד האישה.
כוונת חז"ל במאמר זה, ואת זה אומרים כל המפרשים (וגם פשט גמרא למי שיעיין שם); אם אתה הגעת למצב שאישה אחרת נראית בעיניך יותר נאה מאשתך, ואתה כבר מהרהר על זה, תגרש את אשתך כמה שיותר מהר. לא מגיע לה כזה בעל. זה כבר הסוף של חיי הנישואין שלכם!
אז תסמכי עליי מהיכרותי עם בנים שרובם נורמליםנוגע, לא נוגע
יש להם תאווה אבל הם מתמודדים איתה בכבוד, גם אם נכשלים לפעמים. ובוודאי לא יגיעו לרמה של הדוגמאות שכתבת בהודעה הפותחת.
אבל מן הסתם זה עדיין יפריע לך. עצם קיום התאווה החזקה הזאת בנו. אז תדעי שזה התיק שה' נתן לנו להתמודד איתו. זו לא אשמתנו שכאלה אנחנו.. ובעזה כשתהיה לנו זוגיות ניקח את התאווה הזאת כדי לחזק את הקשר הזוגי.
יופי. ואגב, שתדעי שלפעמים נוצר אפקט הפוךנוגע, לא נוגע
כלומר מרוב שגברים מודעים לבעיה ולא אוהבים אותה הם לוקחים את עצמם לצד השני. משתדלים להתמקד בקשר הנפשי ובאהבה, לשמח את האישה שלהם, לשים אותה במרכז, לדאוג לה, לתת לה.
תודה רבה. זאת אומרת, שיש איזה מצפון פנימי כזה.פלונטר 1
נכון. ואגב, אני חושב שבגלל שאת לא מכירה אתנוגע, לא נוגע
העניין מבפנים כי את לא בן, זה נראה לך מאיים יותר ממה שזה באמת.
לאישה יש הרבה השפעה על המשיכה של בעלה אליה. אישה עם לב טוב שבאמת אכפת לה מבעלה, שיודעת גם להתנגד לו כשצריך, ששומרת על צניעות וכבוד עצמי בחוץ, שיודעת גם למשוך את בעלה וכו', תגרום לזה שבעלה מאוד יאהב אותה וימשך אליה. וממילא בנות בחוץ, גם אם אובייקטיבית הן אולי יפות ומושכות יותר, לא ממש יזיזו לו.
אישה שרואה איפה בעלה לא בסדר ומתייאש או מוותר לעצמו והיא יודעת באהבה אבל בנחישות לדחוף אותו להתקדם. כמו לדוגמא בעל שלא מתאמץ לקבוע עיתים לתורה אחרי שחוזר מהעבודה ומוותר לעצמו.
המקום שבעלי תשובה נמצאים בו, יותר גבוה מצדיקים גמורים..
אז הוא דיבר עם בת, והפסיק. ועכשיו הוא יודע כמה הוא רוצה להתאמץ לשמור את עצמו בשבילך, האשה שלו.
אחד הדברים היפים בפורום פה, זה שהוא גורם לך להתמודד בצורה קצת יותר ישירה מהתאוריות שחיינו בהם לפני (גם דייטים עושים את זה, אבל הם לא ענינו כרגע..), בטח בתור כאלה שחיים בחברה נפרדת.
"מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת, ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו: אין אנו מועילים להקב"ה כלום. עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונישאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה" (בראשית רבה יז, ז).
מסתבר שבשני המקרים הללו, השפעת האשה היתה נסתרת. אם היו מתווכחים ביניהם על הדרך הראויה, האיש היה דוחה את דברי אשתו ומתעקש ללכת בדרך ההפוכה. אבל השפעתן היתה פנימית. הצדקת, מתוך ענווה ואהבה, נענתה לכל יוזמה טובה של בעלה הרשע, שמחה בה, הרחיבה אותה והתעמקה בה, וכך האיש נמשך אחריה, שכן כל הדברים הטובים שפיתחה היו ממנו עצמו. עד שבתהליך הדרגתי הצדדים הרעים שבו נדחקו ונעלמו, והצדדים הטובים שבו הפכו לעיקר. לעומת זאת, המרשעת לא נענתה ליוזמות הטובות של הצדיק, וכשהייתה ביוזמתו נקודה שלילית, מיד נענתה לה בשמחה, ופיתחה והרחיבה אותה, עד שבתהליך הדרגתי עשתה אותו רשע.
אמנם בדרך כלל אין הבדלים גדולים בין בני הזוג, ושניהם מכוונים למטרה משותפת, ועל ידי ההפריה ההדדית שביניהם הם הולכים ומתעלים, כשהאיש יוזם והאשה ממשיכה את יוזמתו ומעמיקה ומפתחת אותה. ומתוך כך הוא שוב יוזם והיא שוב מפתחת, וחוזר חלילה. ופעמים שהם מתחלפים והפיתוח מתגלה כיוזמה, והיוזמה כפיתוח, אבל המנגינה הראשית של זכר ונקבה, יוזם ומפתחת – נשארת ברוב הזוגות, כאשר במשך השנים מתגלה יותר ערך תפקידה של האשה ומעמדה עולה.
א.לי נראה דווקא שאת לא בקטע לברוח לעולם ליברלי ופתוח ,ופשוט הירידות מושכות אותך לכיוון אחד ואז את מחפשת את הצד השני איפה הצדיק ואת מרגישה חסרה זה מטורף הרגשה הזאת לי ואני מרגיש שיש אתזה להרבה אנשים צריך לבנות יציבות כלשהיא לא לרדת למטה ממש ולעלות אלא באיזון!! ב.מבחינתי מי שמרגיש אתזה צדיק זה הירור תשובה. ג.יש פה משהו גרוע רצח בפורמים זה כזה להתמרח כמו חתול כי לא אכפת לך לכתוב מה יש על הלב כי אפאחד לא מכיר אותך ופווול דברים אנשים מגזימים ומצהיבים את הסיפורים וזה עושה הרגשה הכי רעה בעולם!!מנפחים ולפעמים זה מפחיד ומכניס סתם למקומות שוליים הלוואי שיהיה מישהו מפקח נורמאלי לפורמים ברמה טובה וזה לא יהיה סתם פריקה כזאת איככס!!
לא הבנתי ככ את א' וב' אז אשמח שתרחיב בבקשהפלונטר 1
זה לא נראה שאת מנסה להיראות מגניבה אלא ככה החיים יש עליות וירידות ורק בנאדם עם רגש מבין את זה שהחיים זה משהו זז ונד,צריך יציבות כל שהיא באיזשהוא מובן אבל לומר שזה ליברלי ולא דוס זה חרטא פשוט יש תנועה חזקה בלב!!לא יודע איך לקשר את זה בערך.
עבר עריכה על ידי מלח ופלפל בתאריך י"ח בסיון תש"פ 22:50
טוב לא קראתי את כל התגובות. אבל אני אענה מה שנראה לי. יש פה כמה שאלות אני אנסה לענות נקודתי על כל אחת. לא יודע, אף פעם לא הגדרתי את מטרת חיי כשמירת העיניים. אני כן משתדל כמה שאפשר ב"ה אבל זו לא מטרת העל שלי, וגם אם נפלתי איני מחשיב זאת כסוף העולם. ואני לא היחיד שחושב כך. וזה לא אמור להיות. אחרי שהתחתנתי ב"ה הבנתי יותר למה היופי חשוב אך האופי יותר!! הקשר עצמו המטרות המשותפות יותר!! אין מה לעשות האישה משפיעה על הבעל מופיע אפילו סיפור על זה בספר חסידים (לר יהודה החסיד מתקופת הראשונים). אין זה אומר שלבעל אין דעה והוא חייב להיגרר אחרי, נקרא לזה הרמה הדתית של אשתו, וגם יכול לקרות ההפך כמובן. דיבור עם בנות אין מה לעשות, מבחינת ההלכה רק ענייני ולמטרות לא נפשיות. את הפטפוטים תשמרו לבנות הזוג.
לא כל דיבור ולא כל מעשה גורם לנו לצרות. זו כן התנהלות אחרת משלנו אבל לאט לאט לומדים את ההבדלים.
לגבי מה שכתבת על שמירת העיניים, את קצת הגזמת. ובכללי כבר הרבה פעמים שראיתי כאן בפרום, שממש מפחידים נשים ביחס לניסיון הזה. בגלל זה כבר כמה פעמים שאני ראיתי הדרכה של רבנים לא לשתף את האישה בניסיון הזה, כי היא לא ממש מבינה את המשמעות של זה, והיא בדרך כלל לוקחת את זה למקום הרבה יותר קיצוני ממה שזה בפועל. את לא גבר, את לא מדברת על הנושא הזה עם גברים, את לא באמת יודעת מה המשמעות של הניסיון הזה. אז פשוט אל תתעסקי בזה. ולא באתי להקטין את הניסיון, זה באמת עבודה גדולה וגם קשה, אבל אף אחד לא יתמוטט מזה. ויש הבדל מאוד גדול בין שמירת העיניים, לבין פגם הברית, שזה משהו אחר. את דיברת כאן על שמירת העיניים.
ביחס לנקודה השנייה שכתבת, בזה שהאישה משפיעה על בעלה, והיא יכולה לדרדר אותו מבחינה רוחנית.
קודם כל זה לא ממש מדויק.
באופן עקרוני האיש הוא זה שמשפיע על אשתו, הוא לומד תורה, הוא מרומם אותה, הוא צריך לדאוג למצב הרוחני של הבית. אלא שיש השפעה סמויה של האישה על בעלה, שאכן היא יכולה מצד אחד להרים אותו למעלה, אך מצד שני להוריד אותו למטה.
"הרצון" של האישה משפיע על בעלה, לאו דווקא המצב הרוחני שלה בפועל. אם היא רוצה שהוא ילמד תורה, יתקדם מבחינה רוחנית, ידחוף את הבית למעלה, והיא מראה לו את הרצון הזה, אז זה ייתן לו כוח לעשות את זה. וגם אם היא בעצמה לא במצב הרוחני הכי גבוה, אבל היא שואפת לשם, ואומרת לבעלה כמה היא רוצה לעלות למעלה אבל קשה לה, זה רק ייתן לו כוח להרים אותה למעלה. הרצון של האישה זה כמו מנוע שנותן כוח לבעל לפעול, אבל בסוף הבעל הוא זה שפועל, והוא זה שצריך להרים את הבית למעלה.
אבל אם לא מראה לו רצון להתקדם מבחינה רוחנית, לא מראה שמחה על התקדמות בעבודת ה', או יותר גרוע היא משדרת התנגדות לשאיפות הרוחניות שלו, אז זה פשוט יכבה אותו. לא יהיה לו את המנוע שידחוף אותו קדימה. ואם הרצון שלה יהיה לכיוון העולם הזה, אז באמת הוא עלול להמשך אחר הרצון שלה. זה באמת משפיע עליו בפנים, בלי שהוא שם לב.
בסוף זה הדדי, גם האיש משפיע על האישה באופן אחד, וגם האישה משפיעה על האיש באופן אחר. אין מה לעשות, הם מקשרים את החיים שלהם אחד בשנייה, ומוכרח שזה יצור השפעות הדדיות אחד על השני. את לא יכולה לצפות שרק הבעל יצטרך לדאוג למקום הרוחני, ולך לא יהיה שום חלק בזה.
לגבי מה שכתבת שהאישה נועדה ליופי וסיפוק וכשהיא פחות מעניינת עוברים להבא. וואו איך הגעת למסקנה הזאת, זה ממש עצוב. איזה גבר יתחתן עם מישהי רק בגלל יופי, ורק בגלל שהיא מספקת לו הנאה? אני לא מכיר גברים כאלה. ואפילו גברים חילונים שאני מכיר, בחיים לא יתחתנו עם מישהי רק בגלל סיבות כאלה. גם אצלם חתונה זה לא סתם זוגיות, זה כבר שותף לחיים. כל שכן דתיים שהתורה מנחה אותם.
גברים תמיד יתחתנו עם מישהי שהם מעריכים, שהם יאהבו את האופי שלה. אם תדברי עם גברים מה חשוב לך בבחורה, הדבר הראשון שהם יאמרו לך זה לאהוב את האופי שלה (כל אחד אוהב אופי אחר). ברור שהם צריכים גם לאהוב את המראה (וגם בנות צריכות לאהוב את המראה של הבחור), אבל זה בכלל לא העיקר. האופי של הבחורה זה מה שגורם ללב שלהם להידלק, אחרת היא סתם עוד מישהי יפה, שאולי מושכת את העין, אבל אין לה מקום בלב שלו, היא לא תהיה מיוחדת בשבילו. וברגע שהלב שלהם אוהב מישהי, אז גם כשהיא תראה פחות טוב עם השנים, אז הם ימשיכו לאהוב אותה בגלל מי שהיא. רוב הפעמים שלבעל "נמאס" מאשתו, שהיא כבר פחות מעניינת אותו, זה בגלל ההתנהגות שלה, לא בגלל שהיא פחות יפה. לא שמעתי גבר שמתלונן על אשתו שהיא פחות יפה, אלא שמעתי בעיקר דברים כמו - היא ביקורתית, כל הזמן כועסת וכד'.
תמיד יהיה אפשר למצוא כאלה שמסתכלים רק על דברים שטחיים, אבל ברור לי שהרוב המוחלט לא ככה.
נשמה~ אכן טעות לקרוא בנישואים טריים. במיוחד אם את לא מכוונת לכך שהמציאות שם מוקצנת~ אנשים שטוב להם בחיים, והקשיים שישנם הם במודעות עליהם ובטיפול.. בדרך כלל לא יכתבו ווידויים ופריקות על מר גורלם.
את חייבת להבין שבחיים לא הכל נראה ככה.. יש המון טוב! המון ורוד! וברור שישנו קושי.. אך עוברים וצולחים אותו בסיעתא דישמייא.
הכי חשוב שיהיה לצידך בחור שאת סומכת עליו, שאתם ביחד רוצים לבנות, שיהיה בניכם תקשורת בריאה וטובה.. ולא קטועה ומוסתרת. דברו על הכל!
אל תדאגי נשמה~ (וממליצה גם לא לקרוא שם ולהלחץ, תחסכי זאת מעצמך)
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.
העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.
אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)
נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה
במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.
סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.
מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר
מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.
וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.
לכתוב מילות מפתח.
נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.
אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.
אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.
אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.
אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.
כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.
והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).
בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.
כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.
תודה..
