לגבי מה שכתבת על שמירת העיניים, את קצת הגזמת. ובכללי כבר הרבה פעמים שראיתי כאן בפרום, שממש מפחידים נשים ביחס לניסיון הזה. בגלל זה כבר כמה פעמים שאני ראיתי הדרכה של רבנים לא לשתף את האישה בניסיון הזה, כי היא לא ממש מבינה את המשמעות של זה, והיא בדרך כלל לוקחת את זה למקום הרבה יותר קיצוני ממה שזה בפועל. את לא גבר, את לא מדברת על הנושא הזה עם גברים, את לא באמת יודעת מה המשמעות של הניסיון הזה. אז פשוט אל תתעסקי בזה. ולא באתי להקטין את הניסיון, זה באמת עבודה גדולה וגם קשה, אבל אף אחד לא יתמוטט מזה. ויש הבדל מאוד גדול בין שמירת העיניים, לבין פגם הברית, שזה משהו אחר. את דיברת כאן על שמירת העיניים.
ביחס לנקודה השנייה שכתבת, בזה שהאישה משפיעה על בעלה, והיא יכולה לדרדר אותו מבחינה רוחנית.
קודם כל זה לא ממש מדויק.
באופן עקרוני האיש הוא זה שמשפיע על אשתו, הוא לומד תורה, הוא מרומם אותה, הוא צריך לדאוג למצב הרוחני של הבית. אלא שיש השפעה סמויה של האישה על בעלה, שאכן היא יכולה מצד אחד להרים אותו למעלה, אך מצד שני להוריד אותו למטה.
"הרצון" של האישה משפיע על בעלה, לאו דווקא המצב הרוחני שלה בפועל. אם היא רוצה שהוא ילמד תורה, יתקדם מבחינה רוחנית, ידחוף את הבית למעלה, והיא מראה לו את הרצון הזה, אז זה ייתן לו כוח לעשות את זה. וגם אם היא בעצמה לא במצב הרוחני הכי גבוה, אבל היא שואפת לשם, ואומרת לבעלה כמה היא רוצה לעלות למעלה אבל קשה לה, זה רק ייתן לו כוח להרים אותה למעלה. הרצון של האישה זה כמו מנוע שנותן כוח לבעל לפעול, אבל בסוף הבעל הוא זה שפועל, והוא זה שצריך להרים את הבית למעלה.
אבל אם לא מראה לו רצון להתקדם מבחינה רוחנית, לא מראה שמחה על התקדמות בעבודת ה', או יותר גרוע היא משדרת התנגדות לשאיפות הרוחניות שלו, אז זה פשוט יכבה אותו. לא יהיה לו את המנוע שידחוף אותו קדימה. ואם הרצון שלה יהיה לכיוון העולם הזה, אז באמת הוא עלול להמשך אחר הרצון שלה. זה באמת משפיע עליו בפנים, בלי שהוא שם לב.
בסוף זה הדדי, גם האיש משפיע על האישה באופן אחד, וגם האישה משפיעה על האיש באופן אחר. אין מה לעשות, הם מקשרים את החיים שלהם אחד בשנייה, ומוכרח שזה יצור השפעות הדדיות אחד על השני. את לא יכולה לצפות שרק הבעל יצטרך לדאוג למקום הרוחני, ולך לא יהיה שום חלק בזה.
לגבי מה שכתבת שהאישה נועדה ליופי וסיפוק וכשהיא פחות מעניינת עוברים להבא. וואו איך הגעת למסקנה הזאת, זה ממש עצוב. איזה גבר יתחתן עם מישהי רק בגלל יופי, ורק בגלל שהיא מספקת לו הנאה? אני לא מכיר גברים כאלה. ואפילו גברים חילונים שאני מכיר, בחיים לא יתחתנו עם מישהי רק בגלל סיבות כאלה. גם אצלם חתונה זה לא סתם זוגיות, זה כבר שותף לחיים. כל שכן דתיים שהתורה מנחה אותם.
גברים תמיד יתחתנו עם מישהי שהם מעריכים, שהם יאהבו את האופי שלה. אם תדברי עם גברים מה חשוב לך בבחורה, הדבר הראשון שהם יאמרו לך זה לאהוב את האופי שלה (כל אחד אוהב אופי אחר). ברור שהם צריכים גם לאהוב את המראה (וגם בנות צריכות לאהוב את המראה של הבחור), אבל זה בכלל לא העיקר. האופי של הבחורה זה מה שגורם ללב שלהם להידלק, אחרת היא סתם עוד מישהי יפה, שאולי מושכת את העין, אבל אין לה מקום בלב שלו, היא לא תהיה מיוחדת בשבילו. וברגע שהלב שלהם אוהב מישהי, אז גם כשהיא תראה פחות טוב עם השנים, אז הם ימשיכו לאהוב אותה בגלל מי שהיא. רוב הפעמים שלבעל "נמאס" מאשתו, שהיא כבר פחות מעניינת אותו, זה בגלל ההתנהגות שלה, לא בגלל שהיא פחות יפה. לא שמעתי גבר שמתלונן על אשתו שהיא פחות יפה, אלא שמעתי בעיקר דברים כמו - היא ביקורתית, כל הזמן כועסת וכד'.
תמיד יהיה אפשר למצוא כאלה שמסתכלים רק על דברים שטחיים, אבל ברור לי שהרוב המוחלט לא ככה.
תודה..
