ביות מלא/ חלקי ליולדות שהיו בעבר שמות את התינוק בתינוקיה...הריון ולידה

אשמח לשמוע מאמהות שהיו לאחרונה בבית מלא או חלקי ובעבר היו שמות בתינוקיה וללא ביות.

מעלות/ חסרונות.

 

ממליצות?

תלכו על זה שוב בלידה הבאה?

 

ושאלת בונוס: איפה ילדתן (לא חובה קורץ)

ממליצות על הבית חולים הזה או לא?

הייתי בביות מלאאין לי הסבר

לא הייתי מוותרת!

שום סיכוי!

ולפני כן הייתהריון ולידה

בלידה שאינה ביות מלא?

 

לא. ילדתי רק פעם אחת אין לי הסבר

אבל בלידות הבאות אין ספק שאני אהיה שוב פעם בביות מלא...

הריון ולידה

זהו. כי רציתי לשמוע על הבדל בין מי ששמה בעבר בתינוקיה ועכשיו בביות מלא- אם ממליצות או לא..

כרגע בקורונה נראה ליאוהבת את הקב'ה
עדיין חובה לכולן ביות מלא.
אני הייתי בביות מלא לא מרצוני והיה טוב ממש!!
כבר לא...מטילדה
אני אמנם בחרתי ביות מלא ונהנתי עד הגגיוםטוב
לפני כמעט שנתיים...
אבל גיסתי ילדה לפני שלושה שבועות את הילד השלישי והקודמים היו בתינוקיה רגיל והיא התבאסה שתהיה חייבת ביות מלא, בברית דיברתי איתה והיא אמרה לי שלא חלמה שזה כזה דבר טןב וכייף ובילדות הבאות תלך שוב לביות מלא
תודה. טוב לשמוע הריון ולידה


בביות מלא-הריון ולידה

אתן מקלחות את התינוק ומחליפות לו?

ואם אתן רוצות להיכנס בעצמכן להתקלח? מי שומר על התינוק?

מחליפות- כןאין לי הסבר

מקלחת ביחד עם האחות

מכניסים את התינוק איתנו למקלחת. יש מקום לעריסה...

 

לא בכל מקום יש מקום לעריסה במקלחתהרפו ודעו..
בהדסה עין כרם אין
מלחיץ אותי להכניס אותו איתי למקלחת...הריון ולידה

ואם יבכה באמצע- מה אעשה? ארים? אפשר להחליק איתו יחד חס וחלילה.

צריכה מישהו שישמור עליו בחוץ...

לא יודעת, אצלי זה היהאין לי הסבר

הזמן שהיא הייתה הכי רגועה!

כנראה האדים הרגיעו אותה...

לגבי מקום,

הייתי בשערי צדק והמקלחת הייתה ענקית!

הרגשתי כמו בבית מלון!

אני חיתלתי וקילחתייוםטוב
כי לא הסכמתי לוותר, אבל האחיות הסכימו לקלח למי שרצתה. (עין כרם)
אני לא מקלחת בכלל בימים הראשונים.רק בבית בנחתליבי ער
זה בריא לתינוק 🙂

להחליף זה תענוג מבחינתי לפיצקים. מתענגת מהגוף הקטן והמתוק הזה יוו בא לי לאכול אותם

עשית לי חשק🙂

וברגיל אני שמה בתינוקיה כשמתקלחת .פה היה טפשרי מה שרוצים.
וכשלשרותים זריזים מבקשת מהשכנה לחדר שתהיה בפוקוס עליו.

אבל עכשיו בקורונה- באמת ללכת איתו יחד. או באמת לבקש ממי שלי-ך אם מסתדר לה רגע לשמור
מחליפות- כןיעל מהדרום
לק"י

מקלחות- קילחתי פעם אחת בליווי האחות.
כשאני התקלחתי- כשהצוות יכול הן שומרות על התינוק.
כשלא, אפשר כשהבעל או מישהו אחר מגיע לבקר, שהוא ישמור על התינוק בזמן שאת מתקלחת.

בלידה הראשונה הייתי בביות גמיש, בפועל התינוק היה איתי רוב הזמן. בלילות בתינוקיה והביאו לי אותו להנקות לחדר, ואני רק החזרתי אותו (ברזילי).
בלידה השניה הייתי בביות מלא, והיה טוב סך הכל (סורוקה).
מניחה שגם בלי ההכרח הפעם הייתי הולכת על ביות מלא (לקראת לידה שלישית בעז"ה).
כשאני התקלחתי -פיג'מה
פעם אחת בעלי שמר עליה, ובלידה אחרת - אחת האחיות..
מחליפה ברורושוב אתכם
מקלחת רק בבית. ברוגע ועם הדברים שלי..
אני תמיד הייתי עם מלווה באשפוז (אמא שלי או בעלי) אז כשרציתי להתקלח הם שמרו.
ילדתי בתל השומר.
את התינוק קילחתי רק בבית.מוריה
מחליפה כרגיל.

התקלחתי רק כשהיה איתי מישהו שיכל לשמור עליו. ובשירותים היה בידה.
התשובה לאחד - כן. אבל אני חושבת שהאחיות מוכנות לעזור.מתואמת

לגבי השאלה השנייה - פשוט נכנסים איתו. בד"כ האמבטיות שם גדולות. ואם רוצים - אפשר לבקש מהשותפה לחדר שתשמור עליו...

אני הייתי בביות חלקי וגם זה היה לי מאד קשהמיואשת******

ולא הייתי חוזרת על זה, לא סובלת ביות מכל סוג. סורי מכולן שמרגישות שפשוט אין כמו זה וכו וכו.

כמובן זה שאני אחרי קיסריים זה בעיקר הקטע הזוועתי. נראה לי כבר כתבתי פה די הרבה על זה.

בכל מקרה אני הייתי שמחה להחליט לבד מתי מתאים לי שהתינוקת איתי ומתי אני פשוט חייבת לישון \לנוח וכו ולא שזה יוכתב לי שבחמש בבוקר אני חייבת לקחת אותה ושלום שלום. 

אני יודעת שזה מאד לא פופולרי הדעה הזו ושאומרים שזה הכי טוב לתינוק, אבל אני אישית חושבת שאחרי לידה יהיה הכי טוב לתינוק שלאמא שלו יהיה הכי טוב והיא תתאושש הכי טוב, ואם אצלי זה אומר שהיא תהיה יותר שעות בתינוקיה, אז זה מה שיהיה הכי טוב בשבילה וזהו.

פרקתי

אחרי קיסרי זה באמת נשמע לי ממש קשהיעל מהדרום
לק"י

את הגדול ילדתי בקיסרי חירום, אבל ב"ה היתה לי התאוששות טובה.
ויחד עם זאת, הוא נולד אחה"צ, הביאו לי אותו אחרי כמה שעות לנסות להניק (ולראות אותו בפעם הראשונה), ולא קמתי מהמיטה עד למחרת בבוקר. אז לא יודעת איך הייתי אמורה לטפל בו לבד, אם הוא היה לידי מיד אחרי הלידה.

בהמשך השארתי אותי איתי מרצוני רוב היום, כי התאים לי.
תודה שאת כותבת את זה אני בדיוק במחשבות על הנושאמקווה מאוד


מצטרפת חלקיתנועה נועה

לי ביות חלקי היה בסדר גמור, אבל אין מצב שהייתי שורדת ביות מלא. ואני מאוהבת בתינוקות שלי, ועדיין... אין לי אמא שגרה ליד ואף אחד שיעזור. בלידה הראשונה בעלי עוד הגיע חלק מהזמן, אבל בשניה הוא היה עם הגדולה וכשהם באו 'לבקר' הוא היה צריך להיות איתה, היא היתה ממש דורשת בתקופה הזאת מסיבות ברורות. והיו לי לידות סבירות, השניה לא קלה אבל לא זוועת עולם, ועדיין תמיד היתה הנקודה שהייתי צריכה את המנוחה, לאסוף כוחות, או למשל להתארגן לשבת ולהרגיש כמו בן אדם. כלומר רוב הזמן הם היו איתי אבל לפעמים שלחתי לתינוקיה כדי לנשום. גם רוב הלילות הם היו איתי אבל כל אחד מהם עבר לילה אחד בתינוקיה ועם מטרנה רחמנא לצלן (ילדים שלא קיבלו מטרנה אפילו פעם אחת נוספת בחייהם וינקו כמעט עד גיל שנתיים) כדי שאני אשן לילה אחד כמו שצריך ולא אקרוס להם. במיוחד שנשארתי עם שניהם מעבר לאשפוז הרגיל בגלל צהבת, עם הקטן שבוע שלם, לבד. אולי יש נשים עם כוחות על ששורדות ככה ביות מלא, לי לא היה סיכוי.

אני איתךאמא6
ולא ילדתי בקיסרי...
אין לי ספק שהכי טבעי שהתינוק יהיה ליד אמא שלו, אבל אם זאת ממש לא טבעי שמצפים מיולדת טריה לטפל לבד בתינוק קטן. ברור לי שפעם כשילדו בבית והתינוק נשאר ליד אמא שלו, היולדת לא נקפה אצבע לטפל בו ולא קמה מהמיטה כ"כ מהר אחרי לידה.
אז יבואו אלה ויגידו שהן מרגישות מצוין והכל, שמחה בשבילם. אבל באמת יולדת שניה אחרי לידה צריכה לנוח. נקודה. ( גם להטרטר לתינוקיה זה לא בדיוק מנוחה...האידיאל היה שהתינוק יהיה ליד האמא אבל כל הטיפול יעשה ע"י אחות או מלווה אחר)
נכון. ממש ככה.מיואשת******


מאוד מבינה את הקושי אחרי קיסרי , חוויתי פעם אחת.אורי8
לי יצא שנותחתי ממש לפני שבת ואז בעלי היה איתי עד מוצאי שבת ובזכות זה יכולתי להשאיר את התינוק איתי . האמת שהייתי חייבת את התינוק, נפשית. כשהוא היה הרגשתי יולדת. כשהוא לא היה ליידי הרגשתי חולה.
אם היתי לבד , זה היה בלתי אפשרי.
אחרי היממה הראשונה, הסתדרתי עם התינוק לבד, היה קל יותר שהוא איתי ולא צריך ללכת לתינוקיה.
נראה לי שגם זה שהייתי ממש מנוסה הקל, זו היתה לידה תשיעית, מניחה שבלידה ראשונה אי אפשר להישאר לבד עם תינוק יממה אחרי ניתוח.
גם בניתוח רביעי לא יכולתי. כל אחת אחרתמיואשת******

ניתוח רביעי, 24 שעות ראשונות יש תינוקיה לנשים אחרי ניתוח. ובכל זאת אחר כך ממש היהלי קשה עד בלתי אפשרי להיות איתה לבד. פשוט לא. כשכל יבבה שלה מצריכה קימה שלי מהמיטה לבדוק למה היא בוכה, וכל קימה שלי מהמיטה כואבת מאד ולוקחת עשר דקות, אז זה עינוי. פשוטו כמשמעו.

להתקלח לוקח לי המון המון זמן, וכאבים, ובישיבה כי אני לא מסוגלת בכלל להתקלח בעמידה בימים הראשונים, אז מה זאת אומרת אני אכניס אותה איתי למקלחת? ואם היא תבכה - מה בדיוק אני אעשה? גם בבית אשה נורמלית לא מתקלחת עם התינוק שלה לידה. ולהכניס תינוק בן יומו לשירותים איתי זה מגעייייייייייייל. וזה עוד שירותים משותף לחיידקים של עוד מישהי. לקחו את העסק הזה מאד מאד רחוק וקיצוני. שוב, לדעתי.

בעיני עצוב מאד שלקחו לאימהות את האפשרות הזו. כל עוד ביות חלקי או מלא היה בחירה זה היה מבורך. היום כשזה לא בחירה אלא מכרחים אותך (חוץ מאיזה שתי בתי חולים בארת נראה לי) בעיני זה עוול.

באמת אחד השיקולים שלי לא ללדת קרוב לבית בלידה הראשונהיעל מהדרום
לק"י

היה שאין בסורוקה תינוקיה, יש רק ביות מלא/ חלקי, ולא ידעתי איך אני ארגיש אחרי הלידה.

לא שהיום שאני יכולה לדעת ב100%, אבל יש לי יותר ניסיון מאז כמובן.

וגם לי נשמע מוזר להכניס תינוק לשירותים

(ומוזר מה שאמרת שהיום יש בעיקר ביות מלא בבתי החולים. את בטוחה?
אני לא מדברת על תקופת הקורונה).
לא, התכוונתי לביות מלא וחלקי. שאין אופציה בלי ביות בכלל מיואשת******

אופציה לקחת את התינוק ב6 ולא בחמש בבוקר, לשים אותו שעתיים במשך היום כי בא לי לישון נגיד, או מקלחת ארוכה בלי להיות בלחץ שצריך לאסוף אותה משם כי אין כח אדם ומי יודע מה קורה וכו.

יש היום שתי סוגי ביות וזהו... לי אישית זה קשה. הכי כיף היה לי במלונית. והיא היתה איתי המון! אבל יכולתי לשים אותה מתי שלי טוב ונוח. ולא מתי שהכללים קובעים.

אהה...לא יודעת מה קורה בכל בתי החוליםיעל מהדרום
לק"י

בברזילי לפני 5.5 שנים היה הכל, והיה אפשר בעיקרון לעבור ממצב למצב בגמישות.
אז אני הייתי בביות חלקי אחרי קיסרי, וזה היה לי טוב מתואמת

לא החלפתי טיטולים ביום-יומיים הראשונים, ולא קילחתי כל הזמן הזה (גם ככה איפה שהייתי לא היו תנאים לזה ), אבל כן ישנתי עם התינוקת, והרמתי אותה אליי כשהיה צריך. (זה היה כמו אוורסט... אבל שוב - אם בית החולים הזה היה מותאם לביות זה היה יותר קל, לדעתי).

אישית - המרחק מהתינוק רע לי. במיוחד אחרי קיסרי, כשלא חוויתי את הלידה שלו ממש, בצורה מחברת רגשית, ולא הינקתי מיד. וגם ללכת לתינוקייה מבחינתי זה סיוט... (ממש זוכרת את עצמי מדדה בקושי-בקושי לשם במיוחד שבשני הקיסריים שלי התינוקות היו ממש רחוקים מהחדר שלי...) אז לכן מעדיפה שהתינוק יהיה לידי...

עונהאם כל חי

אצלי היו 2 בתינוקיה כרגיל את השלישית שמתי בביות מלא

קודם כל חיכיתי לאחרי הלידה בשביל לבקש את זה. רק אחרי שראיתי שהלידה עברה יחסית בסדו ואני לא מסוחררת מאוד/ רדומה/ חלשה ברמה בלתי אפשרית.

מבחינתי עיקר ההבדל הוא בלילה

אני שונאת לקום בלילה להניק בתינוקיה, ולא רוצה שיביאו מטרנה

כשהייתי בביות זה היה הרבה יותר פשוט וקל עבורי מבחינת הנקה 

אני מנוסה בטיפול בתינוקות , חיתלתי בלי בעיה (מקלחת דווקא אחות באה לעשות לה. מקסימום לא הייתי מקלחת ממש לא דחוף ביומיים הראשונים)

לשרותים ולמקלחות נכנסה איתי בעריסה- היה מספיק מקום ולא זכור לי כחוויה ״חונקת״

שמתי אותה פעם אחת בתינוקיה כשרציתי לקנות לה בגד לשחרור בחנות בכניסה לבית חולים

לי אישית זכור כחוויה  ממש חיובית ואעשה זאת בעז״ה שוב.

 

מדגישה- צריך להסתכל על הכוחות שיש ולא על האידיאל!!!

בלידות הראשונות שלי היו בתינוקיהאורי8
הגדולה שלי בת 19, לא היה מושג אז , של אפס הפרדה. תמיד רציתי ביות מלא, אבל למה שקראו אז ביות מלא, היום הוא ביות מאוד חלקי.
2 הקטנים היו איתי כל הזמן, בלי תינוקיה. וזה עולם אחר.
אני ישנה טוב יותר כשהם לידי. כשהיו בתינוקיה טיילתי כל הלילה, הלכתי להניק, בכו , חזרתי לתינוקיה וכו...
כשהיו איתי זרמתי עם הזמנים שלהם וישנתי הרבה יותר טוב. נחתי הרבה יותר טוב, בלי טיולים אינסופיים לתינוקיה.
איפה ילדנו באיזה איזור בארץ?השם בשימוש כבר
אני הפוךאביול
בלידה הראשונה שמתי בביות מלא, ובלידה השניה בתינוקיה. כל כך נהניתי שהיא הייתה בתינוקיה, שלפעמים שכחתי לקחת אותה ... חחח אני אל מצליחה לשים סמיילי...
ובלידה הראשונה היה לי ממש קשה שהוא היה איתי
ולגבי בית החוליםאביול
ילדתי בלניאדו. מאוד חם ומשםחתי. והם גם מאוד גמישים בנושא הזה נ
אני אהבתי את הביות מלא.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ב בסיון תש"פ 16:09
מאמינה שבלידה הבאה אלך על אפס הפרדה.

הילד היחידי שלא קיבל תמ"ל מעולם. כי לא ירד במשקל יותר מידי. כי היה לידי. ויינק כל פעם שרצה. ולא לפי שעות.
וגם את הבדיקות עשו לידי.
תוך כדי הנקה. פחות סבל.

ועוד דבר- תחושת הלבד פחותה. כי עסוקים כל הזמן. ונמצאים עם התינוק. גם כשהאיש לא נמצא.

ילדתי בסורוקה.
היה שם נחמד. ממליצה.
עונהאורוש3
בשני הראשונים ניתוחי חירום. אף אחד לא שאל כלום והיו בביות חלקי.
הראשון- הייתי כולי המומה ומטושטשת. ביום היו איתי משפחה שעזרו והם החזירו לתינוקיה ללילה. בלילה האחרון הייתי לבד. החזרתי ובכיתי את חיי מרוב הלם מה זה. לא שהיה שם משהו נורא. פשוט הרגשתי זוועה להשאיר וללכת.
השניה- לא שאלו. ניתוח בלילה. הביאו לי אותה מהתינוקיה אחרי שהתחננתי אחרי שעות של הפרדה. בלילה שאחרי בקשתי שיעירו להנקה אבל לא הייתי מסוגלת פשוט. אז אמרתי לאחות שבאה שלא. בלילה שאחריו ביליתי חצי לילה מנסה להניק בחדר הנקה (הקפוא) בתינוקיה. אח''כ עברתי למלונית.
שלישי- ניתוח אלקטיבי. תכננתי מראש שיהיה ביות מלא ואפס הפרדה. הרגיש לי יותר חיובי מאשר להתקע לילה בתינוקיה. והתחשק לי הפעם בלי מטרנה. לילה ראשון שלמתי לדולה לליווי (החזר חלקי מהסל הריון). עוד שני לילות אחות וגיסה. ואז שחרור (חג).
המסקנה שלי-
זה הרבה יותר טוב לתינוק ולאמא. אבל. בתנאי שזה אפשרי ויש תמיכה וליווי. כי ברור לי שלבד אחרי ניתוח או לידה קשה זה פשוט בלתי אפשרי. ובהחלט מעריכה את אמא שלי שבאה ביום ואת החמודות שבאו בלילה. לא בכל משפחה יש אפשרות להתגייסות כזו. ואם אין ברירה אז אין ברירה.
וילדתי בהדסה עין כרם. ולא ראיתי שום זוועות כשהייתי בתינוקיה. רגוע ובסדר.
וואו איזה התגייסות משפחתית. מדהים. (לא מכירה כזה דבר)מיואשת******


נכון. בהחלט מעריכה.אורוש3
ובדיוק לכן פרטתי. כי זה מה שאפשר את זה. זה נחמד לומר לכולם לעשות ביות. אבל בהחלט מסכימה איתך שלא תמיד אפשרי. בנוסף. בעלי לקח כל מה שמגיע לו בחוק פלוס שבוע חל''ד (מותר על חשבון חל''ד שלי) אחרי שחזרנו הביתה מהחג. ובעיני זה לחלוטין חיוני. לא מבינה איך אפשר בלי שום עזרה
למי שהיתה בביות מלא והיה לה מלווה, אז-הריון ולידה

1. לא לכולם יש אפשרות למלווה צמוד 24 שעות. במיוחד אם זאת לידה חוזרת וצריכים את הבעל/ אמא לעזרה עם הילדים האחרים.

2. לא בכל בית חולים יש אפשרות שהמלווה ישהה לידך יום ולילה. יש מקומות עם זמני ביקור מוגדרים מראש. גם אם זה הבעל. (במעיני הישועה אני יודעת שזה ככה).

 

 

צודקת לגמרי.מיואשת******


לא היו לי מלווים 24/7 אבלאין לי הסבר

לחשוב על ללכת לקחת את התינוק כל פעם בשביל להניק זה נשמע לי ממש קשה!

העדפתי שהיא תהיה איתי, והיה לנו מזה כיף ביחד!

אז מה שאני עושההריון ולידה

אני לא אומרת שאני רוצה ביות או משהו כזה.

שמה את התינוק בתינוקיה וברגע שאני קמה מהמיטה ומסוגלת כבר לגשת לתינוקיה אני לוקחת אותו לידי ולא מחזירה קורץ

אלא אם כן אני רוצה להיכנס להתקלח או שצריכים להחליף לו. או שקןראים לי להחזיר אותו...

 

זה סוג של ביות אבל אני לא קוראת לזה ביות באופן מוצהר.

(הפותחת) 

בדיוקמיואשת******
העיקר זה לעשות מה שנוח לי ולא לפי כללי בית חולים.
ככה אני עשיתי בעבר בשני נתוחיםרעותוש10
הקטע הוא שבכל בית חולים יש זמנים קדושים שחייב להיות בתינוקיה כמו לילה או בזמן טיפול אז זה פחות יעיל, בלילה הביות הוא הרבה יותר יעיל מהיום

לפני עשור בשערי צדק היה שעתיים בבוקר שעתיים בצהריים ושעתיים בלילה זמני טיפול
אני הרגשתי שיש זמנים קדושים שהיא חייבת להיות איתימיואשת******
בלידה האחרונה היה לי אפס הפרדהאורי8אחרונה
ולא ראיתי את התינוקיה. עשו הכל אצלי בחדר, חיסונים, בדיקת רופא.
עם הגדולים כשרציתי ביות מלא היו בכל זאת שעות קדושות שהיה צריך להחזיר לתינוקיה, לבדיקות . מאז התקדמו .
כך אני עושה תמידאחתפלוס

הילד לידי ומחזירה לתינוקיה כשאני אוכלת.שירותים.ומקלחת.שאר הזמן הוא איתי

אני הייתי לבד בלילה, והיה בסדר גמור ב"היעל מהדרום
לק"י

כלומר הגברת בכתה הרבה, אבל נראה לי שהיה לי יותר נוח איתה בחדר, מאשר בתינוקיה.
(רחמי על 2 האחרות שהיו איתי בחדר. השלישית שהיתה גם היתה עם תינוקת בכיינית, וגם לה קראו כמו לבת שלי).
אני הלכתי למלוניתושוב אתכם
אז הייתי בחדר לבד ובעלי יכל להיות איתי מתי שרציתי. מבחינתי זה שווה הכל.
עקב הקורונה הייתי בביות אחרי קיסרי...רעותוש10
אני בכללי אוהבת ביות אבל אחרי הקיסרי לא בניתי על זה... לא מצד הצווצ ולא מצידי

בסוף- גיליתי שעכשיו זאת תקופה של דמוקרטיה... הוא היה איתי ומתי שרציתי יכולתי לשים בתינוקיה

היה מקסים ממש.. נהנתי מאוד מהשהות המשותפת, מהשקט של הקורונה וכו'

פעם ביום באו מהתינוקיה לשאול אם אני רוצה לקלח אותו, נתתי להם ובזמן הזה אני התקלחתי (זה הזמן היחיד שלא היה איתי)

הלילה הראשון לא היה קל הוא בכה בלי סוף ולא נרגע,
נותחתי ב5 בערב ולא ישנתי כמעט עד 5 בבוקר

כמעט נשברתי אבל כל השאר היה מקסים

יתרון גדול ממש לאחרי קיסרי ! לפעמים יש עיכוב בהגעת החלב אחרי ניתוח ולא היה לי בכלל בכלל כי הנקתי בלי סוף
אצלי היה ביות גמישפולניה12
וזו מעלה ענקית
במיוחד אחרי קיסרי חירום-לידה ראשונה,
יכלתי לקחת ולהחזיר אותו מתי שרציתי, בלי להתחייב.
כשהתקלחתי לפעמים היה בתינוקיה, לפעמים בעלי שמר עליו,
כששמתי בלילה בתינוקיה ידעתי שאם יהיה לי כח לקום להניק, אני אבוא, ואם לא יקבל מטרנה...

בקיצור מעולה
את הבכורה שמתי בתינוקיה, אחריה רק בביות מלא.סופי123
הלידה הראשונה היתה בשבילי חוויה ככ מטלטלת ומשוגעת שיצאתי ממנה חסרת ביטחון לחלוטין ורציתי תינוקיה, פשוט חששתי להשאר לבד עם התינוקת שלי. בדיעבד זאת היתה טעות בככ הרבה רמות... התחושה של לעזוב אותה וללכת היתה לי קשה מידי אז פשוט ישבתי איתה בתינוקיה כמעט כל הלילה, בלי מיטה, בלי אינטימיות, היה נורא נורא נורא. בנוסף לשמוע את התינוקות בני השעה בוכים והאחיות מגיעות אליהם כשמגיעות, לא תמיד מהר... הלידות שאחרי הייתי בביות והיה תענוג. התינוקות שלי עליי כל הזמן וזה מתאים לי ולהם מאד. מקלחות תזמנתי עם הבעל ושירותים ביקשתי בעמדת אחיות לשמור ותמיד תמיד הסכימו בשמחה (עין כרם). ברור שהחלפתי וקילחתי... זה התינוק שלי... וכבר הייתי מנוסה. תינוקיה זה לדעתי למי שצריכה. מי שהיתה לה לידה קשה או ניתוח או שנפשית קשה לה והיא זקוקה לתמיכה הזאת. אם זה היה ככה היו גם הרבה פחות תינוקות בתינוקיה והיא היתה מקום יותר מיטיב לתינוקות ששם כי יש צורך אמיתי.
וואי אני מזה לא רוצה לפגוע באף אחת. אבל תינוק אחרי לידה אם רק אפשר צריך להיות עם אמא שלו. לצאת מהרחם השקט והבטוח היישר לעולם הכאוטי...
חמישה ילדים היו בתינוקייה (או בפגייה...)מתואמת

ובשישי ב"ה נפתחה מחלקת ביות בשע"צ (שם אני יולדת בד"כ) - ונהניתי לגמרי מהשינוי. המינוס היחיד מבחינתי היה שלא יכולתי להשאיר את התינוק ולהסתובב קצת מחוץ למחלקה (בסוף עשיתי את זה כשבעלי הגיע). חוץ מזה היה מושלם (כמה שאפשר להיות מושלם בבית-חולים...), הרגשתי את האימהות שלי כמו שצריך, וגם האחיות בביות היו הרבה יותר מכילות ו"טבעיות" מאשר במחלקות הרגילות.

לגמרי הייתי חוזרת על זה שנית.

(בלידה אח"כ הייתי צריכה ללדת בביקור חולים, שיש שם בעיקרון שהיית לילה - אבל בלי הכלה כמעט בכלל מעט צוות האחיות, והיה לי קשה... מקווה שבפעם הבאה אוכל ללכת בשע"צ )

אני עשיתי תמידמהי אמת
ביות מלא ונהנתי והעדפתי..כי גם הייתה לי עזרה בלילות..
ובלידה האחרונה עדיתי אפס הצמדה, היא הייתה לידי מהשניה שיצאה לעולם ועד השניה שיצאנו משם..חח..והיה מוששש..
אבל לא כל אחת תסכים איתי..אינדיוידואלי בהחלט!!
לי ביות מלא היה מצוייןחילזון 123

היו לי 2 לידות עם פגיה, אז הילד בכלל לא היה איתי (מבאס...)
לידות עם ילד שהיה צריך פוטו, ובגלל זה היה בתינוקיה (זוועת עולם...)
ולידות עם ביות מלא, שהיה פשוט מצויין (באחרונה היה לו צהבת אז היה לי פוטו בחדר, בגלל הביות. זה היה באמת מושלם...)
לא אגיד לך שזה היה קל. הייתי עייפה, התינוקות בכו בלילה, ינקו הרבה, אבל זה היה עדיף לי פי 1000 מהדאגה של מה קורה איתם מאחורי הדלת של התינוקיה. והטיולים הלוך חזור כדי להניק.

בלידות האחרונות, ילדתי  בלניאדו.

בלידה ראשונה ושניהבת 30
לא היה ביות מלא.
כל השאר כן.
אני בשתיים הראשונות סבלתי מזה שהן לא היו לידי כל הזמן. זה גרם לי למתח ולחוסר רוגע.
אם את רוצה ביות מלא אמיתי-
אני יכולה להמליץ על שערי צדק. הייתי פעם אחת והם היו ממש נהדרים. החדרים, היחס של הצוות.

מעייני הישועה- זה לא המקום לביות מלא.

אין לי עוד המלצות, נכון לעכשיו...
אני גרה באיזור המרכז. לא מתאים לי לבוא לי-םהריון ולידה

לא גרה בבני ברק אבל גרה בעיר סמוכה.

לידות קודמות הייתי במעיני הישועה.

 

למה מעיני הישועה זה לא מקום לביות מלא? אשמח לשמוע..

כי אין שם הבנה אמיתית של מה זה ביות מלאבת 30
לפחות כשאני ילדתי שם.
החדר של ביות מלא- הוא ליד החדרים הרגילים. זה אומר שבחמש בבוקר מעירים גם אותך...
אין ציוד בחדר. החדר קטן, רגיל, ואין בו מקום להחליף לתינוק. אמנם מביאים בתינוקיה מה שצריך- אבל זה אומר שצריך ללכת לשם...
יש זמנים שבהם התינוק חייב להיות בתינוקיה לבדיקת רופא. (זה *לא* ביות מלא!!! בשערי צדק כולם באים אלייך..)


בביות מלא את אמורה להיות מסוגלת להיכנס לשרותים או למקלחת יחד עם העריסה. ושם אי אפשר
את יכולה לנסות לבדוק את לניאדו. יותר קרוב מירושלים...חילזון 123


מצטרםת לבת 30מטילדה
לידה קודמת עשיתי שם ביות מלא אבל זה לא מחלקת ביות מלא, את במחלקה רגילה, פשוט החדר שלך הופך לביות מלא.
ללא תנאים בחדר שמתאימים
וכל בדיקה של התינוק את צריכה ללכת איתו לתינוקיה, שלא כמו במחלקת ביות מלא שבאים אלייך...

זה אפשרי, אבל פחות ממליצה שם.

ממליצה את לניאדו
אני בהלם ממה שכתבת..הריוניסטית
אותי האחיות ממש שיכנעו לשים בתינוקיה!
התעקשתי ואמרתי להן שאני רוצה ביות מלא,
אבל כמה כוחות יש לאישה שעה אחרי לידה..
בסוף שמתי בתינוקיה, למרות שזה ממש לא היה הרצון שלי.
וגם היחס של הצוות על הפנים, ולא אפרט יותר מדי.
לא אחת ולא פעמיים נפגעתי מהצוות שם.
הרגשתי כאילו אף אחד לא יורק לכיוון שלי בכלל. בלידה כמעט לא התייחסו אלי, קל וחומר באשפוז.

אבל אולי הדברים השתנו, מתי ילדת שם?
בשערי צדק?בת 30
לפני כמעט חמש שנים.
בלידה עצמה היה בסדר, לא ציפיתי ליותר מידי...ידעתי שאני אצטרך לעמוד על שלי לפעמים.
אבל מראש הודעתי שאני לביות מלא.
מבחינת היחס- אני הרגשתי שממש מכבדים. דופקים על הדלת לפני שנכנסים לחדר, שואלים מתי מתאים שיבואו לבדיקת דם וכד'.
אני לא רציתי שיתענינו בי יותר מידי...רק שיניחו לי לנפשי, וזה בערך מה שהיה.
כל הציוד בחדר
רופאה באה לחדר
אחיות- לחדר.
רק לבדיקה שלפני השחרור הייתי צריכה ללכת לתינוקיה, ונשארתי שם..כך שהרופא בדק אותה בעדינות יחסית, כי עמדתי ממש לידו.
ביות מלאאהבתחינם
לא מוותרת! בע"ה בלי נדר שהכל תמיד ילך חלק שאוכל
שערי צדק
לידה ראשונה תינוקיה, לידה שניה ביות מלאהריוניסטית
בשעצ
ועין כרם. לפי הסדר.
גם בלידה הראשונה רציתי ביות מלא,
אבל שערי צדק והאחיות בגישה המאד "טבעית" שלהם שכנעו אותי שלא..
הצליחו בסוף. הצטערתי נורא.
הגעתי פעם אחת לתינוקות,
לא הייתה אף אחות באופק.
התינוקת שלי שכבה עירומה (כנראה לאחר בדיקת רופא)
וצרחה את נשמתה עד שחטפתי אותה מהר משם.
זה קרה פעם אחת, אבל זה הותיר אצלי רושם עמוק.
עברו כמעט שלוש שנים, אז אוליי זה לא אותו דבר כבר.

עין כרם אפילו לא שאלו אם אני רוצה ביות מלא או לא4,
ביקשתי לידה טבעית וזה כנראה היה ברור להם.
אפס הפרדה בקטע מושלם
ביות מושלם
חוויה מדהימה!

לא אוותר יותר על ביות מלא!
מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

ועוד משהוהשם שלי

הקטן שלי רגיל לישון צהריים במעון.

עכשיו לרוב הוא לא ישן, ואז הולך לישון מוקדם בערב.

הבעיה שהוא גם קם מוקדם.


מחר בבוקר אני ארצה לישון עד מאוחר. (השעה 2:15 ועוד לא סיימתי עם המטבח).

אבל כשהוא יקום, אני אצטרך לקום איתו ולתת לו משהו לאכול, כדי שהוא לא יפזר את כל החמץ שריכזנו בארגז, ולא יתחיל לפתוח מגירות שנקיות לפסח בשביל לחפש משהו לאכול.

מה מאכילים בפסחרקאני

תינוקת מפונקת ובררנית שאוהבת מאוד לחם???

ופסטות וקוסקוס ואורז

ואת כל החמץ היא אוהבת🤦‍♀️

וואי . גם אני בדילמהאחת כמוני
עם פעוט בן שנתיים שלא נוגע בפירות ובירקות גם
עוקבתאור.י
גם שלי הדיפולט שלה זה לחם עם גבינה 
אני גם בחששות האלה...מתואמת

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.

אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).

והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)

גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)

מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷‍♀️

מצברייטרוני 1234
אולי אפשר להקל ולתת לה אורז אם היא תינוקת?
לחמיות מקמח מצה? אנחנו ששנה שעברה הכנו ויצא ממשואילו פינו
טעים ומוצלח
איזה מתכון עשיתם? אולי אנסה גם, אם לא מסובך מדי...מתואמת
אני אחפש את המתכון בהמשך היוםואילו פינו
אשמח למתכוןרקאני

בחג עצמו אנחנו מתארחים

מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה

אין לי תנור של פסח...

אשמח ממש גם למתכוןפייגא
יעזור לי
המתכוןואילו פינו


מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד

על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות

ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן.. 

אפשר גם להוסיף אבקת אפייה שיהיו פחות דחוסותואילו פינו
תודה רבה!מתואמת
אולי תנסי מצה פיצה? מצה לזניה? זה מרכך את המצהשיפור
שניצלים וקציצות היא לא אוהבת?
לא כל כךרקאני

כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה

אם היא ממש לא תאכל כלוםמתואמת
אולי כדאי לשאול רב אם מותר לה לאכול קטניות?... (אם את גרה קרוב אליי בשמחה אכין לך סיר אורז בשבילה)
תמיד אני בלחץ לפני פסח עם התינוק התורןבאתי מפעם

אבל הם בסוף מסתדרים!!

אגב,

אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.

גם קניידלך זה אחלה. 

תפו"א קניידלך וביצה/ חביתהoo
פירה אולי? חביתה היא אוכלת?טארקו

קינואה אתם אוכלים?

במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..

אפשר לנסות גם אטריות מבלינצס, ניוקי..טארקו
אצלנו מכינים לביבות מקמח מצהתוהה לעצמי
שנקראת כרמזלך.. הם רכות וזהנראהלי יכול להיות תחליף טעים ללחם לא רק לתינוקות.. יש גם פסטות כשרות לפסח. ואולי פירה יעבור?
בת כמה היא?חנוקה

עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות

פנקיקים16210

אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה

מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך

מצה טוסט במחבת

אפשר גם לשים חתיכות מצה16210
מתחת עוף זה גם דומה לפתיתים
באותה בעיה עם ילד בן 4זוית חדשה

אני מכינה אותו מראש לעניין, ברמה ששאלתי אותו "אתה זוכר מה זה ליל הסדר?" והוא ענה: "כן, החג שאין בו פסטה." 😂


לא שאני חושבת שההכנב הזו תעזור...

מזל שהילדים הבררנים שליהשם שליאחרונה
אוהבים מצות ותפוחי אדמה.
אוף בן חצי שנה נפל לי מהמיטהפה לקצת

אין לי מושג מה קרה

הנקתי בישיבה ב1 ועכשיו צרח וגיליתי אותו על הרצפה על הגב.

כנראה נרדמתי
 

מה עכשיו?

אוישכורסא ירוקה
תסתכלי שהאישונים שלו בסדר ולא מורחבים ושהוא מגיב בסדר, ובבוקר הייתי מתקשרת לרופא
הרופאה בטוח תשלח למיון, לא?פה לקצת
ולא יודעת איך יודעים אם האישוניםמורחבים
האישונים נראים לך בסדר, רגילים?כורסא ירוקה

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.


לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

הוא נראה לי כרגילפה לקצת

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?


אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

אמור להישאר ער חצי שעה מהנפילנכורסא ירוקה

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..


מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

שעה זה נחשב מזמן?פה לקצת

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

והוא נשאר ער כמעט שעה מהנפילהפה לקצת
ו5 דקות אחרי הנפילה הוא אכל, מותר להאכיל אחרי נפילה?
נראה לי שכןכורסא ירוקה
אם הוא אכל ולא הקיא אני חושבת שזה אומר שאין זעזוע מוח. זה טוב, ת ררי עם הרופאה בבוקר.

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

תודה לך שאת מגיבה!פה לקצת
צריך להשאיר אותו ער חצי שעה לזכרוננבוקר אור
נרגע מהר? איך הוא עכשיו?
נרגע מהר אבל אין לי מושג מה קרה ואיך נפלפה לקצת

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

פה לקצת- בגיל כזה מתייעצים עם רופאמולהבולה
המרפס פתוח וזה לא ילד גדול שמגיב יודע לומר מה מרגיש
לא יודעת אם קשור למרפספה לקצת

כנראה לא שם קיבל מכה


אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

אני לא רוצה לכתוב דברים מפחידיםמולהבולה

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

פעם כתבו באחד הפורומים שלא להאיר לעין עם פנסיעל מהדרום

לק"י


רגיל. לרופא יש פנס אחר.


@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.


בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.


וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

כשאני פעם התייעצתי עם רופאה לגבי תינוק שנפל ליבארץ אהבתי

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

גם אצלי פעמיים לא שלחו למיון, על נפילה מהמיטה.טארקו
תודה לכולכן על התגובות, ההבנה וההרגעה!פה לקצת

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.


ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

ברוך ה'! איזה כיף שעדכנת כורסא ירוקה
לגבי המיטות - תנסי להפוך את הסדר - שהלול יהיה בין הקיר למיטה שלך, ככה הוא לא יוכל לזוז. 
ואז מה?פה לקצת

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

אפשר להשען על הלול אבל גם על הקיר שמאחורי המיטהכורסא ירוקה
אם את מניקה בישיבה. אם בשכיבה אז באמת על הלול
אולי יש מעצור לגלגלים של הלול? (הוא עם גלגלים?)יעל מהדרום

לק"י


את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

אצלי הנקה בשכיבה הצילה אותיחרות

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

חיבוק על החוויה המפחידהאיזמרגד1
אני מניקה בשכיבה והתינוק ביני לבין הקיר, ואז זה מרגיש לי בטיחותי 
לגבי ההנקה בשכיבהפה לקצת

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

אולי איכשהו לקבע את הלול למיטה?טארקו
עם קליבות או משו כזה..
אפשר לנסות לקשור את הלול למיטה כדי שלא יוכל לזוזהשקט הזה
אולי לפרוס שמיכה על הרצפה?שמש בשמיים

שאם הוא יפול שוב זה יהיה למקום רך

מפחידה אותי המחשבה שזה עלול לקרות שובפה לקצת

התמונה שלו זרוק על הרצפה לא יוצאת לי מהראש

תודה לה' שזה עבר בשלום!

תודה לכן יקרות!פה לקצתאחרונה

יש טיפים להנקה בשכיבה כדי שלא נרדם לפני שמסיים לאכול?

או שאצל כולן זה ככה? כשאני מניקה בשכיבה מרגיש לי שאני מניקה כל הלילה כי הוא נרדם כשמתנתק ואז מתעורר אחרי כמה זמן להמשיך ככה כל הלילה.

מה חייבים לפסח?רוני 1234

פסח ראשון שאנחנו בבית מאז הקורונה וחסרים לי הרבה מאד דברים. כבר קנינו המון ציוד ויש כמה דברים שאני תוהה אם חייבים:

מגבות מטבח (או שמספיק לכבס את המגבות הרגילות?)

תחתיות לסירים (יש לכן רעיונות לאלתור זול?)

נטלה במטבח (אולי פשוט נשתמש בכוס?)


אוףףףף איזה חג מעצבן!

מגבותהשם שלי

אני משתמשת ברגילות מכובסות.


תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.


נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

במגבות- לבדוק שאין עליהן לכלוכים לכבס ולהשתמש ובנפש חיה.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)


נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

נטלה הייתי קונה פשוטה מפלסטיק. או מגעילה את הקיימתטארקו

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.


מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תשובות הרב יצחק בן יוסף שליט"אנפש חיה.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,


מגבות-לכבס,


נטלה - לנקות


בהצלחה! 

נטלה אני מנקה רגיל עם סקוטש וסבוןהמקורית

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

תחתיות לסיריםתוהה לעצמי
יש בסטוקים הרבה פעמים עיגולי עץ או שעם שעושים את העבודה מצוין 
תחתיות לסיריםעבריה*
אפשר גם לגזור מהקופסה של המצות
רעיון טוב! תודה לך ולכולןרוני 1234
רק לגבי הנטלה והתחתיותניגון של הלב

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

עוד שאלה-רוני 1234
תודה לכל מי שענתה בנתיים…

אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?

נראה לי לנקות טוב ולצרף למכירה, כדאי לבררנפש חיה.
במילא לא מוכרים את המכשירמקרמה

אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר


וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית

או תחת ביטול חמץ

אז מה השורה התחתונה תכלס?רוני 1234
צריכה לדעת אם להניח את זה בארון של המכירת חמץ…
אני ניקיתי את הטוסטר ומניחה בארון של המכירתחמץנפש חיה.
זה שאלה שצריך לשאול את הרב שלכם כי יש בזה ממשטארקו

פערים הלכתיים


בין כן צריך למכור

לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..

לבין אפשר

וכו..

אנחנו מנקיםרקאני

ומצניעים

לא מוכרים כלום לגוי

מנקים בקטנה ומצניעים. לא מוכריםמנגואית
לנקות ולהצניעהשקט הזה
לנו אמרו לכבסרקאני

את המגבות ב60 מעלות לפחות

סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות

וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר

יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה

מגבות אני מכירה שצריך על הרתחהבאתי מפעם
רק לגבי מגבותאחת כמוני

אני שמתי לב שיש מגבות שהתפחתי איתן בצק והוא נדבק ולא יורד ממש טוב הכל בכביסה.

אז יש לי אחרות לפסח

טיפהמקוריתאחרונה

מוכרים כמו כובעי מקלחת כאלה, רק לאוכל😅 זה מגיע בגודל אוניברסלי, ממש כמה שקלים במקס וכד וזה מיועד לזה בדיוק

ממליצה להשתמש. מעליו שימי מגבת 

אולי זה המקום להתייעץ. ארוך. תודה ממש למי שתקרא.דפני11

בעל מתוק

חמוד. צדיק. לב זהב. בעל מדהים. בבסיס שלו לא אופי של דיבורים.

בזנן האחרון משהו עובר ואני לא מצליחה לשים את האצבע.. אולי תעזרו לי להבין אותו? או לאסוף יותר אמפתיה או כוחות עד יעבור זעם?


אז משהו עובר...

מרגישה שיותר מידי פעמים הוא הופך זבוב לפיל... חוסר סבלנות ל"פדיחות" או טעויות למינהם.

מאז ומעולם הוא כעס כשלא הובן כמו שצריך או שלא זכרתי דברים מסויימים שהיו לו חשובים. או סתם כשמשהו לא הלך לו, או תקופה עמוסה- היה גורם לו להיות לחוץ, כועס, ממהר כזה...

אבל ברמה שהיתה סבירה. וגם היה קורה פעם ב...

לפיסכולוגיה בגרוש שלי, תמיד הרגשתי שזה קשור לבית שבו גדל- הורים שעטפו ילדים בצמר גפן, כמעט ולא היו להם התמודדויות, וכשבנאדם גדל וצריך להתמודד-בטח אם יש כמה דברים בו זמנית, ובטח אם משהו לא תמיד הולך כמו שרציתי- זה שובר אותו ומבאס ברמות. לא ברמה שזה גורם לשיתוק אבל דרמות פנימיות כאלה... של חוסר כח ועצבים ולחץ...

אני רואה את זה גם אצל האחים שלו האחרים (רווקים) וגם באיך אמא שלו עד היום חיה... מנסה לרפד לילדים שלה את הכל. ואם יש קושי אפילו קטן זה די סוף העולם.

כלפי חוץ אף אחד לא ירגיש, אבל בבית הכל יוצא. עצבנות, כעס.. כזה. לא מצליחה ככ להסביר.


אני למשל- חיה עם זה יותר בשלום. מבינה שהחיים לא מושלמים, מנסים, טועים, מצליחים או שלא מצליחים, תקופות עמוסות, מוותרים על דברים.. כזה. יותר שלוות נפש בקטע הזה.

לא עושה דרמה כמשהו לא מצליח לי- וגם אם כן- לרוב הדרמה חולפת מאוד מאוד מהר (ברמת הדקות).


אבל בזמן האחרון... זה קצת בלתי נסבל מבחינתי...

גם כי לפעמים מרגישה שזה יוצא בכעס עלי או בביקורת עלי- וזה ממששש לא מתאים לי.


סתם לדוגמא. קצת קיצונית אבל היא קרתה לא מזמן וזכורה לי.

קניתי לפסח טפט כזה להדביק על השיש.

הוא שטף את הבית וראה את הטפט- שאל אותי- את קנית? אמרתי כן. חשבתי לעצמי שיחמיא לי, איזה אלופה שזכרת... אבל לא החמיא (לא חריג, אמרתי, לא איש של מילים) אבל ככה חשבתי שאמר בליבו וככה פירגנתי לעצמי ושלום.

אחכ כשהכשיר את המטבח (הייתי בעבודה) כתב לי כמה הוא שונא את הטפט הזה, וכמה סיוט להסתדר איתו ושלח תמונה שיצא מכוער ממש למרות כך המאמצים. באמת היה מכוער.

התבאסתי איתו שבאמת יצא מכוער ואיזה באסה שככה... וזהו. בלב שלי: באסה, אין מה לעשות, כולה שבוע, נהיה חזקים, העיקר השיש כשר

חזרתי הביתה, הבנאדם כולו עצבנייייי.... איך כל שנה אני קונה את הטפט.. כל שנה הוא מסתבך איתו... שונא אותו.. לא מסתדר איתו.. והכי הרגשתי שהוא כועס עלי ש"כבר אמר לי את זה שנה שעברה ולמה קניתי שוב"... אז התנצלתי ואמרתי שבאמת לא זכרתי שהוא ביקש שלא נקנה.... שאלתי אותו- מה עדיף? נייר כסף? אז הוא ענה שלא כי זה שורט..

אז שאלתי מה הוא מציע..

הוא שוב חזר על זה שאיך לא זכרתי... וכאילו התעקש שאני אחראית לכל הסבל שלו כי אני לא זכרתי וקניתי שוב ובגללי...

עכשיו אני הכיייי לא טיפוס של "בגללי בגללך". הכי לא.

מאמינה שכולנו עושים הכי טוב שיכולים. בטח בין בני זוג.

חוץ מזה- בלב שלי- תגיד תודה שבכלל חשבתי על זה וקניתי... אתה לא עשית שום קניות לחג...

וגם. (ואת זה אמרתי לו ברגע ששיקפתי לו שאני מרגישה שהוא מאשים אותי בזה ואכן הוא הסכים איתי שהוא מאשים-) שאם כבר, האחריות שלו היא בדיוק כמו שלי- ברגע שראה את הטפט, היה יכול להתכבד , ללכת לסופר ולקנות משהו אחר שיותר טוב לו.....

לא מתאים לי האשמה שלי במשהו שהוא היה יכול גם לשנות.


אבל הכייייי מפריע לי..זה שהרגשתי שהוא מוציא מפרופורציה את כל עניין הטפט.....


כאילו. אוקיי.

נגיד שנעשתה פה טעות. נגיד שאני אחראית בלעדית על הטעות. מה נסגר עם הכעס הלא פרופורציונאלי על זה?

מבינה שהתעסקת עם זה שעות. מבינה שלא כיף. אבל הייי כולנו מתעסקים לפעמין גם בדברים שלא כיף לנו. מה נסגר עם להתפוצץ ככה?


עכשיו זאת דוגמא קצת קיצונית

אבל אני מרגישה שזה קורה לו קצת יותר מהרגיל, בטח יחסית אליו. שבדכ הוא טיפוס נעים ונח. גם אם ברגעים של כישלון הוא דרמטי יותר ממני..... מרגישה שהכעסים האלה על "טעויות" ממש מוציאים אותו מדעתו. הוא מתייחס אליהם כאילו הם סוף העולם. וגם בכלל בהקשרים חברתיים אם לדוג יש לנו חברים שקצת נפגעו מחברים אחרים, הוא לוקח את זה קשה... או למשל עכשיו לקראת פסח יש כל מיני שכנים שמבקשים עזרה בבניין בכל מיני דברים- בקבוצה הכללית! לא בפרטי. אז הוא אומר לי, דפנה איזה מזל שאני במילואים שאני לא מתרוצץ כל היום בעזרה פה עזרה שם... וזה לא נאמר בטון צוחק או רגוע.. זה נאמר באמיתיות. כאילו זה ממש מטריד אותו הבקשות האלה. ואני לא מבינה... מה הדרמה? מישהי ביקש עזרה, הכל טוב אל תעזור.... למה לקחת את זה ככ קשה?

למה זה גורם לך להרגיש ככ עומס בלב מבקשה תמימה של אנשים? אתה באמתתתת לא חייב לעזור והכל טוב...


מרגישה שהוא עובר משהו.

ומרגישה גם שאני לא רואה איך זה ישתפר בקרוב. כי ב"ה כמה ילדים, עבודה עמוסה, עומס החיים, בעיות החיים (הלגמרי רגילות ב"ה!!) ככה זה. רק ילך ויגדל הפערים בחוסר שלמות, וגם בכשלונות.


איך חיים ככה?


יודעת שלא יכולה לשנות אותו

מצד שני גם לא ככ יודעת מה החלק שלי


ומודה שאני מופעלת כשמרגישה אשמה כלפי. יש לי לזה ממש אלרגיה. לא מתאים לי כשזורקים עלי אשמה, באופן כללי, ובטח לא מהאיש שלי. זה לא בלקסיקון שלי אשמה. וזה מטריף אותי.


בקיצור

דברו אלי חכמות


ואשמח בלי האשמות כלפיו- ברור לי שהוא איש זהב. וטוב. ומתוק.

וגם בלי הפניות ליעוץ זוגי, זה לא האירוע כרגע

יכולה לומר שהזדהיתי איתו, אני מוצאת את עצמי ככהעכבר בלוטוס

כרגע

במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד

פלוס זה שאני אדם רגיש

מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת

משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית

דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק

 

אני אסביר

בתור אדם רגיש מאוד,  כל דבר שסביבי הולך איתי.

בקשת העזרה של השכן

הילד שחורק עם הכסא

אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם 

כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי

 

ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'

וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'

 

לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד

 

מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...

מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים

 

אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..

וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד

 

 

זה מה שיש לי לכתוב

 

ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו

ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק

זה קשה (ממש)

וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו

ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא

תודה על זהדפני11

אבל זה הקטע

אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט

אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)

אז למה הפתיל הקצר הזה?


ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?

אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..

מצד אחד צריך פה הכלה כנראה

מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות

זה יכול להיות השינוי מהשגרהעכבר בלוטוס

הצורך ללמוד מקום חדש

או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים

או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים

או הנסיעות 

או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח

 

החלק שלך

קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי

ולשקף שזה מאוד לא נעים

אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו

אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו

 

אלופה ממש!

תודה ממש. הלוואי.. ננסה..אנונימית בהו"ל
מאוד מעריכה❤️
בטעות עברתי לאנונימידפני11

כי חיפשתי ל@טוט את השרשור על המקווה 😅 אגב לא מצאתי.. באסה.

זאת אני אל דאגה❤️

מותקקקק איזה אישה מדהימה את!!!!אוהבת את השבת

כמה הוא זכה בך!!

ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!


כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..

יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?

זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..

אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...


מקווה שזה בסדר לכתוב...


בכל מקרה חיבוק ענק

ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!

תודה יא מהממתאנונימית בהו"ל

על פניו לא נראה לי...

מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...

כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)

כנל❤️דפני11אחרונה
נשמע שהוא "אדם רגיש מאד". תגגלי את המושגזוית חדשה
רק להגיד שאת נשמעת אישה זהב לא פחות רחלי:)
יש לי מה להרחיב מקווה בעזרת השם מחר 
מה אמורים לאכול מחר?והרי החדשה

מצב ביניים מעצבן כזה

המטבח נקי לגמרי אבל עוד לא מוכשר. אני רוצה להכשיר מחר לפני בדיקת חמץ עם השטיפה של כל הבית

הילדים שלי לא בשלה שאפשר לבקש מהם לאכול באיזו פינה

אז מה בדיוק הם יאכלו מחר?

לבשל כבר לא יכולה


בבוקר יאכלו קורנפלס עם חלב ופיתה עם גבינה צהובה בחוץ

מה בצהריים?

מה בערב?


מרגישה במלכודת עם כל הכשר לא כשר הזה

שונאת את היומיים שלפני פסח

כל הלחץ תמיד מתרכז לשם

ועברנו ממש טוב את כל הניקיון

אבל עכשיו כשהכל נקי ולא כשר מתחיל הסטרס

אנחנו בדרך כלל קונים אוכליעל מהדרום

לק"י

 

אפשר גם לצאת לפיצה או משהו כזה.

(במצב הנוכחי אני אוותר).

 

אפשר לאכול בחוץ.

אצלנובוקר אור

פיתות בבוקר, צהרים וערב

לעצמי השארתי יוגורט עם גרנולה לאכול בעבודה בבוקר 

אולי פיתה עם פסטרמהרק טוב!

או לבשל על גזיה במרפסת? משהו פשוט כמו פסטה ונקניקיות.

אפשר בערב טוסטים אם הטוסטר עוד לא מוכשר.

חביתות וסלט/ירקות שהוכנו בכלים של פסח ואוכלים בחדפ.

תכשירי כבר ותעברי לבישולי פסחלראות את האור
גם אני חושבתהשם שלי
צהריים קונים אוכל מוכןכחל

בוקר וערב פיתה עם משהו קליל- גבינה כלשהי או ממרח אחר שאוהבים

ביום ביעור חמץמחכה להריון
בבוקר באמת פיתה עם משהו בצהריים קבוע מזמינים פיצה ויושבים באיזה פארק או בפיצריה 
כרגע יש לי רק תינוקראשונית

אבל ההורים שלי היו קונים פיצות ואבא שלי היה יורד איתנו לגן שעשועים

זכור לי כחוויה וגם כפרס על הניקיונות

 

כדאי רק להיות בגינה בסמוך למקלט

אני מכינה עכשיואפרסקה
סיר של אורז ועוף לצהריים, ופנקייקים לבוקר סתם כי נשאר לי קמח, ובעז"ה לערב נזמין פיצה
אני קניתי מנות חמותשקדי מרק

ונאכל ארוחה אחת בחוץ פיצה/פלאפל

יש גם שאריות מארחות אחרות שנוכל לחמם במיקרוגל

האמתאפרסקה
מנות חמות נשמע רעיון מעולה! מקווה לזכור לשנה הבאה
וואי רעיון מצוייןשואלת12
אם יש לכם לך תנורבאתי מפעם
שאת לא מכשירה לפסח אבל כן ניקית את יכולה להכניס לשם תבנית עם תפוחי אדמה בטטה עוף או משהו כשר לפסח..
אוכלים בחוץ?המקוריתאחרונה
למה לא להכשיר היום בעצם? חבל על עוד יום בלחץ
מה אוכלים בערב פסח?רוני 1234

ברור שנאכל ארוחת צהריים בשרית ומזינה ברביעי בצהריים

אבל מה אוכלים ברביעי בבוקר?

ומה אוכלים בין הארוחת צהריים ל "שולחן עורך" בשעת לילה מאוחרת?

ביצים קשות/ תפוחי אדמה/ מצה עשירה / פירות/נפש חיה.

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

יש שנוהגים לא לאכול מצה/קמח מצה בערב פסח...אמהלה

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

התכוונתי לחמניות מקמח תפוחי אדמה (יש קנויות)נפש חיה.
מצה עשירה נחשבת כמעין חמץ לאשכנזים וגםקנמון

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

 

באמת? לא ידעתינפש חיה.
לפי הרב מרדכי אליהו הן חמץ גם לספרדים-קנמון

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..


יודעת שיש הרבה שלא יודעים

מה שאנחנו עושים - קונים אותן לפני פסחווטר מלון

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..


וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

רק אני לא אהבתי אותו אף פעם?😅המקורית
עוגיות בוטנים מבחינתי זה ה- דבר
עוגיות בוטנים מבחינתי זה כמו ופלה לימון😄יהלומה..
אני לא סובלת וופל. לא לימון ולא בכללהמקוריתאחרונה

אבל עוגיות בוטנים זה פסגת האושר שלי בפסח🤭

בואי נגיד אבל שלא גדלתי בבית שנהוג להכין בו עוגות בפסח אז כל אחד והגרסא דינקותא שלו חח

גם אני לא!!השקט הזה

ואחים שלי היו מחכים כל שנה לימים לפני פסח כדי לאכול אותם.

בכל מקרהמדברה כעדן.
מספיק שיש ציבור שעבורם זה לא חמץ וזה בטח לא חמץ שעבר עליו הפסח לשיטתם... 
בב7קר אצלנו פיתות עם ממרחיםבוקר אור
ואם נשאר עוד חמץ..
אולי נכין פנקייקים מקמח תפו"איעל מהדרום
לק"י

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.


ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

בבוקר אנחנו בדרך כלל אוכלים פיתות עם ממרחים בחוץשיפור

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

למה מסתבכת עם הצהריים?יעל מהדרום
כי אני עסוקה באריזות ועוד לא סידרתי את המטבח כשלפשיפור
הבנתייעל מהדרום

לק"י


אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

בוקר עוד אפשר חמץהשקט הזה

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

אפשר דברים מקטניותאמאשוני

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.


אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

ככל הידוע לי אשכנזיםלפניו ברננה!
לא אוכלים קטניות מסוף זמן אכילת חמץ
יש כאלה שכן. אבל לא כולםיעל מהדרום
לא מתיימרת להבין בכל המנהגיםאמאשוני

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

וגם לא בטוח שהפותחת אשכנזיה🤭יעל מהדרום
כיף לכם 😉לפניו ברננה!

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

בבוקר ארוחת חמציתמדברה כעדן.
פיתה עם ביצה קשה, קוטג', ירקות, שימורי זיתים וכד'

צהריים מרק עוף עם ירקות


לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

רעיונותראשונית

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

אני רק שואלתמולהבולה

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

כןהמקורית

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

מבחינתי אין בעיה בפיצה 😅מולהבולה
פלאפל וציפס 
גם פה אוכלים פיצה המקורית
אני גם בשגרה מכינה בעיקר דברים פשוטיםשיפור
אז ממשיכה די כרגיל... חוץ מהתכנון של סיום החמץ. להיות רעבה זאת לא אופציה מבחינתי. כשאני רעבה אני עצבנית ועייפה.
אצלנומתיכון ועד מעון

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים

אולי יעניין אותך