לפחות לא בחוויה שלי

אני גם שואלת תמיד 

בעיני זה בסיסי

ואנושי 

גבריות היא גבריות, בלי שום לחיזור.

כשקורה משהו שצריך עזרה - ממי מצפים לעזרה? 

סליחה על השובניזם...

גם כשיש אשה חזקה באיזור..

התביעה הבסיסית היא מגבר לדחוף ת'אף לטובת עזרה למישהו...

גם כשזה לא נועד לצרכי חיזור בלבד..

גם גבר עלול פתאום להיתקע בדרך, או להישדד, או אפילו להחטף...

והיא יכולה לעזור לו ע"י טלפון לגורם הנכון.  

אז אם זה קטע אנושי, שניהם אמורים לדאוג אחד לשני. 

אבל זה רק עניין של פחות או יותר..

זה לא אומר שהבחורה לא אמורה לדאוג (לפחות במינימום השתדלות) אם הגעתי הביתה.

אם מישהו חושב שרק הגבר אמור לדאוג,

אז או שלדעתו זה חיזור והוא לא שם לב לזה, או שלדעתו חיים של גבר שווים פחות (לא נראה לי סביר)

אם זה בתוך העיר סבבה.. מה כבר יקרה.

אבל נניח בנסיעה ארוכה בלילה או משהו כזה... זה מסוכן לשניהם. 

לכן צהרים מעלה טענה נכונה לדעתי,

אם בנות לא דואגות שהוא הגיע הביתה,

כנראה שהן לא באמת חושבות שעלול לקרות משהו - וזה סתם חיזור. 

מגבר יותר מצופה לדאוג לאשה, לא הפוך.

לא יודע מי הכניס לראש של אנשים שזה בקטע של חיזור.

ו-וואי וואי, אם פעם אני ארוץ לכנסת - תמחקו את התגובות האלו שלי לפני שמישהו יעלה עליהן ויעשה מהן סצנה...

את לא באמת חושבת שעלול לקרות משהו, ושליחת הודעה זה משהו אישי, ולכן הדאגה היא חיזור ולא עניין אנושי.

לדעתי זה לא נכון אגב,  כמו שקל"ת אומרת - אני איתה!

לדעתי במה שקורה בפועל אנחנו שווים..

הרי אנחנו יודעים שהכל משמים, צרות זה לא לפי הסיכויים שהן יקרו

נראה לי ככה..

מה אני אגיד לך...

אם לא - הכל בסדר...

אני מסתובב לפעמים בחוץ גם ב3 בלילה, ואין לי אף אחת שתשאל מה שלומי...

בנתיים אני חי, בריא ושלם..

של גבריות.

אם היה סכנת חיים - ברור שכל אחד צריך לדאוג.

אבל אין, אלא שזה דאגה עדינה ש"הכל בסדר" וזה שאלה שעל הגבר לשאול את האשה, ולא הפוך,

וכמו שאף היטיבה להדגים @קל"ת.

"מה קרה, רחמנא ליצלן"

אלא מחווה.

ומחווה כזו דרך גברים להחוות לנשים, ולא הפוך.

ואין לזה שום קשר לחיזור.

ריבון העולמים.

פשוט רף הנימוס הוא שונה.

בין נימוס של גבר לאשה.

לבין נימוס של אשה לגבר.

חיי סנדליי שלא הבנתי מה קשה כל כך.

את עונה נסיבתית ולא מהותית.

ואני מציע לשקול את הדוגמאות שקל"ת מביאה...

אמ;לק הוא ביטוי סלנג באינטרנט, ראשי תיבות של "ארוך מדי; לא קראתי", או באנגלית: "Too Long; Didn’t Read". בדרך כלל נעשה בביטוי זה שימוש בתגובה להודעה מקוונת ארוכה ומפורטת שלא לצורך, או בראש תגובה המסכמת הודעה ארוכה. לא ניתן לקבוע בוודאות מתי הביטוי... ויקיפדיה

קורים דברים גם במקומות לא צפויים.

אבל אם את אומרת מחווה, מחווה זה סוג של גילוי חיבה..סבבה.

צהרים צודק - לגבי חלק מהבנות לפחות

לא חיי אדם.

אבל גם לא "חיזור וחיבה".

אלא נימוס מיוחד.

שאני טוען שבכל מקרה שייך בגבר כלפי אשה ולא הפוך.

וצהריים טוען שזה חיזור

מי הכניס את זה לראש? 

כנראה אותן בנות שלא בודקות אם הגעת הביתה בשלום.

או אולי פשוט אתה שלחת לפני שהיא הספיקה?

אישית פחות מבינה ואוהבת להתעסק ב'חוקי המי מתקשר ומי שולח הודעה' ומעדיפה שיהיה בזרימה..

יותר טוב לי שזה טבעי וגם לי מותר לשלוח אם ארצה

אגב, סתם מעניין ... אם הבת תשלח לך אם הגעת זה יהיה לך מוזר?

אחר כך הבנתי מבנות שזה נראה להן מוזר אז הפסקתי

חוץ ממי שהרגשתי שהיא כן מעוניינת

בעיני זה מאד יפה - גם שליחה של הודעה כזו, וגם הרצון לקבל הודעה כזו

אבל תכל'ס, בחורים מסתובבים מספיק בשעות מאוחרות, לבד, גם כשהם לא חזרו מדייט איתך...

ככה שאין לך מה לדאוג...

איך שאני רואה את זה, וברור שעוד הרבה,

זה הכי חיובי שיכול להיות.

אני לא חושב שיש הבדל...

אני מאד אעריך מישהי שתגיד לי שהיא תמיד מבררת אם הבחור הגיע הביתה בשלום.  

לגברים יש יותר מה להציע מאשר רק לדאוג שהבחורה שלו בחיים

לדעתי תכלס לא צריך לצפות שהגבר דווקא ידאג יותר בעניין הזה..

ישארו עוד הרבה דאגות שבהם הגבר ידאג יותר לבחורה.

(אם כי גילוי נאות, אני תמיד מברר אם הבחורה הגיעה הביתה בשלום גם אם זה מרכז העיר.. גם אם היא לא.

קטע של מחווה כמו שאמרתם.)

בכל אופן, גם הדאגה עם הסוודר זה ממש חמוד בעיני.

נכון שדאגות כאלה יותר אמורות לבוא מהגבר, אבל זו בהחלט נקודת זכות

אם היא גרה רחוק או קרוב. ואם השעה מאוחרת או לא. 

אם היא הגיעה מרחוק, אז אני אוודא שהיא הגיעה אפילו שהשעה לא מאוחרת. 

אם היא גרה קרוב, והשעה סבירה (שיש עוד הרבה אנשים בחוץ), אז לא (זה נראה לי סתם מוזר). אבל אם כבר מאוחר, אז אני אוודא שהיא הגיעה.

יש לי דאגה לדעת שהיא חזרה בשלום. 

לא יראה לי מוזר אם הבחורה תשאל אם הגעתי, בטח כשהגעתי מרחוק, ובטח כשמאוחר בלילה. זה דווקא יראה לי שהיא אכפתית. אבל גם אם היא לא תשאל, זה לא יפריע לי.

ראשית - תלוי היכן היא גרה ומה מרחק הנסיעה שלה ואיך היא הגיעה , אם זה לילה או לא...גם דייט ראשון וגם כל הדייטים מבחינת חובה.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.