לפחות לא בחוויה שלי

אני גם שואלת תמיד 

בעיני זה בסיסי

ואנושי 

גבריות היא גבריות, בלי שום לחיזור.

כשקורה משהו שצריך עזרה - ממי מצפים לעזרה? 

סליחה על השובניזם...

גם כשיש אשה חזקה באיזור..

התביעה הבסיסית היא מגבר לדחוף ת'אף לטובת עזרה למישהו...

גם כשזה לא נועד לצרכי חיזור בלבד..

גם גבר עלול פתאום להיתקע בדרך, או להישדד, או אפילו להחטף...

והיא יכולה לעזור לו ע"י טלפון לגורם הנכון.  

אז אם זה קטע אנושי, שניהם אמורים לדאוג אחד לשני. 

אבל זה רק עניין של פחות או יותר..

זה לא אומר שהבחורה לא אמורה לדאוג (לפחות במינימום השתדלות) אם הגעתי הביתה.

אם מישהו חושב שרק הגבר אמור לדאוג,

אז או שלדעתו זה חיזור והוא לא שם לב לזה, או שלדעתו חיים של גבר שווים פחות (לא נראה לי סביר)

אם זה בתוך העיר סבבה.. מה כבר יקרה.

אבל נניח בנסיעה ארוכה בלילה או משהו כזה... זה מסוכן לשניהם. 

לכן צהרים מעלה טענה נכונה לדעתי,

אם בנות לא דואגות שהוא הגיע הביתה,

כנראה שהן לא באמת חושבות שעלול לקרות משהו - וזה סתם חיזור. 

מגבר יותר מצופה לדאוג לאשה, לא הפוך.

לא יודע מי הכניס לראש של אנשים שזה בקטע של חיזור.

ו-וואי וואי, אם פעם אני ארוץ לכנסת - תמחקו את התגובות האלו שלי לפני שמישהו יעלה עליהן ויעשה מהן סצנה...

את לא באמת חושבת שעלול לקרות משהו, ושליחת הודעה זה משהו אישי, ולכן הדאגה היא חיזור ולא עניין אנושי.

לדעתי זה לא נכון אגב,  כמו שקל"ת אומרת - אני איתה!

לדעתי במה שקורה בפועל אנחנו שווים..

הרי אנחנו יודעים שהכל משמים, צרות זה לא לפי הסיכויים שהן יקרו

נראה לי ככה..

מה אני אגיד לך...

אם לא - הכל בסדר...

אני מסתובב לפעמים בחוץ גם ב3 בלילה, ואין לי אף אחת שתשאל מה שלומי...

בנתיים אני חי, בריא ושלם..

של גבריות.

אם היה סכנת חיים - ברור שכל אחד צריך לדאוג.

אבל אין, אלא שזה דאגה עדינה ש"הכל בסדר" וזה שאלה שעל הגבר לשאול את האשה, ולא הפוך,

וכמו שאף היטיבה להדגים @קל"ת.

"מה קרה, רחמנא ליצלן"

אלא מחווה.

ומחווה כזו דרך גברים להחוות לנשים, ולא הפוך.

ואין לזה שום קשר לחיזור.

ריבון העולמים.

פשוט רף הנימוס הוא שונה.

בין נימוס של גבר לאשה.

לבין נימוס של אשה לגבר.

חיי סנדליי שלא הבנתי מה קשה כל כך.

את עונה נסיבתית ולא מהותית.

ואני מציע לשקול את הדוגמאות שקל"ת מביאה...

אמ;לק הוא ביטוי סלנג באינטרנט, ראשי תיבות של "ארוך מדי; לא קראתי", או באנגלית: "Too Long; Didn’t Read". בדרך כלל נעשה בביטוי זה שימוש בתגובה להודעה מקוונת ארוכה ומפורטת שלא לצורך, או בראש תגובה המסכמת הודעה ארוכה. לא ניתן לקבוע בוודאות מתי הביטוי... ויקיפדיה

קורים דברים גם במקומות לא צפויים.

אבל אם את אומרת מחווה, מחווה זה סוג של גילוי חיבה..סבבה.

צהרים צודק - לגבי חלק מהבנות לפחות

לא חיי אדם.

אבל גם לא "חיזור וחיבה".

אלא נימוס מיוחד.

שאני טוען שבכל מקרה שייך בגבר כלפי אשה ולא הפוך.

וצהריים טוען שזה חיזור

מי הכניס את זה לראש? 

כנראה אותן בנות שלא בודקות אם הגעת הביתה בשלום.

או אולי פשוט אתה שלחת לפני שהיא הספיקה?

אישית פחות מבינה ואוהבת להתעסק ב'חוקי המי מתקשר ומי שולח הודעה' ומעדיפה שיהיה בזרימה..

יותר טוב לי שזה טבעי וגם לי מותר לשלוח אם ארצה

אגב, סתם מעניין ... אם הבת תשלח לך אם הגעת זה יהיה לך מוזר?

אחר כך הבנתי מבנות שזה נראה להן מוזר אז הפסקתי

חוץ ממי שהרגשתי שהיא כן מעוניינת

בעיני זה מאד יפה - גם שליחה של הודעה כזו, וגם הרצון לקבל הודעה כזו

אבל תכל'ס, בחורים מסתובבים מספיק בשעות מאוחרות, לבד, גם כשהם לא חזרו מדייט איתך...

ככה שאין לך מה לדאוג...

איך שאני רואה את זה, וברור שעוד הרבה,

זה הכי חיובי שיכול להיות.

אני לא חושב שיש הבדל...

אני מאד אעריך מישהי שתגיד לי שהיא תמיד מבררת אם הבחור הגיע הביתה בשלום.  

לגברים יש יותר מה להציע מאשר רק לדאוג שהבחורה שלו בחיים

לדעתי תכלס לא צריך לצפות שהגבר דווקא ידאג יותר בעניין הזה..

ישארו עוד הרבה דאגות שבהם הגבר ידאג יותר לבחורה.

(אם כי גילוי נאות, אני תמיד מברר אם הבחורה הגיעה הביתה בשלום גם אם זה מרכז העיר.. גם אם היא לא.

קטע של מחווה כמו שאמרתם.)

בכל אופן, גם הדאגה עם הסוודר זה ממש חמוד בעיני.

נכון שדאגות כאלה יותר אמורות לבוא מהגבר, אבל זו בהחלט נקודת זכות

אם היא גרה רחוק או קרוב. ואם השעה מאוחרת או לא. 

אם היא הגיעה מרחוק, אז אני אוודא שהיא הגיעה אפילו שהשעה לא מאוחרת. 

אם היא גרה קרוב, והשעה סבירה (שיש עוד הרבה אנשים בחוץ), אז לא (זה נראה לי סתם מוזר). אבל אם כבר מאוחר, אז אני אוודא שהיא הגיעה.

יש לי דאגה לדעת שהיא חזרה בשלום. 

לא יראה לי מוזר אם הבחורה תשאל אם הגעתי, בטח כשהגעתי מרחוק, ובטח כשמאוחר בלילה. זה דווקא יראה לי שהיא אכפתית. אבל גם אם היא לא תשאל, זה לא יפריע לי.

ראשית - תלוי היכן היא גרה ומה מרחק הנסיעה שלה ואיך היא הגיעה , אם זה לילה או לא...גם דייט ראשון וגם כל הדייטים מבחינת חובה.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.