שספרתי את כל מעשה החתולה והשכנים בבוקר לחברה טובה, עם כל העצבים, והיא- קצת הזדהתה, אבל כשהטונים שלי עלו קצת בתיאור הסיפור, תגובתה הייתה-"וואי תעשי טובה, אין לי כח לשמוע טונים גבוהים על הבוקר" - נעלבתי!! את לא יכולה להכיל?(במחשבה שניה אמרתי לעצמי, השם בשימוש כבר, לך תמיד יש כח להכיל? לך נעים לפתוח את הבוקר בטונים? אבל זה עדיין צורב. )אח"כ רבתי עם הבוסית בעבודה. העירה לי היום כמה פעמים. בחזור-שוב אותה חברה עצבנה אותי. (סתרה את דברי על משהו שהיא בכלל לא מכירה ולא מבינה בו. ואני כן. אני נוסעת איתה לעבודה ביחד, ומחר אני שוקלת לנסוע בתחבורה ציבורית גם במחיר השכמה מוקדמת יותר, כי לא בא לי לנסוע איתה. מרגיזה. )
מחר אני עובדת במקום שיהיה לי חופש,
ואם כל זה לא מספיק- בעלי הדירה רוצים להעלות לנו את השכירות ב200 שקלים לחודש.
אוף!! בא לי לבכות.
😥
.(נו אם הצלחתי להוסיף אימוג'י קורץ זה כבר טוב)

