קנאהחדשה ישנה
מה יהיה? אני מכורה לפורום הזה!
ועכשיו התייעצות- קנאה בין אחים.
הבן הבכור שלי מקנא בלי סוף.(5) זה ממש כואב לי לראות את זה
אני כ''כ רוצה לראות את הילדים שלי מפרגנים אחד לשני, אוהבים, אבל הוא מקנא ברמה כבר בלתי נסבלת.
כל אבל כ-ל מה שאחותו (3) מקבלת הוא חייב גם. ברמה שאם נתתי לילדה להריח משהו הוא חייב גם. ואם הוא לא מקבל הוא ישר מתחיל בכיות וסצנות של ''זה לא פייר, למה רק היא?" אם אני נותנת לה לחלק שלוקים לכולם הוא נפגע שלמה רק היא ולא הוא.
מזכירה לו פעם אחר פעם שיש המון דברים אחרים שהוא מקבל והיא לא. כל בנאדם זה משהו שונה. וגם כשאני משתדלת לעשות הכל אותו דבר שלא ליצור קנאה זה תמיד- ''למה היא קיבלה יותר גדול ממני?'' ואם הוא קיבל משהו והיא לא, הוא חייב להוציא לה את העיניים ולהגיד לה-'' תראי רק אני קיבלתי. ''
זה כבר נהיה סיוט.
וזה הולך ומחריף.
פעם הוא ידע לפרגן לה בתור אחותו הקטנה, עכשיו היא כבר גדולה והוא ממש כל הזמן בחיכוכים מולה.

אני מבינה מאיפה זה נובע, היא תופסת לו הרבה מהמקום, היא כובשת ויש לה אופי שממיס את כל מי שפוגש אותה. ממש מאז שהיא תינוקת הוא נלחם על המקום שלו, גם סבתות ודודים נקרעים מצחוק מכל מילה שלה וממנו פחות. האופי שלו יותר רציני ומופנם, אז פחות מקבל יחס.

אז אחרי החפירה, איך גורמים לו פחות לקנא??
ניתחת את זה כל כך יפה לעצמך, לא נשאר מה לענות לך מיואשת******
כתבת יפה- יש תוצאה - הקנאה יכל מה שנלווה
וכתבת מה הגורם- המקום שלו מול אחותו.
תיארת ואיך טיפלת עד עכשיו ממש יפה- בתוצאה.
אז מה שנשאר זה לעזוב את התוצאה ולהתחיל לטפל בגורם. במקום שלו בבית מול אחותו. לחשוב עם עצמך מה הצדדים החזקים שלו ולחזק אותם. למשל נגיד שהוא טוב בציור אז את מהללת כל תיור מתקשרת לסבא סבתא דודה מביאה ציורים שלו למפגשים ומשוויצה בקול לידו ותולה אותם בכל הבית. סתם דוגמא. תחשבי איזה נקודות את יכולה להעצים בו שימצא את המקום שלו והביטחון העצמי שלו. הקנאה תיעלם לבד. אבל הם ימשיכו לריב. שתדעי כמו שאני אומרת לבנות שלי- מה זאת אומרת להגיד לה למה היא מעצבנצ אותך? זה התפקיד שלה, היא אחותך
אוף. את נוגעת בנקודה סופר רגישהחדשה ישנה
אני בתוכי יודעת שזה מה שצריך- לפרגן לו,
ואני ממממש משתדלת. ולא מרגישה שזה כ''כ עוזר.
אבל הוא ילד לפעמים כ''כ קשה, מוציא ממני עצבים על סתם. מסכן . ואני מרגישה לפעמים שאני פשוט הורסת אותו כמו ידי עם הביקורת שלי כלפיו.
אוף.
אוף.
כל הכבוד לך שאת משתדלתמיואשת******

לאור מה שאת כותבת זה עוד יותר ברור שהוא מחפש את המקום שלו מולך. את ההערכה ממך, ולכן הקנאה במיוחד מכל דבר שהיא מקבלת ממך

יש מצבים שאנחנו נמצאים רגשית במקום לא טוב מול ילדים מסוימים. זה קורה, אל תלקי את עצמך רק תחשבי איך לעזור לך. זה תהליך.

מציעה לכתוב את הנקודות החזקות שלו על דף. לנסות כל יום להחמיא לו מחמאה אחת. לשים לב שאת תופסת אותו לאיזה חיבוק טוב ונשיקה גדולה פעם ביום. כן, לפעמים תכריחי את עצמך לזה. זה בסדר! זה קורה! 

לאט לאט תפשירי את מה שיש בינכם ותבני משהו טוב יותר. אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.

^^^ממש מסכימה..באר מרים
היתה לנו לפני כמה שנים בעיה התנהגותית רצינית עם אחד ה"סנדוויצים" שלנו והבנו שזה כי לא ברור לו המקום והייחודיות שלו במשפחה.

אז בעלי ואני עשינו רשימה מוגדרת של תכונות וכשרונות שמיוחדים לו ובמשך תקופה הקפדנו בעקביות להחמיא לו עליהם בצורה ממוקדת ומפורטת
ו..
הילד התהפך וכיום הוא מותק של ילד בלי זכר לבעיות שהיו איתו.

בהצלחה!
וואו מדהים!דפני11
וואו 😍קמה ש.
תודה על השיתוף. מעודד לנסות גם!חדשה ישנה
היטבת לנסח! תותחית!אוהבת את הקב'האחרונה
מסכימה עם כל מילה!

לפותחת- בהצלחה רבה, את אמא מהממת!
גם אני מכורה... ברמות קשות. לא עשיתי כלום היום. אבל כלום.השם בשימוש כבר
מאומה.
נאדה.
לעניין הקנאה-
יכולה לומר לך שיש לי 2 אחיות נחמדות, בהפרש של שנתיים זו מזו. כל הילדות והנערות, ואני מדגישה- כ ל שנות הילדות והנערות, הן לא הפסיקו לקנא אחת בשניה. יותר נכון-הגדולה לא הפסיקה לקנא בקטנה. זה הגיע לרמות הזויות, הזויות. על כל דבר אפשרי ובלתי אפשרי. הן לא סבלו אחת את השניה, רבו בלי סוף, היו "ברוגז" תקופות שלמות וארוכות-אחת התקופות נמשכה שנה ואולי למעלה ממנה-
והיום? היום הן החברות הכי טובות. הכי טובות.
אוהבות מפרגנות קונות מארחות מתארחות מבלות...
זה התחיל קצת לפני החתונה של הגדולה מביניהן( לפני כשמונה שנים) וממשיך עד היום-כשהקטנה היא אמא טריה לתינוק מתוק.
לעיתים נדירות אני מקניטה אותן קצת כשעוקצת אותן על העבר (מקנאה קצת, אחרי ככלות הכל)
ללמדך שהכל יכול להתהפך לטובה!!
חיבוק אהובה🙂❤️
תודה נשמה. הם יכולים להיות כאלה מתוקים ביחדחדשה ישנה
ולשחק כ''כ יפה....
אבל לפעמים הקנאה מסובבת לו את הראש. .ויש עוד תינוקי חמוד, אז .....
כמה נקודות שעלו לי:נגמרו לי השמות

כל ילד מתנהג בצורה שהוא חושב שתהיה הכי טובה *עבורו*

הילד אף פעם לא אנטי ונגד ההורים - אלא *בעד עצמו*!

 

מה שבנך המתוקהכי רוצה והכי זקוק לו - זו תשומת לב שלכם, ההורים, שלך ושל בעלך.

הוא אומר את זה במילים שלו בתור ילד "זה לא פייר, למה רק היא?", "למה היא קיבלה גדול ממני?" וכו'

הוא בעצם רוצה לומר לכם כאן שהוא זקוק שתתייחסו גם אליו, שהוא ירגיש שאתם אוהבים גם אותו,

ולא רק ביקורת והערות שגורמים לו להרגיש לא טוב עם עצמו.

 

עד גיל שנתיים - היו לו שני הורים רק בשבילו.

כל המשאבים שלכם - זמן, כוח, כסף וכו' - היו רק שלו.

ופתאום כשהשנייה נולדה - הוא היה צריך להתחלק איתה.

וכאשר כל הסביבה והמשפחה מהללים ומשבחים את אחותו - הוא עוד יותר צריך להתחלק איתה במשאבים האלה!

ולו בתור ילד זה לא פשוט.

אין לו את היכולת שלכם כמבוגרים להבין את כל המורכבויות - הוא ילד - ורוצה ובצדק תשומת לב גם לו.

שיתפעלו גם ממנו. שיעצימו גם אותו. שהוא ירגיש מלך העולם בלב שלכם, המבוגרים.

 

נקודה נוספת-

יש  3 דברים הכי חשובים שכל ילד צריך להרגיש, שהם:

א. אהוב - להרגיש שאוהבים אותו

ב. שווה, בעל ערך - שהוא טוב, מוצלח, שווה ועם ערך!

ג. רצוי, שייך - שרוצים אותו והוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה וקשור אל המשפחה!

 

כאשר ילד ירגיש בכל שלושת הדברים האלה - ההתנהגות השלילית תפחת, ואפילו תיפסק.

(עדיין יש דברים של ילדים, כי ילד הוא ילד... אבל בטווח הנורמה...)

 

עוד נקודה חשובה -

יחס אישי -

יחס אישי יכול לתת כ"כ הרבה למתוק שלכם, ויותר מזה - גם לכם

למצוא לפחות שעה בשבוע שיהיה זמן אישי שלך ושלו לבד. בלי הסחות.

למשל כל יום שני מ18:00-19:00

בזמן הזה חשוב שלא יהיו הערות, או ביקורות, או בקשה ללימודים, אלא רק זמן נקי נטו של כיף! כיף ביחד

כמו אפייה, בישול, יצירה, סרט, שיחה, אוכל, מסעדה וכו'...

 

נקודה נוספת -

חשבי רגע בנחת עם עצמך:

מה *את* אוהבת בילד המתוק שלך?

מה טוב בו?

מה העוצמות שלו?

במה הוא טוב?

 

את כל העוצמות האלה להאיר ולהעצים - קודם כל בראש ובלב *שלך* ושל בעלך - ואח"כ כמובן גם אצלו

לומר לו על זה

להגדיל את זה

כל הזמן להחמיא לו עליהן

לתת לו אפשרויות להתנסות ולחוות הצלחות ולהרגיש שהוא טוב

 

ואת החולשות - להחשיך.

(שוב - גם בראשך ובלבך וגם אצלו).

 

עוד נקודה חשובה - נסי לחשוב עם עצמך מה בדיוק "מפעיל" אותך או לוחץ לך על נקודות רגישות אצל בנך?

האם באיזשהו מקום הוא מזכיר לך את עצמך?

מתי בעיקר קשה לך מולו?

מתי כל זה התחיל?

 

ועוד שאלות שמטרתן לברר לעומק מה יש כאן בדיוק.

 

אני מאמינה שברגע שאנו, ההורים, מבררים *עם עצמנו* את כל הנקודות והדברים האלו - הגישה שלנו לילדינו תוכל להיות הרבה יותר נקייה ושלמה.

 

בהצלחה רבה רבה!

תזכרי שאת אמא מדהימה וטובה

כזו שכאשר לא הולך לה - עוצרת, שואלת, מבררת, רוצה לשנות, רוצה יותר טוב

וזה חשוב מאוד מאוד, אולי זה כמעט הכל באימהות

תודה שהשקעת לכתוב תגובה כזאת ארוכה...חדשה ישנה
האמת שהכל אני יודעת בתוכי, הכל נכון.
אבל באמת לשמוע את זה מבחוץ ממש מחזק להשקיע כמו שצריך, זה ממש עוזר. . תודה רבה לך!
יש ספר מעולה שנקרא 'אחים ללא יריבות'פרח חדש
הספר נותן המון עצות וכלים איך לגדל אחים, איך להחמיא לאחד מבלי להקטין את השני וגם איך להתמודד עם קנאה.
^^^ ספר מעולה.קמה ש.
בס״ד

הי חדשה ישנה,

מה שעובד אצלי זה להחזיר בעדינות את הנושא אל הילד.

- היא קיבלה יותר פסטה!!!
- אה, אתה עוד רעב? בא לך עוד? בבקשה!

- את כל הזמן משחקת איתו!
- בא לך זמן משחק רק איתי? כשהוא יהיה במקלחת אתה ואני נשחק רק שנינו, טוב?

ועל זה הדרך. עם עקביות, לאט לאט הם לומדים לבטא את מה שהם רוצים / צריכים עם פחות השוואות וקנאה. וגם כשיש קנאה, וזה טבעי, זה בא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר מדוייקת, מכבדת ונעימה עבור כולם.

אני די בטוחה שלמדתי את זה מהספר שפרח חדש הזכירה.

בהצלחה יקירתי 💗. בהצלחה לכולנו!
תודה רבה!חדשה ישנה
הוא אומר - נגיד'' היא קיבלה יותר פסטה, זה לא פייר, גם אני רוצה..''
ננסה לחדד... תודה
נשמע מעולה. מאמצת גם!ושוב אתכם
חוגגים בת מצווה בקרוב בע"ה-שאלת בגדים למבינות ענייממתקית

אני לא בקטע של לקנות בגדים וכו...
גם ככה יש הרבה הוצאות על האירוע (לא בעד הוצאות בלתי פוסקות, אבל ספציפית לילדה הזו מכל מיני סיבות אישיות הקשורות למהלך חייה, השקענו מאוד, יותר מכל אחיה הגדולים)
לנערת בת המצווה- אקנה שמלה, ברור.
הגדולות- דואגות לעצמן (הזמינו מאתרים)
לקטנים והבנים הגדולים- מבחינתי מה שיש משבת, כל עוד הבגד יפה, ומכבד, לא מיושן וללא כתמים וכו לא רואה צורך לקנות חדש לבת מצווה.

לעצמי- שמלה יפה של שבת, מטפחת מושקעת. לא מתכננת לקנות, כי מבחינתי יש לי.
חברות ושכנות ובעיקר משפחה שלי (אמא שלי, אחיות, גיסות)טוענות שזה ננצרך, וברור לקנות, ואיך אני לא קונה לעצמי, לא באים לאירוע שלך עם בגד שכבר לבשת, צריך בגד חדש וכו וכו
מאיפה הכלל הזה???
לא עניין של כסף, פשוט לא מבינה, יש י שמלה יפה בארון, אלבש אותה. מטפחות שלי באמת כבר  מיושנות, עם פייטים שכבר נפלו, אז אקנה חדש.
כן יראו אותי בבגדי השבת שלי באירוע, זה כזה גרוע?
אני לא בנאדם של שואו

וואו אנימה זה מבינה אותך בקטע של בגדיםנפש חיה.
ממסרשת לך 
תודה...מחכה ממתקית

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

אני גם שונאת את זה. בעיניי זאת גזירה ולא מבינה מהנפש חיה.

כיף בזה.


 

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....


 

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.


 

 

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)


 

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

אני נהנית להתחדש בכלים לבית, עציציםממתקית

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

קראתי ולא הגבתיממתקית

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על ה3 פסים למעלה ^^ בצד ימין ואז נפתח תפריטנפש חיה.

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.


 

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

אני חושבתאמאשוני

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.


 

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.


 

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

זה לא תמיד עניין של התקמצנותאפרסקה
אני למשל לא חפה מהתקמצנות עצמית, אבל יש עוד 2 מניעים שמונעים ממני לקנות בגדים חדשים לעצמי:

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.


2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.


אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

צודקתאמאשוני

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.


אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.


לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

אצלי, לפחות, קניית בגדים היא השקעה הרבה יותר גדולהמתואמת

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

ואם הייתה לך ילדה עם אותם הגבלות כמו שלך?אמאשוני

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

היא בעצמה לא הייתה רוצה להתאמץ לקנות...מתואמת

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

יש לי ילדה רגישה תחושתית ואוהבת להתחדשאמאשוני

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.


בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.


לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..


מתנצלת אם מישהי נפגעה.


שיהיה רק בשמחות!!

הכול בסדרמתואמת
וזו באמת נשמעת התמודדות קשה בתור אמא...❤️
בול אני.ממתקית

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

ממש לא קמצנות, אדרבה אני אקנה מטפחת גם ב- 300 שחממתקית

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

המטרה של להתחדש בבגדים לקראת אירועאמאשוני

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.


את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.


יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

זה עניין של סגנון...מתואמת

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).


שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

תעשי מה שנוח לךנעמי28

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

תעשי מה שטוב לךאורי8
בחויה האישית שלי . אני מחכה להזדמנויות כאלה כדי להשקיע לעצמי ולילדים בבגדים יפים. לי ברור שאם זה אירוע שלנו אני קונה בגדים חדשים לכולם כולל הבנים( גם בגדים של בנים נראים אחרת אחרי כמה כביסות). אוהבת שבאירוע שלנו כולנו נראים מושלם. נראה לי שהרבה נשים מרגישןת ככה, אוהבות לקנות בגדים ורק מחכות להזדמנות להתחדש בשמלה חגיגית  בלי יסורי מצפון. ולכן התגובות.שאת מקבלת... אבל אם בשבילך שמלה חדשה ממש לא תרגש אותך ומרגיש לך מיותר. אל תעשי את זה בשביל אחרים. 
כנ''ל..נחת-רוח
אני לבשתי בבת מצווההריון ולידה

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.


ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

אני איתך, לא אוהבת נורמות כאלו, תעשי מה שטוב לךשיפור
בבת מצוה של הבת שלישומשומוניתאחרונה

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

שירי ילדים שאני אוהבת, מוזמנות להוסיףפומלה
ההר הירוק תמידפומלה
אני נשאר אניפומלה
אמא הכי נהדרתפומלה
אני רוקד עם אמאפומלה
שיר על ברושפומלה
אני אוהב שוקולדפומלה
שי מן הפרדספומלה
מתנה לראש השנהפומלה
קום והתהלך בארץפומלה
שיבולת בשדהפומלה
מלאו אסמינו ברפומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך ז' בתמוז תשפ"ו 23:21

טוב, זה בלי הקליפ.

איך יודעים שבא אביבפומלה
פתחו את השערפומלה
משפחה מיוחדת במינהפומלה
תוסיפו🪗פומלה
המלצה- אפשר להעלות כמה שירים בהודעה אחת....יעל מהדרום
אוי סליחה!פומלה
שירים יפים! בעיני ההר הירוק הוא שיר עצובקופצת רגע
סטייל שירי יום זיכרון, לא הייתי קוראת לו שיר ילדים. למרות שהמוזיקה באמת יפה ומרגיעה 
תודה!💘 בקשר להר הירוק, וואו הוא יפה בעינייפומלה
אבל באמת קראתי עליו קצת ומבינה אותך, למרות שילדים לא מבינים את ההיסטוריה מאוחרה אז לא בהכרח שזה בעיה..
יש לפאר טסי אלבום חדש ומהמם לילדיםניק חדש2

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

סתם מסוקרנת,רק רגע קטאחרונה

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

אני אובדת עיצות עם השינהשירה_11

זה מוציא אותי מדעתי כבר.

ירדתי משינה עצמאית, של הילדה בת 3 כי לא בא לי טוב כל הבכי הזה, אני סוחבת איתה עד 9 בערך  ונותנת לה לישון בסלון.

או בנחת או גם בעצבים כי היא התרגלה לטוב הזה של הסלון.

 

אני לא מסוגלת לשבת לידה בחושך בחדר עד שהיא תירדם זה גדול עליי.

ובנוסף היא ממש מעירה את התינוק בן שנה שיישן איתה בחדר, השינה שלו לא חזקה והוא מתעורר בקלות.

 

בעלי מתעקש שצריך להחזיר אותנו לחדר שלנו בחזרה.

 

לא באלי בכלל, הוא כבר במיטת תינוק והחדר שלנו קטן, וגם מה תחשוב הגדולה? היא תקנא ותרצה לבוא גם.

 

מצדד שני דיי זה בלתי אפשרי כל ערב הסיוט הזה!! זה מביא אותי לרמה אחרת של חוסר סבלנות כבר ואני שונאת אתעצמי ככה.

 

 

 

מה אני מפספסת?

 

הסלון מוחשך?אמאשוני

את יושבת לידה?

זה יכול לקחת גם חצי שעה ויותר עד שהיא תירדם.

תדמייני בים כמו שיש גל, מכניסים את הראש ונותנים לגל לעבור, לא נילחמים בו.

מ20:30 תנסי ליצור אווירת שינה, מקלחת מרגיעה, תתקלחי בעצמך גם שיהיה לך יותר נעים סוף היום.

המטרה שהיא תירדם בלי מלחמות, ובלי לחשוב עם זה הרגל בריא או לא.

מה שעובד, עובד.

גם אחרי שהיא תפסיק לישון שנ"צ היא תהיה משובשת קשות,

אבל אז היא תתרגל, ותוכלו ליצור סדר יום נורמלי והרגלי שינה.


לגבי השינה בסלון, את מטרימה לה את התהליך?


תנסי להסביר לה כבר קודם מה הולך להיות ושאת יושבת לידה, ולא קמים.

ולהרפות מהרצון שהיא תירדם מהר ובקלות,

יש ילדים שלוקח להם זמן.

כל ילד והצרכים שלו.

במיוחד כל עוד "נכפה" עליה הרגלי שינה שלא תואמים את הצורך הטבעי (השנצ במעון)

אין טעם להתחיל תהליך עומק. לעשות תהליך כזה דורש הרבה יותר אנרגיות מאשר לשבת לידה שעה כל ערב,

ועד שתראי פירות, היא כבר תסיים את המעון ושוב הכל ישתנה.


שימי לב אם במעון היא מאריכה את השנצ בגלל שהיא הולכת לישון מאוחר, לא עשית בזה כלום שדחית את השינה מ19:30 ל21:00. זה טריקי.

זה מאוד קשה לעקוב על זה, כי לא תמיד אומרים את האמת. מבטיחים תילי הבטחות ובפועל כלום. רוב המטפלות יעדיפו "לגנוב" ככל האפשר יותר זמן שהילדים ישנים, לכן רק הפסקת שנ"צ לחלוטין פותרת את הבעיה הזו.


אגב עם הבן שלי, בגלל שהיה לנו ככה יותר משנה, הרגלנו אותו בסופ"ש לא לישון צהריים ואז לפחות שישי-שבת היה לנו טיפה זמן לעצמנו ולזוגיות.

בשאר השבוע, פשוט יצאנו איתו, לא הייתה ממש ברירה אחרת.

הקטע שבגלל כל הסגרים/ מלחמות

היו לו תקופות של רצף בבית.

גמלנו אותו משנצ, שזה תהליך בפני עצמו.

הסדר יום שלו התארגן, ובמעון שוב השכיבו אותו לישון והכל התחרבש שוב. ככה כל פעם עד שנגמרה השנה.


כן, ראינו כוכבים, הייתה שנה סיוטית מהבחינה הזו שלא היה לנו זמן לדברים אחרים והיינו כבולים לסדר יום המחורבש שלו, אבל גם זה חולף.

את כבר יכולה לראות את הסוף לפחות.

הייתן נוסעות לנופש עם הילדים בצפון הגולן?הריון ולידה
 מבחינה בטחונית...
כןפאף

צפון הגולן שקט לחלוטין, גם לפני "ההפסקת אש".

רק ליישובים הדרוזים היה ירי, ומעט מאוד מאוד, לפני ההפסקת אש ....

אני בתהיות האם לנסוע לטייל בקיץ בגליל עליון

נגיד באזור שעל?הריון ולידה

ראיתי שב 8/6 היה אזעקות

זה לא ככ מזמן לא?

אין שם כתבמים לפעמים? באמת לא כזה מכירה את ההבדלים בין האזורים

8/6שקדי מרק

זה יום המלחמה עם איראן

לא משהו שמשקף.. היו אזעקות בכל הארץ

אין שם כטבמיםפאףאחרונה

היו שם אזעקות בשאגת הארי וממש מעט, באזעקות ביוני זה מאיראן....אם שוב יהיה בלאגן עם איראן הייתי מעדיפה להיות בצפון מאשר במרכז🤭

אחד המקומות הרגועים בארץ

צפון הגולן קרוב לגבול עם סוריההשקט הזה

היה לשם ירי גם מלבנון אבל הרבה פחות מלגליל העליון.

אז כרגע ממש סבבה לנסוע לשם

צפון הגולן שקט יחסיתשקדי מרק
כן, אם תהיה בעיה המקום יבטל לך גם ככהזיקוקים

ולא יקח סיכון

אנחנו סגרנו משהו בסביבה ובעלת המקום אמרה שאם יש משהו היא לא תיקח סיכון (במקומות האוהלים וכאלה אין מרחב מוגן)

בלי קשר קרוב לזמן הנופש אני אבדוק בעצמי את המצב ואראה אם מתאים לי ליסוע

איך שומרים שהבובו לא יחליק?רקאני

זכור לי שהיו פה פעם טיפים

איך לשמור שלא תיפול לי המטפחת באירוע

בריקודים וכו'

תמיד אני מוצאת את עצמי כל שניה הולכת לקשור מחדש

ביום יום לא נופל לי

תרססי ספריי של תסרוקות של השיערהשקט הזה
ואז תשימי את הבובו.. זה מדביק את הבובו לשיער ואז פחות זז.

אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח


ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים

ממש תורת הנסתראמאשוני
לא הכרתי את זה
ג'ל לשיער או ספריירק רגע קט
לי ג'ל היה יותר נוח. הספריי גירד לי בעור שמסביב לשיער.
תודה רבהרקאני

גם לך @השקט הזה 

בריקודים נראה לי אין מה לעשותחושבת בקופסא

לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.

אני שמה סרט החלקה רגיל ומעליו בובו עם קטיפהאונמר
תופס את השיער בקטע כואב אבל לא מחליק
אז בקטע כואבדולר

זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.

מין הרגשה שהמח תפוס

כן עושה חחאונמר

אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.

שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה

את לא שניה אחרי לידה?אמאשוני

איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅

יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות

תראי למשל אצל אביה ששון.

לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה. 

חודש זה שניה?🤭רקאניאחרונה

יפה שאת זוכרת❣️

זה חתונה של גיסתי...

אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח

האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד

בטח לא בחתונות...

אבל בכל זאת גיסה...

 

קיום יחסי מין לאחר הפלהמבולבלת כרגע

עברתי נפלה טבעית (ללא גרידה, העובר יצא לבד).

הרופאה אמרה לא לקיים יחסי מין עד הווסת הבא, זה יכול לקחת גם חודש וחצי, פלוס עוד שבוע שבעה נקיים...

כששאלתי למה היא הסבירה שאם אכנס להריון לא ידעו אם זה שאריות מהקודם או הריון חדש.

הצעתי לקיים יחסים תוך כדי מניעת הריון, והיא אמרה שאין לי אפשרות למנוע כרגע. קונדום לא רלוונטי כי אני דתיה, ונרות או שקפים זה אחוזים נמוכים.

 

אני מתלבטת- אלו באמת ההנחיות?

זה ממש קריטי?

זה יוצא תקופה ארוכה מאד להיות אסורים...

אולי תתיעצי עם עוד רופאה?שלומית.

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

אולי אפשרהשם שלי

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.


לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

היא אמרה לעשות בדיקת בטא בזן הוסת הבאמבולבלת כרגע
אני ווידאתי קודם כל איפוס בטאshiran30005

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

ומה הרופאים אמרו על זה? שנכנסת להריון לפני הווסת.מבולבלת כרגע

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

כמה שזכור לירקאני

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

 

למה לא למנוע עם נובה רינג? או לחשוב על אפשרויותאני=)

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

נובה רינג זה הרומונים? מעדיפה שלאמבולבלת כרגע

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

עברתי הפלה טבעיתכחל

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

לי לא נתנו כזאת הנחיהרקאני

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

אולי תלוי שבועחמדמדה
אבל לי בשבוע שבע שנפל לבד לא אמרו למנוע, ברגע שטבלתי אחרי ההפלה לא מנעתי
למה לא לעשות אולטרסאונד לשלול הימצאות שארית?21
אם הבטא התאפסה ואין שארית, לא יודעת אם יש סיבה למנוע.

ממש לא הכרחי....עברתי כמה ומעולםתלא מנעתינחת-רוחאחרונה

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי


אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות


ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

אילו שימושים יש לחלב אם בנוסף לאכילה?רחללי
באופן קבוע פעמיים-שלוש בשבוע הקטנה לא מסיימת בקבוק במעון ואני שופכת כ100 מ"ל. יש משהו יעיל לעשות עם זה במקום לשפוך?
מתייגתרקאני

@שושנושי המליצה פה פעם על קרם גוף שהיא הכינה מזה

איך את זוכרת???????שושנושי
כבר מגיבה לךשושנושי
לשים באמבטיהתהילנה
זה מעולה לעור
תודה! אני יותר עושה כבר מקלחותרחללי
אולי לשים פחות בכל מנה?אוהבת את השבת
^^^ לחלק למנות קטנות יותריעל מהדרום
הבעיה שלפעמים היא כן שותה הכלרחללי
ואם היא תגמור מנה קטנה זה סיפור וזמן לחמם לה עוד. המטפלת לא תעשה את זה.
הבנתי.. אלופה את על השאיבותאוהבת את השבתאחרונה
בהמשך לדיון על משרות מקווהשזה בסדר לפתוח שרשור חדשנק-ניק

אני מתלבטת אם לשלוח את הבת שלי ללמוד הנדסת חשמל. אבל הייתי רוצה שיהיה לה אפשרות לעבוד גם במשרה חלקית בתקופות עמוסות יותר. תמיד חשבתי שכדאי ללמוד מקצוע שיש בה אפשרות לפחות למשרה חלקית

מה אתן אומרות?

לא שולחים את הבת ללמוד הנדסת חשמל וגם לא מקצוע אחר124816

בת שמספיק גדולה ללמוד הנדסת חשמל,

את לא אמורה לשלוח אותה,

היא אמורה לבחור ולהחליט,

את יכולה להמליץ ולייעץ (אם היא מוכנה לשמוע).


יודעת שזה לא מה ששאלת, אבל הרגשתי צורך להגיד.

מסכימה עם זה. זה מעניין אותה בכלל?המקורית
מעניין אותה מאוד. גם אם הניסוח לא מושלםנק-ניק
אחרי הרבה גלגולים ונסיונותכורסא ירוקה

למצוא את עצמי בעולם התעסוקה, גם ברמה האישית וגם כאמא, אני חייבת לומר שאני ממש מאמינה בהסללה של כל הילדים אבל במיוחד בנות למקצועות גמישים ועצמאיים.

מקצועות ההנדסה דורשים המון השקעה כשכירה, קשה למצוא משרה חלקית, אין צפי להקלה בעומס במקביל לעליה בשכר.  

מקצועות שבהם אפשר להיות עצמאי בהתאם לרמת העומס שרוצים ולהרוויח סכום לא רע -

רפואה, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ראיית חשבון, כלכלה, עריכת דין.. 

להיות עצמאי זה אופי שלא לכולם ישכולנה
בעלי ואני שנינו במקצועות שיש בהם אפשרויות לעצמאות די בקלות, אבל עם ההפרעות קשב שאנחנו זה ברור לנו שזה לא בשבילנו
קודם כל זה דבר שאפשר לעבוד עליוכורסא ירוקה
אבל חלק מהמקצועות כאן מאפשרים שכר מצוין גם כשכירים
רק אומרת שבעלי עם הפרעת קשב והוא עצמאיהמקורית

אצלו זה דווקא הפוך - לא מסוגל להיות שכיר

זה עזר לו מאוד האמת למצות את פוטנציאל ההשתכרות והוא מוציא החוצה את היתרונות שלו בעבודה בצורה יוצאת דופן בעיניי. ב"ה

כנ"ל בעליסטודנטית אלופה
העצמאות נותנת לו המון ולדעתי הג'ינגול בחוץ- בעבודה גורמת לו לחזור יותר מרוכז ורגוע הביתה.
לא יודעת, כשבדקתי בעבר הבירוקרטיה שיתקה אותיכולנה
אי אפשר פשוט להתחיל, צריך כל כך הרבה דברים מסביב שזה נראה רחוק ולא מושג..

לבעלי זה אפילו לא אופציה, הוא צריך שמישהו ימסגר אותו אחרת הוא הולך לאיבוד.


יש אנשים שנותנים שירותים בזהכורסא ירוקה
ועוזרים למפות את היציאה לעצמאות ולטפל בבירוקרטיה. אם הענין הוא טכני יש לו פתרונות טכניים, אם זה פחד מעצמאות יש פתרונות אחרים
היופי במקצועות ההנדסהאמאשוני

שאפשר לעשות "הסבה" לתחומים אחרים שבהם השכר מזנק ונדרשת רמת מומחיות מסויימת

כמו:

ניהול מוצר

ניהול לקוח

עיצוב

ניהול מכירות

אפילו ניהול HR בהייטק אחרי השלמת לימודים מסויימים.

ושם קוצרים את הפירות.

אני חושבת שכן חשוב לעבוד במעבדה/ פס ייצור/ הבסיס של שרשרת המזון במקצוע

לרכוש ניסיון אמיתי בעולם התעסוקה,

לפעמים גם צריך תואר שני במנהל עסקים וכד' ששם נותנים כלים משלימים,

אפילו לא הייתי מגדירה את זה הסבה, כמו שזה בעצם תחומי תעסוקה שונים במהותם תחת אותה מטריית לימודים.


עבדתי עם לא מעט אמהות בעולמות השיווק והמכירה, מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד'

שבאות מעולמות ההנדסה, מוכשרות, מרוויחות יפה מאוד, צעירות, אמהות לקטנטנים.

כן נדרשת זמינות ואחריות, ולפעמים יש מגבלת שעות הפוכות מול לקוחות במזרח ובארה"ב, אבל לקוחות באירופה זה אחלה.

בהחלט אפשר לעבוד בצורה שפויה מאוד בשכר מכבד.

יכול להיות שההתקדמות תהיה יותר איטית בשנים מסויימות וזה בסדר גמור להוריד הילוך בהתאם לרצון באותם שנים זה לא תוקע את הקריירה.


אגב אצלנו הנדסת חומרה קלאסית בהחלט יכולה להתאים למי שמחפשת עבודה רגועה.

כן זה הייטק ויש נהלים ותרבות ארגונית של הייטק, והמשרות מוגדרות כמשרה מלאה, אבל יש תפקידים שמצליחים לשלב בין כל העולמות.

אבל היא לא בכיוון של המקצועות שמתגלגלים אליהם מהנדנק-ניק

היא מעוניינת בפיתוח עצמו.

אני חוששת שזה חיים כמעט בלתי אפשריים חוץ מהשכר הנחמד

זו כבר תהיה בחירה שלה כשהיא תגיע לגשראמאשוני

זה לא שלא תהיה לה שום אפשרות אחרת.

אגב יש לא מעט אמהות שבוחרות בעבודה אינטנסיבית במקביל לגידול ילדים.

זו בחירה לגיטימית, תלוי איזה סגנון חיים היא רוצה שיהיה לה.

כסטודנטית להנדסת חשמל כשהיא תצא לדייטים, זה לא שאפשר שלא לדבר על זה.

כאמא, אני חושבת שכדאי דרך שאלות ולא דרך אמירות לוודא שהיא חושבת על העתיד ומודעת לאפשרויות ולהשלכות השונות,

אם היא מדברת על העתיד בראיה מפוקחת, אז מעולה, ושיהיה לה הכי בהצלחה!

אני מגיעה מהתחום הזהכורסא ירוקה

אמנם לא מתחום החומרה אז אולי זה שונה אצלכם, אבל בתחום שלי עבדתי בכמה מקומות עם אופי שונה אחד מהשני, ועדיין יש כמה דברים בסיסיים שמשותפים לכולם.

המעבר ממהנדס למשרות האחרות שתיארת הוא לא קל כל כך ובטח לא בשוק של היום, גם לאנשים עם הרבה נסיון. היציבות היא לא גדולה, לא בקורפורייטס ולא בסטרטאפים. בממשלתי כן, אבל השכר שם נמוך יותר והדרישות מקובעות יותר (קשה לקבל עבודה מהבית למשל, השעות נספרות עם שעון וכו)


אמהות סביבי (גם במקומות העבודה וגם בקבוצות שאני חברה בהן) בעולמות האלה נדרשו להרבה מאד ויתורים בבית, ברמה של כאלה שהיו להן בייביסיטר לפיזור הילדים בבוקר ואחת לאיסוף בצהריים. חלקן לא נצרכו לבייביסטר כי היה מישהו מהמשפחה שיעשה את זה אבל הנקודה היא שהן בקושי ראו את הילדים. לחלקן זה התאים בלי בעיות, חלק אחר סבל מאד מהסידור הזה.


אחת הנקודות העיקריות מבחינתי זה הצפי לשנים שאחרי ההתמקצעות. כל המהנדסים שאני רואה סביבי עובדים המון שעות, גם מי שיש לו ותק משמעותי. נכון שאצל חלק זה מבחירה אבל בהרבה מקומות עבודה אין אופציה אחרת, גם אם יש עבודה מהבית או שבדרגים בכירים יותר הזמן גמיש, עדיין צריך להיות זמין מאד ולהקדיש המון המון שעות.


מקצועות אחרים שאני רואה מסביב, מאלה שפירטתי למעלה, אלה מקצועות מאד מתישים בשנים הראשונות שגם השכר ההתחלתי שלהם לא מנצנץ כמו בהייטק, אבל אחרי כמה שנות התמחות והתמקצעות, אפשר לעבוד בהיקף ובשעות שמתאימות לך, בלי זמינות מחוץ לשעות (גם קביעת תורים יכולה להיעשות בשעות שמתאימות לך) ובשכר גבוה מאד.

בסופו של דבר, מהנדס בן 40 צריך לעבוד משרה מלאה ולהיות זמין אם הוא בדרג בכיר. היציבות שלו במקום העבודה מוטלת בספק והקושי למצוא עבודה בגיל כזה מתחיל לעלות.

רופא (כשם קוד לכל אחד מהמקצועות שפירטתי) בן 40 יכול להרוויח מעולה ממשרה חלקית מאד שאותה הוא עושה מכל מקום שהוא בוחר, הוא בוחר מתי להיות זמין, והיציבות וההערכה לנסיון שלו רק עולים עם הגיל עד גיל די מבוגר.


בעיניי עבור כל אחד ברור שהבחירה העדיפה היא באופציה השניה, אבל בטח בשביל הורים שהרבה פעמים רוצים או צריכים גם גמישות וגם הכנסה טובה ויציבה

תראי בגדול אני מסכימה איתךאמאשוני

ונשמע שבאמת עשית בדיקת עומק.

אבל אם להיכנס לפרטים, אני חושבת שמה שאת מכירה מקרוב נשמע לך קשה יותר,

לעומת מה שאת מכירה מרחוק שנשמע קל יותר.

אני לא חושבת שזה ככה.

יש גם וגם בהכל, ושום דבר לא פשוט, והכל עביר.

בסוף זה תלוי בפרטים ובהזדמנויות ופחות בכל השוק.

אני למשל בכל השנים שעבדתי בהייטק (לא בתפקיד טכנולוגי)

מעולם לא נתקלתי באמהות צעירות מהנדסות בתחום החומרה שהיו צריכות בייביביטר גם בבוקר וגם בצהריים. בתפקידים הקלאסיים עבדו 8:00-16:0 כזה.

ועבדתי עם נשים מוכשרות מאוד שקיבלו קידומים והעלאות שכר יפות.

בתפקידים האחרים שיש יותר גמישות אבל גם יותר אחריות

היו כאלה שיצאו ב15:00 קבוע וממש עפו עליהן!

(אני חשופה לנתוני נוכחות ושכר באופן גורף אז זה לא מפרשנות או השערות) החיסרון שצריך להיות זמין מחוץ למשרד במקרה הצורך.


לגבי מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד' אני באמת לא יודעת מה המסלול שעשו כדי להגיע לזה, רק יודעת שיש להם תואר בהנדסה והן צעירות.

לגבי חוסר יציבות, זה נכון. באמת זה תחומים שקל לחתוך בהם תקנים.


למה ללכת ללמוד הנדסה ולא רפואה או משפטים או כלכלה,

מניחה שיש לזה חסרונות, אבל מי שיש לה נטיית לב חזקה דווקא לזה, שם היא תצליח יותר.

ויחד עם זאתאמאשוני
אני חושבת שממש חשוב מה שאת כותבת, ושכדאי מאוד שהפותחת תתן לבת שלה לקרוא ולחשוב על זה.
ממה שאני מכירה גם במקצועות האלה לא קל להרוויח טוברחללי

זה כן אפשרי, אבל צריך להיות מעולה ולעשות שיווק טוב כדי למשוך לקוחות כעצמאי.

גם צריך להתאים את שעות העבודה לפעמים ולפתוח גם אחהצ.

בכל מקרה אין לי ניסיון עם המקצועות האלה, אבל נקודה חשובה בעיני זה שבמקצועות ההנדסה המשכורת גבוהה מההתחלה, ומי שחי באופן מחושב וחוסך ומשקיע חלק משמעותי מהמשכורת כבר בגילאי ה20 המוקדמות, יצבור פער גדול על מי ש10 שנים לפחות ירוויח משכורת שאי אפשר לחסוך ממנה ורק אז יתחיל להרוויח ולחסוך (אפקט ריבית דריבית).

האמת שבשלב הזהאיזמרגד1

אני מתלבטת כמה כדאי להתחיל ללמוד כל מקצוע שהוא לא 100% מול אנשים. הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות מטורפת ולא בטוח בכלל שעוד 4 שנים כשהיא תסיים את התואר עולם התעסוקה יראה אותו דבר, עוד 10 שנים הוא בטוח ישתנה...

זה לא ממש תשובה על מה ששאלת, סתם תהיה כללית על  כמה כדאי בכללי להשקיע בתואר היום...

משרה חלקית היא לא ערובה לאיזון חיים- עבודהאמאשוני

למשרה חלקית יש חסרונות רבים.

עדיף לשים דגש על גמישות בשעות העבודה, עבודה מהבית וגמישות בנפח התפקיד.

משרה יכולה להיות מוגדרת 7 שעות עם נפח עבודה של יותר ממשרה מלאה,

ומשרה יכולה להיות מוגדרת 9 שעות עם נפח עבודה של 7 שעות שפויות.

משרה יכולה להיות 7 שעות+ נסיעות

ומשרה יכולה להיות מלאה ללא נסיעות כלל.

הדרך לקבל את המשרות השפויות והמתגמלות ממה שראיתי, זה להשקיע כמה שנים במשרות סטנדרטיות, להשקיע בפיתוח קריירה, להיות צעד לפני כולם.

הכוונה לחקור, להסתקרן, ללמוד עוד, להבין מהמומחים מה הם יודעים וממש לשאוב מהם ידע והתמקצעות. ליצור קשרים מקצועיים.

לראות איך קולגות ממחלקות אחרות מתסכלים,

לצבור שם טוב.

לשקף החוצה את העשיה ואת התועלת שמופקת מהעשיה (עוד נקודה שנשים ככלל חלשות בה מאוד)


בהתחלה כולם מתחילים כג'וניורים, אבל בהמשך כל אחד ומה שהוא מצליח להתקדם בו והידע הניסיון והיכולות שהוא מביא.

ואז אפשר לדרוש תנאים שהמעסיקים מסכימים להם כדי לקבל עובד טוב וחיוני.

היום למצוא מועמדים זה קל יחסית.

אבל לגייס עובד טוב, זה כבר קשה ממש ואני מכירה את זה מבפנים.

את הקושי הזה של המעסיקים כדאי לתפוס ולהבין מה מונע ממאות מועמדים להיות העובד המוצלח שהם מחפשים ולסגל את המיומנות הזו.

לדעתי דווקא לאמהות יש את הדרייב להוכיח מה הן שוות, כדי להצליח לקבל את מה שהן רוצות. זה גם עניין של אופי וגישה לחיים באופן כללי, וגם ניהול סדר עדיפויות. לדוגמה בחופשת לידה (במיוחד אם מאריכים) זו הזדמנות נהדרת ללמוד עוד על שוק התעסוקה, השינויים, לבדוק את נקודת המבט של המעסיק, לבדוק איפה זה פוגש את היכולות והדרישות שלי, לרכוש ידע באופן עצמאי ולהשתדרג לקראת התפקיד הבא.

אני חושבת שהרבה פעמים יותר ממה שהמשרה עצמה מגבילה, הגישה היא עצמה המגבילה.


למשל מי שרוצה לעבוד 7 שעות,

יכולה לרשום את זה על גבי הקורות חיים, לציין זאת כדרישת סף בראיון הטלפוני, לבוא בגישה של אני עובדת 7 שעות תתאימו את עצמכם אלי,

או לכוון לוויב של אני עובדת חרוצה ומשקיעה, מביאה ערך מוסף הרבה מעבר לשעון, אמנם אני יוצאת מוקדם אבל תראו שבהתנהלות נכונה של שני הצדדים זה יהיה בסדר, ובכל מקרה אם יש משהו דחוף אני זמינה גם בערב מהבית, ולתת הרגשה שיש על מי לסמוך.

יש מקצועות ותפקידים שהגישה השניה לגמרי יכולה לתפוס ולאפשר להינות משני העולמות.

התואר הראשון שלי בהנדסת חשמלהריון ולידה
אומנם מאז התקדמתי לתארים מתקדמים והיום אני יותר עוסקת במחקר בסיסי אז זה קצת סוג אחר של משרה. בשנים הראשונות באמת בעלי יותר היה עם הילדים (הוציא והכניס מהמסגרות) בהמשך כשכבר צברתי וותק אני התגמשתי יותר עם השעות (מגיעה מוקדם ויוצאת באזור 2 וחצי) והוא התפתח יותר עם הקריירה שלו. היום אנחנו במצב די מאוזן ושווה מבחינת עבודה בית. לא בטוחה שמשרה כמו מורה למשל הייתה מביאה אותנו למצב יותר מאוזן משפחתי - בזכות השכר הגבוה שלי בעלי לא היה חייב לעבוד מלא שעות וכן ראה את הילדים הרבה ויכל גם להתפתח בעצמו לקריירה עם שכר גבוה. וברוך ה' מבחינה כלכלית זה מאוד עוזר ששני בני הזוג משתכרים טוב אין לחץ כלכלי בכלל ואפשר לחסוך ולהשקיע לעתיד של הילדים בקלות. לדעתי אם היא מתחברת לתחום אין שום סיבה מראש שתגביל את עצמה למשרה פחות רווחית. בהמשך החיים מוצאים איך להתגמש ולאזן עם משפחה.
אכפת לך לפרט על האופציות?נק-ניקאחרונה
היא למשל נבהלת מהרעיון של תואר שני כי היא לא רוצה להצטרך ללמוד עוד שנים 
אם הבת שלך רוצה ללמוד הנדסת חשמלשקדי מרק

הייתי משתפת אותה במחשבות שלך ובחששות שלך

פותחת אותה לעוד מקצועות שיכולים לדעתך להתאים לכישורים ונטיית הלב שלה.

ושתחשוב על זה..

בסופו של דבר שילוב בין בית לעבודה הוא אף פעם לא קל, והיא תמצא את האיזונים שמתאימים לה. 

אולי תראי לה את השרשור הזהשיפור
שתבין את היתרונות והחסרונות ותוכל לקחת אותן בחשבון בשיקולים שלה. בסופו של דבר אלו החיים שלה שהיא בונה, וכל החלטה שהיא תקבל תשפיע עליה בכל כך הרבה דרכים בהמשך שממש חשוב בעיניי שההחלטה תהיה רק שלה. ומצד שני גם מאוד חושב שתהיה מודעת במידת האפשר לשיקולים ולהשלכות האפשריות של כל בחירה.

ואני מסכימה שגמישות היא שיקול משמעותי, אבל גם משכורת מאוד משמעותית, שלרוב תהיה הרבה יותר גבוהה בהייטק מאשר בתחומים יותר גמישים.

ממש תודה לכולן על התשובות המפורטותנק-ניק
אני אראה לה את התוכן של השרשור.

שאלה נוספת שאנונימית ואמאשומי כתבו על זה קצת זה אם יש אופציות של פחות שעות במשרות של הנדסת חשמל 

אולי יעניין אותך