כל ילד מתנהג בצורה שהוא חושב שתהיה הכי טובה *עבורו*
הילד אף פעם לא אנטי ונגד ההורים - אלא *בעד עצמו*!
מה שבנך המתוקהכי רוצה והכי זקוק לו - זו תשומת לב שלכם, ההורים, שלך ושל בעלך.
הוא אומר את זה במילים שלו בתור ילד "זה לא פייר, למה רק היא?", "למה היא קיבלה גדול ממני?" וכו'
הוא בעצם רוצה לומר לכם כאן שהוא זקוק שתתייחסו גם אליו, שהוא ירגיש שאתם אוהבים גם אותו,
ולא רק ביקורת והערות שגורמים לו להרגיש לא טוב עם עצמו.
עד גיל שנתיים - היו לו שני הורים רק בשבילו.
כל המשאבים שלכם - זמן, כוח, כסף וכו' - היו רק שלו.
ופתאום כשהשנייה נולדה - הוא היה צריך להתחלק איתה.
וכאשר כל הסביבה והמשפחה מהללים ומשבחים את אחותו - הוא עוד יותר צריך להתחלק איתה במשאבים האלה!
ולו בתור ילד זה לא פשוט.
אין לו את היכולת שלכם כמבוגרים להבין את כל המורכבויות - הוא ילד - ורוצה ובצדק תשומת לב גם לו.
שיתפעלו גם ממנו. שיעצימו גם אותו. שהוא ירגיש מלך העולם בלב שלכם, המבוגרים.
נקודה נוספת-
יש 3 דברים הכי חשובים שכל ילד צריך להרגיש, שהם:
א. אהוב - להרגיש שאוהבים אותו
ב. שווה, בעל ערך - שהוא טוב, מוצלח, שווה ועם ערך!
ג. רצוי, שייך - שרוצים אותו והוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה וקשור אל המשפחה!
כאשר ילד ירגיש בכל שלושת הדברים האלה - ההתנהגות השלילית תפחת, ואפילו תיפסק.
(עדיין יש דברים של ילדים, כי ילד הוא ילד... אבל בטווח הנורמה...)
עוד נקודה חשובה -
יחס אישי -
יחס אישי יכול לתת כ"כ הרבה למתוק שלכם, ויותר מזה - גם לכם 
למצוא לפחות שעה בשבוע שיהיה זמן אישי שלך ושלו לבד. בלי הסחות.
למשל כל יום שני מ18:00-19:00
בזמן הזה חשוב שלא יהיו הערות, או ביקורות, או בקשה ללימודים, אלא רק זמן נקי נטו של כיף! כיף ביחד
כמו אפייה, בישול, יצירה, סרט, שיחה, אוכל, מסעדה וכו'...
נקודה נוספת -
חשבי רגע בנחת עם עצמך:
מה *את* אוהבת בילד המתוק שלך?
מה טוב בו?
מה העוצמות שלו?
במה הוא טוב?
את כל העוצמות האלה להאיר ולהעצים - קודם כל בראש ובלב *שלך* ושל בעלך - ואח"כ כמובן גם אצלו
לומר לו על זה
להגדיל את זה
כל הזמן להחמיא לו עליהן
לתת לו אפשרויות להתנסות ולחוות הצלחות ולהרגיש שהוא טוב
ואת החולשות - להחשיך.
(שוב - גם בראשך ובלבך וגם אצלו).
עוד נקודה חשובה - נסי לחשוב עם עצמך מה בדיוק "מפעיל" אותך או לוחץ לך על נקודות רגישות אצל בנך?
האם באיזשהו מקום הוא מזכיר לך את עצמך?
מתי בעיקר קשה לך מולו?
מתי כל זה התחיל?
ועוד שאלות שמטרתן לברר לעומק מה יש כאן בדיוק.
אני מאמינה שברגע שאנו, ההורים, מבררים *עם עצמנו* את כל הנקודות והדברים האלו - הגישה שלנו לילדינו תוכל להיות הרבה יותר נקייה ושלמה.
בהצלחה רבה רבה!
תזכרי שאת אמא מדהימה וטובה
כזו שכאשר לא הולך לה - עוצרת, שואלת, מבררת, רוצה לשנות, רוצה יותר טוב
וזה חשוב מאוד מאוד, אולי זה כמעט הכל באימהות 