נראה לי התשובות פה יהיו מגוונות כי זה מאד תלוי בנ"א.

אני אישית הייתי מנסה לקבוע איתו זמן לדבר על זה. ואומרת את כל התחושות שמרגישה. 

כמובן, בצורה נעימה שמסבירה את התחושות שלך ולא ממקום מאשים. 

לרוב המקום הזה שנותן פתרונות ופחות נמצא במקום שציינת 

זה תכונה שנמצאת בבן. ככה הוא-מעשי ונותן פתרונות (שוב, לא כולם, לא תמיד) 

ולכן שמדברים על זה ומשקפים את ההרגשה, הצד השני מבין.

בסופו של דבר אני בטוחה שהוא רוצה הכי להיטיב איתך ולשמח אותך,

וזה לא נעשה ממקום לא טוב, אלא ממקום טוב ואכפתי. 

ושתדעי, שהמקום הזה של לומר מה את מרגישה ומה לא נעים לך\מה מפריע לך,

זה מקום שילווה אותך בכל מערכת תקשורת בחיים, ועם בן הזוג-ממש. 

אז לדעתי, שרואים אחרי כמה פגישות שיש פה התקדמות, זה הזמן לדבר על הדברים האלה.

ולראות עם הזמן מה קורה.. איך הוא הגיב שסיפרת לו? מה קרה אח"כ? 

זה צעד משמעותי שייתן לך הבנה על איזה בנ"א עומד מולך, ואיזה תקשורת יש כאן.

לסיכום, חושבת שכדאי שתפתחי איתו את זה, אם כמו שאמרת משאר הבחינות הוא מתאים לטעמך,

ותראי מה הוא אומר ומה הוא עושה עם מה שאמרת לו. 

בהצלחה גדולה! ובשורות טובות!

בעיקרון זה תיאור של גבר סטיראוטיפי.

מה שלדעתי חשוב זה לבחון את הנכונות שלו "ללמוד אותך" ואת הצרכים שלך. לבחון אם יש לו את היולת להתוונן אליהם, גם אם הוא לא יבין במאה אחוז את המקום שלך.

זה עניין של תרגול ולדעתי במידה ומדובר בגבר בעל אינטלגניה רגשית ממוצעת הוא יתפתח בזה מהר מאד.

כמובן אם זו נקודה שחשובה לך את יכולה לבחון באופן כללי את היחס שלו לעולם של רגש ואמפתיה, לעומת עולם שהוא נטו טכני ומעשי.

הצלחות!!

רק ששהדפוס הגברי הוא מכוונן מטרה, ולכן גם פתרון.

אז כמו שרשמו לך כאן. לדבר איתו על זה. בעדינות.

וזה תרגול זוגי מעולה, ובלל תרגול מעולה לכל מערכת יחסים. לדעת לבטא את הצרכים שלי.

מבחינתך, 
זה מאבד מהטבעיות.

זה קשה.

מלאכותי עדיף על לא מקבל מענה.

והוא לאט לאט יכיר וילמד.

בעיקר אם את קצת עמוקה, מורכבת בצרכים שלך,

לא ברורה לעצמך ב100%.

להסביר לו מה את צריכה
זה לתת לו הוראות הפעלה מדוייקות של הפי.
וזה מה שבונה את הקשר הכי מדוייק שיש

וגם הופך לטבעי.

ופותח אתכם בצורה מהממת.

הקדמה שלך של, אני אספר לך... ובבקשה בסוף תעשה...

וכנשואה שנים רבות,
עד היום קורה לי פה ושם שאני אומרת לו,
אני מספרת X וצריכה Y.

דבר נוסף, את הקושי הזה תבררי מולו
שבחווייה שלך, הוא לא מצליח להבין אותך עד הסוף
וקופץ לפתרון מהר מידי

ואת יודעת כמה הוא רגיש ויכול לעזור לך במהות שלו.
ומה היה עוזר לו להיות איתך יותר?

משהו כזה, שייתן לו לגיטימציה 

ועוד נק' קטנה,
זה פער ידוע בין גבר לאשה
גברים ממאדים ונשים מנגה קלאסי

נשמע שאם תשני את הסיפור הפנימי שלך על הפי שמגדירה בול מה היא צריכה,
ייפתחו לך המון שערים
שכרגע נעולים.
ומה שנועל אותם - הוא המחשבה המקדימה שלך שכתבת פה בהודעה.

זה נקרא להתחיל לפתח שריר זוגי.

וזה קורה רק כשחושפים נק' צורך וחולשה.

יהיו לך אלפי מצבים בחיים הזוגיים
שהוא רואה את הדברים שונה ממך
ולכן מגיב שונה ממה שדמיינת ורצית.

כשהוא יקבל הפי עם הוראות הפעלה
זה הכי בעולם יאפשר לו להיות רגיש
ולך - לקבל
להיתמך, להשען
להרגיש בטחון בקשר.
ולהצליח להעמיק אותו.
 

הסברתי.
לא נקלט.
אני צריכה יותר מידי להסביר.
מתיש לי.

אבל - הסברתי לו באמצע.

עכשיו,
לפני שאת מקבלת החלטה גורלית,
מה דעתך להסביר לו מההתחלה?
ולראות את הדינמיקה החדשה שתיווצר?

זה ייקח זמן
הוא גם יצטרך פה לתרגל את השריר הזוגי
ולכוון את התדר הרבה יותר אלייך.

אחרי שניסית את הדרך הזו, את תדעי לבד את התשובה לשאלה שפתחת בה.

אצלי מי שהבין הבין על ההתחלה וזה רק העמיק עם הזמן

מי שלא הבין, פשוט הבנתי שאנחנו פשוט סגנונות שונים ומדברים בשפה שונה...

דווקא זה מאוד מקל ההבנה הזאת

(השתמשתי הרבה בשורש הבין כמו ששמת לב חח)

כי אני ב 9 שנות דייטים יכולה למנות אולי 3 כאלה.

וכשזה קיים זה מקסים ומשכר.

הבעיה שזה לא הכל.

ואז מוצאת את עצמי מתלבטת הרבה פעמים אם נכון לחכות לעוד אחד נדיר שכזה. 

לא כולם הגיעו לדייט אגב...

היו איזה 7 נראה לי...

פעם לא הייתי מודעת לזה בכלל בכלל

לא הייתי מודעת להרגשה הזאת של ההבנה, ושאפשר לזהות את זה מההתחלה 

וגם איזה סוג של אנשים יכולים יותר להזדהות איתי

אבל מאז שהבנתי את זה, זה הרבה הרבה יותר קל...

וגם לדעתי ככל שאדם מכיר את עצמו ושלם עם זה, אז גם נשלחים ומזדמנים לו אנשים דומים אליו כי דומה נמשך לדומה.

ואצלי זה היה פשוט מדהים ברגע שהבנתי כמה דברים התחלתי להכיר הרבה אנשים (לא רק בקשר לדייטים)

שיכלו להבין אותי בעניינים האלו...

ולדעתי זה רק מתדייק עם הזמן...

זה כל כך הרבה תפילות, כל כך... לדיוק עצמי, להקשבה פנימית... ואי רק ה' יודע...

תודה לה' שהקשיב ומקשיב לתפילות שלי

אצלי העבודה היא הפוכה.

לתת צאנס גם כשאני לא מרגישה את הדיוק הזה על ההתחלה.

זה צורך בסיסי אצלי, (הדיוק, ההבנה בעומק)

וכל כך הרבה הזדמנויות התפספסו לי בגלל זה. כי הרבה פעמים זו תקשורת שלוקח לה זמן להתפתח.

רק לאחרונה הגעתי למסקנה שגם את האדם שהכי יבין אותי בעולם, אני אצטרך לדייק בדברים מסויימים, ו"ללמד אותו אותי".

(אגב, פתחת על זה שרשור לא מזמן נכון? אני נזכרת שתכננתי להגיב ושכחתי ...)

צריך להבין את כמה את מדוייקת עם עצמך וכמה מחוברת

ורק אז לדעת אם זה נכון הצאנסים האלה שאת נותנת... 

ואני חושבת שזה קודם כל מתחיל מדמיון בפנימיות, זה הכי חשוב- הבנה פנימית עמוקה...

ושאר הדברים בחיצוניות לגמרי אפשר ללמד איך לדייק וכו'.. (זה נכון ביחס לכל מערכת יחסים)

ויש מצב, לא זוכרת כבר חח

את רואה את עצמך חיה ליד מי שלא מצליח להבין את הצרכים הרגשיים שלך?

את חושבת שכאשר ישנה אי הבנה, אפשר לתקן את זה ולהגיע להבנה בסופו של דבר?

את מנהלת איתו 'תיאום ציפיות' בצורה שקופה?

פשוט לאט לאט את תצטרכי להסביר לו את הצורך שלך, וגם מתוך מודעות לקבל בהבנה את הדרך שלו, עד שתגיעו לעמק השווה...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳