איפה שהוא
כשאמרתי לה שאני לא יודעת איך לקבל את זה שלה יש ויש ולי אין שמץ וקמצוץ.
היא צחקה ואמרה שככה היה תמיד
וממש השתעשעה מזה
ושוב ושוב הזכירה את זה ונהנתה מעצמה כאילו שהיא לא דורכת לי על הלב ורומסת לחלוטין
אני לא יודעת איפה והאם היתה לה רגישות כול שהיא
אבל זה כואב לי נורא
ובמיוחד שהיא צודקת.
אז אני יכולה להגיד לעצמי שככה זה ונועדתי למשו אחר
ושאולי זה דווקא חיובי כי ככה אין לי קשר רגשי עם אנשים לא יציבים ולא בריאים נפשית
ולהזכיר לעצמי שיש לי חיים טובים
וקשר טוב ומחובר וחיובי ומבוסס על כבוד ואהבה ופתיחות ואמון שנבנה לאט לאט
ושלא הייתי מתחלפת איתה בעד כל הון
ועדיין
כותבת כי קשה לי
קשה לי האטימות
והחוסר הבנה
והזילזול הזה במה שאני מרגישה
ובמציאות שהיתה
והיא מודעת לזה שקשה לי כי טרחתי ואמרתי לה. כמה פעמים
זה לא עוזר.
וכואב לי הרעיון שאני אצטרך לשמור ממנה מרחק
כי היא לא טובה לי. לא טוב לי להיות ליד אנשים שמזלזלים בי וברגשות שלי ודורכים עלי רק כי זה כיף.
גם אם הם מהמשפחה
על הקשר שלה איתי